סיקור משחקי יום ראשון – דרמה קלאסית ועוד / חיים

שבעה משחקים היו לנו הערב, ובראשם כמובן הקלאסיקו בין הלייקרס לסלטיקס שהסתיים בצורה דרמטית ביותר. חוץ מזה, שאר המשחקים לא נתנו לנו דרמה וראינו בהם בעיקר שיאים – ניצחון השיא של טורונטו, שיא קריירה של בראדלי ביל, ותבוסות של לא מעט קבוצות, גם כשההפרש בסיום הוא לא נורא. גם בסיקור נדחה את החלק המעניין לסוף, למרות שמדובר במשחק המוקדם.

דנבר נאגטס (39- 18) – מינסוטה טימברוולבס (16- 39) 128 – 116:

דנבר הסתכלו על הסגל של מינסוטה שהגיע למשחק והגיעו למסקנה שהתקפה מספיק טובה תנצח, או לפחות ככה זה היה נראה ברבע הראשון בו 2 הקבוצות ויתרו על המושג הגנה, והנאגטס השיגו יתרון 43- 38. בהמשך קלאן מרטין נתן למינסוטה את היתרון, אבל ריצת 15- 3 של דנבר סידרה יתרון 8 במחצית ולאורך כל הרבע השלישי ההפרש נע בין 5 ל-10, והתקבע על האפשרות הגבוהה יותר בסוף הרבע.

מוריס העלה את דנבר ליתרון 15, אבל מינסוטה מיהרו להוריד ל-6. אם מישהו קיווה אז למשחק צמוד, אז תקוותו נמוגה כשריצת 10- 0 של דנבר קבעה 116- 100 כשנותרו 6 דקות לסיום. ההפרש כבר הגיע ל-22 לפני ש-2 הקבוצות הכריזו על שביתת נשק ומינסוטה צמצמו בדקות האחרונות.

הובילו את דנבר: מילסאפ עם 25 ו-7 קרשים, יוקיץ' עם 24, 7 קרשים, 6 מתנות לחברים ו-2 חסימות וחטיפות, מארי עם 19 ו-6 אסיסטים, מוריס עם 13 ו-6 אסיסטים, גארי האריס עם 13 ו-2 חטיפות, גראנט עם 12 ובארטון קלע רק 7, אבל הוסיף גם הוא 6 אסיסטים.

בלטו סטטיסטית במינסוטה: מרטין עם 21 (19 במחצית הראשונה), ביזלי עם 17 ו-8 קרשים, מקלוגין עם 15 ו-10 מתנות לאביוני מינסוטה, קולבר עם 14, ריד וג'יימס ג'ונסון עם 13 כל אחד ואוקיגי עם 10.

טורונטו ראפטורס (42- 15) – אינדיאנה פייסרס (33- 24) 127 – 81:

לפני שהספקנו לומר "טורנטו פייבוריטת על הנייר" הראפטורס הוכיחו שזה נכון ועלו ליתרון 15- 1 תוך 5 דקות. אינדיאנה התחילו עם 0/9 מהשדה ובכלל ברבע הראשון היה להם 4/24 מהשדה, וטורונטו הובילו 34- 12 בסיום הרבע, ומאותו רגע הקבוצות עברו למנוחה בדרך לניצחון קליל של טורונטו.

זה לא הספיק לאלופה. יתרון 85- 55 בסיום הרבע השלישי הפך מהר ל-95- 57 ועם 8:19 על השעון ההפרש כבר ציין 40. אינדיאנה הורידו ל-33, אבל בחלוף 4 דקות חזרנו ל-40. מאט תומאס ירה שלשות ברבע האחרון והוביל את טורונטו ליתרון 49 וגם ההפרש בסיום על 46 הוא שיא מועדון של טורונטו.

התפוצצו בשורות האלופה: סיאקם עם 21, תומאס עם 17 (כולן ברבע האחרון), לאורי עם 16, 11 מתנות, 7 כדורים חוזרים ו-5 חטיפות, איבקה עם דאבל 15, דיוויס עם 13 והוליס ג'פרסון עם 12.

נרשמו בדפי הסטטיסטיקה במדי אינדיאנה: ארון הולידיי וסאבוניס עם 14 כל אחד, כאשר הראשון מוסיף 6 אסיסטים והאחרון 11 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, ג'סטין הולידיי עם 12 ו-3 חטיפות ואפילו טי ג'יי ליף הישראלי התכבד ב-5 דקות בהן הוא קלע נקודה אחת, והוסיף ריבאונד וחטיפה.

שיקגו בולס (20- 38) – וושינגטון וויזארדס (20- 35) 126 – 117:

קובי וויט שמע את הביקורות עליו כאן בהופס והחליט להגיב. ריצת 11- 1 פרטית של וויט מחקה יתקון 7 מוקדם של וושינגטון וסידרה לשיקגו יתרון בסוף הרבע הראשון, כאשר וויט כבר עם 16 לעומת 11 של בראדלי ביל. ברבע השני היה זה תור לאבין להנהיג ריצה שהעלתה את הבולס ליתרון 10, ושוב וויט היה זה שקבע הפרש 13 והוא המשיך לצלוף, קובע את הפרש המחצית על 15 כשהוא כבר עם 26 נקודות.

לאבין פתח את הרבע השלישי עם 7 נקודות רצופות ושלשה של יאנג העלתה כבר ל-83- 58, לפני שבראדלי ביל התחיל להראות סימני חיים. גם ברטנס וסמית התחילו לירות שלשות וההפרש כבר ירד ל-9, לפני שוויט קבע אותו על 16 מהקו. ברבע האחרון ביל התפוצץ, קולע בו 21 נקודות, אבל שיקגו הצליחו לשמור כל הזמן על יתרון בטוח, ובסיום ניצחון ב-9 הפרש.

הובילו את שיקגו: וויט עם 33 (26 במחצית הראשונה) ו-2 חטיפות, לאבין עם 32 ו-3 חטיפות, יאנג עם 23 ו-3 חטיפות, סטורנסקי עם 15 נקודות, 13 אסיסטים ו-4 חטיפות וגאפוריד הוסיף 10, יחד עם 2 חסימות.

בלטו בוושינגטון: בראדלי ביל עם שיא קריירה של 53 נקודות (21 ברבע האחרון), ברטנס עם 22 ואיש סמית חבר להאצ'ימורה עם 10 כל אחד.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (35- 22) – סאן אנטוניו ספרס (24- 32) 131 – 103:

המחצית הראשונה הייתה צמודה, עם יתרון קל לספרס עד שהגיעה ריצת 16- 0 של אוקלהומה שסייעה להם לעלות ליתרון 6 בהפסקה. הרבה ריצות קטנות של אוקלהומה ברבע השלישי, בראשם ריצת 7- 0 שקבעה הפרש דו-ספרתי ראשון, פתחו פער שהלך וגדל עד שהגיע ל-25 בסיום הרבע השלישי והעניין של המשחק נסגר.

הובילו את אוקלהומה: שג"א עם 22 ו-13 קרשים, אדאמס עם 21 ו-14, דורט עם 15, שרודר עם 13 ו-6 מתנות לחברים, גלינארי ופול עם 12 כל אחד, כשהאחרון מוסיף 9 קרשים ו-10 אסיסטים וגם נואל וניידר הצטרפו לחגיגה עם 10 כל אחד.

רשמו את עצמם אצל הספרס: רודי גיי עם 14, בלינלי עם 14, דרוזן עם 11 ופורבס עם 10.

גולדן סטייט ווריורס (12- 45) – ניו-אורלינס פליקנס (25- 32) 101 – 115:

הבאתי ניחוס קשה על אנדרו וויגינס… אחרי 4 משחקים מצוינים שלו, הפעם הוא סיים עם 8 נקודות ב-3/16 מהשדה, והרס לעצמו את כל הממוצע בגולדן סטייט. ברבע הראשון דמיון לי קלע 15 נקודות, מול 9 של זאיון מהעבר השני, שגרמו לכך שאיש לא ירגיש את המחסור בוויגינס וגולדן סטייט החזיקו ביתרון קטן. הרבע השני היה אפילו טוב יותר מבחינת גולדן סטייט, והפעם ההגנה היא זו ששלטה וקבעה יתרון 56- 46 ללוחמים במחצית.

המחצית השנייה כבר הייתה סיפור שונה לחלוטין. ריצת 7- 0 של הפליקנס, אחריה ריצת 6- 0 ואחריה עוד ריצה, הפעם של 10- 0 העבירו לשקנאים את היתרון, אבל שלשה של בנדר קבעה שויון בסוף הרבע השלישי. מי שציפה לרבע אחרון צמוד התבדה די מהר, כי הפליקנס המשיכו לייצר ריצות ותוך 4 דקות כבר סידרו לעצמם יתרון דו-ספרתי. זאיון והולידיי העלו את ההפרש ל-18 כדי לסגור רשמית את המשחק.

בלטו בשורות המנצחים: זאיון עם 28 נקודות, הולידיי עם 23 ו-15 אסיסטים, מלי עם 20 ואינגראם עם 17.

הנהיגו את הספינה הטובעת: לי עם 22 (15 ברבע הראשון), פול עם 19, חואן טוסקאנו-אנדרסון עם 16 ו-8 קרשים, באומן עם 15 ו-7 מתנות לאביונים בניצחונות, פסקאל עם 13 ואנדרו וויגינס בלט, אבל לא לחיוב, עם 8 נקודות ב-3/16 מהשדה, 10 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-2 חסימות.

פורטלנד טרייל בלייזרס (26- 32) – דטרויט פיסטונס (19- 40) 107 – 104:

הזכרנו בפריוויו את החשיבות של יכולת הקליעה של מקולום ומלו, אז את הרבע הראשון מקולום סיים עם 15 נקודות, 4 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, ומלו עם 11 נקודות, מה שסידר לפורטלנד יתרון 40- 24 בסיום הרבע הראשון, אבל הרבע השני הראה עד כמה רק שניהם מסוגלים לקלוע בפורטלנד, כשברבע הזה הבלייזרס קלעו 13 בלבד ב-3/19 מהשדה, וריצת 21- 3 של דטרויט בחצי הראשון של הרבע הפכה את התוצאה בדרך ליתרון 2 בלבד של פורטלנד בהפסקה.

הרבע השלישי היה זה שבו הכדורים נכנסו היטב לדטרויט, והם כבר עלו ליתרון 10 לפני שכמה סלים רצופים של מקולום הורידו ל-5 בסוף הרבע. מקולום ומלו חזרו לשלוט בעניינים ברבע האחרון עם 21 משותפות מתוך ה-27 של פורטלנד, ו-3:21 לסיום וויטסייד הצליח להשיג את השוויון המיוחל ומיד אחר כך מקולום העביר את היתרון לפורלנד. בשלב הזה מקולום דאג בכל פעם לסלים החשובים כשווד מנסה לענות, אבל לא עושה זאת מספיק טוב, וההזדמנות האחרונה של דטרויט הלכה לאיבוד.

הובילו את פורטלנד: מקולום עם 41 נקודות (15 ברבע הראשון ו-13 באחרון), 9 ריבאונדים ושיא קריירה של 2 אסיסטים, מלו עם 32 (11 ברבע הראשון ו-8 באחרון) וחסן וויטסייד עם 16 נקודות, אחד יותר מזה על הקרש ו-4 חסימות.

בלטו בדטרויט: ווד עם 26 נקודות, רוז עם 15, כמו גם ברנדון נייט וגאלאווי עם 13.

לוס אנג'לס לייקרס (43- 12) – בוסטון סלטיקס (39- 17) 114 – 112:

אפילו ביל ראסל בא עם חולצה של קובי…

המשחק המרכזי של הערב, וגם הצמוד ביותר מביניהם. הלייקרס פתחו את המשחק כשדקות טובות של קוזמה ורונדו מסייעות ללייקרס לסיים את הרבע הראשון בריצת 10- 2 ולהיות ביתרון 28- 19 בסיומו. הרבע השני היה בשליטה כמעט מוחלטת של ג'ייסון טייטום שקלע בו 18 נקודות, והוסיף גם 3 ריבאונדים ואסיסט, ובקיצור, הוביל רבע שבו בוסטון קלעו 35 נקודות, כשהלייקרס נשארו על 28 ובמחצית רק 2 ללייקרס. בוסטון פתחו טוב יותר את המחצית השנייה, שוב בעיקר בזכות טייטום, והגיעו ליתרון שהגיע בשיאו ל-7, אבל ריצת 7- 0 ששל הלייקרס השוותה, ורבע נוסף שבו טייטום קלע 18 נקודות עזר רק כדי לקבוע שוויון לקראת הרבע האחרון.

גם את הרבע האחרון בוסטון פתחו ביתרון קל, אבל הפעם הלייקרס הצליחו לקחת אותו בחזרה תוך כ-4 דקות, ולברון העלה את הלייקרס כבר ליתרון 4. טייטום הצליח שוב להשוות כשנותרו 3 דקות לסיום, אבל דיוויס הגיב בשלשה. היווארד ענה על זה בסל מיד-ריינג' ואסיסט לשלשה של בראון, והיתרון חזר לידי בוסטון, אבל עדיין נותרה דקה. לברון נשלח אל הקו, ודייק בכדור אחד, אבל הכדור חזר אליו אחרי כתוצאה מהריבאונד, ואת הפייד-אווי הוא קלע כדי לעלות את הלייקרס ליתרון נקודה.

אנו מגיעים כעת לרגעים השנויים במחלוקת בכל הנוגע לשיפוט. ניסיון של בראון למסור לטייטום יצא החוצה, כאשר טייטום לא הצליח להגיע לכדור בגלל דחיפה קטנה של KCP שזכתה להתעלמות של השופטים. סטיבנס התעצבן על וקיבל טכנית, אותה נשלח דווקא דיוויס לזרוק, והוא החטיא, אבל בוסטון נאלצו לשלוח אותו שוב לקו, והפעם הוא דייק פעמיים. לברון שלח לקו את גראנט וויליאמס שדייק ב-2 הכדורים והוריד חזרה לנקודה, ושוב דיוויס נשלח לקו, הפעם רק כדור אחד שלו היה מדויק. טייטום מיהר להגיע לזריקה אחרונה, אבל KCP שוב הצליח לנצל את השיפוט, כשקיבל שריקה לעבירה תוקף שהכריעה את המשחק. אני לא מביע את עמדתי, אלא מציין שמדובר ברגעי שיפוט שנויים במחלוקת.

הובילו את הלייקרס: דיוויס עם 32 ו-13 קרשים, לברון עם 29, 8 קרשים ו-9 אסיסטים, קוזמה קלע 16 והלייקרס היו בפלוס 17 בדקות שלו, הווארד עם 10 ו-7 קרשים ורונדו קלע רק 4, אבל הוסיף 5 אסיסטים ו-5 חטיפות, והלייקרס היו בפלוס 15 בדקות שלו על הפרקט.

בלטו בבוסטון: טייטום עם 41 (18 ברבע השני ו-18 ברבע השלישי), בראון עם 20 ו-3 חטיפות, ת'ייס עם 16 ו-9 ריבאונדים, סמארט עם 14 והיווארד עם סדרה חשבונית יורדת של 10 נקודות, 9 אסיסטים ו-8 ריבאונדים.

ולסיום – פתרון החידה השבועית. השחקן הפעיל היחיד חוץ מהארדן שהיה לו רצף של 2 משחקי 50 נקודות הוא דווין בוקר שעשה זאת בסוף מרץ של העונה שעברה במשחק של 59 נקודות (מתוך 92 של פיניקס) נגד יוטה ו-50 נקודות (מתוך 121 של פיניקס) נגד וושינגטון. בשני המקרים פיניקס הפסידו…

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  1. המגע בין טייטום לפופ זו לא עבירה, היות והכדור לא היה בשליטת הסלטיקס בזמן המגע (מאבק לגיטימי על פוזשן).
    .
    מה שכן, לדעתי השריקה לעבירה טכנית לסטיבנס הייתה מיותרת.
    .
    "טייטום מיהר להגיע לזריקה אחרונה, אבל KCP שוב הצליח לנצל את השיפוט".
    א. הייתה עבירה של טייטום.
    ב. הזריקה הייתה אחרי הבאזר.
    .
    תודה, חיים.

  2. תודה חיים על הסיקור. היה משחק מצוין של בוסטון-לייקרס,
    בוסטון גם בלי קמבה שחקו מצוין. הטכנית לסטיבנס באמת הייתה מיותרת לגמרי ולא לעניין. מה שכן הספסל הקצר של הסלטיקס עלול להיות בעייתי בפלייאוף…

  3. צריך לתת מילה טובה לסטיבנס.
    ניהול המשחק של הסלטיקס בצד ההגנתי היה מופתי. הוא סתם את הצבע, ושלח שמירות כפולות דווקא על דייויס, מה שהוציא לא מעט מהעוקץ של התקפת הליקרס (ביטל כמעט לחלוטין את היתרון שיש ללייקרס מתחת לסל). ההבנה של חשיבות הגארדים, וכיסוי יעיל שלהם (בדגש על התקפת המעבר), גרמה לכך שכל מי שהם לא לברון/דייויס סיימו יחדיו את הלילה עם 4 מ-19 מטווח השלוש.
    .
    טייטום מתפתח להיות שחקן ענק. זה שהוא יודע לקלוע היטב, את זה ידענו מהרגע בו הגיע לליגה. השנה אנחנו רואים אותו הופך לאופציה הראשונה בהתקפה, והתוצאה היא לא פחות ממרשימה. היה מרחק של כלום משהמשחק היה נזכר בראש ובראשונה בזכות שלשת קלאצ' פסיכית.

    1. סטיבנס הוציא מים מהסלע בטח ללא קמבה, אבל זה מדגיש לדעתי את השמיכה הקצרה של בוסטון כשגם במשחק על של טייטום ותרומה יפה של החמישיה היא לא מנצחת. תכל׳ס אין לסלטיקס איך להתמודד עם דייוויס והם חייבים לשלוח אליו דאבלים מה שהיה אמור לשחרר את בראדלי גרין פופ וקוזמה למטווח חופשי. בפועל הם היו חלשים. עם תרומה יותר טובה מהספסל הלייקרס היו מנצחים הרבה יותר בקלות גם בלי העזרה של השופטים שלא היו צריכים לאכול את ההצגה של פופ בסוף

        1. ברור ששווה להמר עליהם, אבל אם הם מכניסים את השלשות אתה גמור. Choose your poison . פלייאוף רונדו יגיע למאני טיים, וגם גרין אמור להיות בסדר. בראדלי? קוזמה? מרקיף? אם הם מגיעים אני מהמר שהלייקרס יקחו

  4. גם ראשון בערב בשעה נוחה, גם משחק קלאסיקו, מה עוד אפשר לבקש?
    אולי רק שטייטום יישאר במהירות שיוט גם ברבע הרביעי. יש מצב שסטיבנס טעה כשלא החזיר אותו יותר מוקדם והוא התקרר.
    אגב – מי זה השדר הפוץ בערוץ הספורט שחזר שוב ושוב על ה"אפוטרופוס" שחסר בקעקוע של טייטם עד ששימי תיקן לו ל"אפוסטרופי"?

    1. לאן הגענו ששימי עושה תיקוני שפה…
      זה בערך כמו שון-גנדי יגיד שהוא אוהב את הדרמה שהריוויו מייצר.
      אה, לא משנה…

  5. לסלטיקס פשוט אין ספסל. עם קמבה זאת רוטציה של שבעה שחקנים בכירים (סמארט וקנטר מהספסל). מעבר לזה אין שם שחקנים בשלים. אולי איינג' עוד מכין משהו משחקן שנחתך, או שאולי הסלטיקס לא רוצים לחתוך שחקן צעיר כדי להביא מה-waivers.
    טאטום בניתור קדימה השנה. אזיקי קיירי ירדו מהרגיים שלו ושל בראון והם פשוט מצויינים. טאטום ממשיך דרכו של פירס.

    1. הביקורת על איינג׳ (גם כאן) היא בדיוק על זה שהוא לא התחזק בקצוות. חיזוק קטן והסלטיקס היו פייבוריטים. למרות האופטימיות של אברי ורזי, כרגע הסלטיקס לא יעברו את הראפטורס בסיבוב השני (אחרי סיבוב ראשון קשה מול הפייסרס) ובטח שלא יעברו את יאניס

      1. הרוטציות מתקצרות בפלייאוף ול סלטיקס יש שבעה שחקנים בכירים.
        השאלה מי יהיו ה-8-9? כנראה אלו יהיו מישהו מהצעירים כי אני לא חושב שאיינג׳ יקח מישהו שישב בחוץ ו/או נחתך.
        זה אומר לוותר על מישהו מהסגל ואני לא בטוח שאיינג׳ רואה בזה שדרוג על הקיים.
        אולי ג’ונסון שהיה בפיניקס במקום ווינמייקר… אבל אז זה אומר להכניס ולשלב שחקן חדש למערכת שרצה כבר הרבה זמן.

      2. למה שלא יעברו את ראפס? סידרה פתוחה לגמרי. אני חושב שהם יהיו בגמר מול יאניס. אבל הצבע שלהם מאד מאד רך וחלש דיוויס אתמול התעלל בהם וזה עוד עם דאבל טים. יאניס מתעלל בהם כבר שנתיים עם מספרים מטורפים בפלייאוף מול בוסטון והשנה הוא ינגב אותם עוד יותר לדעתי אבל אם כל הביג 4 של הסלטיקס יפגע בקליעות הם יכולים לעבור את הבאקס גם אם יאניס יתן מולם ממוצע 40 ו20.
        דניאל תייס לא יכול לדגדג את יאניס..

          1. אמרתי ואחזור שנית, הסלטיקס עם 4 כוכבי על, יגיעו לגמר האן בי איי רק במזל בגלל מאמן. גם מנחם אומר את אותם הדברים בערך.
            מצחיק שיש עדיין אנשים שלא מבינים את זה. הכנה זה לגמרי סבבה אבל דברים משתנים בזמן אמת ואם למאמן אין תשובה או שהתשובה לא בזמן המשחק אבוד. החשש שלי הוא לא יאניס ופסקאל מול טייטום וקמבה אלא סטיבנס מול בודן…..

            1. 4 כוכבי על ששלושה מהם כבר שלחת לפח ואחד לא היה לך צ'אנס כי הוא חדש.

            2. איזה ביג 4 ואיזה 4 כוכבי על יש לבוסטון בדיוק? אין להם אף שחקן שמדגדג כוכבי על כמו יאניס ובפלייאוף זה מה שקובע, יש להם מאמן מצוין רק חוסר כישרון

            3. חוסר כישרון ביחס למילוווקי לקליפרס…

  6. תודה על הסיקור.
    וואו מה קרה לאינדיאנה, עייפות החומר?!
    בתור אוהד יוסטון קצת קשה לבטא את זה אבל כואב לראות את הספרס הולכים ומתרחקים מהפלייאוף.
    בוסטון היו טובים מהצפוי לדעתי בהתחשב בזה שקמבה לא שיחק.

  7. עזבו את הדקות האחרונות. פרס השריקה הכי תמוהה הולך דווקא לפתיחת הרבע השני, כשהכל עוד פתוח ולא לחוץ, לא כשכל שריקה מכריעה והיו שריקות אחרות שהלכו אחרת. זו פשוט… תראו. לנגפורד עולה ללייאפ, לברון והווארד קופצים לחסום. לברון לחלוטין מפספס את הכדור. הווארד מצליח לחסום אבל במה שאחרים קוראים לו "גולטנדינג ברור". הכדור החוזר מגיע לבראון שקולע. השופטים שורקים לגולטנדינג. הלייקרס לא כל כך מסכימים.
    לברון והווארד רצים לשופט, בצעקות. לברון מגדיל ואומר שהוא חסם קודם את הכדור (קיו ריפליי שמראה שהוא לא היה קרוב בכלל, תוסיפו בעריכה רעש רקע של "ווווש" וקריין שאומר "הוא לא"). השופטים מקבלים את טענותיו ומשנים את ההכרעה.

  8. שדרי ESPN במשחק בוסטון-ל.א. אתמול: מייק ברין, סטאן ואן-גנדי ומרק ג'קסון. איזו חגיגה! הם הסבירו שג'יילן בראון ששומר על לברון ג'יימס או אנתוני דיוויס, שותל את הרגליים בפרקט וכאילו אומר: "אתם רוצים לקלוע? תצטרכו לעשות את זה מעלי, לא תצליחו לעבור אותי". כאשר רומאו לנגפורד שמר על לברון לקראת הסוף, אחד השדרים אמר: "Romeo, Romeo, where art thy help?" !
    לערוץ הספורט: אתם שמים שני ישראלים שלא מחדשים שום דבר לאף אחד, בווליום גבוה מאשר השידור האמריקאי. זה מפריע.

  9. לייקרס בוסטון בשעה נוחה! לא קורה כל יום
    היה קצת חלודה של משחק צהריים שהתנהל בקצב איטי, אבל סהכ רמת פלייאוף, הלייקרס ממשיכים בנסיונות ובעקומת הלמידה:
    פופ הופך לשומר מוביל, הקלעים משתפרים, יש דאבל טימים עם מגי שעוזר על קשת השלוש, קוזמה ממשיך לחפש את הצורה האופטימלית לשחק, והם צריכים עוד לשלב את מוריס.
    בוסטון סבבה לגמרי, בלי קמבה נראו קונטנדרים לגמרי.
    השיפוט סהכ היה בסדר, לא מושלם. החוץ באמת יצא מהיד של בראון, המאבק של פופ היה ללא כדור אז גם בסדר, ובסוף טייטום קצת החליק, בגלל זה עשה עבירת תוקף ולא הספיק להוציא זריקה. הטכנית לסטיבנס גבולית, היו גם כמה שריקות גולטנד שהלכו לכיוון של בוסטון, אבל סהכ שיפוט בסדר

  10. וואו טייטום הופך לשחקן אדיר. נראה שבתקופה האחרונה נתן קפיצה רצינית. זה כנראה רצון האלים (עד שיוסיף את ה-').
    השופטים פשוט מטומטמים אין מה לומר, למזלם הם לא שופטים באואקה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט