תוך כדי שיטוט מזדמן באתר הנפלא של "הידען", גיליתי אזכור ל- DARPA, ובמיוחד לסרטון שלהם שמסביר היכן אנו נמצאים כעת מבחינת בינה מלאכותית (למעונינים, קישור לסרטון בסוף הפוסט).
אני מהמר שלא שמעתם על דארפ"א. אני שמעתי על קיומה אך לא הכרתי את שמה שהוא ראשי תיבות באנגלית של סוכנות צבאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים.
זו והיא הסוכנות שלמעשה המציאה את האינטרנט, רשת שהחלה כרשת מחשבים שאם תהרוס חלק ממנה, שאר הרשת ימשיך לתפקד. זו היא גם הסוכנות שמאחורי רובוטים עם רגליים, מערכת המיקום הגלובלית (GPS), לווינים מפוצלים, תאי דלק ועוד. החשוב לדעת הוא שהיא עורכת תחרויות בנושאים שונים, למשל מכוניות שנוסעות ללא נהג וללא שליטה-מרחוק (מכוניות אוטונומיות).
אז בסרטון מסביר לנו האיש מדרפ"א על שלושת הגלים של הבינה המלאכותית. אנסה לתמצת זאת במילים הפשוטות ביותר שאפשר:
הגל הראשון,
בגל הראשון של הבינה המלאכותית, מומחה תכנת את המחשב. הפך אותו למעין חיקוי מבחינת הידע תוך שימוש בכללים הגיוניים וברורים: המומחה השתמש ב"אם"-> "אז" ו"אחרת" (שזה בעצם "אם לא"). למשל בדוגמה הפשוטה:
אם מישהו לחוץ על הכפתור שעומד לרשות הולכי רגל ליד הרמזור, אז תוך 15 שניות דאג שיהיה ירוק להולכי רגל. אחרת, להולכי הרגל הרמזור יישאר בצבע אדום.
בספורט יש למשל את מערכת "עין הנץ" שקובעת בטניס היכן הכדור נפל, "אם זה מעבר לקו- אז השמיעי צליל. אחרת – הישארי בשקט".
זה לא חייב להיות כזה פשוט. לדוגמה מערכת WAZE מקבלת מידע מהמון המון מכוניות ובוחרת עבורך את הנתיב הקצר ביותר ליעד שבקשת. המערכת עושה זאת על-פי המידע שידוע לה תוך שימוש במאות שאלות מהסוג הזה של "אם-אז", שהיא שואלת את עצמה.
אבל, למערכות הגל הראשון -שבהחלט עושות המון – יש שתי מגבלות עיקריות: הראשונה היא שיש להן קשיים כשהן אמורות לחקור את כל מה שמחוץ לתחום הצר והספציפי מאוד שלהן, והשנייה היא שהן גם מתקשות ליישם את הידע שלהן באופן שונה:
מערכת עין הנץ לא תוכל להתריע לשופט ששחקן נפצע, וגם לא תוכל להודיע ש… שחייזר פרץ למגרש, כי היא פשוט לא יודעת לעשות את זה. זה מחוץ לתחום שלה.
הגל השני:
במערכות הגל השני של הבינה המלאכותית, העיקרון היה שונה. העיקרון היה, בואו ונראה למערכת עשרות אלפי דוגמאות, ונדאג לכך שהיא תוכל באמצעות למידה סטטיסטית להסיק מסקנות.
כלומר, מכונית עצמאית תיסע ותצלם את העולם סביבה, ומאחר והתוכנה שלה למדה מאות אלפי דוגמאות של "איך להתנהג אם", היא – עם הזמן – תסיק מסקנות לגבי מה שקורה סביבה ותתנהג בהתאם.
בלמידה סטטיסטית משתמשים בימינו, למשל, בזיהוי קולי, בזיהוי תמונה ובזיהוי פנים, כשהמתכנתים בכלל לא מנסים לגבש כללים נוקשים של "אם…-> אז…-> אחרת…", אלא מפתחים מודלים סטטיסטיים עבור תחום מסוים, ואז משתמשים בדוגמאות רבות ושונות, כדי לשפר את הדיוק של המודל.
חשוב להבין שזה אומר שהמודל לא נותן פיתרון מדויק לכל סוגיה (כמו שעושים בגל הראשון), אלא שהמודל מתבסס על "מה שעובד מספיק טוב, מספיק מהפעמים".
אחת הבעיות עם זה היא שייתכן וזה יעבוד בצורה מעולה 99 פעמים מתוך אלף, ובפעם האלף, התוצאה תהיה חסרת היגיון לחלוטין למוח האנושי.
נניח שיש לך מערכת שבודקת את מיקום השחקנים בכל זמן משחק הכדורסל ומחפשת תבניות, ועושה נפלא את העבודה. פתאום, המערכת הזו תמצא שיש לא מעט זמן בו השחקנים של כל קבוצה מתכנסים ועומדים יחד בשולי המגרש. שהמערכת גם תגלה שבאופן סטטיסטי, בהתקפה של חצי דקה או דקה אחרי, יש יותר סבירות שייקלע סל.
צודקת, זה הגיוני שאחרי פסק זמן יש יותר סיכוי שייקלע סל, אבל מערכת זיהוי תבניות פריסת השחקנים על המגרש היא לא מערכת חושבת, וצריך(?) לומר לה מפורשות להתעלם ממצב הזה או לקבל (ואז להתעלם?) את המסקנות שלה.
כלומר, בעצם, הבעיה היא שהמערכות של הגל השני לא מנסות להבין למה!
בזה, הן די דומות למוח שלנו: אם נבעט בכדור באוויר, סביר שנוכל לנבא היכן הוא יפול גם אם לא נחשב את משוואות התנועה הפורמליות של ניוטון. לעזאזאל, נוכל לעשות זאת גם אם לא שמענו מעולם על קיומן של המשוואות הללו, לא כל שכן נדע מה נאמר בהן.
עוד בעיה, אגב, היא שגם מערכות הדור השני לא ממש טובות בהעברת ידע מתחום אחד לאחר.
ואז מגיע כעת הגל השלישי שהוא הגל עליו עובדים בימים אלו:
במערכות של הגל השלישי, המטרה היא שהמערכות עצמן יוכלו לפתח ולשפר מודלים שיסבירו כיצד העולם פועל. כלומר, עליהן לגלות לבדן את כללי ההיגיון הבסיסיים של עצמן, ולפעול לפי כללים אלו.
מה זה בעצם אומר?
זה אומר שאם בגל השני המערכת "ראתה" תמונה של כדורסל, היא ענתה רק ש"יש סבירות של 91% שזה תמונה של כדורסל".
אז מערכת של הגל השלישי אמורה להיות מסוגלת לומר לי משהו בנוסח של: "אני חושבת שיש סבירות של 91% שזה תמונה של כדורסל. הנימוקים שלי הם (כלומר לנמק את ההחלטה) שזה בצורת כדור, שהצבע של זה כתום, שגודל של זה מתאים לכדורסל.
ואז היא תוסיף עוד נימוק (ממקור אחר) ותאמר: "מצאתי תמונה דומה מאוד לזו בספר שמולי כתב על פילוסופיה של הספורט, וכותרת התמונה היתה: "כדורסל" ".
כלומר, מערכת מהדור שלישי תוכל גם לנמק וגם להסתמך על מודלים ממספר מקורות שונים, כדי להגיע למסקנה סופית ומנומקת.
אז איך מערכות הגל השלישי תשפענה על ספורט?
למשל, אני יכול לחשוב על גיבוש מסקנות לגבי מצב רפואי ממקורות שונים.
למשל לחפש התאמות שאדם רגיל, בחיים לא היה חושב עליהן, כמו לדוגמא ש"אנשים שקולעים לסל כשהלשון שלהן בחוץ – קולעים בדיוק יותר גבוה מהרגיל" 🙂
המומחים מקווים גם שמערכות הגל השלישי יוכלו אפילו לתכנת את עצמן – לשפר שוב ושוב את המודלים באמצעותם הן מגיעות לתובנות.
אז כן, בתחילה, חלק מהדברים יהיו מופרכים, אבל סביר שאחרי זמן מה המערכת תוכל לנסות ולומר לנו, לדוגמה, מה אמור להיות המבנה האופטימלי של שחקן כדורסל. שימו לב שאמרתי "מבנה" ולא "גוף" כי כדי לענות על השאלה "איך הוא בנוי?" אנו צריכים להתייחס לאין-סוף תחומים ולא לגופני בלבד…
ואם אתם מפקפקים, זכרו שבתחרות הראשונה של הנהיגה האוטונומית שארפ"א יזמה בשנת 2004, אף רכב לא הצליח לסיים את המסלול. שנה אחרי, חמישה רכבים של חמש קבוצות שונות הצליחו. השנה כבר ראינו רכבים שכאלו שבשנים הקרבות יהיו בשימוש מסחרי.
אני גם מאמין שתוכנות הדור השלישי תוכלנה לתפוס מקום רב יותר בסוגיות של שיפוט שכעת מחייבות צפייה בהילוכים חוזרים, ויוכלו להתבצע בצורה יותר אוטומטית.
האמת, לא יודע איך מערכות הדור השלישי תיושמנה בספורט. דבר אחד בטוח: אפילו רק מהעיון ברשימת הנימוקים של המערכת לגבי ההחלטות שלה, נוכל לגלות סיבות שמעולם לא חשבנו עליהם.
אני זוכר שפעם כתבתי מאמר על צבעים בספורט. די בטוח שאם תוכנת מחשב היתה בוחנת את משחקי ליגת הכדורסל העליונה בשבעים השנים האחרונות, היא היתה מגלה התאמה מובהקת בין ניצחונות לצבע גופיה צהוב.
אני חייב להודות שאני מקווה שאם המחקר ייעשה על שבעים השנה הבאות, ההתאמה המובהקת תהיה לגופייה בצבע אדום.
ומי שאמר שצבע החולצה לא משנה, סימן שהוא לא קופץ כי "מי שלא קופץ… "…
אז זהו, אלו היו אלף חמישים ושמונה מילים על ספורט ובינה מלאכותית. מקווה שהבנתם הכול או לפחות מספיק טוב כמות מספיקה מהמילים, ואני חייב להודות שאני די סקרן מה טומן לנו העתיד בחובו, בחיים בכלל ובספורט בפרט.
אשמח לתחזיותכם בתגובות…
כמובטח, הנה הסרטון של דארפ"א:
מנחם לס
17 יונ 2017 07:01:01בשנת 1965 לקחתי את קורס המחשבים הראשון ואז את השני שלי. למדנו לתכנת בשפת "פורטראן". השפה של התכנות דומה מאד לשפה של הגל הראשון: אם זה שווה לזה, אז. עשה.. או: אם זה גדול מזה אז עשה… או: אם זה קטן מזה אז עשה
ואז הגיע גל הפקודות הבא. הבניין שהחזיק את המחשב של IBM היה בגודל בניין בן שתי קומות. היום לכל סמארטפון יש כנראה זכרון פי כמה מאות אם לא אלפים, אין לי מושג) מהמחשב הענק בבניין בן שתי קומות.
השרת
17 יונ 2017 10:29:44יותר לכיוון המיליונים / מילארדים ..
גורה
17 יונ 2017 15:39:06תעשה לנו טןבה מנחם ….
גיא הרשע
17 יונ 2017 07:44:08תודה, מולי.
רעיון לסרט טרמיניטור הבא:
לברון הרובוט, מגיע מהעתיד לחסל את סוניה,
אימא של מי שהציל את עולם הכדורסל מהמאמן הנורא, סקיינט.
(דוראנט בתפקיד אבא של קרי…)
Ish
17 יונ 2017 16:11:28אתה לוקח את חוק פו למרחקים
עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס
17 יונ 2017 19:10:53חחח
אפשר עוד לפתח את הרעיון
Berch
17 יונ 2017 09:54:32אני מחכה לטסט הראשון של רובוט השיפוט האוטומטי….
כמות הפאולים שהוא ישרוק תוכל לייצר סימפוניה לכלי נשיפה…..
מעניין מה יעשו אז 🙂
מולי
17 יונ 2017 10:01:10מה שמעניין הוא מה יקרה בפעם האלף ואחד.
את האלף הראשונים אפשר יהיה לעדות בהקלטות…
קלמנטה
17 יונ 2017 10:18:11מרתק וכתוב נפלא
תודה רבה
משיח
17 יונ 2017 10:30:16תודה מולי בינה מלאכותית זה לדעתי הנושא הכי מעניין בתקופה שלנו והיישומים שלו צפויים לגעת ברוב תחומי החיים (כבר היום מיושם בלא מעט תחומים)
כיף לקרוא תוכן כזה בהופס
עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס
17 יונ 2017 19:17:22תודה מולי על עוד מאמר מחכים ומעניין.
לענייננו כדורסל לא צריך כל כך את הגל השלישי אלא מספיק הגל השני. ואכן כבר היום ישנה בעיה למאנים מה לעשות עם עודף האינפורמציה. אנחנו צריכים מערכת קבלת החלטות טובה יותר.
בעתיד כולנו נהיה יותר חכמים מאחורי הטלויזיה והמחשב ונצעק על השופטים והשחקנים איזה טיפשים הם (חוץ מעל לברון כי הוא גאון, הייתי חייב 😀)
נ.ב. אני לא חושב שדארפה פיתחה את האינטרנט, אלו היו פיסיקאים בג'נבה. דארפה יוצאת בקולות קוראים לפרוייקטים שאפתניים שגם אם לא ימומשו, עצם המחקר בהם מקדם את האנושות. גם אני הקטן משתתף או שוקל להשתתף בכמה דברים.
נ.ב. ומה עם הקוד האתי? מה אומר לכם, זה בדיוק מה שהיינו צריכים כדי לטוס במחקר קדימה.
אדם אחד
17 יונ 2017 20:48:33האינטרנט כן 'של' דארפ"א.
ברור שכמו כל דבר אחר בעולם היו לו עוד הורים, אבל המודל של רשת מבוזרת ושל פרוטוקול התקשורת הבסיסי (TCP/IP) היה של דארפ"א.
אלה היו 60 שניות די מיותרות, אבל לפעמים, ה- OCD עובד על טייס אוטומטי
עגל
17 יונ 2017 22:59:14מה שאתה אומר זה שלב מאוחר מאוד. היה אינטרנט ״פנימי״ אצל חוקרי החלקיקים עוד לפני דארפה. זה ידע כללי של פיסיקאים אין לי מקור מוסמך כרגע.
עגל
17 יונ 2017 23:09:55אוקיי קראתי עוד קצת ואכן לדארפא היתה תרומה חשובה בצד האמריקאי של האוקיינוס.
אבל למעשה אף אחד לא המציא את האינטרנט והוא התפתח באופן אורגני בכמה מקומות במקביל, בעיקר במוסדות מחקר ואוניברסיטאות.
צביקה
18 יונ 2017 20:50:32הקוד האתי לא משנה כלום לכאן או לכאן לחוקרים במדעי הטבע. בעומת זאת במדעי החברה והרוח הוא הכרחי. ניתן להחליף במשהו פשוט יותר שנקרא הגינות בסיסית ויושר אינטלקטואלי, אבל מכיוון שאלו תכונות שלרבים מידי מחברי הסגל בתחומים הללו פשוט לא קיימות, נוצר הצורך לכתוב אותם בצורת קוד…
IDO
18 יונ 2017 04:44:55אני עוקב בעניין אחרי התפתחות הבינה המלכותית והגיכטיציה והמחשוב שעוברים על רוב הענפים הכלכליים.
לא ירחק היום ונוכל לפנות יותר ויותר זמן לתחביבים על חשבון עבודה שתבוצע ע"י מכוניות ללא נהג. אפליקצית מכירות ומסדי נתונים.
כאשר יש יותר זמן פנוי הספורט העממי יפרח (הוא כבר פורח!) כולנו נהיה בריאים יותר ושמחים יותר.
הציפור הנדירה
18 יונ 2017 12:10:35התכוונת 999 מתוך אלף, ולא 99 מתוך אלף…
ינון יבור
18 יונ 2017 20:59:28דארפא נהדרים. למעשה החליפו את נאס"א המיושנת והסטגנטית בהרבה מאוד תחומים.
הקוד האתי זו חרפה. אני בטח שלא אפעל לפיו, והוא לדעתי מסוכן ומעוות. עצוב, ומכעיס, הכיוון אליו אנחנו פונים.
פינגבק: מאניבול – הדור הבא (על מכונות לומדות באן בי איי)/ מתן בניטה | Hoops