*
דיק נולד בגארי, אינדיאנה, והפך לאול-אמריקן בשלוש שנות משחקו בטנסי סטייט (אז לפרשמן אסור היה לשחק עם הוורסיטי).
הוא ניבחר רביעי בדראפט של 1959 ע"י הסירקיוז נשיונלס, במיוחד כדי לשמש פוינט גארד לדולף שייז היהודי, שהיה אז אחד הסנטרים הטובים ביותר בליגה. משם הוא קפץ לעונה אחת עם הקליבלנד קליפרס, אותם הוביל לאליפות ABL ב-1962. מי היה בעל הקבוצה? צדקתם! ג'ון סטיינברנר, אח"כ בעל היאנקיס המפוארת.
ב-1965 הוא הגיע לניו יורק מהלייקרס, בעזרת טרייד ששלח את בוב בוזר מערבה והוא הגיע מזרחה.
ב-9 שנותיו בניו יורק הוא הפך לגיבור העיר, גיבור צנוע ועניו שכל מה שידע היה לשמור, לרכז, ולקלוע.
ב-1965 היה לניקס רוסטר לא רע בכלל:
New York Knicks: Players stats for the 1965-66 regular season
| PLAYER | P | GP | GS | MIN | PTS | RB | BL | AS | FG | 3P | FT | ST | TO | PF | EF |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| D. Barnett | SF/SG | 75 | — | 34.5 | 23.1 | 4.1 | — | 3.5 | 46.9 | — | 77.2 | — | — | 3.1 | 19.3 |
| W. Bellamy | C | 72 | — | 42.8 | 23.2 | 16.0 | — | 3.0 | 51.2 | — | 62.7 | — | — | 3.6 | 30.5 |
| W. Reed | C/PF | 76 | — | 33.4 | 15.5 | 11.6 | — | 1.2 | 43.4 | — | 75.7 | — | — | 4.3 | 19.5 |
| H. Komives | PG | 80 | — | 32.7 | 13.9 | 3.5 | — | 5.3 | 39.1 | — | 86.1 | — | — | 3.5 | 13.8 |
| D. Stallworth | PF/C | 80 | — | 23.7 | 12.6 | 6.2 | — | 2.3 | 45.5 | — | 68.6 | — | — | 3.0 | 14.0 |
| D. Van Arsdale | SG/SF | 79 | — | 29.0 | 12.3 | 4.8 | — | 2.3 | 42.8 | — | 71.5 | — | — | 3.0 | 12.0 |
| E. Bryant | PG | 71 | — | 16.8 | 7.0 | 2.4 | — | 3.0 | 47.2 | — | 73.3 | — | — | 3.0 | 8.7 |
| B. Clemens | SF | 70 | — | 12.5 | 5.4 | 2.6 | — | 1.0 | 41.2 | — | 69.2 | — | — | 1.6 | 5.3 |
| T. Gola | SF/SG | 74 | — | 15.2 | 4.4 | 3.9 | — | 2.6 | 45.0 | — | 78.1 | — | — | 2.8 | 8.6 |
| L. Chappell | PF/C | 46 | — | 11.8 | 5.3 | 2.8 | — | 0.6 | 42.0 | — | 59.0 | — | — | 1.4 | 5.0 |
| J. Barnes | C/PF | 7 | — | 37.6 | 15.7 | 10.3 | — | 1.3 | 44.4 | — | 71.4 | — | — | 4.7 | 18.4 |
| J. Green | SF | 7 | — | 29.7 | 14.4 | 10.6 | — | 1.6 | 54.4 | — | 48.4 | — | — | 3.0 | 19.1 |
| J. Egan | PG | 7 | — | 8.3 | 2.4 | 0.3 | — | 2.0 | 31.3 | — | 70.0 | — | — | 0.6 | 2.7 |
New York Knicks: Players stats for the 1970-71 regular season
| PLAYER | P | GP | GS | MIN | PTS | RB | BL | AS | FG | 3P | FT | ST | TO | PF | EF |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| W. Frazier | PG | 80 | — | 43.2 | 21.7 | 6.8 | — | 6.7 | 49.4 | — | 77.9 | — | — | 3.0 | 25.3 |
| W. Reed | C/PF | 73 | — | 39.1 | 20.9 | 13.7 | — | 2.0 | 46.2 | — | 78.5 | — | — | 3.1 | 25.8 |
| D. Barnett | SF/SG | 82 | — | 34.7 | 15.5 | 2.9 | — | 2.7 | 45.6 | — | 69.4 | — | — | 2.8 | 12.3 |
| D. DeBusschere | PF | 81 | — | 35.7 | 15.6 | 11.1 | — | 2.7 | 42.1 | — | 69.6 | — | — | 2.9 | 19.4 |
| B. Bradley | SF/SG | 78 | — | 29.5 | 12.4 | 3.3 | — | 3.6 | 45.3 | — | 82.3 | — | — | 3.1 | 12.6 |
| D. Stallworth | PF/C | 81 | — | 19.3 | 9.4 | 4.3 | — | 1.3 | 43.1 | — | 73.5 | — | — | 2.2 | 9.5 |
| C. Russell | SF/SG | 57 | — | 18.5 | 9.2 | 3.4 | — | 1.4 | 42.9 | — | 77.3 | — | — | 1.3 | 8.4 |
| M. Riordan | SG/SF | 82 | — | 16.1 | 4.8 | 2.1 | — | 1.5 | 41.8 | — | 62.0 | — | — | 1.8 | 5.0 |
| P. Jackson | PF/C | 71 | — | 10.9 | 4.7 | 3.4 | — | 0.4 | 44.9 | — | 71.4 | — | — | 2.4 | 5.9 |
| G. Fillmore | C | 39 | — | 6.9 | 2.6 | 2.4 | — | 0.4 | 44.1 | — | 48.1 | — | — | 2.1 | 3.6 |
| M. Price | SG | 56 | — | 4.5 | 1.5 | 0.5 | — | 0.2 | 37.0 | — | 70.6 | — | — | 1.0 | 1.1 |
| E. Mast | PF/C | 30 | — | 5.5 | 2.0 | 1.9 | — | 0.1 | 37.9 | — | 55.0 | — | — | 0.8 | 2.4 |
| M. Williams | PG | 5 | — | 2.6 | 0.8 | 0.0 | — | 0.4 | 100.0 | — | 66.7 | — | — | 0.6 | 1.0 |
שנה אחרי הניקס הביאו את אירל מונרו, המכשף מהבולטימור בולטס, בצעד די מפתיע כי בארנט היה אחד מאהובי התפוח הגדול, אבל כולם ידעו שמונרו הוא 'הפיט מרביץ' השחור'.
זאת היתה שירת הברבור של ברנט. הוא החל לקבל פחות ופחות דקות, ובסידרה האחרונה נגד הלייקרס שהניקס ניצחה 1-4, בארנט היה כבר שחקן ספסל, שפרש ברצון ועם מלא אהבה למשחק ולמה שהמשחק תרם לו:
הסידרה של 1973:
Playoffs Per Game
| Rk | Age | G | GS | MP | FG | FGA | FG% | FT | FTA | FT% | TRB | AST | PF | PTS/G | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | Walt Frazier | 27 | 17 | 45.0 | 8.8 | 17.2 | .514 | 4.3 | 5.5 | .777 | 7.3 | 6.2 | 3.1 | 21.9 | |
| 2 | Dave DeBusschere | 32 | 17 | 37.2 | 6.9 | 15.6 | .442 | 1.8 | 2.4 | .775 | 10.5 | 3.4 | 3.4 | 15.6 | |
| 3 | Bill Bradley | 29 | 17 | 34.5 | 5.8 | 13.0 | .448 | 2.4 | 2.9 | .800 | 3.4 | 2.6 | 3.5 | 14.0 | |
| 4 | Earl Monroe | 28 | 16 | 31.5 | 6.9 | 13.2 | .526 | 2.3 | 3.0 | .750 | 3.2 | 3.2 | 2.4 | 16.1 | |
| 5 | Willis Reed | 30 | 17 | 28.6 | 5.7 | 12.2 | .466 | 1.1 | 1.2 | .857 | 7.6 | 1.8 | 3.8 | 12.5 | |
| 6 | Jerry Lucas | 32 | 17 | 21.6 | 3.2 | 6.6 | .482 | 1.2 | 1.4 | .870 | 5.0 | 2.3 | 2.8 | 7.5 | |
| 7 | Phil Jackson | 27 | 17 | 19.9 | 3.5 | 7.1 | .500 | 1.6 | 2.2 | .737 | 4.2 | 1.4 | 3.5 | 8.7 | |
| 8 | Dean Meminger | 24 | 17 | 19.0 | 1.8 | 3.3 | .554 | 1.1 | 2.0 | .559 | 2.2 | 2.2 | 1.7 | 4.8 | |
| 9 | John Gianelli | 22 | 7 | 7.9 | 1.6 | 2.9 | .550 | 0.4 | 1.0 | .429 | 1.9 | 0.1 | 0.9 | 3.6 | |
| 10 | Henry Bibby | 23 | 6 | 7.2 | 1.3 | 3.0 | .444 | 0.7 | 1.3 | .500 | 0.3 | 0.5 | 0.8 | 3.3 | |
| 11 | Dick Barnett | 36 | 4 | 4.3 | 0.8 | 1.5 | .500 | 0.0 | 0.0 | 0.0 | 0.5 | 1.3 | 1.5 | ||
| 12 | Harthorne Wingo | 25 | 3 | 4.0 | 1.7 | 4.3 | .385 | 0.3 | 0. |
אז ברנט סיים כאלוף ב-1973,וכשחקן שב-12 שנות משחק סיים עם 15.8 נק' ממוצע (אף עונה לא פחות מ-12 נק' ממוצע!), 2 טבעות, וחמש סדרות גמר.
גופייתו מס' 12 תלוייה במרומי המדיסון סקוור גארדן.
ד"ר דיק בארנט:
דיק סיים את לימודי הדוקטורט בחינוך באונ' פורדהאם עם PH.D, והפך לפרופסור בסיינט ג'ונס יוניברסיטי. הוא הפך גם לנואם ומוטיבייטור נידרש מאד
אחרי אחת מההרצאות שלו בבירה וושינגטון למבחר סטודנטים הוא קיבל את הפלקאט הבא:
Hundreds of students sat with wide-eyed amazement as you recalled facts of your athletic prowess and unshakable dedication to practice for the game of life
*
פגישת מחזור – אלופי 1970
ראשון מימין אירל 'דה פירל' מונרו. שני (חצי פרצוף) וולא פרייטזר. אחריו שלישי מימין ביל בראדלי. אחריו,פיל ג'קסון וג'רי לוקאס..אחריו "מתחבא" דיק ברנט, ולידו אחריו (הלבן) – מייק ריורדן, דייב סטולוורת', ומילט ויליאמס.
מנחם תודה רבה.
מדהים שיש קבוצה שהייתה אלופה בשנות ה 20 שלך ואם תהיה עוד פעם זה יהיה שאתה סבא רבא.
אני נזכר שכשהיתי בחמישית ליברפול זכתה באליפות האחרונה שלה עם רוני רוזנטל כמובן .
השנה בני הגדול היה בחמישית וכל כך קיוויתי לסגירת מעגל …הייתה חסרה נקודה .
אהרון, אני כבר…(סבא-רבא)
שחקן נהדר שיש לו חלק גדול בהוצאה של הניקס ממרתפי הליגה לשתי טבעות אליפות. בניגוד לאחרים כמו ריד,בראדלי ופרייזר לא מקבל כמעט את הקרדיט. מאד שמח שבחרת לכתוב עליו.
נהדר דרכך מנחם כמי שחווה את השחקן בזמן אמת ללמוד עליו. באמת מהקבוצה הזו הכרתי את בראדלי, מונרו, ריד ופרייזר אך לא אותו. תודה רבה .
פתיחה נהדרת דרך אחת הקבוצות הגדולות של התקופה.
נ.ב. בפלייאוף של 1973 בארנט שותף רק ב-4 משחקים וסיים עם ממוצע של 1.5 נקודות…
נכון, אבל היה לו חלק מאד משמעותי באליפות הראשונה של 1970. הוא היה אחד הוטרנים היחידים בקבוצה מאד צעירה ושיחק תפקיד משעמותי בפלייאוף.
נחמד להצמיד סיפור לשם של הזריקה המוזרה מ-NBA 2K.
תודה רבה, סיפור מעניין!
בכללי זאת היוזמה האהובה עליי באתר (אני יחסית חדש פה, אבל קראתי גם את כל המקוריים של דובי).
בתור אוהד צעיר יחסית של הליגה הכתבות האלו בהחלת נותנות לי משקפת אל אותם שחקנים בעבר שלא הייתי מכיר בדרך אחרת, שאפו!
תודה, שחקן מעולה ונשכח. לאיזה שחקן מהיום היית משווה אותו?
מייק קונלי???
כתבה מעולה על שחקן חשוב שלא ממש הכרתי. תודה!
מעולה מנחם
יריית פתיחה מצויינת לפרוייקט
נראה לי הוא היחיד שלא הכרתי מהקבוצה ההיא
למדתי משהו
🙂
מעולה,כמו הרוב פה גם אני לא הכרתי את השחקן הזה.
מעולה, תודה רבה.
נשמע שכל הפרוייקט הולך להיות מעניין, גם אם חלק מהשחקנים אכיר מפאת גילי. (על הנוכחי לא ידעתי כלום, ותמיד טוב ללמודד משהו חדש)
נפלא דוק.
תודה רבה דוקטור, מעולם לא שמעתי עליו.
מעולה דוק. מעולם לא שמעתי עליו טוב להשכיל.
דבר נוסף דוק רפה הבנה ידע כמוני היה אומר שהספלאש היו שוטפים או מנגבים יפה את הרויס רוילס מניו יורק
לא בטוח. וולט פרייזר היה אחד המגינים הטובים מכולם. הוא היה משקיט מאד אחד מה'ספלאשים', תלוי על מי הולצמן היה מצווה עליו לשמור.
תודה מנחם. זאת בדיוק מטרת הפרויקט. כולם מכירים את הניקס ואת פרייזר, ומונרו וריד, אבל השחקנים בשורות השנייה והשלישית נשכחים, וחבל.
אנחנו הרי כאן כדי לזכור.
תודה מל. "בד ניוז" בארנס שווה מאמר בפני עצמו.
חכה לשבת – הוא מתוזכר
מצוין!
כיף של פוסט, כיף של פרוייקט!
.
תודה, מנחם.
תודה רבה מנחם. מעניין מאוד.
נהדר מנחם תענוג לקרוא את הפוסט !
נהניתי להיזכר בעצמי
תודה מנחם מצויין אחד מהאנדרייטדים ביותר בליגה בחירה פשוט פנטסטית
התבלבלת מנחם: בארנט מופיע כשחקן של עמדות 3-2 (כלומר שהעמדה הטבעית שלו היא 2 ויכול לשחק גם ב-3) כמו ואן ארסדייל וגולה (בארנט שיחק 34,5 דק' כשואן ארסדייל עם 29 וגולה עם 15.2). הרכזים אז היו קומיבס (שבכל מקרה לא היה קלעי נפלא עם 39.1% מהשדה אלא בראיינט הרכז עם 47.2% ובארנט הקלעי עם 46.9% [ואן ארסדייל עם 42.8 וגולה עם 45]), בראיינט ואגאן שמיעט לשחק (31.3% מהשדה). אמנם למרות מגבלת הקליעה קומיבס היה הרכז המוביל עם 32.7 דק' למשחק כשבראיינט עם 16.8 בלבד ואגאן עם 8.3 ולקומיבס +30% דקות יותר משניהם יחד וכמעט פי שניים מבראיינט (פי 1.95 בקירוב).
על הספסל קייסי ראסל המצויין, סטלוורת', מייק ריורדן, ו…פיל ג'ונסון.
הכוונה לפיל ג'קסון?
כן
מנחם, תמשיך לטבל לנו את עונת המלפפונים בסיפורים ואנקדוטות…
אין ספק שפרייזר ומונרו מועמדים לצמד הגארדים הכי טוב בליגה.
בתחרות : ווסט וגודריץ, תומאס ודומארז, קארי ותומפסון, מאגיק וסקוט או קופר, קוזי וסאם גונס, מייקל והארפר, פרקר וגינובלי, גאס ווליאמס ודניס גונסון,