שבוע לפלייאוף, ומאבקי המיקום רותחים. המקום הראשון במערב על כף המאזניים בין האלופה והקבוצה מגובה מייל, שנפגשו בסן פרנסיסקו, ועל הזכות לפגוש אחת מהן, ולא את השנייה, מתמודדות הת'אנדר והספרס, שאירחו הלילה את הקבוצות הצעירות מל.א. ואטלנטה, בהתאמה. ויוסטון, הלוטשת עיניים למקום השלישי, התארחה אצל הקינגס העקשנים מסקרמנטו, שאיבדו סיכוי להשתתף באוף סיזן, אבל לא את החשק לשחק.
איך נגמר ומה נסגר, תשמעו מיד אחרי שתקראו, ותקשיבו, לענק האמריקאי הצרוד.
שלישי באפריל, והיום, מכל הימים, יום הולדת לענק, הסנדק, הקולונל מהג'ונגל והסטנלי מהחשמלית, הפרא, המורד על הבאונטי והמאהב מהמלון שעשה טנגו כה שנוי במחלוקת עם אותה חמאה ומריה שניידר. חברים, תגידו מזל טוב לז"ל מזה 15 שנים, הצרוד ההוא, השחקן העצום, מרלון ברנדו.
לא כאן המקום להלל, לקלס, לשבח ולפאר את אחד מגדולי השחקנים בהיסטוריה, קולנוע ווייז איי מין. ההכרעה בין סצנות בלתי נשכחות בהשתתפות מרלון ברנדו קשה על סף בלתי אפשרית. מחשמלית ושמה תשוקה, דרך ברנשים וחתיכות, המרד על הבאונטי, הטנגו האחרון בפריז, הסנדק ועד אפוקליפסה עכשיו, ברנדו השאיר לנו רגעי מסך שגורמים לנו חשק לזייף ניתוח אפנדציט או לפחות לקבוע יום כיפורים שני בשנה, שיוקדש כולו למרתון סרטיו של הענק. אבל, אתם יודעים, הזמן קצר והיד רושמת, הפלייאוף מתקרב וגם האביב, וצריך להכריע. בחרתי עבורכם דווקא קטע שבו ברנדו לא מופיע בדמותו. בקטע שלפניכם מתאר קולונל קורץ המסתורי בקולו המהפנט שבלול שזוחל על סכין, באוזניו של קפטן ווילארד, מרטין שין בשבילכם, ומקבץ אנשי צבא ו-CIA, ששולחים את הקצין ההמום בסירת משמר קטנה עם לורנס פישבורן הנקי והרזה, שסצנת מותו המצמררת בלתי נשכחת, על נהר המתפתל בתוך הג'ונגל כמו כבל חשמלי שבסופו ממתינים מרלון ברנדו ודניס הופר הצלם הנוירוטי. עוד בסצנה – האריסון פורד.
עכשיו תבקשו מכולם לסתום פיות מסביב, ותקשיבו לקולונל קורץ. קול כזה, תאמינו לי, עוד לא שמעתם.
אוקלהומה סיטי ת'אנדר (33-45) 119 – לוס אנג'לס לייקרס (43-35) 103
במשפט אחד, אומר מנחם, המארחים מאוקלהומה שמרו את הספרס צמוד צמוד במאבק על המקום השביעי, ובנוסף נרשמה כאן היסטוריה. לראשונה מאז ווילט צ'מברליין ב-1968 נרשם טריפל דאבל של 20-20-20. על החתום, ראסל ווסטברוק. TD מגהמאסטר בשבילכם. את הריבאונד העשרים, אגב, הקדיש הצ'יטה לראפר המנוח יליד ל.א., ניפסי האסל, שנורה למוות בתחילת השבוע. תנצב"ה, כמו שאומרים.
במשחק עצמו, אתם מבינים, לא היה יותר מדי מתח. אמנם המארחים איבדו יתרון 11 במחצית הראשונה עד כדי פיגור אחרי שלשה של קולדוול פופ, אבל התאוששו כמעט מיד ובמחצית השנייה כבר פתחו פער בטוח של 18, 54-72, שתי דקות לסיום הרבע השלישי. באמצע הרבע הרביעי הלייקרס עוד הראו מאמץ וצמצמו לחמש, אבל הת'אנדר עשו סקוויז קטן, ודקה וחצי לסיום שרודר צולף שלשה ועושה את זה 100-119 נעים ובטוח לטובת המקומיים. בסיום 103-119, והת'אנדר קוטעים את רצף שני ההפסדים.
ווסטברוק עם ה-20, 21, 20 הוביל את הרעמים, וחסר שלושה בונבונים בלבד כדי לקבוע עונת טריפל דאבל נוספת, הפעם כנראה בלי MVP בסופה, גראנט לצידו נתן בנקודות עם 22, כשפול ג'ורג' עם 19, 5 חט' ואס' ו-6 ריב' עשה הכל מהכל. שרודר עלה מהספסל עם 15.
בלייקרס, שגם הם נכחו באולם, חסרו יותר שחקנים ממה שהנייר יכול לסבול, והפעם הצטרף גם קוזמה אל הנחים, פצועים, מתכוננים לעונה הבאה. את הנותרים הוביל קולדוול פופ עם 23, כשקרוזו עולה מהספסל עם 15 ואיתו בולוק עם 13. פור מיזרבל לייקרס.
סן אנטוניו ספרס (33-45) 117 – אטלנטה הוקס (50-28) 111
הספרס נפגשו עם התנגדות משמעותית מעט יותר בדרך לניצחון הבית ה-21 ברצף, ואפילו פיגרו בתשע עשר דקות לסיום המשחק, אחרי שבייזמור בשלשה קבע 89-98. כל זאת אחרי משחק צמוד והפכפך עם יתרון שקופץ מצד לצד כמו כדור באליפות סין העממית בפינג פונג. אבל הספרס, כמו הספרס, ידעו לאסוף את עצמם ולחזור למשחק. 4:53 לסיום ודריק ווייט, הבסטי החדש של הפופ, מעלה את המקומיים ל-102-103, ומכאן זה ספרס אול דה וויי. בסיום 111-117 לטובת פופוביץ' המורה על בודנהולצר שלנצח יישאר תלמידו. סן אנטוניו, לפחות בינתיים, שומרים על המקום השביעי ועל הסיכוי לפגוש בסיבוב הראשון בפלייאוף את הנאגטס הנוחים.
דרוזן עם 29, 7, 7 הוביל את המקומיים, כשלצידו ווייט עם 23 באחוזים מצוינים. פורבס הוסיף 19, כולל 7-5 משלוש, ואולדריג' דאבל דאבל סולידי של 16 ו-11 קרשים.
בייזמור עם 26 מהספסל, כולל 7-5 מהשלוש (כן, עשיתי קופי פייסט מפורבס, תפסתם אותי) הוביל את ההוקס, שדווקא ניצחו 6 מ-10 האחרונים. אלכס לן הוסיף 21, כולל 5-4 מהשלוש וחמישה קרשים בלבד. הבחור 2.16, להזכירנו. משהו באוויר של פיניקס, אולי. טריי יאנג לא הוסיף יותר מדי קולות במירוץ לרוקי העונה עם 15, אבל 6-0 מחוץ לקשת. אחרי שחרכו את הרשתות, והקרשים, מחוץ לקשת במילווקי בתחילת השבוע, הסתפקו הניצים ב-34 חיצים מעבר לקשת, מהם פגעו בתריסר.
סקרמנטו קינגס (40-38) 105 – יוסטון רוקטס (28-50) 130
בהמשך חיפושינו אחרי עניין בליגה בשבוע המשחקים האחרון אנו עוצרים בסקרמנטו, שם אירחו הלילה הקינגס את הרקטות מיוסטון. חמש דקות מהפתיחה באגלי מקרב את הבייבי קינגס לפיגור מינימלי, 19-17, ומשם פותחים האורחים מבערים, מכים בתופים ובמצילתיים, עושים אהמ אהמ ומיפ מיפ, ונעלמים באופק. שלוש דקות לסיום הרבע השלישי האוס מטביע ליתרון שיא, 68-91.. או שאולי זו השלשה של גורדון ברבע הרביעי שקובעת 89-117? חשבו בעצמכם והודיעו את מסקנותיכם. זה מסתיים ב-25 לרוקטס, 105-130, והנה הם עוקפים, שוב את הבלייזרס בדרך למקום השלישי.
הרקטות פגעו מחוץ לקשת בשווה שיא של 26 פעמים, מתוך 61 ניסיונות, כשמגדילים לעשות הארדן עם 12-7 (ל-36 נקודות) וגורדון 10-5, ל-19. כריס פול חרק עם 7-1 מחוץ לקשת, אבל פיצה את החברים עם 12 סוכריות. המנימל פאריד עלה היטב מהספסל עם 12 ו-11 ניקויים.
את הקינגס הוביל כרגיל הילד עם 20, לצד 5 מתנות ו-7 מהלוח, באגלי עשה כמיטב יכולתו מהספסל עם 19.
גולדן סטייט ווריירס (24-53) 116 – דנבר נאגטס (26-51) 102
זה מרגיש כאילו הנאגטס לא מרתיעים אף אחד לקראת הפלייאוף למרות המאזן הנאה. זה בוודאי נכון לגבי הווריורס שדורסים אותם בפעם השלישית ברציפות (ואל תתנו לתוצאה הסופית להטעות אתכם). קליי לא פוגע? KD מורחק? סטף לוקח רק 11 זריקות ולא מגיע לקו? זה לא עושה רושם על האלופים שהבטיחו מעשית את המקום הראשון במערב ויוכלו לנוח לקראת הסיבוב הראשון.
אחרי רבע ראשון צמוד בו דווקא הנאגטס הובילו רוב הזמן הווריורס ברחו בשני כשהם עוצרים את הנאגטס על 19 נקודות ברבע ושבע נקודות רצופות של דוראנט בסיומו נתנו להם יתרון מבטיח 43-59 במחצית. המחצית השנייה המשיכה בדיוק באותו כיוון כשמייק מאלון נאלץ לקת טיים אאוט כבר אחרי דקה וקצת כשההפרש צמח ל-20 (רמז זה לא עזר). שתי דקות מאוחר יותר דוראנט שמנסה לקבע את מעמדו כאיש העצבני ב-NBA לא קיבל שריקה – התעצבן. קיבל טכנית – התעצבן עוד יותר והורחק. האם זה מה שיעצור את הריצה (רמז – לא). הווריורס המשיכו לברוח וב-75-105 עמוק ברבע הרביעי סטיב קר הכריז פוס משחק והוציא את החמישייה. זה אפשר לנאגטס טו סמולר דה השפלה אבל לא יותר.
בווריורס דמרקוס קאזינס היה מצויין כשהוא מסיים עם 28 נקודות, 12 ריבאונדים, 5 אסיסטים וגם 2 חטיפות ו-2 חסימות. דוראנט היה יעיל מאד עד שיצא וסיים עם 21 ו-6 אסיסטים כשסטף רושם 17 נקודות ב-5 מ-10 מחוץ לקשת. אנדרה איגואדלה הראה שאפשר להיות מאד משמעותי כסיים 19 דקות על המגרש בלי אף זריקה אבל 24+ בתוצאה.
הנאגטס תפסו יום חושך מעבר לקשת וסיימו עם 7 מ-31. ניקולה יוקיץ' היה חלש עם 10 נקודות, 5 אסיסטים, 5 ריבאונדים ו-6 איבודים כשג'מאל מרי רושם 17 נקודות ו-5 חטיפות.
ולסיום, מוות. היום לפני 69 שנים עזב אותנו המלחין קורט וייל, תהא נפשו צרורה בצרור החיים. מתוך מבחר יצירותיו בחרתי להביא את "ספטמבר", בביצועו של כחול העיניים, פרנק סינטרה. בהחלט לא שיר שנחשב אוצר תרבות, אבל בעל משמעות מיוחדת. איזו? חפשו בעצמכם אם חשוב לכם.
תודה חברים. כיף לקרוא על הבוקר
אוקלהומה בדרך הבטוחה למקום 8 ומפגש סיבוב ראשון עם גולדן סטייט.
הת'אנדר יצטרכו שיקרה יותר מדי כדי לא לסיים במקום 8, ודבר ראשון – לנצח את *כל* המשחקים שנשארו להם, בתוכם 2 המשחקים האחרונים, נגד יוסטון (שאולי תצטרך לנצח כדי להקדים את פורטלנד ב-3), ואז חוץ במילווקי…
כמעט בכל תרחיש אחר, הקליפרס מקדימים את אוקלהומה, הקליפרס יצטרכו תכלס לנצח את הלייקרס כדי להביטח עדיפות על אוקלהומה, גם בשובר שוויון, שיילך לפי נצחונות בקונפרנס.
גם הספרז עדיפים, ובמקרה של שובר שוויון משולש, הם באים לפני הקליפרס, ולפני אוקלהומה.
יוטה די נעולה על 5.
יוסטון עם יתרון למקום 3 אבל זה עדיין לא סגור מול פורטלנד
.
כך שהתחזית אומרת:
1. גולדן סטייט ודאי
2. דנבר ודאי
3. יוסטון בהסתברות לא רעה
4. פורטלנד
5. יוטה סגור
6-7. סן אנטוניו / קליפרס
8. אוקלהומה בהסתברות גבוהה מאוד
תודה רבה חברים.
אני מאוד אבל מאוד מקווה שאוקלהומה תישאר במקום ה-8. זו יכולה להיות מצד אחד סדרה מאכזבת של 0-4 לטובת האלופה, אבל מצד שני, יכולה להיות סדרת הסיבוב הראשון הקשה ביותר שגולדן סטייט יכולה הייתה לקבל.
יש מצב, והוא לגמרי סביר, שגולדן סטייט מקבלת את אוקלהומה סיבוב 1, יוסטון סיבוב 2, ואת מי שתישאר מהיתר, נגיד סן אנטוניו, בגמר המערב.
מסלול הכי קשה שיש – עלול אפילו להסתיים ב-4-12…
זאת סדרה שתסתיים ב4-0 כנראה, אבל נראה מלחמה מצד OKC, ויהיה מעניין.
הלב אומר שאוק' מדיחה את ג"ס 4:3 ועפה על מי-שתבוא-מהמזרח לאליפות היסטורית. השכל אומר: "סתום יא מעאפן. ביום טוב היא תוציא משחק אחד בסדרה ותודח רק על גבול הבושת פנים". הקיבה אומרת: "תהיו בשקט אני מפרקת עראייס כבש. יש מצב שאוקלוהומה תיקח שני משחקים גג". התחת אומר: "פרררררררררררררר".
תודה על הסיקור דובי!
מדהים באיזה קלילות הווריורס שוב ניצחו את דנבר..
הנתון המספרי הכי חשוב בניצחון של יוסטון בסקרמנטו, הוא שאף שחקן לא שיחק יותר מ-30 דקות, וזה חשוב מאוד לאור הבקטובק אצל הקליפרס הלילה.
בנוסף נחמד לראות שפאריד חזר, מקווה שיחזור לכושר ויישאר בריא לקראת הפלייאוף.
תודה רבה.
אוקלהומה קבוצה מוזרה כי יש להם רק 2 מצבים בלבד:
1. הכל מתחבר להם בדיוק
2. שום דבר לא עובד להם
אין להם אף יום בינוני והם תמיד באחד מהקצוות וככה יהיה להם מאוד קשה להמשיך שלב בפליאוף, במיוחד שכרגע הם מול גולדן סטייט.
מברוק לווסטברוק על ההישג
כתבתי באחת התגובות כאן לפני שנתיים-שלוש שווסטברוק הולך על הדאבל-טריפל-דאבל (והיו גם אחרים שהתייחסו לכך), וזה היה ברור שזה יקרה
לצערי, ההישג לא עד כדי כך מרשים כעת, הואיל ומדובר בשחקן ששם את הסטטיסטיקה האישית לפני הכל. לדעתי, הוא ממש תאום של הארדן בהיבט הסטטיסטיקה. שני שחקני על שנהיו אובססיביים יתר על המידה לסטטיסטיקה גם על חשבון ההישגים והקבוצה.
איך בדיוק הארדן אובססיבי על חשבון הישגי הקבוצה?
תעיף מבט בסטטיסטיקות שלו מ-25 המשחקים הראשונים של יוסטון, ובכל המשחקים מאז המשחק ה-26, ומקביל גם תשווה בין המאזן של יוסטון בכל אחת מן התקופות, ואז תחליט אם באמת החשיבות של הארדן לסטטיסטיקות באו על חשבון הקבוצה.
זאת דעתי והיא לא קשורה לכל המשחקים מול הניקסים והלייקרסים למיניהן במהלך העונה.
כששחקן שובר שיאים של אחוזי שימוש, מנסה לשמור בכל מחיר על רצף 30 נק' ונלחם על טריפל דאבל של 50 נק' – ברור שזה באמת על חשבון חבריו לקבוצה בלי קשר למאזנים למיניהם.
מאוד מזכיר את ווסטברוק, שבנה את אימפריית הטריפל דאבלים שלו על שחקנים כמו אדמס שיסיימו את הקריירה עם מספרים נחותים בכדי לעזור לו.
ומילא הארדן וווסטברוק היו לא רק אובססיביים לסטטיסטיקה אלא גם מצליחים להביא להישגים כמו קובי למשל, אז חלק מהביקורת הייתה נשכחת.
אבל כל הבלגאן המאמץ והאגואיסטיות בשביל לעוף סיבוב ראשון, מקסימום שני????
זה לא שהם לא מנסים לזכות באליפות כאסטרטגיה או משהו כזה.. וזה גם לא שהקריירה שלהם הסתיימה, יש להם עוד כמה שנים טובות בקנה בהם יוכלו בסוף לזכות באליפות הנכספת.
אתה גם עשית מהם טרייסי מקגריידי למרות שהם ממש לא:
ווסטברוק ודוראנט היו פסע מלעבור את הווריורס בגמר המערב ב-2016, והארדן בשנה שעברה, רק מה לעשות שהווריורס היא קבוצה היסטורית??
וספציפית הארדן כבר שנה שלישית ברציפות (ככל הנראה) מצעיד את יוסטון לפלייאוף במיקום טופ-4.
אני מסכים איתך שהיו לא מעט משחקים בהם כפה מעט את הסטטיסטיקה, כמו ברצף ה-30, אבל כמות המשחקים בהם ״מתח״ את הססטיסטיקה מתגמדת לעומת המשחקים שבהם הוא הגיע למספרים פשוט כי היה חם.
אבל זו דעתך, לא נתווכח.
אגב, מילא אתה טוען שגם ווסטברוק וגם הארדן רודפי סטטיסטיקות. זה לא שאין אמת בטענה.
אבל להשוות ביניהם??
בזמן שווסטברוק אונס בכוח את הריבאונדים כדיי להגיע לט״ד, כולל הלילה שבמשחק גמור התעקש לשחק בדקות האחרונות כדיי להגיע לריבאונד ה-20, להארדן היו לא מעט משחקים חמים בהם ידע לרדת לספסל לנוח.
רק הלילה, הוא קלע 36 נקודות באחוזים נדירים ומסר 10 אסיסטים ב-29 דקות. אם הוא רודף סטטיסטיקה כל כך, הוא היה נשאר לשחק עוד כמה דקות כדיי לנסות להשיג בק טו בק משחקים של מינימום 50 ו-10 בטור הנקודות והאסיסטים. אבל הוא ״הסתפק״ במה שהוא נתן, וניצל הזדמנות לנוח קצת.
אוק סיטי במצב על הפנים, מקום 8 שקול כהדחה, אך לא הכל גמור.
נוצר מצב מעניין, סדרת פלייאוף בין אוק' ו-ס"א לפני הפלייאוף. סדרה לא ישירה, מגניב.
אוק' חייבים לנצח הכל ולקוות להפסד אחד של ס"א, זה יהיה הכי פשוט כי זה הולך לקרות כבר הערב בדנבר.
אוק' יכולה גם להרשות לעצמה להפסיד אחד – נאמר מילווקי בחוץ – בהנחה ש-ס"א יפסידו פעמיים (וושינגטון בחוץ, אולי קליבלנד, מי יודע).
מה הסיכויים שכל זה יקרה? זה יקרה, אסור לאוק' סיטי לפגוש את ג"ס בטרם עת, אסור לדנבר להפסיד הלילה בבית ל-ס"א.
לדנבר אין על מה לשחק יותר.
מקום שני לא מובטח (בכלל)
האמת שצודק, במיוחד עם לוח המשחקים הלא מפנק.
לגמרי לא מפנק, אפילו פורטלנד בתמונה
מה זאת אומרת "אסור לאוק' סיטי לפגוש את ג"ס בטרם עת"?
באיזה עת כדאי להם לפגוש אותם? 2025?
אתה באמת מאמין שסדרה של אוק'-ג"ס תסתיים אחרת בהתאם לסיבוב בפלייאוף בו היא תשוחק?
לא, אני פשוט לא רוצה לעוף בסיבוב הראשון. הסיכויים 95:5
לא מאמין שעל הגב של הלייקרס העלובים הרמאי השיג את הדאבל טריפל דאבל
להיפך, סופסוף הישג אחד שיירשם מהעונה הזו של הלייקרס
תודה על הסיקור
תודה רבה על הסיקור המצוין.
מעתיק את תגובתי מהלילה לגבי השיא של ווסטברוק:
.
ווסטברוק – הסטטיסטיקה אמורה לתאר מציאות, לא ליצור אותה.
ברגע ששחקנים מודעים אליה תוך כדי משחק היא לא שווה כלום.
.
זוהי דעתי לגבי סטטיסטיקות ושיאי סטטיסטיקות.
צודק!
+100
תודה רבה לדואו. דובי, הקליפים והשירים מעולים. תודה רבה.
.
כל מי שהיה צריך לנצח ניצח. אם נעקוץ בדנבר זה יהיה מצויין, אבל הסיכויים נמוכים. צריך לקוות שבמשחק הבא ראסל ילך על טריפל-טריפל-טריפל – 30 נקודות, 30 חטיפות, ו-30 חסימות ב-30 דקות בלבד. לא צ'מברליין, לא הארדן ולא תנחום כהן מינץ עשו את זה.
.
בפינת הקטנוניות – רצף ניצחונות הבית של הספרס קצרצר מאחר והפסידו לסקרמנטו בבית במחזור הקודם. ובודנהולצר, לשמחתו, מאמן במילווקי ולא באטלנטה.
סיקור לפנים, חבר'ה. קולונל קורץ מעורר צמרמורת.
סיקור מעולה. תודה רבה!
יוסטון חייבים לתת להארדן לנוח, אחרת זה יתנקם בהם.
יוסטון לא יכולים להרשות לעצמם לתת להרדן לנוח. ההבדל בין מקום 3 ל4 הוא קריטי
אני מבין אם היו עוברים את הנאגטס ומסיימים 2 . מה ההבדל בין 3 ל-4 ?
ככל הנראה מקום 3 יפגוש את הקליפרס בסיבוב ה1 ואת דנבר בסיבוב ה2 בעוד מקום 4 ככל הנראה יפגוש את הג'אז בסיבוב הא1 ואת הלוחמים בסיבוב ה2
אז מה השיגו האובססיביים ? עוד סיבוב פלייאוף ? לדעתי עדיף להם לפגוש את ג"ס בחצי הגמר ולא בגמר .
אני לא חושב ששחקנים חושבים בצורה שכזו – הם רוצים להצליח כמה שיותר וזה אומר לנצח כמה שיותר בפלייאוף. קשה לי להאמין ששנה שעברה תחזור וכנראה שהלוחמים (שהם אגב אובססיביים לא פחות) יכניעו אותם בפחות משחקים
הוא שיחק רק 29 דקות הלילה.
כמו כן הלו״ז ל-4 המשחקים הנותרים כולל 2 משחקים ביתיים מול הניקס והסאנס. מניח שלפחות באחד מהשניים יקבל מנוחה.
אולי גם במשחק האחרון אצל אוקלהומה, אם ייצא שלא תהיה חשיבות לתוצאת המשחק על הדירוגים בפלייאוף.
הבחירה בשיר ספטמבר ראויה מאד בעיני.
קלסיקה.
לא פחות טוב משירי האופרה בגרוש והמהגוני.
תענוג על פעם מחדש, תודה דובי!!
דונקי ו-KD רחוקים שניהם מרחק עבירה טכנית אחת מהשעיה למשחק. הדאבס צריכים לדאוג לכך ששניהם יחטפו אותה עוד בעונה הרגילה , אם לא רוצים היעדרות שלהם בפלייאוף .
איך לומר – קשה זה לא יהיה.
אבל בכל מקרה אני חושב שהספירה מתאפסת בתחילת הפלייאוף.
שומרים את זה בכוונה למשחק 6 מול יוסטון שיהיה מעניין.
היפה שתוך זמן קצר גולדן סטייט ואוהדי העגלה מדברים יותר גרוע מריאל מדריד ימ"ש, והצהובים המכוונים של ראמוס.
תכירו, מראה – מכבי עלית תל אביב, מכבי עלית תל אביב – מראה.
יש מצב שהוא אוהד עגלה כבר איזה 50 שנה
אגב בן כמה אתה חבר?
עד כמה שאני יודע לפליאוף יש ספירה נפרדת
משחק משעמם וחסר חשיבות הפך לאירוע בזכות ההישג של ראס. נסו פעם לקחת 20 ריבאונדים ואז תגידו שזה כלום. תחשבו על הקהל – באו למשחק מבאס וקיבלו היסטוריה. לא הכל זה טבעת
אין שום משמעות להישג אם לא רק השחקן גם כל הקבוצה מכוונת להשיג אותו בלי שום קשר למשחק
1000 +
ההתכווננות של הקבוצה נעשית רק בישורת הסופית. אפשר לזרום עם אירוע נחמד ומיוחד שמוסיף צבע למשחק סתמי
היסטוריה= שיא הרפש השיאים של ווסטברוק והגולדנים.
העונה הרגילה מעניינת אף אחד כמו האולסטאר.
תודה חברים
ווסטברוק מנפח סטטיסטיקות ומסתער על תארים פיקטיביים כמו כל ה-NBA.
חוץ מתואר האליפות, אין שום תואר בליגה, שום הישג רשמי, ושום מאבק אחר.
הכל זה ניפוח כותרות ומציאת מדדים תמהוניים כדי שיהיה איך לשבור את השיעמום ו"לייצר עניין".
אפילו MVP, רוקי השנה, אחוז קבוצתי ל-3, האחרונה שתיכנס לפלייאוף, מזרח נגד מערב, מפון נגד דרום, השחקן השישי, השחקן השלושים, השחקן הפיסח והשחקן החיגר – הכל זה ניפוח אותו דבר, כמו הדאבל טריפל דאבל קוודרופל היי פוסט. SO.
ותואר האליפות של ג״ס כל כך נחשב?
TD 20/20 פחות ״מפואר״ משיא השלשות של קליי נגד שיקאגו?
אם ווסטברוק היה מתרכז בלקלוע את השלשות שלו מעל 35% כמו שהוא מתרכז בלהשיג טריפל דאבלים הוא בטוח היה מגיע רחוק יותר. אבל הוא משחק כמו שהוא אוהב (ועוד מקבל על זה עשרות מליונים כל שנה) אז נראה לי שמבחינה אישית הוא הרבה יותר מסופק.
לא יודע מי מהשניים כתב מה אבל זה לא משנה כי נהניתי מתחילה ועד סוף.
כמה מילים על כל משחק:
1. אני מת על ברנדו. ואני מת גם על ווסטברוק. אתמול בסוף כשהיה צריך את הסל שייתן לו את ה-20 הוא התחיל את הכניסה כבר מהחצי במהירות-שיא שלא ראיתי כמותה. אנשים פחדו ממש מהתנגשות וניסו-לא ניסו לעוצרו.
2.. מה שפופ עשה העונה עם הספארס זה לא פחות ממדהים. שחקניחם פשוט משתנים אצלו בצורה ברורה.
3. על המשחק הזה אין לי הרבה מה להגיד מלבד שהגיעו ימים טובים: 36 להארדן זה יום קצת מאכזב…
4. קאזינס נראה פעם ראשונה כחלק חשוב במכונה. פרנק סינטרה? זה מישהו אחר. הולדן? (את השיר לא שמעתי אז אולי הוא שר)
דוראנט גמר את המשחק בכמה דקות טובות, ויצא.
לנאגטס אין מה למכור מול ג"ס, מה זה יום קליעה חלש? רוב הזריקות היו עם יד על הפרצוף, או אחרי כידרור, לא נתנו להם.
קאזינס שומר טוב על יוקיץ', שהדחיפות שלו לא מייצרות שום מרחב פעולה נגדו.
דווקא סטף לא ממש הצליח לייצר התקפה כשדוראנט יצא, אבל זה כבר היה מאוחר מידי, והשאר היו טובים מידי.
כל מי שרוצה לדעת את תוצאות הפלייאוף מוזמן לשאול את גיא, או את מוזס מלון.
סיקור מעולה. אני גאה בכם ובהופס שמצליח לשלב בין שני אנשים עם סגנון כתיבה כזה שונה בצורה כל כך טובה. ברנדו שחקן ענק – קולונל קורץ דמות מדהימה וגם ויטו קורליאונה. מבחינת המשחקים, התובנה המעניינת ביותר שלי היא דמרקוס קאזינס שהיה ממש טוב. הוא הוציא לגמרי את ניקולה יוקיץ' מהמשחק (2 נקודות, 2 אסיסטים ו-3 איבודים ב-30 הפוזישנים בהם שמר עליו) ועשה זאת גם למייסון פלאמלי כשהוא שיחק מולו. הוא הצליח לגוון מול כל אחד מהם – מול יוקיץ' היה מעורב יותר בהתקפה וזרק יותר, מול פלאמלי הניע יותר את הכדור. הביאו אותו בשביל משחקים כאלה והוא סיפק את הסחורה גם היום וגם מול יוסטון מוקדם יותר. הראה שוב שהם פייבוריטים לאליפות.
מי שלא מבין מה 20-20-20 אומר (60 בחיבור) ולמה הוא עשה זאת ולמי הוא הקדיש זאת לא יכול להתחבר לעניין מעבר לרמת הכדורסל (וכל הסטט' פאד הרגיל שאנחנו קוראים כאן).
לקח לי זמן אבל היה שווה
תודה דובי
ביזי ביזי
🙂