גם ללוזרים מגיע – התפוח הכמעט גדול / MBK

על המוקד השבוע ניו יורק ניקס בתקופתו של פט ריילי כי שום פרוייקט על לוזרים לא שלם ללא הניו ירק ניקס

פרוייקט על לוזרים ללא הניקס הוא כמו סרט של קוינטין טרנטינו ללא אלימות . מועמדת ודאית לאלופת הפרוייקט קבלו את הניו יורק ניקרבוקרס.

תקציר הפרקים הקודמים

פניה של הניקס שונו מן הקצה אל הקצה בלוטרי של 1985 עת פניו הזחוחים של הקומיש דאז דוויד סטרן שלף מעטפה שהעניקה לניו יורק ניקס את פטריק יואינג מגדולי הסנטרים של כל הזמנים ועמוד תווך של הניקס והוד לוזריותיו באופן כללי ( פרטים במשך )

הקבוצה התנדנדה בין סיבוב ראשון לשני בפליי אוף ואפילו ניסון לא כל כך מוצלח של ריק פיטינו על הקווים

בקיץ 1991 יצאה הודעה האיש והג'ל פט ריליי יחבור לפט יואינג כמאמן הניקס . וואו ריילי  בשנותיו כמאמן הליקרס זכה ב 4 טבעות אליפות , 7 גמרים ב -9 עונות בלוס אנג'לס לייקרס.

הציפיות היו בשמיים והאכזבות בהתאם ……

אז מי היה לנו שם ?

פטריק יואינג היה השלד של הקבוצה ופט ריילי רק להזכיר היה מאמן של הלייקרס שהיו שם נרדף לשואו טיים , בנה תלכיד שלא היה מבייש לוחמי קומנדו

צ'רלאס אוקלי אחד ה PF הקשוחים והאמינים , אנטוני מייסון שוויתר על הצעה מהפועל ירושלים , ג'ון סטארק שיכל להביט בלבן של העין של גארדים כרג'י מילר ומייקל ג'ורדן , קסבייר מקדניאל ומארק ג'קסון שהיה חלש מידי ועבר בטרייד לקליפרס ( בימים ההם טרייד לקליפרס היה יותר גרוע מטרייד לסקרמנטו ) עבור צ'ארלס סמית , דוק ריברס . דרק הארפר , גרג אתוני ויוברט דיוויס השלימו את הצוות , כשהסקורר רולנדו בלקמן הגיע מדאלאס בערוב ימיו הספורטיבים . קבוצה עם לב ענק וסגנון הגנתי מובהק .

סטיסיטיקה ,מה מספרים המספרים ?

ב 4 עונתיו כמאמן הניקס לניו יורק היתה את ההגנה הטובה בליגה או השניה בטיבה בממוצע ספיגה למשחק . מבחינת נקודות למשחק היא הייתה מדורגת בטופ נוט 10 ואף הייתה רביעית מהסוף.

קבוצה של פט ריילי שמשחקת כה קשוח ? זה בערך כמו שפפ גווארדיולה יזנח את שיטת הטיקי טאקה לטובת הפיפי קקה של הפועל יהוד של שנות ה 80  .

המטרה מקדשת את האמצעיים וריילי הפיק את המקסמום מחבורת הקומנדו שלו

פט יואניג הוביל דרך קבע אך בכל עונה לפחות 8 שחקנים קלעו מעל 7.5 נקודות למשחק ( ב95 7 שחקנים מעל 9.9 למשחק )

הניקס סיימה בעונתו הראשונה של ריילי עם 51 נציחונות , 60 בשנייה , 57 בשלישית ו 55 ברביעית.

ארוכה הדרך אל אושר

ריילי בעונתו הראשונה עבר את הפיסטונס 3:2 בסיבוב הראשון , בסיבוב השני הניקס ניצחו את המשחק הראשון אך הפסידו 4:3 לבולס . ( 110 :81 במשחק 7 למי שממש מתעניין)

1993 העונה שלאחר מכן הניקס סיימו במקום הראשון במזרח

3:1 על אינדיאנה , 4:1 על שארלוט ואז הגיעה שיקגו בולס ……

זו אחת מסדרות הפלייאוף הטובות בשנות ה 90 , ג'ורדן בשיאו הבולס אלופה הגאה

הניקס כבר הובליו 2:0 בסדרה , כולל מהלך הבא של ג'ון סטארקס במשחק 2

שיקגו ניצחה את 2 המשחקים בבית , ואז במשחק 5 הגיע צ'ארלי סמית …..

הבן אדם נחסם 4 פעמיים עם הזדמנות לנצח את המשחק בפיגור נקודה – בלתי נתפס התמונות הקשות מאוד לצפייה לנגד עינכם

שיקגו ניצחה כמובן את משחק 6 והמשיכה כל הדרך עד לאליפות לא פשוטה כלל מול הסאנס של בארקלי

1994 , מייקל ג'ורדן היה עסוק בניסיונות לשפר את אחוזי החבטה במיינור ליג של ליגת הבייסבול

הניקס באחד ממסעי הפליי אוף הארוכים והמפרכים אי פעם שיחקה 25 משחקים מתוך 26 משחקי פליי אוף אפשריים

3-1 על הנטס בסיבוב הראשון

סדרת חצי גמר המזרח הניקס מול הבולס ללא ג'ורדן , הניקס ב -7 משחקים אבל אם כבר מלח על הפצעים

סקוטי פיפן סירב לעלות למשחק 3 כי פיל ג'קסון תכנן תרגיל לטוני ק'וקוץ
http://www.youtube.com/watch?v=6yjeBPPIp_8
לדללג ל 3:06
פיפן במשחק 5 מראה ליואניג את אשך תמיר המקורי לאחר דאנק בלתי נתפס

גמר המזרח הניקס מול הפייסרס 4:3 לניקס לאחר ויה דלרוזה ומפגן וינריות לשם שינוי

הניקס עלו ל 2:0 ואינדיאנה השוותה את הסדרה ל 2:2 , במשחק 5 רג'י מילר קלע 25 נקודות ברבע הרביעי באחת מהופעות הפליי אוף הגדולות בכל הזמנים אך הניקס ניצחו את משחק 6 באינדיאנה ומשחק 7 בגארדן בזכות דאנק ניצחון של יואיניג

גמר ה NBA 1994 יואניג מול האקים הבחירה הראשונה של 84 מול הבחירה הראשונה של 85

יד על הלב שאת הייתה סדרת גמר ללא כדורסל גדול אבל עם מתח עצום , שום קבוצה לא קלעה מעל 93 באף משחק ולינקס היו אלו 13 משחקי פליי אוף רצופים מתחת ל 100( 6 מול אידיאנה + 7 מול יוסטון )

הניקס גנבו את המשחק השני , הפסידו כמובן את השלישי והגיעו ליוסטון ביתרון 3:2 ( במשחק 5 אגב היה המרדף אחר או ג'יי סימפסון )

משחק 6 הניקס בפיגור 2 וכדור אחרון בידים של סטארקס , החלום הפך לסיוט

משחק 7 הסתיים בניצחון יוסטון ובטבעת ראשונה להאקים , סטארקס היה באפטר שוק וסיים עם 2 מ 18 מהשדה.

1995 אדלג ברשותכם לסדרת חצי גמר המזרח מול אינדיאנה

אני זוכר שציפתי במשחק מס 1 בערוץ 2 הישן וכמעט ועברתי לפיניקס מול יוסטון בערוץ 5

המשחק נראה גמור אבל משהו גרם לי לא לעבור שימו לב לסרטון הבא רק קבוצה כמו הניקס מסוגלת להוביל 6 הפרש 18.7 שניות לסוף המשחק ולא לנצח

כולם זוכרים 2 שלשות של מילר בסרטון שימו לב לסטארקס מפספס פעמיים מהקו , יואניג את הריבאונד ואת הניקס אפילו לא זורקת לסל בהזדמנות להשוות או לנצח את המשחק

אינדיאנה עלתה ל 3:1 והייתה רחוקה 2 שניות ופטריק יאוניג אחד מגמר המזרח ( לא מצאתי את הסרטון וחוץ מזה רוח ניצחון לא ראוייה לפוסט)

הניקס יצאו גדולים וניצחו את משחק 6 באינדיאנה

אך לוזרים כמו לוזרים …. משחק 7, 97 – 95 לאינדיאנה פטריק יואניג הולך כל הדרך אל הסל ו ?

סוף דבר

הGM של הניקס לא המתין הרבה וריילי סיים את תפקידו בבוקר שלאחר ההפסד לאינדאנה במשחק 7 .

פט ריילי עוד הספיק להוסיף טבעת עם מיאמי של שאק וויויד והוא מזדקן בנחת בסאות' ביץ' ונהנה מבציעיו של לברון ושות'

הניקס ? עוד הספיקה לחזור לגמר ה NBA של 99 מהמקום השמיני בלבד ותחת עידן ואן גאנדי הייתה קבוצה פרחחית ומרגשת עם יואינג המפורק , ספריוול ואלן יוסטון

מאז שנת 2002 משך 9 עונות רצופות הניקס סיימה במאזן שלישי . ימי הזוהר והצלחה של 70 ו 73 נראים כרחוקים

ההווה של ניו יורק מעונן והעתיד לוט בערפל אם זה לא מספיק היא כרגע רק הקבוצה השנייה בטיבה בניו יורק

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. פוסט נפלא ובאופן כללי סדרת פוסטים מעולה, גורמת לי להתגעגע לימים ההם.. מעניין מה יהיה עם פיל ג'קסון והניקס, לדעתי כלום, גם אם הוא יחתום, יש לניקס לדעתי אולי מושיע אחד שכנראה שלעולם לא יעזוב את סאן אנטוניו.

  2. בימים ההם שהיתי במדיסון סקוור גארדן יותר מאשר בביתי. רכבת לונג איילנד ריילרוד אספה אותי מתחנת 'אדלפי יוניברסיטי כ-200 מטר מהבית, ותאך 38 דקות הייתי בפן סטיישיון, שהוא הבייסמנט של מדיסון סקוור גארדן. בשנים ההן (1984 עד 1996) בניתי מחלקה גדולה למנהל ושיווק ספורט לתוארי ב.א ו-מ.א, בנוסף למחלקת הביומכניקה שלי. כמה מאנשי הניקס, המדיסון סקוור גארדן, הג'איינטס, היאנקיס – שהיו זקוקים לתואר אקדמאי M.A כדי לקדם את עצמם הפכו סטודנטים שלי. היו לי סידורים עם כמה קבוצות – אבל בעיקר התרכזתי בניקס ובמדיסון סקוור גארדן – לסטודנטים שלי לעשות שם את הסטאז'. טרי ליונס, שהיה סטודנט שלי, ואחראי על אינטרנשיונל מדיה של ה-NBA אמר פעם ש-"אם ד"ר לס לוקח את כל הסטודנטים שלו, יצטרכו לבטל את משחקי הניקס, הנטס, והיאנקיס.
    בקיצור, חייתי שם. ישבתי בשורה הראשונה כמעט בכל משחקי הבית. נסעתי לכל משחקי הפלייאוף.
    המאמר מעלה זכרונות חיים ביותר.
    אהבתי אז את הניקס של אנטוני מייסון, ג'ון סטארקס, והאחרים, כפי שלא אהבתי אף קבוצה לפניהם או אחריהם. הכרתי את כל השחקנים אישית, והייתי די קרוב לפט ריילי, עד שברח מאיתנו באישון הלילה.
    היו ימים.
    תודה על הזכרונות

    1. הוא ראה את הנולד והלך בעקבותייך למיאמי ?
      זה נכון שהוא התפטר בפקס ?
      היריביות מיאמי ניקס של סוף העשור הייתה משובחת לא פחות

    1. הוא השווה שיא מועדון בניצחונות ( 60 ) ונבחר למאמן העונה
      הוא עשה שם מלאכת קודש , הם היו רחוקים כמעט מכל דבר
      כמות הפספוסים שלהם היא אדירה

      1. פט ריילי והניקס היו במרחק זריקה אחת ל-3 מאליפות שג'ון סטארקס החמיץ, בשעה שעל הספסל ישב דייויס, קלעי ה-3 הטוב ביותר של אותה עונה! עפר שלח (אוהד ניקס בנשמה) ואני ישבנו יחד לא רחוק מסטארקס הזורק (ביוסטון) והתפוצצנו יחד מרוב תסכול

  3. בהחלט פוסט משובח,כל הכבוד על הלינקים ועל הכתיבה הקולחת והזורמת.איפה דובי שצריך אותו? האמת שפטריק יואינג באמת אחד המסכנים,היה שחקן גדול שהצליח בסיר הלחץ של ניו יורק ,הביא אותם עד הבאר אבל לא הצליח לשתות

    1. יושב ונהנה מאחהצ נדיר נטול טיפולים שנפל עלי במפתיע.
      הפוסט נהדר, ותגובה אמיתית אליו מצריכה זמן. יכול להיות שיידרש פוסט השלמה כתגובה

  4. פוסט לפנתיאון.
    שפה קולחת ועשירה + סרטונים פצצה במקום הנכון.

    אחרי ההטבעה של סטארקס כתבו בעיתון: Walking on Air

    תודה רבה, MBK

    1. תודה
      אחרי הדאנק של פיפן על יואניג לא הלכתי לבית ספר שבוע כי הייתי צריך להתאושש ממה שראיתי
      הוא דפק דאנק על יואניג + טראש טוק + הקנטה לספייק לי
      מעולם לא ריאתי שחקן מאושר כל כך אחרי טכנית
      לפיפן מרוח חיוך שאומר screw it זה שווה את זה ובענק

  5. כמובן שאחד הזכרונות הנעימים של אותה תקופה היה הדאנק של סטארקס (שלא עשה חשבון אפילו לאלוהים) על מייקל ג'ורדן, דאנק שלא מזמן ג'ורדן הודה שעידיין מטריד אותו.

  6. מידן, כל טור שלך הוא חוויית קריאה. אתה אחד הכתבים הטובים ומעניינים ביותר באתר, ולמעשה בכלל בין כתבי הספורט!

  7. אין ספק שזאת מלכת הלוזריות.
    קבוצה שסיפקה לנו המון רגעי גאווה, המון רגעי לחץ, והמון שברונות לב.
    אבל הייתה תקופה נהדרת לראות אותם.

    תודה רבה על הפוסט ועל סדרת הכתבות הנפלאה!

  8. תודה רבה, היה כיף לקרוא.

    תיבס אגב היה עוזרו של ג'ף ואן גנדי, שבעצמו היה עבד תחת פט ריילי. יכול מאוד להיות שאחד מהם יהיה מאמן הניקס בעונה הבאה (אינשאללה), למרות שההגעה הצפויה של פיל דיי פוסלת את האפשרויות הללו (מדברים על מאמנים שיריצו את המשולש). בכל אופן, הלוואי ולניקס יהיה חצי מהאופי שהיה לקבוצה ההיא.

  9. אני קורא חדש באתר אבל קורא ותיק של מל- הנאה צרופה.
    אחלה פוסט שמחזיר אותי לשנים בהם חייתי בניו יורק – 93-97 בהן הייתי סטודנט ומאבטח בקונסוליה. היה לי מנוי משותף עם עוד חבר ולא הפסקנו לאכול את הלב. אבל אני רגיל כאוהד הפועל לסבול.
    בהחלט מאמר שעורר זכרונות וגעגוע לתרבות ספורט אמיתית

  10. תענוג!
    מת על הפינה הזאת.לוזרים הם הווינרים הכי גדולים!
    מישהו יודע למה פיל ג'קסון לא רוצה לאמן אם הוא כבר חוזר לעניינים?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט