ניכנסו תחת העור של מייקל. עכשיו הם נכנסים תחת עורו של לברון
הכל כמעט חוזר צעד-צעד על מה שהיה ב-1998. שיקגו היתה האלופה. היתה לה את 'השלישייה הגדולה' מייקל ג'ורדן, סקוטי פיפין, וטוני קוקוץ'. סנטר לא היה לה, אלא אם כן אתם רוצים לכנות את לוק לונגלי סנטר. הוא היה בדיוק כמו כריס אנדרסון בלי טאטו ומוהאק. היריבה אינדיאנה פייסרס. קבוצה מהכפר שהיה לה סנטר ענק, 2.20 מ', בסנטימטר גבוה מרוי היברט ושמו ריק סמיתס. הולנדי מעופף שלא עשה רוח; רק קרע אותך בשקט עם פוסט-אפס ובייבי הוקס, בדיוק כמו רוי היברט.
לשיקגו היה את מייקל ג'ורדן. למיאמי את לברון ג'יימס. לשניהם הצטרפו 'אול-סטארים' להשלמת השלישייה, לשיקגו כפי שציינתי פיפין וקוקוץ' ולמיאמי דוויין ווייד וכריס בוש. לשיקגו של אז היו קלעי שלוש מדופלמים: סטיב קאר וג'אד ביוקלר. גם טוני קוקוץ' הענק קבר שלשות – בדיוק כמו כריס בוש. רון הארפר היה הפוינט גארד: מהיר, סוער, נוטה לעשות שגיאות. מזכיר לכם את מריו צ'אלמרס? מאד מאד! מהספסל עלה דניס רודמן רק על מנת לקחת ריבאונדים. למיאמי של היום אין דניס רודמן, אבל שיין בטייה הוא האדם שנשלח להגן ולקטוף ריבאונדים, ואליו מצטרף כריס אנדרסון.
שיקגו היתה כה דומה למיאמי של היום שזה מפליא ממש. אמנם יותר טובה כי מייקל היה טוב מלברון, ולמיאמי של היום אין שחקן ברמתו של סקוטי פיפין, אבל בגדול 'השלישייה הגדולה' של אז חפפה את 'השלישייה הגדולה' של היום, קלעי השלשות חפפו את קלעי השלשות של היום – סטיב קאר בן זוג של ריי אלן, וג'אד ביוקלר בן זוגו של מייק מילר.
היריבה של שיקגו ב-1998 היתה אינדיאנה שהיא כמעט קופי של אינדיאנה היום. בואו נראה: הסנטר היה ריק סמיתס, 2.20 מ' עם פוסט-אפ ובייבי הוקס. היום יש את רוי היברט, 2.19 מ' ואותו סוג של שחקן. רג'י מילר היה קובר השלשות והשחקן שניכנס לך לעצבים שלא עושה חשבון לאף אחד. לא בדיוק סטפנסון, אבל בהרבה דברים יותר דומה משונה. הפוינט גארד היה מרק ג'קסון עם הפוסט-אפ המצויין, שחקן אפור ומצויין הדומה מאד לג'ורג' היל. דייל דייויס ואנטוניו דייויס של אז היו בדיוק הדייויד ווסט של היום: לא 'פלאשים' אבל כוח עצום תחת הסל, קלעי חצי מרחק, וריבאונדרים מעולים. לכריס מאלין וג'לן רוז היה תאום שלישי: פול ג'ורג'. אמנם ג'ורג' גבוה במקצת, אבל כולם מסוגלים לפתם אותך ב-20 נק' ללא בעייה. ג'לן רוז יכול להיות הפול ג'ורג', או גם הדי ג'יי אוגוסטין הניכנס להביא מהירות, חדירות, ולבצע בלבול בהגנת היריב.
במשחק הפלייאוף הראשון על אליפות המזדרח שיקגו ניצחה 79-85 . ההבדל היחיד בין אז והיום הוא ששיקגו ניצחה גם את השני 98-104 והובילה 0-2. אבל אז באו שני נצחונות של אינדיאנה בבית, 105-107 ו-94-96. במשחק הרביעי שהישווה את הסידרה ל-2-2 כמו היום, מייקל קלע 28, פיפין 12, וקוקוץ' 18. ריק סמיתס קלע 26, רג'י 15, ודייל דייויס 15.
הקבוצות חוזרות לשיקגו לאחר יום מנוחה במצב 2-2. מייקל בשיא העצבנות. הפייסרס ניכנסו לו תחת העור והוא לא מצליח להגיע למיטבו. מזכיר לכם את לברון? מייקל וכל הבולס יודעים שזה משחק חובה. הם באו לקרוע את אינדיאנה, ובאמת קורעים אותה 87-106 כשמייקל מככב עם 29, פיפין מוסיף 20, וקוקוץ' 19. הפייסרס נראית אבודה כשאף שחקן לא קולע מעל 14 (רג'י מילר). האם זהו זה? האם אינדיאנה יודעת ששיקגו טובה יותר?
ARE YOU KIDDING ME?
מגיע המשחק הששי באינדיאנה. משחק עצבני, סוער, כמעט הלכו מכות כמה פעמים. השופטים לא נותנים למייקל כל כבוד. אינדיאנה משווה ל-3-3 בנצחון 89-92 שאני זוכר עד היום בדי בהירות. ריק סמית' – בדיוק כמו רוי היברט – לוקח פיקוד, שורף 25, ודייל דייויס מוסיף 19. מייקל נותן נשמתו, קולע 35, אך העזרה היחידה שהוא מקבל היא מפיפין עם 19, כשקוקוץ', רודמן, סטיב קאר, וכל השאר מתמוססים מלחץ הקהל. מייקל מסרב לדבר עם העתונאים. את הקלישאה "הכל יכול לקרות במשחק ה-7" כולם יודעים.
משחק שביעי ואחרון בשיקגו. ברור מלכתחילה שמייקל לא ייתן לקבוצתו להפסיד, אך דייל דייויס שומר אותו מצויין ולמייקל יש 'יום אפור' של 28 נקודות. למזלו הוא קיבל עזרה נפלאה מטוני קוקוץ' עם 21 ומסקוטי פיפין עם 17. רג'י מילר קולע מכל טווח ל-22, אך ריק סמית' מקרטע בגלל 'דאבל-טים' קבוע ומסיים עם 13.
שיקגו מנצחת בסידרה 3-4, ואז את האליפות עם הסל של מייקל ג'ורדן על ראסל מיוטה עם 6.6 שניות לסיום במשחק הששי!
מעולה! כמה שיותר כתבות על אגדות מהעבר שרובנו צעירים מכדי לזכור בבהירות – מה גם שהערוץ הלבנוני היה מטושטש- כן ירבו
אחי׳ מ 91 שודר הגמר של הליגה בערוץ 5
לבנון היה משדר באיחור של חודש בשנות השמונים
זה היה עדיף על אורי לוי האיש והשפם והתקצירים המביישים בערוץ 1 עם הפרשנות של מליניאק
לפני עשור למשך שנה וחצי שודר בארץ ערוץ nba
זכיתי לצפות כל יום בנוסטלגיה אחרת ובמשחקים היסטוריים במלואם
היום משלמים 39 ש״ח בחודש על הזכות להקשיב לשימי ריגר
מצטער בקיבוץ לא היו כבלים, רק ערוץ 1,2 לבנון, ערוץ הקיבוץ 🙂 והספרים של אחד ד"ר לס.
והיה שידורים ישירים . עכשיו יש לי טלוויזיה בלווין של דיירקט טי-ווי פורטו ריקו עם כל ערוצי הספורט האפשריים, גדלנו.
מאיזה קיבוץ אתה ?
אנלוגיה מעניינת
חוץ מהדמיון בין סמיתס להיברט אני לא מוצא דמיון בין הקבוצות
אם כבר אז האיגואנה מזכיר את רודמן
שים לב לשמות הבאים איזה קבוצה עצומה הייתה אינדיאנה
מלבד סמיתס ומילר דייל דייויס ואנטניו לא כולל כריס מאלין גיילן רוז טרוויס בסט דרק מקי ואפילו אוסטין קרושייר שלא שיחק כלל
הקבוצה של 98 מפרקת את זו של 2013
רון הראפר מזכיר את מריו צלמרס בערך כמו שחנה לאסלו מזכירה את מייגן פוקס
אחלה פוסט בכל מקרה
יפה
נעים להיזכר בקבוצת הדייוויסים
חסרה השווה בין המאמנים- לארי בירד מול ספולסטרה
אני זוכר בבירור את מייקל נחוש ומבטיח בראיון עיתונאי ניצחון במשחק 7. למיטב זכרוני לארי בירד אימן אז את אינדיאנה.
נהניתי מאד מהאנלוגיה, מנחם.
אני לא ממש רואה את ההקבלה.
הבולס היו מאד חזקים בהגנת הפנים.
לא היה שם מחסור בסנטימטרים, בכח, בעבירות (3 סנטרים), או בריבאונד.
אז זה היה עניין של שתי קבוצות טובות, ואחת פשוט קצת יותר טובה.
היום אינדיאנה מציבה למיאמי אתגרים שאין לה בשבילם תשובה.
מיאמי אולי ינצחו בסופו של דבר, אבל זה לא יהיה בגלל שיש להם תשובה למה שקורה מחחת לסלים,
לדעתי זה שונה מאד מהמצב ב 98.
אני דווקא מוצא נקודות דמיון, פחות בסגל השחקנים ויותר במנטליות. אינדיאנה של אז וזו של היום דומות בקשיחות ובאופי שלא מוותר. אם אני זוכר נכון אינדיאנה הייתה היריבה שהכי הקשתה על מייקל ושיקגו באותן שנים והוציאה להם את הנשמה, לפני שנכנעה יותר מיוטה וסיאטל. רג'י הסתכל למייקל בפנים בלי למצמץ, והחזיר זיג על כל זג.
אגב היה לאינדיאנה גם איזה רכז מחליף ששיחק אח"כ בפאזרו ובהפועל ירושלים שכחתי את שמו. שחקן די שולי שם אבל כוכב יחסית באירופה. מישהו זוכר את השם ? הוא היה שחקן אפור אבל די קשוח
הייווד וורקמן
אז איפה ההקבלה חוץ מזה שמדובר באינדיאנה ושיקגו ?
ג'ורג' נתן זיג על כל זג של לברון במשחק אחד מתוך 4.
ואני חושב שאולי אתה חושב על שני שחקנים שונים – הייווד וורקמן – היום שופט בנבא,
וטראביס בסט.
וורקמן זה האיש.
מה שהתכוונתי הוא שכל קבוצה מפתחת סגנון שמאפיין אותה והוא כנראה תלוי תת תרבות או מנטליות המתאימה לתושבים באותו אזור. אינדיאנה לא הייתה קבוצה זוהרת שהציגה כוכבי גדולים עם כל הכבוד למילר, ומה שאפיין אותה היה העבודה הקשה, והחוסן הגבוה שלה, וזו נקודת הדמיון שאני רואה. מעבר לכך אמרתי שאני לא רואה דמיון בסגל דווקא.
קוראים לזה פוסט הוק ארגו פרופטר הוק וזה אחת מתלאות החברה המודרנית.
יותר בכיוון של 99…..
השוואה שממחישה עד כמה הנבא רק הולכת אחורה מבחינת הרמה.
שיקגו של אז הייתה טובה מחבורת הפלופרים ממיאמי בכל פרמטר.
ג׳ורדן מול לברון? פיפן בשיא מול וויד בירידה? רודמן וועידת ה 7 פוטרים מול הנקבות מסאות׳ ביץ?
היה לה את קוקוץ שיקח לאמריקה עוד 300 שנות אבולוציה כדי שיווצרו התנאים להוליד כישרון כזה. אפילו באירופה זה נדיר.
שיקגו של אז כפי שציין דדי לא סבלה מנחיתות בגובה. לונגלי ושני ה 7 פוטרים האחרים היו חומה בצורה מתחת לסל. אגב ללונגלי האוסטרלי הייתה יד רכה במצבי קרש סל.
הא כן…פיל גקסון מול ספולסטרה.
ושלא תטעו, אני חושב שלברון הוא יצירת מופת פיזיולוגית. כמה דרגות מעל כל סופרסטאר אחר בליגת המלאכותית הזאת.
המחשבה על ההשוואה התחילה מה-2-2 של אז והיום. ואז ניסיתי להשוות כמה שאפשר בין שיקגו של אז ומיאמי של היום, ואינדיאנה של אז, ושל היום, שיש בהן הרבה יותר מהמשותף והשונה. זה כל מה שניסיתי לעשות.
מנחם, ההשואה מעניינת ובהחלט במקום, אבל אתה "קצת" ממעיט מערכו של רג'י מילר – אחד השחקנים הגדולים באן בי איי, ואחד הגדולים שבהם ללא טבעת.
ריק סמיתס? אוקיי, אחלה שחקן לזמנו, אבל הסדר שבו הצגת את הדברים מעוות קצת את התמונה.
זה לא היה סמיתס ואחריו מילר, אלא מילר, ואחריו שאר הקבוצה.
ולגבי ההשואה בין מילר לסטפנסון – נו באמת, יש צורך שאגיד את מה שרציתי להגיד???
בנוסף – "השופטים לא נותנים למייקל כל כבוד" – תקופת ג'ורדן היא התקופה שבה התדרדר השיפוט באן בי איי לרמתו הנוכחית.
ג'ורדן קיבל כבוד (והרבה) גם בסדרה הזאת וגם בסדרה נגד מיאמי (מורנינג) היט. ולמעשה התחיל את התקופה של "שופטים עם כוכבים" שהגיעה לשיא כיעורה בתקופת קובי את שאקיל.
דדי צודק
לא היה בשיקגו רק את לונגלי (שהיה סנטר סביר לגמרי)
היה להם אחלה תשובות לריק סמיטס, להבדיל ממיאמי.
ג'אד בושלר קלעי שלשות? הוא בקושי ראה מגרש – נער פוסטרים.
השוואה מאולצת ונשאר רק לקוות שהפרימדונות יפסידו בבית.
מנחם אתה מתדרדר מרגע לרגע…
לא מאמין שהיתי גונב עיתוני ספורט כדי לקרוא אותך
זה רק מוכיח כמה אתה עלוב.
כל דבר טוב לזמנו בלבד… הבולם בחיים לא היו לוקחים 6 אליפויות בשנות ה-80 כמו שמיאמי לא היו מנצחים את הלייקרס של שאקובי וביל ראסל בחיים לא היה לוקח יותר משתי אליפויות בליגה של היום
להשוואות האלה יש מקום רק בדמיון.
חיליק אתה טוען שאי אפשר להשוות בין התקופות, ובאותה נשימה משווה בעצמך את הבולס לשנות השמונים, ואת ראסל להיום – אז קצת עקביות לא תזיק, ובנוסף גם קצת כבוד. ביקורת אפשר להעביר אבל יש דרך ראויה לעשות זאת. אגב גם לגנוב עיתוני ספורט זה לא בדיוק מחמאה גדולה…
טועה בהחלט. מאמר מצויין המראה הרבה מהשווה כי אז ניגמר 3-4 וגם הפעם זה ייגמר ככה. תמיד אני מופתע מאנשים כמו החיליק הזה הלועגים למנחם לס שהוא למעשה האתר עצמו, ובכל זאת ניכנסים הנה יום-יום לקרוא אותו כחובה כמו צחצוח שיניים כי הוא פיתח כאן את אתר הכדורסל מס' 1 בעברית. אני מקווה שאנשים כמו החיליק הזה יעברו מהר לספורט5.
אני שמח שהפעם (בינתיים…) הוא לא הגיב.
מנחם, אם אתה משווה בין ג'ורדן של 98 ללברון של היום, ותסלח לי מראש על הכפירה, אני ממש לא חושב שנכון להגיד שג'ורדן טוב יותר. ג'ורדן היה בסוף הקריירה ולברון בשנת השיא שלו. אני מעדיף את לברון.
מנחם, לההבדל החד בין שיקגו למיאמי זה דניס רודמן!
תן למיאמי דניס רודמן אחד, והסדרה כבר היתה יכולה להיות 4-0 או 3-1. הבעיה של מיאמי בסדרה, זה הריבאונדים. (הפסידו 49-30 במשחק מספר 4!!).
ואם כמו שאני חושב, שמיאמי יביאו עזרה בפנים על רוי היברט, וסגירה חזקה לריבאונד, מיאמי עוד יכולים להביס את אינדיאנה שוב. שלא נדבר על יום טוב מחוץ לקשת של אלן ובטייה…
כאמור- כל עוד בושית מורידה 2-3 רב' למשחק הם לא יגיעו לשום מקום.
מנחם זה שפנית לעבר כדי להשוות בין הקבוצות מצביע לדעתי על תופעה מאד מעניינת בסדרה הזו והיא שאף אחד לא באמת יכול להגיד מה הולך להיות וכל קבוצה יכולה לנצח.
צודק בהחלט. מאמר מצויין המראה הרבה מהשווה כי אז ניגמר 3-4 וגם הפעם זה ייגמר ככה. תמיד אני מופתע מאנשים כמו החיליק הזה הלועגים למנחם לס שהוא למעשה האתר עצמו, ובכל זאת ניכנסים הנה יום-יום לקרוא אותו כחובה כמו צחצוח שיניים. אני שמח שהפעם (בינתיים…) הוא לא הגיב.
ליד קיבוץ נתיב הל"ה יש צלחות הקולטות שידורי לוויין מהעולם הגלובלי וכך יצא לי לראות את הפלייאוף המדהים אליו סיפרת בכתבה וכן הארת את עיני לקוו הדמיון בין הסדרה הנוכחית לסדרה מאז רק שהפעם אני מקווה שאינדיאנה יעשו זאת וינצחו את הסדרה למרות שהסיכויים אינם גבוהים הסיבה לאופטימיות היא כמו שציינת ובצדק שלברון אינו ג'ורדן וכנראה לעולם לא יהיה אולי רק אם יוכיח שיש לו ביצים ענקיות ווינריות בלתי מתפשרת כמו ג'ורדן .
מצויין, נהנתי מאוד
כולם שוכחים דבר אחד, למעשה היינו צריכים להיות ב3-1 לאינדיאנה בכלל.
אני לא שכחתי 🙂
הסידרה כבר הייתה צריכה להיות גמורה.
כתבתי את זה באחת התגובות – אם היה מדובר בכדורסל נטו קבוצה מול קבוצה – 70% שהפייסרס היו לוקחים את הסידרה.
אבל לשופטים יש כוח רב, רב מאוד.
קל לדפוק את הפייסרס, יותר קשה יהיה לדפוק את הספרס.
Guys
You're pathetic crying about the calls. Had the Pacers won game 1, it would have been a steal
Grow up, and try to enjoy basketball – and let's go Indi
מה הייתה התוצאה במשחק בשביעי?
יופי של טור!
שימו לב שכל בכייני השיפוט הם קיבוצניקים מהצפון,
אין מה לעשות זה חלק מה DNA שלהם
ח'ברה טובים, ההורים שלהם זה מלח הארץ,
אבל הם בכיינים
אין מה לעשות
אולי זה בא מעמית גל, לא יודעת,
ואולי בישראל כמו ב-NBA הבכיינים מגיעים מהצפון (מיאמי, לייקרס)
ואנשי העבודה והעשייה מהדרום (אינדיאנה, שיקאגו, דטרויט)
קרעת אותי חסידה, שיקגו ודטרויט מהדרום. ענק. נשלח אותך לבלות שם חורף דרומי חמים ומזמין כמו שרק בדרום יודעים 🙂
ועמית גל בוגד
הקלידו את התגובה כאן…
c
e8x4Hr I think this is a real great article. Fantastic.