פרויקט האגדות  של הקיץ וטקס הכניסה להיכל התהילה של מחזור 2018 הביאו אותי לחשוב פתאום על אלה שמעט הזוהר שנפל בחיקם נעלם בעקבות אותן אגדות. לכל אגדה כזו יש מספר שאיתו היא עולה למגרש. המספר הזה הופך להיות חלק ממנה למרות שיש כאלו ששירתו את הקבוצה לא פחות שנים עם אותו מספר על הגב.

קחו לדוגמא את פרד קארטר (בתמונה). מי? קארטר היה יליד פילדלפיה והשחקן המוביל של הסיקסרס בשנים לפני הד"ר עם עונות של 5-5-20 ומספר 3 על הגב. הוא גם הספיק להיות חלק מצוות האימון של הקבוצה ואפילו המאמן הראשי בעונת 1993 עד שהגיע פתאום אלן אייברסון וכל זיכרון ממנו נמחק. או למשל הצמד הוט רוד האנדלי וג'ים קרבס שהיו שחקנים זוטרים של הלייקרס בסוף שנות החמישים ותחילת שנות ה-60. הם עשו את המעבר המאד לא פשוט עם הקבוצה ממינסוטה ללוס אנג'לס ואפילו הגיעו לגמר לצד אגדות כמו אלג'ין ביילור וג'רי ווסט. השניים שיחקו רק עבור הלייקרס לאורך קריירה של שבע עונות בהן היו הצמד 32 ו-33 בכחול על המגרש. לא היה להם הרבה במה להתגאות אבל לפחות אלו היו המספרים שלהם. עד שהגיעו שנות הזוהר של צמד הרבה יותר זוהר -מג'יק וקארים שהשליכו את קרבס והאנדלי לתהום השכחה.

אז לכבוד כל אלו שנשכחו או לא זוכים יותר לכבוד הראוי מוקדש החידון הזה. על מנת להסיר ספק, חשוב לציין שההתיחסות בכל השאלות היא תמיד לשחקנים שלבשו את אותה גופיה באותה הקבוצה ולא בקבוצות אחרות.

בהצלחה!