במשחק בין קליבלנד לאינדיאנה הבהבה סטטיסטיקה לפיה 76% מהקבוצות שניצחו במשחק מספר 3, אז או שהטטיסטיקה הזאת הולכת להתברר כלא רלבנטית לפלייאוף הזה, או שתהיה לנו הפתעה רבתי במזרח, כי הלילה שלושת הקבוצות הביתיות, אלו המדורגות נמוך יותר ניצחו את יריבותיהם וסידרו לנו שלוש סדרות של 1-2 במזרח והרבה הרבה דרמה שהולכת ומתפתחת לנו. אכן, מי שהימר על סוויפים ימצא את עצמו בלי התחתונים בבראקטים של השנה כך עושה רושם.

אז בואו ניגש לאקשן!

אינדיאנה פייסרס (2) 92 – קליבלנד קאבלירס (1) 90:

המשחק היחיד שהיה מותח וצמוד התנהל באינדיאנה, כאשר שתי הקבוצות סידרו לנו משחק רב תהפוכות ובסופו ניצחון דרמטי של כוחות האו… סליחה של אינדיאנה פייסרס.

בדומה למשחק מספר 2 קליבלנד פתחה חזק ופתחה יתרון, את המחצית היא סיימה ביתרון 17 כשהיא מקבלת תרומה לא רק מלברון ג'יימס שסיים את הרבע עם 13 אלא גם מקווין לאב וג'ורג' היל, ובעיקר נהנת מהגנה חזקה.

ברבע השלישי המשחק התהפך ושוב בדומה למשחק מספר 2 אינדיאנה חזרה. במחצית השניה קליבלנד קלעה באחוזים מזעזעים לברון קלע 15 אבל יתר חבריו קלעו 18 בלבד ואפשרו לאינדיאנה לחזור מה עוד שהפייסרס מצאו את ההתקפה שלהם.

ולהתקפה שלהם בערב הזה קראו בוגדנוביץ'. בערב שבו אולדיפו קולע 1מ-8 משלוש וקוליסון מוסיף 1 מ-7 מהשדה, מי שלקח על עצמו את ההתקפה היה בוגדנוביץ' שסיים עם 30 נקודות ב-7 מ-9 משלוש.

אינדיאנה חזרה למשחק ופתחה פעמים פער 7 אבל שתי שלשות רצופות של לברון על הפנים של סבוניס סידרה לנו משחק צמוד בעוד משחק שבו ג'יימס משחק מעל 40 דקות. 38 שניות לסיום לברון מוריד ל-4, אינדיאנה לא מצליחה לייצר גלום בהתקפה, לברון מחטיא שלשה, אבל הריבאונד מתגלגל לקווין לאב שמהפינה דופק את הצ'קה (נשמע למישהו מוכר?), ואנחנו רק בנקודה הפרש 8 שניות לסיום. קליבלנד עושה עבירה, קוליסון קולע 1 מ-2 בלבד, אבל אינדיאנה בחוכמה מייצרת שמירה כפולה על לברון בצד השני של המגרש, לברון יש להודות לא עושה מאמץ מיוחד להתפנות במשחק אפאתי במיוחד שלו, וג'יי אר מחטיא בהרבה את השלשה ואינדיאנה לוקחת את המשחק הזה.

וושינגטון וויזארדס (1) 122 – טורונטו ראפטורס (2) 103:

נפנה לסיקור הנפלא של חברינו עידן עופר.

מילווקי באקס (1) 116 – בוסטון סלטיקס (2) 92:

בניגוד למשחק של אינדיאנה, במילווקי לא היה כל מתח, מילווקי פתחה פער בפתיחה עם יכולת גדולה של ג'יאניס ומידלטון, ובוסטון פשוט לא מצאה דרך לחזור עם ערב קטסטרופה בהתקפה ובהגנה, והסלטיקס ירצו לשים מאחוריהם את המשחק הזה שחשף את חולשותיהם באופן הכואב ביותר.

אכן ההגנה של מילווקי הייתה הסיפור כאן והיא כפתה על הסלטיקס 18 איבודים כולל 5 של רוזייר ו-5 של מונרו, כמו גם 33% מהשלוש כאשר רוזייר קולע 1 מ-5, בהחלט ערב שהגארד הצעיר ירצה לשכוח.

למעט מידלטון ששיחק 33 דקות אף אחד במילווקי לא שיחק יותר מ-30 לאור הגרבג' טיים ושתי הקבוצות שומרות את כוחן למשחק מספר 4 שיקבע האם אנחנו הולכים לסידרה צמודה ומרתקת או להזדמנות של הסלטיקס לסגור עניין מהר.

עבור הבאקס ג'יאניס קלע 3 מ-4 משלוש בדרך ל-19, מידלטון הוסיף 23 עם 8 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, כשבלדסואו ופרקר מסיימים עם 7 נקודות, כשג'בארי נראה אקטיבי ומעודד יותר מבעבר.

שימו לב גם ליכולת ההגנתית המצוינת של ת'ון מייקר ודלבדובה שנתנו את הטון מהספסל כאשר הראשון מסיים עם 14 ומדד +- של +23.

בצד השני, הורפורד סיים עם 16, מונרו עם 15 וטייטום הוסיף 14 משלו, אבל באמת שלא היה את מי לציין בבוסטון באופן מיוחד בערב הזה.

וזה נכתב לפני המשחקים:

אם הייתי אומר לכם בכל אחת מהשנים האחרונות שביום שישי ישוחקו משחקי פלייאוף במזרח בוודאי הייתם מתלבטים אם ללכת לישון אחרי ארוחת שישי ולצבור כוחות לקראת שבת וראשון, אולי לצאת למסיבה טובה מבלי להסתכל כל כמה דקות באפליקציה של ה-NBA או כל עיסוק אחר שמתאים לכם, אבל השנה הסיפור הוא שונה לגמרי וכל סידרה במזרח היא בצבע, אומנם הלילה לא יהיה לנו את פילדלפיה (שבתקופה הקרוב כל פעם שתוזכר לא יהיה מנוס מלצרף את השיר הזה)..

אבל גם שלושת הסדרות האחרות מסקרנות כל אחת מסיבותיה ואנחנו נעבור על סיבות אלו אחת אחת, אבל מאחר ומדובר ביום פלייאוף של המזרח, ועל מנת להימנע מפיתוח ציפיות מוגזמות אבקש מכל הקוראים (ובוודאי חברי ואוהדי מועדון ה-ל.ל.ל) לצפות בסרטון הקצר הזה (אגב יצא היום סרטון חדש ומצוין למי שפספס רוצו ליו טיוב הקרוב לביתיכם).

אז בואו ניגש לאקשן!

אינדיאנה פייסרס (1) – קליבלנד קאבלירס (1) 2:00:

אחרי שבמשחק הראשון לברון ג'יימס החליט להראות לחבריו מה קורה כשהוא לא אסרטיבי מהפתיחה, והתוצאה הייתה תבוסה שחשפה במערומיו את הסגל המשלים של קליבלנד שכרגע על אף לא מעט כישרון סגולי פשוט נראה רע באופן קיצוני, ג'יימס הגיע למשחק השני במוד הבא:

הדבר המדהים הוא ש-46 נקודות של ג'יימס באחוזים מפלצתיים הספיקו רק לניצחון דחוק. בבית. נגד הפייסרס. כשלמעשה החטאת שלשה של אינדיאנה בדקה האחרונה מנעה דרמה של ממש. מדוע? מעבר לעובדה שההגנה של קליבלנד נראית לרוב כחרפה מול קבוצה התקפית מאוד מאוד מוגבלת, קווין לאב היה בערב קליעה מזעזע עם 5 מ-16, ומעבר אליו אף אחד לא ממש ניסה (ג'יימס ולאב זרקו יחד 40 פעמים מהשדה, כל היתר 33).

אם כן הסיפור בצד של קליבלנד הוא עד כמה ג'יימס יצטרך להיות דומיננטי על מנת לאפשר לקבוצה להמשיך לחיות בפלייאוף הזה, התשובה כרגע היא בשיא השיאים של יכולתו. בהנחה והתשובה לשאלה הזאת נשארת כך השאלה הבאה היא מה אינדיאנה תעשה עם זה? בדקות רבות בוגדנוביץ' שמר על לברון וזה נראה נלעג, האם לפייסרס יש פתרונות נוספים?

בצד השני לאולדיפו היה משחק פושר כולל 2 מ-8 משלוש, ויתכן ונדרשת ממנו בגרות מסוימת להבין שיש משחקים שבהם היה לא חמה, במיוחד בחוץ ואז מה שנדרש ממנו הוא ללכת יותר לסל, ולחלק עם החברים (יתר שחקני החמישיה קלעו ב-50% מהשלוש).

מעבר לכך, הסיפור הכי מגניב בסידרה הזאת הוא לאנס סטיבנסון. בשקט בשקט לאנס השלים השנה 82 משחקים, לראשונה בקרירה מרובת הנדודים שלו, בגיל 27, והחזיר 9.2 נקודות למשחק. שני רק לעונת השיא שלו 2013-2014. ואוסיף דבר נוסף, כולם מדברים על פלייאוף רונדו אבל שימו לב לפלייאוף סטיבנסון. בכל אחת מ-4 הופעות הפלייאוף האחרונות שלו סטיבנסון סיים עם מאזן דו ספרתי ובכל עונה יותר אם לא הרבה יותר מהממוצע העונתי שלו. בשני המשחקים הראשוני םבסידרה הוא מנפק 11 נקודות 4.5 ריבאונדים ובעיקר אנרגיות אדירות מהספסל.

בשקט בשקט הסידרה הזאת הפכה להיות הסידרה שחייבים לקום בלילה בשבילה, ואני ממליץ לכם מאוד לעשות כן, נתראה בבלוג החי.

הימור: אינדיאנה ב-12.

וושינגטון וויזארדס (0) – טורונטו ראפטורס (2) 3:00:

האם לראשונה ריצת הפלייאוף של טורונטו תשתווה לעונה הסדירה שלה? אגלה לכם סוד, ואני לא גאה בזה, אבל הבראקט שלי כולל את טורונטו בגמר, היד רעדה על המקלדת, אבל בסופו של דבר המספרים והפציעות של בוסטון דיברו בעד עצמם.

בשני המשחקים הראשונים טורונטו המתירה 114 ו-130 נקודות על וושינגטון, אבל צריך להזכיר כאן שטורונטו היא אחת הקבוצות הביתיות בליגה (7-34 בעונה הסדירה) בעוד וושינגטון היא מהגרועות שבהן ומחזיקה במאזן חוץ שלילי מהעונה הסדירה.

אם המשחק הראשון שהיה צמוד יחסית היה מאמץ משותף של שישה שחקנים שקלעו בספרות כפולות עבור טורונטו, כולל 18 ב-25 דקות של רייט, הרי שהבלואו אווט במשחק שתיים היה כבר מופע של איש אחד – דרוזן עם 37 נקודות כשקייל לאורי מסייע עם 12 אסיסטים כשהוא בערב מחריד מחוץ לקשת של 1 מ-8.

הבעיה היא שכשוושינגטון מסתכלת על הסידרה הזאת היא צריכה להרגיש דיי חסרת אונים, כשהיא עוצרת את דרוזן יש מספיק כלים אחרים שיכולים לנצח אותה מבפנים ומבחוץ וכשהיא מאפשרת לו להשתולל הוא קובר אותה. נראה שטורונטו בנתה העונה קבוצה מאוזנת הן בין חמישיה לספסל והן בין פנים לחוץ ממש כמו שכתוב בספר כשרבים משחקניה משחקים תקופה ארוכה ביחד נהנים מכימיה טובה בינם לבין עצמם ובינם לבין המאמן וזה מבטיח טובות להמשך.

בצד השני וושינגטון הזאת הגיעה לטעמי לסוף דרכה. השלד של ביל וול עם סנטר סולידי כמו גורטאט שרץ ביחד כבר כמה שנים היה צריך לקחת אותם להתמודד לפחות בגמר המזרח. זה לא קרה, וקשה לדעת למה. האם ביל לא יכול להיות הקליי תומפסון של פוינט גארד דומיננטי? האם וול הוא לא באמת בליגה של פול, קארי ווסטברוק וכו'? האם הפרונט אופיס בחר במאמנים מחורבנים ולא הצליח להקיף את הגרעין בדיי כישרון?

אם תשאלו אותי, כל התשובות נכונות.

ועם זאת וושינגטון היא עדיין קבוצה עמוקה ומוכשרת עם לא מעט שחקנים מסקרנים, אחד מהם הוא טיי לואסון שקלע 14 כולל 4 מ-5 בתבוסה של וושינגטון במשחק מספר 2, אם טורונטו לא תשים לב אליו, בוודאי כשהמשחק מתקיים בוושינגטון הוא יכול לקבור את החמישיה השניה שלה ולהפוך את המשחקלמשחק ואת הסידרה לסידרה.

הימור: טורונטו ב-5.

מילווקי באקס (0) – בוסטון סלטיקס (2) 4:30:

בלשון המעטה לא מדובר בסידרה שמתעלה לרמת כדורסל גבוהה. במקרה של בוסטון קשה להאשים מישהו בעניין הזה, היא משחקת בלי שני הסופרסטארים שלה (תנו לי עוד קבוצה, אולי חוץ מגולדן סטייט שבלי שני השחקנים הטובים ביותר שלה עוברת סיבוב בפלייאוף).

אז מי הוביל את הסלטיקס ל-0-2 בסידרה? בראון עם יכולתו האתלטית ו-40% מהשלוש בשני המשחקים הראשונים, רוזייר עם המשחק האחראי מאוד (אפס איבודים) והיעיל, טייטום שמביא קצת יותר אקספולסיביות לצד חוסר ניסיון (5 איבודים במשחק מספר 1, ורק 4 נקודות במשחק מספר 2), ואולי מעל כולם צמד הגבוהים (שלא בהכרח משחק ביחס) אבל מביא המון אינטליגנציה, באמת פשוט משחק פנים מענג מהסוג שהיינו רואים מווייצ'יץ (הסנטר, לא המנהל המקצוע, כן?), אל הרפורד ומוריס. מומלץ לעקוב אחרי השניים האלה הלילה.

בצד השני מילווקי צריכה לעשות חשבון נפש מסויים אם היא לא רוצה להפוך להיות וושינגטון. לצד הפריק שאמור להפוך להיות אחד מהשחקנים הדומיננטיים בליגה בשנה שנתיים הקודמות, הבאקס עשו עבודה מעולה עם לבחור כישרון ולרכז אותו בקבוצה, אבל כרגע הם עושים עבודה מחורבנת בלהפיק ממנו קבוצה מנצחת.

המשחק שלהם הן בהגנה והן בהתקפה לפרקים פשוט כואב לעין (השלשה של בוסטון שכמעט גמרה את משחק מספר 1 לפני הארכה, אלוהים), אז הפריק קולע 30 בלי שלשה במשחק מספר 2, ומידלטון תופס יום וקולע 25, אבל מילווקי שיתפה במשחק הזה 13 שחקנים, הלו, זה פלייאוף. כשהיא לא מצליחה להוציא דבר משמעותי מת'ון מייקר, כשברוגדון שקלע 16 והיה מצוין במשחק מספר 1, מאבד 4 כדורים במשחק השני, בעוד בלדסואו מראה שלככב בקבוצה קטנה זה לא אותו דבר כמו להוביל קו אחורי של קבוצת פלייאוף.

הלילה, הם יצטרכו הגנה הרבה יותר טובה, ואין סיבה שעם הידיים הארוכות שיש להם שם הם לא יצליחו לעצור את בוסטון שהיא באמת קבוצה מאוד מאוד מוגבלת גם אם מאומנות ואינטילגנטית יותר, אם הם יצליחו לעשות זאת אל תתפלאו אם הסידרה הזאת תיפתח, בוסטון דומה קצת לקיוטי מסרטי וורנר ברדרס שממשיך ללכת באוויר כל עוד הוא לא מסתכל למטה. ראו הוזהרתם.

הימור: מילווקי ב-8