הזמן רץ כשנהנים, והנה הסתיים לו שבוע פלייאוף ראשון לעונה. הקבוצות נמצאות בין המשחק השלישי לרביעי ומתחילות להסתמן מגמות.

22:00 שעון מצפה רמון, ברוקלין נטס – פילדלפיה 76', פילי מובילה 1-2

יפה מצד הליגה לסדר משחקים בשעה נוחה שכזו כך שגם חלקי העולם שממזרח לאטלנטי יוכלו להשתתף בזמן אמת ומבלי לאבד שעות שינה יקרות להן יזדקקו בשבועות הקרובים.

את הפריוויו המשובח של עמית תמצאו כאן, ואת יומן האליפות המעולה של שחר תמצאו כאן.

אז שתי הקבוצות הגיעו סופסוף לפלייאוף אחרי שנים ארוכות של טנקינג מגונה. ההבדל המרכזי ביניהן הוא שפילי שמרה על בחירותיה (אמביד וסימונס) או הטרידה אותן עבור נכסים משמעותיים אחרים (באטלר והאריס), בעוד שברוקלין העניקה אותן לדני איינג' עבור מספר נכסים מזדקנים שלא העלו אותה על דרך המלך, וזו הסיבה העיקרית לכך שפילי נחשבת לפייבוריטית בסדרה.

עם זאת, ברוקלין, כמו הפניקס, קמה מאפרה ובנתה קבוצה מצוינת וסימפטית להפליא (לא הסאנס. פניקס עוף החול במיתולוגיה היוונית). הנטס הפתיעה את פילי במשחק הראשון בפילדלפיה, אך פילי הצליחה לנצח בשני המשחקים הבאים כך שיתרון הביתיות חזר לעיר אחוות האחים. יתרה מזו, פילי הצליחו לנצח במשחק השלישי ללא אמביד הפצוע, ובמשחק מעולה של בן סימונס המושמץ, כך שאפשר לטעון שהדברים מתחילים להסתדר.

סימונס קלע באופן סימונסי מאד – הרבה כוח בצבע והשלכת "גויאבות" (Ori 88 ©) מטווח קצר, אבל עם השורה התחתונה – 31 נק', 84% מהשדה, 9 אסיסטים, 3 חסימות ו-2 חטיפות – קשה להתווכח. נראה שמעז יצא מתוק, והיעדרותו של אמביד מהמשחק יצרה מרחב (ספייס, בעברית) באזור הצבע שנוצל יפה על ידי ברט בראון (המושמץ גם הוא). מאחר ונכון לעכשיו אמביד עלול להחמיץ גם את המשחק הרביעי, ומאחר ואין צורך לתקן את מה שלא מקולקל, אפשר להניח שפילי וסימונס ינסו לעשות זאת גם הלילה.

פילי היא קבוצה שמרכזת המון כשרון בחמישייה (111 נק' מתוך 131 סך הכל במשחק השלישי) והרבה פחות בספסל (הרבה פחות, כך מתברר, זה 20). אצל ברוקלין, לעומת זאת, הנקודות התחלקו שווה בשווה (58/57). הנטס צריכים להפיק יותר מהחמישייה הפותחת, שקלעה 4/22 מזעזעים לשלוש במשחק האחרון, אבל לא נראה שהיה מדובר רק ביום קליעה גרוע – לנטס היו רק 12 אסיסטים במהלך המשחק ונראה שכל תכנית המשחק שלהם לא עבדה.

מצד שני, אפשר לסמוך על קני אטקינסון וחבורתו שיעשו את ההתאמות הנדרשות לאור תוצאות המשחק הקודם. לכל מי שתוהה, כמוני, מהן בדיוק אותן התאמות נדרשות שכולם מדברים עליהן כל הזמן – אני לא יודע, אבל אחרי המשחק השני בדנבר, דרק וייט חזר ואמר זאת, בערך חמש פעמים, אחרי כל שאלה שנשאל, ובמשחק העוקב קלע 36 נקודות, אז כנראה שיש בזה משהו. די'אנג'לו, לתשומת לבך.

לדעתי עדיין מוקדם להכריז על כך שהחוליה החלשה של בראון וסימונס מצאה את השיטה האופטימלית אחרי שנתיים חסרות כיוון, ואני מתקשה להאמין שסימונס יחזור על התצוגה מהמשחק השלישי. מסיבות שאינן ידועות למדע, ברט בראון ממשיך ליבש את ג'ונתן סימונס, שחקן 3&D ששיחק נפלא במדי הספרס מול יוסטון ב-2017, אז אנחנו נשארים עם עימות בין באטלר והאריס לבין אטקינסון וחבורתו – ברוקלין תשווה את הסדרה, בהפרש קטן.

00:30 שעון איילת השחר, סאן אנטוניו ספרס – דנבר נאגטס, הספרס מובילים 1-2

את הפריוויו המצוין של דור לסדרה תוכלו למצוא כאן.

אז מה היה לנו?

הסדרה הזו נראית, נכון לעכשיו, כסדרה הטובה והשקולה ביותר בסיבוב הראשון, גם בעיני מי שאינו אוהד של אחת משתי הקבוצות. הספרס הצליחו לגנוב את המשחק הראשון בתצוגה קבוצתית מרשימה, והובילו שלושה רבעים במשחק השני לפני ההתפוצצות של מורי שאיזנה את הסדרה. המשחק השלישי בבית היה בשליטה ספרסית בכיכובו של דרק וייט.

מה למדנו עד כה?

הספרס – בגדול המכונה עובדת, כשכולם נותנים דקות טובות כשצריך אותם, אבל עדיין, הקליעה של שתי הקבוצות מתחילה במקום אחר לגמרי – הספרס צריכים להתאמץ על כל נקודה, ובדרך כלל עושים זאת בצבע או במיד ריינג' כי השלשות לא נכנסות. גם שם לא תמיד קל – ה-%eFG של דרוזן בסדרה 48% ושל למרקוס רק 39%! דנבר לעומתם, עומדת על 53% קבוצתי, יכולה לעשות נקודות במגוון דרכים, והשאלה עד כמה היא מצליחה בכך תלויה בעיקר בטמפרטורה של מורי ובהגנה של הספרס.

דנבר – הקבוצה, בסך הכל, משחקת טוב יחסית לקבוצה צעירה ובלתי מנוסה. הם נלחמים, לא מתייאשים, וחזרו פעמיים במשחק אחד מפיגור של 19 נקודות. נכון שמורי לא הופיע לרוב הסדרה, לפחות עד כה, אבל כל שאר הגארדים, צעירים ומוכשרים גם הם, לא מביישים את הפירמה, כך שבדיון בסוגיית גברים מול ילדים, לדעתי הם בהחלט בכוון הנכון.

ומה השתנה הלילה הזה?

הסטטיסטיקה הקצרצרה של הסדרה עד כה אומרת שהספרס לוקחים את המשחק האי זוגי ומאבדים את הזוגי. יום קליעות לוהט של דנבר בהחלט יכול לגרום לזה לקרות, וקשה לי להאמין שווייט יקלע שוב 36 נקודות, כך שדנבר בהחלט יכולה להאמין בעצמה הלילה.

הספרס מצידם צריכים למצוא את הדרך לשלב את יחידת הצלפים – ברטאנס שיחק 6 דקות במשחק השלישי ולא קלע כלל, בלינלי 17 דקות ו-6 נקודות בלבד, ומילס עם 18 דקות ללא זריקת שדה אחת! באופן כללי יותר – במשחק השלישי החמישייה של הספרס, בממוצע, בפלוס 20 בעוד שהספסל, מסורתית אחת מנקודות העוצמה של הקבוצה, בממוצע מינוס 5.

אצל דנבר המצב בדיוק הפוך, ורועי הציע להעלות אחד מהגארדים הצעירים לחמישייה על חשבון בארטון. זה ללא ספק יכול להועיל לדנבר בייצור שלשות כשמורי ביום חלש/נשמר היטב. יתכן שהצרחה כזו תתקזז קצת עם צמצום הפער בין הספסלים, אבל אני חושב שלדנבר אין הרבה מה להפסיד בשלב הזה. לי אישית אין איזו הברקה טקטית שיכולה לעשות את ההבדל עבור דנבר, ולפי הפוסט-גיים של מאלון גם הוא מבין שזה הרבה עניין של פסיכולוגיה של מורי ושות', אבל אם יש לכם רעיונות מעניינים נשמח לשמוע בתגובות.

שורה תחתונה, דנבר ילחמו כאריות (אריות הרים של הרי הרוקיז, הידועים בשם פומה), מורי יקלע יותר אך לא מספיק, והספרס ינצחו בהפרש קטן לפני שהסדרה המוצלחת הזו חוזרת לדנבר.

03:00 שעון ניר דוד, דטרויט פיסטונס – מילוואקי באקס, מילוואקי מובילה 0-2

את הפריוויו המעולה של גיא רוזן לסדרה תמצאו כאן.

נדמה לי שאפילו לקייסי אין יותר מדי מה לומר על המשחק הזה. נכון שאנחנו בפלייאוף, אבל הפרשי הרמות הם כאלה שמילוואקי יכולה לעבור את הפיסטונס, ללא גריפין הפצוע, גם בהילוך שלישי, כך שאולי תתחיל את המשחק בעוצמה גבוהה, על מנת להבטיח את סיום הסדרה בהקדם האפשרי, אבל היא בהחלט עשויה לתת דקות מנוחה לשחקנים המובילים על מנת לשפשף את הסגל ולמנוע פציעות. לא יודע כמה מכם יקומו בשלוש בלילה כדי לצפות במשחק שתוצאתו כמעט ידועה מראש, אז מי שרוצה להשלים שעות שינה מוזמן לקרוא כאן את הספוילר – מילוואקי, ב-15.

05:30 שעון עין גדי, יוטה ג'אז – יוסטון רוקטס, יוסטון מובילה 0-2

את הפריוויו המצוין של רועי לסדרה תוכלו למצוא כאן.

לדאבון הלב יש חשש ממשי שגם הסדרה הזו תסתיים במהרה. יוטה קבוצה טובה בהרבה מהפיסטונס, אבל ההתדרדרות המפתיעה של יוסטון למקום הרביעי זימנה ליוטה יריבה מצוינת ומאצ'-אפ אכזרי שיסתיימו כנראה בהדחה בסיבוב הראשון.

מה בכל זאת יוטה יכולה לעשות?

לקלוע משלוש – ג'יי קראודר, עם 33% מהטריי במהלך העונה, קולע בסדרה ב-15% מזעזעים. דונובן מיטשל ירד מ-36% ל-27%, ואינגלס מ-39% ל-22%. אי אפשר לנצח ככה בכדורסל בשנת 2019. אפשר לתת קרדיט להגנה של יוסטון (בעיקר לטאקר החביב, לא בהכרח כי מגיע לו יותר מלשאר, אלא פשוט כי בא לנו וכי אנחנו יכולים), אבל אלה עדיין לא נתונים שאפשר להשלים איתם. האם הביתיות תעלה קצת את האחוזים האלה? כנראה שכן, אבל לא מספיק וסניידר צריך לחשוב איך מפצחים הגנת הפרימטר של יוסטון, או…

לקלוע מהצבע – רודי גובר עם %eFG של 68% בסדרה, שזה מצוין, אבל רק 11/16 זריקות. פייבורס עם 63% ב-12/19. כלומר שני הגבוהים של יוטה ביחד זורקים בממוצע 17 זריקות למשחק, שהן 4 זריקות לרבע. לנוכח האחוזים של יוטה מהשלוש נראה שהם חייבים, ויכולים, ללכת יותר לצבע. יוסטון, עם הרוטציה הקצרה שלה, קצרה עוד יותר בצבע, כשקפלה עם 31 דקות למשחק, פאריד עם 17 וננה לא משחק ("זה לא אישי", הסביר ד'אנטוני לננה, "31+17=48, ופשוט לא נשארו לי דקות בשבילך. אולי תבדוק בגולדן סטייט? שמעתי שיש להם דקות לגבוהים"). "טחינת" הגבוהים של יוסטון יכולה להועיל ליוטה גם ביצירת נקודות וגם בהתשתם ופגיעה במשחק ההתקפה של יוסטון…

לעצור את ג'יימס הארדן – למרות חיפושים ממושכים באמזון ובאי-ביי טרם הצלחתי להניח את ידי על עותק מהאנתולוגיה "כך הצלחתי לעצור את ג'יימס הארדן ב-2019", כנראה מאחר והיא טרם נכתבה. סניידר, רוביו וקראודר מבינים בהגנה לא פחות מאף אחד אחר בליגה, אבל אני חושש שגם הם לא יתרמו את הפרקים שלהם לספר הנ"ל. נכון לעכשיו אין פתרון לבעיה הזו וצריך פשוט לקלוע יותר, ועל זה כבר דיברנו…

לכן, להערכתי יוטה הסימפטית תראה טוב יותר מאשר בשני המשחקים הקודמים, אבל במידה שאינה מספקת על מנת לנצח בסדרה. השאלה האם תודח בסוויפ או בג'נטלמן סוויפ תלויה בעיקר בחוש הצדק המפותח ובהגינות המפורסמת של הארדן… ולכן אני מעריך שיוסטון תנצח הלילה, ושחופשת הקיץ של המורמונים החביבים תתחיל כבר באפריל.

מקורות: בסקטבול רפרנס ו-ESPN