גמר ליגת היהלום – ציריך

תוצאת תמונה עבור ‪diamond league‬‏

סבב ליגת היהלום השנתי יינעל הערב (חמישי) ומחר בשתי תחרויות גמר שיערכו בציריך ובבריסל, בהתאמה. אכתוב היום על האירועים העיקריים שצפויים הערב בציריך ומחר אתייחס לתחרות בבריסל, תוך ציון התוצאות הבולטות מהתחרות בשוויץ.
חוקי התחרות פשוטים למדי. רשימת המשתתפים בכל מקצוע (אצרף קישור לאתר בתגובות) כוללת בתוכה את האתלטים שהגיעו למקומות הגבוהים ב-12 תחרויות הסבב השנה. האתלטים שינצחו במקצועות, יוכתרו גם כאלופי הסבב ל-2018, לרבות המשמעויות הכלכליות של ההישג.

כמה מילים על ההיסטוריה של התחרות בציריך. שמה של התחרות בציריך,"Weltklasse", שנערכת באצטדיון "הלצינגרוד", מעיד עליו היטב. זוהי תחרות ותיקה, עשירה בהיסטוריה, שנערכת החל מ-1927, ולאורך השנים נקבעו בה שיאי עולם רבים, בעיקר במקצועות הריצה (אוסיף בתגובות את הקישור לשיאים האלה מויקיפדיה). האירוע, אם כך, מושך אליו, כבר שנים רבות, את טובי האתלטים בעולם וכמובן נערך לעיני אצטדיון מלא באוהבי אתלטיקה וספורט.
גם לפני שהמפגשים בציריך ובבריסל(על ההיסטוריה של האחרון אכתוב מעט מחר) קיבלו מעמד של גמר הסבב (צריך לציין שהדבר קשור גם למיקומם הקלנדרי בסוף עונת הדיימונד ליג), הם זכו, יחד עם המפגשים בפאריז ובמונאקו, למעמד מיוחד בקרב האתלטים וחובבי הענף (גם אם בצורה בלתי רשמית). אולי ניתן לדמות את הדבר למעמד ממנו נהנים טורנירי המאסטרס באינדיאן וולס ובמיאמי (בטניס) ביחס לטורנירים המקבילים באותו הסבב.

למעשה, התחרות נפתחה באופן לא רשמי כבר אתמול. תחנת הרכבת הראשית של ציריך אירחה את הקפיצה במוט. היתה זו תחרות ראווה (גמר המקצוע הרשמי ייערך מחר בבריסל, בהשתתפות רבים מהאתלטים שנטלו חלק בתחרות אמש), שאופייה, כלומר העברת חלק מתחרויות האתלטיקה (בעיקר מקצועות השדה) לאתרים שונים במרכזי הערים, הולך ונעשה נפוץ יותר בשנים האחרונות.
סגן אלוף אירופה, טימור מורגנוב הרוסי (שמתחרה, כזכור, כאתלט נייטרלי), ניצח בתחרות בתוצאה של 5.91 מטרים. תוצאה זו מהווה את הישגו הטוב ביותר באולם (התחרות סווגה כמקצוע שנערך באולם, כיוון שבית הנתיבות ברכבת הינו מקורה), להבדיל מתוצאתו באליפות אירופה, 6.00, שנחשבת לשיאו האישי באצטדיון. במקום השני סיים שונסי בארבר הקנדי, אלוף העולם מ-2015 עם 5.86 ואחריו, באותה התוצאה, הגיע קרטיס מרשל האוסטרלי (שיא אישי עבורו). מרשל הוא אתלט צעיר (21) ומבטיח, שכבר זכה השנה במשחקי חבר העמים הבריטי, שנערכו במולדתו. ליבשת הירוקה ישנה היסטוריה (וגם הווה) מפוארת באתלטיקה והקפיצה במוט אינה יוצאת דופן. סטיבן הוקר זכה בזהב האולימפי ב-2008. באותה השנה הפך להיות גם האתלט בעל התוצאה השלישית בכל הזמנים במקצוע, כשקבע 6.06.

כעת אכתוב את המקצועות שצפויים היום לגברים ולנשים בתחרות ואחר כך אנסה לשפוך קצת אור על חלק מההתמודדויות המעניינות הערב.
גברים: הדיפת כדור ברזל, 400 מטר, 3000 מכשולים, הטלת כידון, קפיצה לגובה, 1500 מטר, 200 מטר ו-400 משוכות.
נשים: קפיצה משולשת, קפיצה לגובה, קפיצה במוט, הטלת כידון, 800 מטר, 100 מטר, 400 משוכות, 5000 מטר, 100*4 (אך תחרות זו אינה נכללת בסבב היהלום).

גברים:
הדיפת כדור ברזל, 20:40 – 
צפויה תחרות מרתקת בין 8 ההודפים הטובים בעולם. שלושה הודפים בשדה עברו השנה את 22 המטר. תומאס וולש הניו זילנדי (אלוף העולם המכהן) הוא בעל תוצאת השנה עם 22.67. ריאן קרוזר, האלוף האולימפי מארה"ב, הדף השנה רק 14 ס"מ פחות מוולש ומיכאל הראטיק, אלוף אירופה הטרי מפולין, הדף ל-22.08. שדה ההודפים יכלול, בין היתר, שלושה הודפים מארה"ב. ההודפים האמריקאים מצטיינים שנים רבות במקצוע. הדבר הוא ניגוד בולט להיעדרם בשנים האחרונות של האתלטים האמריקאיים מהצמרת של יתר מקצועות הזריקה (הטלת כידון, זריקת דיסקוס ויידוי פטיש). אל אורטר (4 פעמים אלוף אולימפי בדיסקוס) והרולד קונולי (אלוף אולימפי ב-1956 ביידוי פטיש) הצטיינו במקצוע לאורך שנים רבות והותירו אחריהם מסורת, שנראה כי מעטים מוכנים, נכון להיום, ללכת בעקבותיה. 

3000 מכשולים, 21:24 – 12 אתלטים (ועוד 2 מכתיבי קצב) ירכיבו את שדה המשתתפים. אתלטי קניה מזוהים עם הצטיינות בולטת במקצוע. קונסלזוס קיפרוטו הקנייתי הוא האלוף האולימפי מריו. לצידו, בין היתר, ירוצו גם סופיאן אל בקאלי ממרוקו, בעל תוצאת השנה (7:58.15) ואוון ג'ייגר מארה"ב, סגן האלוף האולימפי מריו. האחרון, רץ מוכשר ביותר, היה קרוב מאוד לפני שלוש שנים להפוך לרץ הראשון שלא נולד באפריקה, שיורד מתחת לשמונה הדקות במקצוע. היתקלות מצערת במכשול האחרון בתחרות ליגת היהלום בפאריז מנעה זאת ממנו. קבע השנה כבר 8:01.02, ואשמח אם יוריד מכך קצת יותר משנייה הערב…

קפיצה לרוחק, 21:45 – בין שדה הקופצים ניתן למצוא את אלוף העולם, לובו מאניונגה הדרום אפריקאי, בן ארצו המצוין, רושוול סמאי וג'ף הנדרסון, האלוף האולימפי מארה"ב.

1500, 21:48 – מקצוע מסקרן מאוד. האצטדיון בציריך ראה לאורך השנים התמודדויות בין גדולי הספורטאים במקצוע הזה (קו, אובט וקראם בסוף שנות ה-70 והשמונים. נור א דין מורסלי, הישאם אל גארוז', נוח נייני וברנארד לגאט בשנות ה-90 ותחילת האלפיים) והיום אולי נראה פרק חדש. טימותי צ'רויוט ואליג'ה מנאנגוי הקנייתים (האחרון הוא אלוף העולם) ירדו השנה מ-3:30. איינלה סולימאן מג'יבוטי ופיליפ אינגרבריגצן הנורבגי מועמדים להתברג גבוה אף הם. בניגוד לריצות באליפויות בין הלאומיות הגדולות, מפגשי ליגת היהלום מספקים פעמים רבות תוצאות מאוד מהירות, גם בגלל מכתיבי הקצב שמטרתם למשוך את הרצים.

הטלת כידון, 21:50 – שדה מוכר למדי של מטילים, שכולל אתלטים מגרמניה (3) – תומאס רוהלר, האלוף האולימפי ואלוף היבשת, אנדראס הופמן וג'וליאן וובר. לצידם יטילו את המכשיר מאגנוס קירט האסטוני ואתלטים מצ'כיה לטביה ופולין. כל אלה מדינות בעלות מסורת של הצטיינות באתלטיקה ובמקצוע הכידון עצמו. אליהם יצטרף אתלט ממדינה שהאתלטיקה פחות מפותחת בה, הלוא היא הודו. ניראז' צ'ופרה הוא אלוף משחקי אסיה הטרי (נערכו בשבוע שעבר בג'קארטה, בירת אינדונזיה), ובעל שיא אישי מצוין של 88.06.

200 מטר, 22:11 – מאבק מסקרן מאוד בין נואה ליילס מארה"ב, בעל תוצאת השנה בעולם (19.65) לבין אלוף העולם ואלוף אירופה, רמיל גוליב מטורקיה (19.76). 

400 משוכות, 22:44 – מלבד 10 המשוכות שיצטרך לעבור אלוף העולם ואלוף אירופה, קארטסן ורהולם הנורבגי, הוא ייתקל ב"משוכות", בדמותם של קיירון מקמייסטר מאיי הבתולה הבריטיים (שיא אישי של 47.54) ויאסמני קופלו מטורקיה ׁ(יליד קובה), סגנו של ורהולם באליפות אירופה. מהתחרות יעדרו שני האתלטים בעלי התוצאות הטובות ביותר השנה, סמבה עבדלרחמאן מקטאר (46.98) ובנג'מין ראיי, יליד ארה"ב, שמייצג את אנטיגואה, שבגמר המכללות בארה"ב קבע 47.02. 

נשים

קפיצה משולשת, 19:25 – קאתרין איברגוון מקולומביה, האלופה האולימפית, מעמדת לזכות בתחרות.

קפיצה לגובה, 19:35 – אלופת העולם ואלופת אירופה, מריה לסינטסקנה מרוסיה, היא הפייבוריטית לזכיה. סגניתה באליפות היבשת, מירלה דמירבה מבולגריה ואלנה ואלורטיגרה האיטלקיה (2.02 השנה), ינסו לקפוץ גבוה יותר.

קפיצה במוט, 19:55 – שדה מעניין מאוד של 12 קופצות. יקטרינה סטפאנידי היווניה, האלופה האולימפית, אלופת העולם ואלופת אירופה, תתמודד מול סנדי מוריס מארה"ב, שעברה כבר חמישה מטרים ו-4.95 השנה. לצידן, יקפצו קופצות מצוינות נוספות, אך תהיה זו הפתעה אם אחת משתיהן לא תזכה במקום הראשון.

800 מטר, 21:13 – קאסטר סמניה מדרום אפריקה קבעה השנה 1:54:25 ועל פניו היא אינה רחוקה מלתקוף את שיאה העולמי המאוד ותיק של ירמילה קרטוכבילובה מצ'כוסלובקיה, 1:53.28, בעידן בו הקפידו קצת פחות על בדיקות לגילוי החומרים האסורים. סמניה רצה גם 1500 מטר בפחות מארבע דקות וארבע מאות מטר מתחת ל-50 שניות. יכולותיה הללו, שמעידות על מהירות יוצאת דופן, עומדות לימינה במקצוע החזק שלה, שכולל 2 הקפות של המסלול. פרנסין ניונסאבה מבורונדי היא הבולטת מבין 7 הרצות המעולות, שירוצו לצד סמניה הערב.
מעריך שרבים מן הקוראים התוודעו כבר בעבר לסמניה. לא ארחיב יותר מדי. מדובר בבת אדם וזהו נושא רגיש מאוד ומורכב. מצד שני, אחד העקרונות הבולטים ביותר של כל ענף ספורט הוא נסיון לייצר תחרות הוגנת ככל האפשר ולפחות תנאי פתיחה שווים. לעתים הדברים עלולים להתנגש והמשימה למצוא את האיזון רחוקה מלהיות פשוטה.

100 מטר, 21:40 – מאירועי השיא של הערב, ובאופן מפתיע למדי, ללא אצניות מארה"ב וג'מייקה. נציגות מרשימה מאוד לאפריקה עם 4 אצניות. קשה מאוד לחזות את התוצאות אבל אפשר לציין את מארי ז'וזה טאלו ומיורל אהורה מחוף השנהב, לצד דינה אשר סמית, אלופת אירופה הטריה ב-100, 200 ובמיאוץ השליחים הקצר כפייבוריטיות בריצה. כמובן שלא אפול מהכיסא אם נראה את דפני סחיפרס ההולנדית ו/או את בלסינג אוקאגברה מניגריה על הפודיום, גם כן.

5000 מטר, 22:20 – אולי התחרות המרתקת ביותר הערב. שלוש מכתיבות קצב אמורות לעזור ולהבטיח תוצאה מהירה מאוד. 6 רצות הן הפייבוריטיות לניצחון במקצוע: הלן אובירי מקניה (אלופת העולם ובעלת תוצאת השנה, 14:21.75), סיפאן חסן ההולנדית (אלופת אירופה, בעלת שיא אישי של (14:22.34, שנקבע השנה), גנזבה דיבאבה מאתיופיה (שיאנית העולם ב-1,500. אחותה, טירונש, היא שיאנית העולם ב-5000 מטר, 14:11.15. האחות הבכורה במשפחה, אג'ייג'הו, הצטיינה גם בריצות המסלול הארוכות. שלושתן זכו במדליות אולימפיות, כשטירונש ), גידדי לטסנבט מאתיופיה (שיא אישי של 14:23.14), סנברי טפרה מאתיופיה (14:23.33) ואגנס ג'בט טירופ מקניה (14:24.24).

שידור התחרות החל מהשעה 21:00 בספורט 4 של צ'רלטון. לא אצליח לצפות בה. מוזמנים לעדכן, להעיר ולהאיר (:

 

 

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. תודה אלכס.

    העברת תחרויות מחוץ לאצטדיון תמיד מזכירות לי את חוזה החסות שחתם אלכס אברבוך עם חברת בנייה שביקשה ממנו לקפוץ קפיצות ראווה באחד האתרים שלה. הבקשה בוטלה לאחר לחץ תקשורתי שתקף אותם על הסעיף המוזר.

    לדעתי זאת תמיד היתה החמצה, מכיוון שאירועים כאלה תמיד חושפים את הספורט לאנשים שלא תמיד נחשפים אליו ביום יום. מקווה שהאופנה המבורכת הזאת תגיע גם לארץ.

    1. תודה שחר. לא ידעתי על ההסכם עם אברבוך.
      מקווה לראות גם מתישהו תחרויות כאלה מחוץ לאצטדיון בארץ. נראית לי חוויה מאוד יפה.

  2. מתן, תודה על העדכון. לא שמעתי על כך.
    כמובן שזו תוצאה מאוד מאוד מרשימה אבל קשה להשוות אותה לקופצים הלא פאראולימפיים.

  3. גולת הכותרת, מבחינת איכות התוצאות, התרחשה במעגל ההדיפה.
    תומאס וולש הדף ל-22.60. שני סיים דארל היל מארה"ב עם 22.40 וריאן קרוזר השלים את הפודיום עם 22.18.
    מקבץ מאוד מרשים של הודפים.

  4. אלכס ב 3000 מכשולים צדקת בגדול – כל שלושת הראשונים הם אלה שהצבעת עליהם.
    ועוד איזה סיום צמוד – קיפרוטו ניצח את בקאלי ב 4 מאיות בלבד!

  5. ריצת ה 5000 מ' נשים היתה מדהימה.
    הקצב השתנה כל הזמן. התחיל מהר באדיבותה של הפייסרית (לבנה יחידה בין כל השחומות מקדימה). כזה כיף לראות ריצה מהירה ולטא טקטית.
    ואח"כ הקצב עלה וירד כל הזמן.
    דיבבה הלכה ונחלשה. טפרי וקיריקוי כל הזמן מקדימה יחד עם אובירי וטירופ.
    סיבוב אחרון חסן יוצאת לריצה מטורפת וברור שהמירוץ הוא שלה. פתאום, הרבה לפני הישורת האחרונה, סביב ה 300 מ' לסיום, אובירי שמה את הספרינט של החיים עם ידיים מונפות וצעד ענקי ומהיר ועוקפת את חסן שנראתה שאננה. שתיהן מגיעות לישורת האחרונה וחשבתי שאובירי תשלם על הפריצה המוקדמת אבל בריצה אמיצה ומשכנעת היא לוקחת את הזהב ומשאירה את הכסף לחסן ההמומה.

  6. יום מוצלח לנשים הביילארוסיות, בציריך ובניו יורק.
    טטיאנה חאלאדוביץ', אלופת אירופה הטריה בהטלת כידון, ניצחה בתחרות בצירך עם 66.99.
    מצטרפת לטניסאיות בנות ארצה שעושות חיל בינתיים בניו יורק, כששלוש מתוכן העפילו לסיבוב השלישי.

  7. אלכס, כיצד מוגדרים האתלטים המשתתפים? האם הם מקצוענים לכל דבר? אם כן, מעניין מה קורה לאתלטים שהם עדיין במכללות אמריקאיות. לדעתי אסור להם להשתתף בתחרויות שמשלמות כסף למנצחים, אפילו אם הן מודיעים מראש שהם מסרבים לתשלומי נצחון

    1. מנחם, למיטב ידיעתי אתה צודק. כל האתלטים שמשתתפים בתחרויות הסבב המסחרי (לא רק של הדיימונד ליג) הם מקצוענים.
      האתלטים שלומדים במכללות בארה"ב אינם יכולים להשתתף בתחרויות הללו, אם הם רוצים לשמור על הסטטוס "החובבני" שלהם ולהמשיך לקבל מלגה.
      תיאורטית, אתלט יכול ללמוד במכללה ולהתחרות בסבב המקצועני אבל אז לא יוכל לקחת חלק בתחרויות ה-NCAA ומניח שלא ייהנה ממלגת לימודים.
      חשוב לציין שבמקצועות מסוימים, הרמה באליפות המכללות, בייחוד בדיוויז'ון הגבוה ביותר, לא נופלת בהרבה מהסבב המקצועני…
      כמובן שהאתלטים החובבנים יכולים לקחת חלק בתחרויות הבין לאומיות כמו משחקים אולימפיים ואליפויות עולם.

  8. אלכס תודה רבה.
    ממש חשוב ומקסים הלוואי ותתמיד גם בשנים הבאות והלוואי שנזכה ממך או נחשון גם להתייחסות למרתונים הגדולים של ספטמבר שזה ..אוטוטו .

    שאלה אחת לי לגבי מכתיבי הקצב.
    תאורטית אם מכתיב קצב לא עוצר ומנצח האם הניצחון שלו ?
    בריצה רגילה לענ"ד אין שאלה שכן .
    אבל כאן מכיוון שבמקרה הרגיל מכתיב הקצב לא היה זכאי כלל להשתתף (כי כפי שכתבת רק המדורגים הכי גבוהים זכאים ) הרי שניתן לומר שגם אם ינצח הניצחון לא שלו שכן אין לו את הזכות להשתתף כמתחרה אותה תובנות ועל הדרך אודה לך האם מוכרים לך סיפורים של מכתיבי קצב …שהתחרטו והחליטו להמשיך להתחרות ואף ניצחו ?

    1. אהרון, העלית שאלות מעניינות.
      1. בתחרויות גמר ליגת היהלום, תיאורטית, מכתיבי הקצב יכולים לסיים את הריצה ולנצח בה. כמו שכתבת, הם לא יזכו בפרס הכספי כי לא היו בין הרצים שהרוויחו את הזכות להשתתף עקב תוצאותיהם הקודמות בתחרויות. עם זאת, מניח שתוצאתם תוכר. אם למשל, יקבעו איזשהו שיא (עולם, יבשת, קטגוריית גיל, שיא אישי וכד'), הרי שהשיא יוכר.

      2. המקרה המפורסם ביותר בריצת כביש הוא המקום השני של סמי קוריר הקנייתי במרתון ברלין ב-2003. קוריר היה מכתיב קצב במירוץ והמשיך כל הדרך עד הסוף. במאבק דרמטי וצמוד הוא סיים שני, שנייה בלבד אחרי פול טרגאט, בן ארצו הגדול, שקבע את התוצאה הטובה בעולם במקצוע בכל הזמנים (אז עוד לא היה שיא עולם רשמי במרתון. התוצאה הטובה במקצוע נקראה פשוט ההישג הטוב ביותר. שנה אח"כ היא קיבלה מעמד של שיא עולם), 2:04:55.

      3. פול פילקינגטון נועד להיות מכתיב קצב במרתון לוס אנג'לס 1994, אך משראה כי נותר לבד בהובלה, המשיך עד הסוף וניצח בתוצאה מעולה של 2:12:13. הדבר, אגב, עורר מעין סערה בקרב חלק מהרצים האחרים. בייחוד מטעם הרץ האיטלקי שסיים שני, שלטענתו נאמר לו כי מכתיב הקצב יפרוש לאחר הקילומטר ה-25 (טענה שגובתה גם על ידי חלק מהרצים האחרים).

      4. מקרה מעניין נוסף אירע ב-1981 בתחרות המפורסמת באצטדיון "ביסלט" באוסלו (מאוחר יותר התחרות קיבלה מעמד של "ליגת הזהב" ואח"כ חלק מליגת היהלום. כשכתבתי על מעמד התחרויות של מונאקו, ציריך ובריסל, מן הראוי היה לציין את המפגש באוסלו, שנערך מזה שנים רבות באצטדיון היפהפה בבירת נורבגיה).
      מכל מקום, טום באיירס מארה"ב נועד להיות מכתיב קצב במקצוע ה-1500, שלקחו בו חלק, בין היתר, כמה מהרצים הטובים ביותר באותה התקופה כמו סטיב סקוט האמריקאי, סטיב אובט הבריטי וג'ון ווקר, שני האחרונים זכו במדליות זהב במשחקים האוליפיים ב-800 ו-1500 מטר בהתאמה.
      מסיבה כלשהי, הרצים לא ניסו להיצמד לבאיירס, שהמשיך כל הדרך לניצחון, למרות הגברה משמעותית של אובט בסיום. תוצאתו של המנצח היתה 3:39.01.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט