מחשבות כדורסל של שלישי בערב/רועי ויינברג

1.טיירון לו

כבר דיברנו הרבה יותר מדי על הפיטורים של דיוויד בלאט (בהזדמנות הזאת, אתם מוזמנים לקרוא את הטור של יאיר זעפרני על השפעת הפיטורים על תקשורת הספורט הישראלית). עכשיו הגיע הזמן לדבר באופן חלקי על המאמן החדש של מובילת המזרח, טיירון לו.

לו מנסה להנחיל בקליבלנד (12-31) שיטת כדורסל מהירה, מה שבא לידי ביטוי ב-89 זריקות מהשדה מול הטימברוולבס ו-94 מול הבולס (הקבוצה זורקת בממוצע 83 זריקות למשחק, לעומת 91.5 ב-2 המשחקים האלו). זה לא נראה טוב עד עכשיו, בלשון המעטה, למרות שהקבוצה גירדה ניצחון מול מינסוטה החלשה. כוכב הקבוצה ומושל מדינת אוהיו, לברון ג'יימס, אמר ששיטת המשחק הזאת היא לא "קטע של לברון", ולו מיהר בתגובה להגיד שהוא מצפה מאירווינג ולאב לשמש כסייד-קיקס של לברון.

ההתקפה של קליבלנד חורקת, הקבוצה קולעת באחוזים נמוכים, והקאבלירס היו צריכים 2 משחקים מצויינים של לברון כדי להתעלות. הם לא מצליחים להביא את לאב לידי ביטוי גם בשיטה הזאת, ואירווינג לא נראה טוב עד עכשיו. אין לקליבלנד שחקנים שטובים בשיטת משחק מהירה, חוץ מג'יי אר סמית' (יחד עם מו וויליאמס וריצ'רד ג'פרסון, שקיבלו ביחד 8 דקות ב-2 המשחקים האחרונים). השיטה הזאת מנותקת מקליבלנד כמעט כמו שהשואו טיים הנוצץ רחוק מהעיר שידועה כ-Mistake by the Lake.

אין שום בעיה באימון שיטת משחק חדשה, אבל זה דבר שכמעט בלתי אפשרי באמצע העונה, במיוחד בקבוצה ששמה את כל יהבה, בדמות למעלה ממאה מיליון דולר, על אליפות עכשיו. כשמוסיפים לזה את הגיל המבוגר של שחקני קליבלנד המצטיינים במשחק מהיר (ג'יי אר סמית' כבר בן 30, וויליאמס 33, ג'פרסון 35, ולברון בן 31), רואים קבוצה שלא תגיע יותר מדי רחוק עם סגנון המשחק הזה, והוא יכול להיות הרסני עבורה בפלייאוף, כשהשחקנים של קליבלנד יפלו מעייפות.

התחושה שלי היא שלו לא ימשיך עם ההתקפה המהירה הזאת, ושנראה קליבלנד טיפה חלשה יותר מזאת שראינו אצל בלאט (עקב כך שלו מנהל משחק פחות טוב). אבל היי, העיקר שהאווירה בחדר ההלבשה בסדר.

*

2.הקליפרס יצטרכו להמשיך להסתדר בלי גריפין

אחת התקוות היחידות של הקליפרס בתור פורוורד שמסוגל ליצור לעצמו ולאחרים, בהעדר גריפין. פירס.

לפי דיווח שיצא היום בארצות הברית, בלייק גריפין שבר את ידו, כנראה אחרי שהרביץ (פעמיים) לחבר צוות של הקליפרס במסעדה בטורונטו. בדרך כלל זמן ההעדרות שנגרם מפציעה שכזו הוא בין 4 ל-6 שבועות, מה שאומר כי גריפין, ככל הנראה, לא יחזור לפני האול-סטאר, וגם כשיחזור (יתכן שרק בתחילת אפריל) הוא לא יראה כמו הפאוור פורוורד המפלצתי שאנחנו מכירים.

הקליפרס הצליחו להסתדר לא רע בלעדיו, עם פיתרון שכולל את פול פירס כסטרץ' 4. פירס הקשיש שיחק 20 דקות למשחק במהלך ינואר, ונתן תרומה מכובדת. הקליפרס תכננו לשמור אותו טרי לפלייאוף, ולא בטוח שהאמת יוכל להמשיך לעלות בחמישייה ולהתמודד עם העומס הפיזי של פאוור פורוורד לכל אורך העונה. לצידו יש את לוק ריצ'רד מבאה א מוטה, שחקן הגנה מצויין שלא תורם יותר מדי בהתקפה. האיש והשם בן 17 האותיות שחקן משלים מצויין, אבל לא סקורר.

הדבר הזה עלול להפוך לבעיה של ממש עבור הקליפרס. אין להם אף פורוורד יוצר בהעדר גריפין, ותהיה לזה השפעה אנושה על ההתקפה שלהם בהמשך העונה. את הסיכוי לרדוף אחרי הווריורס, הספרס והת'אנדר הם איבדו. האפשרויות הטובות ביותר שלהם כרגע הן לסמוך על ווסלי ג'ונסון, באסט דראפט (נבחר בבחירה הרביעית ב-2010, לפני דה מרקוס קאזינס, גורדון היווארד ופול ג'ורג'), שנותן דקות טובות לפעמים, אבל מאוד לא יציב ותלוי בפול התקפית, או לתת ללאנס סטפנסון דקות באחת מעמדות הפורוורד.

2 האפשרויות הללו לא יתנו פיתרון לבעיה של הקליפרס. כמו שזה נראה, הם יהיו בהמשך העונה יוסטון משופרת, עם פול בתפקיד הארדן וג'ורדן בתפקיד הווארד. עד שגריפין יחזור, זאת התקרה שלהם.

*

3.סיכויי כל קבוצה לעשות את הפלייאוף לפי ESPN

ESPN מריצים קוד (ניתן לקרוא על מנגנון הפעולה שלו כאן) שמחשב את סיכויי כל קבוצה להגיע לפלייאוף. הקוד הזה מתבסס על חוזקת היריבות, מאזן הקבוצה, הקצב ההתקפי שלה, יתרון הביתיות וגורמים נוספים.

נכון להיום, ה-26 בינואר 2016, הם אומרים שלפלייאוף המזרחי יגיעו, בסדר הזה, קליבלנד (99.9% לפלייאוף), טורונטו (99.9%), בוסטון (98.3%), אטלנטה (97.5%), אינדיאנה (92.5%), שיקגו (89%), דטרויט (84.5%) ומיאמי (60.5%). גם לשרלוט (50.8%) יש סיכוי גבוה לעשות הפלייאוף, מבין המזרחיות. היחידות שיש להן סיכוי לאליפות הן קליבלנד (5%), אטלנטה (2.2%) ובוסטון (1%). לכל השאר יש בין 0 ל-0.5%

במערב, כצפוי, גולדן סטייט, סן אנטוניו, אוקלהומה סיטי והקליפרס בפלייאוף, עם 99.9% לכל אחת. ממפיס במקום החמישי עם 97.1%, דאלאס עם 93.1%, יוסטון עם 90.2% ובמקום השמיני יוטה עם 52.5%. גם לסקרמנטו (40.6%) ופורטלנד (16.2%) יש סיכוי גבוה להגיע לפוסט סיזון. מבחינת אליפות, הפייבוריטית, מן הסתם, היא גולדן סטייט עם 47.7%. סן אנטוניו במקום השני עם 39.9%, וגם לאוקלהומה יש סיכוי גבוה עם 2.7%. כל השאר, בדומה למזרח, עם בין 0 ל-0.5%.

לדעתכם הבוט הזה צודק, או שחישובי מחשב, מתוחכמים ככל שיהיו, לא באמת מסוגלים לחזות את העוצמה וההפתעות שיש פעם אחר פעם בספורט המקצועני?

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 73 תגובות

  1. מצוין תודה רועי
    1.טיפשי מעניין מתי יחזרו לקצב שמתאים להם
    2. בתקווה שיגיע לפלייאוף כי בלעדיו זה לא יהיה אותו דבר
    3. לא אוהב דברים כאלה. לא מסכים.

    1. למה בדיוק אתה לא מסכים?
      זה מודל סטטיסטי הוא לא מתיימר להגיד לך מי יהיה בפלייאוף אלא מי סביר שיהיה בפלייאןף. אתה יכול להתווכח עם הגורמים שנלקחים בחשבון או איך שמתייחסים אליהם. אתה יכול להתווכח עם הסבירות שניתנה לקבוצה זו או אחרת אבל להגיד לא מסכים זה קצת מגוחך במקרה כזה.

      1. לא מסכים עם התוצאות שלו. ברור שזה תוכנה ואי אפשר להתווכח איתה, פשוט אי אפשר לחשב ככה מי תיקח אליפות (למרות שזה בטח יהיה ג"ס בכל מקרה)

        1. שוב גלעד, זה מודל סטטיסטי. הוא לא אומר לךמי תהיה האלופה. הוא אומר לך מה הסבירות שכל קבוצה תהיה אלופה (או בפלייאוף). זו המהות שלו. אם היינו יכולים לקבוע מי תהיה האלופה על ידי חישוב לא היה צריך לשחק את המשחקים.
          מהבחינה הזו אתה יכול להתייחס אל זה כאל מין דירוג כח עם צפי לדירוג כח עתידי

          1. מהבחינה הזו כשאתה אומר שאתה לא מסכים עם התוצאות לאיזה חלק אתה מתכוון? אתה חושב הווריורס או הספרס לא יהיו בפלייאוף (אני בכוונה מקצין)

          2. סבבה. מקבל את זה בתור דירוג כח.
            לא מבין יך הגיעו ללתת כל כך מעט לאוקלהומה וקליבלנד אבל בינתיים אקבל ונראה בסוף העונה את אחוזי ההצלחה שלו

          3. אני מסכים עם עידו.
            אם אתה מכיר עץ של הסתברות אז ככה מחשבים את זה – סיכוי סוב ראשון כפול סיכוי סיבוב שני וככה ממשיכים עד הגמר.
            כל סיבוב אתה אומר לעצמך לדוגמא –
            מכל מי שגולדו סטייט יכולה לפגוש בסיבוב הראשון – כמה סדרות מתוך 20 היא לוקחת בסיבוב ראשון – אז אני אומר למשל 19 עם כל המשתנים של הפציעות.

          4. אני מניח שהרבה אבל לתת להם רוב מוחלט של האחוזים נראה כמו פגם בתוכנה (אלא אם כן חוץ מהסדרה ביניהם הם פשוט יטאטאו את את כולם).

            1. נניח 70 ו-72

          5. וואו, זרמת רחוק. כמה פעמים קבוצות שניצחו מעל 67 משחקים לא זכו באליפות?
            בכמה סדרות מתוך 10 אתה חושב שקליבלנד מנצית את הווריורס? את הספרס?

            1. קשה להגיד.
              2-3?

          6. טוב, אני לא יודע לאיזה מהשאלות ענית. אבל התשובה לשאלה הראשונה היא 2 מ-10 ואם מסתכלים על מעל 65 ניצחונות האחוזים יותר נמוכים אפילו. כלומר קבוצה שמנצחת כל כך הרבה היא מאד חזקה והסיכויים שלה ללכת כל הדרך גבוהים מלכתחילה. כשיש שתיים כאלו הסיכוי של אחת מהן להגיע לגמר הוא כמעט מאה אחוז. משם הסיכוי של קבוצה שמגיעה מהצד השני לנצח יורד למשהו הקטן מ-10% (פשוט אם נבדוק היסטורית). עכשיו אם נזכור שקליבלנד עוד צריכים להגיע לגמר אז אנחנו מבינים שה-%5 הוא הערכה סבירה.
            זה לא אומר שהקאבס לא יקחו אליפות אחא שזו תהיה הפתעה מאד גדולה אם זה יקרה.
            היופי של המודל שכל זה נכון לכרגע. סיכויי האליפות יתעדכנו לפי ההישגים העתידיים ויכלים להראות עליות וירידות דרסטיות על פי השינוי בכושר של הקבוצות.

        1. אני תמיד בעד להתלונן. הנחיצות היא בעצם יצירת דירוג כח שהוא פחות סובייקטיבי. כזה שמשקלל את הפרמטרים החשובים לנו ומבצע השוואה כמותית.

          1. כסתם ניסיון לדרג קבוצות, זה נחמד. משהו להסתכל עליו בהפסקה בין המשחקים ואולי לקחת איזושהי עצה קטנה ממנו. כניסיון אמיתי לתמצת קבוצה שלמה ומערכות יחסים מורכבות בין אנשים פועלים לכדי מספר בודד, לא ממש.

          2. זו המהות של המיצוע. לקחת את כל הפרמטרים השונים ולהגיד בכמה מהמקרים שקבוצות היו בתנאים דומים הם זכו באליפות. בסופו של דבר העונה של כל קבוצה מתומצת למספר בינארי אחד: זכתה באליפות או לא.

            1. אוקי מובן.
              לילה טוב 🙂

          3. אין הרבה דברים בחיים שהם בינאריים לחלוטין. יש הרבה שהוא חמישים גוונים של אפור (דווקא בספר\סרט אין גוונים ויש רק שחור-לבן. זו לא מערכת שולט-נשלט המבוססת על אמון. גברת סטיל, יש לך בידיים מערכת שתלטנית עם אדם מתעלל. נא לפנות לרשויות המתאימות). יש אליפות\גמר איזורי, השגת מיקום דראפט מתאים, תוכנית משחק שעבדה או זקוקה לשיפור מסוים, אם רק השחקן לא היה נפצע, אם רק השחקן הנכון היה מגיע, אם רק המזגן לא היה שובק, אם רק לא היו מנסים לרצוח את השחקן, אם ההוריקן היה מכה בזמן אחר, ועוד הרבה אפור. אליפות זה רק אחד מהשיאים האפשריים.

          4. Ljos אני מאד מעריך את דעתך והיכולת המאד פיוטית שלך להעביר אותה. אבל שמתי לך שיש לך סוג של פוביה מסטטיסטיקה. רציתי להגיד שאין שום סיבה חנטור טינה למספרים רק למשמעויות המוגזמות שאנשים נוטים לייחס להם.
            לשם כך הייתי רוצה לנסות אנלוגיה מהתחום שלי. אני מניח שיש יותר מוצלחות אבל כל אחד תקוע עם האסוציאציות שלו:
            מה אתה עושה כדי להחליט מה ללבוש לפני שאתה יוצא מהבית?

          5. הפוביה שלי היא מהמשמעויות המוגזמות, לא מהמספרים עצמם (בעיקר, אתה יודע. לפעמים מספר זה משהו מאוד מפחיד, אמר אני בכל יום הולדת).
            תראה, יש לי מספר די מצומצם של בגדים בשלב זה בחיי. אני בעיקר בוחר רנדומלית. אני מניח שאנשים נורמליים, עם אפשרויות, בוחרים לפי מה הולך להיות היום בעבודה או במשפחה, צבעי כוח וכאלה, מצב רוח, קיץ\חורף, "ביום רביעי אנחנו לובשים ורוד", התאמה צבעית או מסרית (כיתוב על החולצה) ועוד מלא סיבות שכאלה.
            (עכשיו גרמת לי להתעניין מהו התחום שלך)

          6. טוב אני כנראה לא יודע לכוון לאן שאני רוצה. ננסה אחרת: ךפני שאתה מלביש את הילדים איך אתה מחליט מה לשים עליהם?

          7. לא אשמתך. אני יכול להיות קשה הבנה לפעמים (לא בכוונה).
            לשאלתך – אני לא ממש בכיוון של ילדים. מנסה עדיין לסיים תואר ראשון.
            אני מניח שאקח מתוך מבחר הבגדים שבארון אחד שלא נלבש לאחרונה ואשים עליהם. זה יותר קרוב?

          8. טוב אני ממש גרוע במשחק הזה למרות שאני קובע את הכללים שלו.
            אז מה שאני עושה זה בדרך כלל לבדוק את התחזית.
            האם זה משפיע גם על ההחלטה שלך?

          9. אני דווקא מעריך סטטיסטיקות אבל דווקא זו נראית לי עקומה לגמרי
            לסן אנטוניו יש סיכוי פי 8 יותר גבוה מהקאבס לאליפות?שטויות
            הסיכוי של אוקלהומה ואטלנטה כמעט זהה,גם לא הגיוני

          10. אם נתעלם מכל הקטע של גשם שקורה פה בערך שלוש פעמים בשנה אז התחזית מתומצתת למעשה למספר אחד – הטמפרטורה . עכשיו מה אומרת בעצם הטמפרטורה הזו. היא מתארת בצורה מאד כללית את האוויר בחוץ. עכשיו האוויר הוא משהו עשיר ומורכב בו מספר בלתי נתפס של חלקיקים הנעים ומתנגשים זה בזה בלי הפסקה בכל חלקיק שנייה. מדובר בהתנהגות כל כך מורכבת שהיא תגרום למורכבות של עונה של קבוצת NBA להיראות כמו טיפה באוקיינוס בגודל שביל החלב. יחד עם זאת אתה מרשה לעצמך לקבל החלטות הרות גורל על סמך מספר אחד שמתאר את כל העושר העצום הזה. למה? כי לצורך שלך לא מעניין מה עושה כל חלקיק באוויר אלא מה ניתן להגיד באופן כללי עליהם. את הלא מודאג למשל שתשרף פתאום כשאתה יוצא החוצה. למרות שזה יכול לקרות אם כל החלקיקים יחליטו לרכז את תנועתם אליך. הסיבה שאתה שקט ושלו היא שהסיכוי לכך הוא אפסי.

            עד כאן אנלוגיה. באותה מידה כשאנחנו מעוניינים לדעת אם קבוצה תיקח אליפות או לא אין שום פסול במספר אחד שמרכז את כל אוסף האופציות האפשריות לכדי הסיכוי שהתוצאנ הסופית אכן תקרה.

          11. הבנתי לאן כיוונת (עכשיו, אחרי שהסברת יפה. אמרתי כבר שאני איטי לפעמים?). לכל אחת מתנועות החלקיקים האלו כן יש משמעות אמיתית וחשובה, רק לא עבורי ברגע בחירת הלבוש. כל עוד נשארת ההנחה שאנשים הם כמו הטארדיס, הרבה יותר גדולים מבפנים, אני מבין את התפקיד של בדיקה שכזו.
            בקיצור, הבנתי, מסכים, תודה.

  2. כל אחד שיקבל דקות כמוהו יתן תוצרת טובנ אבל מה שמדים זה שהוא עוד לא בסטיסטיקה של המחתיאיםאבל גם שלא הולך לו בעצם הולך לו

    1. סביר עוד שהם ינצחו 47 משחקים לעונה בקצב הזה (קצב של 45 ניצחונות), אבל אני לא מבין איך הם הגיעו לזה שיהיה לסלטיקס סיכוי כלשהו לאליפות. אולי ניסו להכניס לתוכנה את המלאך האירי שמשנה שנים משחקים לטובת הסלטיקס וזה השתבש?

  3. ווסלי ג'ונסון לא יציב? מה שנקרא לשון המעטה… בשנה שעברה כשעוד לא החמצתי משחק של הלייקרס תפסתי כל הזמן את הראש עם שיערות השיבה המתרבות מהמשחק שלו. שחקן עם נתונים פיזיים דומים ללברון, מהיר ואתלטי, סליק, שלא מסוגל לשים ליי אפ פשוט ושהשלשות שלו פשוט לא משתלשלות. אפשר להבין למה הסקאוטים טעו בבחירה הרביעית שלו אבל כמו שנאמר: הכל בראש, ושלו די דפוק…

  4. הרהבתי עוז וכתבתי פוסט כדורסל "רציני" בפייס שלי, בניגוד למנהגי לכתוב דברים על הופס מנקודת מבט של ילד שמבקש חתימה מבארי לייבוביץ. בעדינות עם העגבניות. לכו על שרי

    אם הייתי סמכות כלשהי בענייני כדורסל בעיני מישהו ולא אוהד מסונוור ושחקן שכונה הייתי כותב ככה: החלטות בארגונים גדולים אינן תמיד רציונליות. הן מושפעות מהלך-רוח, יחסים אישיים, יצרים ורגשות כמו כל דבר אחר. אפילו החלטות לצאת למלחמה לא הוכחו כנשענות על תבונה טהורה. דיוויד עשה עבודה מדהימה בשנה שעברה, כשהוביל את "כוח צביקה" החבול דרך המיתלה בואכה החווה הסינית לגמר מטורף, שבו שוחקה הגנה מופתית, שחקני משנה הפכו לבר-כוכבא ומלך אחד נתן את הופעת היחיד הגדולה ביותר שאני זוכר מהצד המפסיד ואולי מכל צד שהוא. אף אחד לא חושב שטיירון לו הוא פיל ג'קסון ואפילו לא מארק ג'קסון. הם לא יהפכו לשואו-טיים ולא להתקפת שבע-שניות. אבל דיוויד שכח דבר אחד, או יותר נכון זכר אותו ואיפסן אותו עמוק בטרנינג: להיות דייוויד. אדם לא יכול להפוך עורו לגמרי. לדיפלומטיה יש גבול. לברון הוא לא רק השחקן הטוב (?) והחשוב בעולם אלא גם פרקטיקלי מושל אוהיו. אתה חייב להסתדר איתו. וזה לא הסתדר. וזהו. הם לא שיחקו כדורסל של בלאט וגם לא של לברון (מה זה בעצם? ספולסטרה-סטייל?) זה היה מפלגת יש עתיד של הופס. ולמרות זאת זה עבד, אבל בלי קצה. וקצה מביא אליפות. דיוויד עמד בגאון בנסיון שמעט היו עומדים בו, ואני מוריד בפניו את סרט-הזיעה. הוא יכול וראוי לאמן באנ בי איי ויעשה זאת. והסיבה שקליבלנד נראים ככה היא פשוטה. מאמן בליגה הזאת הוא לא עד-כדי-כך חשוב. לסיבה קוראים גולדן סטייט

    1. תומש, מצטרף לקריאה לפוסט בהופס.
      ואם אתה קורא את זה, אז יש לי שאלה-

      מי הגה את המערכון שבו אתה נכנס עם רעמת שיער למספרה, מתיישב בנונשלנטיות על כיסא הספר ומבקש את ה- usual, והספר שולף את מכונת התספורת ומגלח את ראשך לחלוטין? היו ימים..

  5. 1. לא מבין מה עובר על מי שמקבל את ההחלטות במועדון הזה (גילברט? גריפין? לברון? מו וויליאמס?)
    אם הם יזכו באליפות בשנתיים שלוש הקרובות זאת תהיה הפתעה ענקית.

    2. אני לא רופא, אבל לדעתי החלמה משבר לא משאירה נזק קבוע, ככה שברגע שהוא יחזור, ולדעתי אין לחץ, הוא אמור להיות אותו שחקן.
    בינתיים הם מסתדרים לא רע בלעדיו.

    3. אני די אוהב את הדברים האלה, אבל כמאמר הפסוק "games aren't played on paper".
    לא משנה כמה פרמטרים האלגוריתם שלהם לוקח בחשבון, הוא לא יכול לקחת את כולם, ויש עוד הרבה פרמטרים שאין דרך למדוד.

  6. לקליפרס יש את ברנדון דוסון, הבחירה היחידה שלהם בדראפט האחרון שנתן סאמר ליג מעולה (כן, אני יודע שזה לא ממש פרמטר לכלום).
    יכול לשחק סמול ופאוור פורוורד.
    אין לי מושג למה הם לא מנסים לפחות להשתמש בו, בטח עם הפציעה של גריפין והשחרור של ג'וש סמית'.
    אהה, אני יודע למה… יש להם דחליל במקום מאמן…

  7. אני מסתכל על הפרצופים העצובים של לאב ואירווינג כבר מתחילת השנה שעברה ונראה לי שמי שמבאס אותם הוא לברון. כאילו מרשעת הגיעה לעיירה ועושה צל על כולם.

    עם כל הכבוד ללברון, יש מצב שהקאבס היו מגיעים לאותם גבהים עם לאב ואירווינג כדואו השולט. בכסף שעלה לברון אפשר היה להביא כוחות חיזוק מעולים (אודה למי מממומחי האתר שיזכיר מי היה פנוי אז).

    בקיצור ולמען הסר ספק: באוניית "שונאי לברון" תפסתי מקום מרכזי על הסיפון. forget about it

        1. האיש נראה תלוש, כבוי ובאופן כללי אחד שפועל ממצב של "חוסר ברירה". בכלל, לא נראה שמישהו שם נהנה לשחק אחד עם השני…

    1. +1
      מסכים איתך לגמרע ובטוח שיום אחד כל הכביסה המלוכלכת לגבי היחס של לברון תצא החוצה. כבר נרמז בעבר שקיירי והוא זה לא סיפור אהבה מאחורי הקלעים.

  8. אם זה היה בווגאס היתה פה בעיה רצינית
    כי במינימום כשקבוצה מהמזרח תגיע לגמר יתנו לה 30 אחוז סיכוי לנצח את הגמר
    ככה שהימור על כל ה8 מהמזרח יכול להניב אחוזים אסטרונומים למי שיעשה ארביטראג בגמר

    או בעיברית אם אני יהמר שקליבלנד אלופה היום ביחס של פי 20 דהינו 5 אחוז כמו בפרסום במיליון שקל וסיכוי לזכיה של 20 מליון
    אני יכול בגמר להמר (היחס הוא 70 אחוז) ב12-13 מליון שמי שלא תהיה נגדה תנצח. וככה בעזרת 14 מליון (שלההימור המקורי +ההימור של הגמר) בטוח יהיה לי 20 מליון
    וכל שאר המזרח הוא אפילו זול יותר
    דטרויט היא פי 200 לאליפות
    וכולם ביחד לא מגרדים את ה 10 אחוז
    כלומר להמר עכשיו על כל. הצד המזרחי יתן יחס של פי 10

  9. אני רק שאלה?
    הליגה לא אמורה לקנוס שחקן שמרביץ לאיש משק?
    אין כאן שום SAY לגבי חינוך? דוגמא?

    ואני לא מדבר על זה שהנהלת הקליפרס צריכה להוריד לו 0 מהחוזה רק בגלל הטמטום של הבן אדם.

    1. האחוזים של בוסטון לא גבוהים בכלל הם פי 5 קטנים משל קליבלנד. הם מדלגים מעל אטלנטה ושיקגו בלבד מסיבה אחת פשוטה. מה שהוכח שחוזה סטטיסטית טוב את הישגים של קבוצות הוא הפרש הנקודות. כלומר ככל שהקבוצה מביסה יותר כך זו הוכחה לכך שהיא קבוצה חזקה יותר (זו גם הסיבה שהווריורס והספרס כל כך חזקות במדד). זה קצת מנוגד לתפיבה הרווחת שכדי להיות טוב צריך לנצח במשחקים צמודים. הסטטיסטיקה מראה שמשחקים כאלו נוטים ליול באופן פחות או יותר אקראי לצד זה או אחר.
      לבוסטון הפרש סלים ממוצע של 3.9+ לעומת 2.5+ של אטלנטה ו-0.5+ של שיקגו. לחוזק לוח משחקים יש חשיבות אבל על כל כך הרבה משחקים הוא נהיה פחות משמעותי כי הוא מתמצע אצל כולם.

  10. למרות הצורך העז של רבים לחסל את טיירון לו ה"בוגד" אני חושב שעוד מוקדם לדעת לאן השיטה שלו תקח את הקבוצה

    הוא מנסה להחדיר לקבוצה משהו חדש, בסה"כ עברו שני משחקים. בהמשך נראה אם השיטה שלו היא כשלון או הצלחה

    אני ממש לא בטוח שהשיטה תהייה כשלון

כתיבת תגובה

סגירת תפריט