ראיתי דיון נחמד וחשוב באתר "הידען" שעסק בשאלה "האם תרצו לחיות לנצח?" דיון שגרם לי, לא להאמין, למחשבות על… ספורט!
בדיון דובר בשורה התחתונה על העברת כל המוח האנושי כל כל בני האנוש למחשב, בשילוב עם יצירת כל מני ננו-טכנויצורונים שיוכלו לתקן כל פגם ומחלה בגנים ובתאים.
בשורה התחתונה זה אומר שאז גם הגוף וגם הנפש/מוח/ידע/נשמה יחיו לנצח.
בעצם, שאיפתם של כל ספורטאי ושל כל ארגון ספורט דומה למדי: להיות הטובים ביותר לעולמי עד: לנָצֶח לנֶצַח- אם תסלחו לי על משחק המילים.
המעניין הוא שבמטרה לשמר את הארגון, כל ארגון, הארגון נוקט, לעתים בו-זמנית, בזוג אסטרטגיות מנוגדות:
ראשית הוא מנסה לשמר את הקיים, ללמוד מהניסיון, לשמור על האנשים בו, ובמיוחד לשמר את הידע שנרכש בעמל כה רב. כלומר, הוא מנסה לעשות בדיוק את מה שאמרו בדיון: לשמור את המוח, הידע מחד ואת האנשים, הגוף מאידך.
אבל מצד שני, כל ארגון מנסה גם להתחדש, להשתנות, למצוא דרכים טובות יותר בדרך להצלחה המיוחלת, וזה אומר "לזרוק ידע ישן לטובת ידע חדש" ובטוח שזה אומר להביא אנשים חדשים במקום הישנים.
אז כל ארגון וארגון מוצא לעצמו פשרות. לעתים אנשים הולכים (חילופי מאמנים), לעתים משנים תפקיד (ע"ע קרויף). לעתים כל המועדון משתמש באותו בסיס (ע"ע ברצלונה בכדורגל) לאורך שנים, ולעתים כמות השינויים הוא מוטרפת (תזכירו לי כמה מאמנים עברו במכבי ת"א העונה).
כשדברים לא הולכים כשורה, אין הרבה מדי דילמות: לשנות כמה שיותר, אבל מה קורה כשמועדון מצליח, ממש מצליח?
מצד אחד "מים עומדים מתבאשים", השגרה מכרסמת כל חלקה טובה, מצד שני "אל תתקן מה שעובד", במיוחד כשהוא עובד טוב. אבל איך לשמר ידע, איך ללמוד המעבר, איך למנוע כשלים אחרי שנפלת, איך להשאיר את הידע כהאנשים כבר לא כאן?
חשבו על מה שקרה בקבוצת הכדורגל של ברצלונה אחרי עזיבתו של ז'וזפ (פפ) גוארדיולה אי סאלה, או על מה שקרה למנצ'סטר יונייטד אחרי עזיבתו של סר אלכסנדר צ'פמן "אלכס" פרגוסון. כשמנה, במיוחד מנהל רב השפעה עוזב, מחליפו לרוב חש עצמו חייב לעשות דברים אחרת. השני המועדונים ניסו וכשלו לפחות לעומת הציפיות.
כל זה הוא הדילמה האמיתית של המנצחים, שבעצם שואלים את עצמם: איך לשמר את המצוינות, איך לשפר את הקיים מבלי לפגוע בו? זה מתקשר אל "שימור רוח המועדון" ולשאלות כגון: האם להביא מישהו "מבפנים" או "מבחוץ"? האם להביא את הטוב ביותר שישנו או מישהו פחות טוב אבל שמתאים יותר למצב הקיים? האם להחליף שחקנים? להוסיף? לשחרר?
אז הנה, קצת לפני הדראפט אני חייב להודות שאותי (מעבר לניו-אורלינס פליקנס, קבוצתי האהובה) מעניין בעיקר מה יחליט צוות ההנהלה בגולדן-סטייט לעשות?
עד כמה הם יעשו "More of the same" ועד כמה הם ישנו את הקיים?
כי ברור לי שהם ינסו להמשיך גם בשנים הבאות "לחיות לנצח כטובים ביותר"!
אגב, למנחם יש היום מאמר שנותן דרך אחת לתשובה: כימיה קבוצתית!
THE KING RUSSELL
16 יונ 2017 06:27:25נהדר
אולי כבר דווח כאן ואולי לא. "The logo" ג'רי ווסט עוזב את הווריוס לטובת הקליפרס. בווריוס כזכור שימש כיועץ מיוחד להנהלה. בווריוס הוא מנע טרייד של דריימונד וקליי תמורת קווין לאב. בחר את תומפסון בבחירה ה11. נתן את המפתחות של הקבוצה לסטף על חשבון מונטה אליס הפופולרי(למרות פציעת הקרסול(כי פציעות קרסול לא מחסלות קריירה)
(אגב גם בלייקרס הוא היה נהדר החתיםאת שאק ועוד קודם שמר על מג'יק וכרים עבדול ג'אבר יחד. הביא את קובי מהתיכונים)
כעת הוא יצא לאתגר חדש ממרומי גילו(78) ובדיוק כמו שכתבת האתגר הוא לחדש אבל לא לפרק. לרענן אבל לא לפגום בשלד.(כמובן שיש שיחלקו אבל שיהיה יום טוב גם להם)
Berch
16 יונ 2017 07:55:28אם בגיל הזה הוא נכנס למיטה של הקליפרס יש לו שאיפות התאבדות….
מג'נון
נתן
16 יונ 2017 08:54:54באותו גיל הוא היה בווריורס…
מנחם לס
16 יונ 2017 07:35:43מצויין מולי.
קבוצה – כמה שלא תהיה טובה – תמיד חוששת שסוגרים עליה את ההפרש. ששחקניה התבגרו בשנה. הייתי מאמן ואני יודע את ההרגשה. כמה שאתה יותר טוב, אתה יותר חושש מלאבד את מקומך.פוביאת הנצחון מתחילה לאכול בך. אני חוויתי זאת על בשרי כמאמן אדלפי שהפתיעה את כולם עם אליפות ארה"ב בכדורגל. כשזה קרה – התחילו כל החששות. לא היה זמן אפילו להינות מהאליפות כי מיד התחלתי לחשוב על העונה הכאה.
אפלטון
16 יונ 2017 08:35:24יפה מולי.
אטלנטה הוקס היא הוכחה שאי אפשר לשכפל תודעה של קבוצה.
הורג אותי איך בימים האחרונים פתאום מתחילים לתת הסברים "מיסטיים" להצלחה של גולדן סטייט.
פאקינג לקחתם קבוצה עם הכישרון המצטבר אולי הכי גדול בליגה (יחד עם מאמן מצויין, כן גם זה חשוב) והוספתם לה שחקן בקליבר של MVP.
איך אומר יינון יבור? It's not rocket science
נתן
16 יונ 2017 09:00:47יצליחו לצרף שחקן משלים טוב, יעשו את זה, לא יצליחו, ינסו לשמור על מה שיש. אם לומדים מהעבר של קבוצות בליגה, אין הרבה יותר מניסיון לשמור על הכישרון ולהעצים אותו עם טריידים. הווריורס נהנים מהרבה כישרון עכשיו, כשהמאסה של הכישרון תזדקן או תיפצע, הם יחלשו.
שם (נחוץ)
16 יונ 2017 09:34:36ההיסטוריה נכתבת ע"י מנצחים.
הציפור הנדירה
16 יונ 2017 13:02:51יש לך טעות: פאפ אימן את ברצלונה ולא את ברצלנוה!!!
מולי
16 יונ 2017 22:00:56תודה. תיקנתי…
הציפור הנדירה
16 יונ 2017 15:47:48למולי: ראה את הקישור (המוזיקלי) בתגובה האחרונה על מאמרך "יותר" – http://www.hoops.co.il/?p=98152
מולי
17 יונ 2017 00:45:44נייס
:–)
הציפור הנדירה
18 יונ 2017 00:24:18אפילו יפה מאוד.
הערה לשונית קלה: מן הראוי שדוברי עברית ישתמשו במילים עבריות טובות במקום המילים המקבילות באנגלית וישאירו את המילים באנגלית לדיבור/כתיבה באנגלית. במקרה שאין תרגום עברי טוב סיפור אחר.
אך כמו שבשימוש באנגלית לא תדחוף סתם מילים עבריות, כך אין כל סיבה לדחוף סתם מילים אנגליות בתוך שימוש בעברית כשיש מילים עבריות טובות.
Ish
16 יונ 2017 22:13:06וואלה מולי אתה עוקב אחרי מה שקורה בהידען?
אתה גם מגיב לפעמים?
מולי
17 יונ 2017 00:45:08כן, מדי פעם עוקב גם שם.
ולא, אני לא אוהב להגיב.
כאן זה היוצא מן הכלל, וגם כאן אני מגיב מעט מאוד.
(לא כולל הפוסט על הביג דאטא שבו לדעתי הגבתי יותר מכל השנה האחרונה יחד.)
עגל
17 יונ 2017 11:07:33מולי אתה תמיד נותן את הזוית המעניינת שמסביב לספורט, במעוף הציפור.
מועדון ספורט הוא מעל אינדיבידואל אחד, יכול להתחדש בלי למות, אבל גם לו ישנם מחזורי חיים. כמו חברה גדולה או כמו קיבוץ, שיש בהם תחלופה אנושית אבל הידע האירוני והמסורת עוברים קדימה תוך שינוי מתבקש.
הדילמות של ג״ס מזכירות את הדילמות של האימפריה הרומית.
הם צריכים לדכא את האויבים וגם לחלק את השלל ללא מריבות פנימיות 🙂
לברון וקליבלנד הם הפרתים, אותם הרומאים ניצחו מדי פעם והפסידו גם כן.
ועם זאת אני טוען שיש לפרק את ג״ס
מולי
17 יונ 2017 11:52:31צחקתי בקול רם כשראיתי את האנלוגיה ל"Ceterum censeo Carthaginem esse delendam" של קאטו הזקן.
אין מה לדבר, בלפחות בחוכמה ובידע, עגל משתווה לקאטו הזקן.
עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס
17 יונ 2017 16:26:14אצלי לברון הפך להיות פרתי ולא קרתגי מפני שהקרתגנים הובסו והפגתים לא ממש. היה להם יתרון מובהד שעיר הבירה שלהם לא יתה חשובה להם, הך שאם הרומאים החריבו אותה הם העבירו כת המרכז לעיר אחרת. הפוך מאיתנו היהודים שהיינו תלויים לגמרי בי"ם