סופ"ש נעים לכולם. יום חמישי הגיע, ואיתו סיום פגרת האולסטאר. שישה משחקים יש לנו בתפריט היום, כשהמרכזי ביניהם הוא המשחק של המג'יק נגד הניקס הקאבס נגד הוויזארדס כמובן (פעם אחרונה שדובי נכנס לי לפוסט).

היום בתפריט:

02:00 – אורלנדו מג'יק-ניו יורק ניקס, שארלוט הורנטס-ברוקלין נטס

03:00 – קליבלנד קאבלירס-וושינגטון וויזארדס, שיקאגו בולס-פילדלפיה סבנטי-סיקסרס

05:00 – סקרמנטו קינגס-אוקלהומה סיטי ת'אנדר

05:30 – גולדן סטייט ווריירס-לוס אנג'לס קליפרס

אורלנדו מג'יק (39-18) – ניו יורק ניקס (36-23) 02:00

המשחק הראשון של הערב מפגיש שני תלמידים דומים באופיים. אותם תלמידים הם הליצנים של הכיתה, אלה שכבר למדת לא לצפות מהם לכלום. אך עדיין מצליחים להפתיע מדי פעם. הניקס מגיעה עם סגל פצוע ללא פורזינגאד ובייקר, כשהתקווה היא שביזלי יחזור למשחק (מוגדר כday to day). אצל אורלנדו אייזק לא ישחק, כשגורדון ו-ווצ'ביץ' אמורים לחזור. אם פורזינגיס היה משחק, הייתי הולך על ניו יורק, אך מאחר והוא לא. המג'יק ב-8.

שארלוט הורנטס (33-24) – ברוקלין נטס (40-19) 02:00

אלו מכם שמדריכים/מורים/מאמנים של ילדים ומבוגרים כאחד ודאי מכירים את הסיפור הבא.

בתחילת השנה אתם עורכים היכרות עם כל אותם חניכים/תלמידים/שחקנים שלכם, ואחד מאותם אנשים הוא כישרון מדהים. בין אם זו היכולת השכלית או היכולת הספורטיבית. הוא פשוט עילוי בתחום אותו אתם מלמדים אותו. אבל, הילד הזה אף פעם לא מממש את הפוטנציאל שלו, ותמיד בועט בדלי ברגע האחרון. בין אם זה להיכשל במבחן המסכם, לא להשקיע בתרגילים שאתם נותנים לו הביתה או בכל דבר אחר. הוא פשוט לא מצליח לתרגם את היכולת שלו להישגים.

לעומת זאת, מולו עומד אדם לא כל כך מוכשר, אך אחד שעובד קשה. וגם אם הוא לא מגיע לאותם הישגים, הוא מצליח להתקרב אל אותו הילד. אך לו יש תקרה ידועה מראש, וכל הישג מעבר לתקרה הזו הוא רק בונוס.

הילד המוכשר הוא ההורנטס כמובן, והפחות מוכשר הוא ברוקלין. בעוד שלשארלוט יש את היכולת, אך אין את המוטיבציה לתרגם את אותה היכולת להישגים. לברוקלין יש את המוטיבציה, אך אין את היכולת.

בקרב הזה, אני אהמר על התלמיד שמשקיע יותר. ברוקלין ב-5.

קליבלנד קאבלירס (22-34) – וושינגטון וויזארדס (24-33) 03:00

כאן יש לנו קרב בין כיתת מצוינות לבין הכיתה שמתחרה בהם אך אין להם ממש קייס מולם.

הביתיים מציגים לראווה את התלמיד המצטיין של בית הספר, אותו אחד שלא מתפשר על שום ציון שהוא לא 100 עגול. בעוד שהאורחים מייצגים את כל אותם התלמידים שמסתפקים בציון שהוא בין 85 ל-תשעים, אך תמיד מנסים לשאוף גבוה יותר.

בקרב הזה אהמר שהפרפקציוניזם ינצח – קליבלנד ב-10.

שיקגו בולס (37-20) – פילדלפיה סבנטי-סיקסרס (25-30) 03:00

כאן יש לנו קרב מעניין.

מצד אחד, יש לנו כיתה שעשתה מהפך שלם. מקבוצה שמקבלת בין 0 ל-30, היא נהייתה קבוצה של 60-70 בשקט. שנכון לעכשיו יכולה להסתכל בלבן של העיניים לרוב קבוצות הליגה והיא מציגה את האלטרנטיבה למצטיין בית הספר.

מהצד השני יש לנו כיתה שעשתה בדיוק ההפך. ולפני ששמנו לב, שיקגו הפכה לקבוצה של 20-30 בפתאומיות. אך ייאמר לזכותם שהם עושים זאת עם לחימה ופיתוח של שלל הצעירים בסגל. ושהם עד עכשיו מתקדמים בחומר הנלמד בצורה לא רעה בכלל.

פילי צריכה ניצחון, שיקגו הפסדים. ולכולנו ברור לאן זה הולך פילדלפיה ב-7.

סקרמנטו קינגס (39-18) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (26-33) 05:00

קרב שאמור להיות גמור, אך לדעתי ממש לא יהיה כזה.

אוקלהומה מייצגת את הכיתות המתנשאות והמזלזלות, הן לא ישחקו טוב אם אין מולם קבוצה ששווה את זה לדעתם (מישהו אמר גולדן סטייט?). והפעם, יש נגדה קבוצה שאסור לאף אחד לזלזל בה.

אז נכון, הקינגס הם לא האטרייה הכי ארוכה בסיר. אבל הם קבוצה שנלחמת בכל הזדמנות שיש להם. ולו רק בגלל זה אסור לאוקלהומה לזלזל בהם, אחרת זה יעלה להם בעוד הפסד חסר תועלת.

אני מאמין שאוקלהומה תזלזל, אך הקינגס לא יענישו הפעם. אוקלהומה ב-10.

לוס אנג'לס קליפרס (26-30) – גולדן סטייט ווריירס (14-44) 05:30

והגענו אל כיתת מופת או נחשון (תלוי באיזו עיר אתם). הכיתה שכל שאר הכיתות מנסות להתחרות בה, אך לרוב לא ממש מצליחות. הווריירס מזכירים את הקבוצה הזאת של התלמידים העשירים והמפונקים שלא דואגים מכלום, ויודעים שכמה שטרות למנהל (או כמה שלשות של סטף) יחלצו אותם מכל צרה.

מהעבר השני יש לנו את הקבוצה עם הכי הרבה נאחס בהיסטוריה של ה-NBA. שמייצגת את הכיתות שמפוצצות בכישרון, אך קלקול קיבה בארוחה כיתתית הורס לה את כל התכניות תמיד. והעונה אין שום סימן שזה הולך להיות שונה.

אתם באמת רוצים שאהמר כאן? ג"ס ב-20.