איזה הספק היה לי היום, גם פגישה בחווה, גם צפיתי במשחק האולסטאר מיופי של מקום (שורה ראשונה ביציע העליון, על המעקה), גם שאלתי שאלה במעמד מסיבת העיתונאים של ה-MVP וגם עשיתי סלפי עם בארקלי ואשת מסתורין מרשימה שאת זהותה אגלה בסוף (רמז: היא בת 32 ומתנשאת לגובה של 193 ס"מ). בהחלט יום טוב בלשון המעטה והכי חשוב, שונה, כזה שיחרת בזיכרון.

החווה – לקחתי בכוונה מלון שנמצא בין העיר לבין החווה כך שלא יקרה מצב שלא אפגש עם הדוק כי חששתי שאולי הוא יחמוק לי. חלק גדול מזה שלקחתי על עצמי את משימת האולסטאר הוא בגלל הפגישה הזאת. במייל שמנחם שלח לכל כתבי החוץ הוא כתב שהאולסטאר קרוב לביתו אך הוא לא ילך כי הוא שבע אחרי שכבר נכח ב-30 כאלו. הבנתי שהפרס הוא כפול, אולסטאר + פגישה עם מנחם, ובשביל זה כבר שווה לנהוג כמה שעות.

ניסיתי להסביר לקני, הבן של גייל, ולאשתו את תפקידו של מנחם בחיים שלנו. אמרתי להם שיש קהילה שלמה ומנחם הוא ראש העיר. סיפרתי להם שהוא שינה את עיתונות הספורט בישראל. לא רציתי להפריז ולומר שהוא טבע מטבעות לשון ותרם לשפה העברית בשביל לשמור על אמינות מולם אבל אתם יודעים שזאת האמת. גייל סיפרה שבביקורים בישראל היא מרגישה את האהבה שמנחם מקבל במפגשים ובכלל. מצחיק לחשוב על הקהילה האדוקה הזאת שבשביל האנשים שקרובים אל הדוקטור היא בכלל וירטואלית על גבול הדמיונית. מדהים לחשוב על התשוקה וההספק שלו. אני כאן למעלה משלוש שעות נאבק במקלדת בשביל שלוש פסקאות והבן אדם מריץ לך טור יומי כמו שדוראנט דופק שלשות במאני לאורך קריירה יותר ארוכה משל נוביצקי. איזה מנוע יש לך, מנחם?

המשחק – הגעתי לאולם כמה שעות לפני הזמן, השארתי את התיק במושב שלי ויצאתי להסתובב. ראשית נתקלתי בשידור של סטיב סמית וגראנט היל מהלובי של האולם צמוד ליציע שסגור לשידור של הליצנים מ-INSIDE THE NBA.

לאחר מכן טיילתי קצת באזור הסוויטות מותח את קצה גבול היכולת של התג שלי. כשזה הגיע לקצה הקדשתי קצת זמן לעקוב אחרי החימום של טים לברון וראו זה פלא, הגבה מתחמם עם כולם. דוראנט, לברון, הארדן וקאווי נראו משוחררים ונהנים מכל רגע.

בינתיים מהצד השני של האולם הבחנתי שהשידור של INSIDE THE NBA התחיל ופילסתי את דרכי לנקודה שבה אוכל לצלם את שאק בקלוזאפ.

בשלב הזה הדלתות של האולם כבר נפתחו וגדודי אנשים החלו להיכנס. גמרתי אומר לרדת לחדר העיתונאים אבל קודם עצרתי לנסות משקפי VIRTUAL REALITY שאמורים לתת לך את החוויה של לצפות במשחק מהשורה הראשונה אבל לי נתנו בעיקר כאב ראש.

ירדתי לקומה התחתונה וראיתי נחיל של אנשים לבושים בהידור עומדים ומחכים. שאלתי אחת מהם מי הם ולמה הם והיא הסבירה לי שהם עובדים עבור סוכנות ניצבים והם עדיין לא יודעים מה התפקיד שלהם, ובדרך כלל זה לשבת במקום אנשים שהולכים. נחזור אליהם.

קלטתי שהמשחק עומד להתחיל ומיהרתי ליציע שלי רק שהפעם במקום לשבת במושב שלי תפסתי מושב פנוי בשורה הראשונה ביציע ומשם לא זזתי כל המשחק. כצפוי, המחצית הראשונה היתה נטולת הגנות והסתימה 95-82 לטים יאניס כשדוראנט עם 13, יאניס עם 20 ומידלטון עם 17.

במחצית האולם שינה את פניו, הוקמו במות ונחיל האנשים הוזרם למלא את הפארקט ואז התחוור לי תפקידם. הם יהיו הקהל בהופעת המחצית. בערך 500 איש שמקבלים שכר בשביל לשמש כקהל בהופעת מחצית, הגיוני סה"כ.

הרבע השלישי הוקדש לקאמבק של טים לברון בהנהגתו של דיימיאן והספסל להנאתם הגדולה של שאר חברי הקבוצה שנכנסו לטירוף מכל קליעה וקפצו לתוך המגרש בהתלהבות גדולה כאילו נקלע סל ניצחון במשחק אמיתי.

בין הרבעים סוף סוף הוד רוממתו הראה את פרצופו לראשונה ולמשך חצי דקה בטקס העברת הלפיד לשיקגו שם יערך האולסטאר בשנה הבאה:

הרבע הרביעי היה על אמת. שתי הקבוצות רצו לנצח ונלחמו בהגנה. קרי, שכבר התקרר אחרי שתקע לקליי שלשה על הראש עוד קודם וראס זרקו את עצמם למוות והחטיאו לרוב ומהצד השני דוראנט המשיך לעבוד כמו טרקטור טוב שחופר גם בבוץ. ממליץ למי שלא ראה לצפות ברבע הרביעי בשלמותו. היה שם גם אלי אופ מטורף של קרי ליאניס ולקינוח, כשזה כבר היה גמור קרי סיים עם הטבעה מפתיעה ושומטת לסתות. תוצאת סיום – 178-164 לטים לברון, KD המצטיין עם 31 נק', קליי עם 20 ודיים עם +/- הכי גבוה 20. למפסידים יאניס עם 38 נק', מידלטון עם 20 ופול ג'ורג' עם 20 ודאנק אחד עם 360 שתראו בתקציר.

עוד רמז לגבי הדמות הנשית המסתורית – בגיל 17 היא ניצחה בתחרות הטבעות את ג'יי אר סמית' וג'וש סמית'.

מיהרתי לחדר הראיונות הגדול שכבר היה די עמוס ואז איד העובדים הודיע שלברון, דוראנט, פול ג'ורג' ועוד כמה שמות יגיעו לחדר אחר שנמצא למטה. שמתי לב שלא הרבה כתבים שמעו את ההודעה ורצתי למטה מהמר על להפסיד משני הכיוונים. מצאתי את החדר שלשמחתי עדיין לא היה מלא ותפסתי מושב בשורה הראשונה, להלן התוצאה.

אז מי היא הדמות הנשית מסתורית שמטביעה את הכדור יותר טוב מחלק מעמיתיה הגברים?

רמז נוסף, בעונתה הראשונה ב-WNBA היא היתה רוקי השנה ו-MVP.

רמז אחרון למתקשים, אחיה הוא גיבור ישראל.

נכון מאוד!

הכנסתי את תמונה זו במקום כי הסלפי עושה לה עוול. הנכונות שלה להצטלם איתי ברגע שהיא קלטה את המבטא שלי ועוד הרצון למצוא זווית מתאימה הדגישה בפני כמה היא נחמדה וכמה היא מורגלת בכך שישראלים שמעריצים את אחיה מבקשים ממנה בקשות דומות.

המסע הביתה מתחיל,

קרע אאוט.