8 הדיברות סיבוב ראשון / עומר מזיג

גרסת הפלייאוף המקוצרת. סט של 8 מגמות או דברים מעניינים ששמתם או לא שמתם אליהם לב בסיבוב הראשון של פלייאוף הNBA:

הקהל של ניו אורלינס – הדבר שהכי בלט לי במשחקים של ניו אורלינס בעונה הרגילה, מלבד אנתוני דיוויס, היה הקהל. זה מהמשחק מול ההוקס בתחילת פברואר – שבו הם קטעו לקבוצה הטובה בליגה רצף של 19 נצחונות רצופים:

זה הרגע הכי חשוב במשחק הכי חשוב של הפליקנס ב5 השנים האחרונות, בניצחון על הספרס במשחק האחרון של העונה הרגילה:

תקשיבו לקהל – זה חצי מהרעש והבלאגן שאמור להיות במשחק בית של קבוצת פלייאוף בסיטואציה כזאת. הפליקנס היו אחת משתי קבוצות הפלייאוף היחידות שדורגו בעשירייה התחתונה במספר צופים במשחקי בית בעונה הרגילה, והקבוצה השנייה הייתה הבאקס, שבמשחקי הבית שלה בפלייאוף היו על פי שמועות יותר אוהדי שיקאגו מאוהדי מילווקי. תוסיפו את הקרחות המאוד בולטות ביציעים, ותקבלו פוטנציאל לאווירת פלייאוף, בוא נגיד, פושרת.

זה לא קרה.

יש פה הכל – אולם יותר ממלא, חולצות בצבע אחיד, התפצצות של הבניין ברגעים הנכונים, בוז בפוזשנים חשובים של היריבה ובזריקות עונשין, חוסר אובייקטיביות לגבי שריקות מובנות מאליהן – זה קהל פלייאוף!!! הפליקנס אולי עפו בסוויפ, אבל בשביל קבוצה שצפויה לבקר בפוסט סיזן עוד כמה פעמים בשנים הקרובות, טוב לדעת שיש להם את הקהל שיכול להתמודד עם המעמד.

הפיק & רול של פול ובלייק – 

אם זה נראה לכם מוכר, זה רק בגלל שזה כל מה שהקליפרס עשו בהתקפה העומדת מול הספרס. זה מה שעושים בפלייאוף – מוצאים מהלך שעובד טוב ומריצים אותו פעם אחר פעם אחר פעם.

מה שמאוד בלט במהלכים האלה הוא צורת ההתמודדות של הספרס – הם עזרו בצורה מוגזמת על פול והשאירו באופן כמעט מעליב את גריפין לבד בכל מהלך. מישהו תהה למה? ובכן, הPPP של CP3 [abbr title="פוזשנים שהוא מנצל באמצעות זריקה סחיטת פאול או איבוד"]כמוביל כדור בפיק & רול[/abbr] בסדרה היה 1.13, מספר ששם אותו [abbr title="טוב מ88 אחוז מהשחקנים, פחות טוב מ12 אחוז מהשחקנים"]באחוזון ה88[/abbr] בפלייאוף הזה. הPPP של בלייק כחוסם בפיק & רול היה 0.79, מספר ששם אותו באחוזון ה27 בפלייאוף הזה.

הקליפרס יכולים גם להריץ וריאציות קצת שונות של המהלך הזה עם קרופורד וגריפין:

והאפקט נשאר זהה – הם ראשונים בליגה בPPP למובילי כדור בפיק & רול עם 1.08, ובמקום השלישי מהסוף בPPP לשחקן החוסם עם 0.73. ריברס אמר שהוא מתקשה לשכנע את פול שהוא סקורר, ואני חייב להסכים – הקליפרס חייבים שפול יקח יותר זריקות בפיק & רולים האלה בהמשך הפלייאוף ובכלל בהמשך הקריירה שלו.

למה הראפטורס הפסידו – אני עומד להפיל פה סטטיסטיקה מדהימה – הראפטורס קלעו 64% מהשדה בסדרה הזאת אם מוציאים את כל הג'אמפ שוטים ממאזן הקליעות שלהם. הבעייה היא שהג'אמפ שוטים האלה היוו יותר מחצי מהזריקות שלהם בסדרה, והם קלעו אותם ב21% אומללים. ידענו שהראפטורס זו קבוצה שבנויה על בידודים וקליעות מחצי מרחק של הקו האחורי, אבל אני לא חושב שמישהו שיער כמה רע זה עומד להראות ביום שזה לא יכנס.

לראפטורס מתפנים 29 מיליון דולר בקיץ הקרוב בחוזים נגמרים של אמיר ג'ונסון, לו וויליאמס, טיילר הנסבורו, לנדרי פילדס וצ'אק הייז. גם אם הם יחזירו את וויליאמס וג'ונסון, זה אמור להשאיר להם בערך 16-17 מיליון דולר, מה שלא יספיק בשביל למרכוס אלדריג', אבל אמור להספיק עבור PF קצת יותר התקפי כמו פול מילסאפ או גרג מונרו. זו הקפיצה שהם צריכים לעשות כדי לאיים על גמר המזרח.

הויזארדס – בלי ספק, הקבוצה המרשימה של הסיבוב הראשון, והראשונה מאז 2007 שמטאטאת בסיבוב הראשון קבוצה בעלת מאזן עדיף בסוויפ. איך זה קרה? 3 סיבות.

הראשונה – ואני לא מאמין שאני אומר את זה – רנדי ויטמן:

זה הפוזשן שויטמן יצא איתו מטיימאאוט אחרי 4 דקות ופתיחה של 12-2 לטובת הראפטורס. זה פשוט כדורסל נהדר, שאפשר היה לראות מהויזארדס לא רק במהלך הזה אלא לאורך כל 3 המשחקים האחרונים של הסדרה.

השנייה – מרצ'ין גורטאט: בתחילת השנה כולם (כולל אני) ירדו על החוזה הענק שהויזארדס נתנו לו, אבל זה המחיר שיש לשלם בליגה הזו על סנטר אמין. גורטאט עשה הכל, כולל הגנה מדהימה על ולינצ'ונאס שהכריחה את הראפטורס להסתמך על הקו האחורי שלה עוד יותר, והוא הסנטר המושלם לשחק ליד הסיבה השלישית – ג'ון "OMG" וול:

המסירות שהוא מוציא מהכדרור, בהילוך חמישי, ומעל/מתחת/מול/ליד כל ההגנה של הקבוצה היריבה – תמיד תמיד מגיעות בדיוק לנקודה הנכונה במהירות הנכונה ובזווית הנכונה, כדי שהנמען יוכל להכנס לפעולה הבאה בהתקפה בזמן קליטה מינימלי. אולי אני מוזר, אבל חוץ מסטף קארי אין שחקן בליגה שגורם לי להגיד "וואו" יותר פעמים במשחק מאשר הבחור הזה. מה שהוא עושה העונה זו לא פחות מגאונות בעמדת הפוינט גארד, והפלייאוף הזה יכול להעביר אותו מדרג ב' של הרכזים בליגה (טיג, לילארד, קיירי, לאורי, קונלי, דראגיץ, פארקר ועוד) לדרג א' (פול, סטף, ווסטברוק וזהו).

בשקט בשקט –  קורטני לי: סי.ג'יי מקולום: דמארה קארול: וג'וש פאקינג סמית!!!!: טווח דגימה קטן להחריד או אס אמיתי? בשביל מקולום נצטרך לחכות לעונה הבאה כדי לגלות, אבל את השלושה האחרים נראה גם בסיבוב השני.

ערוץ הספורט – אני לא מאלה. באמת – בחיים לא כתבתי מילה עליהם. אני לא שותף לטרוניות על שימי ריגר (ספורט אמור להיות כיף. תתרגלו), אני נהנה מהמשחקים שסורוקה משדר, ואני גם לא מצפה שהם ישדרו כל משחק ומשחק ב4 בלילה בשביל רייטינג נמוך יחסית. אבל מישהו צריך להגיד את זה – לא יכול להיות שאנחנו ב2015 וערוץ הספורט משדר את משחק 6 של שיקאגו מול הבאקס ולא את משחק 6 של סאן אנטוניו מול הקליפרס. מישהו התבלבל אם זה המצב.

בלאט צריך להיזהר – נשמע קצת מצחיק, אבל הסדרה מול בוסטון הייתה קלה מידי. אחרי שהובילה את הליגה באחוז בידודים בהתקפה עם 11.4% מהפוזשנים בעונה הרגילה, קליבלנד של דיוויד מחריפה את הנתון הזה ועולה לכמעט 18% מהפוזשנים בפוסטסיזן. ואם אתם לא דואגים עדיין, שיקאגו דורגה רביעית בליגה בהגנה על הISO ואפשרה PPP של 0.78 בלבד בפוזשנים כאלה. זה לא נורא, וכרגיל זה SAMPLE-SIZE קטן מאוד. אבל זה יכול להיות משמעותי כשקליבלנד עוד לא שיחקו משחק קשה בפלייאוף הזה והבולס כן.

הקליפרס בוכים לשופטים – כל חודש אני חושב אם לכתוב דברה כזאת או לא ובסוף מחליט שלא, כי זה משעמם ואני לא רוצה לדבר על זה. אבל הפעם אני לא מוותר על זה – הקליפרס לא סותמים את ה-פ-ה-!-!-!. זה לא רק דוק ריברס, שאת הvine הזה אתם תראו ממנו בערך פעם ברבע:

זה CP3 שמנסה לסחוט פאולי זריקה מהחצי (כמה מצחיק זה שהפעם היחידה בהיסטוריה של הכדורסל שהחרא הזה עבד הייתה כשמאנו עשה את זה אתמול כשפול צפה מהספסל?), או דיאנדרה שמנסה להוציא 3 זריקות כשבאים לעשות עליו פאול מכוון, ונראה בהלם כשזה לא מצליח לו. זה בלייק שחושב שכל פעם שהוא עולה לסל אמורות להיות זריקות. זה מאט בארנס שאלוהים-יעזור-לי-אני-לא-יודע-איך-לא-מקבל-טכנית-למשחק. אלה אפילו השחקנים הנחמדים דוגמאת רדיק שנכנסו לזה, ביחד עם הקהל שמתעסק בזה כל הזמן.

והנה החלק המטורף – הם צודקים! להוציא את כריס פול, הקליפרס לא מקבלים את כל השריקות שמגיעות להן. וזה לחלוטין באשמתם. ביל קנדי, השופט הראשי, היה צריך לצעוק על דוק באמצע משחק 5 "I've heard enough! Stop!". בלייק כל כך נגעל משריקה שלו במחצית השנייה, שהוא בהה בו וירק על הפרקט!! (כן, זה רע כמו שזה נשמע ולא, אין לי מושג איך זה לא עלה לו בטכנית) כל השופטים בליגה שונאים את הקליפרס, ולגמרי בצדק. אין לי שום בעייה עם טעויות שיפוט נגדם, בטח מול סאן אנטוניו שהיא האנטיתזה שלהם במובן הזה. לפי הקארמה, הקליפרס מקבלים בדיוק את השריקות שמגיעות להן.

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  2. יניב

    3 מאי 2015 12:31:53

    נפלא עומר,רק תיקון קטן זה לא שערוץ הספורט לא שידר ספרס-קליפרס,הוא פשוט שם את זה בערוץ של העשירים כי הוא ידע שזה המשחק היותר מעניין

  3. גיא

    3 מאי 2015 13:01:47

    תענוג צרוף!
    כבר כתבתי לפני כן, אבל אני חייב לכתוב שוב –
    לא נופל (ואפילו עולה על) מזאק לואו.

    פול ובלייק בסדרה הזאת הזכירו מאוד את סטוקטון והדוור.
    לא רק פיק אנד רול, גם מסירות הסרגל שפעם אחר פעם מצאו את בלייק במקומות בהם הוא הכי יעיל.

  5. bobby

    3 מאי 2015 13:14:14

    תודה רבה! כתבת יפה מאוד!

    סך הכל הנצחון של וושינגטון על טורונטו לא באמת הפתיע אף אחד, אבל זה שזה נגמר בסוויפ – ללא ספק הרשים.
    מעניין יהיה לראות כיצד יתמודדו עם אטלנטה עכשיו.. שנה שעברה הם פגשו בחצי הגמר את אינדיאנה ומשכו אותם ל-6 משחקים, כשהם ניצחו לא מעט משחקים בחוץ, אבל רק אחד בבית.
    הזכרת כאן את הקהל של ניו אורלינז, ועליית המדרגה שהביא לכבוד הפלייאוף. יכול להיות שבעיר הבירה הקהל מנומנם?

      1. bobby

        3 מאי 2015 14:02:10

        הבעיה היא, לדעתי, שלעתים ג׳ון וול משחק בלי חשק. קצת מזכיר את מקגריידי – שניהם שחקנים ורסטיליים, שחסר בהם חיידק הרצון להיות הכי טוב.
        כשבעיות הבריאות של מקגריידי התגברו, לא הייתה לו את המוטיבציה לנסות לחזור לעצמו.
        מסקנה – בואו נקווה שוול לא ייפצע, או לחילופין – שירצה יותר. כדיי שלא חס וחלילה יגמור כמוהו (אם כי הוא כבר יכול לסמן לעצמו ״וי״ לגבי מעבר סיבוב בפלייאוף 🙂 ).

        לגבי הקו הקדמי של הויזארדס – טורונטו זה לא ממש יריב. הורפורד ומילסאפ הם כביכול גם לא איזה קו קדמי מאיים במיוחד, אבל הם יותר קשוחים, מתוחכמים והכי חשוב – מנוסים, בהשוואה לולצ׳יונאס וג׳ונסון.
        בקיצור – המבחן האמיתי של גורטאט את ננה יתחיל בסדרה מול אטלנטה.

        1. עובר אורח

          3 מאי 2015 19:53:51

          צריך לזכור שבשנה שעברה הם השפילו את הקו הקדמי של שיקגו – נואה ובוזר. אם אני לא טועה נואה היה DPOY, וננה התעלל בו

  7. מתן גילור

    3 מאי 2015 13:48:30

    הואיל וגריפין שיפר מאד את הקליעה, קשה מאד לעצור אותם, כי אינך יודע האם הוא מתגלגל פנימה (פיק נ' רול) או יוצא לזריקה (פיק נ' פאף). ספרס הימרו על אופציה 1 (כלומר לחסום לו את הכניסה פנימה ולאפשר לו את אופציה 2) ואכלו אותה.

    1. Rondi

      3 מאי 2015 14:47:03

      שתי שריקות בעיתיות זכורות לי. הפאול שלא היה על פול בהתקפה הלפני אחרונה, והשריקה המוזרה לשלוש זריקות על הנסיון המופרך של מאנו. על פניו זו שריקה נכונה, אבל לא נראה לי שצריך לקבל שלוש זריקות על נסיון מעבר לחצי…

  10. Smiley

    3 מאי 2015 15:18:14

    ג'ון וול שחקן אדיר, ברגע שיהיה לו את "הדרייב" הזה של לנצח ולקחת על עצמו את המשחק ויהי מה, כי לפעמים נראה כאילו הוא עומד בצד, הוא יהיה בין 2-3 הרכזים הטובים בליגה (למרות שגם עכשיו הוא באזור הטופ 5)

  11. נתן גולד

    3 מאי 2015 15:21:18

    מסכים לגביי סוגיית הקליפרס והשיפוט.

    נכון שהשיפוט היה קצת מוטה לטובת הספארס אבל רוב הקליפרס משחקים חצי מהמשחק בהסתכלות לכיוון השופטים.

    בעיניי זה לא לגמרי אשמתם כי ריברס, מי שאמור להיות הדוגמא שלהם מתעסק לפעמים יותר בשופטים מאשר בשחקנים. עצם זה שריברס כל הזמן בוכה על החלטות שיפוט גורם גם לגריפין ודיאנדרה להוציא את הצד הבכייני שלהם ולפול להעצים את הצד שלו.

  14. עומר

    3 מאי 2015 17:17:52

    כתבה מעולה, אבל הלינקים ששמת מובילים להיילייטס מלאים של השחקנים במשחקים, ולא לנקודה הספציפית שניסית להדגיש.
    זה בכוונה או שהחליפו לך את הלינקים לוידיואים באמצע?

          1. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

            3 מאי 2015 21:15:12

            אני רואה חדי קרן יוצאים מתוך ואג'ינה כסופה מטאלית, אבל בהחלט יכול שזה קשור לקוביות סוכר עם טיפות ה LSD שאני שותה עם הנס קפה שלי…

          2. גיא

            4 מאי 2015 01:09:15

            לי זה עובד מצויין. הוידיאו מצתחיל בנקודה הנכונה, ונגמר אחרי 10-15 שניות.

            פוסט נהדר, אני אוהב את הוידיאוים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט