ישי עוליאל פינאליסט אוסטרליה. מה צופן לו העתיד? / ערן שור

 

 

קודם כל, הישג מצויין לישי עוליאל בן ה-17 באוסטרליה. בדרך הוא ניצח את הסיני המדורג מספר אחד בטורניר ובאופן כללי הראה טניס מצויין ועליונות על היריבים ברוב המשחקים שלו עם סרב טוב, אתלטיות יפה והרבה נחישות. דווקא בגמר הוא היה לא טוב, הגנתי מדי ולא מספיק מדוייק. חבל, כי היה כמובן כיף יותר לכתוב את הפוסט הזה אחרי זכייה. ועדיין, כיף גדול לראות שלטניס הישראלי יש עתיד גם אחרי דודי סלע בן ה-32 כמעט ושחר פאר, שהתאדתה לה מהצמרת העולמית ובכלל מהטניס. פאר אגב היא הישראלית הקודמת שזכתה בגראנד סלאם האוסטראלי בגיל הנערות, ואם אני לא טועה היא וסמאשנובה הן גם הישראליות היחידות עם ההישג הזה ביחידים.

 

מה ניתן ללמוד מזה  לעתיד?

 

קודם כל, האם זה אומר שישי הוא כרגע אחד משני הטניסאים הטובים ביותר או המבטיחים ביותר בין בני גילו?

סביר להניח שלא. בין הצעירים יש לא מעט שבחרו כבר בגיל הזה להתמקד בטורנירי הבוגרים ולא לשחק יותר בנוער. הנה כמה דוגמאות שמוכרות לי של טניסאים שעדיין זכאים להתמודד בגילאי נוער אבל העדיפו לעשות כבר את המעבר לבוגרים (אין ספק שיש עוד כמה אחרים, בעיקר בין האמריקאים):

אלכס דה-מינאור האוסטרלי הגיע בשנה שעברה לגמר הנוער בווימבלדון. הוא משחק בתחילת השנה הזו בטורנירי ATP 250 וכבר רשם כמה נצחונות יפים על שחקנים מהמאייה הראשונה (כרגע הוא בסביבות 300 בעולם לבוגרים).

דניס שפובלוב הקנדי יליד ישראל, שכבר הזכרתי אותו בעבר, ניצח את ווימבלדון בשנה שעברה (גבר על דה-מינאור) ומאז עבר לשחק רק בבוגרים. כרגע הוא 230 בעולם וכבר יש לו ברזומה ניצחון יפה על קירגיוס האוסטרלי. תארו לכם שהיה נשאר בישראל… הוא ועוליאל היו יכולים ליצור יופי של צמד לעתיד.

פליקס אוגר-אליסים, קנדי גם הוא (ממונטריאול), זכה בפלאשינג מדו בשנה שעברה. הוא צעיר מעוליאל בחצי שנה, אבל גם הוא כבר עבר להתמקד רק בטורנירי בוגרים. אתלט מצויין עם יסודות נהדרים, ואולי הפוטנציאל הכי גדול כרגע בגילאי הנוער, לפחות מבחינה פיזית, למרות שבטניס היכולות המנטאליות חשובות כנראה יותר מכל השאר.

כל זה לא בא כמובן להמעיט מההישג המצויין של ישי, רק לשים דברים קצת בפרופורציות.

דניס שפובלוב. איזה פספוס לטניס הישראלי

 

אז כמה רחוק ישי הולך להגיע?

כמובן שקשה לדעת. טניס הוא אחד המקצועות הקשים והתובעניים ביותר מבחינה פיזית ומנטאלית. אתה מסתובב לך לבד ברחבי העולם כמעט כל השנה, בלי קבוצה תומכת, בלי מלווה צמוד, אלא אם כבר יש לך מספיק כסף מזכיות, ועם חודש אחד בלבד של מנוחה מפעילות תחרותית, שבדרך כלל מנוצל לאימונים אינטנסיביים (תשוו לכדורסל ולכדורגל). גם הלחץ כולו עליך ואין מי שיחלוק אותו או ייקח חלק מהאחריות בתקופות הקשות. מעבר לזה, למרות שלמצטיינים מובטח כסף גדול, מדובר כאן רק על 50 הטובים בעולם פחות או יותר (למעשה, רק 20 הטובים יכולים להבטיח את העתיד מכספי הזכיות אם הם יציבים מספיק לכמה שנים בטופ). היתר נאלצים להסתפק בפירורים, ועבור אלו שמחוץ למאייה הראשונה קשה לפעמים אפילו לשמור על איזון פיננסי לאור ההוצאות הגדולות על נסיעות, אימונים, וכדומה. בהחלט ספורט אכזרי מהבחינה הזו.

בנוסף, המעבר מנוער לבוגרים הוא קשה במיוחד. פתאום מי שהתרגל לסטטוס של כוכב מקומי נאלץ לכתת את רגליו בשנים הראשונות בין טורנירי מוקדמות של פיוצ'רים, לשחק מול שחקנים בוגרים שמדורגים בין 500 הראשונים בעולם ועדיין מנסים לפרוץ, או רק לשרוד בדירוג, והכל בשביל פרסים כספיים מינימליים ובלי תהילה וכיסוי תקשורתי. בהחלט לא קל. שלא כמו טניסאים אמריקאים למשל, לעוליאל גם אין את הפריווילגיה של טורנירים מקומיים ויריבי אימון מקומיים ברמה גבוהה, כך שרוב הזמן הוא יצטרך לנדוד בין טורנירים זניחים בארצות שונות רחוק מהבית.

ועדיין, נדמה לי שישי במצב לא רע. הוא התרגל מגיל צעיר לנדוד בעולם וכרגע לפחות הוא נחשב לפרוייקט לאומי ויש לו גב כלכלי שיאפשר לו כמה שנים שקטות לנסות ולפרוץ למאייה הראשונה (אבל גם כלי תקשורת וטוקבקיסטים שידאגו להפעיל לחץ ולהודיע לנו כמה הוא מאכזב ולוזר ביחס לציפיות).

אגב, עוד אלמנט די קריטי שראוי לדבר עליו הוא עניין הגובה. אני לא בטוח מה הגובה של ישי. קראתי איפה שהוא בסביבות ה-1.85 פלוס (אולי אפילו 1.88) וככה זה גם נראה מצפייה בו משחק. אם זה נכון, אז זה בכלל לא רע ואלמנט קריטי לסיכויי ההצלחה העתידיים שלו. לדעתי אין כמעט טניסאים בין 50 הראשונים שהם פחות מ-1.80 (אולי פרר ונישיקורי?) ובטניס של ימינו יש יותר ויותר ענקים של 1.95 פלוס. אבל הגדולים ביותר, בהווה ובעבר (נדאל, פדרר, ג'וקוביץ, סמפראס, אגאסי, מקנרו, לנדל, ועוד רבים וטובים) היו כולם בין 1.80 ל-1.90. כנראה שזה הגובה המושלם לשילוב בין היכולות השונות שהמשחק הזה דורש. מבחינה זו, לישי יש בהחלט פוטנציאל גדול יותר מהיריב ההונגרי שלו הפסיד בגמר.

 

מה אומרת ההיסטוריה?

לצורך העניין, אני מניח שכמו שישי הפסיד את המשחק הוא היה יכול לנצח ביום טוב יותר (וגם לא היה מאוד רחוק מזה). כאמור, בהחלט יש לו נתונים בסיסיים טובים יותר מלהונגרי שלו הוא הפסיד. אז מנקודת המוצא הזו, כדי לברר באופן יותר מעמיק מה זכייה בגראנד סלאם בגיל צעיר אומרת על הסיכויים בהמשך, כדאי ללכת ולבדוק קצת את ההיסטוריה.

הדבר הראשון שאפשר ישר לראות הוא שזכייה כזו לא מבטיחה כלום. דוגמא טובה לכך היא הקנדי פיליפ פליוו, שב-2012 זכה בק-טו-בק בג'וניורס של ווימבלדון וארה"ב. כיום פליוו כבר בן 23, מדורג בסביבות 400 בעולם ומעולם לא הצליח להיכנס ל-200 הראשונים.

פיליפ פליוו הקנדי אחרי שזכה בטורני הנוער של ווימבלדון. כנראה רגע השיא בקיירה שלו.

 

אבל יש כמובן גם דוגמאות אחרות, כמו איזה טניסאי שוויצרי אלמוני שזכה בטורניר הנוער של ווימבלדון לפני כמעט 20 שנה ואחר כך רשם עוד כמה הישגים יפים פה ושם בבוגרים. לכן כדאי לבדוק באופן יותר שיטתי:

נתחיל מהדאון אנדר ונסתכל על  20 הזוכים האחרונים (מאז 1998). אם משמיטים מהניתוח את שלושת הזוכים האחרונים (מעט מדי זמן להעריך), נשארים עם 17 זוכים. מתוכם, יותר מחצי (תשעה) הגיעו ל-50 הראשונים בעולם. בהחלט לא רע. ארבעה מהם גם הגיעו לעשירייה הראשונה. רק שניים לא הגיעו מעולם ל-200 הראשונים בעולם.

אליפות ארה"ב הפתוחה היא מנבא טוב אפילו יותר. בין 1998 ל-2010 זכו בטורניר הנוער אמריקאי 13 טניסאים. מתוכם, 10 הגיעו ל-50 הראשונים בעולם ועוד שניים ל-70 הראשונים. שישה מה-13, כמעט חצי, גם הגיעו לעשירייה הראשונה (נלבדיאן, רודיק, גסקה, טסונגה, מארי ודימיטרוב). בשנים האחרונות שיעור ההצלחה של הזוכים פחת (וגם קצת מוקדם להעריך בודאות), אבל עדיין מדובר על קורלציה מרשימה למדי.

לעומת אוסטרליה וארה"ב, זכייה בווימבלדון לנוער, למרות היוקרה, דווקא מבטיחה מעט פחות לעתיד (כנראה לא מפתיע בהתחשב במספר הקטן של טורנירי דשא לבוגרים). נכון שגם כאן חצי מהזוכים ב-20 השנים האחרונות הגיעו ל-50 הראשונים וארבעה גם לעשירייה הראשונה (פדרר, מלצר, מונפיס ודימיטרוב). אבל כל היתר לא נכנסו מעולם ל-100 הראשונים וכמעט שליש לא הגיעו ל-200 הראשונים.

הנה טבלה שמסכמת את הנתונים בארבעת הגראנד סלאמים:

זכיות בטורנירי נוער ומיקום שיא בקריירה, 1998-2015
טורניר טופ 200 טופ 100 טופ 50 טופ 10
אוסטרליה 83% 61% 50% 22%
צרפת 83% 50% 44% 33%
ווימבלדון 72% 50% 44% 22%
ארה"ב 83% 72% 61% 33%

 

תחזית?

עושה רושם שיש לישי סיכוי מצויין להגיע בעתיד ל-200 ואפילו ל-100 הראשונים בעולם. עם הרבה מוסר עבודה (שאומרים שיש לו), חוזק מנטאלי (גם בזה הוא עושה רושם לא רע), המשך ההתפתחות הפיזית, וגם מזל כמובן, יכול להיות שיש גם סיכוי לטניסאי עלית מהסוג של עמוס מנסדורף, ואולי אפילו יותר (מנסדורף, כמו דודי סלע, היה נמוך יחסית, שניהם בסביבות ה-1.75).

אבל כמו שכולנו יודעים, סטטיסטיקות טובות לחישוב הסתברויות, אבל לא באמת מבטיחות שום דבר לעתיד. אפשר לטבוע בבריכה עם עומק ממוצע של 20 סנטימטרים. אם ניקח את ארבעת הגדולים של דורינו, פדרר ומארי זכו בגיל צעיר בגראנד סלאם לנוער. ג'וקוביץ' ונדאל דווקא לא (מצד שני, נדאל זכה כבר בגיל 19 ברולאן גארוס של הבוגרים…). שוב, אין בטחונות.

כרגיל, נצטרך לחכות ולראות. מה שבטוח, יהיה כיף לעקוב.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. Mbk

    28 ינו 2017 11:35:05

    זה היה מהיר !
    ממה שראיתי במשחק ממש לא נפלתי מהספה מבחינת היכולות
    מעצבנות אותי הכותרות באתרים המובילים שמציגות את ההפסד כאכזבה
    יאללה לכו לחפש מתי סיימתם משהו בחיים שלכם במקום ה 2 ?

  2. כריסטופר מולטיסנטי

    28 ינו 2017 12:02:56

    הזוי שבשום מקום אין סימוכין לגובה שלו, אבל אופייני לעיתונות הספורט הישראלית.. עושים פסטיבל מההעפלה שלו לגמר ג"ס נוער ולא דואגים אפילו לברר את הנתונים הבסיסיים עליו

    1. ערן

      28 ינו 2017 13:01:34

      מסכים לגמרי. מדהים שאלו שזה המקצוע שלהם אפילו לא טורחים לברר דברים בסיסיים כאלו. כמה קשה להרים טלפון למאמן או לאיגוד (או לשחקן, או למשפחה שלו) ולשאול אותם על זה. הייתה אפילו כתבת וידאו עליו לפני הטורניר (ב-YNET נדמה לי) וגם שם לא טרחו עם זוטות כאלו. הרבה יותר חשוב כמובן לדעת איזה קבוצת כדורגל הוא אוהד בארץ (בית"ר למקרה שפספסתם).

  3. יניב

    28 ינו 2017 12:24:01

    אני חייב להגיד שמאוד התאכזבתי. לא מההפסד אלא מהטניס שהוא הציג. פשוט ניסה להחזיר כל מכה בלי ליזום בלי לנסות. פשוט כל כדור החזיר לאמצע המגרש ונתן להונגרי כל פעם לתת וינרים. לא ראיתי אותו עד היום חות מהתקצירים שונים. אני מקווה שהמעמד קצת הלחיץ אותו וזה לא הטניס שהוא משחק אחרת אין לו הרבה סיכוי בבוגרים

    1. ערן

      28 ינו 2017 13:04:13

      נכון שזה לא נראה טוב היום וההונגרי היה מלהיב יותר. אבל לטווח הארוך, כמו שכתבתי, אני חושב שלישי יש פוטנציאל טוב יותר. הנתונים שלו טובים יותר, וגם היסודות. נקווה באמת שזה היה פשוט הלחץ של המעמד (בכל זאת לא פשוט כשכל מדינת ישראל יושבת לך על הגב).

  5. יאיר

    28 ינו 2017 13:02:17

    מאחל לו בהצלחה. הוא בטח יותר טוב בטניס ממני….

    מה שכן, זה הזכיר לי קצת את המשחק של נבחרת העתודה בגמר 2000. מגיעים עד הבאר, מובילים ובסוף לא שותים.

  6. אפלטון

    28 ינו 2017 13:08:16

    תודה רבה ערן.
    מעניין מאוד. זכור לי משהו שדודי סלע גם זכה כנער באוסטרליה אבל לא הצלחתי למצוא סימוכין לזה באינטרנט אז כנראה שזו טעות (האינטרנט טועה כמובן).
    אגב מה כספי הזכייה של עוליאל? נחמד לראות שיש עתיד לטניס הישראלי ועוד יותר נחמד שהוא מעל 1.80 מ'.

  7. מנחם לס

    28 ינו 2017 18:21:13

    מאחל לו הצלחה.
    מישהו בישראל צריך לשבור את המחסום של "NUMER 1" במקצוע ראשי כמו טניס או משחק קבוצתי (נבחרת ישראל במשהו). יש מין מחסום של שבירת המחסום (אני לא מדבר על ספורטים הנחשבים עדיין ל'מיוריים' כמו ווינד סרפינג). כשזה יקרה יהיו עוד נמבר וואן!

  8. אלעד אייל

    28 ינו 2017 19:48:11

    תודה ערן.
    עוליאל באמת נראה כמו בחור פוטנציאל. רק חבל שאין לנו עומק מספיק בענף הזה, אבל לא באמת מפתיע. המקצוע הזה תובעני מאד ודורש גם השקעה כספית גדולה. היו שנים שהייתה לנו נבחרת דייויס מצוינת אבל לא נראה שבשנים הקרובות נראה הצלחות ברמת הנבחרת. נשאר לאחל לישי הצלחה

  10. שגיא נאור

    29 ינו 2017 01:12:43

    פוסט מעולה, תודה רבה.

    כמה הערות קטנות:
    בשנים האחרונות יש כבר לא מעט טורנירי פיוצ׳ר (הטורנירים מהסוג הזניח אחרי טורנירי atp וצ׳לנג׳רים) בישראל. אני חושב שכמות דו ספרתית. אמנם הם לא נותנים המון נקודות אבל זכיה בכמה מהם תיתן לעוליאל נקודת זינוק טובה. בטורנירים האלה משחקים שחקנים סביב המקום ה-700-800 בעולם, פחות או יותר ברמה של עוליאל.

    לגבי לחץ וציפיות – עוליאל זכה כבר בגיל 14 באורנג׳ בול ודיברו עליו כעל פוטנציאל לעתיד מאז שהוא צעיר. נראה, לפחות בינתיים, שהוא מתמודד בצורה יפה עם הציפיות.

    לפי מה שהבנתי, עוליאל מתאמן בעיקר על חימר, לכן יהיה מאוד מעניין לראות אותו עוד כמה חודשים בגרנד סלאם הבא בפריז.

  13. ori88

    29 ינו 2017 09:18:38

    חיצונית, הוא מזכיר לי מאד את נדאל.
    – גידל שיער ארוך במקביל לנדאל
    – עכשיו נדאל מסתפר וכך גם עוליאל
    – שמאלי
    – אפילו ההליכה שלהם דומה.

    נקווה שנדאל ימשיך להוות לו השראה ושיצליח

  14. IDO

    29 ינו 2017 09:37:37

    https://www.youtube.com/watch?v=5-PyygwPMoA

    טוב … אחרי שראיתי את הגמר, כמה מילים על ישי עוליאל, הוא גריינדר (שחקן של קו אחרורי) והעיקר קאונטר פאונצ'ר שמשחק הגנה טוב מאד. היו לו כמה בחירות שאני הייתי עושה אחרת אבל שחקן מצויין וטכניקה עילאית.

    זומבה פירוס לעומתו הוא מתחרה רציני ויהיה טופ 20. לאו דווקא בגלל הטניס אלא יותר בגלל הדרייב לנצחון.

  15. ערן

    29 ינו 2017 09:57:11

    מסכים לגבי ישי. פירוש נראה לי די נמוך ועם סרב ובק-הנד לא משהו. הוא באמת שיחק מלהיב והמנטאליות מצויינת, אבל יצטרך להשתפר הרבה בשביל שלא יאכלו אותו על הדברים האלה בבוגרים.

    1. IDO

      29 ינו 2017 10:04:17

      שחקן עם מנטליות מנצחת ייתן הרבה יותר נצחונות ממה שרמתו מאפשרת.

      תסתכל על נאדאל שהגיע לכמר עם סרב של 178 קמ"ש וכנראה ייקח את התואר. (178 קמ"ש… זה מגוחך, אפילו בליגה לחובבים של הרובעים המזרחיים במלבורן יש שחקנים עם סרב יותר רציני מזה.. )

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט