השינויים שהובילו לעזיבת דוראנט את הת'אנדר/רויס יאנג (תרגום: רועי ויינברג)

הקדמת המתרגם: המאמר הזה שופך אור על הסיבות שהובילו לעזיבת קווין דוראנט את הת'אנדר אחרי 9 שנים בקבוצה. קישור למאמר המקורי.

*

דוראנט חוגג עם המעריצים (לשעבר) מאוקלהומה סיטי.

ב-15 ביוני 2015, קווין דוראנט היה בתוך מגף אורתופדי, ראה את הגמר וחשב על העונה הבאה. הוא בדיוק פגש את המאמן החדש שאוקלהומה שכרה, בילי דונובן. דוראנט נתן את כולו בשיקום והתקרב לחזרה למגרש. הוא היה להוט.

הוא שלח הודעה.

"זאת השנה שלנו!". הוא שלח הודעה נוספת-"אז אני חוזר, בונה בית מטורף וממשיך לערום אליפויות! זאת המטרה". הוא הלך להשאר. הוא הלך לתלות את הדגל שלו. הוא הלך לסיים את מה שהוא התחיל. כל מי שהיה מסביב לקבוצה ראה את ההגעה של דונובן כתחילת פרק חדש, כצעד ראשון בהחזרת הפרנצ'ייז פלייר שלהם. דוראנט גם הרגיש ככה.

השיקום של הרגל באוקלהומה סיטי הוביל לכך שדוראנט בילה הרבה יותר זמן עם דונובן. זה כל מה שהיה צריך. דוראנט היה נלהב בקשר להגעה של דונובן ולכיוון החדש שהוא הציג. דוראנט המשיך להטמיע את עצמו, אפילו יותר מבדרך כלל, בתוך הקהילה. הוא שיפץ מגרשי כדורסל בבתי ספר יסודיים, תרם כסף לתוכניות של בתי ספר בתוך העיר, הוא הוכנס להיכל התהילה של המדינה לצד אגדות כמו וויל רוג'רס (קומיקאי מראשית המאה ה-20, יליד אוקלהומה) וג'ין אוטרי (קאובוי מזמר מאמצע המאה ה-20).

ב-4 ביולי, 2016, דוראנט הסכים להצטרף לגולדן סטייט ווריורס ולעזוב את הפרנצ'ייז היחיד שהוא מכיר. מה השתנה?

*

על בסיס הקשבה לדוראנט ב-8 השנים האחרונות, זה שהוא יעזוב את אוקלהומה סיטי נשמע לא סביר. זה שהוא יעזוב אותה לגולדן סטייט-קבוצה שהדיחה את הת'אנדר בגמר המערב וניצחה 73 משחקים בעונה הסדירה-היה אפילו יותר לא צפוי. למרות זאת, ספורטאים מקצוענים אומרים דברים, ולפי מקורבים לדוראנט, יש לו נטייה רעה לספר לאנשים מה שהם רוצים, לדעתו, לשמוע.

בנאום ה-MVP שלו ב-2014, דוראנט שיבח את אוקלהומה סיטי. "אתה מופל לקרקע, אבל אתה ממשיך לקום ולהלחם. זה המקום המושלם עבורי", אמר. "הדשא לא תמיד ירוק יותר במקום אחר". כשכתבים ממקומות אחרים התגרו עם מחמאות על הערים שלהם, דוראנט התייחס בחיבה לאוקלהומה סיטי כבית. הוא רצה שהחולצה שלו תופרש שם.

אפילו בנושא של רדיפה לטבעת, דוראנט לא פעל לפי הצורך של להשיג אליפות כדי למדוד את יכולתו ההיסטורית.

"העולם שלנו סובב סביב אליפויות", הוא אמר לספורט אילוסטרייטד לאחרונה. "מי ניצח את האליפות? מי ינצח את האליפות? אם אתה לא האלוף, אתה לוזר. אם אתה לא ראשון, אתה אחרון". "אל תבינו אותי לא נכון. אני רוצה לזכות באליפות כמו כולם. אבל אם אתה תעבור את המסע שעברנו, אתה תוכל להעריך דברים אחרים".

דוראנט חזר על משפט אחד כמה פעמים: "אני לא פייבוריט".

השאלה שהרבה אנשים שואלים בעקבות ההחלטה של דוראנט היא אם הוא פשוט ניסה לפייס את התקשורת או ששוכנע על ידי כוח ההצלחה (והאליפויות) של הווריורס, מה שאי אפשר לעמוד בפניו. הת'אנדר ניסו למכור לדוראנט מורשת יותר גדולה מכדורסל. הווריורס הציעו לדוראנט הזדמנות לשושלת, הבטחה של דומיננטיות שהליגה לא ראתה קודם, ואפשרות למקסם את הכיף שיהיה לו בדרך. בסופו של דבר זה היה יותר מדי בשביל לדוראנט בכדי שיוכל לסרב.

בדרכים מסויימות, זה אירוני ששתי הדמויות הכי דומיננטיות בגיוס של דוראנט היו טום בריידי וג'רי ווסט, אייקוני ספורט שמזוהים עם קבוצה אחת. לת'אנדר, ולאוקלהומה סיטי, דוראנט לא היה רק טום בריידי. הוא היה בריידי, לארי בירד וטד וויליאמס (שחקן שדה שמאלי ששיחק 19 שנים בבוסטון רד סוקס מה-MLB) באיש אחד.

אבל המעגלים הקרובים לדוראנט קנו את ההודעה של גולדן סטייט. המחנה שלו התחנן שיעזוב. ההצעה של אוקלהומה סיטי לא הדהדה. לא הדהדה יותר, לפחות.

*

ראה את הכתובת על הקיר. סם פרסטי.

בראשון בבוקר, דוראנט ושומר הראש שלו הלכו לרכב על אופניים מסביב לחוף השמשי של המפטון בלונג איילנד, 80 מיילים ממזרח לניו יורק סיטי. כשהוא לובש חולצה עם הפרצוף של קורט קוביין עליה, דוראנט רכב עם שיר ברגע-"44 Bars" של הראפר Logic. כל האזור בהמפטונס היה בדיוק מה שתצפו מסופרסטאר בחופשה ב-4 ביולי: אחוזה ענקית עם יותר מדי חדרים מכדי לספור ועיצוב פנים ללא רבב.

פגישה עם מיאמי היט בדיוק הסתיימה ומאוחר יותר באותו אחר צהריים הייתה פגישה עם הת'אנדר, אבל דוראנט היה סגור על עצמו. הוא דיבר עם ווסט ביום לפני, והוא לא שקל את ההחלטה. הוא היה בטוח. "זה מצחיק כמה החיים השתנו", השיר אמר, "אבל לא משנה מה קורה, הכל לא יהיה אותו הדבר".

המנג'ר של הת'אנדר, סם פרסטי, יכל לראות את הכתובת על הקיר כשהוא יצא מהבית המפואר אחר הצהריים. כל הצוות של הת'אנדר יכל לראות מה קורה לפניהם. אפילו עם המשקפיים הלבנים והשיער המסורק היטב, פרסטי הוא בחור קר רוח. הוא נחרץ. הוא מניו אינגלנד, יליד קונקורן, מסצ'וסטס, ותוצר מכללת אמרסון. הוא מסתובב עם ביטחון שקט ועצבים מפלדה.

הוא נשאר רגוע ומאוזן לאורך כל התהליך, סבור שהת'אנדר עשו את כל שיכלו בשביל להחתים מחדש את דוראנט. קבוצות אחרות ניסו להחתים אותו במשך שעתיים. הם עשו את זה 9 שנים. זה היה רק תלוי בו (בדוראנט).

הווריורס היו הסכנה הברורה והמיידית, והלחץ נפל על דוראנט שרצה לאמת, כביכול, את הקריירה שלו עם אליפות. כשזה המצב, הת'אנדר יכלו לראות את הפרנצ'ייז פלייר שלהם חומק מידיהם.

שלושה ימים לפני כן, הת'אנדר נתנו את ההצעה הרשמית שלהם לדוראנט, בפגישה שנערכה חמש שעות ונתנה לארגון להאמין ש-KD ישאר בקבוצה. פרסטי וטרוי וובר, עוזר המנג'ר, פגשו אותו בכניסה לצ'יזפייק אנרג'י ארינה (האולם הביתי של הת'אנדר) עם שלט ענק שתלוי לכל אורך הרחוב, "הולכים על מחר היום".

הם לחצו ידיים והתחבקו, והצמד ניסה, לא כל כך בעדינות, להוביל את דוראנט דרך הדלת שתמונתו תלויה מעליו, בהודעה סימבולית-זה הבניין שלך, המועדון שלך. למרות זאת, דוראנט הלך דרך הדלת ליד הדלת שאליה פרסטי ו-וובר רצו שיכנס, זאת עם תמונה של סטיבן אדאמס מעליה.

ה"אבות המייסדים" השותפים של דוראנט, ראסל ווסטברוק וניק קוליסון, נפגשו איתו לפני ואכלו איתו ארוחת ערב, כשהם מנסים להסביר לו כמה חשוב להשאר ביחד וכמה הם קרובים לעשיית משהו מדהים. ווסטברוק הוביל את ניסיונות השכנוע. הת'אנדר קיוו שיצליחו לשכנע את דוראנט לבטל את הפגישות המתוכננות שלו ולהסכים לחוזה ארוך טווח במקום, ולשם כך באו עם הרעיון של לרדוף אחרי האול-סטאר אל הורפורד, כשהם מאמינים שאם דוראנט יתחייב הורפורד יסכים לבוא שעות לאחר מכן.

פרסטי ידע שהת'אנדר לא יגייסו את הורפורד בלי דוראנט; והוא פחד מההפך. דוראנט לא היה מוכן לחתום. הוא עזב את האולם דרך דלת אחורית וטס להמפטון בעזרת מטוס פרטי. הייתה דאגה שדוראנט ישוכנע, ושכוחות חיצוניים יגרמו לו לשקול מחדש האם להשאר באוקלהומה. מקורביו מדברים על כמה ניתן להרשים אותו וכמה אימפולסיבי הוא, וברגע שהוא הסכים לפגישות בהמפטון, העתיד שלו באוקלהומה היה בספק. הוא היה עם רגל אחת מחוץ לדלת.

אפילו עד שדוראנט הודיע לקבוצות מה ההחלטה שלו, הת'אנדר קיוו שישנה את דעתו. 8 אנשי צוות מאוקלהומה, והבעלים קליי בנט, הלכו להמפטון כדי להפגש עם דוראנט ב-3 אחר הצהריים. לא היה מדובר באנשי front office (המנג'ר וצוותו) בלבד, אלא בטריינרים, אנשי יחסי ציבור, מנהלי ציוד וכל מי שדוראנט עבד איתו כל יום.

הבאזז היה בבניין והרעש גדל. כל שריקה האמינה שדוראנט הולך לגולדן סטייט, אבל הת'אנדר רצו להאמין שהוא יחזור. כמו שפרסטי אמר ביום שני לאחר העזיבה, היו אינדיקציות לכך שדוראנט יעזוב. אבל הם נשארו בכל מקרה. הם היו בכל מקום עבור דוראנט ב-9 השנים האחרונות: בתליית חולצת המכללות שלו, בהופעות הציבוריות שלו, בנאום ה-MVP שלו, בניתוחים שלו ובאירועי הצדקה שלו. בכל מקום. הם הלכו להיות שם בשבילו גם הפעם.

לא היה להם איפה להישאר, ועם הסופ"ש של ה-4 ביולי, זמן עמוס בהמפטונס, היה קשה למצוא מקום ללון בו. אז הת'אנדר שכרו חדרים בהולידיי אין אקספרס, מייל אחד מהבית של דוראנט, וחיכו. היו רק 6 חדרים זמינים ל-9 אנשים, אז הם ישנו ביחד. קליי בנט, בעלים מולטי מיליונר, חלק את המיטה שלו. שום דבר לא היה פתוח, אז הם הלכו ל-TGI Friday (מסעדת אירוח לא רשמי אמריקאית) כדי לאכול ארוחת ערב. הם חיכו לבלתי נמנע.

*

לא העביר ביקורת אחרי הטרייד התמוה על חברו לקבוצה. דוראנט והארדן.

דוראנט בזבז את 9 השנים האחרונות בלהודיע לכולם, פרטית וציבורית, שהוא מחוייב לחלוטין לת'אנדר. הוא כעס שחברו לקבוצה לשעבר, רג'י ג'קסון, רצה טרייד. "אף פעם לא אהבתי בחורים שלא רצו להיות פה", אמר. הוא אף פעם לא כעס על זה שהמועדון העביר את ג'יימס הארדן, ובמקום שאל, פחות מ-10 דקות אחרי שהועבר, אם הסיבה לטרייד הייתה פחות מ-5 מיליון דולר. הוא לקח את זה אישית כשמישהו לא רצה להשאר בפרנצ'ייז שהוא בנה. זה תסכל את דוראנט כשהמדיה לא דיברה על בעיות הפציעות של הת'אנדר כשהם דסקסו את הכישלונות שלהם, והיו נימוקים הגיוניים ומוצדקים לכך שהם לא לקחו אליפות.

אבל הלחץ הזה חסר מנוחה, ודוראנט לא יכל לברוח ממנו. במיוחד בתור "הבחור"-אבן הפינה של הפרנצ'ייז. דברים קטנים הגיעו אליו, במיוחד כשהוא כתב על זה שקוואי לנארד פשוט מנצל את המערכת של הספרס כשהוא זכה בפרס MVP הגמר. הוא הרגיש שזה חסר משמעות, כי במוחו זה התפרש כמישהו בלי טבעת שמבקר מישהו עם טבעת. אם הוא היה אלוף, דעתו הייתה נחשבת. הוא הרגיש כמו אאוטסיידר שמסתכל על הילדים המגניבים.

דוראנט נמשך לרעיון של הווריורס כקבוצת על ולא כשני כוכבים שמובילים פרנצ'ייז. הוא דיבר הרבה על כך שהמדיה מנסה לסכסך בין חברים לקבוצה ומחייה את הנרטיב שמישהו חייב להיות האלפא דוג. הת'אנדר ניסו למכור לו הנהגת מועדון לצד ווסטברוק, עם המחשבה שהם נושאי הדגל ושאר החלקים ינועו סביבם. הווריורס אמרו שהוא יהיה חלק מהם.

דוראנט התנגד לרעיון שאוקלהומה היא הקבוצה שלו או של ווסטברוק. הוא דיבר רבות על היותו המנהיג, וחזר על זה כמעט מספיק כדי שיאמין בזה בעצמו. הוא סימס לחברים בסרקסטיות ושאל למה לא שואלים את זה על סטפן קרי וקליי תומפסון. דוראנט תמיד רצה להיות חלק מההתקפה של קצב וזרימה והרבה מסירות, אבל הת'אנדר התקשו ליישם את זה. תחת דונובן הם השתפרו בריווח המגרש ותנועה, אבל עדיין היו בין הקבוצות האחרונות בכמות המסירות למשחק. הווריורס היו ראשונים.

אחרי משחק בדצמבר, כשההתקפה של אוקלהומה סוף סוף תקתקה תחת דונובן, עם הרבה מסירות וקאץ'-אנד-שוטס לכל אורך המגרש, דוראנט היה נרגש. "אני מרגיש שיש פה פריצת דרך", אמר. "אף אחד לא יכול לנצח אותנו כשאנחנו משחקים ככה. זה פאקינג יפה".

כשהת'אנדר פיטרו את סקוט ברוקס בקיץ, מהלך שדוראנט תמך בו, הוא דיבר עם חבריו על כך שהוא רוצה מאמן שישנה את סגנון הקבוצה. מאמן שהוא הזכיר? סטיב קר מגולדן סטייט, מי שהוא הגדיר כעושה הבדל. התרבות של הת'אנדר-שדוראנט יצר יותר כמו כל אחד אחר-הייתה נוקשה ומחניקה. מכופתרת. מקצועית. "ממדרגה ראשונה", כמו שהרבה שחקנים שנכנסו למועדון אמרו.

הווריורס מחזיקים בגישה שונה. הם ספונטניים וכיפים. הם חסרי רסן, הם בטוחים בעצמם. דוראנט נמשך לזה. הוא אמר שההחלטה שלו מבוססת על "מי שאשחק איתו ומי שאהיה מסביבו כל יום". הרבה חשבו שאלו האנשים שהוא מכיר מ-9 השנים האחרונות. ווסטברוק. קוליסון. פרסטי. וובר. במקום, אלו היו קרי, תומפסון וגרין. דוראנט לא רצה להנהיג יותר. מדיניות ה"חוזק במספרים" של הווריורס שכנעה אותו. זה היה יותר מקאץ' פרייז.

*

לאחר שקינא בו, דוראנט הולך לשתף איתו פעולה. KD וקרי.

באופן פרטי, דוראנט היה מעוצבן מהיחס שהמדיה נתנה לגולדן סטייט ולקרי. הוא צחק על זה שגולדן סטייט הפכו להיות "ילדי הפוסטר" של הליגה. הוא סיפר לחבריו בכעס על זה שג"ס לא יכלו לעשות שום דבר לא נכון. הוא חזר מעונת 2014/15 שהייתה עבורו עונה מהגיהנום, עונה מלאת פציעות, 3 ניתוחים ואובדן ה-MVP. הוא היה אמור להיות קרי-ילד הזהב שהדיח את לברון ג'יימס. במקום, הוא היה במגף אורתופדי, רואה את קרי לוקח MVP ואליפות.

הכוכב של דוראנט נפל, וזה הפריע לו. הוא אמר שהוא עייף מלהיות שני, והוא חשב שאישר את מקומו בצמרת הליגה, אבל שמו חמק מהשיחה על השחקן הטוב ביותר. "אם אתם מדברים על השחקן הטוב ביותר", אמר בסוף העונה הסדירה, "השם שלי, היום, לא בשיחה הזאת. אני מרגיש כאילו הלכתי והוכחתי את זה כבר, אתה יודע למה אני מתכוון?".

שתי הנעליים האחרונות שלו-KD7 ו-KD8-לא נמכרו יותר מדי טוב. מכירות החולצה שלו קרסו. דוראנט אף פעם לא התחיל להזיע מגודל השוק שלו, אבל אלו מסביבו כן. המשפט שחזר שוב ושוב לידי ביטוי שם הוא "shake it up".

המרחק מהמסעדה של דוראנט באוקלהומה לאולם של הת'אנדר הוא 15 דקות ברגל, וביום שני הרבה אוהדי ת'אנדר הלכו לשם. הם הלכו לכיוון האולם של אוקלהומה כדי לצלם כמה תמונות אחרונות של דוראנט במדי הת'אנדר, בדיוק מעל הדלת דרכה פרסטי ניסה לגרום לו ללכת.

שעות לאחר שדוראנטפרסם את ההחלטה שלו, משפחה חזרה לחנייה אחרי שהם עשו את ההליכה הזאת. ילד קטן, כנראה בן 10, לבש כובע של הת'אנדר וחולצה של דוראנט. הוא משך את כובעו לעבר עיניו, מובך מדמעותיו ואמר: "אני לא מבין את זה, אימא. למה שיעזוב?".

פחות מ-24 שעות לאחר מכן, מספריים בכתום-צהוב הורמו מתחת לתמונה, כשעובד של הת'אנדר גזר את דוראנט מהפוסטר. נוצר חור ריק בין ווסטברוק ואדאמס. היה בלבול באוקלהומה בעקבות ההחלטה, כי דוראנט לא היה הבחור שיעזוב.

הוא הבחור שדיבר לעתים קרובות על אהבה ונאמנות.

הוא הבחור שביקש מחבריו לקבוצה להופיע איתו על שערי מגזין.

הוא הבחור ששיחק משחקי וידאו עם ילדים מהשכונה.

הוא היה הבחור שהופיע בלי התראה בסטילווטר כדי לשחק פוטבול דגלים. הבחור שחתם על הארכת חוזה של 5 שנים, מבטל אופצית שחקן כלשהי כדי להראות נאמנות למועדון (ב-2011). הוא היה מי שתרם מיליון דולר לאוקלהומה אחרי שטורנדו הרס את המטרו של העיר פחות מ-24 שעות אחרי. הוא היה הבחור שצייץ את זה לפני 6 שנים.

אנשי אוקלהומה ידעו איפה הם חיים. ידעו את התפיסה בקשר למקום. מי ירצה לחיות שם? למה יש קבוצה שם? זאת מדינה של אנשים קטנים עם רגישות לסטריאוטיפים. אבל זאת מדינה עם אופטימיות חסרת מנוחה למרות כל מה שקורה מסביב. רבים פחדו בקשר לגרוע ביותר עם דוראנט (למה שישאר שם?) אבל שכנעו את עצמם שהוא שונה.

דוראנט נתן לאוקלהומה סיטי זהות חדשה. כשהוא גדל, גדלה גם התשתית של העיר. תעשיות הנפט והגז התפתחו כמו הת'אנדר. החזה של המקומיים התנפח כשראו את חולצה 35 של אוקלהומה סיטי בפריז או ביג'יין. דוראנט היה השגריר של המדינה (state) בסקאלה בין לאומית, והוא ייצג אותם.

דוראנט שיתף את הערכים של אוקלהומה: הענווה, מנטליות הצווארון הכחול והאדיבות. כשהפרי אייג'נסי התקרב, אאוטסיידרים ירדו על אוקלהומה סיטי ואמרו שדוראנט לא יכול לחכות לזה שיצא משם. "לא קווין", מקומיים אמרו. "הוא לא כזה". תעשיות הגז והנפט נפגעו כל השנה, כשקיצוצים פוגעים בחברות הגדולות. ועכשיו דוראנט נעלם.

*

הת'אנדר ימשיכו. עדיין, המועדון תכנן את היום הזה מאז שעבר מסיאטל. לא בשביל שדוראנט יעזוב, אלא בשביל שישאר. הת'אנדר עבדו על הקמת גרעין צעיר שיגיע לשיא ביחד. זה התחיל עם דוראנט ב-2007, המשיך עם ווסטברוק וסרג' איבאקה ב-2008 והארדן ב-2009. עכשיו רק ווסטברוק נשאר.

הת'אנדר הם השושלת שמעולם לא הייתה, החלום של כל קבוצת שוק קטן באנ.בי.איי. ההודעה מהליגה הייתה שעם ניהול נכון ובעלים מחוייב, קבוצה לא צריכה מיקוד מוכר בשביל להצליח. עכשיו, כשווסטברוק שחקן חופשי בעוד פחות משנה, הת'אנדר ישרפו לקרקע בידי המציאות הקשה של הספורט המקצועני.

הם אומרים שהם יקחו את הזמן כדי לשקול את האפשרויות שלהם, אבל המהלך הראשון הוא לתת את המפתחות של הפרנצ'ייז לווסטברוק ולנסות לשכנע אותו להשאר ולחתום על חוזה ארוך טווח. אם לא, אם הוא רוצה לנסות את הפרי אייג'נסי כמו דוראנט, הת'אנדר חייבים לשקול האם להעביר אותו.

תמיד ניסו לפתות את דוראנט. ההחלטות האימפולסיביות שלו, כמו הצעת נישואים לחברה שלו ב-2013 כי הוא "הרגיש את זה" או הארכת החוזה ב-2010 עליה התחרט, הפכה את הפגישות האלו למסוכנות עבור הת'אנדר. אבל הוא היה המועדון, והם היו מוכנים לקחת את הסיכון. ווסטברוק, לעומתו, הרגיש הרגשה שונה לחלוטין. מקור אחד אמר בפברואר שעזיבה של דוראנט תשכנע את ווסטברוק להשאר.

עזיבת דוראנט היא מכה מוחצת, אבל הת'אנדר מכירים מכות כאלו. פציעות של ווסטברוק, דוראנט ואיבאקה הרסו להם ריצות פלייאוף בעבר. דוראנט תמיד היה רציונלי בקשר לזה, ומצביע מהר על העובדות שקרו. פלייאוף 2016 היה הצ'אנס שלהם. הסגל היה בריא לחלוטין לקראת הפלייאוף. דוראנט דחה את הרעיון של "אליפות או כלום", אבל היה ברור לכל שזה המצב.

הם עברו את הספרס ו-67 הניצחונות שלהם והגיעו ליתרון 3-1 על הווריורס ו-73 הניצחונות שלהם. במשחק שש בבית, רגע ההכתרה, סוף סוף הת'אנדר ראו אור בקצה המנהרה. הם הובילו ב-7, שש דקות לסיום. הובילו ב-3, שלוש דקות לסיום. הם הפסידו 101-108. ברבע האחרון דוראנט קלע 4 נקודות ב-1 מ-7 מהשדה עם שני איבודים קריטיים. הת'אנדר הפסידו את הסדרה במשחק שבע.

הת'אנדר החלישו את הווריורס כשדריימונד גרין חטף פאול בלתי ספורטיבי יקר אחרי שבעט במפשעה של סטיבן אדאמס. אחרי מכה נוספת למטה בגמר, גרין הושעה ממשחק חמש, אותו קליבלנד ניצחו, ואז היממו את האומה עם ניצחונות במשחקים 6 ו-7.

לגולדן סטייט, סגנית האלופה, היה מה למכור לדוראנט: "איתך אצלנו, זה לא היה קורה". בגלל המכה במפשעה, החסימה המדהימה של לברון והזריקה הגדולה של אירווינג, הווריורס פתאום לא היו הקבוצה הגדולה בהיסטוריה. הם צריכים עזרה.

וכמובן, יש את המזל הרע ההגיוני. עם חוזה הטלוויזיה החדש ומאז שהליגה והשחקנים לא הסכימו לעשות גדילה קטנה לגג השכר, הוא קפץ בצורה אסטרונומית, מה שאפשר לווריורס להחתים שחקנים מהקליבר של דוראנט בלי לפוצץ את הליבה שלהם. השביתה של 2011 הייתה אמורה למנוע את זה, אבל תקרת השכר החדשה אפשרה את זה.

אין שאלה בקשר לזה שהת'אנדר עשו טעויות. הטרייד של הארדן יותר כאב בדיעבד. חלון הזדמנויות קטן זה דבר נדיר. חוסר היכולת שלהם להביא שחקנים כמו פאו גאסול, שבחר ב-2014 בשיקגו בגלל העיר, עצבן את דוראנט. הוא אמר בשיחות פרטיות לאחר מכן ש"אף אחד לא מוכן לשחק באוקלהומה סיטי". דוראנט ניסה לשכנע את פרסטי להחתים עוד וטרנים, כשהוא מאמין שהשיטה של הת'אנדר לפתח כישרונות צעירים כגל שני זה לא המתכון לניצחונות בפוסט-סיזון.

אבל למרות כל זה, הת'אנדר בנו את אחת הקבוצות המצליחות בספורט המקצועני. יש להם את כמות הניצחונות הגבוהה ביותר ב-NBA מאז 2012 (פוסט-הארדן) אחרי הספרס, הם הגיעו ל-4 מ-6 גמרי המערב האחרונים. הם לא היו קבוצה ממעמד הביניים שמנסה להגיע לפוסט-סיזון. הם היו כוח.

ולמרות המצוקה הם היו נחושים להמשיך לבנות. הם עשו טרייד מפתיע בליל הדראפט בשביל להנחית את ויקטור אולאדיפו, טרייד שדוראנט ביקר בקרב חבריו. הת'אנדר הוציאו לפועל תוכנית שנועדה לשמור אותו בקבוצה. שנה לפני, דוראנט אמר שהוא חוזר. וזה היה לפני שהם הדיחו את הספרס ועלו ליתרון 3-1 מול הווריורס. הקייס שלהם היה ברור: תשאר איתנו ונסיים את העבודה.

כמה שנים לפני, דוראנט התנגח עם המדיה. הכל התחיל בהודעה מחוץ להקשר ב-2015, והגיע לנקודה בה דוראנט ביקר את הטיפול של המדיה בקובי בראיינט מוקדם יותר באותה עונה. דוראנט כעס על איך שקיבלו את מה שאמר. הוא הרגיש שדעותיו לא הובהרו כמו שצריך. הוא הרגיש לא מובן.

חלק ראו את זה כאבולוציה של דוראנט מסופרסטאר NBA שאתה לוקח להראות לאמא לרשע כדורסלני: היפוך מוחלט. כולם שאלו את עצמם אותה שאלה: הוא השתנה? הוא דחה את הרעיון. הוא בטוח שהוא אותו אדם, רק זקן יותר, חכם יותר ובוגר יותר. הוא אמר במכתב שלו שזה הצעד הבא שלו, האתגר הבא, ההתפתחות האבולציונית הבאה שלנו.

הפגישה עם קוליסון ו-ווסטברוק נתנה תקווה שדוראנט יחזור. הפגישה הראשונה עם הת'אנדר הייתה חיובית. המילה מהמעגל הפנימי של דוראנט כל העונה הייתה, בהתאם לכל הפעולות שלו, שהוא שוקל להשאר באוקלהומה סיטי.

אז מה השתנה? הוא השתנה.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 32 תגובות

    1. גם לי. יש שם דברים שמוזר מדי שהכותב יודע בלי שיחה עם דוראנט עצמו ויכול להיות שהכתבה יותר מדי מפרגנת לו. אבל בכל מקרה, מנחם הציע את זה כמאמר טוב לתרגום והרמתי את הכפפה.

      כמובן שלא הוספתי עמדה או משהו, הדברים תורגמו as-is

  1. לעזוב ? בסדר.
    לעזוב לקבוצה חזקה מאד אבל לא אלופה מכהנת ? לגיטימי.
    לעזוב לקבוצה שרק עכשיו הפסדת לה ב 5 דקות האחרונות של משחק 7 ?

    PUSSY.

    ולא הייתי אומר ככה אם היה הולך לספרס או לכל קבוצה טובה אחרת.

  2. רועי תודה על התרגום. כמו שאמרתי אין בליבי שנאה אישית כלפי דוראנט. אני גם חושב שהווריורס עושים בשכל שהם לא זורעים מלח על פצעי הליגה. אני מעריך את דממת האלחוט בארגון ללא פירוטכניקה ושחצנות מקווה שזה ישאר.

    ואני אהנה לי מקבוצתי החדשה המיניסוטה טימברוולס הצעירים ומסעירים בדרך ל35-40 משחקים שינצחו השנה בכדורסל מרהיב 🙂

    וכן לפעמים אני אצפה בקרקס של גולדן סטייט…

  3. TDLR: לדוראנט נמאס לשחק כדורסל מהסוג שמשחקים בתאנדר (ע"ע ווסטברוק או הוא חייבים ליצור משהו באחד על אחד לבד או שהם מתים במים) והוא רוצה לשחק בשיטה שמשחקים בה כדורסל שבו יש דברים איזוטרים כמו מסירות תנועה בלי כדור ושכולם מקבלים הרבה יותר זריקות טובות.

  4. תודה רבה על ההשקעה.

    את דעתי, הכתבה לא שינתה כלל.
    דוראנט עשה מה שטוב לדוראנט.
    זה הכי לגיטימי שיש.

    כמו הדוגמאות שעידו הביא אתמול מציינות –
    מאז ומעולם הכוכבים הגדולים קבעו בסופו של יום איפה הם ישחקו.
    הם דרשו חיזוק כשהם חשבו שצריך (גם אם המשמעות הייתה באיום בעזיבה),
    הם לחצו להחליף מאמן, כשהם חשבו שזה מה שצריך.

    same old, same old

  5. מעניין לדעת אם היו בכלל סדקים אם ראסל וואסטברק
    וכמה הם היו חזקים האם פשוט דוראנט התייאש מהשיטה של אוקלוהומה
    דובר רבות בכתבות שונות במהלך העונה שדונובן לא מצליח להתמיע את השיטה שלו בטאנדר שאם בשחקנים כמו דוראנט ווואסטברוק חייבים לשחק את משחק הבידודים.
    זה עצוב אבל ההגעה של אולדיפו יותר תרמה לפי דעתי לעזיבה של דוראנט מאשר להישארות שלו.
    חשוב לזכור דוראנט הוא עוף מוזר באן בי אי התקשורת אף פעם לא ידעה איך לאכול אותו סטבין אי סמית היה ממציא סיפורים ודראנט היה מפריח.
    הוא לא חובב תקשורת הוא פשוט אוהב כדורסל
    וגס שיחקה כדורסל הכי יפה ב20 שנה האחרונות על המגרש.

  6. רוצה רק להוסיף על אולדיפו הטרייד גרם להבין שלאוקלהומה יש חיים אחריו. יותר מאשר נפילה בלעדיו.

  7. במילה אחת – פיכס

    המכתב רק שכנע אותי יותר כמה דוראנט הוא אהבל ורכיכת אדם.

    תודה רועי על התרגום המהיר.

    למי שמעוניין נפתחת קבוצת שנאה חדשה – ארגון "היי" – (HAI) –
    'He is A Idiot'

  8. רועי תודה על התרגום של המאמר הארוך כאורך הגלות הזה ( את המקור היה קשה לקרוא).
    לא חידש לי הרבה ובטח שלא הוסיף לדוראנט נקודות זכות.

  9. תודה רבה על התרגום.

    אני לא ממש מבין את השידוך בין KD לווריירס.

    הרי הגמר האחרון הראה שאם משהו חסר ל GS זה סופרסטאר שהוא גם מנהיג על המגרש ויודע לקבל החלטות נכונות גם במאני-טיים והלחץ.

    אבל, הרי ב OKC דוראנט לרוב היה נעלם ברגעים האלו ומשאיר לווסטברוק את הבמה. מה יקרה בדקות האחרונות של משחק 7 בגמר בעונה הבאה? קארי זה אותו קארי, ודוראנט יהיה אותו דוראנט, ושוב דריימונד גרין יצטרך להיות השחקן המצטיין של GS, אבל לא יקבל כדור בדקות האחרונות, כי הוא יהיה אצל ה "כוכבים"…

    1. לג"ס יש אחלה מסיימים ושחקני קלאץ׳ נהדרים. תראה את המאזנים שלהם בקלאץ׳ בפיגור ובשמירה על יתרון. לבנות תורה על בסיס 3 משחקים כשברור שהיו בהם נסיבות זו אותה צרות שגרמה לפרשנים מלומדים להתעלם מהנסיבות של הקאבס ב2015 ולקבוע ש5 שחקנים נמוכים זו הדרך החדשה לנצח בNBA. בנוסף תספור את כמות סלי הקלאץ׳ ותצוגות הקלאץ׳ של KD בקריירה ותבין שזו לא הבעיה בשידוך הזה.

      מבחינה כדורסלנית זה שידוך מצויין (אם כמה סכנות שקשורות בעומק וכימייה) מבחינת מוצר nba זה רע מאוד וכבר מתחיל תהליך חימוש מסוכן לליגה בו 5-6 קבוצות יחזיקו בכל הסופרסטארים והשאר יקבלו כפיים על השתתפות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט