סוף לבלוף / מנחם לס

שקיל אוניל: שלושה פסים – תואר שלישי (דוקטורט)

האם הסופר-ספורטאים נמצאים בבית הבראה של 4 שנים באוניברסיטה?

באירופה, באסיה, ובלבנטין – ואפילו עדיין בארה"ב אם כי פחות ופחות – ישנה את הדיעה המוטעית והלא נכונה שהאתלטים במכללות אינם סטודנטים של ממש. שהם שם רק לשמש כשכירי חרב למכללות ושתפקידם האמיתי הוא לנצח בספורט. מאמר גדול שהופיע היום ב-USA TODAY מפריך דיעה מוטעית זו, שכבר התרעתי עליה מספר פעמים.

אני לא אתחיל אפילו לדבר על הספורטאים במקצועות המינוריים כשחייה, התעמלות, א"ק, התאבקות, גולף, טניס, וכל השאר, כשכמעט 100% מהספורטאים מסיימים 4 שנות מכללה וממשיכים ברובם ב-GRADUATE SCHOOL בלימודיהם, או – אם ניתן ואם הם טובים מספיק – הופכים למקצוענים בענפי הספורט שלהם. אני מדבר על פוטבול וכדורסל.

כבר בשנת 1965-7 לימדתי קורס בקיניזיולוגיה כ-GRADUATE ASSISTANT בפן-סטייט, והיו לי בכיתה 'אול אמריקנס' כטד קווליק, מייק ריד (היכל התהילה, ומוסיקאי מהולל), או ג'ק האם (היכל התהילה). אף פעם אחת לא קבלתי צלצול מאחד ממאמני הפוטבול 'לדאוג' ששחקן זה או אחר יקבלו ציון עובר. הדבר היחיד שנתבקשתי היה להודיע אם צצות בעיות, כך שלסטודנט תינתן עזרת TUTORING.

אני לא אומר שזה לא קיים במכללות מסויימות, אם כי פחות ופחות. ה-NCAA הידקה מאד את החגורה לגבי קבלת סטודנטים לאוניברסיטה החייבים להיות עם ציונים ממוצעים עוברים מהתיכון, ועם תוצאות SAT שהן הסטנדרד הקבוע לאוניברסיטה. לכן הרבה שחקני כדורסל ופוטבול לומדים שנה נוספת אחרי י"ב כדי לשפר את ציוניהם ותוצאות ה-SAT, הבחינה הסטנדרטית לקבלה. תשאלו את נדב הנפלד או דורון שפר שקרעו את התחת ביוקון אם מישהו נתן להם אילו שהן הנחות.

בקשר למקצועות שהם בוחרים ללמידה, כאן כבר יש ויכוח. כמובן שבהרבה מקרים הסטודנטים בוחרים ב-"MAJOR" שנראה להם הקל ביותר כגון "RECREATION" (תורת הנופש), חינוך גופני, או "בריאות". אבל אני לימדתי חנוך גופני משך כמעט 40 שנה, וסטודנטים חייבים – כמו בוינגייט – לקחת קורסים באנטומיה, פיזיולוגיה, קינזיולוגיה, ביומכניקה, ותורת המחקר. מלבד זאת מעל 60 קרדיטס מה-120 הדרושים ל-B.A או ל-B.S הם במחלקות שלא קשורות למייג'ור, כשבערך חצי מהם הם קורסי חובה (אנגלית, הסטוריה אמריקאית, מדעים, וכו'), והחצי השני קורסים לבחירה.

מבין כל שחקני הכדורסל על מילגות בכל המכללות האמריקאיות, אולי 150 עד 200 בשנה ממשיכים את הקריירה המקצוענית. כ-40-45 ב-NBA, והשאר בליגות המקצועניות ברחבי העולם. בארה"ב ישנן כ-1100 מכללות (מבין ה-3,000) הנותנות מילגות בדיביזיה הראשונה, השנייה, וה-NAIA. הייתי אומר שמספר מקבלי המילגות בשנה הוא בערך 5-7 לקבוצה. נניח מינימום של 5. ז"א שישנם מעל 5,000 שחקני כדורסל על מילגות כל שנה, ומהם – במקרה הטוב ביותר – 250 ימשיכו בקריירה כדורסלנית (שעלולה להיות קצרה מאד!). הסטודנטים לא מטומטמים: רובם הגדול יודע טוב מאד שהכדורסל איפשר להם לימודים חינם וצעד ראשון לקריירה, אבל קריירה שונה מכדורסל. ז"א ש-95% משחקני הכדורסל הסטודנטים חייבים לקחת את לימודיהם ברצינות, או שהם יבזבזו 4 שנים מחייהם.

ז"א שאפילו אם היו כל מיני 'סידורים' לשחקנים – דבר שכמעט אינו קיים, ואני אומר זאת שוב כפרופסור של כמעט 40 שנה באוניברסיטה ששיחקה דיביזיה I בכדורגל ובלקרוס, ובשאר מקצועות הספורט האחרים (כמו כדורסל) היתה בדיביזיה ה-2 עם 100% מילגות לכל השחקנים, ואותה רצינות תחרותית כמו בדיביזיה ה-I, רק ברמה יותר נמוכה.

כדורסל ופוטבול

שלושת מקצועות הספורט היחידים שיש להם חוקים בקשר ללקיחת ספורטאים מהמכללות הם כדורסל, פוטבול, והוקי קרח. בכל המקצועות האחרים – בייסבול, כדורגל, כדורעף, וכמובן טניס וגולף – סטודנט יכול לעזוב את המכללה כאוות נפשו ולהפוך למקצוען – אם הוא טוב מספיק. בכדורסל ה-NBA דורש שנת מערב מהתיכון לדראפט. מעטים ביותר כמו ברנדון ג'נינגס, ו ג'רמי טיילור, מחליטים לשחק שנה באירופה במקום שנת הפרשמן בקולג'. שניהם למדו את הלקח, ויותר לא יהיו אמריקאים בני 16 ו-17 שיהיו מטומטמים מספיק להגיע "למאמני אירופה הנאורים", שכמעט הרסו לג'נינגס וטיילור את הקריירות. 'החכמים האירופאים' (וזה כולל חכמולוגים ישראלים כמו מאמן מכבי חיפה), רואים צעיר אמריקאי שאומרים עליו 'כוכב NBA עתידי', ומיד עושים חשבון נפש, "למה שלא נעשה עליו קריירה?".

ובמקום לטפל בו כמו ילד בן 17 ולעבוד על היסודות שלו, הם מיד זורקים אותו לכלבים ומקווים ל-20 נקודות. למזלו של ג'נינגס הוא חזר הנה בפדרל אקספרס לפני שהרסו אותו לחלוטין, ולמזלו של טיילור הוא הגיע ליפאן שם ידעו עבור מה הוא הגיע, ונתנו לו חצי שנה טובה.

אם תגידו "אבל לא הביאו אותו ללמוד! הביאו אותו לספק סחורה!" זה מגביר אפילו את הטמטום שבהבאתם. אבל NO MORE WORRIES. כל נערי ארה"ב למדו את השעור המר. והראייה היא שג'נינגס הוא עתה אחד מהפוינט גארדים הטובים ב-NBA בעוד שבאירופה המאמנים חשבו שהוא אפס ללא תקנה, ואפילו טיילור שקראתי עליו דברים איומים בישראל, הוא עתה שחקן NBA בגולדן סטייט ווריורס עם עתיד מובטח.

כי בויכוח בינינו על "מי הם המאמנים הטובים יותר, האירופאים או האמריקאים" דיברנו עד עתה רק על מאמני ה-NBA שהם לא יותר ממארגנים, יודעים מתי להחליף ולקחת טיים-אאוט, ולהסתדר עם 'BROTHERS' מאשר מאמנים של ממש, כי זה מה שעובד ב-NBA, ולא איזה פרופסור כדורסל מאירופה. אם ה-NBA היה צריך "פרופסורים לכדורסל" מאירופה (שאת כל הכדורסל שהם יודעים הם למדו מהספרים של בובי נייט ורד סמית' – האם היה איזה מאמן אירופאי שכתב פעם איזה שהוא ספר כדורסל חשוב, או המציא משהו – משהו! אבל דבר הכי קטן! – בכדורסל? איפה הומצאו 'המשולשים', והפרינסטון אופנס? והאזורית הלוחצת, והבוקס אנד וואן? ) הם היו מאמנים כאן. מה? אתם הגולשים יודעים דברים שמנכ"לים עם 30 שנות נסיון בכדורסל לא יודעים? אבל ב-NBA לא צריכים מאמנים כאלה כי ב-NBA להיות מאמן זה דבר אחר לגמרי. אתם רוצים מאמנים 'בעלי ידע'? לכו לכל תיכון בארה"ב ולכל מכללה פיצפונת, ותמצאו 'פרופסורים לכדורסל' מכאן ועד להודעה חדשה.

ב-NBA חשיבות המאמן היא קטנה ביותר. כולם משחקים בדיוק אותו דבר, וכל המאמנים שהיו שחקנים בעצמם, מבינים את צורת המשחק. יבוא הנה מאמן אירופאי ויתחיל לעשות 'תרגילים'? יזרקו אותו כעבור עשרה ימים. מה צריך תרגילים אם לברון יכול בעצמו למצוא את הסל ב-50% דיוק? כל 'התרגילים' הם חשובים ועושים רושם על אלה שלא מבינים שהמטרה היחידה של 'התרגיל' הוא לשחרר שחקן לקליעה. אז מה לעשות אם לברון, וקובי, ווסטברוק, ודוראנט, וכמעט כל שחקן NBA יכול לעשות זאת בעצמו, אז למה 'תרגילים'? ריק פיטיני, ג'ון קליפרי, המאמן שספריוול חנק (שכחתי את שמו; מאמן עוזר לנבחרת ארה"ב), ומאמני מכללות אחרים שכל אחד שכח יותר כדורסל מאשר כל מאמן אירופאי אי פעם ידע, הגיעו עם "תרגילים". תראו כמה זמן הם נשארו מאמני NBA.

לי יש לפעמים רושם ש-'התרגילים' הם שמיכת הבטחון של מאמן שלא בטוח מספיק ביכולתו, ואז 'תרגילים' שאתה יכול להוציא מגוגל במאות ואולי אלפים, הם התפאורה של המאמן, כאילו שהוא יודע מה לעשות. מה הבעייה לתת לשחקנים 20 'תרגילים'? מאמן יכול לרשום לו 20 כאלה ולעבוד עליהם כל אימון, כפי שעושים בפוטבול. אבל בפוטבול אי אפשר ללא תרגילי התקפה ויצירת קואורדינציה בין משחק מסירות למשחק בנשיאת כדור. כל מה ש-'תרגיל' עושה בכדורסל זה לעזור לשחקן להשתחרר משומרו. רוב השחקנים יודעים לעשות זאת ללא 'תרגילים' שרק מסבכים עניינים, ומכערים את המשחק.

מאמן NBA טוב צריך:

1. אישיות. בעיקר אישיות היודעת להסתדר עם שחורים (צ'אק דיילי היה גאון בזה!). לדעת כיצד לדבר עם BROTHERS ולהסתדר איתם בתקשורת. בעיקר עם הסופר-כוכבים מהסוג של קובי, דוויין, האוארד, ואחרים רגישים כמוהם.

2. להתנהג איתם כמו מקצוענים היודעים ומבינים כדורסל, בצורה שהוא – המאמן – רצה שיתנהגו אליו כשהיה מקצוען, ולדאוג לאווירה שהם מאמינים בו ובוטחים בו.

3. לסדר רוטציה קבועה, עם החלפות מיוחדות בזמן הנכון מעבר לרוטציה הקבועה.

4. לדאוג שכל השחקנים יידעו 3-4 תרגילי יסוד, וכמה תרגילים למקרים מיוחדים (הוצאת כדור תחת הסל, וכו')

5. לשוחח לפני כלך משחק על הקבוצה היריבה, ולקבוע כמה נקודות ספציפיות.

6. לתת להם לשחק, ו…

7. לדעת מתי לקחת טיים אאוט.

8. לאמן הגנה. זה הדבר היחיד שעל מאמן NBA ממש לעשות. לארגן ולאמן הגנה קבצתית, מעבר מאישית לאזורית, והפוך, ולארגן סדר ידוע בהחלפות מן-טו-מן. בדברים הללו לאירופאים אין מושג כי באירופה בקושי שמעו על "הגנה" בכדורסל. ראיתי מספיק משחקי יורוליג בארץ להיות בטוח בקביעה הזאת. זה גם הדבר הראשי שמאמנים אמריקאים צריכים ללמצד את הזרים: כיצד מגינים.

זהו. זה הכל. אפילו ששבסקי לא עשה דבר אחד נוסף עם הנבחרת האמריקאית בבייג'ינג, טורקיה, ולונדון, והביא שלושה זהבים.

מעניין שהאמריקאים חכמים מספיק בלהגיע לירח, בלפתח את הכלכלה העשירה בעולם (עשירה וגדולה מכל אירופה גם יחד!) וליצור מיקרוסופט, אינטרנט,
, אפל, גוגל, IPAD, ולבנות F-18, וליצור פוטבול אלוהי. הם יודעים לאמן שחייה, התעמלות, א"ק, הוקי קרח, בייסבול. רק בכדורסל הם מטומטמים
!

כל בוגר תיכון עתה עם עתיד NBA יודע שבשנת הפרשמן שלו הוא ילמד במכללה יותר מאשר 5 שנים באירופה. כי אם הויכוח על "מי מאמנים טובים ממי" עובר למאמני מכללות, הרי מה שיש למייק ששבסקי, רוי ויליאמס מהטאר הילס, ריק פיטינו, מלואיוויל, ג'ון קליפרי מקנטקי, ג'ים בוהיים מסירקיוז, תום איזו ממישיגן סטייט, בילי דונובן מפלורידה, או הצעירים סקוט דרו מביילור או מרק פיו מגונזגה (או מה שהיה לבובי נייט, דין סמית', או ג'ים קלהון – תשאלו את נדב ודורון שעבורם הוא אלוהים), ולעוד מאות מאמנים, למאמנים האירופאים לא יהיה לעולם.

אבל בפוטבול והוקי קרח על הסטודנט לחכות ארבע שנים עד הדראפט. אז מוטב כמובן שילמד, וישחק באלבאמה או נוטר דאם לעיני 80,000-100,000 צופים, ויגיע לדראפט מוכן כמעט כשחקן מקצועי. לפי חוקי ה-NCAA כל ספורטאי חייב שיהיה לו ממוצע של 2.00 ("C") כדי שיוכל להשתתף במקצועות ספורט. הסטודנט חייב גם לעבור מערכת מסודרת של קורסי חובה, קורסי רשות, וקורסים במייג'ור. אז אולי ישנן הקלות פה ושם במכללה כמו "ווסטרן קנטקי סטייט", אבל האמינו לי שזה לא קורה בסטנפורד, במישיגן, בפלורידה, או בנוטר-דאם.

דיוק ונוטר-דאם

אתם יודעים מי היום המכללות המובילות בכדורסל ובפוטבול? צדקתם!!! דיוק בכדורסל ונוטר דאם בפוטבול. USA TODAY דיווח היום (18 לדצמבר, עמוד 2C) שבשנים האחרונות, 100% משחקני הכדורסל של 'דיוק' סיימו B.A או B.S, או ניבחרו לדראפט של ה-NBA. ז"א שמייסון פלמבי וסת' קרי – שתי בחירות דראפט סיבוב ראשון – יסיימו ב-'דיוק' את ה-B.A, אולי יחד עם גביע אליפות המכללות. ששבסקי אמר בראיון ליו אס איי טודיי שהרוב הגדול של השחקנים שלא סיימו לימודיהם בגלל ה-NBA , ממשיכים את לימודיהם בקיץ או בקורסים און ליין, ומסיימים.

ה-'אול אמריקנס' של טקסס טק לפני שלבשו גלימות וקבלו תוארים

דיוק היא לא הארווארד, אבל יחד עם סטנפורד – עוד מבצר ספורטיבי, והר אקדמאי – היא רק צעד קטן מאחור. ב-'דיוק', קומראדים, אתה חייב ללמוד. שחקני הקבוצה סוחבים את הספרים, המחברות, וה-IPAD לכל משחקי החוץ ולומדים לבחינות משך הטיסה. מייסון פלמבי הוא "אקדמיק אול אמריקה" (ז"א ממוצע של 3.5 לפחות, "A-") והמייג'ור שלו הוא כפול: פסיכולוגיה ואנטרופולוגיה. סת' מקבל את ה-B.A בשני מייג'ורים – מדעי החברה, ו-אמריקן-אפריקן סטדיס'. שאר שחקני הקבוצה? גם ריאן קלי הוא סניור, עם סכוי להיבחר בסיבוב השני של הדראפט. הוא "MAGNA CUM LAUDE" – בקיצור, גאון. שאר שחקני הקבוצה? רוב המייג'ורס של אלה שידעו מלכתחילה שהם לא שחקני NBA, מתמחים בביולוגיה (3) וכימיה (3). למה? זאת הדרך הבטוחה ביותר ללימודי רפואה. מצחיק אותי כשכמה גולשים מכנים את השחקנים האמריקאים 'מטומטמים' בהשוואה לצ'כים ולסרבים (ואפילו הספרדים), או…הישראלים.

נוטר-דאם היא האוניברסיטה הקתולית מס' 1 בארה"ב יחד עם ג'ורג'טאון. אוניברסיטה על רמה גבוהה ביותר. בדיקה של USA TODAY היכתה אותי בשוק: 98% משחקני הפוטבול במכללה – שמשך כל ההסטוריה של הפוטבול במכללות היא באשילון הראשון עם אלבאמה, מישיגן, אוהיו סטייט, נבראסקה, פלורידה, ו-USC – תשעים ושמונה אחוזים מכל שחקני הפוטבול שלה מסיימים עם BA או BS. זה כמעט לא יאומן, ולכן צלצלתי בעצמי לאוניברסיטה לפני כתיבת המאמר, ואכן, 98% משחקניה מסיימים BA, עם NFL או בלי NFL.

את דיוק מעט אוהבים והרבה שונאים. כי כמו מכבי ת"א היא יותר מדי מצליחה. ג'יי ג'יי רדיק ששיחק עבורה, וקבר 25 נקודות למשחק, היה לבן מדי, נאה מדי, ו-'דיוקי' מדי, וכך הפך לאוייב הציבור מספר אחד בכל מכללה נגדה הוא שיחק. עד היום שורקים לו בוז כשהוא מככב במג'יק. לא יכולים לסבול שהמכללה היקרתית הזאת היא הטובה ביותר בכדורסל כשחצי משחקניה לבנים, וכולם עם SAT של 1,400 לפחות. לא מבינים כיצד זה ייתכן, אבל עובדה. נוטר דאם עושה אותו דבר בפוטבול, ושם עוד 80% מהשחקנים שחורים, וכולם – 98% – יסיימו את ה-BA אם ייבחרו לשחק ב-NFL או לא. הכוכב שלה הוא הסניור מנטי ת'יאו מהוואי. שני בבחירת 'הייזמן טרופי'. בחירת דראפט גבוהה סיבוב ראשון. הממוצע שלו 3.2. המייג'ור? מתמטיקה.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 54 תגובות

      1. נכון שיש לו דוקטורט, אבל בארה"ב חשוב מאד לראות את איכות המוסד האקדמי, מכיוון שיש כ"כ הרבה מוסדות והשונות ברמה היא אדירה.
        בוא נגיד שהאוניברסיטה שהעניקה לו את הדוקטורט היא לא מוסד מוביל, בלשון המעטה. היא אפילו לא מדורגת…
        פרמטרים מעניינים שכדאי לשים לב אליהם היא רמת הסלקטיביות של המוסד (כלומר כמה מתקבלים מתוך כמה שהגישו מועמדות), יחס המרצים-סטודנטים, גובה שכר הלימוד, ושיעור המסיימים את התואר.
        הנה הנתונים לגבי האוניברסיטה של שאקיל:
        http://colleges.usnews.rankingsandreviews.com/best-colleges/barry-university-1466

        ולעומתה, אחת מהאוניבסיטאות הטובות ביותר בארה"ב – המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. הבאתי אותו כדוגמא גם כי למדתי שם ואני יכול להעיד ממקור ראשון שמדובר על מוסד אקדמי מצוין, וגם כי הדירוג הבינלאומי שלו גבוה מאד:
        http://colleges.usnews.rankingsandreviews.com/best-colleges/mit-2178

  1. מנחם למאמן של מכבי חיפה בזמנו של ג'רמי טיילור קרואים אבי אשכנזי , הוא אימן שנה שעברה את מ.כ. הבקעה.
    אבל תרשה לי להגן על המאמן האירופאי בסיטואציה הזו, מכבי חיפה היא קבוצה עם תקציב מוגבל והנה לוקח הבעלים החלטה להביא NBA פרוספקט , טיילור הגיע על מקום אמריקאי אחר שהיה עונה קודם (אני לא זוכר את שמו שיחק בעונה שאחרי זה באשקלון) אז תחשוב שעכשיו אבי אשכנזי "תקוע" עם פרוספקט במקום שחקן בוגר ועדיין הוא חייב לנצח , הוא לא יכול לבוא לבעלים ג'ף רוזן ולומר לו שהוא לא מסכים
    אני מאוד מסכים איתך ואתה צודק שפרוספקט'ס חייבים שילמדו אותם ולא שיצפו מהם לתת תפוקה של שחקן מקצועני בוגר

  2. שמים ילד בן 17.5 בדירה ריקה במרכז הכרמל. מה מצפים ממנו שיעשה? כמו שאבי אשכנזי שלח אותו הביתה אחרי חודשיים-שלושה, הוא היה צריך לומר לרוזן על המקום "אני לא בייבי סיטר!".

  3. מנחם אתה צודק ב1000% אבל אל תשכח שכאן בארץ הקודש מחליפים מאמנים לפני שמפטרים את האפסנאי , ולצערי אין הרבה קבוצות לאמן (יש 7-8 קבוצות בליגה הראשונה ועוד 2-3 בליגה השנייה שבאמת אפשר לאמן בהם) , אבי אשכנזי הגיע אחרי עונת שיא מבחינתו בה הוא הגיע לגמר הליגה ופגע עם הזרים, לבוא לג'ף רוזן ולומר לו שאין מקום לNBA פרוספקט שהבעלים בחר ושיכנע בעצמו לבוא, זה אומר פיטורים במקום .
    אבי אשכנזי לא שולח אף אחד הבית בלי הOK של בעל הבית , כנראה שמישהו אחר הבין את הטעות
    נ.ב.כן, בליגה הברברית פה האליפות מוכרעת ע"י משחק אחד וזהו

  4. אוףףףףף…איזו תגובה ארוכה בא לי לכתוב. חייב להגיב ולומר בשם המאמנים שאתה צודק בהרבה דברים אבל טועה גם בלא מעט(לדעתי).
    צודק:
    1. מאמני המכללות הם באמת מאמני-על.אין ויכוח וגם בארה"ב מתייחסים אליהם יותר בכבוד מאשר למאמני המקצוענים. מי יותר מוערך(כמאמן)-קלהון או ג'קסון?
    2. למאמני הNBA אין השפעה גדולה על המשחק. נכון, אבל לדעתי יש הבדל אדיר בין הקבוצות שמשחקות כדורסל התקפי מאורגן(בוסטון-דנבר-יוסטון-ספרס-מינסוטה-דאלאס) שמוציאות לדעתי יותר מהכלים המוגבלים שלהם לעומת הקבוצות המשחקות התקפה חופשית עם כוכבי העל כמו- לייקרס-מיאמי- OKC.
    לא צודק:
    1. מאמני אירופה רבים אימנו הגנה. אפילו על חשבון הריסה וכיעור המשחק- אוברדוביץ',מסינה,ינאקיס,פסיץ',איבנוביץ' ובלאט. אם השעון באירופה לא היה מקוצר ל24 היינו ממשיכים לראות משחקי יורוליג נגמרים ב51-50.
    2. לא תשכנע אותי ש90% מהקבוצות האנדרדוגיות שניצחו בגמר NBA עשו זאת תודות למאמנים שלהם- ספרס, דאלאס,דטרויט. ממש לא תפקיד מינורי אם יודעים לעשות אותו.
    3. ששבסקי לא צריך לעשות שום דבר עם השחקנים שיש לו בתחרויות קצרות כ"כ. גם רועי ויינברג לוקח אליפות עולם/אולימפיאדה עם הדרים טים.

  5. למאמן שspree חנק קראו פי ג'יי קרליסימו, ועכשיו ירד לי האסימון למה, כי במקום להגיד לו פוט דה בול אין דה הול הוא ניסה לתרגל איתו פלקס או משהו.
    מנחם, קשה לי עם המגמה הזו של זלזול בכדור-סל האירופאי. אני מסכים אתך שאימון חשוב כשיש מחסור בכישרון, ולכן המאמנים האירופאים צריכים להוציא מים מהסלע כשיש להם פחות כישרון. בגלל זה באירופה יש הרבה קבוצות שההצלחה שלהן מגיעה עקב היותן מאומנות יותר ולאו דווקא כי יש להן כוכבים יותר מוכשרים (קשה להתווכח עם הטענה שכדור סל באירופה הוא הרבה יותר קבוצתי מבנ.בי.איי) וזה דווקא מתאים לטענה שלך שהצ'כים והסלובנים לא מוכשרים.
    ולהגיד שבאירופה לא שמעו על הגנה זה מעליב. שתי דוגמאות שעולות לי לראש הן איך דיוויד בלאט עם סגל לא נוצץ בעליל חיסל יריבה אחר יריבה עם שימוש נכון בהגנת לחץ, ואיך פיני גרשון שיגע את היבשת עם המאצ' אפ זון (שאני לא יודע מי המציא אבל הוא בטוח שיכלל). בנבא לעומת זאת, תבקש מהשחקנים לשחק אזורית והם ישאלו אותך על איזה אזור אתה מדבר.
    כמובן שכל הנאמר לא תופס על מכללות, שם באמת משחקים את המשחק כפי שנייסמית' התכוון שישוחק, וכל מאמן הוא איש חינוך, גאון כדור-סל ואחלה גבר.

    1. שחקני ה-NBA יודעים על אזורית כי הם שיחקו אותה בקולג'. הנקודה היא שבמכללות (ובאירופה) צריך מאמנים. ב-NBA צריך שחקני עבר שמבינים כדורסל. ניסו מאמני מכללות ב-NBA וזה לא עבד באף מקרה. לכן ששבסקי סירב כל הזמן לקבל את משרת הלייקרס. מה שהוא עושה בדוק הוא לעולם לא יכול היה ליישם בלייקרס. וראו זאת עם הנבחרת שהוא פשוט נתן להם לשחק טבעי.

  6. מנחם אתה תופתע לדעת שיש דמיון רב בין מאמנים קשוחים כמו פופ/ריילי(בניקס) לבין מקביליהם האירופיים.
    ובכלל אתה חוטא בענק בפני אלוהי הכדורסל בכך שאתה מבטל במחי מקלדת כ"כ הרבה מוחות כדורסל אירופאיים.

  7. הנקודה היא שב-NBA "מוחות כדורסל" זו יכולת שלא עובדת. והנקודה השנייה היא ש-'מוחות כדורסל' מהסוג האירופאי יש בכל מכללה בין ה-400 בדיביזיה הראשונה A1.
    מוחות כדורסל כאלה זה דבר שנוסה ב-NBA, והוא לא עובד. כשאתה מדבר על 'קשיחות' של מאמן, זה כבר סיפור אחר, אם כי אריק ספואלטרה אינו בדיוק 'קשוח'.

  8. אני מתערב איתך מנחם שמאמן כמו בלאט או אוברדוביץ יכול לגרום לקבוצה בינונית פלוס להפוך לקונטנדרית. הגישה שלך לכדורסל שונה משלנו. זה לא אומר שהכדורסל האירופאי טועה הוא פשוט שונה ואתה מבטל זאת.

  9. מנחם, הכוכבים באנ.בי.איי לא רוצים לשחק תרגילים. הרבה ממה שמניע אותם הוא הצלחה אישית ומספרים ולא הקבוצה. אם האמריקאים היו משחקים תרגילים כמו הספרדים בגמר האולימפי, אז היה נגמר 20-30 הפרש. אבל הם מעדיפים לשחק שכונה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט