דברים מעניינים מקדם העונה

אנחנו אחרי שבוע של פרה-סיזן. בואו נדבר על כמה דברים שתפסו את תשומת הלב שלי:

מיילס ברידג'ס! לא מעט אנשים, כולל הח"מ, לא כל כך אהבו את הבחירה הזאת. לפחות לפי שני המשחקים הראשונים הוא מוכיח אחרת. ברידג'ס קלע ב-3 משחקי קדם העונה שלו כמות נקודות יפה (15.7 למשחק) כשהוא זורק המון כדורים מחוץ לקשת – 5 למשחק, נתון נהדר לפאוור פורוורד ולכל שחקן כשהוא קולע 2.7 שלשות בערב. יחד עם ריבאונד טוב ומדד +/- נאה הוא השפעה חיובית מאוד על ההורנטס ושחקן שיכול להרוויח מהקבוצה החדשה. הוא מוביל אותם עד כה בדקות בקדם העונה ויכול להפוך לשחקן חמישייה. בכללי, אפשר להיות די מעודדים משרלוט שמניעה כדור בצורה ראויה לציון. מצד שני, חשוב לזכור שמדובר ב-3 משחקי קדם עונה.

מרקל פולץ. השחקן שהכי סקרן אותי לפני קדם העונה, בכל הקשור לקליעה שלו מרחוק. במשחק הראשון שלו הוא זרק רק פעם אחת מחוץ לצבע בזריקת מיד-ריינג' שנראתה לא רע ונכנסה. במשחק השני ראינו קצת יותר, כולל 1 מ-4 מהשלוש. הקליעה הייתה אחרי כניסה פנימה של בן סימונס שמסר החוצה לפולץ, מהלך חשוב בהתחשב בכך שזה היה רוב התפקיד של ג'יי ג'יי רדיק בעונה האחרונה. לא ברור עדיין אם פולץ אכן יפתח במקום רדיק. רוב הזריקות שלו מהשלוש לא נכנסו וכך גם מהשדה (5/12), אבל הוא הראה יכולת יצירת נקודות מחצי המרחק. זה יכול להיות שימושי לפילי שהייתה חסרה את המיד ריינג' הזה. לכן אני מאמין שהוא יכול להיות יותר שימושי כשחקן שישי כרגע כשרדיק ממשיך לפתוח ליד סימונס, אבל קשה לדעת מי באמת יפתח מביניהם העונה.

מרווין באגלי שוטינג גארד. זה יותר עצוב ממעניין. הקינגס עלו עם פרנק ג'קסון (1.80 מ') ליד מארווין באגלי (2.11 מ'), הארי ג'יילס (2.11 מ'), סקאל לביסייר (2.11 מ') ו-ווילי קאולי סטיין (2.13 מ'), כשעל הספסל נשארו זאק רנדולף (2.06 מ') וקוסטה קופוס (2.13 מ'). יש להם יותר מדי גבוהים חסרי קליעה – אף אחד מהם לא יכול לזרוק מחוץ לקשת וזה באמת נראה שהם לא יודעים מה לעשות איתם, אם הם אשכרה שיחקו עם 4 כאלה במקביל בקדם העונה, הזמן שנועד כדי לנסות לבחון הרכבים. טרייד של אחד מהם על שחקן כנף מוכשר זה צעד הכרחי כי זה לא עבד במשחק שלהם מול המג'יק ולא יעבוד מול כל קבוצת NBA שלא משחקת בסבנטיז. לא נעים.

סקוררי קדם-עונה. בכל פרה-סיזן יש כאלה שחקנים. אלה שלא יקבלו כל כך הרבה זריקות או דקות בעונה הסדירה ומנצלים את התקופה הזאת בשביל לחורר רשתות ולנסות להרוויח חוזה בליגה. השמות הבולטים בתחום הם אלפונזו טרייר מהניקס, פורקאן קורקמז מפילדלפיה, ג'ורדן מקריי מוושינגטון ומונטה מוריס מדנבר. אולי מישהו מהם יהפוך לשחקן השישי הבא. אל תבנו על זה.

מה עושים עם טרי רוזייר?

טרי רוזייר היה אחד מגיבורי ריצת הפלייאוף של בוסטון. 16.5 נקודות, 5.7 אסיסטים ו-5.3 ריבאונדים למשחק לצד הגנה טובה בקבוצה שהגיעה לגמר המזרח, כשהוא מחפה על העדרו של קיירי אירווינג. רוזייר טוב מכדי להיות רכז מחליף, אבל אם הוא ישאר בבוסטון "סקרי טרי" צפוי להיות אחד עקב כך שקיירי אמר שהוא מתכנן לחתום מחדש בקבוצה.

הם לא ישחקו יותר מדי ביחד. אין לסלטיקס סיבה לשחק עם שני רכזים בהתחשב בכך שיש להם סנטר (אל הורפורד) ופורוורד (גורדון היווארד) שיכולים לנהל משחק, בנוסף לרוטציה אינסופית של שחקני כנף איכותיים. הם לא ארוכים מספיק בשביל להיות חלק מהגנת חילופים טובה ובראד סטיבנס באמת לא שיחק איתם יותר מדי בהשוואה לצמדים אחרים, כמו למשל אירווינג ומרקוס סמארט. לכן לא סביר שהוא ישאר בבוסטון, למרות שגיבוי לאירווינג זה לא רעיון רע כל כך. הרכז החמיץ את כל הפלייאוף האחרון ו-2 סדרות בפלייאוף 2015, נוסף על החמצת 61 משחקים בשלושת העונות האחרונות.

השאלה היא כמה גיבוי כזה יעלה. לסלטיקס יש את מרקוס סמארט שיכול לשמור על כל גארד בליגה ואת גורדון היווארד שהיה שחקן של 4 אסיסטים למשחק בהתקפה תקועה ויכול לרכז, בנוסף להורפורד כמובן. הם יכולים לוותר עליו אם הוא יעלה יותר מדי. סביר שהוא יעלה לא מעט כסף כי יש הרבה קבוצות בחוץ שמחפשות רכזים ושוק לא עמוס במיוחד ב-2019 בעמדה הזאת.

איזה אפשרות נשארה לנו? טרייד. רוזייר יהיה שחקן חופשי מוגבל וקבוצות יכולות להעדיף לקחת אותו אליהן כדי שתהיה להן האפשרות להשוות כל הצעה עליו, במיוחד כאלה כמו אורלנדו ופניקס חסרות הרכז. האפשרות של ג'ונתון סימונס מאורלנדו מעניינת אותי במיוחד. הוא הראה שהוא יכול להיות חלק ממערכת קבוצתית מצליחה בסן אנטוניו והוא יכול לספק לבוסטון שילוב של הגנה טובה על שחקני כנף, יכולת יצירת נקודות ותנועה בלי הכדור. יתאים כמו כפפה לספסל שלהם כשחקן שישי מסוכן.

מהסאנס אין יותר מדי אפשרויות. בוסטון לא תקח את טי ג'יי וורן והחוזה הגדול שלו. אני לא חושב שהם יהיו מוכנים להעביר את ג'וש ג'קסון או מייקל ברידג'ס, שאק האריסון ודאבון ריד לא תמורה מספיק טובה ונשארנו רק עם דראגן בנדר. יכול להיות מעניין בבוסטון, אבל לא בטוח ששווה את רוזייר.

שני רכזים במינסוטה

נכון לכתיבת שורות אלה ג'ימי באטלר עדיין לא הצטרף לוולבס, למרות שהוא צפוי לשחק איתם במידה ולא יועבר בטרייד כדי לא לשבת שנה שלמה בחוץ. במשחקי קדם העונה ראינו לא מעט דקות של ג'ף טיג ליד דריק רוז, המשך ישיר לפלייאוף בו הם שיחקו ביחד 13.2 דקות למשחק והיו אחד מהצמדים היותר יעילים של מינסוטה בסדרה מול יוסטון – רק 4 צמדים (מתוך 16 ששיחקו ביחד לפחות 10 דקות במשחק) היו עם השפעה יותר חיובית על המשחק מבחינת מדד הפלוס/מינוס.

יש להרכב הזה הרבה יתרונות בהתקפה. הוא מאפשר למינסוטה לשחק עם שני שחקנים יוצרים, רוז וטיג, כאשר האחרון יכול לשחק טוב מאוד בלי הכדור וקאץ' אנד שוטר נהדר, דבר שלא בא לידי ביטוי בעונה האחרונה בוולבס בה רוז לא שיחק להוציא דקות בודדות בסוף. הם קלעו 118.5 נקודות על כל 100 פוזישנים במינסוטה, נתון טוב מאוד. רוז פרח בפלייאוף (14.2 נקודות ב-51% מהשדה), לא מעט בזכות הדקות האלה. זה יכול להיות פתרון טוב לדקות בהן הם צריכים התקפה או לסיומי משחקים.

החסרון המרכזי של החמישייה הזאת וסימן השאלה הגדול ביותר במצב בו היא אכן תפתח (מה שלא נראה לי סביר, בהתחשב בכך שבאטלר יהיה עם הקבוצה או שיגיעו נכסים תמורתו) הוא ההגנה. דריק רוז של השנים האחרונות שחקן הגנה מזעזע, אנדרו וויגינס אולי השומר הגרוע ביותר באן.בי.איי וג'ף טיג שחקן טוב, אבל קצר (1.88 מ'). הם לא יכולים להתמודד עם מה שיש לרוב קבוצות הליגה להציע בעמדות 1-3. אם באטלר יחזור יכול להיות ששווה למינסוטה לפתוח איתו במקום וויגינס ולהפוך את הבחירה הראשונה בדראפט 2014 לשחקן השישי שלהם, אבל גם אם זה לא יקרה מדובר בהרכב שצריך להיות על המגרש בסופי משחקים. יש פה פוטנציאל רווח מאוד גבוה.

הפודקאסט האחרון של האתר על הבית הדרום מערבי, עם סער ברעם, יאיר זעפרני, עידן עופר ומידן בורוכוב. הפודקאסט הבא עולה בשבת בתשע ורבע על הבית האטלנטי (בוסטון, פילדלפיה, טורונטו, ברוקלין וניו יורק) בעמוד הפייסבוק של האתר. מוזמנים להשאיר שאלות לפאנליסטים.