פילדלפיה סיקסרס (1 – 0) – מיאמי היט (0 – 1)
(03:00 לפנות בוקר)
המפגש הקודם בין 2 הקבוצות, הסתיים בתבוסה של ההיט, כאשר הסיקסרס מנצחים 130 – 103.
מי שלא עקב אחרי המתרחש באותו משחק פלייאוף, עלול לחשוב שזה עוד מקרה בו קבוצה טובה יותר, עלתה לשחק, ולאט ובעקביות, כתשה את יריבתה עד לתבוסה הסופית.
זה לא היה המקרה.
בתום הרבע הראשון ההיט הובילו 35 – 29, במחצית התוצאה הייתה 60 – 56 לטובת ההיט.
התפרקות מוחלטת של ההיט ברבע השלישי (18 נק' להיט ברבע), כאשר הסיקסרס מכים בהם בשיטפון מטורף של שלשות ( 18 שלשות מ-28 ניסיונות, היו לסיקסרס במשחק. 64.3% מדהימים),
הם שהכניעו את קבוצת הלוחמים ממיאמי.
הלילה, זו ההזדמנות האחרונה של ההיט לנצח את הסיקסרס, במשחק בו אמביד לא משחק.
אמביד, במשחק הקודם, לא באמת היה חסר –
וויטסייד נכשל בניסיונות לרדוף אחרי "הגבוהים והמפציצים" (סאריץ' עם 4 שלשות, איליאסובה עם 3 שלשות), ומה שהיה אמור להיות ניצול יתרון יחסי בצבע, הפך לחיסרון משווע.
הלילה יהיה זמנו של ספולסטרה לנצל את היתרון אותו צבר במשך שנותיו כמאמן ההיט, ולמצוא –
או דרך לנצל את ווייטסייד ביעילות, מבלי לפגוע בהגנה,
או למצוא הרכב נטול ווייטסייד שיצליח להוציא את הסיקסרס מאיזון,
בגלל שנכון להיום, הם הקבוצה הכי מפחידה ב-NBA.
הסיקסרס מצדם, הם לא באמת בונים על עוד לילה של 64% מהשלוש. הם יסתפקו בהמשך שליטה במפתחות למשחק –
שליטה ברב' ההתקפה (17 – 10 לסיקסרס במשחק הקודם),
שליטה במאבק על איבודי הכדור (16 להיט, רק 10 לסיקסרס).
הם יסתפקו בהמשך הדומיננטיות של הסיקסרס בעמדת הרכז (17 נק', 9 רב', 14 אס', לסימונס. 15 נק', 4 מ-14 מהשדה, לדראגיץ').
הניחוש שלי למשחק הלילה:
אני מאמין בספולסטרה. הוא הראה בעבר את היכולת לשלוף שפנים מהכובע,
ואם יש נקודה בזמן בה הסיקסרס רדומים יחסית, זה עכשיו.
אין לי באמת מושג מה מתכנן ספולסטרה, אבל יש לו רקורד של כמה הרכבים מיוחדים בעבר – לדוגמה שיין באטייה ב-PF נגד אינדיאנה בתקופת ההיטלס.
זה, לצד הניסיון הרב שיש לחלק משחקני ההיט, ולצד העובדה שסטטיסטיקות, טבען להתאזן,
מובילים אותי לניחוש הפרוע שהלילה ההיט מאזנים את הסדרה.

גולדן סטייט ווריורס (1 – 0) – סן אנטוניו ספרס (0 – 1)
(05:30 בבוקר)
אם על המשחק הראשון בין הסיקסרס להיט הסברתי שזה לא היה כתישה ארוכה ומתמשכת,
אז משחק מס' 1 בין הלוחמים לבין הדורבנות (113 – 92 לגולדן סטייט) היה בדיוק כזה –
יתרון 11 נק' אחרי הרבע הראשון, יתרון 16 נק' במחצית, יתרון שצמח ל-23 הפרש בתחילת הרבע האחרון, רבע שהיה כולו זמן זבל, עד לסיום המשחק, אז ההפרש היה "רק" 21 נק'.
אז מה היה במשחק מס' 1, והאם הספרס יכולים לשנות משהו?
מה שהיה זה שמצד אחד, גולדן סטייט שיחקו כדורסל גולדן-סטייטי. הם קלעו באחוזים גבוהים מכל הטווחים (54% מהשדה, 45% מהשלוש), הם הניעו את הכדור כמו שרק גולדן סטייט יודעים (32 אסיסטים על 44 סלי שדה), והם עצרו את התקפת הספרס על 40% מהשדה.
האם הספרס יכולים לשנות משהו?
האמת, אני בספק. מי שצפה במשחק, לא יכל שלא להרגיש שיש לגולדן סטייט עוד הילוך (אחד לפחות).
קליי היה נהדר, נכון (27 נק', 11 מ-13 מהשדה). אבל גולדן סטייט הסתפקו "רק" ב-10 שלשות במשחק, כאשר דוראנט + הספסל סיימו ביחד עם 2 מ-7 מהשדה.
היה את הגימיק של מקגי, רק שה-16 דקות שלו לא באמת היו מה שהכריע את המשחק.
היה גם את איגי שפתח בחמישייה, במקרה שלו (3 נק',7 רב', 4 אס', 23 דקות) אי אפשר להתעלם מהאנרגיה שהוא מביא, אבל גם לא הוא זה שהכריע את המשחק.
השורה התחתונה – גולדן סטייט לא באמת הזדקקו לגימיקים.
הייתה גם קבוצה נוספת על הפרקט, והם סבלו במכל דקה של משחק.
גודלן סטייט הכריחו את הספרס למצוא שחקן שהוא לא אלדרודג' שינצח עבורם את המשחק. הם היו מוכנים לשחרר את הקלעים של הספרס לזריקות קלות יחסית מבחוץ, רק לא לתת לספרס את "הלחם והחמאה" הרגילים שלהם (9 מ-22 מהשלוש לספרס במשחק. רק 23 מ-58 מ-2 נק' (39%).
הניחוש שלי למשחק הלילה:
פופ שועל וותיק. אבל שועל וותיק, חכם ככל שיהיה, כאשר אין לא שיניים –
אין מה לעשות. הוא פשוט לא מפחיד…

(מצא את ההבדלים)

אני מאמין שגולדן סטייט יקחו גם את המשחק הזה. הפעם זה יהיה דוראנט, או אולי קוק ההחתמה הטרייה, או שבכלל גרין יחליט לאפס כוונות –
לא יודע מי, אבל מנחש בביטחון יחסי שלא רק שגולדן סטייט ינצחו שוב, זה שוב יהיה ניצחון קל.