הטור של מנחם לס: האם הקליפרס חוסלו ולא סתם הפסידו?

 

אין הרבה נטולי חיבה מיוחדת, אהדה, ורגש לקליפרס שהתאכזבו מהפסדם לווריורס אתמול יותר ממני.
*
האם זה בגלל שברוב העזתי (וחוצפתי!) העזתי לנבא כאן באתר שהקליפרס ינצחו את הווריורס בגמר המערב?
*
אתם בוודאי חושבים כך אך זה לא נכון. כשכתבתי מה שכתבתי האמנתי במה שכתבתי. זה היה רק לפני חמישה שבועות, אני יודע, אבל אז לא תארתי לעצמי כמה הווריורס טובים, וכמה הקליפרס טבועים במין דבק של בינוניות כשהם פוגשים ביריב עליון – 'בינוניות' במקרה הטוב; אתמול הם נראו גרועים ממש – והם לא יכולים לברוח כנראה מהבינוניות הזאת כשהם פוגשים בגדולה ("גדולה" עם שורוק).
*
אין להם את ה-DNA להתעלות כשצריך טבוע בהם רגש נחיתות מכמה עשרות שנים של אי-יכולת לפרןץ לטופ, אפילו שלא פעם ולא פעמיים – ועתה היא פעם נוספת – היה להם את ההרכב האנושי לעשות זאת.
*
אני לא מכיר בקלות כזאת במושג 'לוזר', אך כנראה שעם הקליפרס יש להם ב-PSYCHIC הקבוצתי – במנטליות הקבוצתית – מין חוסר אמון שהם יכולים לעשות זאת, ולא משנה כמה הם מנסים.
*
אתמול היה להם את הצ'אנס האופטימלי: משחק ביתי שכל העולם חיכה לו; קבוצה מלאה ושלמה ללא כל פציעות או חבורות; קבוצה נינוחה. רבים קבעו אותם כפייבוריטים, ואפילו לאס ווגאס שמה אותם בראש בנקודה וחצי.  אולם מלא של אוהדים שאחרי שנים רבות מאד כולם כמעט אוהדי הקבוצה, ולא אולם שחצי ממנו מקווה שהקבוצה תפסיד כי הם אוהדי לייקרס.
*
אע"פ שהיה זה משחק רבע עונה, הוא היה משחק חובתי לנצחון לקבוצה שישנם בה כל כך הרבה שחקנים עם חובה להוכיח את עצמם אחרי כשלונות על גבי כשלונות במשחק חשוב ביותר כשהמטרה נמצאת על הקו. כשכל העולם מחכה וצופה. מכריס פול בעל הרפיוטציה של הפוינט גארד הטהור הטוב מכולם שאין באמתחתו אף תואר חשוב מאד ועד בלייק גריפין שהוא היה כבר הטוב מכולם בכל – בניתורים, בהטבעות, במוניטין של "מספר 4 הטוב בעולם", וניתן גם להוסיף "שחקן ה-NBA מס' 1 בפרסומות" –  עוד שחקן שיש לו הכל מלבד תוארים. – זוהי קבוצה המשוועת להישג גדול. קבוצה שנצחון אתמול על הווריורס היה חשוב לה כאוויר לנשימה.
*
 השלישי המצטרף לכריס פול ובלייק גריפין כשחקן שהוא אולי הטוב ביותר בתפקידו ב-NBA הוא דיאדרה ג'ורדן.  ג'ורדן שיפר את קליעת הקו שלו לסביבת 60%-65% והתחילו לדבר עליו שעם השיפור הזה בקליעות העושין הוא הפך לסנטר הטוב בעולם.
*

אני למעשה ביססתי את הערכתי שהקליפרס ינצחו את הווריורס על עליונותו של ג'ורדן על פצ'יוליה או כל סנטר אחד (שלווריורס אין!) שהווריורס יוכלו להעמיד. האמנתי שכריס פול מסוגל לעצור את סטפן קרי, ומצידו לקלוע סלים די בקלות נגד סטפן,. וכמובן שהאמנתי שבלייק יראה לדיאדרה גרין שיש לו עוד הרבה ללמוד כדי הגיע לרמתו. ההיפך בדיוק קרה.

*

מה היתה השגיאה הגדולה שלי? השגיאה היתה שהשוויתי מצ'אפס והזנחתי לחשוב על הווריורס כקבוצה.

*

מה שראיתי אתמול היה שהגיע הזמן להתחיל להלל את הווריורס  כ-ק-ב-ו-צ-ה  ולא רק קובץ אינדיבידואלים מצויינים, כי הווריורס עשו מהקליפרס חוכא ואיתלולא ביום קליעה גרוע במיוחד מהפרימטר. קווין דוראנט לא קלע את השלשה הראשונה שלו עד שנשארו 6 דקות בלבד ברבע השלישי (ראו וידיאו), וסטפן קרי לא יכול היה לקנות שלשה ועדיין, הווריורס שיחקו עם הקליפרס מהרגע הראשון כאילו משחקים הם נגד קבוצה נחותה וחלשה מהם בכל פרמטר. כאילו שאין בכלל שאלה מי טוב ממי, ושוב – לא ב-'אחד-נגד-אחד' אלא כקבוצה!

*

הסקרינים היו נפלאים; הפיק-אנד-רול עבד כל הזמן. הווריורס מסרו 4-5 מסירות ללא הקפצה אחת וכמעט כל פעם שחקן זה או אחר הצליח להתחמק משמירת הקליפרס, ופתאום להיות חופשי לחלוטין, לבד, תחת הסל.

*

הדבר הנפלא ביותר בנצחון הווריורס אתמול היה שהיה זה נצחון בו הגדולה – שוב, עם שורוק – היתה הקבוצה, ולמעשה קשה להצביע על שחקן מסויים בווריורס שהתבלט במיוחד. הם קרעו לקליפרס את הצורה מבלי שיהיה להם שחקן אחד שניתן לומר עליו שהיה לו משחק גדול, וברור שכשאומרים 'משחק גדול' מתכוונים בעיקר לקליעות.

*

מה שראיתי עם הקליפרס היתה קבוצה שהיתה DESPERATE  להצהיר הצהרה – סוף-סוף, בבית, ועם כל התנאים הנחוצים – והיא ניכשלה כשלון גדול הרבה יותר מאשר הפרש המשחק כאילו מראה מהסיבה הפשוטה שהקבוצה השנייה היתה טובה יותר בכל: ברצון, בחוכמה, בקלות המשחק, בזריזות, ביכולת. כמה שהקליפרס ניסו יותר הם חטפו יותר על הראש. בפעמיים שהם צימצמו קצת, הווריורס שמו את הרגל על הדוושה לשתיים-שלוש דקות, וההפרש קפץ מיד שוב לסביבות ה-20-25.

*

הכל היה מוכן אתמול לחגיגה, כפי שכבר כתבתי. הדבר היחיד שחסר היה הקליפרס. הם לא הופיעו למשחק; הם לא נילחמו על הכדור; הם נראו – ואני מצטער שעלי לכנותם כך – הם נראו עלובים. הם, הקליפרס שיחקו באולמם אבל הם כאילו נתנו אותו במתנה וללא אבק מיוחד לווריורס, שהפכו לבעלי האולם ולבעלי הערב. היו רגעים שקיויתי שהקליפרס יעשו סל רק בגלל רחמים עליהם. ממש הרגשתי לא נעים ומבוייש בגללם, והם אפילו לא קבוצה שלי שחשוב לי עליה במיוחד

התוצאה כפי שאתם יודעים היתה 115-98 אבל 30 הפרש היה הפרש שהיה מתאר את המשחק טוב יותר. אז כמובן שהשאלה קופצת מיד לראש היא אם משהו דומה מצפה לנו בשבועיים מסויימים בחודש מאי. למעשה, האם לקליפרס יש את מה שצריך להגיע בכלל לשלב בו הם ייפגשו נגד הווריורס, אלא אם-כן זה יהיה משהו שיקרה כשקבוצה מספר 8 פוגשת בשלב הראשון את הקבוצה מספר 1.

התלהבתי מהקליפרס כשהם היו באמצע ריצת ה-14 נצחונות ב-16 משחקים. אז אולי יהיו אלה שיגידו  על מה שקרה אתמול: "לא נורא. החלקה בודדת. לא אומר שום דבר". אוי כמה שזה לא נכון! זה לא כמו המשחק הראשון של העונה כשהספארס קרעו את הווריורס בביתם. זה המשחק ה-23 העונה. העונה כבר שוטפת והקבוצה כבר משחקת בצורה מסויימת. כשאתה ניכנע בצורה כזאת עלובה במשחק רבע עונה נגד היריבה השנואה ביותר שלך, ועוד בבית שלך, הדבר אומר דרשני. אני לא יכול לראות את הקאבס, הווריורס, או הספארס, מפסידות בצורה כזאת בביתן נגד יריבה שהם מחשיבים ליריבת-מבחן שחובה להראות לה מי אתה וממה אתה בנוי.

אגב, כיצד, כיצד הרגישו אוהדי הקליפרס – ושחקני הקליפרס בעצמם – כשבאמצע הרבע השלישי קווין דוראנט וסטפן קרי היו 0 מ-10 מה-3, והווריורס עדיין הובילו ב-19 נקודות?

רבותי זה לא סתם עוד הפסד. זה הפסד שביעי רצוף לווריורס בשלוש העונות האחרונות. מה שהקליפרס הצליחה לעשות אתמול במשחק אחד זה בצ'יק אחד ליפול ממעמד של "מועמדת לאליפות" לסימן שאלה גדול. היא איבדה במשחק אחד את הכבוד, היראה, ורצינות בהם היא נילקחה, וקבוצה שאתה פוסק לפחד ממנה, הופכת לטרף קל יותר.

בלייק החמיץ 15 מ-20 זריקות. ג'יי ג'יי רדיק נעלם לחלוטין, וההגנה של הקליפרס לא נראתה משך כל המשחק.

אם הקליפרס לא יצליחו "TO FIGURE THIS ONE OUT" ולחזור להיות קבוצה מסוכנת עם סכוי להגיע לסוף, זה יכול להיות הסוף שלהם כפי שאנחנו מכירים אותם. לכריס פול ולבלייק גריפין ישנה אפשרות TO OPT OUT מחוזיהם הקיץ. אם הם עוזבים, הקליפרס יהפכו למיאמי היט שם צריכים להתחיל הכל מחדש. סיום עצוב לקבוצה שממש האמנתי שיכולה להגיע העונה לאליפות ה-NBA כאלופת המערב.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  1. תענוג. תודה. אחד הדברים שמתפספס בהסתכלות על הלוחמים הוא בדיוק מה שציינת – הקבוצה. כשרואים אותם ברור הרבה יותר למה דוראנט הגיע ולמה, עד היום (לפני דוראנט) הם היו שלם שעלה על סך חלקיו. שים את קליי או סטף או גרין ברוב הקבוצות והם שחקנים מעולים אבל לא חד פעמיים. בגולדן סטייט, ופה אני נותן המון קרדיט למאמן סטיב קר (לא כמנהל משחק אלא כבנאי הפסיכולוג) יש קבוצה מדהימה. המסירות, הפרגון והשמחה הם גיים צ'ינג'ר. ובכלל, כנראה קבוצה חד פעמית הגדולה שלה, שווה לזנוח את חוסר הפרגון, להישען אחורה ולהנות.

  2. מדויק.
    הסדרה הכי קשה לגולדן סטייט תהיה עם יוסטון, כי היא כלב משוגע. לא שזה יעזור הרבה ובכל זאת יציקו. הקליפרס לא יכולים לעשות נגדם פשוט כלום.
    אלא אם כן לברון יחליט להביא אליפות היסטורית גם שם, וכמעשה דוראנט, יחליק לעמדה מס' 3 שמחכה לו, ויאכל חיים את קווין דוראנט –
    סליחה לוק-ריצ'רד מבאה א-מוטה!

    1. הסדרה הקשה ביותר לג"ס במערב לא תהיה מול יוסטון , אלא מול יוטה במידה והיא בריאה. ואולי גם מול הדובים כשהם בריאים .
      לברון כבר לא יאכל חיים את דוראנט. לא כי הוא לא יותר טוב בשיאו , אלא בגלל שאני משוכנע שבגילו הוא מתחיל לאבד משהו . תהיה לנו כנראה הזדמנות לחזות במאצ'אפ הזה באביב הקרוב.

      1. בדיוק מה שאני חושב. לדעתי בגמר אנחנו נראה הגנה מעולה של דוראנט על לברון בעיקר משום שהוא גם שחקן הגנה אנדרייטד והוא לא צריך להשקיע כוחות מיותרים בהתקפה

  3. מנחם הם לא יגיעו לגמר המערב מסיבה אחת מרכזית וגדולה שהם לוזרים כמה פעמיים בשנים האחרונות הם הגיעו לבאר ולא שתו ממנו(ספר את זה ליוסטון ואוקלאומה למשל).
    חוץ מזה 3 שחקני חמישייה שלהם מסיימים חוזה בקיץ ויכול להיות שהם יעזבו ושנה הבאה הם יהיו הרבה יותר חלשים.

  4. בהזדמנות זאת הייתי רוצה לשים זרקור על ג'אבל מקגי – נראה שסטיב קר מחזיר לו את הבטחון. היום ראיתי אותו מול הסנטר הבאמת הכי טוב בליגה. זה הצרפתי של יוטה ברבע הראשון והשני והוא התמודד איתו מצויין. היה חזק ממנו וממוקם טוב ממנו. לא פחד להיות הציר בפוסט ולשחרר לקלעים לסויישים.

    נראה שבקרוב סנטר חלש זה כבר לא תהיה בעייה אצל הדאבס

    1. מקגי סיים עם 6 ו-3, מול גובר, שסיים עם 20 ו-17, עם 8 מ-8 מהשדה – אתה משוכנע?
      וזה עוד במשחק שיוטה הגיעה בלי ארבעה מחמישה שחקני ההרכב הראשון. שנגמר בחמש דקות הראשונות. מקגי עלה רק כדי שלא יהיה לו קר, בכל זאת, כפור ביוטה עכשיו.

        1. תראה… הוא קיבל 6 דקות מרבע השני ועוד 2 בשני ואח"כ הוא נח. (עשה 4 עבירות). זה יותר טוב מ-0 דקות שהוא בד"כ מקבל וגם הוא לא עשה שטויות.

          זה שהסויישים לא נכנסו זה על טומפסון לא עליו.

  5. בינואר של השנה שעברה,
    גולדן סטייט ניצחו בקליבלנד 132 – 98

    בסוף ינואר 2014, הספרס הפסידו בבית לתא'נדר (הפסד שלישי מתוך 4 של הספרס לת'אנדר בעונה הרגילה של 2013/4), כאשר הם סיימו את אותו חודש עם 4 הפסדים מ-5 משחקים.
    הספרס באותו שלב של העונה היו במקום ה-3 במערב.

    גם הספרס, וגם הקאבס, מצאו את הדרך להתעלות בפלייאוף.
    כאשר כל אחת, בדרכה, נתנה פלייאוף היסטורי שהוביל לזכייה באליפות.

    אני לא זוכר את התגובות באתר אחרי רצף ההפסדים של הספרס ב-2014 (אבל אני בהחלט זוכר שהתקשורת בארה"ב היו חלוקים בקשר לזהות האלופה – ההיט או אוקלהומה),
    אבל אני בהחלט זוכר איך שאחרי ההפסד של הקאבס בעונה שעברה כולם (כמעט כולם) קברו את הקאבס, כאשר הנרטיב היה שהגמר האמתי יהיה גולדן סטייט – ספרס.

    לא זוכים באליפויות בדצמבר.
    בדצמבר צריך לנצח מספיק בשביל לשמור על היכולות לסיים את העונה במיקום האופטימלי (ובמקרה של הקליפרס, מלכתחילה, המיקום הסביר היה המקום ה-3 במערב).

    אני מסכים שהמשחק חשף שורה ארוכה של בעיות במשחקם של הקליפרס.
    אבל אני לא מסכים שהם "חסרי תקנה" או שיש להם "בעיה ב-DNA".

    אישית, אני בוחר לא לשנות את ההימור שלי מתחילת העונה –
    גולדן סטייט, לדעתי, לא יגיעו השנה לפיינלס.
    הם קבוצה נפלאה. הם משחקים כדורסל קבוצתי ברמה הגבוהה ביותר.
    אבל –
    בפלייאוף השופטים מרשים לשחק משחק הרבה יותר פיזי, וקבוצות שישכילו לנצל זאת, יהיו מסוגלות להפתיע את גולדן סטייט.
    (הרשימה שלי של קבוצות שיש להם את הכלים לנצל מיס מאצ' מול גולדן סטייט מסתכמת ב-קליפרס, ספרס, קאבס.)

    1. נכון מאוד ואגב אני הייתי מצמצם את הרשימה לקאבס/ספרס עד שהקליפרס ימצאו 3 נורמאלי או עד שיחליפו דנ"א מבחינת אופי.
      מצד שני חייבים לציין שהכניסה של דוראנט לשורות הלוחמים עד כה עברה בצורה הרבה יותר חלקה מהצפוי . נראה לי ששווה להקדיש פוסט נפרד על האופי של הכוכבים בקבוצה הזו ובעיקר המשולש קרי/תומפסון/גרין ועל ההתנהלות של סטיב קר מול כוכביו

    2. גיא אני מסכים עם הכול אבל לאור פתיחת העונה החזקה חשבתי שהקליפרס החליטו לסיים השנה יותר גבוה מהמקום השלישי הקבוע שלהם ואז ליהנות מפליאוף קל יותר.לשאיפה כזאת המשחק הזה היה קריטי וחבל.נקווה שיצליחו לצמצם פערים עד הסיום כי אני לא רואה סיבה טובה למה הם לא יכולים לעקוף את הספרס לפחות.

  6. 1. זה רק משחק אחד, אבל אין ספק שהבעיות שם והיו שם.
    2. כל הטור הזה בלי להתייחס למאמן? הסיבה שהקליפרס נחותים כך מהווריורז זה המאמן.
    3. אין בי כל טינה כלפי דורנט וג"ס. דורנט עשה את מה שהחליט שנכון לו וג"ס פעלו לפי החוקים. עם זאת, בעיני, אין שום הישג באליפות של ג"ס. הם כ"כ יותר טובים שאליפות היא לא הישג היא חובה וגם זאת שאחריה. כל דבר מלבד ריפיט בשנתיים הקרובות הוא כשלון חרוץ. זה מה שקורה שמצרפים את השחקן השני הכי טוב בליגה לקבוצה עם המאזן הטוב בהיסטוריה.

    1. ג"ס פייבוריטית , אבל מול קליבלנד לא בהרבה . מותר לה גם להיכשל.

      הרי טוענים שלברון מאפיל על כל כוכבי הליגה האחרים , ובנוסף יש לו 2 אולסטארים ועוד צוות מסייע לא רע בכלל שמרכיבים את הקבוצה היקרה בליגה.

      היתרון של ג"ס על קליבלנד אינו בחומר השחקנים אלא בקבוצתיות. אם היא תביא אותה לסדרת הגמר הצפויה היא תזכה. אם קליבלנד תשבש אותה מספיק היא תשמוא על התואר.

      1. אסור לה להכשל. כל דבר מתחת לשתי אליפויות (למעט פציעות כמובן) הוא כשלון חרוץ. יש לה רק מה להפסיד, נצחון הוא בגדר הכרח.
        זה לא כמו מיאמי של לברון ששם שתי אליפויות מתוך 4 זה הישג ראוי בפני עצמו.
        קבוצה שהייתה מרחק סל מריפיט, קבעה את שיא הנצחונות בהיסטוריה וניצלה את ההזדמנות של החוקים הטיפשיים השנה כדי להוסיף את השחקן השני הכי טוב בליגה, היא קבוצה שצריכה לטרוף את הליגה כל הדרך (כמו שהיא כבר עושה בנתיים) לשתיים שלוש אליפויות רצופות. כל דבר אחר הוא פשוט כשלון.
        כולי תקווה ואמונה שאוסף השחצנים ואוהדיו השחצנים הלא פחות ייכשל בתפקידו.

      2. גם בחומר גולדן סטייט מתעלה על קליבחנד בהרבה, לאב וארווינג ללא לברון כנראה לא מגיעים (לפלייאוף המאזן שלהם עלוב),, דוראנט וקרי 2 עילויים התקפיים (2 מ3 השחקנים הטובים בעולם), צלף כמו תומפסון וגרין 1+ ספסל חזק הרבה יותר. זה הקבוצה עם הכוח אש התקפי הטובה ביותר שראיתי (ואני חוזה קרוב ל50 שנה), תוסיף לכך שלאב לא מתאים למאץ אפ וכל דבר חוץ מאליפות (שאני עדיין מאמין שנראה את פלייאוף 2000) יהיה מאכזב וכישלון.

    2. צודק. ריברס הוא מאמן עם הרבה סימני שאלה ואני אומר זאת כבר שנים, אם כי בבוסטון הוא נראה טוב הרבה יותר

  7. ההתייחסות ללוחמים מזכירים לי מאוד את ההתייחסות שהייתה בזמנו לברצלונה בתחילת עידן פפ לפני כ8 שנים אם אני לא טועה. כולם אמרו שזה טוב ושזה יפה אבל לא מביא הישגים ושמסי שחקן מדהים אבל הוא לא מספיק לרמות הכי גבוהות שכשברצלונה יפגשו את הקבוצות האנגליות הן יפסידו שהטיקי טאקה טוב לליגה האנגלית אבל לא לרבע צ'מפיונס והלאה ועוד טיעונים כאלו. מדהים כמה פעמים צריך להוכיח עד שהשינוי שעוברים מצליח להתקבל כדבר הנורמלי.
    ג"ס יגיעו לגמר בהליכה לצערי. אני מתחיל להתבאס שנראה ממוצע של 20 הפרש ומעלה בפלייאוף. הספארס עם כל הכבוד לא יכולים לדגדג את הלוחמים שעולים עליהם בכל פרמטר אפשרי בכלל ובפער (כולל משחק פנים) הקליפרס עם כל הכבוד לחמישייה המדהימה שלהם צריכים גם ספסל ואת זה פשוט אין להם בניגוד ללוחמים. מול הקאבס אני לי אין שום ניבוי סביר אבל עד שם בכלל אין שאלה לדעת

    1. בול.
      וההבדל – שבליגה ספרדית היתה עוד סופר-טים, ריאל מדריד, שהיתה בעצם אוסף כוכבי העולם הפנויים שלא משחקים בבארסה. מעין תחרות.
      וכמובן הצ'מפיונס – שם זה נוק-אאוט של שני משחקים, סיכוי *** הרבה *** יותר גדול להדיח את בארסה. ובכל זאת, ראינו איזה מאמץ משוגע היה צריך כדי שזה יקרה – הבונקר המטורף של אינטר, הפוקס המדהים של צ'לסי (החטאת פנדל, גול במתפרצת, מול 100 התקפות ממול).

      אז כאן, לא בנוקאאוט, אלא בסדרה של לקחת 4 מ-7? מה שלברון בהופעת חייו הצליח איכשהו בסל אחד, וסיפור דריימונד גרין – ועכשיו עוד הוסיפו לקבוצה הזו את דוראנט?!

      סיכוי של 10-90, במקרה הטוב.

      1. באיטליה לא היה בונקר. אינטר פשוט היתה הרבה יותר טובה וניצחה בזכות. בספרד הורחק לה שחקן בגלל הצגה מביכה, אז ברור שב-10 שחקנים הם יעמדו 25 מטרים מהשער ויעיפו כדורים, כשיש להם מרווח של שני שערים.

        1. בוא לא נחזור לרזולוציה של משחק בודד.
          בארסה הגדולה, סדרה של 7 משחקים עם יתרון ביתיות. מישהו היה מדגדג אותה?
          אז ככה כאן.

          1. ריאל מדריד של לברונאלדו.
            (ואם אנחנו חוזרים לרזולוציה של משחק אחד, אז נחזור ונגיד שברצלונה קורקעה בגלל הר הגעש האיסלנדי ויצאה למסע נסיעה ששחקנים כבר לא רגילים אליו ובגומלין האדום מספיק מוצדק + שער חוקי ומרהיב שנפסל לפיקה בדקות הסיום).

          2. סומסום ההשוואה לא נכונה כלל,בכדורגל אתה יכול לגנוב גול ולהתגונן כל המשחק,בכדורסת אי אפשר להסתמך על דבר כזה זוהי קבוצה שמעולם לא ראיתי אני בהחלט מאמין שנראה את פלייאוף 2000 שוב

  8. תודה מנחם, מצויין.
    לגבי הקליפרס- ספייטס אמר משהו נכון מאוד אחרי המשחק שמשון מה הפכו את זה כאילו הוא אמר משהו רע.
    הוא אמר שהם חייבים להתעסק פחות השופטים, שכל אחד חייב להתעסק פחות בעצמו ויותר בקבוצה. הקליפרס הם החבורה כמעט הכי מעצבנת בליגה (אחרי השחצנים של ג"ס). הם מתבכיינים בלי הפסקה ומרוכזים בריבים הקטנים בינם לבין עצמם כשהדברים לא הולכים. זה מה שמפיל אותם שוב ושוב, ולא הכישרון או מצ' אפ או אימון.
    לגבי ג"ס. כמו שאמרת- כן, סך הכישרון הכי גדול בליגה בהפרש. אבל הכוח העיקרי שלהם מגיע מהמאמן. קר אף פעם לא קיבל מספיק קרדיט על מה שהוא עושה שם כי אנשים מסתנוורים מהשלשות המשוגעות של קרי או רצף היד הלוהטת האקראית של תומפסון. אבל האמת היא שג"ס מנצחת בדברים הקטנים. בחסימות, בתיאום לחילופים בהגנה, במציאת רוטציות שמוצאות את נקודת השבירה של היריבה. וזו באמת קבוצה היסטורית שצריך גם ליהנות ממנה יחד עם התקווה שתיכשל.

  9. נקודה שלדעתי צריך לקחת בחשבון –
    יכול להיות שגולדן סטייט טובים מדי, מוקדם מדי?

    הם אחרי שנתיים של כדורסל בקצב מטורף, עם הרבה מאוד משחקי פלייאוף שנוספו לעונה הרגילה.
    ואת העונה הנוכחית הם שוב פתחו באותו קצב מטורף.

    בעונת 2007/8 , הסלטיקס זכו באליפות אחרי עונה סדירה יוצאת דופן – 66 ניצחונות, הפרש סלים ממוצע של 10.3+
    (מספרים גולדן סטייטים)
    את בסוף דצמבר 2008 , לקבוצה היה מאזן 27 – 2 , ונט רייטינג של 12.7 (לצורך השוואה, לגולדן סטייט מאזן 20 – 3 , ונט רייטינג של 13.5),
    בתקשורת הספורט, השאלה לא הייתה "האם הסלטיקס לוקחים עוד אליפות", היא הייתה "האם האליפות תלווה בשבירת השיא של הבולס לניצחונות בעונה הרגילה".
    אבל אז העומס הדביק את הקבוצה, ושורה של פציעות השאירו את הקבוצה בסוף העונה במקום השני במזרח, שלישי בליגה, והם נכשלו בניסיון להעפיל מחדש לפיינלס.

    יש קבוצות, כמו הספרס לדוגמה, שמצליחות גם "לשייט" במהלך העונה הרגילה, וגם לצבור הרבה ניצחונות.
    יש קבוצות שבוחרות "לשייט" בעונה הרגילה, גם במחיר של כמה ניצחונות, ואז במאני טיים הן מעלות הילוך (בוסטון 2010, מיאמי 2013).
    עד כה, עוד לא ראינו את גולדן סטייט מורידים הילוך בכוונה.
    יהיה מעניין לגלות אם הם יבחרו לעשות זאת בהמשך.

    1. זה נכון מה שאתה אומר. מה שכן רואים השנה שקר בכוונה לא נותן לשיאים שונים להפריע. כמו במקרה של דוראנט או תומפסון. אני מאמין שנראה הרבה יותר מנוחות יזומות של קרי/דוראנט. כמו כן אל תשכח שכמה שהם כבר טובים הם עדיין לומדים לשחק ביחד בעיקר בהגנה ובעיקר למצוא את הספסל הנכון

      1. שלא יהיה ספק –
        אני חושב שקר עושה עבודה מדהימה בקבוצה,
        וגולדן סטייט משחקים הרבה יותר טוב ממה שהאמנתי שישחקו בשלב הזה של העונה.
        ברמה מסוימת, מה שכתבתי זה סוג של wishful thinking
        (פחות בגלל שיש לי משהו נגד גולדן סטייט, יותר בגלל שאני רוצה לסיים את העונה צודק…).
        הרי לא חסרות דוגמאות לקבוצות שפתחו חזק, המשיכו חזק, וסיימו חזק.

        בכל הנוגע לספסל ולמשחק הפנים –
        זה כבר לא wishful thinking ,
        אני עדיין חושב שתהיה בעיה נגד גבוהים אתלטים וניידים.

  10. מנחם, רק בעונה שעברה קליבלנד הפסידו באיזה 30 הפרש בבית לווריורס, ובסופו של דבר כולנו יודעים מי ניצחו בגמר..
    אז נכון, אוהדי הקליפרס ודאי מאוכזבים מהרפיסות שקבוצתם הציגה אתמול, אבל עדיין זה לא בהכרח מנבא את הפלייאוף.

  11. מנחם טור מעולה תודה רבה
    בתור אוהד הקליפרס ציפיתי למשחק הזה והתאכזבתי קשות.
    אני אתן לעצמי לשגות באשליות שהקליפרס לא רצו לחשוף את הקלפים בשלב הזה ולגרום לכך שגולדן יבינו שהם חייבים חיזוק בצבע 🙂

  12. הקליפרס ופול הם בלון נפוח
    ובעיקר דוק ריברס שלא תרם כלום מאז הגיע לקבוצה,הוא בעצם תרם לחשבון של הבן שלו אוסטין

  13. להוציא להורג את שחקני הקליפרס ומאמנה ויפה שעה אחת קודם ולמה ?
    כי הפסידו משחק כדורסל …ואיכזבו את הדוק שנתן להם אליפות לפני שהחלו לשחק …אז להורג ומיד ….הקיסר מאוכזב ….

  14. הקליפרס לוזרים – בוקר טוב באמת.

    ועדיין הוורירס יכולים להפסיד להם, ולעוד קבוצות בליגה, בסדרה של הטוב מ- 7.

  15. הם עשו את זה בכוונה…. להרדים את הליחמים וככה לגנוב להם את הביתיות בגמר הקונפרנס…
    דוק ריברס גאון 🙂

    וברצינות
    איך אפשר לקחת ברצינות קבוצה שהבן של המאמן משחק בה ?
    סוף הסיפור

  16. בוא נגיד ככה, גם אם הקליפרס היו מנצחים בבלואו-אאוט לא הייתי מחזיק מהם לנצח את המערב.
    למה? כי הם הקליפרס.

  17. אשך צודק – הקליפרס פשוט חוזרים, ולא אאמין שהם יזכו בטבעת עד ש… אראה את זה בעצמי. וזה לא יקרה בעתיד הנראה לעין. לא בטוח שריפרש בקיץ יזיק להם, לפעמים מי שתקוע על 80, צריך להקריב כמה נקודות, ולוא באופן זמני, כדי לנסות להגיע ל100.

  18. הסל בקליפ שלמעלה פשוט תענוג. כמעט לא הצלחתי לקרוא את הכתבה בגלל שהייתי מרוכז ביופי של הכאוס המאורגן שם.

  19. אני מסכים איתך, ואני הימרתי על הקליפרס.
    זה לא היה הפסד של כדורסל, זה היה הפסד של קבוצה שלא מאמינה שהיא יכולה לנצח.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט