ניקס.
אם הם לוקחים בדראפט את ציון פלוס עוד חוזה מקסימום ליד דוראנט הוא יוכל לקחת אותם רחוק.
הצלחה בתפוח הגדול תהיה פנומנלית וכולם יסלחו לו על המהלך המסריח כשהלך לגולדן סטייט.
זאת תהיה בריאה מחדש .
בכל מקרה הוא חייב לעזוב ולנסות להרים קבוצה על הכתפיים שלו כשהוא האלפא דוג.

אם אתה דוראנט?
אם היה לי מטר הייתי עובד בזה

שאלה טובה,
בהנחה שגולדן זוכים השנה, אז:
60-70% להישאר בגולדן, לזכות באליפויות, בתארים אישיים, להיות חלק מההיסטוריה ולפרוש עם 5-6 אליפויות כמו מגי'ק/קארים/ג'ורדן
שאר הסיכויים הם לייקרס, ואז קליפרס ובסוף נטס בשביל אוהבי ההימורים הפרועים. ניקס פחות סביר.
יעבור רק למקום שיש מצב טוב לסדרת אליפויות, לא פחות.

אם גולדן לא זוכים, אז יותר סיכוי שיעבור ללייקרס/קליפרס במתואם עם קיירי

אחלק את תשובתי לשניים:
.
אם אני דוראנט – אני בקליפרס.
נשאר קרוב לעסקים, עובר להוליווד, מקבל קבוצה מוכנה לריצה עמוקה בפלייאוף, עם בסיס איתן, שחקנים טובים, הנהלה חכמה, וקוואי ביד.
ועל הדרך מכניס לשיקוץ ומשפיל אותו בעירו.
.
אם דוראנט אני – נשאר בגולדן.
הקבוצה המהנה ביותר בהיסטוריה. ואחת המצליחות שבהן.
שילוב מנצח.

נשאר בלוחמים ברור. ושם קצוץ על כל הקנאים המבקרים וכ'.
(דרך אגב – ברור שהוא בדרך לניקס עם קיירי אין עשן בלי אש והיא מתפרצת בהרבה מוקדים שונים אז כנראה שיש דברים בגו).

בהנתן שאני דוראנט עם האופי הנעלב שלו, הייתי הולך לקבוצה הוא יהיה המוביל והמושיע ובלי לחץ לטבעת קצת כמו לברון בחזרה לקליבלנד. עדיף כמובן במזרח כי נמאס מהמאבקים במערב.

זה נותן את הניקס שיעופו עליו עם רק יעביר אותם סיבוב בפלייאוף וואשינגטון שיהיה הבן החוזר.

קליפרס, ברוקלין או טורנטו בתנאי שקוואי עוזב.
קליפרס וברוקלין בגלל השוק עם כל המשתמע מכך (תקשורת, השקעות נוספות). בנוסף אני סומך על הלוגו שהוא יודע מה הוא עושה שם, ובברוקלין יש ריח של ניהול חדש וחכם הרבה יותר.
בטורנטו ללא קוואי, יש כרגע תשתית מעולה לקבוצה חזקה שהוא יכול להוביל, והוא יכול לשווק את עצמו בתור קפטן קנדה או משהו כזה.
כל זה בהנחה שהוא רוצה לעזוב את גולדן סטייט ולהוביל בעצמו. אחרת, ובהנחה שזה לא מתפוצץ מאיזו שהיא סיבה, חבל לעזוב מקום שהולך לו בו כ"כ טוב, והוא נהנה בו גם מיתרונות המטרופולין של סן פרנסיסקו

נשאר בגולדן עוד עונה יהיה עם 4 אליפויות שזה אחד מעל לברון ואחד מתחת לקרי ואז עובר לקליפרס ומשחק iso בתורות עם קאווי מנסה לקחת 5 רצוף ובכך להיות הגדול בדורי כי הסטט של דוראנט מרשים משל קרי ויותר שנים בשיא.
זה לדעתי גם מה שיקרה במציאות בלי החלק של הקליפרס. דוראנט לוקח אליפות העונה ועונה הבאה ועוזב

אם אני דוראנט… קודם כל אני מפנים:
1. שאני שחקן כל כך גדול שיכול אשכרה להיות הגדול בהיסטוריה.
2. שתקופת גולדן סטייט מאחורי – אלו היו נישואי נוחות זמניים שבהם עזרתי ללוחמים מול הנמסיס מקליבלנד והם עזרו לי לקבל טבעות שהיה קשה לי להשיג ליד ראס.
3. בהמשך ל2, שאני בתקופה הכי גרועה בהיסטוריה האישית עם רצף מגוחך של משחקים עם פחות מ-20 נקודות ו-10 זריקות.

ואז אני מחליט מה אני רוצה להיות –
1. הקאפקייק הגדול בהיסטוריה – נשאר עם הלוחמים ולוקח עוד כמה אליפויות. בדרך מאבד את האוהדים המעטים שנשארו לי.
2. להשתין על הלוחמים – מאחד כוחות עם לברון. למרות שלברון הזדקן אני חושב שהלוחמים כל כך יפחדו לעלות למשחק מול טאנדם של לברון-דוראנט שהם פשוט ישתינו במכנסיים.
3. לנצח את לברון במשחק של לברון – ואז חוזר לאוקייסי (נגיד בסיין אנד טרייד). אני מסכים עם דה שוט שחמישייה של דוראנט, PG13, ראסבריק, אדמס ורוברסון יכולה להיות מושלמת. כל האגואים יבואו על סיפוקם, דוראנט יקלע 30 ממוצע וראסל ימשיך עם הטריפל דאבל והקבוצה תביא כמה אליפויות בכיף.
4. לעשות את הבחירה השפויה – הולך עם קוואי לג'רי ווסט והקליפרס. זאת יכולה להיות קבוצה היסטורית של 70 פלוס נצחונות.
5. להיות גבר – ואז ללכת לניקס יחד עם קיירי, להיות האלפא דוג פעם אחת, לצרף שחקן שישלים טריו ולייצר מורשת יוצאת דופן.

הייתי רוצה לראות אותו באטלנטה