העיר חיה/מוריס ספייטס (תרגום: רועי ויינברג)

הערת המתרגם: אחרי שבבוקר פרסמנו את מאמרו של ריצ'רד ג'פרסון, מי שאנחנו, המאמר שבו ג'פרסון סיפר על קורות קליבלנד השנה והמוכנות שלהם להמשך הסדרה, עכשיו נביא את הקולות מחדר ההלבשה והמטוס של גולדן סטייט אחרי שהקבוצה איבדה יתרון 3-1 בסדרת הגמר, כפי שמספר סנטר הקבוצה, מוריס ספייטס.

*
בחמישי בלילה, בקליבלנד, במסגרת משחק 6 של גמר האנ.בי.איי, ראיתי משהו שאף פעם לא ראיתי לפני: סטפן קרי..זועם. ראיתי אותו כועס בעבר, אבל כששרקו לו את העבירה השישית שלו, הוא כעס הרבה יותר. בפער.

התעצבן בצורה שונה לחלוטין מבדרך כלל. קרי.

הדברים התחממו לפני הנקודה הזאת. 5 או 10 דקות לפני שהוא נבעט מהמשחק, כשהוא שמר על קיירי (אירווינג), הוא כעס, ללא ספק, על השריקה. ובצדק. אתם חייבים להבין, סטף אף פעם לא כל כך כועס. לראות אותו כל כך מחומם היה משהו חדש בשבילי. סטפן נבעט מהמשחק, מושעה, זורק את מגן הפה שלו? כשזה הבחור הרגוע, ה-MVP, המנהיג שלנו? אתם לא יודעים כמה זה נותן לנו מוטיבציה.

אתם יודעים מה? אני הולך לתת לכם את כל המידע הפנימי. אחרי המשחק, סטף לא היה עצבני. הוא אולי אמר מילה או שתיים ואז הלך לטלפון שלו-הוא מדבר אחרי המשחק עם הילדים שלו ואשתו-ואז המשיך הלאה. זה היה אותו דבר מבחינת כולנו.

משחק 6 נגמר. הוא היסטוריה. נמשיך למשחק 7.

אנחנו מבינים מה אנחנו צריכים לעשות. אנחנו מבינים את העמדה שאנחנו נמצאים בה. זה בדיוק כמו המצב בסדרה של אוקלהומה סיטי. כשנכנסנו לפיגור 3-1 יכולנו להתחיל לשקשק, אבל לכולם בחדר ההלבשה היה את המבט הזה, כאילו, אתם יודעים מה? הסדרה הזאת שלנו.

זה אותו דבר עכשיו. בחדר ההלבשה אחרי משחק 6, דריימונד פשוט חזר ואמר, "אנחנו הולכים להיות בסדר". ממשיכים. ובלילות כמו זה של חמישי, המשפחה עוזרת לך לעשות את זה.

אחרי משחקי חוץ אנחנו תמיד שוכרים מסעדה. אז אחרי המשחק הקבוצה שכרה את בית הסטייק של מורטון (לא אכלתי סטייק. אנחנו הולכים לשם כל הזמן. נמאס לי מסטייקים. הזמנתי את העוף). המשפחות והחברים של כולנו היו שם.

כשאתה רואה את המשפחה והחברים שלך זה גורם לך לחזור לקרקע. אתה שוכח את כל הדברים הרעים שקרו. זה מוביל אותך לשלווה, כי האנשים האלה יודעים מה להגיד בשביל שתרגיש יותר טוב. עבורי אלו היו אמי, אבי ושני חבריי הטובים ביותר. הם מבינים שאחרי משחק, אתה לא מדבר על המשחק-במיוחד אם אתה מפסיד, אתה לא באמת רוצה לדבר על זה. אתה רוצה להמשיך הלאה ופשוט לדבר על החיים.

ולא, לא היו לי שום בעיות שינה בחמישי בלילה.

בבוקר הבא טסנו חזרה הביתה, לאוקלנד. ההתנהגות בטיסה הזאת אומרת הרבה על הקבוצה שלנו. אנחנו חבורה מורכבת של אנשים. כולנו מבינים שכשאתה עולה על המטוס חזרה מהמשחק, אתה לא מתעכב על המשחק. אתה אף פעם לא תראה מישהו מסתכל למטה, מישהו עצוב. לא.

כשנגיע למטוס אנחנו נתחיל לצחוק אחד עם השני. כשאנחנו צוחקים? אנחנו נהיה בסדר. כשאנחנו משחקים את המשחק הרגיל שלנו? אנחנו נהיה בסדר. אז בטיסה הביתה, השחקנים פשוט נרגעו. לא דיברנו על המשחק. בעצם, אתם יודעים מה חצי מהקבוצה עשתה? שיעורי בית. אני רציני.
אנדרה איגודלה עדיין בבית ספר, אז הוא עשה את השיעורים שלו. אנדרה קורא הרבה ספרים. בחור חכם. ג'יימס מייקל מקאדו עדיין מנסה להשיג את התואר שלו, אז הוא עשה שיעורי בית מקוונים. הבחור ממוקד. הוא והאריסון בארנס אשכרה עושים את שיעורי הבית שלהם בדרך למשחק 7 בבית.

תראו, אנחנו יודעים מה המצב. אנחנו יודעים מה עומד לפנינו.

אנחנו משחקים נגד קבוצה נהדרת עם אחד מהשחקנים הטובים בעולם. אנחנו מבינים את הסיטואציה. ויש לנו מאמן ווינר. הוא היה סביב ווינרים, אז הוא מנהיג נהדר. ובשבילו, הכל סובב סביב הרגע. אתה לא יכול לבקש עמדה טובה יותר להיות בה. כשאתה ילד קטן, על מה אתה חולם? אתה יושב בפארק וחולם בהקיץ על משחק 7.

הביתיות תעשה את שלה. ספייטס חוגג באורקאל.

ועכשיו אנחנו חיים את זה. משחק 7. גמר ה-NBA. בבית. באורקאל. האורקאל נהדר כל לילה, אבל במשחק 7 הוא הולך להיות מטורף. אני לא יכול לחכות לאטמוספרה שתהיה שם. ואנחנו לא הולכים לאכזב אתכם. זה מגיע לכם-העיר של אוקלנד, כל אזור המפרץ, זה מגיע לכולכם. יש לי 2 תחזיות בולטות לראשון:

מספר 1: כל הבחורים הולכים להשאיר את הכל על המגרש.

מספר 2: סטף הולך להתפוצץ.

לא אופתע אם הוא יבוא ויקלע 50.

עם כל מה שהמדיה אמרה עליו, ועם כל מה שהולך בטוויטר, אני יודע שהוא הולך להגיב. אני יודע. ואז כל האחרים הולכים לתת את מה שהם נותנים בדרך כלל. ככה זה עובד בשבילנו.

אה, ודבר אחד אחרון. כולם מדברים על זה ששלחתי בטוויטר אימוג'י של בקבוק תינוק אחרי משחק 4. מה הסיבה לזה?

ובכן, יכלו להיות הרבה סיבות לזה ששלחתי את האימוג'י הספציפי הזה, אתם יודעים? אני גיליתי באותו יום שיש לי אחיינית בדרך. אחותי בהריון ראשון והאחיינית שלי תוולד בעוד כמה חודשים. זאת אחת הסיבות האפשריות לזה.

זה בקבוק תינוק. יש לה תינוק. אז אתם יודעים, זאת יכולה להיות הסיבה…

יכולה להיות.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. מה שיפה בכל המאמרים הללו הוא שהם מזכירים לנו שבתוך השמות הללו של השחקנים שוכנות נשמות עם מאוויים, חלומות, פחדים, אכזבות, וכן רגעי עונג ותהילה

    1. מה שמזכיר במאמרים האלו למשל בשל ריצארד כולנו התכנסנו ךאר ערב אצל לברון והוא אמר לכל השחקנים כל שחקן ושחקן מה הוא מצפה ממנו אשקרה ככה נכתב …
      בשם ההנהלה וצוות העובדים ואף אחד לא הגיב אף אחד לא הגיב לזה …
      זה נראה בדיוק כמו ביבי והטנק מסולטן יעקןב ווחאד בלוף.

  2. ממה שיפה בכל המאמרים הללו הוא שהם מזכירים לנו שבתוך השמות הללו של השחקנים שוכנות נשמות עם מאוויים, חלומות, פחדים, אכזבות, וכן רגעי עונג ותהילה

      1. האמת אני מעדיף את קריסטיאן גימס מקולום שהוא כותב בהכשרתו וכותב אדיר מכל מאמר אחר.
        גפרסון בתמימות הוציא החוצה את ההתנהלות המדויקת של ניהול הקבוצה בקליבלנד .
        למעשה חוץ מזה זהו טירחון גמור ומשעמם של לקקן לא חכם .
        ספייטס ממש לא מוסיף הרבה.
        אבל טפוח לעצמך על השכם זכותך .

  3. ובקשר לבקבוק התינוק, שלא יבלבל את המוח עם תרוצים. לברון גרם לו לאכול אותה, אז עתה הוא חייב היה למצוא איזה ספור מהתחת

  4. ספייטס הוא אחד האהובים עלי בקבוצה וגם על הקהל באופן כללי . לצערי, קר לא סומך עליו מספיק . מה שיפה אצלו זה שלא משנה כמה דקות יקבל , הוא עולה למגרש ונותן את הכל . יש לו נוכחות ומסה אבל בהגנה הוא פחות יעיל . לא בדקתי אחוזי קליעה משלוש אבל לדעתי הוא שלישי אחרי סטף וקליי.

  5. בחור חביב מאוד ספייטס וגם שוטר לא נורמלי. אם רק היה משחק גם הגנה היה מקבל המון דקות אבל הוא חור רציני.
    אני מנסה להבין אם משפט כמו ״סטף הולך לקלוע 50״ נכתב בשביל לתת בסטף בטחון או בשביל לשדר שהווריורס לא מודאגים או שזאת טקטיקה לגרום לקאבס להתרכז דווקא בקארי.
    כמו שזה נראה בשני המשחקים האחרונים האריסון בארנס צריך לזנוח את התואר ולהתרכז בנגרות. הוא מוכיח שיש לו את זה בגדול.

  6. מעולה. סופר שאפו לרועי על שני התרגומים.
    מחכה למאמר על מסי שהובטח…
    אגב לדעתי ספייטס הסביר ברור שהבקבוק יועד ללברון, אין פרשנות אחרת לקטע האחרון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט