הטור של מל: אני נבוך, מבולבל, ומלא תדהמה מהמשחק שזה עתה הסתיים

 
(התמונה המתארת טוב יותר מכל אחרת את המשחק, והבדל הרמות בין השתיים)
כשנשארו 10 דקות לסיום המשחק והקאבס הובילו ב-50 נקודות בגארדן של בוסטון פניתי לעבר אשתי ואמרתי לה:
"לא זכור לי דבר כזה בכדורסל ב-56 שנות כדורסל כאן. אני מנסה להבין מה קורה ואין לזה הסבר".
לרגע קפץ לי לראש המשחק של ארה"ב נגד אנגולה באולימפיאדת ברצלונה ב-1992, וחשבתי שהבדל הרמות בין שתי הקבוצות מזכיר לי את אז.
אני מנסה לא להיות נוסטלגי יותר מדי, אבל אחת האימרות הידועות ביותר בספורט האמריקאי היא "CELTICS PRIDE". אני לא יודע מי התחיל עם זה, אבל אני – שחי עם הקבוצה הזאת בנפשי, בלבי, ובעיני משנת 1961 במשחקים בניו יורק, נסיעות ברכבת, וטיסות במטוס שה-NBA שכר עבור העתונאים וה-VIP משגה התעופה לגווארדיה – חי עם ה-CELTIC PRIDE כבר עשרות שנים.
מאמן הניו אינגלנד פטריוטס בפוטבול (קבוצה של בוסטון באופן מעשי) ביל ביליצ'ק ישב בקהל וניסה להיראות שליו. מעניין מה הרגיש בליבו. אני לא מאלה המאמינים שישנם חיים אחרי המוות, אבל אם ישנו משהו קרוב לזה, היש לכם מושג מה מרגיש עתה רד אורבך?
ושייבדלו לחיים ארוכים ביל ראסל? לארי בירד?
האולם הזה הוא קודש הקודשים של הכדורסל. יותר מהמדיסון סקוור גארדן כי הסלטיקס היא הבראנד מס' 1 בכל ההיסטוריה של ה-NBA. הלייקרס היא השנייה. זהו אולם עם היסטוריה, עם מסורת, ועם גאווה.
אז מה הרס אותי ביותר? שאחרי השחיטה במשחק הראשון בה השחקנים הופיעו במין סטואיות, אדישות, כאילו אי-איכפתיות, חוסר עניין, וחוסר יזמה, הם חזרו הערב עם מין אדישות ואפתיות יותר אפילו מאשר בערב הראשון! אני בטוח שהם לא התכוננו להופיע באפתיה, חוסר יזמה, וחוסר מלחמה, אבל זה קורה. לפעמים כשמשחק מתחיל ככה קשה ביותר לצאת מהפאנק הזה.
אבל הערב? הם היו צריכים לעלות כדובים שכולים. כנמרים שמנסים לקחת מהם את גוריהם.
אז מה קרה? אני נשבע לכם שהם הופיעו בפלגמטיות, סטואיות, ושוויון נפש יותר אפילו מאשר במשחק הראשון. אז התחלתי לחשוב, "אולי הכל היא קרינה ממאמנם בראד סטיבנס  הנראה שליו, מנומס, ואבירי?"
אני לא יודע מה הלך שם בחדר ההלבשה אבל אם אני מאמן הסלטיקס הם היו יוצאים מחדר ההלבשה מחפשים קרבנות לחנוק. הם היו יוצאים במטרה אחת – TO KICK ASS!
במקום זה הם הופיעו שוב לכאילו עוד משחק אימון עם אפס מוטיבציה הנראית לעין, ושוב באדישות פסיביות שלי היתה כלל לא מובנת.

הקאבס קבוצה טובה יותר, בסדר. אבל הסלטיקס האלה הם מקצוענים שמשתכרים משכורות שוות, והם היו טובים יותר מהקאבס במשך רוב העונה.

ה-"GREEN NATION" ידוע כאגרסיבי, אלים, תוקפני, ואגרסור. איך הקאבס השתיקה אותם היום כפי שהשתיקה את רוב הצופים. כשאלפים קמו בסיום הרבע השלישי ועזבו את האולם זה הדבר הבלתי יאומן ביותר במשחק השני ס"ה על אליפות המזרח, ועוד – אני לא מאמין שאני כותב זאת – ב'גארדן' של הבוסטון סלטיקס!.

אין שאלה שהקאבס היתה גדולה וכמעט כל דבר טוב הלך לה. כתבתי לפני שבועיים שהיא בדרך לשיאה אבל עדיין לא הגיעה לשם. היא משחקת כיחידה שמזמן לא ראיתי יעילה ומתקתקת כמוה, והיא תנצח את הסלטיקס 0-4 ותגיע שלמה ומוכנה לנצח שוב את גולדן סטייט. היא הקבוצה המושלמת ביותר בליגה היום ללא כל נקודות חולשה, ולכל שחקן חמישייה – מלבד לברון – ישנו מחליף שלא נופל ברמתו מזה שהוא מחליף.

מה ששיגע אותי היתה העובדה שהסלטיקס הלכה לבית המטבחיים בדיוק כמו במשחק הראשון. הייתי משוכנע שסטבנס יעשה איזה שינוי דראסטי ודרמאטי. אולי דאבל-טים על לברון כל עת שהכדור בידו? אולי לתת לצעירים (ששיחקו טוב בהרבה מהחמישייה הראשונה ולפחות שמרו על ההפרש) צ'אנס לשחק יותר? אולי בראון שנראה מצויין בחמישייה?

סטיבנס הסטואי יושב על הספסל, מסתכל על 50 הפרש, ולא צורח צריחה אחת על אף שחקן. קבוצתו – והוא – כששחקניו מושפלים עד עפר במחצית (72-31), יושב עם מבע פנים שאתה לא יודע מי מוביל ומי מושפל.

אני מודיע לכם שעם אותם שחקנים תחת מאמנים כרד אורבך או פט ריילי זה לעולם לא היה קורה. הם היו מפסידים לקאבס כי היא הרבה יותר טובה, אבל היה קרב על החיים ועל המוות על כל כדור, כל מסירה, וכל ריבאונד. הסלטיקס שיחקו בדיוק כמו במשחק הראשון, אבל עם אפילו פחות מוטיבציה ואנרגיה, בעוד שהקאבס באו להכות ביריב חזק וקשה כל כך, שהוא לא יהיה מסוגל להתרומם למשחק השלישי.

לך תדע. אולי הקאבס באו לנצח כמה שיותר מהר ולשחק כמה שיותר טוב עד לקיחת האליפות בעוד שהסלטיקס היו מאושרים שהגיעו לאן שהגיעו.

לסלטיקס היתה עונה טובה מאד. חלקים שונים ניבנו והיא סיימה ראשונה במזרח. אבל כנראה שפסיכולוגית זאת היתה המטרה הראשית, ועתה הגיע הזמן "לעשות הכי טוב שאנחנו יכולים". בפלייאוף כזה זה לא לעשות הכי טוב שאתם יכולים. זה לעשות גם דברים חדשים שלא ניסיתם נגד קבוצה טובה מכם. אז כנראה שלמאמן אין מספיק אישיות וכריזמה לארגן את חייליו להתקפה אחרונה – בצורה חדשה לחלוטין ובמוטיבציה חדשה לחלוטין – והוא וחייליו החליטו בנפשם – בלי שידברו או יודו בכך – שהסיפור נגמר. הגיע הזמן להרים דגל לבן ולהבין שיהיה סוויפ, ומה שהוא ייגמר יותר מהר, יותר טוב יהיה לקבוצה הזאת.

יש לה סיכוי להיכנס להיסטוריה כקבוצת הגמר העלובה ביותר שהיתה. נבר מיינד. המשחקים הללו הם חלום בלהות לכולם, אז תפסידו מהר ככל האפשר, תבחרו בפולץ, ותיעלמו עד אוקטובר הבא.

אני מאד מקווה עם מאמן חדש.

לפני המשחק היום, אייזיה ת'ומאס נשמע בטוח ביכולת קבוצתו לנצח: "הם לא מפלצות. הם לא אנשים עליונים. הם שורכים את נעליהם אחד אחרי השני בדיוק כמונו. אנחנו באים היום עם מטרה לנצח!".

במקום לנצח  הם עשו מהקאבס קבוצה הנראית הטובה ביותר בעולם.

בעיר ספורט גאה כמו בוסטון קשה מאד יהיה לעכל הפסד מסוג זה. הם הטובים ביותר בפוטבול, תמיד באזור הטופ בהוקי עם ה-BRUINS, ואותו דבר הרד סוקס בבייסבול. דווקא בכדורסל להיות מושפלים עד עפר?

 

******

אתם זוכרים את המשחק הראשון של הפלייאוף? משחק של קציצת צפורניים כשהקאבס מנצחת את אינדיאנה בנקודה. לא היה משחק כזה בפלייאוף מאז.

באופן כללי זה הפלייאוף המוזר, המשעמם, והחד צדדי מכל הלייאופים הזכורים לי. קראתי עכשיו ברפרנס שב-68 משחקי פלייאוף הפרש הנצחון הממוצע היה 12.9 נק'. ביותר מחצי המשחקים בחודש מאי קבוצה אחת הובילה ביותר מ-26 נק'. יש כבר שיא פלייאוף עם ארבעה סוויפים של 0-4 – כולם ע"י גולדן סטייט והקאבס שהן 0-20, עם סכויים להגיע למפגש הגמר בלתי מנוצחות. לא רק בלתי מנוצחות אלא הורסות את יריביהן בפרוסס של הנצחון.

אני מקווה שקאווי לינרד בריא לשחק כי אחרת יהיו עוד שני BLOWOUTS בסן אנטוניו.

אבל הקהל ממלא את כל האולמות והרייטינג בטיווי הוא גבוה. לא גבוה מאד אבל טוב יותר משחשבו עם כל הבלואאוטס האלה.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 134 תגובות

  1. הפלייאוף התחיל עבור קליבלנד בסוויפ שנראה בשעתו מגוחך נגד אינדיאנה. בדיעבד זה היה האתגר הכי גדול עבורם עד כה

  2. לא מתאים לקבוצה מפוארת כמו בוסטון להראות ככה אבל זו הקבוצה החלשה ביותר לסיים ראשונה בקונפרנס
    זה פלייאוף מביך

  3. דוק היקר
    המפגשים בעונה הרגילה בין השתיים רמזו על שיקרה הפלייאוף.
    אין לבוסטון מאצ אפ טוב עם הקאבס.תוסיף את eye of the tiger של לברון בפלייאוף במלחמה אחרי הצל ( ג'ורדן) ולי זה היה נראה כמו סדרה של סוויפ מראש גג 4:1 (כך חשבתי טרם החלה)

  4. כל מילה בסלע אם כי אני אומר בדיוק הפוך – סטיבנס חייב להישאר, רק תראו איזה חבורה הוא הביא לגמר המזרח…

    1. +100
      בעצם ההעפלה לגמר מהמקום הראשון במזרח בוסטון עשה את שלה וכל הקרדיט לזה הולך לסטיבנס שלקח קבוצה מוגבלת בכל כך הרבה אספקטים של המשחק לגמר.

  5. חייב להסכים עם כל מילה. מביך לבוסטון. מביך לכדורסל.
    אין לבוסטון מה למכור מול קליבלנד שעולים עליה בכל עמדה אבל נראה שדווקא בפן המנטלי הם הגיעו לפיק בניצחון על וושינגטון וכל האוויר יצא להם מהמפרשים. במיוחד איזאה תומאס שעבר טלטלה רגשית רצינית בחודש האחרון

  6. לי יש תחושה שמעז ייצא מתוק.
    עכשיו כבר אין ספק –
    בוסטון קטנה (תרתי משמע) על הקאבס.
    נגיד ו-2 המשחקים היו נגמרים בהפרשים של 5 – 10 נקודות,
    לצד הצטיינות של תומאס,
    אז בוסטון היו בהלך רוח של "חסרה לירה לשקל".
    עכשיו ברור שהתקרה של הקבוצה לא קרובה לזו של הקאבס (או גולדן סטייט), וזה אומר שאסור לפחד משינוי.

    אם יש משהו שלמדתי על דני איינג', זה שאין לו סנטימנטים.
    הוא בהחלט מסוגל להחליט ללחוץ על ההדק, ולהחליף את תומאס בשחקן פנים, כזה שיאפשר להורפורד לשחק בעמדת ה-PF.
    מוסיפים PG רוקי עם הבחירה מס' 1 בדראפט, ואולי החתמה בשוק השחקנים החופשיים,
    ובהחלט יש סיכוי לראות קבוצה משודרגת משמעותית כבר בעונה הקרובה.

      1. אני חושב שבעוד שבכל העונה תומאס היה היתרון של הקבוצה,
        ב-2 המשחקים מול הקאבס הוא החיסרון שלה.
        אם מצליחים "להפוך" אותו לשחקן ציר דרך טרייד (דורמונד?),
        אז הבחירה מס' 1 נשארת של בוסטון, והיא מקבלת אפשרות "לגדל" פרנצ'ייז פלייר.

        1. אולי אבל זב בדיוק מה שהם צריכים. שחקן לא צפוי שלא מפחד מאף אחד ובטח לא מתרפס בפני לברון.עד עכשיו כל הקבוצות פשוט באות במחשבה שאין מה לעשות לברון גדול עלינו ואין לנו שום סיכוי וככה זה נראה. שחקן כמו בוגי שלא סופר אף אחד ממטר אולי זה מה שייתן להם את האמונה

          1. בס"ד
            לדעתי לבוסטון יש אופצייה מעולה שלא עלתה. יש להם המון כסף מתחת לתקרה והם יכולים להחתים את היוורד. אבל אם יעשו גם טרייד על אמיר ג'ונסון וקראודר גם יקבלו בחירות עתידיות וגם יחסכו כסף שיאפשר להחתים את מילסאפ. לא על חוזה מקסימום אומנם אבל סיכוי גבוה שלחוזה גבוה יסכים כי אז גם בא לקונטנדרית וגם משתף פעולה עם הורפורד חברו מאטלנטה. היום שחקנים באים על הרבה פחות מהז בגילו. חוזה של 17M הוא יפה ואפשרי בסיטואצייה שהצעתי.
            תחשבו על חמישייה של תומאס, בראדלי היוורד הורפורד ומילסאפ. בהחלט מצאפ חזק לקליבלד וג"ס. תוסיפו ששומרים על פולץ כבחירה ראשונה ופרנצייז עתידי יחד עם בראון שיש עתיד לפניו ועם הספסל המעולה שלהם(סמארט, אוליניק, רויזר ועוד) ויש כאן קבוצה אדירה. אגב נשאר להם עוד זכות בחירה מברוקלין שתהיה גבוהה כמובן נראה לי עוד שנתיים. מה שאני מציע גם מאפשר להם ללחוץ על תומאס ובראדלי שנה אחר כך על חוזים פחות גבוהים כי יודעים שלא ימצאו קבוצה במצב כזה ויודעים שבוסטון לא תשאיר אותם בכלל מחיר ככי יש לה את פולץ כגיבוי.
            כך יש קבוצה מעולה עם קלפים מעולים להמשך ובסיס להרבה שנים הבאות

  7. השחקנים של בוסטון כנראה ממש מותשים מהסדרה עם וושינגטון לא מוצא הסבר יותר הגיוני לזה.
    גולדן סטייט והספרס (כשקוואי בריא) עדיין טובים מקליבלנד

  8. לפי הבוסטון הראלד, סטיבנס אמר שתומס סובל ממתיחה בירך הימנית strained right hip. הפציעה היתה בסדרה מול וושינגטון והוא עבר כבר בדיקות לפני משחק מספר 1 נגד קליבלנד אבל אתמול היא החמירה באופן משמעותי ולכן הוא גם לא שיחק במחצית השניה

  9. אני לא דואג לגבי התחרותיות בליגה בעתיד.
    לא כל יום מגיע לליגה שחקן כמו לברון ג'יימס ולא כל יום רצף בחירות דארפט במקומות האלה מסתדרות לכדי קבוצה היסטורית.
    שתי פה שתי אנומליות בו"ז שקצת משבשות את התחרות למשך מספר שנים, אבל זה לא מצב בר קיימא.
    הסיכוי שזה יחזור על עצמו לא גבוה.

    1. תוסיף לזה את הפציעות של פול ג'ורג' ודריק רוז מה שהוביל להפרקות של אינדיאנה ושיקגו שהיו אמורות להיות היריבות העיקריות של לברון במזרח. לפחות במערב היתה לנו קצת תחרות.

  10. זה מה שקורה שלברון בוכה כל שנה אחר שנה ומקבל את כל השחקנים שהוא רוצה
    גם תוך כדי השנה מחתימים עוד ועוד
    אז ככה זה נראה בסוף.

    כל מי שרוצה להגיד אבל דוראנט יכול להמשיך להגיד- כי הוא בדיוק שחקן אחד.
    סביב לברון לא משנה באיזו קבוצה תמיד הגיעו מסות של שחקנים.

    קארי קליי גרין… הכל בחירות דראפט וטריידים לגיטימים והם נבנו שם תוף כדי.

    1. מה בדיוק הבעיה עם זה? שחקנים מוכנים לוותר על משכורת שיכלו לקבל במקום אחר בשביל לשחק סביב לברון. במה זה שונה מביל וולטון שהגיע לשחק בסלטיקס או דניס רודמן בשיקגו?

      1. לגבי רודמן, אני קשיש מספיק לזכור, אף אחד לא רצה ליגוע בו במקל באורך של קילומטר לפני שהצטרף לבולס. הוא נחשב למי שיפרק כל חדר הלבשה.הוא גם כנראה היה מפרק כל חדר הלבשה אחר. בתקופתו בסן אנטוני הוא היה בסטייט אוף מיינד שגרם לו להעריץ את קי ג׳ונג און ואני מציע שתבדוק איך הסתיימה הקדנציה שלו עם פופויץ.

        הקרדיט על יצירת החמישייה הזו הוא לחלוטין של הבולס.

        1. דווקא רודמן היה בסדר כשחקן כי תחילה היה לו מאמן כצ'אק דיילי שאילתו לא עושים חכמות, ואז הוא נפל תחת מייקל ג'ורדן. רודמן – כשחקן כדורסל – היה בסדר גמור מבחינה משמעותית והתנהגותית.

  11. אפשר לעוף על אייזיה עד מחר.הוא לא קרוב למה שנדרש כדי להיות פרנצ'ייז של קבוצה אלופה, על אחת כמה וכמה כשבצד השני נמצא לברון.

    מביך ביותר

    1. לכן הם יבחרו בפולץ, וכנראה ישאירו את אייזיה לשחקן ספסל למקרים מיוחדים. הוא עדיין עשה השנה דברים מופלאים ממש. לא הייתי מוותר עליו כל כל מהר אלא עבור שחקן גבוה טוב מאד.

  12. קיירי ותומפסון לא בחירות דראפט מר קלמנטינה?
    ושני הבסקטקייסים מהניקס חייבים את הקריירה שלהם ללברון…
    אההה ומפלצת הדאבל דאבל ממינסוטה השחקן שיוצר מיס מץ' ליריבות הקאבס (חוץ מבוסטון).
    אהה פריי וקורבר קשישא….
    מר קלמנטינה תכרע בבקשה ברך מול המלך.
    שליטה כזו במשחק לא ראיתי מאז שאקיל וג'ורדן

  13. בתכלס אפשר להעמיס כל אחד משחקני הסלטיקס לטובת טרייד.
    אף אחד מהם לא חסין. חלקנו ראינו את זה בעונה הרגילה שהיא למעשה סוג של בלוף ועכשיו כולם רואים זאת בפלייאוף.
    לא לשכוח שעם רונדו שיקגו היו מעיפים אותם!

    עם כל הכבוד לאיינג' שהיה לו הרבה מזל עם הבחירת של הנטס כי אף אחד לא תיאר שהם יהיו כאלה גרועים במשך כ"כ הרבה זמן הוא לא שיחק נכון עם הקלפים שלו בשנתיים האחרונות.
    להחתים את הורפורד זה המינימום ש GM צריך להיות מסוגל לעשות.
    שחקן סולידי על 30 מיליון דולר לעונה.

    איינג' צריך לעשות רק דבר אחד- לסחור בבחירות דרפאט + חבורת הקראודרים ולהביא שניים מארבע- באטלר, גו'רג, היוורד, קזינס

    כל תסריט אחר מלבד מה שרשמתי רק ירחיק (!) את בוסטון מהתמודדות על התואר ואנחנו נראה בשנים הקרובות איך קבוצה אחרת עוקפת אותה בסיבוב כי יש לכל קבוצה את הזמן שלה לשנות גורל ושל בוסטון זה עכשיו.

      1. במידה ופולטץ' (בהנחה שבוסטון בוחרים בו) מתפתח לשחקן שהוא אמור להיות אז בראדלי אידיאלי לידו כ-SG של תנועה ללא כדור ושומר מצויין, בנוסף להיותו שחקן קבוצתי.

        בראדלי בלי ספק הרוויח חוזה טוב מהסלטיקס בפלייאוף הזה. הדבר היחידי שיכול להוות מכשול זה קו הבריאות שלו כי הוא מועד לפציעות.

    1. מסכים עם דקסטר והייתי מוסיף אולי כעוד אופציה לשחקן פנים את גריפין,
      דווקא מבחינת טריידים איינג' הוכיח באמת שהוא לא מפחד לפעול…
      לדעתי מבחינת עמדה 3 מאלו שהוזכרו הם חייבים ללכת על היוורד בכל הכוח, הכי פחות בעיות אגו בהשוואה לג'ורג' ובאטלר ובעיקר יחים מעולים והכרות עם סטיבנס ושיטות המשחק שלו.

  14. לביץ' האפס מסומם.. גיבור על קבותות יורליג.. כל הליגה עושה יד נגד גולדן

    לא יעזור לאף אחד אנחנו ננצח על אפם וחמתם
    אנחנו הבד בויז של הליגה
    לברון תתחיל לארוז תכין חיתולים לבית אבות ! נקמה נקמה נקמה

  15. מזכיר את הליגה הישראלית עם המפלצת הדו ראשית של חולון ואילת. מצמרר 🙂

    ואולי בוסטון כל כך בטוחים שהם נותנים לקליבלנד פור קטן… רק כדי שזה יהיה מעניין…

    לסילבר פתרונים

  16. הפלייאוף הוא בושה וגם הליגה היא בושה. הירידה בעניין והרייטינג ממש מעבר לפינה. שימשיכו ככה, תנו לכוכבים עוד קצת כבוד, שיחוקקו חוק שלכוכב אסור לצאת ב6 עבירות כי השואו מעל הכל. שיבנו קבוצות על שאין בהן שחקן אחד שהוא לא אולסטאר ויגידו קדיש על הליגה המשעממת בספורט האמריקאי. כל שנה אני לא מחמיץ משחק פלייאוף מגמר איזורי, השנה אני מודה בגאווה שראיתי רק את משחק אחד בגמר המערב ועל השאר ויתרתי כי נראה לי טיפשי לקום בלילה לראות את הפארסות האלה

    1. נגיד שהחינו וקימנו והגענו לזמן הזה!! והצדק ניצח !!
      אין סכוי שקלבילנד לוקחת משחק נגד גולדן בלי שופטים או שהליגה עוזרת .. חוץ מהמוסמם אין שם אף אחד שרואה פרקט אצלנו .. תהייה רגוע אח שלנו הסויפ בדרך …

        1. להרחיק את דרימונד.. וזה שמסדרים לביץ' כל שנה מסלול קל להגיע .. עברות תקוף בלי שהשופטים שורקים … חסר איפה ? נקמה על מה שעשה הביץ' המסומםןלדויד בלאט ועל האלפות שגנבו לגולדן !! סויפ סויפ סויפ לביץ חוזר לבית אבות !!!

  17. מנחם ,
    אני מבין את הבילבול וחוסר הנבוכות..

    זה לא בושה גם ליבכות ולהודות שאתה רואה את האתלט הכי גדול בספורט משפיל ורומס את הקבוצה שלךך בדרך שלא נראיתה מעולם.

  18. פילי של 2001 יותר טובה מבוסטון
    בוסטון זה הבלופ הכי גדול בליגה.
    אחרי ההופעות האלה ואם הייתי סופרסטאר לא הייתי ממהר לחתום שם.
    והכי מצחיק שדווקא אינדיאנה הקבוצה שמתחה את קליבלד הכי הרבה (כל המשחקים היו צמודים) אולי פול ג'ורג צריך להישאר?
    לפחות נקבל גמר פלאאוף כמו שצריך

  19. *המלך לא היה במוד כזה מאז 2007 כשהוא פירק לחתיכות את הפיסטונזז…

    אפשר רק להתחיל לדמיין איזה השפלה הגולדן בויז יקבלו בגמר.

  20. פלייאוף מביך ומשעמם! אין אופי לשאר הקבוצות. חייבים רענון בליגה וזה יתבטא ברגע שיפרוץ דור ההמשך. הדור הנוכחי צריך לזכור הוא בין החזקים אי פעם והוא מתרכז כרגע בשתי קבוצות.

    מחכה כבר לרגע שלייקרס יחזרו לרלוונטיות.., 😃

    1. גורי חמודי,

      אין טעםם להיתרכז בדור הבא כשאתה צופה בשחקן הכי גדול במישחק.

      עד שהלייקרס יחזרו אני מאמין שהמלך כבר יענוד לפחות עוד 3 טבעות.

  21. הסדרה היחידה שהולכת להיות באמת באמת טובה, זו סדרת הגמר.

    אני קורא את התגובות של אלו שחושבים שקליבלנד "תפרק" את גולדן סטייט. ואני קורא תגובות של אלו שרושמים את ההיפך.

    ביננו? ל-2 הקבוצות יש חולשות שהקבוצה השניה תצטרך לשחק עליהן.

    לבוסטון אין "סייז" מול קליבלנד, אין מי שישמור על לברון וכו'.
    לגולדן סטייט יש את איגודאלה (בתקווה שהוא בריא או יבריא בימים הקרובים), את גרין… ועזרה לדאבל-אפ עם KD הארוך.
    יהיה גם מי שישים גוף על קווין לאב שכעת עושה מה בא לו. וגם תומפסון יראה קצת אחרת מול ווסט, מגי, פאצול'יה וכו'.

    יום קליעה חלש של אחת הקבוצות – והמשחק ילך לצד השני.
    יום קליעה טוב – והמשחק יהיה הרבה יותר שוויוני.

    אני בהחלט מצפה לראות כבר את הגמר הזה. הולכת להיות אש.

  22. מנחם לא קיבלתי תגובה על האמירות שלך לגבי חשיבות הביתיות.
    האם אתה עדיין חושב שהיא חשובה?
    מול קבוצות אלופות אין לה כל חשיבות, יש לביתיות משמעות רק במשחקים צמודים ועם שחקני הרכב מאוד צעירים שמושפעים מהקהל.
    שחקני הול אוף פיים אוהבים לשחק נגד "קהל נבא עוין" אלק.

    1. כמובן שכשיש הבדל כזה גדול בין שתי קבוצות אין משמעות לקהל ביתי כי היריבה משתיקה אותו תוך כמה דקות, ואז הקהל הביתי הופך לאוייב עם כל הצעקות נמטומטמות והמעליבות על קבוצתו-הוא.

  23. אין כמו הטורים שלך, מנחם. ישר רץ לקרוא אותם.

    לגבי סטיבנס – אם הייתי כושי גדול וחזק שמתעסק בספורט, והיה בא לי לפלף כזה שמדבר בשקט ובעדינות ומסביר לי שכדי לנצח לפי חישוביו עלי לזרוק X זריקות במרחק Y מאיזור Z, כי הסטטיסטיקה מגבה את זה, ועלינו לעשות גם F, U, C ו-K כי ככה ניתוחי המאניבול שלו מנבאים הצלחה סטטיסטית מיטבית, הייתי עושה אחד משלושה דברים –
    1. רוצח אותו בו במקום
    2. עוזב את הקבוצה
    3. משחק ברפיסות ואדישות כמו שבוסטון שיחקו אתמול

    מאמן ספורט, וכדורסל, זה לא רק X ו-Y. ספורט זה אמוציות, זה מנהיגות, זה מאמץ.
    כל מאמן יודע שבסופו של דבר זה מי התאמץ יותר לסגור בהגנה, לקחת ריבאונד או להילחם על כדור אבוד.
    אתה לא יכול להביא מנהל חשבונות, לא משנה כמה הוא מדופלם, לתחום הזה, להציב אותו בראש חבורת ספורטאים ולשחק איתם כמו במשחק מחשב.
    כולי תקווה שהזבנג הזה יתחיל להעלים את כל ז'אנר המאמנים החדש הזה, של לפלפי מאניבול עם כריזמה של עציץ.

      1. רועי מה שלברון היה חוטף פיזית מהקבוצה של 86 בראשות המרפקים של מקהייל-פאריש-בירד הוא היה יורד מיילל (אולי מנצח אבל כאוב )

        1. היה קרב צמוד מאד בין הקאבס לבין הסלטיקס של 1896, והסלטיקס היו בסוף מנצחים בעיקר בגלל הקו הקדמי שלהם עם פריש, מקהייל, לארי בירד, וביל וולטון עכמחליף. לקאבס לא היו אנשים שיכולים או מסוגלים לשמור עליהם. דניס ג'ונסון נמוך בכמה סנטימטרים מלברון אבל הוא היה אחד מהמגינים המעולים

  24. ומה יש לגראלד גרין להגיד? "היינו כבר בסיטואציה הזו מול שיקגו וחזרנו"
    ואני אומר הבנאדם חי בסרט? איפה הצניעות? אולי תבואו בשחור למשחק הבא (הלוויה).

    טטיבנס הוא פלופ ומי שעדיין לא מבין את זה בסוף יבין.

    קליבלנד תפסיד לגולדן אחרי סדרה צמודה. כל מי שרואה את קליבלנד מרסקים את בוסטון ומסיק מכך שהם ינצחו את גולדן בסדרה טועה.

    לברון ענק ובכושר שיא של הקריירה. מערער על ההגמוניה של אלוהים. אבל 6 טבעות כבר לא יהיה לו. וגם השנה הוא לא ישיג טבעת.

    ושייחנק זאזא.

  25. תודה רבה מנחם כמו שכתבו לפניי הטורים שלך מחפים על הפלייאוף המדברי הזה. במיוחד אחרי המשחק של אתמול שניסיתי להשלים ופשוט קיבלתי כאב בעיניים.
    כל כך קשה ללמוד מהמשחקים של הקאבס מה הם שווים. באמת שקשה לאמוד האם זוהי חולשת המזרח או חוזקתו של המלך. מה שבטוח שזה נראה רע. בוסטון וויתרו על הצבע ועל האגרסיות. מה יש להם להפסיד ממהלכים חזקים מאוד? מלהרביץ? הצבע שלהם ביזיון הלייאפים נראים כל כך קלילים. קיירי אפילו לא צריך ללהטט לברון לא צריך להפעיל כוח אשכרה קבוצת קט סל מול קבוצת תיכון.
    גם לגבי ההגנה אני לא בטוח. מהסידרה נגד אינדי ההגנה של הקאבס נראתה מאוד פגיעה אבל זה היה עוד לחמם מנוע. מהסדרות עכשיו ההגנה נראית טובה אבל עדיין לא מצויינת הסלטיקס הגיעו להרבה מבטים פנויים. בין כך ובין כך הקאבס פשוט מפחידים מאוד.

  26. איום ונורא. מגיע גם כל הכבוד לקליבלנד שמתחברת ומגיעה לשיא בדיוק ברגע הנכון. יש מצב שהיא הפייבוריטית בגמר

    1. זה אכן איום ונורא. בששת משחקים אחרונים ואף אחד לא נראה קרוב לדגדג אותם. טורנטו שאמורה להיות האלטרנטיבה ניראתה מולם כמו בדיחה. אתה יכול לשנוא את הלוחמים עד מחר, אבל בשלושת השנים האחרונות היו להם לא מעט דפיקות לב. כן – גם מול יוסטון שאותה הם ניצחו 4-1 זה היה עם הרבה מאוד מאבקים ומשחקים צמודים. לסיים משחק במעל 40 הפרש בחוץ – לי זה נראה פשוט רע ומשעמם. ואכן קליבלנד מגיעה כשווה לפחות אם לא כפייבוריטית לגמר.

        1. אני בטוח שגם אתה ב3-1 לגולדן לא האמנת שקליבלנד תיקח. אם תלך נגד וגאס בקביעות מהר מאוד תראה איך אתה מתרושש.

  27. אין ספק מנחם, זהו ערב שייזכר לשנים רבות (ובבוסטון כנראה שלדיראון עולם…). לפני שארשום את דעתי אני רק אציין שאני שמח לחזור להגיב כאן לאחר תקופה בה הסבתי את עיקר תשומת ליבי אל מחלתה של אימי, כך שלפחות כאשר המצב כרגע טוב יותר, אפשר להתפנות גם לדברים הקטנים שמשמחים אותנו.

    ולעסקינינו – אני מקווה שהמשחק הלילה ניפץ את הבועה הגדולה שהתקשורת יצרה סביב בוסטון וגרמה לרבים להאמין לקלישאה ש-"בוסטון רחוקים ג'ימי באטלר/ פול ג'ורג'/ קאזינס אחד מהתמודדות שווה עם הקאבס".

    אמרתי זאת לאורך העונה ואגיד זאת שוב – בוסטון עם עתיד מזהיר (אם ידעו למקסם את ההזדמנויות שבידם), אבל….לבוסטון אין case לאליפות עדיין. ובהחלט לא מול הקאבס (את זה ספציפית לא אמרתי, אבל זה ברור לכול). להצהיר על כך שזוהי תבוסתנות לא לנסות במצבם לבנות קונטנדרית הוא לחשוב בפזיזות דעת ולהתעלם מההבנה הבסיסית שהתנהלות כזאת גם יכולה לשים קבוצה בקלות מרחק קטן מהתהום. רוב הדוגמאות לבנייה כזאת של "טרייד אחד מקונטנדריות" לא חיוביות בשנים האחרונות. לא כולם הם בוסטון של קיץ 07, או הקאבס של קיץ 14 (שגם לקח להם זמן להגיע לרמה של היום ואסור לשכוח שהם דוגמא יוצאת דופן, כי בלי הגעתו של לברון אבני הדומינו לא היו קרובות ליפול כמו שהן נפלו דאז). לא כולם הם גם הלייקרס או ההיט, שבנו קבוצות שלמות דרך השוק החופשי. רוב הודגמאות לנסיון בנייה חפוז ואחוז תקוות (או נכון יותר – אשליות) כזה הן שליליות – הנטס של קיץ 13, הלייקרס של קיץ 12, הניקס של קיץ 13 (הם חשבו שהם גם כמה מהלכים מקונטנדריות, למרות שרובנו לא חשבנו כך) ואני גם מוכן להחשיב כבר עכשיו את הראפטורס של 17 לכאן (שהביאו את איבקה, שרבים – כולל אני – האמנו שהוא עוד חלק נכון לפאזל והוא מראה לכולנו שטעינו). כלל הקבוצות הללו חשבו שהן מרחק מהלך אחד מאליפות. הן מיהרו עם הקלפים שבידם ובסופו של דבר לא הצליחו להגיע לרף שציפו להיות בו, כאשר חלקן גם חוו את ההפך מכך בדמות מפלה קולוסאלית (הלייקרס והנטס). נכון שלחלקם לא הייתה בהכרח ברירה, אבל זה עדיין לא ינמע מהן להיכנס לסטטיסטיקה הזאת. ואגב, ציינתי כאן רק את הדוגמאות של קבוצות שניסו לבנות קונטנדרית. אפילו לא ציינתי קבוצות כמו דאלאס, דטרויט ואינדיאנה, שניסו רק להגיע לטופ בהתנהלות כזאת והריי לנו איפה כל אחת מהן היום.

    בוסטון בעמדה שלה הנוכחית עקב הנהלת המועדון, שכוללת בתוכה מאמן צעיר שמבסס את מעמדו כעת ואין סיבה להאמין שאין ביכולתו גם להוביל קבוצה לאליפות בעתיד. הטענות על כך שהוא מן "אנליסט" שקט שלא מסוגל להנהיג קבוצה – הוא לא פחות ווקלי וכריזמטי ממה ש-JAX היה לדעתי בתקופתו בלייקרס, או מסטיב קר בגולדן סטייט. מי שעוקב באופן צמוד אחר הקבוצה רואה שמדובר במאמן עם כריזמה, אך כזאת שמרוסנת על ידו. בדיוק כמו שקר מרוסן יותר ממאמן כמו פופוביץ' למשל (לא שזה מעיד על דבר רע – מדובר על נתונים אישיותיים בלבד).
    ולגביי ההנהלה הבכירה – איינג' ביסס לעצמו מעמד מכובד בקרב ה-GM בליגה. נכון, הרבה ממה שהוא בנה בשנים האחרונות היה גם המון מזל. ולגביי הדראפט? המאזן לא לטובתו בכלל… ועדיין – צריך לתת משקל גם לנק' רגעיות בקריירת הניהול שלו במועדון –
    המהפך של הקבוצה בקיץ 2007 – מקבוצת תחתית הוא יצר תקדים בכך שהביא לקבוצה את ריי אלן וקווין גארנט (אותו מהלך שבאופן אירוני רודף אותו היום, כי לרבים התקבע הרעיון בראש שמהלך גדול כזה הוא גם די פשוט, די אוטומטי וגם די מחייב במצב כמו שלהם – ואישית, אני חושב אחרת).
    הפירוק בקיץ 2013 – ההבנה שכבר לא ניתן להוציא מהגרעין שהיה בקבוצה והטרייד שבנה סביבם נתן למועדון מקום לבנות את עצמו בצורה בריאה יותר ולא כמו מה שהלייקרס חווים בשנים האחרונות (כאשר גם מדובר ביעד מוכר לשחקנים חופשיים, בניגוד לבוסטון).
    הטריידים בדד ליין של 2015 – אין ספק, ערב מלא מזל. אך עם זאת, הוא ידע לזהות את ההזדמנויות מולו. זה לא שאותם שחקנים שהוא קיבל בחזרה הוא קיבל במזל, כהתאמת השכר בין הצדדים – הוא רצה אותם. זה שהם הגיעו לפוטנציאל שהם הגיעו אליו לא אמור להטעות את כל הניתוח האובייקטיבי כאן – המהלכים הללו היו אמורים לבסס לבוסטון חדש ובריא ובסוף הוא נתן להם אפילו רווח גדול יותר.
    ההתאפקות בדד ליין העונה – גם כאן, מהלך על סופרסטאר לא היה שם את בוסטון במעמד שווה לקליבלנד. וכנראה שהוא היה מפסיד המון במהלך כזה. באמצע עונה. כאשר אין לדעת אם זה גם יהרוס את הכימייה הקבוצתית והשיטה שבנו עד אותה נק' לקבוצה. וחשוב גם לציין שמהלך כזה קוצב לבוסטון חלון הזדמנויות ברור, אשר עדיין תלוי ביכולת הבלתי נלאית שמוצגת כעת בקאבס ובווריורס.
    ולצד זה, כל הטענות על כך ש-"עדיף לנסות לפחות להתחרות מול הקאבס": give me a break….אז בעיניי רבים זה נכון לזרוק את הנכס שנפל לידיה של הקבוצה בשביל הניסיון להתחרות מול הקאבס? אין כרגע שום שחקן בליגה שהבאתו לבוסטון תשים אותם במעמד גבוה מהקאבס. ולצד זה, אין לבוסטון באמת חלון הזדמנויות כרגע. זה שתומאס והורפורד בקבוצה והם נמצאים בצמרת לא אומר כלום. באותה מידה שזה מעיד על דברים חיוביים בהקשר לבוסטון, המצב הזה גם מעיד על דברים שליליים על הקונפרנס המזרחי – העובדה שקבוצה הצליחה להתפרק מנכסיה ולהגיע שוב לצמרת באופן מהיר כל כך (וזה אפילו לא בגלל אותו הטרייד שהביא לפירוקה) מסכם את זה טוב.
    וחשוב לציין לגביי איינג' – לא מדובר שם רק עליו. הוא מוקף בצוות יועצים ועוזרים שביחד עוזרים לו להפוך את ההנהלה הזאת לאחת מהטובות שבליגה, יחד עם הנהלת הספרס, הווריורס, הרוקטס וההיט.

    אז הערב הזה ייחקק בהיסטוריית המועדון והליגה ללא ספק. בוסטון צריכה להרגיש רע לגביי עצמה על המשחק הזה. אבל ממש לא על העובדה שהיא זאת שהגיעה לשם או על הצורה שהרוטציה שלה הגיעה בה לשם (ללא סטאר נוסף מהדד-ליין) – אנשים בכירים במועדון מנתחים כרגע את התמונה נכון. זה לא החלון שלהם עכשיו. גם אם שילמו MAX להורפורד ותומאס שם. כי אף אחד מהם הוא לא כוכב שהצמדת סטאר נוסף לצידם תקפיץ אותם לטופ. מאידך, הבאת פוטנציאלים אדירים כמו בראון, פולץ (ומי שלא יהיה בדראפט הבא) לקבוצה כזו, שחגה לה בצמרת יכול לתרום ב-2 אספקטים:
    1 – לחלון ההזדמנויות של הקבוצה. כי אם השקחנים הללו התפתחו בסוף להיות שחקנים תורמים ואולי גם לסטארים עתידיים, בוסטון תוכל לבנות לעצמה הזמדנות אמיתית להתחרות עד הסוף ,או לפחות לשים אותה בעמדה שאז הם באמת יהיו מרחק של מהלך מתחרות אמיתית מצידם.
    2 – לפיתוח השחקנים. מצב כזה יכול להאיץ את השיפור של הפוטנציאלים שלה. השהייה של צעירים כאלו לצד שחקנים מוכחים בקבוצת צמרת מוציא הרבה פעמים את המיטב מהם. דוגמאות שעולות לי לראש הם לאונרד בספרס, רונדו בסלטיקס בעידן הקודם של הקבוצה וקיירי אירווינג בהגעת לברון לקבוצה. אמנם כל אחד נהנה גם מעוד דברים שלא בהכרח קיימים בבוסטון הנוכחית (גרעין HOF + בחלקן היה גם צוות אימון מוכח ברמות הגבוהות), אבל זה בוודאות יותר מסביבת הטיפוח שיש ברוב מועדוני התחתית שנמצאים במעמד הזה באופן די קבוע.

    בשורה התחתונה – המשחק הלילה קבע באופן ברור את הכיוון שבוסטון צריכה ללכת עליו כרגע וזה הבנייה לטווח הארוך. אסור למועדון, במצבו הנוכחי, למשכן את עתידו רק בשביל התקווה שאולי המועדון יצליח להרים מתחרה ראוייה לאליפות. (ואני מאמין שרבים מהאנשים שגרסו שעל בוסטון לבצע מהלך כזה הם גם הראשונים שיבקרו אותם על הכישלון שעלול לבוא אחריו).

    1. קודם כל שלא תדע צרות. אני אוהב לקרוא את התגובות שלך, אתה לא מתלהם ומנתח את הנקודות שאתה מדבר עליהן לעומק. אבל לדעתי הגישה שלך בנושא הזה היא לא נכונה. הnba היא ליגה מאוד דינמית ולנסות לתכנן דברים למרחק של 4-5 שנים קדימה זה לרוב בלתי אפשרי. אתה אומר שאין טעם לבנות קונטדרית אמיתית עכשיו כי גס וקליבלנד נמצאות שנות אור מהשאר. מי יודע מה יהיה איתן בקיץ? מה מבטיח שהגרעין שם יישאר? כנל קליבלנד ולברון, אין לדעת כמה זמן הוא ימשיך להחזיק ברמה הזאת והירידה תגיע בסוף ויכולה להגיע בפץאומיות ובעוצמה. לבוסטון יש אחלה סגל, וברור ממרחק של קילומטרים שחסר לה כוח אש בדמות עוד סופטרסטאר וסייז- מה הם צריכים עוד ילדון בן 19 בעמדת הגארד? הרי עד שהוא יתבשל ייקח לפחות 4-5 שנים וגם אף אחד לא מבטיח שאכן נפוטנציאל יתממש, הורפורד ואייזאה כבר בני 30, לך תדע מה יהיה אז. יש להם עכשיו קבוצה מתפקדת עם גרעין מצוין, במקום לנסות להביא כוכב מוכח כמו פול גורג או באטלר שגם מהווים מאץ אפ טוב מול לברון הם בחרו לעמוד במקום ושוב ללכת לדראפט כשלאיינג היו מיליון הזדמנויות לבחור בו בשניפ האחרונות וההצלחות הגדולות שלו זה סמארט ובראדלי.

      1. כמעט בלתי אפשרי לתכנן 5 שנים קדימה.
        מי הכיר את קוואי לאונרד לפני 5 שנים (בחירה 15 בדראפט)
        ומי הכיר את קליי תומפסון (11)
        ומי חשב לפני 5 שנים שסטף יהפוך למה שהוא?
        ודריימונד גרין שבכלל נבחר בסיבוב השני?
        ומי מבטיח שפולץ לא יהפוך לאנתוני בנט?

        ומלבד זאת שיישרף זאזא

      2. מסכים. הרי גם ג"ס הגיעו משום מקום, אחרי יציאה בסיבוב שני שנה לפני, לקחו אליפות, אפילו עם אותו סגל.
        אז בוסטון לא ככה, אבל אם לא מנסים ללכת על הרגע שיש אפשרות, אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד. יכולה לצוץ בכלל איזה מילווקי עם טרייד גדול, או קבוצה אחרת, שתסגור לכם שוב את החלון הזדמנויות

    2. זה היה קצת ארוך אז לא ממש קראתי, אבל שמחתי לשמוע שחזרת! היו פה הרבה ששאלו לאן נעלמת וקצת דאגו (אפרופו גם לסומסום).
      שאמא שלך תהיה בריאה

    3. תודה רבה לכולם. אני מעריך את מילותכם.

      באשר לבוסטון עצמה והתכנון קדימה – היי! זה בינתיים עבד עד כה – הם תכננו 3 שנים להגיע לעמדה שהם נמצאים בה כעת (לפי דבריהם לפחות) ועכשיו צריך רק להמשיך ולתכנן בצורה רגועה וסבלנית, ללא רעשי רקע, את הצעד הבא.
      אני אישית חושב שזה כן אפשרי לתכנן קדימה. לא צריך להגדיר זאת תחת הכותרת של "4 שנים קדימה", אלא פשוטו כמשמעו – תכנון לעתיד. כשמדובר במועדון ספורט, אנחנו מתייחסים אליו רק כארגון ספורטיבי מבלי להכנס לדקויות שגורסות שלפני הכל מדובר בארגון כלכלי שכנראה שואף להתנהל כך ובין היתר גם להקציב לעצמו זמנים ולהגדיר יעדים לטווח קצר וטווח ארוך, אך כמו שאמרתם – אין לדעת מה המחר יביא אלינו.
      מה שכן, יש לנו את הספרס כקבוצה שמובילה שזה אפשרי לתכנן גם לטווח הארוך. אם הם היו חושבים רק על החלון שהוגדר להם, עם דאנקן, פארקר וג'ינובילי, אולי לא היינו מקבלים שם את קוואי.

      הכוונה העיקרית שלי בכל המלל הארוך שרשמתי לאחר תקופה שלא הוצאתי זאת, היא העובדה שעדיף לסלטיקס להמשיך ללכת בדרך הבריאה יותר. זה לא אומר שהם לא צריכים לנסות להתחרות על אליפות. אבל זה כן אומר שהם צריכים לדעת למקסם את ההזדמנויות שבידם ולא להחפז רק כי לחץ הקהל אומר שלא משנה מה, צריך לעשות מהלך גדול, גם אם זה אומר להפוך חצי קבוצה למען זה.
      סתם אעלה נק' למחשבה – בוסטון בהחלט זכתה מההפקר של קבוצות אחרות במהלכיה בדד ליין של 2015. אבל…לא נכון להאמין שעם כל כך הרבה מזל, הם גם יודעים להוציא את המקסימום ממה שיש בידם? זה נתון למחלוקת, אבל אני חושב שאנחנו מפספסים את הנק' הקריטית לגביית עתיד הקבוצה. זאת שבאמת שמה אותם במעמד בו הם יוכלו בסוף להיות קונטנדרים רציניים. והנק' הזאת היא העובדה שבבוסטון נבנתה במהלך השנים הנהלה חזקה שבעיני רבים היא שלישית רק לזאת שבספרס ובווריורס. גם הלייקרס הבינו זאת שללא הנהלה טובה, המועדון לא ינסק. אני מאמין שבמןעדון בריא, אפשר לבנות קבוצה. עם או בלי דראפט. עובדה לכך היא הקינגס והספרס. הנק' הקיצוניות כאן.
      לספרס היו ב-20 שנה האחרונות 2 בחירות דראפט לטעמי. נכון שבמקרה יצא שמדובר ב-HOF כמו דאנקן ורובינסון, אבל גם הנהלת המועדון (בתוכה גם המאמן פופוביץ') היא זאת שידעה למנף את הפוטנציאל שלהם לשמיים. עובדה ליכולת זו היא בצפייה בקריירות של מאנו, פארקר, קוואי…יש מספיק. לעומתם, לקינגס היו המון הזדמנויות בלוטרי והם גם בחרו טוב לא פעם ולא פעמיים (וויטסייד, קאזינס ואפילו תומאס עם הבחירה האחרונה בדראפט). מה הבעייה? אין לקבוצה מאמן שיכול למקסם את מה שיש לו בידיים ומעליו יש הנהלה לא מתפקדת שנכשלת פעם אחר פעם בהקניית יסודות בריאים שיאפשרו לבנות שם קבוצה מנצחת.

      אז מה הכוונה שלי מכל זה? פשוט מאוד – לבוסטון יש כנראה הנהלה טובה ממה שרבים חושבים וזה הבסיס הקריטי היום לבניית קבוצה מנצחת. מעבר לכך, אותה הנהלה עשתה עד כה צעדים טובים (זה ששפר עליהם המזל הוא גם מנת חלקם שהם גורמים לעסקאות הללו להראות טוב כיום) ובגלל שאנו למדים שהגרעין בבוסטון לא קרוב כרגע לקליבלנד, עדיף לנסות לבנות את הגרעין במינימום של תנועות מהקבוצה – ala השארת הבחירה ואיתה הבאת כישרון מהדראפט (גם אם ייקח זמן עד שיתפתי, כי בסופו של יום, מדובר בפוטנציאל גבוה במיוחד אם הבחירה הראשונה נעשית באופן חכם) + הבאת שחקן נוסף בשוק החופשי (כרגע, גורדון הייאוורד הוא המטרה הכי ריאלית להמשך הבנייה שם).

      בשורה התחתונה – זה שבוסטון מסתכלים על העתיד לא אומר שהם לא יכולים לבצע זאת ויש לכך תקדימים. זה גם לקיחת סיכון (לך תדע מה ייצא בסוף מהבחירות ומתי הם יפרחו, אם בכלל) אבל כרגע הוא הסיכון הבריאותי יותר בשבילם. נ.ב, הם גם ככה יצטרכו לבצע מהפך כלשהו עד הקיץ הבא, כי החוזים של בראדלי, סמארט ותומאס יפקעו. לכן, הכי בריא הוא לבנות גרעין יציב ככל האפשר בכדי שלא יגיעו למצב שאותו מועד של פקיעת החוזים לא גם יפגע בהם (נניח, עזיבה של אחד מהם, עקב תסכול מכך שהקבוצה לא בעלת דרך, יעדים ויכולת שיפור).

      1. יונתן קראתי בעיון את 2 התגובות הארוכות שלך וחייב להגיד שיצאתי קצת מבולבל. מצד אחד אתה טוען שכל מי שחשב שבוסטון מרחק סופרסטאר אחד לאליפות אז הוא טועה ובגדול ולבוסטון אין מה לחפש כל עוד לברון נמצא והמטרה של בוסטון היא בכלל ליום של אחרי לברון ומצד שני אתה אומר שאולי יצליחו להביא למשל את הייוארד בקיץ. אז אם לבוסטון אין סיכוי אז למה להביא את גורדון? ואם אתה מוותר מראש על השנים הקרובות אז למה לא לעשות טרייד על תומאס לתת לפולץ לרוץ ואז מקבלים נגיד בחירת דראפט נוספת עבור תומאס ויש לך שלד עוד יותר צעיר ומוכן ליום שאחרי לברון וגולדן סטייט. אני חושב שזאת הגישה בדיוק שגורמת לכל המזרח להראות כמו שטיח ללברון כי אף אחד לא מוכן ומפחד להתמודד איתו נכפי שכמה ניסו להסביר לך שבדרך כלל לקבוצה יש חלון הזדמנויות לבצע מהלך ואיך שלא תהפוך את זה חלון ההזדמנויות זה עכשיו.

        1. יניב, הבנתי למה יצאת מבולבל וזה הגיוני, כי פרסתי את דעתי על מלל ארוך ומפוצל.

          דעתי היא כזאת – המטרה העיקרית של בוסטון היא לבסס קונטנדרית יציבה לשנים רבות. האסטרטגיה הראשית להשגת המטרה הזאת היא לבנות גרעין ראוי לקבוצה תוך מתן דגש לבנייתו ע"י שחקנים צעירים שהם מביאים מהדראפט (וגרעין במילים שלי זה 3 שחקנים שסביבם ניתן לבנות קבוצה שמסוגלת באמת לרוץ לאליפות – קונטנדרית ראשית ולא אחת שמקווה להזדמנות פז של פציעה או משהו בסגנון). בעיקרון, מיקומו הנוכחי של הקבוצה ומצבה בכלל הוא די סוריאליסטי. רבים כבר שכחו שזאת עדיין לא קבוצה עם הצהרות לאליפות. אין את היכולת או הניסיון לכך. אני מסכים עם כולם שזאת ליגה של ניצול הזדמנויות וקשה לתכנן לטווח ארוך מאוד ב-NBA, אך עם זאת אני מאמין שזאת עדיין הדרך הנכונה יותר והבריאה יותר למועדון. הריי אין כרגע שום הרכב נוסף שבוסטון תוכל לחבר בכדי ליצור תחרות מול הקאבס והווריורס. אז….מה הייווארד קשור? יפה. זאת שאלה טובה ונגעתי בה בתגובה השנייה שרשמתי – האסטרטגיה הכי טובה לבוסטון שתעזור לבנות קונטנדרית היא גם לנסות ולהמשיך לבנות בה שלד תחרותי שמסוגל להשאר בצמרת הליגה. מדוע? כי לרוב זה יכול לעזור להאיץ את היכולת של כשרונות גדולים בליגה. הדוגמאות שנתתי היו קיירי כמשנה ללברון (מזכיר שבהגעתו לליגה הוא לא פיתח סביבו שיח נרחב יותר מהצמד הבכיר בדראפט הזה), רונדו בתקופת ה-BIG 3 בבוסטון והבחירה בקוואי והבאתו לצד דאנקן, מאנו ופארקר. עם השלד סביב השחקנים הצעירים הללו הוא באמת מקצוען, וותיק ונמצא שם בהבנה שהפיתוח של אותו שחקן צעיר הוא יעד חשוב במימוש היכולת המקסימאלית של הקבוצה – אותו שחקן יכול להגיע לגבהים חדשים ולמצות את עצמו יותר טוב ממה שרבים ציפו לכך. וכשמסתכלים על זה במאקרו – זה יכול לשים בניית קבוצה ב-MODE האצה קדימה ולחסוך לה איזה שנה שנתיים עד להפיכה לקונטנדרית רצינית.
          ואז לך תדע…פתאום משום מקום, בוסטון יכולה לחוות את מה שהספרס חוו ב-2014, כאשר השלישייה הגדולה הפכה בגמר לעוזרים של קוואי. פולץ יכול לנצל את הסיטואציה יוצאת הדופן (בחירת טופ 5 בקבוצת צמרת) ולהתפתח באופן יעיל ומהיר יותר, עד לכדי מצב שהוא אולי מוביל את הקבוצה והורפורד, תומאס והייאוורד הם ה-CAST שלו.
          אין לדעת….אבל בעיניי זה שווה הימור יותר מאשר טרייד על שחקן מוכח אחר שנמצא כעת בליגה, כי הם לא יקבלו TRANCENDENT PLAYER אמיתי בתמורה לבחירה הזאת – באטלר וג'ורג' הם לא כאלה. וגם אם נשים לידם את גריפין/הייאוורד ביחד עם תומאס והורפורד זה עדיין לא בטוח מספיק בשביל לנשל את הקאבס והווריורס מכסאם (שהשחקנים הללו בליגה כרגע הם רק ווסטברוק, קוואי, יאניס, הארדן, אנתוני דיוויס, אנתוני טאונס, דוראנט, וול וקרי).
          כל מה שאני אומר הוא שהקבוצה צריכה לבנות קונטנדרית ולנצל הזדמנויות – אבל לנצל אותם בצורה חכמה, לבחור באופציות הכי נכונות בשבילה, לבנות גרעין אמיתי.

          1. הייתי מתחיל בהחלפת המאמן אחרת אין סיכוי שהשחקנים שהזכרת (ווסטברוק, קוואי, יאניס, הארדן, אנתוני דיוויס, אנתוני טאונס, דוראנט, וול וקרי) בכלל יגיעו לשם. אימפריה כמו בוסטון צריכה מאמן עם קבלות.

          2. לפני שדוראנט עבר לגולדן יכול להיות שהוא היה עובר לבוסטון אם היה מאמן עם קבלות ואם הוא היה רואה אופק אבל לבוסטון לא היה לא את זה ולא את זה. השנים חולפות ובוסטון שהיא אימפריה לא יכולה להרשות לעצמה להתבזות כך.

          3. מרקו, אני חושב אחרת ממך לגביי סטיבנס ואני מאמין שסדרה אחת מול יריבה שהיא הרבה הרבה יותר טובה מהקבוצה שלו יכולה להעיד משהו על יכולתו. הרזומה שלו לאורך כל הפלייאוף הנוכחי והעובדה שהוא הביא לשיפור מתמיד של הקבוצה, למרות גלים מוגבלים הוא דבר שניתן יותר לכמת ולהעריך. ואפילו לא הזכרתי את העובדה ששחקנים שנמצאים כמעט מחוץ לרוטציה בקבוצות אחרות פרחו תחתיו – ג'ורדן קרופורד, ג'יי קראודר, אייזאה תומאס, יונאס ירבקו.

            אגב, תתפלא, אבל שחקנים רוצים לשחק עבור סטיבנס. הוא כבר עכשיו נחשב לאחד המאמנים המוערכים בליגה ואפילו באול-סטאר לאחר התדריך שהוא נתן לשחקנים הרבה מהשחקנים טענו שהוא הרשים אותם. עם ממקצועיותו וההשקעה שנתן בסופ"ש הזה ואם ביכולות ובידע שהפגין במהלך אותו הזמן.

            ולגביי דוראנט – הוא הכריז בעצמו וכל האינטרנט מוצף בציטוטים שלו על הסיבה שהכריעה את הבחירה שלו והיא בגלל שגולדן סטייט לא זכתה באליפות והוא ראה ששם הוא כן יוכל להיות גם משמעותי וכשמדובר על קבוצה עם שלד חזק יותר, הגיוני שיבחר בהם, אם יוכל להפוך גם שם לרלוונטי, כי הוא שאף להחזיק בתפקיד רציני בקבוצתו הבאה, מי שהיא לא תהיה באותה נק' זמן. זה ממש לא היה בגלל המאמן. ואציין שהוא גם אמר שהוא התרשם מאוד מהשאיפות והאופק המקצועי של המועדון. הדבר היחיד שהכריע זה תפקיד משמעותי בקבוצה שנמצאת קדימה מבוסטון. בכל שאר הדברים הוא מעולם לא טען (ואני מאמין שהוא גם ממש לא חשב כך) שיש סיבות אחרות.

          4. יונתן, לגבי סטיבנס אנחנו חלוקים וזה בסדר. כנראה שרק הזמן יגיד.

            ולגבי דוראנט – אני פשוט חושב שהוא נפנף את בוסטון בנימוס אמריקאי טיפוסי.

          5. יכול להיות. אין לדעת אם נדע אי פעם את התשובה האמיתית.

            מה שכן, אם זה מה שאתה חושב שהוא עשה לסלטיקס, אז מעניין מה אתה חושב שהוא עשה ל-OKC, הקליפרס וההיט שגם הגישו לו הצעות? :-0

    4. תגובה מצויינת, אבל אני לא בטוח שבוסטון הנוכחית תוכל להגיע יותר רחוק מבלי הספת סופר סטאר או שניים. היא קבוצה הבנוייה על טובים. אבל לעלות עוד מדרגה צריכים 2 מצויינים (כפע שהעט פירס, גארנט, וריי אלן)

      1. מסכים איתך מנחם וגם גרוסבאק, מבעלי הקבוצה, הצהיר על אותו הדבר.
        "אנחנו צריכים 2 סטארים". וזה המינימום.

        אייזאה נראה גמור, בדיוק כמו שוול והארדן נראו בסוף דרכם בפלייאוף. זה מראה על כך שהם לא יכולים להסתדר ללא צוות מסייע נרחב יותר.
        ומתוכם, לאייזאה יש הכי הרבה מגבלות, כך שהמעטפת סביבו צריכה להיות אף טובה יותר.

        אני מאמין שהמטרות לקיץ צריכות להיות הבאת הייווארד(כחלק משמירה על הקבוצה בצמרת ומה שנקרא – "קרובה לצלחת") ובחירה בפולץ + ניסיון לשלבו בחמישייה, כאשר צריך להחליט איך שאר הרוטציה תראה – מי ישחק לצד הורפורד? האם קראודר/ בראדלי יעלו מהספסל? מי נשאר מהשחקנים שמסיימים הקיץ חוזה? האם זיזיץ' יבוסלה ואבדל נאדר יהיו חלק מהרוטציה בעונה הבאה?
        חשוב בקיץ לתת מענה על שני דברים כדי להשתפר – לתת מענה לגביי בעיית הריבאונד (לא חושב שזיזיץ' ייתן פתרון קסמים בעצמו) וכמובן מענה לגביי יכולת יצירת המצבים בקבוצה לקליעה (שזה אומר שנדרשים עוד יוצרי מצבי קליעה אינדיבידואלים, מה שפולץ וגורדון הייווארד הם).
        וכמובן נבהיר שוב, הכי קריטי כאן הוא שאם בוחרים בפולץ, הפיתוח שלו צריך להיות הדבר הכי חשוב כרגע בניסיון לבנות קונטנדרית, כי הוא עשוי להיות הדבר הכי קרוב שיהיה לקבוצה כרגע שמתקרב לרמת trancendent player.

  28. החלמה מהירה לאמא יונתן הכי חשוב.
    ואת דעתי בענין בוסטון אגיד כך.
    גשם נהדר בחיםה עכשיו עשרים במאי .
    ובגירו עוד מאה קמ מגיעים לקו הסיום תום דומולאן נגד נאירו קינטנה.
    בדרך כלל לא מדברים על אופניים. בטורי כדורסל אבל אני מדבר על ספורט על הסטוריה שנוצרת לפנינו לפני העיניים .
    מטפס אדיר ונמוך מול שען לא פחות אדיר שלמד לטפס ואולי בדרך להיות אדי מרקס הבא. הרןכב הטוב בכל הזמנים .
    אופס סטינו מהנושא בוסטון .
    כן בבוסטון יש אוניברסיטאות טובות , יש מרתון יש פעילויות ספורטיביות אבל כאן מדברים על ספורט מקצועני .
    יש לאנשים נטיה לבלבל בין ספורט מקצועני לבין ספורט חובבני בו אנשים מתאבדים בשביל הכבוד .
    בספורט המקצועני הדברים לא קורים. ההצלחה או הכישלון נמדדים לפי כישורי ניהול ואימון .
    אז צריך להתיחס בפרמטרים כלכליים .
    כלכלה זה לא ספורו למרות שיש לאנשים נטיה לבלבל להוסיף סטטיסטיקות ועוד זו כלכלה זהו מופע גדול.
    יבסופו של יום שחקנים עוברים מקב לקב ענין כספי .
    אופניים זה ספורט נבא כפי שהעונה הנוכחית מוכיחה לא ספורט.

    1. פומה, קודם כל טובה על התייחסותך והאיחולים לבריאות.

      דבר שני, אני לא הצלחתי כל כך לעקוב מהי הנק' העיקרית שלך. אתה טוען שדעתי על בוסטון לא מתחשבת בפרמטרים מסוימים?

      אשמח אם תסביר זאת שוב.

      1. לאו דוקא דעתך יונתן בגדול מדובר כאן במופע.
        מופע משמעו הצגה מכבי תל אביב עברו את נס תיונה בגביע למה ..?
        שיפוט.!
        ב2005 הפרשנים התלוננו כי רוכבי האופניים לא התאמצו גיבאו על בושה…
        מאוחר יותר התבררו חלקית הקשרים המסועפים של ארמסטרונג ואיגוד האופניים הרוכבים ידעו מראש כי מדובר בקרב אבוד ואין טעם להתאמץ.
        שחקני בוסטון יודעים משהו שאנחנו לא יודעים אך יכולים. לשער .
        אולי איגוד וקומישינר ושיפוט מושחתים אולי סינדיקאט הימורים לא יודע לא יכול להוכיח.
        אבל ברור שאין כאן תחרות

        1. אני חושב שהבנתי אותך הפעם ולטעמי זה משהו שאף פעם לא אהבתי לתמוך בו וזהו נוא הקונספירציות ואמרתי זאת לא פעם בכתבות כאן.

          ללא הוכחות, עדיף לא להיכנס לנושא הזה.
          כשכמובן שהפער שנראה לעין בפערי היכולת ברורים. עם או בלי קשר לשיפוט (שאני בעצמי, בתור צופה הדוק, לא ראיתי כמשפיע בכלל – והוא גם לא ישפיע אם הקאבס פותחים מול הסלטיקס פער של 20 הפרש תוך 100 דקות משחק שני רצוף).

          1. בס"ד
            החלמה מהירה לאמך.

            קראתי מלמעלה את הדברים והתגובות ואני חוזר על מה שצירפתי כתגובה למעלה כי אני חושב שיותר מתאים לגבי דברייך כאוהד בוסטון.
            בוסטון למעשה לא צריכה לוותר על האפשרות עכשיו ולא על העתיד אם היא עושה את המהלך הבא: צירוף של היוורד+מילסאפ בקיץ תוך כדי נתינה בטרייד של ג'ונסון+קראודר. יש להם המון כסף מתחת לתקרה והם יכולים להחתים את היוורד. אבל אם יעשו גם טרייד על אמיר ג'ונסון וקראודר גם יקבלו בחירות עתידיות וגם יחסכו כסף שיאפשר להחתים את מילסאפ. לא על חוזה מקסימום אומנם אבל סיכוי גבוה שלחוזה גבוה יסכים כי אז גם בא לקונטנדרית וגם משתף פעולה עם הורפורד חברו מאטלנטה. היום שחקנים באים על הרבה פחות מזה בגילו. חוזה של 17M הוא יפה ואפשרי בסיטואצייה שהצעתי. וכיולים לשחק עם זה עם שחקן ספסל נוסף כמו ירבנקו.
            תחשבו על חמישייה של תומאס, בראדלי היוורד הורפורד ומילסאפ. בהחלט מצאפ חזק לקליבלד וג"ס. תוסיפו ששומרים על פולץ כבחירה ראשונה ופרנצייז עתידי, יחד עם בראון שיש עתיד לפניו ועם הספסל המעולה שלהם(סמארט, אוליניק, רויזר ועוד) ויש כאן קבוצה אדירה. אגב נשאר להם עוד זכות בחירה מברוקלין שתהיה גבוהה כמובן, נראה לי עוד שנתיים. מה שאני מציע גם מאפשר להם ללחוץ על תומאס ובראדלי שנה אחר כך על חוזים פחות גבוהים כי יודעים שלא ימצאו קבוצה במצב כזה ויודעים שבוסטון לא תשאיר אותם בכלל מחיר כי יש לה את פולץ כגיבוי.
            כך יש קבוצה מעולה עם קלפים מעולים להמשך ובסיס להרבה שנים הבאות

  29. להבדיל מהגמר האחרון בו לגולדן היה יתרון גדול בעמדה מספר 2 עם תומפסון, וחיסרון גדול בעמדה מספר 3 (התקפית), הפעם יש את דוראנט שילך חזק על לברון (פול גורג משודרג). ולכן המפתח יהיה תומפסון. דבר נוסף, בגמר האחרון לברון בהתקפה : משחק 1: 23 נקודות. משחק 2: 19. משחק שלישי: 25. משחק רביעי: 32. משחק חמישי:41. משחק שישי: 41. משחק שביעי : עשרים ומשהו באחויזם גרועים. תחשבו למה המצב היה ככה, רמז: יניב גרין בלי היניב

    1. משחק 7:
      27 נק', 11 רב', 11 אס'.
      גרין לא שיחק רק במשחק 5.
      במשחק 6 גרין שיחק, לברון קלע 41 נק'.

      אם אתה מחפש את ההבדל,
      אז אנדרו בוגוט בצבע. הבדל גדול.

      לגולדן סטייט בגרסתה הנוכחית, אין בוגוט.

      1. מאד קל לצטט חלק מהתמונה ןלהתעלם מהיתר.
        איגי נפצע במשחק מסוים בסדרה ההיא איזה ?
        בוגוט נפצע בסדרה ההיא איזה משחק ?
        ברגע שגרין הורחק המומנטום עבר צד.
        פצוליה עשה מהלך גרוע בהרבנ הפעם ולא הורחק לשניה.
        מקריות ?
        לא נראה לי ממש כפי שננצחונות של מייקל גורדן או לאנס ארמסטרונג להבדיל לא היו מקריים. יש כאן שיטה ברורה וחש כאלו שלא מזהים שיטה
        שיהיה לכם לבריאות ובתיאבון….

        1. ההרחקה של גרין הייתה סופר מוצדקת.
          הגיע לו פלייגרנט לפי החוקים. הפשלה היחידה הייתה של השופטים במשחק שלא שרקו על זה במקום ואז היה נחסך מאיתנו כל השטות הזאת על קונספירציה.
          אם לא היו לו פלייגרנט קודמים לא היה מורחק.
          אם כבר לפי מה שהבנתי הטכנית שלברון קיבל אחרי המשחק (ולא שינתה כלום) הייתה לא חוקית כי בכלל אסור לתת טכנית אחרי משחק רק פלייגרנט.
          כל השוואה בין המקרה הזה לבין מה שהיה עם פצוליה לא רצינית.

  30. What's worse ?
    Millennials 'its ours for granted' Dubs
    Or Agent Smith "me me more me" LBJ…

    In a worthiness competition they both lose, but basketball is not (just) that….i guess the two teams represent best the face of time (20th versus 21st century) , i take spurs/celtics who represent basketball tradition any day over those…

    but it's the rivalry of the decade…what everyone wants to see..

  31. עד המשחק החמישי, לברון היה בינוני מאוד. במשחק בו גרין הורחק משהו השתחרר, ובעקבות זה גם במשחק אחריו. אגב שכחת לציין שחברות קלע ב9 מ24 במשחק 7, כך שלא ספק הם מגנים טוב עליו

  32. הכל נכון, אבל אין מצב לדעתי שבוסטון מוותרים על תומאס, או מורידים אותו לספסל כל כך מהר. עדיין, מדובר בשחקן שהוכיח את עצמו לאורך העונה לא מעט פעמים, וגם בפלייאוף( זכורים את ה52 נק? )
    בלידה של כוכבים, כש שיש לך שחקן שהוא כוכב מוכח, אתה בונה עליו ולא משחרר אותו. מקסימום להביא עוד כוכב לידו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט