הם מדליקים את עולם הכדורסל: גמר המערב / שיין בטייה (תירגם שייקה)

הם מדליקים את עולם הכדורסל: פלייאוף ברמה חדשה

שיין בטייה

תירגם שייקה

אתחיל עם משהו שכולכם בטח כבר יודעים, אבל אני יכול לאשר אותו: הפלייאוף ב-NBA  הוא פשוט רמה אחרת של כדורסל.

זו התקופה בשנה בה קבוצות משחקות עם אנרגיה כזו שחסרה בעונה הרגילה. כל אחד מהשחקנים משקיע את כל כולו. אין לך חיים חוץ מכדורסל. החברים שלך יודעים לא להתקשר אליך. אשתך נותנת לך מרחב מחיה. ובכלל, רוב הזמן אתה פשוט מתנתק לגמרי מהשגרה שלך.

כל שחקן ושחקן לוקח את הפלייאוף ברצינות גמורה משום שכולנו מבינים לחלוטין כמה קשה להגיע לשלב הזה. חלק מהשחקנים מעבירים קריירה שלמה מבלי לשחק משחק אחד במאי. אני שיחקתי את משחק גמר הקונפרנס הראשון שלי ב-2012 עם מיאמי. זו הייתה השנה ה-11 שלי בליגה.

כל מיני מומחים למיניהם עשויים לתהות בדאגה על רמת העייפות של השחקנים כשמגיעים לפלייאוף, אבל למען האמת זו ממש לא בעיה. הגוף שלך אולי עייף קצת, אבל אך אחד לא מרגיש עייף במהלך הפלייאוף פשוט כי אין גבול לתמריצים השונים שאתה מקבל: אתה משחק באולמות בהם כל הכרטיסים נמכרו מראש, בשידור חי לכל המדינה ומול הקבוצות הטובות בעולם. זה החלק הכיפי. כל שקיות הקרח והטיסות ב-4 בבוקר לגמרי שוות את זה.

והמצ'אפ בגמר המערב הזה הוא הסיבה שאתם צופים בכדורסל.

אתלטיות וכישרון

אני לא זוכר סדרה (או אפילו גמר NBA) שבה שתי הקבוצות היו כל כך משופעות בשתי התכונות האלו. הקרב הזה עשוי לספק את כמות ההיילייטס הגבוהה ביותר של סדרה כלשהי בהיסטוריה של ה-NBA. בין שתי הקבוצות האלו יש לכם 5 שחקנים בקליבר מהגבוהים בליגה.

זה מאגר כשרון רציני ביותר. אתה לא יכול לנצח בגדול בליגה הזו בלי סוג כזה של כישרון.

כל הכבוד מגיע לספרס, שנתנו עונה רגילה יוצאת מן הכלל, אבל הם ניצחו בדרך שונה מזו של הלוחמים או הת'אנדר. הספרס שיחקו כדורסל קבוצתי יפהפה והגנה מהטובות שהליגה הזו ראתה מעודה, ולהם לא היו הסוסים של אוקלהומה או גולדן סטייט.

 

כדורסל הוא משחק שמגיע לרמתו הגבוהה ביותר כשיש לך אתלטים מלאי כישרון שמספקים מהלכים פנומנליים. אלו הלחם והחמאה עבור שתי הקבוצות הללו, וזו גם הסיבה, אם אתם קוראים לעצמכם אוהדי כדורסל, שאתם צריכים לצפות בכל דקה ודקה של הסדרה הזו.

בזמן שהפוקוס של כולם יהיה על הכוכבים המדהימים של הסדרה הזו, אני לא חושב שהם יהיו אלה שיטו אותה לכאן או לכאן. ברמה גבוהה שכזו, אתה נוטה לדעת מראש מה יעשו הכוכבים. אתה יודע שסטף הולך לקלוע מצוין. אתה יודע של-KD  הולכים להיות שניים-שלושה משחקים עם 30 נקודות או יותר. אתה יודע שלווסטברוק יהיו איזה שני טריפל דאבלים. המשחק שלהם לא ממש הולך לסבול מחוסר יציבות. הם שחקני עילית, והם הולכים להבעיר את הפרקט. ההכרעה הזו הולכת ליפול על השחקנים שמסייעים לכוכבים. איזה ROLE PLAYER הולך להתעלות ולהפתיע את הקבוצה השנייה עם 15 נקודות? איזה שחקן הולך לקלוע את ארבע או חמש השלשות שעומדות להטות את הסדרה כולה? מי ישיג את הכדור האבוד המכריע?

מהסיבה הזו, השחקן שהכי מעניין אותי לראות הוא דיון ווייטרס. הוא שחקן שיכול להתפוצץ בכל רגע נתון, ולעיתים הוא השחקן הטוב ביותר על המגרש – עבור שתי הקבוצות. אם אתם הת'אנדר, קלף משוגע כזה הוא מפחיד. הוא ללא ספק הג'יי אר סמית' של גמר המערב.

ווייטרס נותן לת'אנדר בהתקפה ממד שאף אחד אחד חוץ מדוראנט וווסטברוק לא נותן להם. אם נראה את "דיון הטוב" בסדרה הזו, לת'אנדר יש סיכוי מצוין להמשיך הלאה.

אצל הלוחמים, אני נרגש לצפות באחד השחקנים האהובים עליי, אנדרה איגואדלה. אתם יודעים למה אני אוהב GLUE GUYS. אם הוא יתחיל לקלוע שלשות, אני חושב שתתחילו לראות שחקנים בת'אנדר מרימים ידיים באוויר בייאוש. צריך לשים לב לסטף וקליי שלא יתחממו, אבל כשדריימונד ואיגי קולעים מרחוק בקביעות, גולדן סטייט עשויה להיות הקבוצה הטובה ביותר בהיסטוריה של ה-NBA. אפשר להגיד שהם די בלתי מנוצחים.

 

 

קווין דוראנט הוא מיסמצ' עבור כל קבוצה בליגה, והלוחמים לא יוצאי דופן במובן הזה. בסופו של דבר, דוראנט הוא שחקן עם טווח בלתי נגמר וזריקה שאי אפשר לחסום. אם אתה משחק מולו, פשוט… נסה לעשות מה שאתה יכול.

מהניסיון שלי, הדבר החשוב ביותר כששומרים על KD הוא לא לתת לו לזרוק עונשין. הוא קולע ב-90% מהקו. אם אתה שולח אותו לשם, קח את זה בחשבון. במהלך כל משחק הוא הולך לקחת, וגם לקלוע, מ-ל-א זריקות משוגעות. הוא אחד הטובים אי פעם, אז זה פשוט הולך לקרות. לכן אי אפשר לתת לו זריקות מתנה מהקו, כי הוא פשוט יתחמם אפילו יותר.

כמה שאתה רק יכול, אתה חייב להרחיק אותו מקו השלוש. במיוחד באוקלהומה סיטי. הוא באמת יכול להיכנס לקצב שם, ולמרות שהקהל של הלוחמים נותן הרבה אהבה, זה די בלתי אפשרי לנצח (או לשמוע את עצמך חושב) באוקלהומה כשהשלשות נכנסות… הדרך הטובה ביותר לשמור על KD היא להכריח אותו להוריד את הכדור לפרקט ולשמור אותו צמוד-צמוד בפיק אנד רול. להגביל את הזמן שלו באוויר ולמנוע ממנו מבטים חופשיים. הערבים הללו, בהם הוא מעמיד מספרים ואחוזי קליעה מטורפים, הם בדרך כלל תוצאה של שמירה רשלנית בפיק אנד רול. באופן די מעניין, כיסוי מלא בפיק אנד רול הוא אחד מהחולשות הבודדות בהגנה של גולדן סטייט, אז אני די סקרן לראות איך זה יבוא לידי ביטוי.

 

 

הרעמים ילכו על הדחה, כמובן, ולשם כך הם יצטרכו להבין מה מנצח עבורם ומה לא. מול הווריירז, המשמעת בהתקפה היא ההגנה הכי טובה שלך. אה לא יכול לקחת זריקות קשות או לאבד כדורים נגד הקבוצה הזו. אם הדאבס בטרנזישן, ברוב הפעמים היתרון שלהם עומד לגדול בשלוש נקודות. זה יכול להוציא לך את כל הרוח מהמפרשים.

 

משמעת היא המפתח, אבל התכונה הכי חשובה שאתה צריך כדי להביס את הלוחמים היא מודעות. כולם בקבוצה צריכים לדעת איפה הקלעים שלהם נמצאים בכל זמן נתון. סטף קרי מתחיל להיות רלוונטי בשנייה שהוא עובר את קו החצי. הת'אנדר למדו את הלקח הזה בדרך הקשה בפעם האחרונה שהדאבס שיחקו באוקלהומה. המשחק של גולדן סטייט כל כך זורם בשני הצדדים של המגרש עד שלא מעט קבוצות נכנסות לפאניקה כשהן משחקות מולן ופשוט סוטות מתוכנית המשחק שלהן. ואז אתה יודע שזה נגמר. הלוחמים ידביקו אותך לרצפה עם ההתקפה היעילה שלהם אם לרגע תשכח מהעקרונות ההגנתיים שלך.

מהסיבה הזו, אני לא חושב שיש לרעמים סיכוי בסדרה הזו אם הם יחליטו לנסות ולשחק סמול בול מול גולדן סטייט. הת'אנדר שחטו את הספרס עם הגודל והגבוהים האתלטיים שלהם. הם צריכים לנצל את ה-BIGS שלהם בסדרה הזו אם הם רוצים לנצח. זה יכול לקרות. אנס קאנטר וסטיבן אדאמס מגיעים לבגרות בזמן המושלם מהבחינה הזו. לא הרבה אנשים מדברים על סרג' איבקה, אבל הוא צריך להפעיל לחץ על הדאבס בעוד דרכים מלבד הזריקה שלו מרחוק. אם אוקלהומה ישחקו ביג בול אני חושב שיש להם סיכוי להצליח. אבל אם ינסו לנצח את הלוחמים בסגנון שלהם ויזיזו את דוראנט לעמדה מספר 4, אני לא חושב שיש להם מספיק כוח התקפי כדי לנצח בעימות כזה.

 

 

אוקלהומה סיטי בהחלט עשויה להיות הקבוצה שתדיח את הלוחמים. זה לגמרי אפשרי. זה המצ'אפ הכי קשה שהלוחמים עמדו בפניו בפלייאוף עד כה.

 

אבל בסוף, אני חושב שאלא אם דוראנט וווסטברוק יקלעו יחד 60 נקודות ומעלה בכל משחק, הלוחמים פשוט יותר מדי כישרוניים, יותר מדי ממושמעים ויותר מדי בטוחים בעצמם מכדי שינוצחו.

מהסיבה הזו, ההימור שלי חייב להיות הלוחמים בשישה משחקים מדהימים שפשוט חובה לצפות בהם.

 

שיין באטייה

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. 100.אחוז.
    כפי שטענתי כאן בעבר, הנצחונות של OKC יבואו בקושי.
    הנצחונות של GSW יהיו חד משמעיים.
    GSW יקלעו הרבה יותר מOKC כמו שהSAS קלעו יותר מהם.
    עצבי הברזל במשחקי הבית של OKC יכריעו את הסדרה.

  2. נהדר כרגיל במדור המאמרים המתורגמים פה, מעניין לראות את הדברים מזווית של אחד שהיה שם כמה וכמה פעמים והיה גם בעצמו בורג מרכזי בקבוצות שלו כמו שיין באטייה

  3. תודה על התרגום.

    בטייה אכן אחד הרהוטים שבשחקני העבר, ולסדרה בין OKC לג"ס יש פוטנציאל להיות אדירה, אבל זה לא משנה את העובדה שמדובר באחד הפלייאופים המשמימים שזכורים לי. מה שקורה במזרח פשוט מגוחך, ויפגע בליגה בטווח הארוך.

    1. "יפגע בליגה"???
      איך הפלייאוף במזרח "יפגע בליגה בטווח הארוך"???

      איך שגולשים מצהירים כאן הצהרות! הצהרות ישר לגיהנום.

      חוץ מזה שטורונטו היתה משגעת גם את ג"ס, ובטוח את OKC כפי שהיא, ועם JV היא היתה מנצחת את OKC על בטוח!

      הצורה שבמחצית השנייה הם גוועים היא בגלל שהקאבס היא ברמה אחת משאר כולן, כולל ג"ס, ואת זה תראה בדו-קרב ביניהן (אם כמובן ג"ס תהיה שם, מה שאני חושש שלא)

      1. אני נאלץ לחלוק. הראפטורס מנצחים מקסימום את קבוצת המילואים של הת׳אנדר, וגם בשביל זה הם יצטרכו את יונאס.
        ראית אותם משחקים? פשוט נורא. לאורי ודרוזן נחנקים, 0 משחק קבוצתי וקו קדמי פשוט חלש (יונאס מאוד חסר). אוקלהומה, ס״א וכמובן גולדן סטייט לוקחות אותה ב-4, אולי אולי אולי 5 משחקים.

      2. אף קבוצת מזרח חוץ מקליבלנד לא היתה מנצחת אפילו את פורטלנד. מי ישמע מה עשית מטורונטוֿֿ אטלנטה ושאר רכרוכיות המזרח

      3. יפגע בליגה כי המשחקים לא מעניינים במיוחד…

        ולגבי טורונטו – לא יודע איזה פלייאוף אתה רואה, אבל התרסקות כמו של לאורי זה לא משהו שרואים הרבה. בעצם, אולי כן יש דברים היסטוריים בפלייאוף המזרח השנה…

  4. מאמר מצוין ותרגום מצוין. בטייה היה שחקן חכם מאד על המגרש וזה בא לידי ביטוי גם בכתיבה שלו.
    יפה לראות ניתוח שכזה משחקן שהיה שם עד לא מזמן. כולל על זה שהקהל של OKC יותר רועש מזה של GS.

  5. להשוות את דה רוזן ולאורי לוסטברוק ודוראנט זה כמו להשוות פיאט פונוטו ללמבורגיני. מנחם לא רואה את זה ביגלל הגיל אבל אני לא מאשים אותו.

  6. מאמר נהדר. מי כמוני יודע כמה תרגומים הם עניין סבוך. תודה רבה!

    ה-Players tribune
    theplayerstribune.com/sports/basketball/

    אתר נהדר כדי לקרוא מנקודת מבטם של השחקנים. כותבים שם שחקני קולג' NBA ו-WNBA מצויינים. משיין באטיה עד אקים אלוג'ואן

    בנוסף למי ששמע על הפודקאסטים של ה-vertical לג'יי ג'יי רדיק החכם והמשכיל יש פודקאסט נהדר בו הוא מארח שחקנים ומשוחח איתם על שלל נושאים בצורה רהוטה וכיפית
    http://sports.yahoo.com/author/jj-redick/

    אפשר גם באייטיונס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט