אני טוען כבר די הרבה זמן שאין העונה קבוצות מצויינות בליגה.
אין כלל שאלה שהקריעה הגדולה נגד דנבר הדליקה כמה פתילים גם אצל המלך.
הקאבס הם בראש המזרח וההפסד לנאגטס לא שינה דבר וחצי דבר בעובדה זאת, אבל מכאן לשם פתאום הקאבס הם רק משחק אחד לפני הסלטיקס. מיד אחרי המשחק Joe Vardon of Cleveland.com שוחח עם לברון, וזה מה שהוא כתב:
W"With the clock inside of six minutes left in the first half, the Nuggets ran a pick-and-roll in which Cavs 6-3 guard Deron Williams switched onto screener Mason Plumlee, who is 6-11
Denver naturally fed the ball into Plumlee, who backed Williams down all the way to the basket but he missed. the Cavs' defense had broken down by this point, so no one was really guarding the 6-9 Juancho Hernangomez when he rebounded Plumlee's miss and dunked.But on both plays — the Plumlee backdown and the Hernangomez finish — LeBron James stood on the left block, keep an eye on his man in the corner and watching the Nuggets head to the rim. Not once did he move to help"p
ועכשיו הוא מצטט את לברון:
"It ain't about a group, it's about individuals," James said. "We've got to be more, just do more. It ain't about no group. Youcan't preach toughness, you've got to have it."
אז לאלה שקבלו "מספיק בקושי" באנגלית בכיתה ד', מה שלברון אמר זה שאתה לא יכול לדרוש ולבקש קשיחות וחוזק משחקנים(ניתן להוסיף לזה גם מעט 'אלימות'); אתה צריך להיוולדעם התכונות האלה; אתה חייב שזה יהיה חלק מאופייך.
לברון דיבר על כך כבר כמה פעמים. הבעייה של הקאבס היא לא בתקשורת או בהגנה קבוצתית. הבעייה היא בקשיחות בשמירה על האדם שלך ב-"MAN-TO-MAN".
פעמיים בחצי השני ג'יימס – הלא הוא לברון – 'עשה גוף' – נישען? – על הביג-מן של דנבר ניקולה ג'וקיץ' שדחף את לברון הקטן ממנו אחורנית, וקלע. אבל ג'יימס ניסה לפחות להילחם במפלצת ולא ניכנע. המפלצת פשוט גברה עליו בגלל גובה ומשקל. פעם שניה פלמלי נסה אותו דבר אבל ג'יימס הצליח לגונן על אדמתו, ופלמלי חייב היה למסור למישהו אחר מחוץ לפוסט.
לברון אמר: אני יודע שפעם אחת ג'וקיץ' גבר עלי, אבל לא נכנעתי."I had opportunities where I could have been better," James said. "Um, one thing about it, I always bring toughness to the game, I know that. That's for sure."
מה שהוא ניסה לומר – אבל אין לו את אוצר המילים שלי יש – היה: "ניסיתי ולא הצלחתי, אבל אני לפחות תמיד מביא את הקשיחות שלי למשחק; אני תמיד מביא את ה-A-GAME שלי. אני תמיד מנסה לפחות!"
המאמן טיירון לו ששמע מה שלברון אמר, הוסיף:
"A team's up 40 points and they're just playing physical and hard," Lue said. "We're down 40 and we got guys just walking away and doing whatever." הוא המשיך:
"When you get beat like this, I mean, (Denver is) a good team they played hard, they run a lot of good stuff," Lue said. "But they're still a team that's fighting for the eighth spot. We're the No. 1 team in the East. We gotta play better and we understand that. We got our butts kicked today, and it starts today. We gotta be better."
.במילים אחרות, "אנחנו הקבוצה מס' 1 במזרח ונותנים לקבוצה הנלחמת על מקום שמיני להשחיז לנו את התחת. טיירון לו – כמו לברון – הסכים ש"שחקני הקבוצה לא באו לשחק ולא היו מוכנים למאמץ הדרוש נגד קבוצה פיזית כמו דנבר". הוא הוסיף:
The thing that got me pissed-off was that on defense players did not really want to play it.
טיירון לו לא הוציא את עצמו מערימת הזבל הנקראית "קליבלנד קאבס:
"Coaches we gotta be better, but players they gotta be better too,. They gotta be tougher. Gotta be more urgency, "and it comes from all of us. They got 3-point shots, they got points in the paint, they got offensive rebounds. They got whatever they wanted. And we gotta be better than that.
"It starts with the coaches but the players gotta look at themselves in the mirror too. They gotta be more physical, they gotta bring a physical presence and they've got to take pride in guarding their man."
עכשיו רק תארו לכם שדייויד בלאט היה המאמן במקום טיירון ו במשחק של אתמול.
אני לא מתכונן להתחיל בויכוח מחדש של מי טוב ממי, אבל אם תסתכלו על הלייקרס או הסלטיקס משנות ה-80 הן היו חזקות לאורך ולרוחב, ובכל העמדות. אותו דבר הבד-בויז של אייזיה תומאס וג'ו דומארס. על הבולס של מייקל ג'ורדן טענו שלא היה להם "סנטר" מעולה, אבל כל הסנטרים שלהם היו טובים יותר מהסנטרים של הקאבס או גולדן סטייט, ובנוסף היה לבולס את הוראס גראנט ודניס רודמן. גם לספארס של שנות ה-2000 היה חוזק לכל האורך והרוחב. אתם לא מאמינים? אז נסו למצוא כאן חורים או חולשות:
לייקרס
Los Angeles Lakers 1986-87 Roster |
|||||
Player | Position | Height | Weight | Born | College |
Byron Scott | Guard | 6'4" | 200 lbs. | Mar. 28, 1961 | Arizona State, 1983 |
Magic Johnson | Guard | 6'9" | 220 lbs. | Aug. 14, 1959 | Michigan State, 1979 |
Wes Matthews | Guard | 6'1" | 170 lbs. | Aug. 24, 1959 | Wisconsin, 1980 |
Michael Cooper | Guard/Forward | 6'7" | 170 lbs. | Apr. 15, 1956 | New Mexico, 1978 |
A.C. Green | Forward | 6'9" | 230 lbs. | Oct. 4, 1963 | Oregon State, 1985 |
Adrian Branch | Forward | 6'8" | 185 lbs. | Nov. 17, 1963 | Maryland, 1985 |
Billy Thompson | Forward | 6'7" | 220 lbs. | Dec. 1, 1963 | Louisville, 1986 |
James Worthy | Forward | 6'9" | 225 lbs. | Feb. 27, 1961 | North Carolina, 1982 |
Kurt Rambis | Forward | 6'8" | 215 lbs. | Feb. 25, 1958 | Santa Clara, 1980 |
Frank Brickowski | Forward/Center | 6'10" | 240 lbs. | Aug. 14, 1959 | Penn State, 1981 |
Mychal Thompson | Forward/Center | 6'10" | 235 lbs. | Jan. 10, 1955 | Minnesota, 1978 |
Kareem Abdul-Jabbar | Center | 7'2" | 267 lbs. | Aug. 16, 1947 | UCLA, 1969 |
Mike Smrek | Center | 7'0" | 250 lbs. | Aug. 31, 1962 | Canisius, 1985 |
רוצים חמישייה? מג'יק ג'ונסון, ביירון סקוט, ג'יימס וורת'י, אייסי גרין , קרים (מחליפים ראשונים מייקל קופר, קורט רמביס, מיקאיל ת'ומפסון, פרנק בריקובסקי).
חולשות? אין!
סלטיקס 1986
Boston Celtics roster |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Players | Coaches | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חמישייה? דני איינג', דניס ג'ונסון, לארי בירד, קווין מקהייל, רוברט פאריש (מחליפים? ביל וולטון, סקוט וולדמן, ג'רי סיקטינג, סם וינסנט, גרג קייט). חולשות? היי, יש להם עודף.
דטרויט בד-בויז 1990
Detroit Pistons roster |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Players | Coaches | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חמישייה? אייזיה תומאס, ג'ו דומארס, מארק אגווייר, דניס רודמן, ביל למבייר (מחליפים – וויני ג'ונסון, ג'ון סאלי, טרי רולינס, סקוט הסטינגס, ג'רלד הנדרסון)
חולשות? אולי ביל למבייר שלא היה סנטר קלאסי אז, אבל היום הוא היה 'מלך הסנטרים' עם הסטרץ' אופנס, והשלשות הפכו חלק אינטגרלי ממשחק הסנטרים)
שיקגו בולס, 1995-6
Chicago Bulls roster |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Players | Coaches | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חמישייה? מייקל!
יותר ברצינות, רון הארפר, מייקל ג'ורדן, סקוטי פיפן, דניס רודמן, לוק לונגלי (שווה 1.67 אנדרה בוגוט'ים). או: מייקל, טוני קוקוץ', פיפין, רודמן, לונגלי. מחליפים? סטיב קאר, ג'ון סאלי, ביל וונינגטון, ג'אד ביוקלר.
חולשות? אולי לוק לונגלי, אבל מייקל אמר יותר מפעם אחת שהוא היה "פרפקט עבור הבולס". אולי גם בגלל שהוא היה שק החבטות של מייקל שנהג להשפיל את האוסטרלי עד עפר; למעשה זה היה כה מגעיל שתמיד ישבי שהכל נעשה בבדיחות הדעת. אבל ללונגלי יש 3 טבעות. ל-K-700 יש קדחת)
סן אנטוניו ספארס 2003
San Antonio Spurs roster |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Players | Coaches | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חמישייה: טוני פרקר, מאנו ג'ינובלי, דני פרי, טים דאנקן, דייב רובינסון (או קווין וויליס ב-3, 4, או 5). מחליפים: סטיב סמית', סטיב קאר, סטפן ג'קסון, ברוס בואן, דני פרי).
חולשות? אין.
אני מנסה לעשות חמישיות של הקבוצות הטובות ביותר איום ואני עומד בפני שוקת די ריקה (גיא!)
א. תודה על התרגום.
ב. ככל שאתה מעמיק בהסבר על טיב הקבוצות בעבר כך אתה נראה פתטי.
ג. קצת נסחפת עם: " טיירון לו לא הוציא את עצמו מערימת הזבל הנקראית "קליבלנד קאבס:
ד. עדיין לא כתבת טור לחברה שבכיתה ד' קבלו טוב מאוד בלהיות לא רלוונטיים
ה. האם יש עוד מישהו בפרשני הNBA בכללותם שסובר כמוך?
+100
לא היו פה כתבות כאלה כשלברון היה במיאמיי.
החיסרון של דינוזאור כמו בוש או זקן כמו וויד לא השפיעוו על לברון.
כלל אצבע לחיים: מי שלא נותן כבוד הוא חסר כבוד.
אשריך אם תשיג 10% ממה שמנחם השיג. האתר הזה זה הוא.
לא רלוונטי? באמת?
של נעליך
מאמרים של מנחם על שחקנים וקבוצות וסיפורי ספורט וכדומה הם מטובי מאמרי הספורט אי פעם.
אתה יכול לחלום לכתוב ברמה הזו.
כנראה שדבריי לא הובנו.
אני מגדולי ומעריצי האתר הזה ובפרט של הכתיבה הספרותית הסטורית ומושחזת של מנחם לס.{ויעדיו על כך בקשותיי והפצרותיי אל מנחם שיכתוב משהו על ג'רי קראוס}
ומכאן ועד ההפנייה של דברי אל מנחם עצמו מתאים יותר למנת מסכל של אוהדי {אוהד} הפסטונס בתקופת הבד בויס.
הלא רלוונטיות מתייחסת לכך שכל הקבוצות של פעם שחקו כדורסל אחר לגמרי עם קצב שונה לגמרי ולכן הנסיון להשוות או לאמוד על פי קבוצות העבר את הקבוצות היום ל-א ר-ל-ו-ו-נ-ט-י!!!
כדאי שתעצור כאן, תעשה לי טובה. אתה כמו ג'יפ מתחפר.
בניסיון להסביר את עצמך אתה ממשיך להעליב. הפעם את אלה שהעירו לך וגם, על הדרך, ככה בקטנה, את חובבי ואוהדי הבאד בויז.
אח"כ אתה ממשיך עם עלבון לאינטליגנציה בדמות הטיעון שהדברים לא הופנו כלפי מנחם.
באמת? לא כלפי מנחם?
אני לא רע בהבנת הנקרא. בוא ננתח ביחד:
– "ככל שאתה(!) מעמיק בהסבר על טיב הקבוצות בעבר כך אתה(!) נראה פתטי". למי התכוונת ב"אתה"?
– "עדיין לא כתבת טור לחברה שבכיתה ד' קבלו טוב מאוד בלהיות לא רלוונטיים". למה בדיוק התכוונת אם לא לזה שמנחם צריך לכתוב טור לאנשים שהם עצמם לא רלוונטיים? מה זה אם לא רמיזה ברורה לכך שהוא עצמו לא רלוונטי?
היית צריך להתנצל וזהו במקום לבלבל את המוח רק כי אתה לא מוכן להודות בטעות. היית יוצא מזה הרבה יותר טוב.
אגב, כותבים מנת משכל. לא "מנת מסכל"
"מאיר תירגע"
שוקת שבורה נראה לי שהתכוונת
אתה אומר שאריות הליגה הן לא קבוצות טובות, אז בעצם שאר הקבוצות ממש גרועות באופן היסטורי!?
חארטה -שמארטה . פרץ נוסטלגיה חסר ביסוס .
הזיכרון קצר איך העונה הזאת התנהלה עד לא מזמן – באיזו אינטנסיביות ובאיזה מאבקי גלדיאטורים . הזיכרון קצר איזו אתלטיות ואיזה כוכבי על משחקים היום .
עוד חודש הפלייאוף , ויסתבר שמורידות ההילוך במרץ ( משיקולי שמירת כוחות ורצון להימנע מפציעות ) משחקות באינטנסיביות רבה .
ואז תחזורנה קריאות ההתפעלות למדור .
מנחם צודק, קבוצת העל בשנות ה80 היו עמוקות בהרבה כמות הכוכבים בליגה הייתה מצומצמת מאוד והייתה מרוכזת בקבוצות העל (לפני שהתחילו להוסיף קבוצות לליגה ), אין תקרת שכר מסובכת כמו היום אין מעבר שחקנים (בירד לא יכל להצטרף למגיק גם אם רצה), נוסיף על כך ששטווח הזמן שהתאפשר היה גבוה בהרבה ויוצא שקבוצות העל של אז היו העמוקות בהיסטוריה.
שוב בכל הטיעון אני לא מדבר על הרמה שהשתפרה פלאים אלא על עומק הקבוצות ביחס לתקופה.
במהלך שנות השמונים והתשעים, רמת כוכבי העל הייתה גבוהה יותר ורמת שחקני הפנים ובייחוד הסנטרים הייתה גבוהה הרבה יותר (אמנם זה יכול להשתנות עם כמה וכמה שחקני פנים צעירים נפלאים היום שיכולים להיות אדירים): מג'יק, סטוקטון, אייזיאה, דניס ג'ונסון, אלווין רוברטסון, פייטון, צ'יקס, פרייס; ג'ורדן, דרקסלר, דומארס, הורנאסק, רג'י; בירד, ד"ר ג'יי, קינג, אגוואייר, פיפן, דאנטלי, אינגליש; בארקלי, מקהייל, קרל מלון, נאנס; כארים, מוזס מלון, החלום, האדמירל, פאריש, דוהארטי, יואינג, שאק, מורנינג, מוטומבו.
ועוד הרבה שחקנים מעולים כמו איינג', ביירון סקוט, מייקל קופר ומונקריף וסדריק מקסוול ועוד רבים
בין השחקנים בעמדה 3 ברמת שחקני על יש להוסיף את וורת'י.
צודק
לא צודק
חצי צודק
המשחקים בחודש מרס חסרי חשיבות וענין, ואני לא מדבר על המכללות.
מבט בטבלת הליגה מראה יש ענין רק במקום השמיני בכל איזור.זה נותן ענין ל4 , 5 קבוצות. לשאר הליגה זה להעביר את הזמן. להרבה קבוצות יש רצון להפסיד כדי לקבל מקום טוב בדראפט.
הליגה ארוכה מידי ללא שום תוחלת.
לגבי רמת הליגה , אני מזמן בדיעה שיש ירידה ברמה.שימו לב לרשימה של מנחם
מגיק, בירד, גורדן, רובינסון, דאנקן
רשימה מאוד חלקית של שחקנים שאין היום בנמצא.
נכון לנקודת הזמן הזו של השנה אתה צודק מנחם.
אבל בכלליות זה ממש לא נכון.
גולדן סטייט של שנה שעברה היתה מהקבוצות החזקות בהיסטוריה, והם הפסידו לקאבס. שתי הקבוצות האלו היו מתחרות עם כל קבוצה גדולה בהיסטוריה.
סן אנטוניו של 2014 שיחקה את הכדורסל הכי מושלם שאני זוכר מקבוצה בגמר ה-nba.
השנה באמת שתי הקבוצות המובילות נראות מקרטעות.
מנחם צודק, קבוצת העל בשנות ה80 היו עמוקות בהרבה כמות הכוכבים בליגה הייתה מצומצמת מאוד והייתה מרוכזת בקבוצות העל (לפני שהתחילו להוסיף קבוצות לליגה ), אין תקרת שכר מסובכת כמו היום אין מעבר שחקנים (בירד לא יכל להצטרף למגיק גם אם רצה), נוסיף על כך ששטווח הזמן שהתאפשר היה גבוה בהרבה ויוצא שקבוצות העל של אז היו העמוקות בהיסטוריה.
שוב בכל הטיעון אני לא מדבר על הרמה שהשתפרה פלאים אלא על עומק הקבוצות ביחס לתקופה.
1000+ על הספרס 2014
עד היום אני חוזר מדי פעם לסדרה הזאת – במיוחד משחקים 4 ו 5 – ומתענג
כדורסל מושלם אבל אלופה בינונית מאוד היה להם מאצאף מדהים מול מיאמי מול דאלאס נזקקה ל7 משחקים.
אה נכון, כי זה הופך אותם לקבוצה בינונית? אחת הקבוצות הטובות אי פעם.
ממש לא מסכים איתך בעניין הזה, אחת הקבוצות הטובות ביותר אי פעם? אולי הקבוצה עם המשחק היפה ביותר (זה לא תחרות יופי) הם נדרשו ל7 משחקים לעבור את דאלאס אין לנו מושג איך הסדרה נגד התאנדר הייתה מתפתחת אם איבקה היה בכושר מלא, והתמודדו בגמר נגד קבוצה התלוייה לגמרי בלברון וסחוטה מנטלית.
לכל דבר יש לך תירוץ. אז בוא נשים קצת את הדברים במקומם. אתה מביא את 7 המשחקים מול דאלאס כסימן לחולשה אבל שוכח לציין שמדובר בקוצה מדורגת 8 שניצחה 49 משחקים באחד הקונפרנסים הכי תחרותיים אי פעם. זה שבמקום ה-10 הייתה מינסוטה עם 42-40 ובמקום ה-9 פיניקס עם 34-48. בקונפרנס הזה הספרס ה"בינוניים" ניצחו 62 משחקים והמשיכו לאליפות מול מיאמי האלופה המכהנת שנתיים ברציפות כשבדרך הם עוברים גם את OKC של ווסטברוק ודוראנט ופורטלנד של אולדריג' ולילארד. קשה לי לחשוב על קבוצה שעברה דרך קשה יותר לאליפות.
על פי ההגיון שלך הלייקרס של 1987/88 היא אלופה חלשה לא בינונית. בסה"כ הם היו צריכים 7 משחקים מול הג'אז ומול המאבריקס שניצחו 47 ו-53 משחקים בהתאמה בקונפרנס חלש שבו סן אנטוניו עלתה ממקום 8 עם 31 ניצחונות ובמקום ה-9 שוב הייתה פיניקס רק עם 28 ניצחונות (20 פחות מזו של 2013/14 אם אתה סופר). שלא לדבר על זה שבגמר הם נדרשו ל-7 משחקים מול הפיסטונס המותשים פיזית.
תזכיר לי רק איפה בדיוק הלייקרס האלה מדורגים הסטורית בין האלופות?
אתה יכול להמציא תירוצים על פציעות או עייפות מנטלית אבל בכל פרמטר אובייקטיבי כמעט שתרצה לבחור הספרס של אותה עונה הם קבוצה גדולה. לא פחות.
ובאמת תודה שאתה מביא אותי להגן על הספרס מכל המועדונים (אני אלך להקיא בפינה).
יוסטון עברה דרך קשה יותר לאליפות 🙂
וואלה צודק. אבל עכשיו באמת בא לי להקיא.
חחחחחחחחח.. תזכירו לי לא להתווכח עם גילרי אף פעם, אין לי סיכוי לצאת מזה טוב 🙂
הפיינלס של 14 זה הדבר הכי יפה שראיתי בכדורסל. אשכרה הצליחו לקחת חבית בשם בורקס דיאו ולשבש לחלוטין את ההגנה הלוחצת אולי הטובה בליגה.
מודה שלפעמים מתעורר בי געגוע ואני צופה בשידורים מוקלטים מהסדרה המדהימה הזו.
ובורקס דיאו זה שיבוש של האוטו ספלר אבל זה נראה כמו טעות.פרוידיאנית אז מתאים..
100+ מ-א' ועד ת'.
"בורקס דיאו". התפללתי שזו שגיאת אוטוספלר ואכן כך הדבר!
פשוט אומנות. נפלא!
ממתי מספרים של עונה סדירה קשורים לטיב הקבוצה בפלייאוף הם שיחקו נגד אוקלהמה פצועה , אתה יודע למה מעט מאוד קבוצות הצליחו להשלים טריפיט יש עייפות מנטלית מצטברת שהיא עצומה. תבדוק בבקשה את הסטטיסטיקה שלהם בפלייאוף ביחס לקבוצות עבר וצראה שהיא ממש לא נמצאת בטופ ההיסטורי או אפילו מתקרבת לכך,היו לה חסרונות ברורים מאוד.
ממתי מספרים של עונה סדירה קשורים לטיב קבוצה? מאז ומעולם. אז נכון שיש איזו נטייה להגיד שהעונה הסדירה לא משנה אבל זו שטות מוחלטת (בטח שמבחינה סטטיסטית). אוקלהומה סיטי החסירו את איבאקה בדיוק בשני משחקים. זה משמעותי אבל לא מכריע ולא גורע בכהוא זה מאיך שהספרס שיחקו נגד הקבוצה המאד חזקה הזו.
לבדוק סטטיסטיקת פלייאוף לעומת זאת זה די חסר משמעות מכיוון שאתה מתמודד רק מול 4 יריבות ויש תלות עצומה בחוזק התחרות. כמו שהראיתי לך הספרס של אותה עונה נתקלו בתחרות חזקה באופן יוצא דופן. למרות זאת גם אם בוחנים את נתונים הסטטיסטיים שלהם במהלך הפלייאוף הנ"ל הם עומדים בכל קנה מידה של גדולה. ואם תרצה שוב את ההשוואה ללייקרס של 1987/88 שנופלים מהם בכמה דרגות מבחינה סטטיסטית נטו (כמו שאמרתי זה חסר משמעות).
אתה יכול לזרוק "חסרונות ברורים" (לאיזו קבוצה אין חסרונות ברורים?)או "לא מתקרבת לטופ ההיסטורי" אבל אין לזה שום ביסוס אמיתי אלא אם אתה ממש רוצה לזרוק גם קבוצות אחרות שנמצאות גם הן בטופ ההיסטורי.
מסכים בנוגע לס"א 2014. נופלת רק מיוגופלסטיקה ספליט של סוף שנות השמונים. אבל זה לא נבא.
אתה צודק לגבי קליבלנד. זו באמת קבוצה נכה וחסרה ביותר שמסתמכת על היכולות הייחודיות של לברון ג'יימס (ממוצע קריירה של 7-7-27, אין דבר כזה בהיסטוריית ה-NBA. פשוט אין). הוא נעזר בקיירי, שלא עושה הגנה, לאב שהוא 4 סטרץ' בלי הגנה מי יודע, ושני שחקנים שאין להם מקום בחמישיה פותחת ברוב הליגה – JR סמית' וטריסטן תומפסון.
אתה טועה ונרדם בשירה (כמו שאוהדי הקבוצה הווריורז שמחים להרדים את כולם, "אנחנו לא כאלה חזקים"), לגבי גולדן סטייט ווריורז. זו קבוצה היסטורית שהלכה ונעשתה עוד יותר חזקה. משחקים בה שלושת הקלעים הגדולים בליגה, מהגדולים בהיסטוריה – שלושתם ביחד!
ה-TS של קארי ושל דוראנט הוא הכי טוב בהיסטוריה של ה-NBA, מעל 60%. קליי תומפסון לא מאוד רחוק, עם 57 – קצת מעל ברנש בשם מייקל ג'ורדן. אין ולא היה אח ורע לכוח התקפי כזה, שמפצה על חולשה מסוימת הגנתית – שהיא העמדה מס' 5.
אבל, אם שכחנו, בעמדה מס' 4 נמצא דריימונד גרין – הוא עוד צעיר, רק העתיד ימקם אותו בטבלאות, אבל צריך לקרות משהו קיצוני כדי שגם הוא לא יסיים בתור HOF. כלומר, גולדן סטייט היא חמישיה של 4 HOF ביחד.
קבוצה שסיימה עונה סדירה במאזן הטוב ביותר אי-פעם, אפשר להגיד שזה לא מאוד מחייב – ובכל זאת, קבוצה לא מנצחת 73 פעם בעונה, בלי להפסיד פעמיים רצוף, בלי להפסיד בבית כמעט בכלל – בלי שהיא תהיה היסטורית. אחרת, זה לעשות צחוק מכל הליגה.
אז לקבוצה הזו – נוסף הסמול-פורוורד השלישי בערך בהיסטוריה, מתחת ללברון ולארי, אולי הדוקטור גם. זו קבוצה שלא נודעה כמותה עד היום, ועוד תראו בהמשך עד כמה היא חזקה. בוודאי שיש לזה מחיר, אני לא מצפה ממנה לעשות הגנה כמו של הבד-בויז, זו גם לא ליגה שיש בה הגנות כאלה ואי אפשר שיהיו הגנות כאלה. עדיין, הכוח שלה בצד השני של המגרש, מעמיד את הכל בפרופורציות.
עם כל הגדולה הזאת, ואני עדיין לא מאמין שגולדן סטייט לוקחת אליפות. לא כי הם פחות טובים, אלא כי זריקות חוץ מוטות ליפול החוצה כשהלחץ הוא גמר הפלייאוף, והגוף כואב רגשית ופיזית. באחד על אחד כמו שיש לקאבס, תמיד אפשר איכשהו לחצוב איזה חדירה או להוציא פאול ושתי זריקות באחת כזאת. זו בדיוק הסיבה שאף קבוצת שלשות\חוץ לא לקחה אליפות, וגולדן סטייט של 2015 עשתה זה אך ורק בגלל פציעות של קיירי ולאב.
אם זה מגיע למשחק אחד אני נוטה להסכים איתך, גיים 7 זה הכל (או הרוב) הקופסה בראש, ראינו מה קרה בשנה האחרונה, הסוף היה שום דבר שקשור לכדורסל, לאנשים רעדו הידיים.
מה-89-89 המפורסם, שתי הקבוצות המשיכו עד הסוף עם 1 מ-16 מהשדה. ואיזה 1.
אלא שאנחנו עם סדרות פלייאוף, ויש לך פול-בק. משחקן לשחקן – ראבאק, אם לא דוראנט אז קארי, ואם לא קארי אז קליי – כל אחד מהם הוא מגה-סטאר שגומר משחקים ברמה הכי גבוהה בעולם (קליי למשל נתן לוורירז את משחק 6 עם אוקלהומה). זה הכי טוב, עם גיבוי – של הכי טוב, עם גיבוי שני – של הכי טוב.
ויש לך פול-בק ממשחק למשחק, במהלך סדרה של 7. היתה תאונה פעם אחת? הלאה. עוד תאונה? עדיין, יצטרכו לנצח אותם, עוד פעמיים. נראה בלתי אפשרי. 4 מ-7? בחלום בלילה. מי שתגיע למשחק 6 עם הקבוצה *הזו*, תרגיש בת מזל.
דוראנט ודוקטור ג'יי לפני פיפן?
כן רועי, וזה אפילו לא קרוב.
בסוף הקריירה של דוראנט אולי, אבל נכון לעכשיו אני הולך עם רועי שפיפן לפני שנייהם.
ה-SF האולטימטיבי, רכז משחק, יכול לשחק בפנים ובחוץ, אתלט עליון ושומר אדיר.
הבעיה של פיפן שהוא חסה בצילו של הגדול מכולם (וכנראה היה לו נוח עם זה) אבל בכל זאת הוא היה שם כבורג מכריע בכל אחת מ-6 האליפויות
אין חולק על הגדולה של פיפן. גם היו לו יכולות שלשניים האחרים אין. אבל בסופו של דבר הוא לא מתקרב לשניהם ביכולת ליצר נקודות וזה מכריע את הכף בקלות לזכותם.
אם ככה רודמן לא מתקרב לכריס גאטלינג למשל…
או למשל סטוקטון מול ווסטברוק
ההשוואה בין רודמן לגאטלינג לא במקום כי שניהם לא בטופ ביצירת נקודות. ההשואה בין סטוקטון לווסטברוק היא טובה. צר לי להגיד את זה אבל בעוד 20 שנה יזכרו את ווסטברוק כשחקן יותר טוב מסטוקטון, ולעונה הזו יהיה חלק מאד גדול בכך.
בימקום ליכתוב על השליטה והמנהיגות של המלך, יצאה כתבה שמתאימה ל-ללל.
בהגנה טיריסטאן טומפסון היה יכול לעצור את כל הגבוהים שהזכרת.
מבחינה פיזית אתה תיראהה שהקאבס יעלו הילוך מתי שלברון יחליט.
לקאבס אין חולשות כשלברון מחליט,
לא צריך מישחק פנים התקפי כשיש לך את המלך, זה הגדולה שלו.
כי כל המנהיגים הטובים התבכיינו על החברים שלהם ואמרו שהם לא מתאמצים מספיק וניסו להגדיל את עצמם דרך הקונה של חברים שלהם
הקטנה ולא הקונה
קווין גארנט ומייקל ג'ורדן לא מנהיגים טובים?
לא.
1+
6 אליפויות לא הופכות אותו למנהיג טוב במימדי NBA?
זה הופך אותו לשחקן מעולה (אתה יודע, יש כאלו שישימו אותו בטופ 5 שלהם) שקבוצה שהוא היה השחקן המרכזי בה זכתה ב-6 אליפויות.
כשנאור ציון מוציא סדרה מצליחה (משום מה), אבל תוך כדי יוצאות מלא תלונות על אלימות, פיזית ומילולית, אווירה נוראית בצילומים, שחקנים ועובדים שמפחדים לעבוד – אז הוא מנהיג טוב או קומיקאי מוצלח (גם אם לא לדעתי) שאנשים שונאים לעבוד איתו אבל נאלצים להמשיך?
או בקיצור, אתה מסתכל על התוצאה כדי לבחון דרך.
מנהיג טוב לא שווה מצליח יותר. אלא מצליח ביחס למה שיש.
היו שחקנים שהיו מנהיגים הרבה יותר גדולים, אבל הם לא היו מאית השחקן שג'ורדן היה.
אתה מערבב בין יחסיי אנוש למנהיגות.
מנהיגות היא הובלה אל יעד או מטרה מסויימת – לא להיות בן אדם נחמד.
גם אני מעדיף את המנהיגים השקטים והטובים, אבל זה לא אומר שיש רק דרך אחת להנהיג, אחרת אתה פוסל חברים כמו ג'ינג'יס חאן, סטנלי קובריק, משה רבנו, אנדי וורהול ואחרים (לא נאור ציון. מאיפה הבאת את זה ???)
אם אקח ארבעה חברים ונצליח להירשם לאליפות הכדורסל עד גיל 4, וננצח. אני מנהיג טוב כי הובלתי אותם ליעד?
הבאתי את נאור ציון כדוגמא לאדם שמצליח להוביל חבורת אנשים ליעד (סדרה שלו בכיכובו) בלי להיות מנהיג, אלא להיפך – אדם שלא רוצים לעקוב אחריו.
אם הוצאת מהם דברים שלא ידעת שקיימים בהם, נסכת בהם ביטחון ועזרת להם לממש את הפוטנציאל החבוי בהם, אז כן, אתה מנהיג טוב, וזה לא משנה אם השגת את זה בעזרת פנס לעין של קר או מבט עגל וטפיחה על הכתף למאנו.
נאור ציון לא מנהיג – המטרה היא לא ליצור סדרת טלוויזיה (זה כל טמבל יכול לעשות) אלא סדרת טלוויזיה טובה. (מבלי להיכנס לוויכוח הקודם שלנו – "מה זה "טוב" באמנות?…
היטלר לא היה מנהיג טוב ?… חחח
והגעת בדיוק לנקודה שלי. זה מה שאני מחשיב מנהיג טוב.
מנהיגות זה לא התוצאה, אלא איך הגעת לשם. אם שיפרת את השחקנים בדרך וביטחון ויאדה-יאדה כל מה שכתבת.
ונחזור למה שהתחיל את השרשור, והסיבה שרועי הכניס את מייקל והסיבה שעניתי לו לא (מודה, תשובה מתחכמת כדי להוציא תגובה). אם אתה מקטין תמיד את אלו שסביבך, אתה לא מנהיג. אם אתה, בכל דרך שהיא, מוציא מהם יותר – אתה כן. אם אתה מקטין אותם כדי לשפר אותם, אז אתה סתם מתחכם וזו לא הקטנה.
ייתכן שמייקל ג'ורדן מנהיג מעולה. אבל אי אפשר לדעת את זה מהתוצאות, אלא מהשחקנים שליד.
אני בטוח שנאור ציון מאמין שהסדרה שלו טובה.
אתה לא מדבר על מנהיג טוב.
אתה מדבר על מנהיג טוב לב.
מנהיגות לדעתי היא השילוב הן של התוצאנ והן של הדרך, ולא ניתן להפריד, הם קשורים אחד בשני, להסתכל במנותק על אחד מהם זה לא לראות את התמונה או הסיפור השלם.
בני אדם הם יצור יותר מדי מורכב פסיכולוגית, מכדי שככל שתיתן להם יחס יותר טוב – ככה הם יהיו יותר טובים. זה לא עובד ככה, לפחות בהרבה מן המקרים. יש מטרות שכדי להגיע אליהם, אתה צריך לדרוש מהם יותר, לדחוף אותם לקצה, להתעמת עם הפחדים שלהם, לאתגר אותם, ולפעמים זה דורש ממך להיות "בן זונה לא נורמלי…" (אני כמובן לא מצדיק את האגרוף של ג'ורדן לקר, אבל מהניסיון שלי – ממשברים נבנים או יכולים להיבנות החברויות הכי טובות)
שוב, להיות נחמד לא עושה אותך מנהיג. אני בטוח שיש קאסטים של טלנובלות שהבמאי כל היום עסוק על הסט בלהריץ דאחקות בפורטוגזית, זה לא אומר שהיעד או המטרה הושגה (אלא אם המטרה היא "דאחקות בפורטוגזית"..)
אם אקח את אותם חברים, והפעם נצליח להירשם ל-NBA. אצליח להוציא מהם הרבה יותר משאי פעם היה בהם, אבל הפסדנו את כל המשחקים בנקודה, אני לא מנהיג רק כי לא זכיתי באליפות? היטלר לא מנהיג רק כי הוא לא הצליח להקים רייך של אלף שנים?
איפשהו כאן דיברתי על נחמד? אתה היחיד מבינינו שמדבר על זה.
דיברתי על להקטין – להנמיך, להחליש, לפגוע.
ויפה לך, מהניסיון שלי כל הפעם שנתתי אגרוף למישהו, זו הייתה הפעם האחרונה בה דיברנו.
אתה עושה את זה פשטני.
כתבתי שאני מסתכל על זה כמכלול של דרך + תוצאה. אז למה אתה רק מתייחס לעניין התוצאה ?
אין לי מושג מי "החברים" האלו, מה הפוטנציאל שלהם, מול מי הם מתמודדים, ובכלל מה הסיפור.. אתה רוצה שאני אחווה דעה על סיפור היפוטתי עד כדי אבסטרקט.
סטוקטון היה אחלה מנהיג בעיניי מבלי לזכות באליפות, אבל אני גם חושב שאם הוא היה קצת יותר "רע", הופך שולחנות אצל ההנהלה ודורש שיעמידו לו סגל יותר טוב, וכאלה.. זה לא היה מוריד מגדולתו מנהיגותו, ואולי אף מוסיף.. אבל זה האופי שלו, וזה למה אני אוהב אותו.
מכות בין גברים באמת יכול להוביל לחברויות אמת, זה פותח אצלהם משהו רגשי, כשפופ "התעלל" נפשית בטוני פארקר, אני בטוח שזה יצר אצל טוני איזשהי תלות רגשית, ורצון למצוא חן בעיניי המאמן שלו. קצת דומה לתסמונת שטוקהולם – שהייה יחד במצבים קיצוניים, יכולה להוביל לזה.
מייקל ג׳ורדן לפי כל הסיפורים מאז הפרישה היה מנהיג נורא וזה בלי קשר לזה שהוא כנראה היה בן אדם בלתי נסבל
משה רבנו היה מנהיג מצוין אבל זה לא קשור לנושא הנוכחי.זה נכון שאפשר להיות מנהיג טוב בלי להיות עם כישורין של יחסי בין אישיים מצויינים אבל חלק מההבנה (שלי לפחות) למנהיג בקבוצת ספורט היא שני דברים חשובים שמתקשרים מאוד למקרה הזה: הראשון הוא שאת הכביסה המלוכלכת מכבסים בבית ולא יוצאין ומלכלכים על חברי הקבוצה שלך והשני הוא שדווקא אחרי הפסד צריך להרים את המורל ולא להוריד אותו באמירות שמתרכזות באינדיבידואל.
וחוץ מזה אי אפשר לשפוט מנהיגות רק על פי עמידה ביעדים אם יוסטון יעופו בסיבוב שני והספרס יעופו בגמר המערב זה אומר שלמרכוס מנהיג טוב יותר מהארדן?
סליחה על השגיאות, נכתב בפלאפון
משה רבנו השמיד חלק מהעם שלו – זה קצת יותר מ "לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ"
ברור שלא תמיד עומדים ביעדים, בסופו של דבר מדובר בבני אנוש ולכולם יש חולשות, אבל "מנהיגות" באה מהשורש "הגה" (או משהו כזה) ז"א אם יש הגה או נהג, זה סימן שיש יעד או מטרה מסויימת, ו "לאיך מגיעים לשם ?" – יש הרבה דרכים.
תשאל את טוני פארקר איזה טרור פופ היה עושה לו בשנים הראשונות…
המדבר הוא חדר ההלבשה הגדול בעולם 😉
כמה פעמים דוקטור גיי הגדול הפסיד בגמר הנבא?
כמה אליפויות יש לנגרים של הפיסטונז? שניצלו את החוקה כדי להפוך את הכדורסל למכות,אותו דבר לגביי האפורים מסאן אנטוניו.
בשנות ה-80 לא היה בכלל קו בשלוש,השחקנים האלה היו מקבלים תבוסה היום למרות שהם גיבורים של פעם.
אתה אידיוט או טרול? כי התגובות שלך נעות בין טמטום צרוף להתרסה שאין מאחוריה כלום
הנקודה של מנחם נכונה
מבחינה הסיטורית של המשחק הקבוצות שהוא ציין גדולות ממה שיש כיום
אפשר לציין גם את פילדלפיה של הד״ר ושל מוזס מלון אחת הקבוצות המרשימות בהיסטוריה
כשמשווים אתלטיות וכו אני בטוח ששחקנים כמו דר ג׳יי ג'ורדן דומיניק ווילקנס פיפן לא נופלים משום אתלט בין ימנו
ושחקנים כמו מקייהל בירד ומג׳יק היו מנצחים רק בעזרת האיטלגציה שלהם והגאונות
מה שווה האתלטיות של ווסטברוק אם הוא משחק כמו ואן מאן שואו
הטיעון של ה 3 לא רלוונטי כי באבולוציה של המשחק שחקן עם היד של בירד היה שובר את כל שיאי השלשות אם היה משחק כיום
הדבר היחיד אשר ניתן להשוואה בין היום לפעם הוא אחוז זריקות העונשין – ויתקנו אותי כאן חבריי המבינים אם זו טעות – אבל אני חושב שזה הדבר היחידי שלא השתנה מאז וניתן להשוות – אז לא יודע מה זה גדולה עומק ועוד כל מיני השוואות שאין להם קרטריונים רורים – בזה אני מזמין כל אחד כאן פשוט לפתוח ולראות על כוכבי העבר וכוכבי ההיום מי טוב יותר (רמז דק – היום טובים יותר) מצחיק אותי כל מיני אמירות של: "אם הוא היה היום הוא היה קולע 50 למשחק עם 30 אסיסטים בעין עקומה" על הדרך אומר שבעיניי כל ההשוואות הבלתי נגמרות זהפשוט לקחת את ההנאה מן המשחק ובמקום להתרווח ולהינות משחקנים כמו לברון קיירי קארי ודורנט מעסיק את המוח למי יש יותר גדול.
ובכל מקרה תודה רבה למנחם על הטור המושקע
תודה על הטור מנחם.
תתעלם מהטרולים. העונש שלהם זה המראה בכל מעלית שהם נכנסים אליה….
🙂
החודש האחרון באמת נראה רע, אפילו די מביך בזמנים מסויימים.
אבל, וזה אבל גדול, ברגע שדוראנט חוזר נראה לי שדי ברור שהווריורס חוזרים לדרגת "קבוצה מצויינת" ואפילו יותר.
נכון, אין להם גבוהים מדהימים (ויסלח לי ג'אבייל המלך), אבל כשיש לך ארבעה אולסטארים בחמישייה (היה אי פעם דבר כזה?) למי אכפת?
ובכלל, כמו שציינת, גם לבולס היה בסנטר את לונגלי הבינוני, שעם כל הכבוד לא היה הרבה יותר טוב ממה שפאצ'וליה עכשיו.
אבל נכון להיום דוראנט לא משחק וג"ס בינוניים. ועם כל בינוניותה הם הקבוצה הכי טובה בליגה (בקצת) וזה מעיד על הבינוניות של שאר הקבוצות. על זה מנחם מדבר וצודק. אם זה ישתנה בפלייאוף? נחיה ונראה אני זוכר פלייאוף קודם ברמה לא גבוהה עד לגמר.
לגבי ג"ס, ש גישה מוטעית לפיה כביכול בלי דוראנט זה חוזר בערך לקבוצה של השנתיים הקודמות אבל זה ממש לא כך. טיפה קרדיט להאריסון בארנס. קצת או הרבה צ'וקר אבל בעונה הסדירה שחקן טוב מאוד. בנוסף, זו קבוצה בלי ספסל. איגי וליוינגסטון היו אדירים עד העונה אבל השנה נחלשו משמעותית. אפילו לבארבוסה וספייטס אין מחליפים ראויים.
אני חושב שהדיבורים של לברון וטיירון נכונים וחשובים. הספרס ניצלו את האתגר של המשחק הקשוח של ממפיס כאימון לפלייאוף, ונראה שהשחקנים בקאבס אמש לא רצו לעשות זאת.
עכשיו הודיעו שדוראנט חוזר לפני שהעונה הרגילה מסתיימת
כבר כתבתי את זה, אבל: בפעם האחרונה שהייתה קבוצה שהיה עליה דיבור של הטובה בהיסטוריה ושנראתה כמו קבוצה בלי חולשות היא איבדה יתרון של 3-1 בסדרת הגמר.
למה שקבוצות יראו את הפוטנציאל המלא שלהן לפני הפלייאוף? עדיפה קבוצה כמו הלייקרס של 2000/01, שהפסידה פעם אחת בפלייאוף וניצחה 56 משחקים בעונה, על קבוצה שניצחה 73 משחקים בעונה והפסידה אותה כמות של משחקים בעונה הסדירה ובפלייאוף.
גם קליבלנד וגם סן אנטוניו שומרות את עצמן להמשך, ככה זה נראה לפחות. אני מאמין בצבע של קליבלנד – בטריסטן תומפסון שמתעלה בענק כל פלייאוף מחדש, בצ'אנינג פריי שעדיין יכול לפתוח את הצבע ולייצר נקודות מרחוק וגם בלארי סנדרס שנראה רציני יחסית והיה מוכן לרדת לדי-ליג.
מוסר ההשכל החשוב ביותר עבורי מהכל היה בורקס דיאו
זאת פנינה ברמה היסטרית והיסטורית.
100+ לשי אבן צור, "אתה כמו ג'יפ מתחפר.
בניסיון להסביר את עצמך אתה ממשיך להעליב"… תגובה 1311
צריך ללמד מודעות כזו ורמת ביטוי בבתי ספר העתידיים,
להעמיד במקום אדם שמזלזל, מבלי לקלל או לקלקל מבלי להעליב
זו סוג של חכמה גבוהה שיש לשי תמיד,
למדתי מזה ונהנתי
נהנתי מאד גם מכתבת מנחם לס התותח
שטויות.