האיש שתמיד נמצא שם

מאת אסף גפן

בדרך כלל כאשר באים לכתוב על שחקן יחיד בוחרים לרוב בכוכבים הגדולים,

אותם סופרסטארים שסוחבים את הקבוצות שלהם על גבם כל הדרך אל ההצלחה.

במקרה שלי בחרתי להקדיש את הפוסט כדי לשים את הזרקור דווקא על אגף אחר של שחקנים,

אותם "פועלים שחורים" (ויש שיגידו נגרים), אלו שמוכנים לקבל על עצמם את תפקיד השחקן המשלים לצד אותם כוכבים, אם מכישרון מוגבל או אם מהבנת הצורך למלא את התפקיד הזה כדי להפוך לשחקנים משמעותיים ברוטציה בליגה הטובה בעולם.

"פועל שחור" – אדם העוסק בעבודה מפרכת וחסרת טעם (מתוך בלוג של ד"ר רוביק רוזנטל).

הפעולה המפרכת האולטימטיבית מבחינתי על מגרש הכדורסל היא מקבץ הפעולות שכוללות את המילה הגנה וכמובן הנוראה מכל ריבאונד. שני דברים שגיבורנו שעליו נדבר עושה בהצטיינות יתרה ועל פניו נראה שבהנאה מרובה (וזאת על אף מגוון יכולותיו).

רגע אחרי עוד הדחה כואבת של הרוקטס מול הלוחמים מהמפרץ בחרתי לייצג את "הפועלים השחורים" דרך השחקן האולטימטיבי עבורי למשימה הלוא הוא האחד והיחיד, "מלך הפחים" הבלתי מעורער ויקיר העיר חולון – P.J. Tucker..

טאקר הוא דוגמא נהדרת לשחקן שעבר מטאמרפוזה במשחקו במהלך הקריירה שלו. הוא החל את הקריירה שלו באוניברסיטת טקסס שם פרץ בעונתו השלישית, כבר בקריירת המכללות שלו הוא בלט ביכולת ההגנתית שלו, ריבאונד והכוח המתפרץ שלו.. בסיום אותה עונה נבחר לחמישייה השנייה בליגת המכללות ולשחקן העונה בליגת הביג 12.

בקיץ 2006 נבחר טאקר במקום ה-35 בדראפט ע"י טורונטו ראפטורס ומבלה את עונת הבכורה שלו בליגה בעיקר בנדודים בין ה-NBA לבין ליגת הפיתוח ולא ממש מצליח להטביע את חותמו.

בקיץ 2007 נוחת טאקר בארץ הקודש לעונה בלתי נשכחת בהפועל חולון שזה עתה שבה לליגה הבכירה. טאקר משמש כבורג מרכזי באותה עונה, סוחב את הקבוצה עד לזכייה בתואר האליפות כאשר היא מנצחת בגמר הפיינל פור את האלופה הכמעט נצחית מכבי ת"א וקוטעת רצף של 14 אליפויות צהובות. באותה העונה מתגלות ובולטות גם היכולות ההתקפיות של "הטנק האנושי" שמתגלה כסקורר יציב מאוד שמנצל את הפיזיות שלו בשני צידי המגרש.

לאחר העונה הזו מתחיל טאקר מסע נדודים ברחבי יבשת אירופה של 4 שנים במהלכן נודד לאוקראינה, יוון, גרמניה וחזרה לחצי עונה בתווך בישראל בבני השרון.

בשנותיו באירופה ממשיך טאקר להראות את יכולותיו המגוונות בשני צידי המגרש.

(גמר פיינל פור 2008, ליגה הישראלית. כולל מקבץ מטאקר, הנאה מובטחת לאוהדי חולון באתר)

בקיץ 2012 שב טאקר אל הליגה הטובה בעולם למדי פיניקס סאנס, במדבריות אריזונה מבסס את טאקר את מעמדו כשחקן רוטציה לגיטימי והחל מאמצע העונה אף הופך להיות שחקן חמישייה סופר לגיטימי. בסיבוב השני שלו בליגה ובמטרה ברורה להישאר בה עובר שוב P.J. יקירנו מטאמורפוזה נוספת. הוא בולט בטיקט ההגנתי שלו, הופך לסטופר הגנתי סופר יעיל שמסוגל לשחק בשלוש עמדות הפנים תוך ניצול הפיזיות שלו וזאת למרות שביום טוב מדובר על שחקן של 2 מ' על עקבים אשר עומד על ממוצע קריירה של 6 ריב' בליגה ו-1.5 חט'.

בצד ההתקפי טאקר מתגלה כשחקן סופר יעיל שלוקח את השאריות שמשאירים לו כאשר מתייצב על אזור Efg% 50 וכ-35% מהשלוש. אחוזים שפחות או יותר נשמרים אצלו לאורך כל הסיבוב השני שלו בליגה.

את מעמדו בליגה מבסס טאקר בשנתיים האחרונות ביוסטון רוקטס (אליה הגיע אחרי אפיזודה קצרה של חצי עונה בטורונטו) שם הוא מוצא את עצמו פורח בשיטת הסמול בול של מורי ודאנטוני שמתאימה לו כמו כפפה ליד. האיש הופך לחוליה המרכזית במרקם של הטילים מטקסס, מקבל תפקיד מרכזי ברוטציה כשחקן חמישייה לגיטימי כמתמחה הגנתי שמופקד על המטרה ההתקפית מספר אחת בקבוצה היריבה, דבר שבלט מאוד בסדרה מול גולדן סטייט בה הופקד על המכונה ההתקפית הכי משומנת וקטלנית בליגה לטעמי דוראנט. בשיטת הסמול בול טאקר נע בין עמדה 4 ל-5 ובעזרת הקליעה היציבה שלו מבחוץ ובעיקר משתי פינות קשת השלוש מאפשר ליוסטון את הריווח ההתקפי שכה חיוני לצמד הגארדים פול את הארדן. לטעמי הוא מוכיח שהוא אחד החוזים המשתלמים ביותר שיש בליגה כיום עם 32 מיליון לארבע עונות עד קיץ 2021.

על החשיבות של טאקר לרוקטס ובמיוחד אל מול הלוחמים מהמפרץ ניתן ללמוד בדיון הבא מתוך the ringer:

אחד הדברים שהכי בולטים אצלו הוא האופי הנפלא שלו כחבר לקבוצה והנכונות שלו לקחת על עצמו את התפקידים הפחות זוהרים מתוך הבנה שזה מה שהקבוצה צריכה ממנו בלי להתלונן ובלי לחפש להילחם על התהילה שלו. טאקר הופך ביוסטון להיות הלב הפועם של הקבוצה, סוג של ברומטר והדבק שמחבר בין כלל חלקי המכונה.

אסיים בהמלצה חמה על הסרטונים של טאקר שעוסקים בסגנונו הייחודי סביב הדרך בה בוחר את נעלי המשחק שלו. טאקר מתגלה דרכם וגם בראיונות מחוץ למגרש כאדם חביב ונעים לסביבה, נקי מאגו באופן יחסי, מרענן רשמי בליגה של ימינו.