הטור של מל ליום שבת: מה אתם רוצים ממכבי?

 

מה אתם רוצים ממכבי?

(האם היא חייבת לכם משהו?)

אני יושב כאן באורלנדו וחושב:

  1. היכן "רוח" האורלנדו מג'יקים? איך זה שפעם, כששאקיל ופני הרדאוויי היו כאן, כולם התלהבו, כולם חיו את משחקיה, היא היתה בכותרות הראשיות, וניבאו לה עתיד מזהיר, והיום היא סתם עוד קבוצה שאם תשאל 100 תושבי אורלנדו, אולי 2-3 יצליחו לקרוא בשמו של יותר משחקן אחד?
  2. כמה חשוב, ואת מי מעניין, איזה אבות ובנים הם בעלי האורלנדו מג'יק? את מי מעניין כמה אחוזים מחזיקים אלה, וכמה אחוזים מחזיקים אלה?
  3. תשאל אלף תושבי אורלנדו כמה אמריקאים משחקים במג'יק, כמה אירופאים, וכמה אפריקאים, ומה הם יענו?

הם יסתכלו עליך כאילו נפלת מהמאדים.

עוברות בי עוד מחשבות, אבל כולן מובילות למכבי ת"א.

אני באורלנדו, אבל יש לי אינטרנט. אני קורא הופס. אני מסתכל ב-YNET, במעריב ORG או משהו כזה. בוואללה. בדהבאזר.

נראה ונשמע לי כאילו צונמי היכה בישראל.

מכבי ת"א הפסידה 5 משחקים!!!

איפה "רוח המכבים", שואלים. למה לא שואלים איפה רוח הפלמ"ח? פעם, ב-1950, ישראלים שילמו בחייהם להגיע לפטרה. האם גם היום ישנם פסיכים כאלה כמו אז? יש לי רושם שצה"ל, אם יהיה צורך, יילחם בגבורה כמו תמיד, אבל כל דבר אחר השתנה.

כשהייתי בן 12 הלכתי כל יום ברגל מרח' השושנים בטבעון לבית הספר ברח' קרן הקיימת בקרית עמל, מרחק שאני מעריך כ-5 ק"מ. יום-יום, משך שנתיים. לפעמים באופניים עד שהתקלקל משהו, והייתי צריך להגיע לחיפה לתקנם – עניין של חודש או חודשיים – ובכלל, כמעט לא זכורים לי רכיבות אופניים לבית ספר של אז בשנת 1949. ובכלל, אולי לילד אחד מ-20 היה זוג אופניים. היום? הנכדה שלי בת ה-16 מבקשת שאסיע אותה מביתה בז'בוטינסקי 65 בהוד השרון לקניון מרגלית, מרחק של 600 מטרים.

שום דבר שהיה בישראל בימי טל ברודי ומיקי ברקוביץ' לא נשאר כמו שהיה, אז למה שמכבי ת"א תישאר כפי שהיתה?

הכל בארץ זה כסף, כמו בכל מקום אחר. מכבי ת"א היא לא קבוצה של המדינה, לא קבוצה שעליה להגן על כבוד המדינה, ולא קבוצה שצריכה לתת דין וחשבון לכמה עיתונאים ושדרי טיווי, לקהל, לאזרחי המדינה, ואפילו למינויים שלה. מכבי ת"א היא עסק פרטי, שחייב דין וחשבון – אם בכלל – רק לבעלי הקבוצה.

לא טוב למינויים? שלא ייקנו כרטיסים. לא טוב לקהל? שלא יבואו למשחקיה.

עושים מכמה הפסדים משבר לאומי. בושה לאומית. עושים חשבונות מי היה צריך לשחק ומי לא, ואיזה שחקנים צריך לחתום ובכמה. כתבו ש-"המכביזם" מת. מה זה 'מכביזם'? היום זה הכל עניין של כסף – אם אמנם ישנם משקיעים במכבי שקיוו להרוויח מהשקעתם – או סתם הובי, אם המשקיעים הם ביליונרים והקבוצה היא עוד צעצוע לשחק בו.

ככה זה ב-NBA, ככה זה בקבוצות באירופה, וככה זה היום זה בכל העולם. כשמכבי מפסידה כולם מתנפלים עליה כאילו בגדה במדינה. כאילו לא ידעה להגן על כבוד המגן דוד.

העולם השתנה. אנחנו אוהדי ספורט המקווים שבעלי הקבוצות רוצים מה שאנחנו רוצים – שהקבוצה תהיה הטובה ביותר שהיא יכולה להיות.

אבל בעלי הקבוצות לא חייבים לנו דבר ואנחנו לא חייבים להם דבר. הקבוצה מזייפת? נישאר בבית, או נסתכל על קבוצה אחרת.

הגיע הזמן להפסיק להסתכל על מכבי – או כל קבוצה אחרת – במונחים וברגשות של פעם. אין דבר כזה יותר "רוח מכבי". ישנם שחקנים הנותנים נשמתם על הפארקט כמו דלבדובה, וישנם שחקנים הנלחמים פחות. אין יותר 'רוח המכבים' כמו שלעובדי טויוטה אין דבר כזה "רוח טויוטה".

כל מה שמכבי צריכה זה מזל עם שניים-שלושה שחקנים טובים מאד, ומאמן רגיל היודע להסתדר עם שחקנים, ואז הכל מתהפך בצ'יק אחד. עם השחקנים הזרים זה עניין של מזל בדיוק כמו עם הדראפט: לפעמים אתה פוגע ולפעמים מפספס. זה שבשער 2 או 4 או לך תדע איזה שער יושבים כמה צעירים הצורחים כמטורפים, מתופפים בתופים, ושרים במקהלות כמו עארסים מופרעים ועוד מפעילים פצצות עשן, לא צריך לעניין אף שחקן שבא מקנטון, אוהיו, או בלגרד. הם מקבלים משכורת ומנסים לשחק הכי טוב שהם יכולים, ושלום על ישראל.

כשאני מגיע לבלומפילד או להיכל ורואה את כל המופרעים האלה, אני שואל את עצמי אם הם נהנים בכלל מהספורט שהם רואים, או שכל המשחק הזה הוא מין התפרקות ללחץ נפשי ו-ANXIETY מצרות היום-יום. זוהי לא אהדת קבוצה ולא אהבת ספורט. זוהי בעייה נפשית. אותו דבר ניתן לומר על אחד כמו שמעון מזרחי. הוא בדיוק כמו האוהדים שלו.

לעומתו בעל קבוצה כמו מרק קיובן (או כל בעל קבוצה אמריקאי אחר) הוא כמו האוהדים האמריקאים שלו: שמח או מאוכזב, אך יודע גם יודע שמדובר בכדור עור שצריכים להכניס לטבעת דפוקה, ומחר הכל מתחיל מחדש.

זה שישנם עיתונאים העושים מכל הפסד משבר שמצביע על חולשה לאומית, בעייה כלל-ארצית, או פאשלה בחינוך דפוק בגלל מספר התלמידים הרב בכיתות, ובנוסף, הבעייה של הישראלי המצוי החי היום ברמה כלכלית גבוהה מאד בניגוד לעמיתו ממונטנגרו או אלבניה, ולכן הוא מפונק יותר ולא מוכן להתאמץ כמו בימי יהודה המכבי, זאת בעייה שלהם. הצרה היא שכולם קוראים אותם אז כדור השלג מתגלגל.

בגלל הטירוף הזה בישראל של "שחור-לבן" – או הכל שחור, או הכל לבן – אין בארץ ספורט. הטירוף בקהל האוהדים (הקטן מאד יחסית ביחס לאוכלוסיה) הוא מעל ומעבר כל מה שחוויתי אי פעם בארה"ב או אנגליה. המעטים שמגיעים למשחקים מרעישים ועושים בלגנים וטירופים כאילו הקבוצה שלהם היא הסן פרנציסקו ווריורס. במדיה הרעש הוא כאילו ישראל היא המעצמה המובילה בעולם בספורט. אני מרחם על שחקן אמריקאי הצריך לשחק ביד אליהו. הלחץ עליו בוודאי משתק אותו. אני יודע שביוון וטורקיה זה אותו דבר. מה הפלא? כולנו לבנטינים.

מישהו התלונן שזה כבר לא ההיכל ביד אליהו אלא "מנורה מבטחים". זה בדיוק העניין. זה למעשה הסיכום בשתי מילים לכל הקטע הזה שכתבתי: "מנורה מבטחים". ההיכל, ומכבי, הפכו ל-"מנורה מבטחים".

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. זה קבוצת כדורסל מקצועית ,לא ביקור של מומי בקזינו
    מה זאת אומרת – הזרים זה עניין של מזל ?
    זר צריך להגיע אחרי סקאוטינג רציני ולא בהמלצת סוכן / מנהל קבוצה
    בשנה שעברה הזרים היו מביכים ,הגיעו אחרי פציעות ולא ענו לדרישות של הקבוצה
    לא צריך להיות רד אארובך לראות שצירבס הוא גבוה שולי מבחינה הגנתית וריבאונדר חלש

    מכבי היא הנציגה הקבוצתית הבכירה בספורט הישראלי מזה 4 עשורים , על מה יכתבו ? מכבי פתח תקווה ? הקבוצה במשבר ולא נראה פתרון באופק כי המועדון חולה

  2. ספורט זה עניין רגשי, לא רציונלי. אין מה לעשות – אי אפשר להשוות את השמחה האושר והטירוף שיש בניצחון של קבוצה שאתה מחובר אליה רגשית לניצחון שהוא עוד יום במשרד. מכסי הביאה אותי (ועוד הרבה אנשים) לשיאים של אושר שלא היו כמוהם בספורט ולא בקלות מוותרים על דבר כזה בגלל הנהלה כושלת

  3. מסכים על חלק מהאבחנות שלך לגבי האוהדים הישראלים. המדינה הזו חיה תחת היסטריה, ובשנות הקיסר נתניהו זה כלי הנשק העיקרי שהוא מפעיל כדי לדכא את האזרחים או להשתיק תביעות צודקות שלהם – ולהצטייר כמושיע. אז הכל באטרף. לא רק בספורט, בהכל.

    ומכבי, היא פרויקט הדגל של הלאומנות הישראלית. "הקבוצה של המדינה" שחייבת לנצח כל משחק בכל מקום, תמיד. להציל את היהודי הקטן נגד הדב הסובייטי.
    העולם כולו השתנה, עולם הספורט השתנה – אבל זה עדיין שם. גם במדיה. לא באותה עוצמה אבל זה עדיין המותג הישראלי מס' 1 בספורט ובבידור בכלל.

    לכן אגב מקרים כמו גולדן סטייט מעוררים בי סיוטי לילה, והיאנקיז בחילה. אכלתי מספיק מהקבוצה הזו, שנים ארוכות, שהרסה את הענף שאני הכי אוהב בארץ, מבחינתי כמעט באופן בלתי הפיך. לא מזיל דמעה עכשיו.

  4. הבעיה עם מכבי זה שיש שם 9 אמריקאים(כן גם לנדסברג אמריקאי) וגרמני אחד לא קשורים לכלום……….צריך למלא את הקבוצה בישראלים ולהביא 4 זרים תותחים.

    1. בלי להתייחס לכל שאר הדברים, לפי הידוע לי לנדסברג גדל בארץ מגיל צעיר, אימו ישראלית והוא דובר עברית שוטפת. מבחינתי הוא ישראלי לכל דבר

      1. הפוך גוטה הפוך
        לנדסברג נולד לאב יהודי ואם שחורה ולא גדל כלל בארץ
        הוא נשר מהקולג׳ים בגלל רמה אקדמית נמוכה והגיע למכבי חיפה
        בכל מקרה אני חושב שהוא שחקן פנטסטי שצריך זמן לחזור לעצמו אחרי הפציעות

        1. אכן טעות שלי, התבלבלתי עם סיפור עלייה מרגש של מישהו אחר. בכל מקרה יש לי מעט מאוד עניין בנושא האזרחות של מאן דהו. בקשר לאבחנה שלך לגביו, אני מסכים לגמרי

  5. וואו מנחם, פעם ראשונה בהרבה זמן שאני חותם על כל מה שכתבת. מילה במילה.
    מהכניסה למי יושב בחדר המנהלים, דרך הכניסה לכיס המועדון ובעיקר על הגישה לספורט (ולהכל) בארץ. למה חייבים להיות כאלו קיצוניים בכל דבר יא רבאק?

    1. כשתראה את התגובות בקטלוניה לעונה של תבוסות לברצלונה, במדריד לעונה שכזאת לריאל ובטח באנגליה לנבחרת אנגליה ולכל דבר אחר תבין שמי שחריג זה האמריקאים…..ולא ישראל.

      1. חחח מנחם, לא רוצה להרוס לך את החג אבל אם אנחנו כאן בשבירת אילוזיות אז גם סנטה קלאוס לא קיים.
        Just saying…

  6. מסכים עם הכל, מלבד דבר אחד קטן. הבעלים כן חייבים לאוהדים. לא בהכרח חייבים שהקבוצה תהיה הכי טובה שאפשר. אבל הם כן חייבים משהו, לפחות שהכוונה שלהם תהיה מוכוונת לאוהדים.
    בלי האוהדים אין לקבוצות כדורסל זכות קיום. אם המשחק הוא רק צעצוע של עשירים, שלנו האנשים הפשוטים יש רק מזל שהם מאפשרים לנו לצפות ולאהוד, אז שיקחו את הספורט לעצמם ושיתקעו אותו לעצמם בנחיר הימני.

  7. מתוך הצעה לתיקון חוק הספורט:
    "בפסיקת בתי המשפט בישראל כבר נקבע כי חרף העובדה שזכויות הבעלות והניהול של קבוצות רבות מוחזקות על ידי גורמים פרטיים, הרי שיש לראות בקבוצות גופים דו-מהותיים, שיש להחיל עליהם נורמות משפטיות השאובות מן המשפט הציבורי.
    בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט עודד גרשון) נקבע: "כשלעצמי אני סבור כי למועדון ספורט פופולרי, כמו הפועל, אין זכות קיום כלל אלא כגוף דו-מהותי, היינו גוף פרטי (בשל היותו חברה בע"מ) וגוף בעל חשיבות ציבורית בשל עצם מהותו והעניין שיש לציבור בו. וכי אילו חיים יש למועדון ספורט ללא העניין שיש לציבור הרחב במפעליו הספורטיביים, בהישגיו ובהצלחותיו במישור התחרותי? אמור מעתה: מועדון ספורט, מעצם הגדרתו ככזה, וללא כל קשר לצורה הפורמאלית של אישיותו המשפטית (אם הוא עמותה או חברה בע"מ או כל צורת התאגדות אחרת) הינו גוף דו-מהותי." (בש"א (חי') 8316/99 כלבו 1979 בע"מ נ' עיריית חיפה)…
    זאת ועוד, בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אף קבע כי אוהדיה של קבוצת כדורגל "הם בעלי זכות עמידה לעתור לניהולה התקין של קבוצתם" (ה"פ 1233/06 יעקב ליבוביץ ואח' נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל ואח')."

    1. יפה. המשמעות היא שבעלים פרטיים שלקבוצות לא יכולים לעשות מה שבה להם ולא יכולים לפעול נגד האינטרס של הקבוצה, לנצל כלכלית(טביב ושאול אייזנברג), להפסיק להשקיע(יאמר)וא למנף לצורך פוליטי ולזרוק(גאידמק). מה שצריך זה לתת לרוכשים קדנציה כמו בפוליטיקה, כמו בניהול מדינה ואז לבחון את מעשיו של הבעלים נניח כל 5 שנים על ידי האוהדים, אולי בצורת הצבעה או בצורה אחרת.

      1. לא ייתכן אלא אם כןתחזיר את ההשקעה למשקיע האחרון חמקרה שבהצבעה זורקים אותו.
        ואז, כיצד "תרכיח" משקיע חדש?

  8. נכון יותר מנכון. אהדה/יריבות ספורטיבית יכולה לקחת לכל מני כיוונים וראוי לשלב את הפרספקטיבה הזאת בהתייחסות למכבי תל אביב או כל קבוצה אחרת.
    חפרו קצת יותר מדי בכל עניין הבעלים, אינטרסים, הנהלה ואינטריגות כאלו ואחרות בהקשר של מכבי וצריך קצת לשחרר, לקחת דברים בפרופורציות ולתת להם להתנהל.
    אגב, אם לוקחים את ההישגים של הקבוצה בשנים האחרונות הרי שהם לא רעים בכלל, כולל אליפות יבשתית לא מזמן.

  9. אין לי כל סמפטיה לקבוצה הזאת שהמציאה את הקפיטליזם החזירי עוד לפני שידעו מה זה.
    התנהלות בריוניות, דורסנית ומבחילה במשך עשורים.
    חיסלו את הכדורסל הישראלי למעשה .
    ראוי להדגיש שאינני אוהד הפועל .

  10. בסופו של דבר ספורט זה הסחת דעת – כמו סדרות טלוויזיה, סרטים, הופעות והצגות. אנשים מתעניינים בספורט כי הם זקוקים להסחת-דעת מקשיי היום-יום. כשיש הצלחות אז חוגגים עם הקבוצה ואומרים "אנחנו זכינו" כדי להרגיש שהם חלק מההישג. כשנכשלים הם מחכים בפינה ומעבירים ביקורת – גם זה בעצם הסחת דעת מהמציאות. הרבה יותר כיף לשבת ולהעביר ביקורת על ההנהלה של מכבי או להתלונן על השירות הגרוע שקיבלתי במסעדה מאשר לחשוב איך אני חוסך עוד כמה שקלים שחסרים לי לסגור את החודש…
    נ.ב. – כתבתי את התגובה כביקורת על כל העולם כדי להסיח את דעתי מהעובדה שאני בדיוק עונה להגדרה שרשמתי…

  11. ההבדל הוא ברוח.
    א. שמעון מזרחי כבר אינו בשיא כוחותיו, וקשה לקבל את המשמעות של נתון זה על רוח הקבוצה.
    ב. מתוך רצון לבנאם את הקבוצה, בהנחה שלא כל הכישרון נמצא כאן בארצנו הקטנטונת… הובא מנהל ספורטיבי בשם ניקולה וויצ'יץ'. שחקן עבר נפלא. וחכם. סביר להניח שקיוו לראות את חכמתו שעל הפרקט עושה נפלאות גם בישיבות ההנהלה. אלא שחכמתו צריכה רוח שתנווט אותה, וזו אינה ישראלית…

    זו הרוח שמשתנית לנגד עיניינו המשתאות

    הנה משהו שכתבתי לאתר אחר לאחר הזכיה האחרונה ביורוליג: http://www.cadursela.co.il/Default.asp?ArtID=5117&Type=23

כתיבת תגובה

סגירת תפריט