הטור של מל: הפלייאוף המחורבן ביותר בהסטוריה! / מנחם לס

(אברהם שפירא)

השומר אברהם שפירא אמר על הנוער הישראלי של אחרי הקמת המדינה "זה נוער זה? זה חרא!". אילו ראה את הפלייאוף של העונה הוא היה אומר "זה פלייאוף זה? זה בור צואה שהכניסו לו כמה חביות של סמארק" (אני מקווה שעדיין יש מילה כזאת 'סמארק' על נזלת).

(ביני ובינך אשך? השומר הזה נראה לי יותר כברון פתח-תקוואי אריסטוקרטי מ-'זקן שומרי ישראל')

**************************

1. האם אנחנו חוזים בפלייאוף המשעמם בהיסטוריה? ללא ספק!

(ולכן צ'ארלס בארקלי אמר שהוא מעדיף פלייאוף של הוקי)

 

יש לי חדשות עבור כל הוותיקים באתר הזקוקים לי כדי שאבהיר ואאפס, אפנה ואנתב את מוחם, ואסכם את מה שהם רואים, ולכל הטירונים שעדיין לא יודעים בין ימינם ושמאלם:

אתם, אני, כולנו, חוזים בסידרת הפלייאוף המשעממת, יבשה, אפרורית, אפאתית, בנאלית, חסרת עניין, מונוטונית, עגומה, מלנכולית, משמימה, אדישה, ופרוזאית – וכזאת שחסרת כל היגיון ורציונליות – מכל סדרות הפלייאוף ב-NBA מאז ומעולם. נקודה.

כשאני מסתכל על משחק בוסטון – וושינגטון רק בגלל שאני חייב לכתוב עליו כמה מילים (עכשיו, בסוף הרבע השלישי, בוסטון מובילה 76-93  רק בגלל שסמארט עשה עוד פאול מטומטם על מהינמי שניסה לזרוק משלוש כמעט מחצי מגרש, זריקה שהוא היה מכניס 1 מ-23, והתוצאה הצטמצמה ל-76-93. ללא סמארט – שהוא חכם רק בשם משפחתו – בוסטון היתה יורדת לרבע הרביעי בהפרש 20. אז רק בגלל SMART  שהוא STUPID ההפרש ירד ל-17. אבל לא לדאוג. עד הסוף הוא כבר צמח ל-22.

ישנו משהו חולני בכל הפלייאוף הזה!

הנה, תראו על מה אני מדבר. קבוצות המנצחות על 15, 20, ואז יום-יומיים אחרי מפסידות ב-15, 20. אף פעם – אף פעם! – לא זכורה לי סידרה עם הפרשים כאלה בסיבוב השני. משהו לא מסתדר לי כאן בראש.  לא זכור לי סיבוב שני שמתוך 10  המשחקים הראשונים רק אחד מסתיים בהפרש של 3, וכל ה-9 האחרים מסתיימים בהפרשים של לפחות שתי ספרות, עם הפרש ממוצע של 18 נקודות למשחק!!!  18 הפרש ממוצע – פעם לטובת הראשונה ופעם שנייה לטובה השנייה.

18 נקודות הפרש ממוצע לעשרה משחקי פלייאוף סיבוב שני!

מערב:

משחק ראשון: ס"א 96 – יוסטון 125

משחק שני: ס"א 121 – יוסטון 96

משחק שלישי: יוסטון 92 – ס"א 103

משחק רביעי: יוסטון 125 – ס"א 104

משחק חמישי: ס"א 110 – יוסטון 107

מזרח:

משחק ראשון: בוסטון 123 – וושינגטון 111

משחק שני: בוסטון 129 – וושינגטון 119

משחק שלישי: וושינגטון 116 – בוסטון 89

משחק רביעי: וושינגטון 121- בוסטון 102

משחק חמישי: בוסטון 123 – וושינגטון 101

אילו הייתי אנליסט טיווי הייתי לוקח בכיס 2-3 כדורי אמפיטמין כדי להישאר ער ונלהב. אני מרגיש רחמים ממש על אנשי הצוות שלנו שחייבים לכתוב פריוויואים וסקירות, ואז מסקנות ומחשבות על משחקים שאין בהם כל היגיון או לוגיקה (למעשה שתי המילים הן הרי אותו דבר, אבל רציתי סתם להדגיש את חוסר הרציונליות שבמשחקים הללו). כיצד אתה יכול להיות העלוב שמפסיד על 25 ואז לחזור יומיים אחרי ולנצח ב-20??? רק שכלתן כרועי שלנו יכול – או מנסה – להסביר מה קורה כאן ומה כל קבוצה יכולה ללמוד על עצמה כשהיא משחקת כמו נבחרת ב' של בתי הזיקוק של סומליה.

*

בחודש מרץ צ'ארלס בארקלי אמר שהליגה מלאה ב- full of awful basketbal ושבועיים  אח"כ אמר שזה "הכדורסל הגרוע ביותר שאי פעם ראה ב-NBA". באחד המשחקים בין הווריורס ויוטה ג'אז לפני שבוע הוא אמר שהוא מצטער שהוא לא “Gone fishin'” ואיכשהו השיחה עברה לקשקוש על ZAMBONI, בן יוטה שהמציא את "מכונת החלקת הקרח" המנקה את המשטח אחרי כל שליש של משחק עם מטאטא מיוחד בזמן שהמכונה מזריקה מים.
*
מן הון להון בארקלי החל לדבר על הפלייאוף בהוקי  (  Led to Barkley talking about the NHL )ואז הוא אומר, "הייתי מעדיף להיות עכשיו במשחק פלייאוף בהוקי מה-BLOWOUT שאנחנו רואים". בתחילה חשבתי לעצמי 'למה שלא יעזוב את עמדת השידור ויילך לראות הוקי? הוא יצטרך לוותר על ה-$8,000 למשחק שהוא מקבל 'EXTRA' למשחק פלייאוף'.  (עתה הסלטיקס מובילה 39-59 על וושינגטון. נראה מה יגיד בהפסקה).
*
האציל אוהב להתלונן על רמת הכדורסל; אוהב לעלות על הווריורס המשחקת " little girly basketball "כדורסל של ילדות". על סטפן קרי הוא התלונן שהוא not  more than a shooter, not a great playmaker ולכן הוא מעדיף את קליי ת'ומפסון (( below teammate Klay Thompson.).
*
הוא אמר:
*

Thank God we don’t have the Western Conference this year,” Barkley said (1:11). “The East’s got a chance of being competitive.” Kenny Smith then asked “You don’t think the Spurs have a chance of being competitive with Golden State?”, and Barkley responded “I do not.” Johnson then asked “Who has a better shot, Houston or San Antonio?” and Barkley answered “Zero plus zero is zero.””

*

בארקלי – BEING BARKLEY – מגזים קצת כמובן אבל אין שאלה שקיימת בעייה רצינית כשמתקיים משחק פלייאוף סיבוב שני ואני מת שהמשחק כבר ייגמר, ואילו לא הייתי צריך לכתוב טור זה, הייתי עובר על בטוח לערוץ אחר. לצ'ארלס בארקלי, ארני ג'ונסון, קני סמית', ושקיל או'ניל אין על מה לדבר בחצי המשחק בין בוסטון ווושינגטון אז הם מראים את המכנס הקצר בו הגיע שאק לשידור. הרי בטיווי מראים רק את החלק עליון של גופם, ואז אנחנו מגלים ששאק הגיע עם מכנסיים קצרות, ושצ'ארלס בארקלי יושב עם סניקרס! עד כדי כך הגיע השעמום מהמשחק, והארבעה פשוט לא מצאו דברים לדבר עליהם.

*

אז מה הם עושים בחוסר ברירה ממש? כורתים את הענף עליו הם יושבים. מוסיפים שעמום למשחק המשעמם הזה. אני לא מבין כיצד ב-TNT מרשים להם את כל הדרק הזה אבל מה הם יכולים לעשות? לדבר על טקטיקה כששחקנים משחקים כאילו זה מין משחק 'אול סטאר'?

*

כשבארקלי אמר שזה הכדורסל הגרוע ביותר שראה בימיו הוא התכוון – לדעתי לפחות – שזה כדורסל מת, ללא רוח חיים. ללא מלחמה, ללא כבוד עצמי, ללא גבריות.

אין  שאלה שבמזרח ובמערב יש שתי קבוצות הנראות מעל ומעבר כל קבוצה אחרת בקונפרנס שלהן. זה מוציא את העוקץ מכל הפלייאוף העונה. אבל משהו מוזר ביותר קורה במשחקים עצמם שמטרתם להגיע לגמר המזרח והמערב – להפסיד לקאבס ולווריורס – כאילו איש לא שם קצוץ על להגיע לגמר, ולהפסיד בכל מקרה אז למה להתאמץ?

ישנו משהו חולני בכל הפלייאוף הזה!

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 202 תגובות

  1. אכן משעמם השנה.

    לדעתי, הרבה בגלל מזל רע.
    גם בסדרה של קליבלנד, וגם בסדרה של גולדן סטייט,
    ברגע שהסדרה עברה לעריי היריבות,
    ה-PG הפותחים של יוטה וטורונטו נפצעו.
    נגמר עוד לפני שהתחיל.

    2-2 בסדרות הנ"ל, והתחושה הייתה שונה.

    כשמוסיפים את הפציעות של ננה ופארקר, שחקנים משמעותיים של 2 הקונטנדריות הנוספות,
    ומקבלים פלייאוף בו פשוט ממתינים בקוצר רוח לפיינלס.

    1. נכון – אין מתח השנה ורוב המשחקים נגמרים בהפרשים .
      רק שלא קשור לחלוטין לפציעות ה- PG. גם אם היל ולאורי היו משחקים זה היה מתנהל ונגמר דומה . הם היו גורמים למשחקים שקולים כפי שכוסות רוח עוזרות למת , או אספירין לחולה סרטן .

        1. קשקשן, פארקר שחקן חשוב מאד לספארס.
          אותו דבר היית אומר גם על ג׳ינובילי וראינו את התרומה שלו במשחק האחרון.

          1. אתה לא סתם קשקשן – גם גונב דעת . פארקר בקושי ה- PG ה-15 בליגה . הוא שומר גרוע , ואיבד מהמהירות שלו . זה שהוא נתן דקות טובות במשחק האחרון ששיחק לא אומר כלום . והקבוצה לא עולה עם שחקן פחות .

          2. אתה ממשיך לקשקש . קל לקחת נתון אחד ולבודד אותו .

            http://www.espn.com/nba/player/stats/_/id/1015/tony-parker

            אין כמעט נתון סטטיסטי שפארקר לא ירד בו השנה לעומת עונות קודמות , ואם להתעלם מהעונה הראשונה והשניה שלו כשהוא היה רוקי פלוס , אז הוא קבע נתוני שפל בקריירה .
            כך בנקודות למשחק , באסיסטים , בריבאונדים , באופנסיב ובדיפנסיב רייטינג. האחוזים שלו לשלוש ירדו מאוד לעומת 3 העונות הקודמות .

            אז מי מקשקש ?

          3. אני חושב שגם הנתונים של תומפסון בירידה או של איגי, זה שהוא לא בשיא שלו זה ידוע אבל לבטל שחקן כמו שאתה מבטל זה לעג לרש

          4. אף אחד לא ביטל אותו . אבל הגיל עושה את שלו והוא כבר לא השחקן שהוא היה , ויש תמימות דעים שעמדת ה- PG היא החולשה של ס"א ושחסר לה כזה ברמה גבוהה כדי להחזיר לעצמה את האליפות או לפחות להגיע לגמר ה-NBA .
            ולא סתם יש דיבורים על CP3 שיחתום שם הקיץ .

          5. זה שזה מדגם קטן –
            זה ברור.
            בו זמנית, לפרקר היה חלק משמעותי מאוד בסדרה מול ממפיס.
            למעשה, אפשר לטעון שפרקר היה השני בחשיבותו בספרס, אחרי קאוויי.
            הוא היה מס' 2 בקבוצה בנקודות ובאסיסטים.
            כך שלהקל ראש בפציעתו, לי, נראה לא נכון.

  2. זה לגמרי נראה כאילו הסדרה של יוסטון – סן אנטוניו היא על מדליית הארד בליגה… הבעיה היא שכולם יודעים מי יהיו הקבוצות בגמר כבר מראש אין כרגע שום ריגוש או עניין או אפילו איזה סיכוי קטן להפתעה..

    מה גם שהסגנון החדש של המשחק והכמות המטורפת שבה זורקים שלשות גורמת למשחקים להיות תלויים לחלוטין כמעט ביום קליעה של הקבוצות (שבדרך כלל טוב יותר בבית) ולכן ההפרשים המגוחכים האלה.
    לצערי אתה צודק גם הפעם הפלייאוף המשעמם בהיסטוריה! נקווה שהגמר יתעלה על זה כמו בשנה שעברה לפחות.

    קישור לתקציר המשחק הלילה בוסטון נגד וושינגטון –

    http://bit.ly/BOS-VS-WAS-5

  3. אבל למרות הכל ואחרי הכל, סדרת הגמר בין גולדן סטייט לקליבלנד, שתי הקבוצות שנמצאות בכושר שיא, עם חבורת השחקנים הטובה בעולם ועם כל הדם הרע וההיסטוריה הקצרה שביניהם, תהיה אחת המותחות והמרתקות,. לא יכול לחכות לזה.

  4. שתי בעיות עיקריות.
    ראשית, 2 קבוצות דומיננטיות מדי בקונפרנס שלהן.

    לברון חזק מדי. שני רק לג'ורדן.
    וממול, אוסף הכוכבים של גולדן סטייט חזק מדי. והוא יהיה גם חזק מדי על הקאבס בגמר המסתמן.

    הדבר הזה, בוודאות, מחלחל לכל הקבוצות האחרות. why bother?
    במזרח מחכים שלברון יירד בכושר. הדיבורים של שחקני טורונטו, ודוויין קייסי, היו פשוט מדהימים. האיש גדול עלינו, זה מה שהם אמרו, הקונטנדרית מס' 2 במזרח.

    ובמערב? כבר 3 שנים יש שם קבוצה ששוחטת אותם, במאזן שהוא הכל, פרט לתחרותי:

    39-207.

    זה מאזן של 84% נצחונות. גולדן סטייט ווריורז, ב-3 השנים האחרונות, מפסידה פעם ב-6 או 7 משחקים בממוצע. אז לנצח את הדבר הזה, ועכשיו עם קווין דוראנט, 4 פעמים ב-7 מפגשים? אין סיכוי.
    ?so, why bother
    ניתן ריצה מכובדת בפלייאוף, לא ניתן – ממילא כולם משחקים עבור מקום 2 ומטה, עם תכנונים לעוד 4-5 שנים קדימה.

    והדבר השני הוא הליגה והחוקים שלה. לא רק תקרת השכר הפרוצה, אלא קידוש משחק השלשות וההגנה על כוכבים בכל מחיר.
    אי אפשר לשחק יותר פיזי, ובכך לתת לקבוצות נחותות יותר בסטאר-פאוור, אפשרות לאזן את תוצאות הקרב הברור מראש.
    כמו שמצד אחד תהיה התקפה של ריאל ובארסה, אבל מהצד השני אין הגנה של מוריניו, יובנטוס או אתלטיקו. המשחקים יסתיימו בד"כ בתוצאה גבוהה לטובת המנצחת הידועה מראש.

    החדשות הרעות? העונה הבאה תיראה אותו דבר, רק יותר גרוע. כי תיכף גם לא יהיה לברון בכושר שיא, שמייצר לפחות אשליה של תחרות ולו בפיינאלס.

    1. שאלת בור, קרי לא מסיים חוזה? הרי כל הסיבה שגולדן סטיט הייתה מסוגלת להביא את דוראנט ולהחזיק סגל כזה זה בגלל השכר הלא הגיוני שלו.

      1. אם אין קשר עונה סדירה ופלייאוף, מצטרף טרי לעגלה המכביסטית שכמותך –
        אז מה כל הפזמון החוזר שלכם על "המזפח" והקבוצות הלא-ראויות שמשחקות בו.

        ואם אין קשר בין העונה הסדירה לפלייאוף, למה באמת נתנו לגולדן סטייט את הטיולים מול פורטלנד ויוטה? תגיד להם שישנו תיכף ומייד! קלמנטה אמר!

        1. סומסום מכובדי, דחילק, אחד ההנאות פה זה לקרוא את התגובות באתר הזה, עם כל המבינים שתורמים את דעתם.
          לעומת זאת, את הקבעון שלך, ושל הצד השני כמובן, כבר נמאס לקרוא, והוא מתחיל להעיב על ההנאה מהאתר. היו פעמים שאשכרה הגבתי לכם, בניסיון להציג את דעתי בצורה רהוטה פחות או יותר, אבל כמו בהאבקות בבוץ עם חזיר, אחרי כמה עשרות פעמים הבנתי שאתם פשוט נהנים מזה.
          הצעה: עשו קופי פייסט לטענות שלכם, שהרי הן אינן משתנות מפוסט לפוסט, שמרו אותם על קובץ וורד וקראו אותן מתי שתחפוץ נפשכם (הייתי מציע עוד משהו לעשות איתן…). זה לא שהדעה (במקרה הזה, הקבעון) אינה מעניינת או ראויה להשמע מלכתחילה, פשוט בפעם השמונים היא מתחילה לשעמם, ולייאש, ולעצבן.
          נכון, זכותך לציין שאני לא חייב לקרוא את התגובות באתר, אך גם זכותי לבקש ממך, ומהנלחמים בך, להפסיק לחרב לי את אחת ההנאות האחרונות בחיים המשעממים שלי

          האם אפשר, בבקשה, להכריז על הפסקת אש עד לסדרת הגמר?

          1. אה, ככה אני במוד רגוע 🙂 ואני בכלל אוהד דטרויט, והמטס, שנכפה למקום הזה, בגלל העדר.
            אל חשש, בפיינאלס כנראה לא אהיה כאן, גם פיזית.

          2. אני כמובן מתנצל על התגובה הרגשית שלי, כל נים פולני שבי התרעם על איך שכתבתי…
            חבל אם לא תהיה, אתה אחד מאלה שלרוב כיף לקרוא, ושתורמים רבות לאתר. פשוט הנושא הזה קצת גורם לי לפריחה (עד כדי כך שאני כבר קצת בעד הגולדן, ואני בכלל אוהד בוסטון)

          3. + אודיסיאה 2001.

            אגב:
            תגובות בנוסח, מזפח, לפלופ, המזרח החלש, לברון מקבל הנחה, הפלופים של הארדן, הארדן מתחמן את הליגה, ראסל הורס משחקים, ראסל ראש בקיר, ראסל הבריח את דוראנט –

            ועוד ליינים מבריקים ומרעננים כאלה –

            גם נחשבים כחפירה מייאשת וקרב חזירי בוץ?
            או שזה שמור לתגובות שלי בלבד?
            כי אתה יודע, יש איזה אחד-שניים שחוזרים עליהם, ככה בקטנה, פה ושם.
            או עשרה.
            או מאה אלף.
            מדי. יום. ביומו.

            אם הם בסדר אז אולי אעבור לנסות אותם.
            לפלופ!

    2. למה שני לג׳ורדן?? הרבה יותר טוב מג׳ורדן!! לברון משחק כבר שנים עם דחלילים והקבוצות שהוא צריך לנצח בדרך לגמר?? אריות הליגה!! תחליף אותו עם ג׳ורדן ואפילו לגמר ג׳ורדן לא מגיע!!

      1. בכושר הנוכחי של לברון זה כבר לא מופרך להגיד שהוא הטוב בכל הזמנים.

        לשם הוא חתר עם כל התובנות והכוחות המנטליים האדירים שלו, אפשר לומר שהמשימה הוכתרה בהצלחה.

  5. זה מפתיע? כתבתי על זה עוד בתחילת העונה הרגילה שהכל לפרוטוקול, שיעשו כבר גמר של ג״ס/קליבלנד. מצד אחד יש קבוצה אחת בקונפרנס פח ומצד שני היחידה שאולי תגנוב משחק או שניים מהמפלצת מהמפרץ זאת ס״א.

  6. אתם זטכרים ששנה שעברה גולדן היו שנייה מלעוף נגד אוקלהומה וגם פורטלנד עשו להם קונצים?
    היחידי שזה נכון לגביו השעמום הזו ורק במזרח זה לברון
    שגם כל שנה בוכה קצת ומקבל עוד ועוד שחקנים לבחירתו

    1. חרטטן בלי-לה-לו.
      פורטלנד גנבה משחק אחד, בסדרה בלי סטפן קארי.
      אוקלהומה?
      הרצחת וגם ירשת?

      אוהדי גולדן סטייט (מאתמול, גופיה של סטף מתאילנד, ממש כמו האורגינל), באים ומציגים את אוקלהומה כראייה לתחרותיות במערב.
      היתה עוד קבוצה עם סיכוי לשבור את המונופול של 3 השנים במערב, מונופול של עוד 3-4 שנים קדימה.
      הלכה מכבי עלית ווריורז והעבירה אליה את הכוכב הגדול שלה. לוודא הריגה.
      פורטלנד! אוקלהומה! השחוק יפה לבריאות.

      1. מכבי עלית(במלרע) תל אביב היתה גונבת את את הכוכבים של היריבה ומייבשת אותם על הספסל.
        מכבי ווריורס זכו בדוראנט ומשלמים לו מה שכל אחת יכלה לשלם(OKC יכלו יותר אאל"ט) אבל אצלם הוא לא מיובש על הספסל 🙂

    2. אתה צודק!
      זו בושה וחרפה שמרשים ללברון לשחק במועדן שמנוהל כמו שצריך!

      וזה ממש מגעיל מצד הקאבס שהם לא מאבדים משחקים מול קבוצות בינוניות מינוס כמו פורטלנד של השנה שעברה!

      איך הולך ההמנון של העגלה?

      לא משנה. נזכרתי.

      "מכבי, מכבי, מכבי שלי, בחורף בקיץ…"

      1. "הקבוצה של המדינה", לגמרי.
        ה-NBA מחפש נראטיב גדול, להמונים ולדור החדש.
        כמו לברון, "הבן האובד", שחזר הביתה והביא את האליפות המיוחלת.
        אז עכשיו, ויותר מזה – למתג את הסופר-פרנצ'ייז החדש של הליגה.

        וזה לא קל, להכניס מישהי חדשה למועדון של בוסטון סלטיקס, לוס אנג'לס לייקרס, שיקגו בולס ומיאמי היט.

        צריך להמציא מיתולוגיה (זה כמעט הצליח להם, עם ה-"9-73", עד ש"הבן האובד" הרס את זה בגמר).
        נותנים להם את הכלים גם הלאה ("חוק דוראנט" – לא רק שהוא יכול להצטרף לסופר-טים, עכשיו יהיה להם קל גם להשאיר אותו).
        ומפמפמים בלי הכרה, "סטףףףף!" בכל שער, גידול באוהדים של 2500 אחוז ב-3 השנים האחרונות, מכירת גופיות בשיא (לא רק בתאילנד, גם ב-100 דולר, בחנויות הרשמיות). וגם פה בהופס יש לזה כבר תוצאות.

        התוצאה? היום היא כבר הקבוצה מס' 4 בפופולריות שלה באמריקה, זינוק ממקום 18 לפני 3 שנים. ראשונה בין הלבנים, כשהיא חולפת על פני בוסטון סלטיקס.

        1. נותנים להם את הכלים … ה-NBA מחפש נראטיב.

          בטח . היתה קונספירציה שבעלים עם יכולת יקנה את הקבוצה לפני 7 שנים. וקונספירציה שהוא ימנה GM מוכשר . והנהלת הליגה הורתה בדראפט לפני 9 שנים לכל הקבוצות להימנע מלבחור PG רזה ממכללה שולית בבחירות הראשונות כדי שקבוצת המפרץ תוכל לבחור את המציאה במקום 7.
          והקומישנר בכלל שידך להם את ג'רי ווסט כיועץ .

          מה יש לי לומר ? פעם רדוף קונספירציות – תמיד נשאר כזה.

          1. מי אמר קונספירציה?
            ב-NBA יש מספיק אנשים חכמים, כנראה הכי חכמים בעולם בעסקיהם, לזהות גולדן אופרטיוניטי. הווריורז הנוכחית היא מכרה זהב עבורם – עד הנקודה שהאין-תחרותיות תתחיל לפעול לצד השני, אבל אני לא רואה את זה קורה כ"כ מהר. כי גם האופי של האוהדים היום שונה. היום אנשים כן אוהבים בלואו אאוטים של סופר-טימז, לראות את הדרים טים מגיעה וסוגרת משחק ב-3-4 דקות, ומקרה ברצלונה יוכיח.

        2. סתם שאלה לא קשורה למה מיאמי היט נכנסה אצלך לרשימה ולא יקירתך דטריוט?
          אם הולכים לפי הישגים אז יש להם בדיוק אותם הישגים.
          2 אליפויות B2B ועוד אליפות

          1. אלה נתונים והערכות מדיה, לא שלי בכלל.
            הקבוצות הכי פופולריות באמריקה, נכון להיום, הן לפי הסדר:
            אל.איי לייקרס, שיקגו בולס, מיאמי היט, גולדן סטייט ווריורז, בוסטון סלטיקס.
            דטרויט? אל תצחיק 🙂 אנחנו ילדים דחויים, וטוב לנו עם זה.

  7. אני לא רואה קשר בין העליונות של שתי הפייבוריטיות לבין הבלואאוטים בסדרות האחרות.
    בוסטון ווושינטון שונאות אחת את השניה ועולות עם מוטיבציה בלי קשר לסיכוי שלהן לזכות באליפות.
    חוסר יציבות של קבוצות ובאמת כנראה שההסתמכות על שלשות וימי קליעה מרחוק גורמים לתנודות האלה של הקבוצות שמתחת לשתי הגדולות.

    1. אגב, הצוות של TNT מדבר קשקושים וצחוקים בלי קשר לעיניין במשחק. 30 אחוז מהזמן שלהם זה סמול טוק ובדיחות בכל מקרה.

  8. יש נטייה מוגזמת להשתמש במילים: " הכי….. בהסטוריה" או הכי….. מעולם"….

    ויום אחרי להכתיר את אייזה כרכז הטוב בהסטוריה ואחרי זה להסביר איך עצרו אותו בקלות.

    רבותי קצת פרופורציה

    1. אני באמת תוהה מה יקרה אם נניח ג״ס יתנו סוויפ ללברון מה יהיו התגובות לעיל של אלה שכבר הכתירו אותו ״הכי טוב בהיסטוריה״

      1. ומה היו התגובות שלך בכל אחת מ-9 העונות שמייקל ג'ורדן, מן הסתם הגדול בהיסטוריה, אפילו לא הגיע לפיינאלס?

        1. ללברון יש פחות או יותר עוד 2-3 עונות בהם הוא יוכתר על בסיס יומי לטוב בכל הזמנים ויותר טוב ממיקל. לאחר מכן, זה יתחלף בקרי או ווסטברוק.
          ככה התקשורת פועלת.
          ומי זוכר את אותם דיונים בדיוק במשך שנים רק עם השם קובי במקום לברון?

  9. יש בזה משהו מנחם, למרות שמבחינת כמות משחקים עם בלואו אאוטס שנה שעברה היה משמעותית יותר.
    כמו שאמרו כאן, גם לסגנון המשחק יש משמעות רצינית.
    תופעות כמו קליבלנד וגולדן סטייט לא נעימות לאוהדי הכדורסל המסורים אבל הגמר מבטיח לספק רייטינג גבוה ואז יגידו שאין בעיה.
    מן הסתם אי אפשר לבוא בטענות כלפי הקבוצות עצמו שהגיעו למצב הזה, הן עשו הכל לפי החוק. אם כבר קליבלנד קימטה ועיקמה את ספר החוקים הרבה יותר. הסיבה היחידה שזה בסדר מבחינתנו זה כי זה נותן איזשהו פייר פייט מול המפלצת שנוצרה במפרץ.

      1. אוקיי עיקמו את תקרת השכר אם אתה לא רוצה לקרוא לזה חוקים.
        קליבלנד בצורה די ברוטלית. גולדן סטייט סתם נפלו על סידור כוכבים מושלם ושינויי חוקים ותקרת שכר שאיפשרו ויאפשרו ל 4 אולסטארים (מתוכם 2 MVP בשיא הקריירה) לשחק באותה חמישיה.

        1. הם לא עיקמו את תקרת השכר. הם עברו אותה ומשלמים על זה כסף. דן גילברט הפסיד 40 מיליון דולר בעונה שעברה.

    1. אני ממש לא מבין מה זה אומר "קימטה ועיקמה את ספר החוקים".

      ה-CBA ידוע וברור.
      מה שקליבלנד עושים השנה,
      ומה שגולדן סטייט יעשו בעונה הבאה,
      זה למקסם את יכולת התמרון תחת הכללים הקיימים והברורים.

      מי שמתבונן ההתנהלות של קליבלנד מאז קיץ 2014,
      מבין שכבר אז גריפין הבין את הכללים טוב יותר מהמתחרים.
      קודם כל –
      חוץ מהביג בננה, לא לוקחים חוזים חדשים שהם לא חוזי מינימום.
      אם מביאים לקבוצה שחקן, רק בטרייד שמבטיח את זכויות הבירד שלו.
      זו הסיבה שהם מסוגלים לשמור כל כך הרבה שחקנים לצד חריגת שכר כל כך גדולה.

      1. גיא, להיות הקבוצה הכי יקרה בהיסטוריה ולשלם קנס מותרות כמעט כפול מחוזי השחקנים זה וואחד קימוט חוקים. כשפרוחורוב ניסה לעשות את זה כולנו ייחלנו לכישלונו.
        אסור להגיע למצב שאפשר לקנות אליפות כמו בכדורגל.
        במקרה הזה בגלל גולדן סטייט התופעה של קליבלנד עוד נראית סבירה, אבל ממש לא הייתי רוצה לראות את זה הופך לטרנד.

        1. אני לא מסכים.
          החוקים ברורים,
          וקליבלנד לא כופפו, עיקמו, או קימטו שום דבר.

          גילברט קיבל החלטה של עלות/תועלת,
          החלטה שהייתה סיכון על המון כסף,
          והוא הצליח.

          ההשלכות של תקופתנו הן לא שאפשר לקנות אליפות בכסף,
          אלא שחייבים לשלם בשביל להיות בעמדת ניצחון.
          זו הסיבה שגולדן סטייט הולכים לשלם בשנה הבאה המון כסף,
          וזו הסיבה שאוקלהומה התפרקו.

          1. אז, מה אתה רוצה מגילברט לדוגמא שמוכן לשלם את המחיר הכבד הז כדי להביא אליפות? הוא לא עיקם שום דבר.

          2. אני רוצה שקבוצה לא תהיה מסוגלת להחליט על זה שעל הזין שלה קו ההגבלות שהליגה החליטה כדי לתת צ'אנס שווה לכולם- היא פשוט תשלם יותר. אין לי דבר וחצי דבר אל גילברט ששווה 5 מיליארד דולר ויכול לעשות מה שהוא רוצה עם הכסף שלו. ואני גם לא שותף לתיאוריות הארמגדון של סומסום לגבי עתיד הליגה כי היא עברה תקופות כאלו ובעזרת שינויי חוקים ידעה למצוא את הדרך לחזור להיות תחרותית.
            מה שאני אוהב בליגה, בניגוד לטענות הקפיטליסטיות שלך ושל גיא, שהיא לא ליגה של שוק פתוח ויודעת לייצר הגבלות לטובת הכלל.

          3. אפלטון, אני מצטער, אבל זה פשוט לא נכון.
            גילברט לא יכול להחליט ש-"על הזין שלו", ולהציע, לדוגמה, לבלייק גריפין חוזה מקסימום בשנה הבאה.
            קליבלנד כבולים תחת ה-CBA, בדיוק כמו כל שאר קבוצות הליגה.

            מה שהוא עשה, ויוכל לעשות גם בעתיד –
            בדיוק כמו כל קבוצה אחרת בליגה,
            זה לפעול במסגרת הכללים הקיימים.
            אלו שמאפשרים לו להאריך חוזים של שחקנים שיש לקאבס את זכויות הבירד עליהם.
            הקאבס עשו זאת עם TT, ג'יי אר, לאב, וקיירי.
            ןאם הם ירצו (וקורבר יסכים), הם יוכלו לעשות זאת גם עם קורבר בשנה הבאה.

            אני מבין את הביקורת –
            רק שהיא בכלל לא קשורה לגילברט, או לגולדן סטייט.
            היא קשורה לליגה.
            מערכת החוקים הנוכחית יצרה מצב בו על מנת להצליח צריך גם ניהול חכם, וגם כיסים עמוקים.

          4. קודם כל גם למישהו ששוה 5 מיליארד להפסיד 40 מיליון דולר זה בכלל לא זניח (איך אתה היית מרגיש עם להפסיד 8% מהכסף שלך בשנה אחת?)
            דבר שני המערכת הקיימת איתנו להישאר לעתיד הקרוב אז אל תצפה לשינוי.
            היכולת לייצר תחרותיות תלויה בגדול בהסכמי השכר. בהשוואה ל-NFL ול-NHL לדוגמא הסכם השכר ב-NBA הוא הכי לטובת השחקנים (למרות שב-2 השביתות האחרונות הם יצאו למעשה מפסידים). הבעלים היו שמחים למערכת שתאפשר להם להתנהל בדומה לשתי הליגות האחרות ובאמת היה ניתן להגיע בה לתחרותיות גבוהה יותר. המשמעות אבל הייתה פגיעה בתנאי ההעסקה של השחקנים. אז אני באופן אישי מוכן לחיות עם המצב הקיים בו בעלים צריכים לשלם הרבה כסף כדי להצליח, כי זה בסופו של דבר שומר גם על כוחם של השחקנים. אני עדיין מרגיש שזה לא מונע ליגה תחרותית. בכל מערכת שלא תהייה ייוצרו קבוצות חזקות וזה דווקא טוב כי זה מניע את הקבוצות האחרות להתחזק ולהתגבר עליהן.

          5. מבדיקה קצרה, נראה שיש כמה וכמה ביליונרים מבין בעלי הקבוצות, וגילברט הוא לא העשיר שבהם. לכן, לא נראה שהבעיה היא בחוסר השיוויון, אלא בחוקי הליגה, אם בכלל יש בעיה כזו. לדעתי ללא הרצון של לברון לקבוצה חזקה, גילברט לא היה מתאמץ.

          6. יאללה יאללה, לקנות אליפות, מי ישמע
            אתם מעתיקים טרמינולוגיה של הליגה הישראלית (או אירופית) שמסתמכת על זה שלקבוצות שאינן מכבי תל אביב אין באמת מודל רווח ושיש משאבים שמחולקים בצורה לא שווה (מפעלים אירופים וזכויות שידור)
            .
            ב NBA זה לא עובד ככה, גילברט (או גריפין) שילמו את מס המותרות והרוויחו מזה כסף. שתי הקבוצות הן להיט אדיר ויחד איתן אגב, גם שאר הליגה, גם אם זה לא באמת מוצא את ביטויו בהופס.
            אם דולן היה מחליט להשקיע את הסכום הזה הוא היה משקיע אותו ומרוויח גם כן. ביזנס דסיז'ן ותו לא.
            .
            גם לעניין העניין בליגה, אני מודה שגם אם גמר הפלייאוף פחות או יותר ידוע מראש, עדיין שתי הקבוצות האלו נותנות משחקים שכיף לראות מבחינת כדורסל נטו.

          7. האמת שגילברט הפסיד 300 מיליון דולר ב2016 כך שקליבלנד ולברון הם השקעה טובה למען כיפופי חוקים קצת יותר משמעותיים באוהיו לשנים קדימה אבל לא ניכנס לזה.
            הליגה אגב כבר התחילה בחוקי הנגד עם ההחלטה לאפשר לכוכבים ביתיים לקבל הרבה יותר כסף בקבוצת הבית ואני מניח שתהיה איזו החלטה לגבי שוק השחקנים החופשיים של פברואר למנוע מקרי דרון וויליאמס וכדומה.
            יש כלים להגביל גם אם לא הולכים על תקרת שכר קשיחה (שעדיפה לטעמי).

          8. אני חייב להבין משהוץ
            שאתם אומרים שגילברט הפסיד 40 מיליון.
            האם זה אומר שחריגת הקמס היא 40 מיליון אבל קליבלנד בתור מועדון עדיין מרוויח או שהוא כמו בעלים בכדורגל הישראלי יצא בהפסד של 40 מיליון?

          9. ניב – נכון, חוק דוראנט היה כדי לאפשר לקבוצות הקטנות לשמור על הכוכבים שלהם. אבל כמו שגיא אומר הוא רק יכריח את בעלי אותן קבוצות לחרוג עוד יותר מהתקרה כדי ליצור קבוצה תחרותית. מעבר לזה אין החלטות בעתיד הקרוב כי סגרנו את ה-CBA לשנים הבאות.
            יניב – קליבלנד כמועדון הפסידו 40 מיליון בעונה האחרונה.

          10. תיקון- דן גילברט נכון למרץ 2017 שווה 6.2 מיליארד דולר (בדצמבר 2016 היה שווה 4.8 מיליארד). אני מניח שמשהו טוב קרה בכמה חודשים, אולי שווי הקבוצה שלו.

          11. תומר –
            זה לא מספיק לרצות להוציא כסף. לדולאן ולניקס היו כמה מהקבוצות היקרות בתולדות הליגה.
            רחוק, זה לא לקח אותם.

            אפלטון –
            ה-CBA החדש כבר סוכם. אין ביכולתו של סילבר לשנות כרגע את היכולת של להגיע לביי אאוט עם שחקנים, ושל השחקנים לבחור קבוצה ברגע בו הם שחקנים חופשיים.

            יניב –
            לקאבס הפסד של 40 מיליון דולר, למרות שנת שיא בהכנסות.
            אבל זה לא לוקח בחשבון את עליית ערך הקבוצה, ואת הרווחים העקיפים שדולאן עושה מהקאבס.
            למען הסר ספק –
            הוא יוצא ברווח מהסיפור.

          12. עניין הרווח או ההפסד הוא משני לדיון. אני מניח שגילברט עשה את מה שעשה כדי להרוויח, יכול להיות שהוא טעה, יכול להיות שלא.
            העניין הוא שהקבוצות מתנהלות כגופים עסקיים וככאלה כל מנהל או בעלים יכול לקבל איזו החלטה שהוא רוצה במסגרת הכללים. אין פה מקרה מכבי תל אביב שיכלה להציע לשחקני גבת יגור, ינצור השם את נשמתה החוטאת, סכומים שהקיבוצים לא יכלו להתחרות בהם.
            אף אחד ושום דבר לא מנע מקבוצות אחרות לבנות בדיוק את אותן קבוצות כוכבים ובפעם האחרונה שבדקתי, לא GS ולא הקאבס ממוקמים במין שווקי ענק שכאלה שקורצים לכוכבים.

          13. גיא הרשע
            הרי זה בדיוק מה שאני אומר, אף אחד לא ניצל את המערכת או משהו. מדובר פשוט בניהול טוב יותר ונכון יותר, אני לא מבין איך אפשר לבוא למי מהם בטענות.

        2. עידו תיקון 0.8 אחוז ממש לא 8% , זה סכום פעוט לגבי הכסף שהוא מפסיד הוא מרוויח אותו בעקיפין מעסקים הרבים שיש לו באוהיו, מעליית ערך הקבוצה…

  10. רק לי הסדרה של סלטיקס ווושינגטון תופסת כיוון כמו הפיינלס של שנה שעברה כל משחק נגמר ברבע הראשון והכיוון זה גיים 7 שבתקווה יהיה קצת יותר צמוד (ולא אם הממוצע הפרש 18 בחמישה משחקים אז שיגמר 17)

  11. במערב היו שתי קבוצות מתחרות די שוות בחזקן: אוק. וג"ס. דוראנט שם לזה סוף. כל השאר פשוט לא באותה הרמה. במזרח, רק קליבלנד מגיעה לרמה הגבוהה, וגם זה, בגלל שלברון כוכב.
    כולם דיברו על זה בתחילת השנה, ועכשיו מתפלאים שזה קורה?
    יש איזו תחושה, מהליגה, מכל העניינים עם התעסקות בבחירות דראפוט, חוזי פרסום, כל העניין עם לבאר בול, כאילו שכדורסל זה כבר לא העניין החשוב ביותר. לא יודע לאן התגובה הזו מוליכה, אבל בשבילי מספיק לראות משחק או שניים בסדרה השנה. זה פשוט לא מעניין. גם לא מעניין לראות שחקנים יורים שלשות ללא הפסקה.

  12. זה לא הקבוצות ולא ה cba . זה השיפוט והחוקים הזויים. אי אפשר להאיט קבוצות כוכבים. כל מגע נגמר בשריקה וזה חד צדדי לטובת הכוכבים. קבוצות כמו ניו יורק של ואן גאנדי ומיאמי של ריילי לא יכולות להתקיים היום. וכך כשכוכבים מתאספים בקבוצה אחת נגמר הסיפור.
    קבוצות כמו ממפיס ויוטה שמנסות להאיט ולשחק הגנה מחוסלות על ידי השופטים. שיפוט הכוכבים זה כולם שקם על יוצרו ויגרור את הנבא למצולות

  13. מנחם אני מסכים המסקנות שלך אך אני חולק עם הסיבות שנתת.

    הבת שלי לוקחת תרופה כל יום. מכיוון שהיא קטנה מידי אז אנחנו קוטשים את הכדור ומערבבים את האבקה בכפית עם שוקלד נוטלה למריחה. בימים הראשונים היא הייתה מזכירה לנו בהתלהבות שהיא צריכה תרופה. היא כל כך נהנתה מהרעיון שהיא "מחוייבת" לאכול שוקלד שהיא הרגישה ברת מזל. כיום היא בקושי מסוגלת לעבור את זה. היא טוענת שהשוקלד מגעיל אותה והיא מתחננת שנעבור למשהו "פחות מתוק".

    ככה אני צופה כיום בליגה. כשסן אנטוניו אחריי שנים של כדורסל אפור הגיעו לגמר הנקמה מול מיאמי ב2014 ופירקו לה את הצורה נהנתי מכל תבוסה שהם הנחילו כי היה בזה גילוי אמיתי. שלפעמים סופרסטארים סטטים שווים פחות מחבורה מלוכדת שנעה ללא כדור ומשחקת כדורסל טהור לא צפוי ומלהיב.

    גולדן סטייט לקחו את הנעת הכדור לרמה אחרת ועם חבורה שהגיעה משום מקום הראו שקליעה וחיתוכים ללא כדרור הם לא פחות יפים מעוד תצוגת דאנקים. העניין הוא שהשוקלד נהיה מתוק מידי. חוץ ממפיס ועוד כמה שמנסים רוב קבוצות הליגה משחקות את אותו סוג של כדורסל. תוצאות גבוהות ומשחק עם 110 פוזשינים הוא מלהיב אבל מתישהו צריך גיוון. צריך זהות. והליגה הזאת מלהיבה אבל רוב השינויים שלה הם מתחת לפני השטח ועוד לא נשאו פרי. כל הכוכבים שנותרו בפלייאוף הם שחקני חוץ (אולי דריימונד?).

    איפה כל הגבוהים הצעירים של הליגה? או מחוץ לפלייאוף תקועים בקבוצות בינוניות. איפה יוקיץ טאונס קאזינס דיוויס פורזינגס אמביד. הם כרגע בחוץ. הייתי מוסיף את יאניס שמתי שהוא מילווקי יבינו שצריך לבנות סביבו קליבלנד ולא ממפיס. לגולדן סטייט יש שנה שנתיים מקסימום לפני הנפילה היחסית (צריך פוסט שלם להסביר למה אני חושב כך). לקליבלנד גם משהו כזה. עדיין אילו היו קבוצות יותר הטרוגניות בסגנון ובזהות עדיין היה כיף. בסוף כל מה שאני צריך לעשות זה להסתכל בהיסטוריית הצפיות שלי בליג פאס. למעט גולדן סטייט ומעט קליבלנד הקבוצות שהכי אהבתי לצפות בהם כבר מזמן בחופשת דייג.

    1. אין בכלל ספק שאתה צריך להגיב יותר!

      חסר צליל שפוי בהופס,
      מהסוג שהוא לא חלק במערבולת ההתנצחויות.
      על אחת כמה וכמה כאשר התוכן של אותו קול שפוי,
      הוא תוכן מלא תובנות.

      1. אם יורשה לי, ומבלי לפגוע, אתה לוקח חלק פעיל ביותר ב"מערבולת ההתנצחויות" הזו וחבל.
        התגובות שלך בדרך כלל מהנות ומאירות, חבל שאתה לוקח חלק בלופ האינסופי הזה…

    2. יצא לך קצת אייל גולן אבל בגדול מסכים חלקית עם הדברים שלך.
      מאד משמעותי באמת שכל שחקני הפנים הדומיננטיים עדיין לא משחקים בקבוצות חזקות. יחד עם זאת יש לנו הבדלי סגנון מאד ברורים בין רוב הקבוצות שנשארו בפלייאוף. אין ספק שניגוד סגנונות בהחלט מביא עניין.

    3. ג'ון חכה, דדי מביא את לאורי לדנבר ואז דברים יעופו (אני עדין מבסוט על הרעיון הזה ואיזה באסה שהוא לעולם לא יקרה )

  14. זה נכון ואין לי הסבר למה.
    אולי הדומיננטיות המוחלטת של שתי הקבוצות משפיעה עלינו כצופים ועל הציפיות שלנו מהקבוצות האחרות.
    אולי כי במערב (תמיד פלייאוף יותר מעניין לטעמי) היו קבוצות שלא באמת התאימו למעמד כמו יוטה ופורטלנד) וזו שכן הודחה בסיבוב הראשון.
    אולי כי הנאחס המובנה בקליפרס התפשט לשאר המערב.
    אולי כי סתם יצא כך והיה יכול להיות גם אחרת.

  15. Mנאחם צודק! חלקית..

    כשרואים קבוצות חלשות ורכות כמו פורטלנד ויוטה זה מביא לשיעמום טוטאלי עד לגעגוע עז.
    ואז באות מכל מקום פציעות של ננה ופארקר שסוגרות את הסיפור עד לגמר.

    בלי המלך ששובר שיאים כל לילה ויצחק תומאס שמיתגבר על טרגדיה אישית,, לא היתה שום סיבה ליראות כדורסל באמצע הלילה.

    1. המנון רנדי :

      לשון ארוכה וחרמנית לי ללקיקה
      מחפשת מקלט חמים ,
      את ישבן אדוני לברון סרקה
      נמרחתי מהנאה מהאדים .

      1. אשברייי תמשיךך ללקק לאשך ולהיות הליצן הראשי ב-לללל.
        .
        את הבדיחות זימה שלך אתה יכול להכניס לתחת של גריימונד והקאפקייק.

          1. תיתבגר כבבר זה רק כדורסל,

            אני לא ירד לרמה שלך אבל זה בדיוק הזמן שתפסיק למלא את האתר בטירלולים ורפש שלא קשורים למישחק.

        1. כל עוד הטרול יכניס פה את הטירלולים שלו ללא תגובה , אני אעמיד אותו במקומו . חבל שאחרים לא עושים את זה.

          1. אני ממליץ לך ליקרואא ולעבור על התגובות של שאר המבינים פה ואז אולי
            תבין שאתה רושם בעיקר שטויות.

        2. ה"א אני מצטרף למוש השור.
          בחייך תפסיק את זה.
          שיעריץ את לברון כמה שהוא רוצה, כל עוד הוא לא מעליב אף אחד אל תקניט אותו.

          זה לא פיני מוואלה

  16. בנוגע לג"ס – בעיקר עניין של ניהול נכון, בחירות דראפט נכונות ומאמן מוצלח, שהביאו אותם לאליפות וסגנות בשנתיים האחרונות. בדוראנט זכו מכיוון שגם הוא התלהב מהשיטה ובהצלחה וגם על כך אי אפשר לגנות אותם.
    לברון תופעה יחודית, בבואו ובעוזבו מועדון יחרוץ גורלות במזרח ולעתים יזכה באליפות. לא חושב שיהיו עוד הרבה לברונים… ולכן זו תופעה חולפת.
    לכן התשובה הנכונה היא – סאן אנטוניו, כמובן – קח לך מנהל ומאמן ותן להם לבנות לך בית – רוסטר, שיטת משחק, אופי, פיתוח שחקנים ועוד ועוד. הבעיה היא לא שרוב הקבוצות אינן ג"ס או לברון, הבעיה היא שרוב הקבוצות אינן סאן אנטוניו. ומי שכן מצליח להיות סבלני, ממוקד ועם אופי, כל הכבוד לו, גם אם לא זכה באליפות (ממפיס למשל).

  17. שחקנים עם אופי חלש וסף שבירה אפסי.

    אחרת אי אפשר להסביר נצחון מוחץ ב-25 נקודות ולמחרת תבוסה ב-25 נקודות. זה ממש לא יחסי הכוחות האמיתיים .

    הקבוצה היחידה שמשחקת מעל לרמתה זו ס"א עם כתת האלופים של 2014. וגם הם צריגים שPG בן 39 יציל אותם.

    יוסטון חזרה פתאום ל HERO BALL. בוסטון עוד לא הביאה שום הירכייה קבועה למשחק, וג'ון וול הוא שחקן של מצבי רוח.

    על החדשות הטובות השנה הבלוגים החיים ברמה אחרת לגמרי עם החזרה של שעייה האליל וסומסום. ביחד עם הכוכבים הקבועים. הרמה המעליבה של המשחקים רק תורמת לקטעים בבלוג החיי!!

    1. בכל מקרה הקאבס והווריירס מעל כולם. כל השאר לא כל כך משנה.

      בעניין אחר ובתחום אחר: לפני כמה וכמה זמן בהקשר שבו זה נכתב כתבת שלנצרות יש מה להציע יותר מאשר היהדות. ובכן, ניכר מדברים אלו שכלל אינך מכיר את מקורות היהדות. ליהדות יש כל הרבה מה להציע מאשר הנצרות או כל דת אחרת שזה עלבון לאינטלגנציה לכתוב מה שכתבת. אין כל מסמך נוצרי שמשתווה לתנ"ך או לספרות חז"ל ואין בכל דת אחרת ערכים מוסריים וחברתיים כמו ביהדות שמרוכזים בין השאר בספר משלי ומגילת קהלת שבתנ"ך ובפרקי אבות ומסכת דרך ארץ שבספרות חז"ל ומפוזרים בכל מקורות היהדות. ונכתבו בעניין זה ספרי מוסר רבים במשך הדורות ועד זמנינו כמו: שערי תשובה, חובות הלבבות, תיקון מידות הנפש, ארחות צדיקים, מעלות המידות, מסילת ישרים, חשבון הנפש, מוסר אביך ומדות הראי"ה, אורחות יושר, ועוד רבים.

      1. אתה רציני קרמר?
        מיסיונריות בפוסט על כדורסל???

        ובו ונגיד שאחד מקוראי הפוסט, אולי אני, אולי מישהו אחר,
        הוא נוצרי/מוסלמי/דרוזי, והוא קורא את התגובה שלך.
        כל מה שהוא למד ממך היהדות זה על הזלזול וההתנשאות שיש לחלק מהמאמינים ביהדות כלפי דתות אחרות.

        הכי רחוק ממידות נפש, ומחשבון נפש, שיכול להיות.

        1. מה הקשר?! לא תקפתי אישית נוצרים ומוסלמים או כל בני דת אחרת אלא העובדה שאין מסמך דתי אחר שיכול להשתוות ערכית ומוסרית למקורות היהדות שהבאתי.

      2. איליאדה ואודיסיאה, אדיפוס המלך, משל המערה (פוליטיאה), וירגיליוס, הוידויים של אוגוסטינוס, סומה-תאולוגיה (תומאס מאקווינס), מכתבי אבלאר ולואיז, קופרניקוס, גליליי, ניוטון, מוצארט, בטהובן, באך, דא וינצ'י, המלט, הוידויים של ז'אן ז'אק רוסו, יסורי ורתר הצעיר, פרנקנשטיין (מארי שלי כתבה אותו בגיל 22 !), ניטשה, דוסטוייבסקי…
        התעייפתי

          1. אלא טקסטים דתיים מוסריים כמו למשל משלי וקהלת ומסכת אבות ומסכת דרך ארץ וספרי מוסר אלא דברים כמו ספרות קלאסית ומוסיקה.
            לכן אין בתגובה של דה שוט כל סתירה לדבריי.

        1. אני חובב מקרא מדופלם, וצר לי לאכזב את מקורות המיידע שלך קרמר.
          הנוצרים הם מאמינים גדולים בתנ"ך…. הם אפילו קוראים לו הברית הישנה. אחריה באה הברית החדשה…. .

          טיעון כמו: אנחנו הדת הכי טובה כי לנו יש את התנ"ך נופל על… כן. גם לנו יש את התנ"ך.

          וטיעון כמו: שלנו הכי טוב כי אנחנו מפרשים יותר טוב את התנ"ך !
          נופל על… לא אנחנו מפרשים את התנך יותר טוב., אפילו כתבנו לו SEQUENCE .

          בוא נהיה מעשיים ונגיד. אצלנו מחלקים מתנות בכריסמס. ועל זה אתה יכול לבוא ולהגיד: רק יום אחד? אצלנו מחלקים מתנות חנוכה שמונה ימים!

          1. אתה מוזמן להביא טקסטיים דתיים אחרים בעלי ערכים מוסריים כמו המקורות שהבאתי.
            יש גם גויים שרואים ביהדות את הדת הטובה ביותר והאמתית. למשל, פרופסור בסורבון אמר לרב עמאר כשהיה נער שבתלמוד יש הכל ולא צריך כל ספר אחר.

          2. אם היית מכיר את מקורות היהדות היית יודע שביהדות הטקסטים המוסריים ביותר.
            אתה מוזמן לעיין במשלי וקהלת שבתנ"ך, מסכת אבות ומסכת דרך ארץ שבספרות חז"ל, הלכות דעות בספר משנה תורה של הרמב"ם. וספרי מוסר אחרים שבמהלך הדורות כמו שערי תשובה, חובות הלבבות, תיקון מידות הנפש, ספר הישר, אורחות צדיקים, מסילת ישרים, מעלות המידות, שו"ע (שולחן ערוך) למידות, מוסר אביך ומידות הראי"ה, אורחות יושר, ועוד רבים.

          3. תוספת לאיש: כל הדוגמאות שהבאתי מראות שהיהדות אינה ממש כמו דאעש אלא המוסר האמתי הנצחי וביהדות לא יכולה לצמוח תנועה שכל דרכה הוא לרדוף אחר מי שלא שייך לדרך שלה ולבצע דברים כמו עריםת ראשים. אי אפשר להבין מכל דבר כלשהו ביהדות על כיוון כמו דאעש. ומי שמכיר את מקורות היהדות כמו הדוגמאות שהבאתי יודע שהשקפת היהדות היא הפוך מהדרך של ארגוני האיסלאם הקיצוני.

        2. אלה לא טקסטיים דתיים של ערכים ומוסר. דיברתי על טקסטים דתיים בלבד ולא על ספרות ומוסיקה וכדומה.

        1. מי שחושב שדרך חיים שרווח בה תרבות דיבור של גסויות וניבולי פה וכולל לכנות אישה על שם אבר המין שלה, עולמו של צר כנמלה והוא פתטי.

          1. איזה מוסר יד בדיוק בלהרוג אלפים בגלל שהם לא שמרו שבת? איזה מוסר יש לרצוח תינוקות מצריים על מעשי אביהם, לגבי חזר הם היו אנסים נקרופילים שדינם היום כלא או המתה בזריקה, ממליץ לך לקרוא על אונס קטינות ואז לדבר על מוסר.

          2. 1. בשום זמן לא נהרגו אלפים בגלל חילול שבת. לעונש מוות ביהדות תנאים חמורים שמקשים על האפשרות המעשית להוצאה להורג. במחלטקת במשנה דנו מה נקראת סנהדרין קטלנית ולדעה אחת זוהי סנהדרין ההורגת פעם בשבע שנים ולדעה שניעה פעם בשבעים שנים ורבי עקיבא ורבי טרפון אמרו שאם הם היו בסנהדרין לא היה נהרג אדם מעולם.

            2. כל הבסיס לשאלתך הוא שהדת היהודית אינה אמת והתורה אינה רמת. מי שמאמין שכן כי אין אפשרות שהתרבות החילונית יכטלה להיות אמתית (ובין השאר בגלל שבבסיס של ההתנהגות האנושית שהוא הדיבור התרבות החילונית כושלת), אז ממילא גם אם איננו מבינים בהבנתנו האנודית המוגבלת הדברים אמת לאמתה.

      1. + 1 מסכים לגמרי. כתבתי על זה כבר לפני יומיים. אין ספק שעדיף סדרה כמו של וושינגטון – בוסטון על סדרה כמו קליבלנד – אינדיאנה

  18. הדיון על הבלוואווט וההפרשים הגדולים מדי היה גם בשנים הקודמות. אז הסברנו את זה בעיקר בסגנון המשחק המסתמך על שלשות, הפרשים נפתחים מהר מדי..
    אולי אפשר להוסיף לזה את העייפות והזהירות מפציעות. כדי לעשות קאמבק צריך הרבה אנרגיה בהגנה ובהתקפה, וכשיש עוד משחק עוד יומיים, עדיף לשמור את הכוחות..
    לכן לדעתי במשחקים האחרונים של הסדרה נראה את ההפרשים האלה פחות, כמו במשחק 5 של ספרס-יוסטון, כי זה now or never!

  19. איזה כתיבה מנחם, ללקק ת'אצבעות!
    מעבר לזה אתה לגמרי צודק. היו לי, ונראה לי שלכולם, ציפיות גבוהות מהמשחק הלילה וקיבלנו משחק זבל לכל אורכו.
    נקווה שהגמר הכללי יהיה מעניין כי יש רושם שגם הגמרים של החטיבות יהיו יבשים כמו המדבר.

  20. אני זורק פה סיבה שנראית לי רלוונטית לתוצאות:
    הקבוצות זורקות מ – 3 בלי סוף. אם הן תופסות יום טוב 40% ומעלה, הן מנצחות בבירור. אם תופסות יום רע הן ממשיכות לזרוק מתוך הנחה שהסטטיסטיקה תתאזן וכאשר זה לא קורה יש בלואו-אווט

  21. המצב בהחלט קצת מתסכל, ולצערי העליונות הברורה של הווריורס מזכירה יותר מדי את הדומיננטיות (שלא לומר מונופול) של מכבי תל אביב בכדורסל הישראלי לפני 20 שנה.

    אחד הנתונים הכי מפחידים הוא שאם מסתכלים על הטופ 10 של המאזנים הכי טובים בעונה הסדירה אי פעם, 3 מהם הם של גולדן סטייט מ3 העונות האחרונות(!!!), והיד עוד נטויה.
    זה פשוט מטורף, גם הקבוצות האימתניות כמו הבולס של 96 או הלייקרס של תחילת המילניום (ובטח שלא ההיט של ווייד ולברון) לא מתקרבות לנתון הזה.

    אז יכול להיות שגולדן יפסידו שוב בגמר (כמו שקרה פה ושם גם למכבי), אבל הדרך לגמר כנראה תהיה די משעממת.
    והחלק הבאמת מבאס? לא נראה שזה ישתנה, ההתנהלות שלהם פשוט מופתית, והם עושים הכל לפי הספר.

    1. מעולה.
      חופשי צריך להביא אותו לאתר.ודרך אגב הוא גם מה זה צודק לגבי קוואי שהכל נראה אצלו כל כך קל ולא מתאמץ

  22. מנחם לס – יופי של טור. כל מילה בסלע (גם של בארקלי).
    אומר לכם היכן הכל מתחיל – אין לחץ על הכדור !
    זה הכל.
    משם זה מתגלגל וההסבר פשוט.
    אני רואה את לברון במשחק 4 מעלה את הכדור בכדרור וטאקר מחכה לו על קו השלוש. מה זה ???!!!
    אני רואה את הארדן מעלה את הכדור בכדרור וגרין מחכה לו על קו השלוש. מה זה ???!!!
    אני רואה את מאנו, בן 90, מעלה כדור בכדרור ובברלי – כן כן, בברלי – מחכה לו על קו השלוש. מה זה ? נגמרו המילים.
    רכזים, דמויי רכזים, מחליפי רכזים, רכזי זקנים, רכזים בלי כדרור (מילס), רכזים איטיים (פול), רכזים מוגבלים (דלבדובה), אפילו מספרי 4 – כל מי שבא לו, מוריד כדור לרצפה. באנגלית אומרים על זה WTF ???
    אם אני זוכר נכון, הקבוצה האחרונה שלחצה על כל המגרש ברמת ברירת המחדל הייתה שיקאגו ההיא של ההוא.
    שימו איזה ילד מהנוער שירוץ כמו משוגע מסביב לרכז, מקו הרוחב של קבוצתו ועד לחצי, ותראו מה יקרה לפלייאוף. הארדן ישפוך מנוע אחרי 4 דקות, לברון לא יוביל יותר כדור, גם לא גרין, פול ו-וול ואפילו איזיאה הקטן יישארו בלי כוח להוציא זריקה. מאנו בכלל לא יעז לגעת בכדור לפני קו השלוש, כך גם גרין, דוראנט ואפילו קליי.
    באופן עקיף, זה יכריח את הרכזים להיות "רכזים" במובן הכי קמאי של המילה – לעבור את החצי ! או אז סטף, לילארד, ראסל, וול, איזיאה, קיירי ושאר ירקות-צלפים יגלו שהרבה יותר קשה לקלוע עם הלשון בחוץ (כיום בליגה רק סטף קרי יודע לקלוע בצורה עקבית כשהוא אחרי תנועה אינטנסיבית).
    כשיהיה לחץ על הכדור – המשחק יקבל אופי אחר לגמרי. הטיילת תיגמר, יתחילו קרבות אגו, העייפות תדבר, שחקנים לא יעמדו וימסרו כמו באימון (גרין, כל המזרח אירופאים למיניהם, הגאסולים) והשופטים יישרו קו – כי כך הם תמיד עושים.
    כשיהיה לחץ על הכדור – יהיה כדורסל; אבל השינוי שחל בתפיסה של הכדורסל ומקומו בתרבות האמריקאית – כחלק מהשינוי במקומם ובתפקידם של הספורט בכלל ושל ספורטאי-העל באותה התרבות – שינוי זה לא רואה בעין יפה "לחץ על הכדור". על כך – בפעם אחרת.
    שוב תודה למנחם שמעז לומר בפה מלא את מה שכולנו חושבים, ומתביישים בעצמנו שאנחנו חושבים את זה.

    1. איך אפשר ללחוץ על הכדור כל המגרש כשאסור מגע עם מוביל הכדור ועל כל נגיעה שורקים?
      אין משחק הגנה בנב.א ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת ועל כן אי אפשר להשוות בין שחקני ההווה לעבר.

      ליגה פארסה והתופעות שאנחנו רואים העונה ובכלל בשנים האחרונות וכאלה שהכתבה פה מדברת עליהן הן לא במקרה.

      1. אם תלחץ, ישרקו, אבל כמו שהפילוסופיה הכי פשוט הובאנאלית של פיני גרשון עובדת – תעשה חמישה פאוליפ, ישרקו ארבעה, תעשה עשרה, ישרקו שבעה, תעשה 20, ישרקו 10 – כך לחץ מתמיד על הכדור יחלחל בסוף גם לתודעת השופטים. סוג של "מהפכה" מלמטה.
        עקרונית – לא עדיף לשלוח את קליבלנד, ג"ס ויוסטון לקו במשך כל המשחק ? זה יעצור להם את השטף וימנע מהם את השלשות.
        נכון להיום, מה שהליגה עושה זה להתגלגל על הגב ולהעמיד פני מת (באנגלית זה נשמע יותר טוב).

        1. לא הרבה קבוצות השתמש בלחץ הזה גם פעם וtrap של שיקגו אכן היה נשק קטלני אבל קבוצות למדו להתמודד איתו ובימינו זה היה מוביל להרבה נקודות קלות במשחק מעבר.
          הסיבה שפחות לוחצים היום הרבה יותר קשורה לשלשות מאשר לכל דבר אחר. הלחץ על מוביל הכדור יוביל להרבה יותר זריקות פנויות לשלוש מהפינה.
          לשלוח כל קבוצה לקו בסיטונות זה מתכון מוצלח להפסד (אפילו מבחינה מתמטית).

          1. אף אחד היום לא מנסה לחץ ואף אחד לא שולח לקו – אז אין לך מתכונים, זה רק בראש. לטלוויזיה לא טוב שלברון יזרוק 50 עונשין במשחק, אז כולם זזים ונותנים לו לקלוע לייאפים. לגבי שלשות מהפינה ? מעניין איך הן ייכנסו אם הזורקים יהיו עייפים מעזרה בהובלת הכדור. מישהו ניסה ללחוץ בשנים האחרונות ?
            לגבי שכנוע שלי – אם אני לא מסכים עם טענות סותרות אז אין דיון ?
            לגבי הנוסטגליה – הטיעון שתמיד מנצח – עזוב את מה שהיה. מה שיש היום זה טוב ?

          2. אתה מבלבל. לגבי השכנוע התגובה הייתה להורנט שאמר ששום דבר לא ישכנע אותו.
            תרגיל אריתמטי קטן. ניתן לקבוצה 100 התקפות במשחק. עכשיו כל פעם תשלח אותה לקו (בוא נתעלם לרגע מזה שלא ישארו שחקנים.) אפילו אם יקלעו רק ב-60% יהיו להם 120 נקודות. עכשיו לך תנצח את זה כשרוב הקבוצות קולעות מעל 70%. (140 נקודות למשחק). בגדול לקבל זריקות עונשין זה האופציה ההתקפית המשתלמת ביותר.
            אם זה היה כל כך מעייף למה רכזים כמו סטוקטון, אייזאה או מג'יק היו משחקים יותר דקות ממה שמשחקים היום? הסיבה קשורה לכך שהיום גם במשחק חצי המגרש אתה צריך לנוע הרבה יותר כדי לחפות הגנתית.

            לגבי הנוסטלגיה -אהבתי את הכדורסל אז אני אוהב אותו גם היום ואני מת לדעת איך יראה הכדורסל עוד עשר שנים. אני בטוח שהוא יהיה שונה.

      2. אם שום דבר לא ישכנע אותך אז אין באמת על מה לקיים דיון לא?
        כמו רבים אחרים אתה שבוי בנוסטלגיה. בעבר היו שורקים הרבה יותר וההגנות היום הרבה יותר דינמיות ולא פחות פיזיות מבעבר.

        1. יש משהו בדברי דה שוט.אני למשל לא סובל את הקטע שכל התקפה אחרי סל הרכז ולא משנה מי זה מגלגלים את הכדור עד החצי ורק אז מרימים אותו.זה אחד הדברים שיותר מעצבנים אותי.

    2. דה שוט, תסתכל מה הארדן עושה כשלוחצים עליו ותבין למה לא עושים לחץ על כל המגרש. תוך שתי שניות שולח כדור של 30 פיט למישהו פנוי אל קו השלוש ובום.
      דווקא קבוצות כמו גולדן סטייט ויוסטון שווה להם לנסות לחץ כדי להגביר את קצב המשחק גם במחיר של ספיגת נקודות קלות.
      היה מעניין לראות את הרוקטס עושים זאת יותר במשחק הבא, עם הגדלת הרוטציה כמובן.

      1. ראיתי בהארכה מה הארדן עושה כשהוא עייף. אז הוא יעיף כמה הום-ראנס בחצי הראשון אבל ישחק הרבה פחות דקות או שלא יהיה אפקטיבי בסופי המשחקים (ראה רבע רביעי של ראסל מול שלושת הראשונים בכל הסדרה מול הטילים).
        ד"א, לחץ לא אומר לתת לו לעבור. אני מדבר על לחץ על הכדור, עבודת רגליים, ידיים טורדניות ולהישאר כל הזמן בינו לבין הסל. לא בשביל לחטוף – בשביל שיתאמץ. כשאתה בא לקרב – תילחם.

        1. הום-ראנס זה גם טוב, ליוסטון יש אחלה קבוצה העונה, ותכלס, להארדן יש נתונים מושלמים להיות גם כוכב בייסבול. הוא חזק וגם זריז במידה, היד שלו מדהימה, והמוח הערמומי עובד כל הזמן.

    3. אני לא בטוח שאני מבין מספיק את המשחק בשביל לתת התייחסות אינטיליגנטית ממש לסוגיה הזו אבל על פני השטח אני נוטה להאמין שהמשחק משוחק כפי שהוא משוחק כי זו שיטה שמביאה תוצאות. לא סתם קבוצות מעדיפות לא ללחוץ על הכדור בחצי של היריב או אפילו רחוק מהסל.
      לדעתי יש שתי סיבות עיקריות (מעבר לחוקים שהשתנו) לסיבה שלא נעשה יותר שימוש בשמירת לחץ רחוק מהסל:
      – שחקני התקפה למדו לשבור לחץ כזה ולהעניש את ההגנה. העליה בדיוק מהשלוש וריווח המשחק היא לפחות בחלקה תוצאה ישירה של ההתמודדות עם הלחץ
      – שמירת לחץ כזו גם מעייפת מאוד את המגן, למעשה יותר מאשר את השחקן עם הכדור. מאחר וכמעט כבר אין שחקנים א-לה בואן שכל תפקידם הוא להתבלדג על מוביל הכדור ולחפף בהתקפה, אין באמת קבוצות שיכולות (גם אם היו יודעות איך) להפעיל שמירת לחץ ליותר מחמש דקות גג.

      1. הנקודה האחרונה מאד מדויקת. ההגנה הרבה יותר מתעייפת בשיטת משחק כזו מההתקפה. לכן זה כלי שמאמנים מכניסים רק ברגעים מסוימים מול קבוצות מסוימות.

      2. + 1
        אבל –
        מישהו ניסה ?
        חוץ מזה, איזה תוצאות פורטלנד, יוטה, אינדיאנה וטורונטו (בוסטון ? וושינגטון ? ס"א ? יוסטון ?) השיגו בלי הלחץ ? יש יותר גרוע מזה ?

        1. תמיד יש גרוע יותר. זה לא אומר שלא שווה לנסות. קשה לי לחשוב כרגע על דוגמא ספציפית אבל ראיתי כבר כמה פעמים מאמנים משתמשים בטקטיקה למספר דקות קצוב.

        2. לא ראיתי את כל המשחקים
          אף קבוצה אפילו לא ניסתה להפעיל לחץ כזה לזמן קצוב?

          גם אם לא כטקטיקה מובילה, לחץ נשמע לי כלי ראוי לארסנל

          1. בסדרה של יוסטון מול אוקלהומה שתי הקבוצות ניסו לעשות את זה בחלקים מסויימים וזה פורק מאוד מהר.
            בעונה הרגילה הרבה קבוצות ניסו לעשות את זה על הארדן, בעיקר בתחילת העונה וזה נגמר באסון מבחינתן. היכולות של קבוצות לפרק את הלחץ בשתי מסירות הפך את זה להימור הגנתי מסוכן. עדיין אצל קבוצות מסויימות זה שווה ניסיון לדעתי, במיוחד מול הספרס שם הקו האחורי חסר ניסיון בסיטואציות כאלו.

          2. דלבדובה הצליח לשבש את המשחק של ג"ס בגמר 2015 עד שתש כוחו. אבל זאת הדרך, אם אתה שואל אותי. אל תיתן לאף שחקן ללכת עם הכדור כאילו זה הספורטק או משחק ותיקים. תלחץ את הכדרור של קליי (לא חזק), של גרין (איטי), של דוראנט (מודה – בעייתי), תן לסטף "להתבזבז" על הובלת כדור.
            לגבי קליבלנד זו בעייה כי אי אפשר ללחוץ את קיירי, זו התאבדות – ובכל זאת, הייתי נותן לג'וזף, למשל (כשקייל עדיין שיחק) להתאבד עליו. בטח שהייתי לוחץ את לברון, רק בשביל שיתעייף, לא מנסה לחטוף לו.

          3. לגבי אוק' יוסטון – קשה ללחוץ את ראסל כי הוא הכי זריז בליגה (אחרי קיירי) ובכל זאת הלחץ של בברלי הוציא אותו קצת מהמסלול (אם בכלל יש לו מסלול). בברלי התמלא עבירות והמחליפים שלו לא לחצו, אז ההשפעה לא הייתה גדולה. אם תלחץ את הארדן בחכמה, הוא יתעייף ויתחיל למסור לקבוצה השנייה.

          4. מה שהוציא את ראסל מהמסלול זה העייפות וקבלת ההחלטות ממש לא בברלי, ברבעים 1-3 ראסל היה מצויין. אי אפשק ללחוץ היום שחקנים כאשר יכולת הקליעה גבוהה כל כך+ העובדה שהנקודות מהקו הם הקלות ביותר, יכול להשתמש חלקיץ כמו מילווקי בדאבל טים והלחץ שכופה איבודים (אך אפילו קבוצה ארוכה כמו זאת רוסקה מ3 כל העונה באחוזים מדהימים מהפינה. (השיטה הזאת יכולה לעבוד לדקות ספורות).

    4. קראתי את כל השרשור ואת התגובות של גילרי.
      גם לי חסר הלחץ על כל המגרש. לא כברירת מחדל אבל ככלי להוציא את היריב משיווי המשקל. לשימוש ב-2-3 הדקות האחרונות של משחק צמוד

        1. בעיקר אם רואים את מאנו מעלה את הכדור להתקפה – מה אתם מחכים, קדימה הסתער!

  23. נשמע שיש בלבול באמת בין (1) לחץ טורדני של איזה בברלי שמלווה אותך ישר אחרי הוצאת כדור אחרי סל, לבין (2) דאבל אפ שמטרתו להלחיץ ולהוציא את הכדור מידיו של מוביל הכדור.
    אני מסכים עם דה שוט, שהמקרה (1) יותר חסר ולא רואים אותו. זה באמת מעייף יותר את ההגנה, אבל תמיד אפשר למצוא איזה רוקי צעיר שיציק לכוכב לכמה דקות, או איזה בברלי שבאמת לא מתעייף אף פעם. באופן כללי, נראה שבאמת מוותרים על כל מיני אספקטים שלא רואים בהם תמורה מיידית [או יותר נכון – מתמקדים באספקטים שרואים בהם תמורה סטטיסטית מיידית – כמו השלשה].

  24. מסכים לחלוטין מנחם, אתמול במשחק מול וושינגטון קיבלתי מזה עצבים, אין לי הסבר איך משחק אחד נגמר ב20 לוושינגטון ויומיים אחר כך ב30 לבוסטון. ואין קשר לסופר טימס כי גם בסדרות בין סא ליוסטון ובוסטון וושינגטון זה קרה ב9/10 מהמשחקים.

  25. שאלה בנוגע לנתון שעלה בדיונים על הרווחיות (ליתר דיוק הפסדים) של הקאבס ב-2016: נאמר פה שהפסידו 40 מיליון, בלי להחשיב רווחים עקיפים.
    1. מה הכוונה כאן רווחים עקיפים (בלי קשר לערך הקבוצה)?
    2. כמה מס מותרות שילמו?
    3. אם קבוצה אלופה, שמחזיקה במגה סופר סטאר כמו לברון, הפסידה, מה קורה בקבוצות בינוניות מינוס, עם שווקים קטנים וללא כוכב בולט במיוחד שמוכר חולצות בכמות חריגה? אני הייתי בשוק מהנתון!
    4. כשזרקו פה נתונים על שווי קבוצות, הרי עד כמה שידיעתי מגעת אלו לא גופי נסחרים, מי מעריך שווי קבוצות? מגזינים כלכליים כמו פורבס? יודעים על אילו שיטות מסתמכים?
    5. מישהו יודע לתת כאן נתונים על עסקיו האחרים של גילברט? כמה הרוויח/הפסיד בהם לשנה זו?
    בכל מקרה לדעתי מעבר ל"שווי הקבוצה" שזוקק דיון האם המספר של 4.5 מיליארד הוא ממשי או פיקציה (הרי רק לאחרונה מבינים למשל שחוזי הטלוויזיה של ESPN מופרכים, מחשהו יכול להעריך את שווי החוזה הבא שיהיה עוד כמה שנים? מישהו יכול לדבר על סחירות של קבוצה שווה 4.5 מיליארד? זו הרי לא מניות פייסבוק שצוקרברג מחזיק ויכול למכור בשוק) צריך להבין שגם אם שווי הקבוצה עלה, זה משהו שהוא אפילו לא על נייר במובן הרגיל. לעומת אותם 40 מיליון שהם ממשים בהרבה.
    בכלל הייתי שמח להפניה איפה מוצאים נתונים כמו רווחיות קבוצות וכד'.

    1. בשנה שעברה הקאבס שילמו 54 מיליון מס מותרות.
      פורבס דווחו שאת השנה הקבוצה סיימה עם הפסד של 40 מיליון.

      רווחים עקיפים זה נושא פחות פשוט לכימות.
      כמה שווה פרסומת החינם שמקבל גילברט?
      כמה שווה הפופולריות של הקבוצה?
      (לדוגמה – עסקת הקזינו שגילברט הרוויח בכהונה הראשונה של לברון בקאבס)
      השורה התחתונה –
      היות ולגילברט לא מעט עסקים שרווחיותם מושפעת מהרגלטורים של מדינת אוהיו,
      זה די ברור (וזה פורסם בלא מעט כתבות כלכליות לאורך השנים) שלקאבס השפעה לא קטנה על שאר עסקיו של גילברט.

      צריך לזכור שקליבלנד היא קבוצה ששייכת לשוק יחסית קטן.
      הם לא מתקרבים לרווחים של הלייקרס או של הניקס,
      למרות שהנ"ל קבוצות בינוניות מינוס (בדגש על המינוס…)

      בשנה שעברה הכנסות הלייקרס היו 376 מיליון,
      הכנסות הניקס 333 מיליון,
      הכנסות גולדן סטייט 305 מיליון.
      הקאבס, הם עשו עונת שיא, והכניסו 233 מיליון, שזה רק 10 מיליון יותר מברוקלין.

  26. תגובה ליניון יבור – מסכים לחלוטין. לא רציתי להיכנס לעומקים כאלה אבל כנראה שאין ברירה (צפויה מתקפה מצד האשך התמיר המקורי, יש לי כלים על הספסל להתמודד עם זה).

    הסיבה שאין לחץ בליגה היא תרבותית !! כן כן, ממש כך.
    בימינו, הכוכב הוא הנכס החשוב ביותר של הליגה. המועדון או התחרות הם גורמים מישניים. הכוכב המודרני הוא דמות נערצת, חסרת פגמים, עם כוחות על מוגדרים ותהילה אינסופית. לברון לא בדיוק עונה להגדרה אבל זה נושא לדיון אחר.
    הליגה לא רוצה לעמוד בדרכם של הכוכבים כי הם החומר שממנו העצמה שלה נבנית וניזונה. במילים פשוטות : "אם פעם זה היה "סלטיק" נגד "הלייקרס"; היום זה "לברון" נגד "סטף". מעבר הכוכבים בין הקבוצות משתלב טוב עם מגמה זו.
    גם הכוכבים עצמם לא רוצים להפריע אחד לשני ! בעבר לא הייתם רואים שחקן מושיט יד הלרים שחקן מהקבוצה השניה. היום זה מקובל. הכוכבים דואגים זה לבריאותו של זה, זה למעמדו של זה, הם מתראיינים לטובת חבריהם, מתחבקים איתם לפני משחקים ואפילו יוצרים קשרי ידידות מוחצנים מחוץ למגרש ולעונה (דוגמה מאלפת היא ההתערבות של ג'יימס עם ווייד והעובדה שהגיע למשחק עם מדי הקבוצה היריבה ! גי'זס קרייסט !).
    מעבר לזה – כוכבי העל לא מוכנים להתלכלך. במובן הזה, גרין רחוק מלהיות כוכב על. לארי הלך מכות עם ד"ר ג'יי ומוזס מלון, עם ליימביר ועם מי לא ? כמו "פאנק". לא הפריע לו. מייקל רב עם כל דטרוייט, סטארקס ורג'י מילר (בארקלי התרפס בפניו ואנחנו זוכרים איך זה נגמר). מגי'ק הכניס מרפק אכזרי לפרצוף של איזיאה בגמר הפלייאוף – חברו הטוב עד אז. מישהו אמר סטיב נאש ? (היי גיא… בקטנה, הייתי חייב).
    אתם רואים את הארדן מפוצץ את סטף ? את ראסל מכסח את קאוואי ? את דוראנט ולברון בקרב אגרופים ? הכי הרבה שתראו זה ליטופי ביצים או דחיפות עלובות שבהן הדוחף מפחד מעצמו (אוברה).
    בעידן הזה, עידן "הכוכבים", שמירת לחץ היא עבודה מלוכלכת שראשית – אף כוכב לא מוכן לעשות, ושנית – היא מפריעה לכוכבים לנוע ולפעול בחופשיות וזה דבר שלא יעלה על הדעת. מי שעושה את זה הופך מייד לנבל ולשנוא על ידי כולם, למעט הקהל הביתי שלו (דלבדובה, בברלי).
    במילים אחרות, בנוסח ג'ורג' אורוול – שמירת לחץ מקלקלת את המסיבה הגדולה ו"הליגה" לא מעודדת אותה.
    🙂

    1. אתעלם מהרוב, כי גם אם אני לא מסכים בהכרח, יש בהם משהו. אתייחס רק לחלק האלים.
      אתה באמת רוצה לראות מכות בחזרה בליגה? אתה חושב שעדיף שהשחקנים "יתנהגו כמו גברים ויפוצצו אחד את השני"? אתה באמת מעדיף כדורסל שבו האלים גובר והשחקן המוכשר נובל? אתה מעדיף לגמור לשחקן קריירה בסגנון טומג'נוביץ'? אתה חושב שאלימות תשפר את הכדורסל באיזושהי צורה? מעולה לדעתי שהאינטרס של הליגה הוא שהשחקנים הטובים ישחקו, והשחקן שכל תפקידו לבעוט באחרים יעלם.
      אני מדבר על אלימות, לא אינטנסיביות. שני דברים שונים. דלוודובה אינטנסיבי (וקצת מלוכלך, אבל בדברים פחות בולטים לעין), גרין אלים.

      1. בשום מקום לא ביקשתי מכות. אני נגד זה ומעדיף את הכוכבים של היום שמתאימים לערכים ש״אנחנו״ רוצים להנחיל. רק ייחסתי את היעדר הלחץ להלך הרוח הזה : אל תפריע לכוכב. פוקו היה קורא לזה ״שיח״ אבל אין כוח להסביר (רבוטה).

        1. מכיר את פוקו, מבין את השיח, ולכן גם אמרתי שיש משהו בדבריך.
          ייתכן שלא התכוונת, ובאמת רק רצית לתת דוגמא, אבל זה התפרש אצלי כהצגה חיובית של מכות. אפשר לשמור על אינטנסיביות ולהקשות על הכוכבים גם בלי מרפק לפנים. ביטול אלימות לא קשורה בהכרח לתרבות כוכבים ושמירה עליהם.

    2. +1
      לא בטוח שמה שאתה אומר קשור ישירות לשמירת הלחץ. הרי אפשר ללכת מכות בלי שמירת לחץ ואפשר לשמור לחץ בלי ללכת מכות.
      אבל אין ספק שהכוכבים היום די בזים למועדונים ורואים, במידה מסוימת, את הבעלים כפרזיטים שניזונים מהם בלי לתרום משהו (קצת מזכיר את ג'ורדן מול ה- GM קראוס).
      אני אקח לך את האליפות שאתה כל כך משתוקק אליה, אבל זה לא אישי. אפצה אותך בקיץ כשתבוא אלי וניפגש במסעדה

    3. יש בזה משהו ועל אף זאת אעז לנחש שאם תהיה קבוצה שתפעיל באופן קבוע מין דלבדובה שכזה שיפעיל לחץ על הכדור (בקטנה – בעידן שבו יש כמעט לכל קבוצה יותר ממוביל כדור אחד, ברור שזו לא יכולה להיות עבודה של שחקן בודד, אבל לשם הפשטות נניח שחקן אחד) וזה יביא אותה לתוצאות, אין לי ספק שהשיטה תאומץ מהר מאוד גם על ידי קבוצות אחרות.
      מה שיוביל לשינוי המשחק (כמו אימוץ שיטת השלשות והמסירות על חשבון הבידודים) או לשינוי החוקים (כמו החוקים החדשים שנועדו למנוע האק דה מישהו) ועל כך – בפרק הבא.

    4. אני ממש לא מתחבר לטיעון הזה. הליגה תמיד שיווקה את עצמה דרך הכוכבים. שנות ה-80 לא היו לארי נגד מ'גיק? ג'ורדן לא זכה למעמד של אל (ויחס מועדף)? גם הטיעון על כוכבים שלא מוכנים ל"התכלכך" יותר קשור לחוקים של הליגה שמונעים התכתשויות אבל טראש טוק לא חסר וגם התגרויות בדרכים אחרות. אין היום מכות כי סטרן שם לזה סוף דרך עונשים. זו הסיבה היחידה. ראסל ווסטברוק לדוגמא לא פחות תחרותי מאייזאה בזמנו' וזה שיש לו חברים מחוץ למגרש לא אומר שהוא לא רוצה לקרוע להם את הצורה כשהוא משחק מולם. ככה זה היה תמיד. הכוכבים בשנות ה-60 לא היו באים לבלות במועדון של ווילט אחרי משחקים? ואיפה נשמע כדבר הזה שלשחקן מפילדלפיה יהיה מועדון בניו-יורק והוא אפילו יגור שם.
      כל שנות ה-80 ומטה (וגם חלק משנות ה-90) מואדרות בגלל שהיכולת שלנו לראות משחקים אז הייתה הרבה יותר מצומצמת. כמה משחקים ראינו אז בעונה לעומת היום?
      כן לכוכבים יש משקל גדול. אבל תראה לי מאמן אחד שרוצה להפעיל לחץ על מוביל הכדור ולא יכול לעשות את זה בגלל שהם לא מוכנים.
      בקיצור – לא קונה.

  27. מנחם אתה גדול
    זה פלייאוף רע מאוד לא בכדי סדרת הגמר הולכת להיות משוחזרת לראשונה בפעם ה 3 בהיסטוריה
    אני צופה סופרסטארים חוברים לקליבלנד/גולדן סטייט בעבור הסיכוי לטבעת

  28. לדעתי נפלנו על תקופה היסטורית קצרצרה ונקודתית בה במזרח יש סופר-טים בראשות לברון ג'יימס, אחד השחקנים הדומיננטיים בהיסטוריה, ובמערב יש קבוצה שנסיבות מסוימות של ניהול מצויין, מאמן מעולה, מזל וסטף קרי הפכו גם אותה לסופר טים, ובכך מעקרות כל תחרותיות בקונפרנסים.
    עוד שנה, שנתיים זה ישתנה ונישאר עם מס' קבוצות שילחמו על אליפות עד ששוב תתקום איזו סופר טים.
    לא צריך לדאוג, יש מספיק כישרון בליגה לכולם.

    מה שכן מדאיג, זה לראות איך שתי רעות חלות מתחילות להתפשט ברחבי הליגה- הפגזות משלוש ללא חשבון וחיפוש מגע בכל מחיר לקבלת זריקות עונשין.
    באופן אישי אני בצד של הספרס, רק בגלל מאנו והאולד סקול בסקטבול (עם הבידודים המעיקים, לעיתים, לא הכל מושלם). נכון שבכלל לא בטוח שיעלו לגמר המערב אפילו, אבל לפחות יש יצוג מסויים לכדורסל הזה.
    וכן הקאבס טובים מדי וגולדן סטייט טובים מדי, והם יפגשו השנה בגמר ואולי גם בעונה הבאה. אבל בואו לא נשכח, קרו הפתעות בחיים..

  29. אני לא מבין למה אנשים כל כך מתרגשים מהsuper-teams, כן זה מוריד את הריגוש מהפלייאוף עד הגמר אבל זאת ממש לא תופעה חדשה! בשנות השמונים הלייקרס היו בגמר 8 פעמים והסלטיקס היו 5 פעמים (ואת 7 ההופעות האחרות תפסו רק הרוקטס במערב והפיסטונס ופילדלפיה במזרח) ושלא נדבר על שנות השישים של בוסטון….אם רוצים דוגמאות יותר עדכניות אז שיקגו ומיאמי שלטו ללא עוררין במזרח (אבל לתקופה יותר קצרה)

    קבוצות כאלה הולכות ובאות והגדולה של הNBA מול הליגה הספרדית היא שבגלל השיטה הליגה לא נשלטת על ידי 1-2 קובוצות לאורך יותר מכמה שנים.

    לקליבלנד היו יותר מזל משכל עם מיקום הלידה של לברון וכמה בחירות ראשונות בדראפט ומצבה יתדרדר כשהגוף של לברון יזכר מתישהו בקילומטרז שלו. גולדן סטייט לעומת זאת התנהלה נכון, בחרה מצויין בדראפט והימרה על הקרסוליים של קארי מה שהשתלם מאוד בסופו של דבר אבל גם לזה יש תאריך תפוגה. מתישהו גם קארי ידרוש את התשלום המגיע לו (ובצדק) והתקרת שכר תתחיל להיות יותר בעיה ומתישהו עם כל בחירות הדראפט יצוץ כוכב חדש וקבוצה חדשה לטעון לכתר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט