אין חיים ללא דאונטאון / מנחם לס

אין חיים ללא דאונטאון

כיצד קובי בריאנט וסטיב נאש ניצחו אתמול את דאלאס מבריקס? כמובן שאתם יודעים: עם דאונטאונים. בעוד שעד לפני זמן קצר מאד 'השלשה' היה  הנשק של יחידי סגולה כמו ריי אלן או קייל קורבר, הרי שהיום הדאונטאון הפך לנשק הבחירה של עשרות שחקנים בליגה. הלייקרס של 1981-2 זרקו ממוצע של  13 זריקות לשלוש בעונה של 82 משחקים. הזריקה מה-3 היתה פשוט "אסורה". אטלנטה של 1980-1 זרקה אפילו פחות – 10 זריקות בממוצע למשחק בכל העונה!!!. גם דטרויט של 1980-1 זרקה 13 זריקות ממוצע למשחק מה-3 בעונה שלמה.  הלייקרס של 1982-3 זרקה 10 זריקות ל-3 למשחק. פיניקס של 2005-6 זרקה 837 זריקות ל-3 בעונה – 10.21 זריקות למשחק. אורלנדו של 2009-10 זרקה 841 זריקות מעבר הקשת – 10.26 למשחק. 

סטפן קרי גדל  כשהוא חוזה באביו דל שהיה אז מלך השלשות ב-NBA. ב-1987-88, עונתו השנייה בליגה, דל לקח 81 זריקות ל-3, ואז ה-'81' היו חדשות מפוצצות בליגה. טענו שהוא מגזים; עשו חשבונות  גיאומטריים ודיפרנציאליים, ואז הלכו לתורת האפשרויות כדי להוכיח שזריקת ה-3 חייבת להיות ברירת המחדל האחרונה באין כל אפשרות אחרת.

היום הבן, סטפן, זורק 81 כדורים מדאונטאון ב-10-11 משחקים!

סטפן הוא אחד מנושאי הדגל העכשוויים של רבולוציה מחלטת בשיטת המשחק, כשהזריקה משלוש אינה יותר ברירה אחרונה – מין ברירת מחדל – אלא היא חלק אינטגרלי משיטת משחק. הרבולוציה האמיתית החלה לדעתי עם לארי בירד. אח"כ דל קרי, ואחריהם רג'י מילר וסטיב קאר. היום מאמנים יוצרים תרגילים לבידוד שחקן שינסה לקבור את השלשה; קבוצה ללא צלפי שלוש אין לה זכות קיום. למיאמי היט ישנם כמה: ריי אלן. מייק מילר. אנטוני ג'ונס. מריו צ'אלמרס. שיין בטייה. ולאחרונה נוסף צלף חדש, כאילו שהיה צריך עוד כלי נשק – ושמו לברון ג'יימס.

 אטלנטה הובילה את הליגה בנסיון ל-3 ב-1980-81 עם 10 נסיונות למשחק לכל העונה. בעונה שעברה ממוצע הזריקות ל-3 לקבוצה היה 18.4 למשחק. העונה הממוצע מתקרב ל-20 נסיונות למשחק. סטפן קרי בעצמו זורק 6.9 מאחורי הקשת למשחק.  הניקס מובילה בנסיונות מה-3 באזזור המזרח העונה עם 28.7 נסיונות ל-3 למשחק.  שיא הנסיונות לעונה שייך לניקס מ-2008-9 עם 2,284 נסיונות. אם הניקס ממשיכים בקצב זריקות ה-3, הם ישברו את השיא העונה ויגיעו ל-2,353 נסיונות. כשוודסון נשאל בקשר לכך, המאמן הגיב: "מה? באמת? לא היה לי מושג. אבל כך או כך, מה משנה כמה אתה זורק? אתה עדיין חייב לקבור אותן!".

 

כשזריקת ה-3 נולדה לפני 33 שנים , היא לא נחשבה להרבה יותר מגימיק. מאמנים, שחקנים, ומדיה התווכחו יומם ולילה על יעילות הזריקה משלוש. אני בעצמי כתבתי 5 מאמרים ארוכים על הזריקה מ-3, מעלותיה וחסרונותיה. ג'רי קולנג'לו – בעל הסאנס לשעבר – אמר השבוע שצוות מומחים מהאקדמיה האווירית של ארה"ב הסכימו לערוך מחקר עבור הסאנס – דבר שרק עתה נודע ברבים – ומסקנתם היתה כבר אז שזריקת ה-3 אינה רק אפשרות, אלא היא חובה כדי לנצח בליגה הזאת.

מיאמי היט קלעה בעונה שעברה בסידרת הגמר נגד הת'אנדר 42.9% מנסיונות ה-3. המשחק ה-5 והאחרון היה קליניקה של שלשות כשמיאמי קולעת 53.8% מדאונטאון, כשמייק מילר קובר 7 מ-8 משם. "זאת אחת הסיבות שהמשחק הפך למעניין יותר לציפייה" טוען מאמן המבריקס ריק קרלייל, שקבוצתו קלעה 42% מה-3 בסידרת הפלייאוף שהביאה להם אליפות ב-2010-11.  האמינות של שחקני כדורסל כבר מהתיכון בזריקת ה-3, פתחה את כל המשחק. הגנות אזוריות אינן יכולות להתכווץ יותר כדי למנוע מהסנטרים והפאור-פורוורדים לקלוע תחת הסל, והשמירה האישית חייבת להיות יותר צמודה. ישנה היוןם גם תנועה רבה הרבה יותר ללא כדור כשקלעי שלוש כריי אלן, ריפ המילטון, או קייל קורבר, רצים וחוצים את הפארקט ללא כדור כמה פעמים עד שהם משתחררים לזריקה.

מה שהגביר את חשיבות הזריקה משלוש הוא חוסר סנטרים מעולים כמו בעבר. כבר שנים שלא היו סנטרים כקרים עבדול ג'אבר, חאכים אולג'ואן, ביל וולטון, פטריק יואינג, או דייויד רובינסון, שלא לדבר על ווילט צ'מברליין, ביל ראסל, מוזס מלון, ואחרים כמותם. בימים ההם הכנסת כדור לסנטר משמעותה היתה שתי נקודות או פאול. לא עוד. גם השינוי בחוקה גרם לפריחת הדאונטאון: ב-2001-2 הליגה  שינתה  את חוק ה-ILLEGAL DEFENSE ובמקומו בא חוק ה-'DEFENSIVE 3 SECOND RULE', וכן הליגה קטעה את הזמן שהקבוצה חייבת לעבור את חצי המגרש ב-8 במקום 10 שניות, והגבילה מאד את ה-CONTACT שמגן יכול לעשות על נושא הכדור. מ-2004-5 HAND-CHECKING הפך  לבלתי חוקי לחלוטין. החוקים האלה נותנים יתרון גדול לקבוצה המסוגלת להניע את הכדור ולקוברו מחצי מרחק ומרחק. לשחקני התקפה ישנה חופשיות רבה יותר לנוע ללא הפרעה, ולמובילי הכדור כגון כריס פאול, ראסל ווסטברוק, או לברון יותר קל לשחק 'אחד-על-אחד'. כששחקנים כמוהם שועטים לעבר הסל לקבוצה הנגדית ישנן שתי אפשרויות: להתפלל שהמגן יצליח לעצור את הפורץ באחד-על-אחד – מבצע קשה יותר ויותר ללא HAND-CHECKING – או להקריב שחקן הגנה נוסף לדאבל-טים. ואז שחקן חופשי שעומד בפינה מקבל כדור לשלשה חופשית.

לארי בירד היה שובר הקרח כשב-1987 הוא זרק שיא NBA של 237 שלשות. היום ישנם כבר כמה וכמה שחקנים  – אני משער שקרוב ל-20 (הפעם האחרונה שבדקתי היה פן הראשון לפברואר, ואז כבר היו 9! ,ורק הגענו לחצי העונה! ) שכבר זרקו 237 לשלוש. היום קולעי השלשות המעולים כסטפן קרי, קייל קורבר, ריי אלן והאחרים, מסוגלים להגיע לזריקת דאונטאון  מהקפצה בימין, בשמאל, בתנועה ללא כדור ימינה או שמאלה, ב-'CATCH-AND-SHOOT', ומ'פיק-אנד-רול'. הם גם מסוגלים לקלוע את השלשה מכל מקום מאחורי הקשת, ולא בעיקר מהצד, כפי שצלפי עבר כסטוינוביץ' ודל קרי העדיפו. והטובים שבהם לא מתביישים לזרוק את העור משם: קרי קורבר זורק 55% מכל הזריקות שלו מה-3, וסטפן קרי זורק 53% מזריקותיו משם. כל זורקי השלשות הטובים קולעים מעל 40%. רובם בסביבות 42-43%.

אריק ספואלטרה הוסיף נידבך חשוב לויכוח על השלשות: "זה לא כמה שלשות אתה לוקח. אני חוזר ואומר לשחקני שמה שחשוב הוא כמה זריקות פתוחות מה-3 אתה לוקח. אני מעדיף שנזרוק 25, כש-21 מהן תהיינה פתוחות לחלוטין, מ-35, כשרק 25 תהיינה פתוחות. זה הסוד: לא לזרוק מה-3, אלא לזרוק מה-3 כשאתה פנוי לחלוטין. היום המאמנים כולם עובדים על כך כשיטה, ולכן על כל קבוצה להבטיח שיש לה לפחות שחקן אחד שמומחיותו היא הזריקה מה-3, וכמובן שאם ישנם לך 2 ויותר, זה תמיד יתרון!"

*******************************

מובילי הדיוק ל-250 נסיונות מה-3 לפחות לקריירה:

1. סטיב קאר 45.4%

2. סטפן קרי – 44.4%

3. יוברט דייויס – 44.2% (אבל את הזריקה מה-3 הקריטית נגד יוסטון פט ריילי נתנו לג'ון סטארקס!)

מובילי אחוז הדיוק לעונה:

1. קייל קורבר- 53.6% (2009-10 ביוטה)

2. סטיב קאר – 52.4% (שיקגו 1994-5)

3. טים לגלר – (52.2%) (וושינגטון, 1955-6)

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. ינון יבור

    25 פבר 2013 03:31:19

    מעניין מאוד.
    לא הבנתי אם אטלנטה לקחו 10 שלשות למשחק, או לכל אורך העונה, בתחילת הדרך.
    רשמת פעם ככה ופעם ככה.

      1. ינון יבור

        25 פבר 2013 09:01:42

        אבל זה עדיין מוזר, מל.
        כשאתה נותן דוגמאות עכשוויות (פיניקס, אורלנדו) גם להן סביב ה-10 נסיונות למשחק, כמו אז. רק כשאתה מדבר על הניקס המספרים קופצים. וגם – מה הביג דיל ב-81 נסיונות לשחקן יחיד לעונה (אחד פר משחק בערך), כשכל הקבוצה לוקחת 10 נסיונות במשחק?

        משהו במספרים מתפקשש, אבל המסר הכללי מובן ומעניין – זה כלי נשק קטלני יותר היום, ומאוד מאוד פסיכולוגי

  2. גל אל-איי

    25 פבר 2013 03:35:01

    מל
    כשקובי בזון מה-3 הלייקרס היא קבוצת שלשות טובה מהממוצע. נאש קולע באחוזים מדהימים מאחורי הקשת לקריירה; ארטסט-פיס יכול להיכנס גם הוא לזון (ובפימים אחרות להסריח כמה משחקים רצופים); ארל קלארק – התגלית של העונה אצלנו – הוא קלע שלשות יציב. ג'ודי מיק לוקח כמעט רק שלשות אז למרות שהוא רק 37 אחוז זה עוזר בזמן הקצר שהוא על הפרקט; ג'יימיסון קלע שלשות לא רע; וגם בלייק. לפעמים.
    תוסיף את גאסול שקלי העונה יותר שלשות מכל העונות שעברו יחד ותראה שלליקרס יש ניוקליס די קטלני. בדיוק כמו שד'אנטוני אוהב

  4. דרור

    25 פבר 2013 10:54:08

    הניקס חייבים להפסיק עם השלשות. הם משחקים כאילו עברו לובוטומי,
    אבל אצל כרמלו וסמית לא היה מה להסיר בניתוח…
    אמרת שיש יותר תנועה של קלעים בתרגילים אבל אני עדיין רואה הרבה יותר מידי פעמים 4 שחקנים עומדים בהתקפה ומסתכלים על איזה פוץ שמשחק אחד על אחד. זה לא כדורסל. זה מכונת מזומנים והיילייטס. פלא שאחרי זה הניקס והלייקרס עפות כבר בסיבוב הראשון בפלייאוף?

  6. Ori88

    25 פבר 2013 13:16:04

    עובדה חשובה (תקנו אותי אם אני טועה):
    קו השלוש התקרב לסל. בתקופת לארי בירד קו השלוש היה רחוק יותר מאשר היום, וגם זה יכול להסביר מיעוט זריקות.

    למיטב זכרוני היה זה פטרוביץ' שהוביל את הליגה באחוזים לשלוש כאשר הקו היה רחוק יותר.

  7. etayle

    25 פבר 2013 13:20:54

    אחלה כתבה ומעניינת.צריך לשים לב גם איך שחקן שיש לו
    קליעה לשלוש ניהיה שחקן יותר מסוכן וטוב(ברייאנט דורנט)
    סה"כ היום קבוצה שבאמת רוצה לרוץ עד הסוף צריכה איזה 1-2 קלעי שלוש טובים.

  10. diablo 3 eu gold

    20 יול 2013 09:11:26

    I enjoy these kinds of vintage cardy diablo 3 eu gold very much for the reason that we can bring in these individuals over the following few wet or rainy outside and they also don't get liquid blemishes on them like the majority belonging to the various other diablo 3 eu gold undertake. They're just really model as well! I feel as if they are the right element to receive myself all over school within the next very cold out-of-doors.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט