תודה לך נייט – תרגום מאמר מאת אדונל פויל על נייט ת'ורמונד

תמונה של נייט ת'ורמונד מויקיפדיה

תודה לך נייט – תרגום מאמר מאת אדונל פויל על נייט ת'ורמונד

קישור למאמר במקור

נייט היקר,

דרכנו הצטלבה לראשונה בשנת 1997 עת גוייסתי בדראפט בתור הסנטר הבא של גולדן סטייט ווריירז, אותה קבוצה שגייסה אותך בדראפט שלושים וארבע שנים קודם לכן.

כשחקן, תמיד הערכתי את עצותיך, אך לאמיתו של דבר רק לאחר שתליתי את נעלי הספורט שלי ופרשתי מן הכדורסל, רק אז זכיתי באמת ובתמים להכיר אותך.

בזמן שעמלתי על תואר במאסטר שלי בפסיכולוגיה של הספורט, הואלת בטובך לאפשר לי לראיין אותך כחלק מן התיזה שלי שעסקה בנושא: 'כיצד מצליחים אתלטים להתמודד עם הפרישה מפעילות ספורטיבית פעילה'. הסיפורים שסיפרת לי יצקו בי תחושת תקווה באשר לחיי שלי לאחר הכדורסל, ורק אז הבנתי והטמעתי איזו דוגמה מופלאה אתה מהווה לספורטאים מקצוענים שפורשים מהמשחק.

אתה הקמת עסק מקומי בסן פרנסיסקו, הברביקיו של נייט הגדול, ותרמת כסף לקהילה משך עשרים שנה לפני שסגרת אותו בשנת 2011. הווריארז החזירו אותך לשורותיהם כשגריר לקהילה והציגו אותך בפני מה שאנו מכנים " Dub Nation" ["אומת הדאב". "דאב" הוא כינוי נפוץ בארה"ב למילים שמתחילות באות דאבל יו, כלומר: (דאב)ל יו כמו הווריירז (Warriers). המתרגם]. אתה בילית ארבעים שנה במצטבר בקבוצה הזו, ואהדי הווריירז – בעבר כמו בהווה – מעולם לא שכחו את תרומותיך.

כל אימת שראיתי אותך, תמיד היית מוכן לעבוד ומעולם לא היה זמן בו ראיתיך מתנהג בחוסר מקצועיות, תמיד היית ללא דופי.

משך שנים שימשת כאנאליסט בסניף המפרץ של ABC. קבלת אותי בזרועות פתוחות לצוות התכנית בשנת 2015, והחלפת הלצות וירידות אתי ועם לארי בייל, שותפך דרז.

לצפות במשחק כדורסל איתך, גרם לי לחוש – מחדש  – כתלמיד של המשחק. אני שיחקתי שלוש עשרה שנים בנ.ב.א. וחשבתי שאני מבין הרבה בכדורסל, ועדיין, למדתי המון ממך. הצפייה במשחקים דרך עינייך שלך היתה עוד גורם שתרם להערכתי אותך על ההשקפה האופטימית שהייתה לך על החיים.

כשהווריירז פיגרו באמצע הרבע השלישי מול אוקלהומה סיטי בעונה הסדירה אני חשבתי שזהו-זה, העסק גמור. "למה אתה דואג", אמרת לי, "הם עומדים לנצח!" ואכן, גולדן סטייט כפו הארכה וסטף קלע שלשה שניצחה את המשחק.

בשנה שעברה, כשגולדן סטייט פיגרו 2:1 בפלייאוף מול ממפיס, נותרת אופטימי כשכל האחרים חשבו שהפור נפל והם יפסידו. האמת היא שאתה אפילו הכפלת את ההתערבות שלך על כך.

"אני אהיה נוכח במצעד הניצחון," אמרת, "ואני אוחז רגל של תרנגול הודו ביד אחת."

חודש מאוחר יותר הווריירז היו האלופים… ושנינו היינו חלק מאותו מצעד ניצחון (מה שכן, לא היתה איתנו שום רגל של תרנגול הודו).

אני כל כך אסיר תודה על כך שזכיתי להכיר אותך. התגעגעתי אליך עד כאב כשהכנתי את התשדירים של אחרי המשחק בפלייאוף של השנה. ברצוני לומר שעבודתי כאנאליסט השתפרה הודות לך, וביודעי כעת שאתה כבר אינך עימנו, כואב לי לחשוב על כך שלא תהיה איתנו בעונה הבאה.

כשספורטאים מקצוענים פורשים, מחשבותיהם חוזרות תדיר לאותה שאלת מפתח: היכן אני מוצא והיכן אמצא את מקומי בחברה? אתה, נייט ת'ורמונד, סיפקת לכולנו תשובה לשאלה זו.

אתה היית יזם, אנאליסט בטלוויזיה ומוביל בתרומה לחברה… וכל זה לאחר שנהנית מחברות בהיכל התהילה של הכדורסל.

כאשר הגעתי לליגה, בשנת 1997, רציתי בכל מאודי ללכת בעקבותיך בתפקיד הסנטר של הווריירז. בראייה כעת לאחור , אני מבין שמה שבאמת רציתי הוא ללכת בעקבותיך בחיים עצמם.

אתה היית אחד מן השחקנים המצטיינים בנ.ב.א., אך חשוב הרבה יותר: אתה היית איש רנסנס אמיתי, איש אשכולות שידו בכל. אתה סללת את הדרך לאותם מהשחקנים שרצו לפרוח בשנים שאחרי קריירת המשחק שלהם. אני יודע שאני לעולם לא אשכח זאת.

תודה לך על ההשפעה שהייתה לך על לבבותיהם של אוהדי הווריירז, זקנים וצעירים כאחד, ותודה לך על שהיית השפעה כה חיובית על חיי שלי.  אני יודע שבכל פעם בה אנתח טבלת שחקנים במשחק, אני אחשוב עליך. אני אהיה בעל חוב לך לעולמי עד על חברותנו, ואני אמשיך לכבד אותך בכך שאשאר אופטימי לעד, ובכך שאהיה אזרח למופת לאוהדים שלנו.

תודה לך נייט ת'ורמונד, אנחנו נתגעגע אליך.

אדונל

לתמונה של נייט ת'ורמונד עם אדונל פוייל

עד כאן המאמר והנה מעט על אדונל פויל:

אדונל פויל נולד בתשיעי למרץ 1975 בעיירה קאנוּאן שבאי סנט וינסנט. האי סנט וינסנט, כך מספרת לנו ויקיפדיה , "הוא אי געשי בים הקריבי הממוקם בין האי סנט לוסיה לבין הגרנדינים, ומהווה חלק מן המדינה העצמאית סנט וינסנט והגרנדינים שבאנטילים הקטנים." בויקיפדיה תוכלו גם לקרוא ששטח האי 345 קמ"ר, שהעיר הגדולה בו היא קינגסטאון (בירת סנט וינסנט והגרנדינים) שבה מתגוררים כ-19,300 תושבים וחשוב אולי אפילו יותר שבעיר צולם הסרט שודדי הקאריביים.

אדונל, שגובהו 2.08 מ' ומשקלו 122 ק"ג, אומץ בגיל 15 ע"י ג'ואן וג'יי מאנדל, שניהם פרופסורים באוניברסיטת קולגייט. הוא שיחק שנה בתיכון בספרינגפילד ואחרי שנה עבר להמילטון ניו יורק, שם שיחק בתיכון המילטון סנטרל, והיה חלק חשוב בקבוצה שזכתה בשתי אליפויות מדינה רצופות לתיכונים. לא במפליא, הוא שיחק במכללת קולגייט (הריבאונד המצטיין בתולדותיה) ונבחר שמיני בדראפט של 1997 ע"י גולדן סטייט בשורותיה שיחק כסנטר בין השנים 1997-2007. בשנים 2007-2009 הוא שיחק בשורות אורלנדו וממפיס עד שפרש. הממוצעים שלו היו 4.1 נקודות למשחק, 4.7 כדורים חוזרים למשחק ו- 1.6 חסימות למשחק. בשנת 1999 הוא סיים תואר שני בהצטיינות יתרה בלימודי היסטוריה באוניברסיטת קולגייט.

לאחר פרישתו הפך אדונל פויל למשורר ופעיל פוליטי. בשנת 2001 הוא הקים ארגון סטודנטיאלי בשם "הדמוקרטיה חשובה" (Democracy Matters), בשנת 2005 הקים את קרן Kerosene Lamp שעוזרת לילדים במצוקה בסנט וינסנט, והוא חבר הועדה המנהלת של שחקני הנ.ב.א.

בעשרים ורביעי לספטמבר 2009 הוא התקבל להיכל התהילה של הספורטאים ההומניים בעולם, אחד מתשעה שחקני נ.ב.א. שהתקבלו (שמונת האחרים הם: נייט ארצ'יבלד, ולאדה דיבאץ', ג'וליוס ארווינג, איי.סי. גרין, קווין ג'ונסון, דיקמבה מוטומבו, דייוויד רובינסון וסטיב סמית').

בשנת 2013 הוא פרסם את ספר הילדים הראשון שלו ובשנת 2014 יצא כשליח מטעם הסטייט דפרטמנט למרוקו וספרד.

אכן, הוא הלך בדרכו של נייט כאיש אשכולות.

תמונה של אדונל פוייל מויקיפדיה

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. מאמר יפה ומרגש . אני שמעתי כמובן על נייט תורמונד , אבל עוד לא הכרתי את ה-NBA ועוד לא אהדתי את הלוחמים כשהוא שיחק . סנטר גדול , וחבר חשוב ב- HOF .
    אדונל פויל שיחק אצלנו כסנטר בשנים הרזות , ולא התבלט . אבל ההספד שלו מרגש , ויפה לקרוא שהוא תרם ועוד תורם הרבה לקהילה .

  2. לגבי שהיה הראשון רשמית שהשיג קוואדרופל דאבל, אז בפועל וסט שלושה-עשא אס' ווילט השיגו דבר כזה.
    וסט השיג במשחק מסוים 44 נק', 12 כ"ח, עשרה אס' וחס’, ווילט השיג במשחק הראשון של גמר המזרח ב-67' נגד הסלטיקס 24 נק', 32 כ"ח, אס' ושנים-עשר חס'.

    1. אפשרי שגם אוסקאר השיג קווארופל דאבל ואולי גם ראסל שבמשחק נתון יכול היה להשיג לפחות עשרה בנק' וכ"ח ואס' וחס'.

  3. תרגום מצויין מולי, ותודה על הקטע שהוספת על אדונל, אדם שלא הכרתי. נייט היה שחקן אדיר ואישיות מאד מיוחדת: שקט, עדין. דוגמא אמיתית לצעירים של היום.

  4. תענוג להכיר גם את הצד הזה של הסיפורים….

    את אדונל פויל אני זוכר כי השם שלו תמיד הזכיר לי נייר כסף…. אלומיניום פויל באמריקאית 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט