השולטים – קארים עבדול ג'באר/ גיא רוזן.

"אני חושב שטוב ומעולה מופרדים רק במוכנות להקריב" (ק. ע. ג'באר)

המחצית הראשונה של שנות ה-70 היא אולי התקופה התחרותית ביותר בתולדות הליגה:
היו הניקס עם פרייזר, מונרו וריד (זכו ב-70' ו-73'). היו הלייקרס של ווסט, גודריץ וצ'מברלין (זכו ב-72'). היו הסלטיקס של האבליצ'ק וקאוונס (זכו ב-74' ו-76'). היו הווריארס של בארי (זכו ב-75').
והיו גם המילווקי באקס של קארים עבדול ג'אבר ושל אוסקר רוברטסון (זכו ב-71')
ראוי גם לציין שכל השמות שהוזכרו הם HOF, ורובם נבחרו כחלק מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות הליגה.


(משחק מ-1974. רמת הביצוע בהתקפה ובהגנה שמוצגת בסרטון היא ברמה הגבוהה ביותר)

"ג'ורדן, מג'יק ואני, כולנו למדנו את המשחק בקולג'ים ששמו את הקבוצה בדגש." (ק. ע. ג'באר)
קארים הגיע לליגה בעונת 70/71, ומיידית הפך לשחקן מספר 1 בליגה.
בעונת הרוקי היה השני בליגה בנק' למשחק (28.8), שלישי בליגה ברב' למשחק (14.5), שני בליגה ב- PER.
למעשה, ב-8 העונות הראשונות של קארים בליגה הוא קבוע ב-3 הראשונה בטבלת קולעי הנק' (פעמיים מלך הסלים), קבוע בחמישייה הראשונה של קוטפי הרב' (פעם אחת ראשון), קבוע בצמרת החוסמים בליגה (התחילו לספור חסימות רק בעונתו ה-5 בליגה, אבל בין העונות 73/74 – 79/80 קארים סיים 3 פעמים שני בחסימות, 4 פעמים ראשון)
והנתון הכי דומיננטי:
ב-12 השנים הראשונות של קארים בליגה הוא ראשון ב-PER ב-9 עונות, שני ב-3 עונות.

"אדם אחד יכול להיות המרכיב הקריטי של קבוצה, אבל אדם אחד לא יכול להיות הקבוצה."
(ק. ע. ג'באר)

שולט ללא עוררין. קארים 70/71 – 71/72.
עונת 70/71 (עונתו השנייה בליגה) היא עונה חלומית עבור קארים. קארים קלע 31.7 נק' למשחק (ראשון בליגה) ב-57% מהשדה (שני בליגה), קטף 16 רב' (רביעי בליגה) ומסר 3.3 אס'.
חטיפות וחסימות עדיין לא נספרו בעונות 70/71 ו-71/72,
אבל בהתבסס על נתוניו בין השנים 74' – 78' סביר להניח שמדובר על משהו כמו 3.5 חסימות ו-1.5 חטיפות למשחק.
כמובן שסיים את העונה מקום ראשון ב-PER.
מאז עונת 74' (אז התחילו למדוד נתוני חסימות וחטיפות) ועד היום,
לכמה שחקנים יש עונה עם 25 נק' (בגלל ש-31 נראה רף גבוה מדי), 16 רב', 3 חסימות וחטיפה אחת? (3.5 חסימות ו-1.5 חטיפות הם רף גבוה מדי)
רק לשחקן אחד.
קארים של עונת 75/76.
קארים הוביל את מילווקי לעונה הגדולה בתולדותיה (66 נצחונות, המאזן הטוב בליגה)
וסיים את העונה עם ה-MVP הראשון שלו (הראשון מ-6 בקריירה, ו-5 ב-7 שנים)
גם בפלייאוף מילווקי הייתה בלתי נתנת לעצירה.
בסיבוב הראשון העיפו את הווריארס ב-5 משחקים,
בסיבוב השני את הלייקרס ב-5 משחקים,
ובפיינלס ניצחו את הבולטס בסוויפ בסדרה שקארים קולע 27 נק' ב-60% מהשדה, וקוטף 18.5 רב' למשחק.
כמובן שבסוף הסדרה שהביאה לקארים את האליפות הראשונה שלו מ-6 בקריירה,
הוא זכה גם ב-MVP של הפיינלס (זכה ב-MVP של הפיינלס גם ב-85'. 14 שנה אחר כך. 14!!!)
שולט.
ואז הגיע עונת 71/72. עד כמה שקארים היה דומיננטי בעונה הקודמת, הוא הצליח להשתפר בכל מימד:
קארים קלע 34.8 נק' למשחק (ראשון בליגה) ב-57% מהשדה (שני בליגה), קטף 16.6 רב' (שלישי בליגה) ומסר 4.6 אס'.
ושוב, כמובן שסיים ראשון בליגה ב-PER.
עד כמה הנתונים של קארים מדהימים?
מאז עונת 46/47 עד עונת 2014/5 לא היה פשוט למצוא שחקנים שעונים לקריטריונים הגבוהים של קארים.
במקום 34 נקודות, 16 רב', 4 אס' ו-57% קליעה מהשדה
נאלצתי לחפש שחקנים עם 25 נק', 10 רב', 4 אס' ו-55% קליעה מהשדה.
תחת חיפוש בקריטריונים "הנמוכים" האלו, מצאתי 2 עונות של בארקלי, עונה אחת של ווילט ו-3 עונות של קארים.
שולט.
בפלייאוף מילווקי נעצרה בגמר המערב ע"י אחת מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה, הלייקרס של ריצת 33 הנצחונות הרצופים.
גם מול הלייקרס קארים היה מדהים. 33.7 נק' למשחק, 18 רב'.
הבעיה של מילווקי הייתה שאוסקר היה חלש והועלם על ידי הגארדים הנהדרים של הלייקרס –
ג'רי ווסט וגייל גודריץ' (סיים את הסדרה רק עם 9 נק' למשחק)
הסדרה נגמרה בתוצאה 4 – 2 לטבת הלייקרס.

"לא תוכל לנצח אם לא תלמד איך להפסיד." (ק. ע. ג'באר)


(מאבק בין 2 ענקים. ודוגמה מדוע קארים הוא לא רק שולט. הוא ה-"שולט!")

כשמדברים על השולטים, אין תחרות אמיתית לקארים. אורך הקריירה, כמות הנצחונות, כמות האליפויות, האיכות והדומיננטיות בשיא, השילוב של התקפה בלתי עצירה ויעילה והגנה אדירה, הרלוונטיות על פני כמעט 20 שנה.
כולם מצביעים חד משמעית על השולט האחד האמיתי –
קארים.

לפוסט הזה יש 57 תגובות

  1. ולדי קוגן

    8 אוג 2015 16:33:34

    יש פרט אחד חשוב שלא ציינת שמסביר עד כמה הוא היה שולט- קארים שיחק בליגה 20 שנה, וב-19 מתוכן נבחר לאולסטאר. בשנת 1978 הוא לא נבחר, אבל רק עקב פציעה. זהו לדעתי אחד השיאים בהיסטורית הנבא שלעולם לא ישברו.

    1. גיא

      8 אוג 2015 16:40:27

      היה לי חשוב להדגיש את קארים של מילווקי.
      את קארים של הלייקרס הרבה כבר מכירים,
      אבל קארים של מילווקי היה מפלצת. מספיק לראות את הסרטון שלו ושל ווילט בשביל להבין עד כמה היה מיוחד.

  2. דורון האסטבן

    8 אוג 2015 16:34:53

    אגדה שחקן מיתולוגי מהאולימפוס, כתיבה נהדרת.
    סידרה פיצוצית, כל כתבה פה מאלמיליאן.
    תודה רבה גיא וכל הכותבים והמגיבים בסידרה שבכל
    כתבה בה אני מרגיש שבאמת השחקן שלט מוזס דירק.. וכולם
    (אפילו קובי שאני נגדו נהנתי לקרוא ואף בחלק הסכמתי).

  3. דורון האסטבן

    8 אוג 2015 16:39:55

    ולדי כנראה שיהיה קשה לשבור הרבה שיאים שלו, רק דאנקן
    מתקרב לאי עייפות החומר ל20 שנים, כמעט בלתי אפשרי,
    כמובן יכול להיות ששכחתי מישהו מייקל +הבייסבול וקובי גם נתנו
    הרבה שנים של ספורט, בירד שיחק פצוע וזה נחשב לו עוד כמה שנים
    טובות של כל ספורטאי אחר.

    4. למר מנחם היקר

      8 אוג 2015 19:04:39

      לדדי הסטטיסטיקות במקרה הזה משקרות המשחק היה הרבה יותר איטי, ההגנות היו הרבה יותר חלשות, ולא היה חשיבות לאתלטיות כמו להיום, השחקן הטוב ביותר ששיחק בליגה היה שאקיל אוניל (בשיאו). אני לא מדבר על טכניקה ושליטה בכדור (השחקנים היום הרבה יותר טובים ואפילו פילדלפיה של היום הייתה קורעת ב30 הפרש כל קבוצה בעבר).
      קארים עבדול ג'אבר הוא השחקן הטוב ביותר לאורך תקופה, אבל ממש לא השחקן הגדול בתולדות הליגה (שייך למייקל ג'ורדן), בנוסף אני לא חושב שהיה כוכב חותר שנוא מקארים (לברון מתקרב).

      1. דדי

        8 אוג 2015 19:23:21

        כל רפי ההבנה – תחסכו ממני את הטיעונים האידיוטיים ותעברו למישהו שיש סיכוי שאולי אתם יודעים יותר ממנו על קארים, שאקיל, ג'ורדן, או הליגה בכלל.

        אני לא הכתובת…

      2. גיא

        8 אוג 2015 19:31:58

        אז כמה נתונים ברי השוואה:
        כולם זוכרים איך קארים לעס וירק את שאקיל ב-95'.
        אותו אקים, אחד הסנטרים הגדולים בתולדות המשחק, פגש את קרים 9 פעמים בעונת 85/86.
        המאזן בין הקבוצות: 5 נצחונות לרוקטס (4 בפלייאוף), 4 נצחונות ללייקרס.
        המאזן של קארים מול תאומי המגדל, שהגיעו באותה עונה לפיינלס:
        30.8 נק' ב-58% מהשדה, 7 רב'.
        המאזן של אקים:
        27.5 נק' ב-57% מהשדה, 10.2 רב'.

        ונתון אחד חשוב לזכור: זו הייתה העונה ה-17 של קארים בליגה.
        17!
        יש לי הרבה כבוד לשאקיל. אבל קארים היה שחקן על מהרגע שרגלו דרכה על מגרש הכדורסל למשך 2 עשורים.
        וההשוואה של ה-2 מול אקים בהחלט משמשת קנה מידה.
        שרק מחזק את מה שהנתונים והזכרון מספרים לי:
        קארים שולט. נקודה.

          1. גיא

            8 אוג 2015 19:37:48

            וכמובן ש-"לעס וירק" זו הגזמה". אקים היה עדיף במעט על שאקיל באותה סדרה.
            אבל זה נועד להכניס קצת פרספקטיבה למשפט:
            "קורעת ב30 הפרש כל קבוצה בעבר"

            קארים היום בליגה היה בלתי ניתן לעצירה.

        2. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

          8 אוג 2015 19:41:25

          והאקים בעונה 2 שלו בליגה, לבחור מאפריקה שרק בגיל 16 למד הופס.

          1. גיא

            8 אוג 2015 19:49:32

            אתה מוזמן לקרוא מחדש מה קארים עשה בעונתו השנייה בליגה.
            כמו כן אשמח לראות דוגמה לשחקן נוסף שנתן בעונתו ה-17 תצוגות כמו של קארים מול קבוצה שהגיע לפיינלס.
            30 נקודות למשחק ב-9 משחקים מול תאומי המגדל.
            שוב, העונה ה-17 של קארים.
            הקריירה המפוארת של אקים נמשכה 18 עונות.

          2. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

            8 אוג 2015 20:01:27

            שניהם ענקים, אבל התקבע שקארים טוב יותר בזכות פרנצ'ייז יותר דומיננטי, מג'יק, ו וורת'י.

          3. גיא

            8 אוג 2015 20:09:55

            זאת בדיוק הנקודה שלי בפוסט. לא קארים והלייקרס. קארים.
            הדומיננטיות שהציג במדי מילווקי היא חסרת תקדים (לדעתי)

            אני מאוד אוהב את אקים. אחד השחקנים שהכי אהבתי לצפות בו משחק
            (למרות שהיה לו את המנהג המגונה לחסל לי את הסאנס)
            אבל אחרי צפייה חוזרת בכמות מכובדת של סרטונים של קארים,
            דעתי היא שהוא גדול הסנטרים, אולי גם גדול השחקנים.

          4. דורבן32

            10 אוג 2015 09:57:18

            כדאי לציין גם שקארים שיחק 4 שנים בקולג' כך שיצא שהוא היה בן 38 בעונה ה-17 שלו. רוב השחקנים שמגיעים היום לעונה 17 עושים את זה בגיל יותר צעיר.

        3. למר מנחם היקר

          8 אוג 2015 23:01:34

          כששאקיל הגיע לשיאו לשום סנטר ולשום שחקן בהיסטוריה לא היה סיכוי , זה שחקן שהיה בלתי ניתן לעצירה .

  5. מתן גילור

    8 אוג 2015 19:08:02

    תהיה שעלתה לי לאחרונה ומבלי לזלזל במי מהם.
    קארים ומג'יק היו שניים מהגדולים ביותר שידע המשחק. יחד עם וורת'י הם הצליחו להוציא אמנם 5 אליפויות ועוד 4 גמרים, אך האם לא מדובר על "רק"?
    ברור שגם זה מרשים מאד וברור שיש מתנגד (והיו אחלה מתנגדים באותן השנים), אבל אם 2 שחקנים שרבים שמים בחמישיית כל הזמנים לא הצליחו "לרסק את הליגה" משך כמה שנים טובות, האם זה לא מעט גורע מהם?
    כלומר, אם נניח היו נותנים שחקן בסדר הגודל של שלהם לגו'רדן הוא היה אפילו עם עוד כמה תארים? או אפילו לבארקלי או יואינג?

    2. גיא

      8 אוג 2015 19:44:01

      צריך לזכור שוורת'י ומג'יק היו בשיא הקריירה שלהם (מ-85') בשנים שקארים כבר היה בדימדומי הקריירה שלו.
      זה עדיין הספיק ל-3 אליפויות (85', 87', 88') מול תחרות אדירה
      (הסלטיקס הגדולים והבד בויס)

      אתה באמת חושב ששחקן עם 16 עונות באמתחתו היה תורם לג'ורדן יותר מפיפן?
      אני בספק.
      (ואין בכך לגרוע מהתרומה האדירה של קארים ללייקרס. איזה עוד שחקן בעונתו ה-16 זכה ב-MVP של הפיינלס?)

    4. יניב

      9 אוג 2015 09:37:13

      אתה שוב מתעלם מהתקופה והקבוצות שהם שיחקו מולם.רק תחשוב שעד הלייקרס של שנת 1989.אף קבוצה מאז בוסטון של שנות ה60(מקווה שלא תועה לא בדקתי זה מהזכרון) לא הצליחה לזכות ב2 אליפויות רצופות כי כמו שגיא כתב שנות ה70 היו מלאים בשחקנים וקבוצות מדהימים ושנות ה80 אפילו עוד יותר ולכן אי אפשר להוסיף רק להישג שלהם

        1. יניב

          9 אוג 2015 16:48:16

          אם ניקח את הדוגמא של לברון וויד אז אמנם הם לא שניים מהגדולים אבל הם בהחלט 2 מ5 השחקנים הכי טובים באותה תקופה מדוברת.במקרה של מגיק וקארים אז שוב קארים ברוב הזמן לא היה טופ 5 באותה תקופה(היה מעולה ומדהים אבל עדיין היו שחקנים יותר טובים בשנות ה-80 כמו ג'ורדן,בירד,דומניק וולקינס,מוזס מאלון,דוקטור ג'י,האקים,איזיאה תומאס ועוד שכרגע לא עולים לי בזכרון

          1. א.ב

            9 אוג 2015 17:54:48

            וויד היה גדול אולי בשנתיים הראשונות.

            להלן סטטיסטיקה בפיינלס:
            2011 – 26.5, 7, 5.2 (נק', ריב', אס')
            2012 – 22.6, 6, 5.2.
            2013 – 19.6, 4, 4.6.
            2014 – 15.2, 3.8, 2.6.

            לא בדקתי לגבי כל הפלייאוף, אבל זה די תואם את הזיכרון שלי.

            בעונה הרגילה הוא היה שלישי בליגה ב- PER בשתי העונות הראשונות ואחר כך ירד ל- 7 ול- 14 (תוך כדי שהוא יושב בצד לא מעט ונח, אם היה משחק קבוע היה יורד עוד יותר).

            אז הפאשלה הגדולה שלהם הייתה בעונה הראשונה.
            בשתי העונות אחר כך זכו ואחר כך וויד כבר פשוט לא היה וויד (+ רמת משחק מדהימה של הספרס).

  6. גיא

    8 אוג 2015 20:29:02

    כבר שנים שאני טוען שג'ורדן מס' 1.
    ועדיין לא שיניתי את דעתי,
    אבל –
    עד לפני שבועיים, קארים שהיה לי מקובע במחשבה היה קארים של הלייקרס בשנות ה-80'. שחקן ענק, ללא ספק. אבל קשה לטעון ששחקן הוא ה-G.O.A.T אם הוא לא השחקן הכי טוב בקבוצה שלו (ומ-83/4, השחקן הכי טוב בלייקרס היה מג'יק)
    צפייה במשחקי עבר, ובחינה מחודשת של הנתונים, הבהירה לי עד כמה קארים היה שחקן אדיר בשנות ה-70'.
    ובחצי הראשון של אותו עשור, הוא התמודד מול תחרות אדירה.
    רק בשביל להבהיר – דומיננטי בהתקפה כמו שאקיל בשיאו,
    דומיננטי בהגנה כמו אקים.
    כך שהיום אני חושב שהוא הסנטר מס' 1. ומתמודד ראוי בכל ויכוח אודות ה-G.O.A.T

  7. אסף

    8 אוג 2015 20:30:53

    "אדם אחד יכול להיות המרכיב הקריטי של קבוצה, אבל אדם אחד לא יכול להיות הקבוצה."
    אם רק חלק מהכוכבים של ימינו היו מפנימים את המסר הזה….

  8. ohad

    8 אוג 2015 21:39:28

    יש כמובן גם להזכיר את ה38 אלף נקודות שהוא צבר שמהלך הקריירה וההוק שוט המפורסם.
    נקודה מעניינת למחשבה שפעם לעומת היום אימוני משקולות בחדר כושר לא היה חלק מנחלת הליגה, אז מעניין לחשוב איזה חוזק היה לקארים אם הוא היה משחק היום בליגה שאימוני משקולת זה חלק בלתי נפרד מהליגה.

  9. MBK

    9 אוג 2015 01:48:30

    תודה על הפוסט
    קארים הוא הסנטר הטוב ששיחק את המשחק נקודה.
    היו הרבה מוצליחם וטובים אבל קארים יהיה רלווננטי בכל תקופה של המשחק
    אלגנטיות וההוק שוק שלו יספיקו לנצח כל אחד בכל תקופה , אגב הוא ההוכחה לכך שלבד גדול ככל שתהיה זה בלתי אפשרי להביא טבעות
    הוא היה רלוונטי בכל האליפות של הלייקרס ועובדתית לאחר שפרש הלייקרס כשלו בנסיון לזכות שוב בתואר

  10. IDO

    9 אוג 2015 02:20:56

    כמובן שקארים לקח עוד 2 אליפויות של 98-00 כעוזר מאמן…

    קארים שולט והכל כתבתי את זה שנה שעברה. (לדעתי שחקן ה NBA הגדול הכל הזמנים http://www.hoops.co.il/?p=31561 )

    אבל,

    בשנים 70-74 היה לו קריפטונייט שהוא לא התליח לנצח. זה היה ויליס ריד. את האליפות שלו הוא עשה שקבוצה אחרת הורידה את הניקס בחצי.

    שולט עם כוכבית

    1. גיא

      9 אוג 2015 05:27:11

      בכל הקריירה של קארים, הוא פגש את הניקס רק פעם אחת –
      בגמר המזרח של 1970.

      קארים היה בעונת הרוקי שלו, והניקס היו הקבוצה מס' 1 בליגה, עם ה-MVP לאותה עונה, וויליס ריד.
      הניקס ניצחו את הסדרה 4 – 1,
      אבל צריך לזכור, שאוסקר עוד לא שיחק במילווקי באותה עונה,
      ושקארים הוביל צוות שחקנים שבעונה הקודמת הצליח להגיע למאזן המכובד של 27 נצחונות לצד 55 הפסדים.
      (קארים בעונת הרוקי הוביל את מילווקי למאזן 56 נצחונות, 26 הפסדים)

      ולא שבמפגש מול ריד והניקס קארים היה גרוע –
      הוא סיים את הסדרה עם 34 נק' למשחק ו-16 רב' למשחק.
      ריד לצורך ההשוואה, סיים עם 28 נק' למשחק ו-14 רב'.

      הבעיה של קארים הייתה שהשחקן הכי טוב ששיחק לידו באותה סדרה היה פלין רובינסון (היחיד במילווקי חוץ מקארים ששיחק בעותה עונה באול סטאר) שסיים את הסדרה עם 11 נק' ו-6 אס'.

        1. גיא

          9 אוג 2015 06:19:42

          בעונת 70/71 (עונת האליפות של מילווקי), מילווקי עברה לקונפרנס המערבי. בסיומה של אותה עונה, מילווקי היו הראשונים במערב עם 66 נצחונות, והניקס היו הראשונים במזרח עם 52 נצחונות.
          הקבוצות נפגשו פעמיים באותה עונה, בצמד משחקים באק-טו-באק.
          הניקס ניצחו ב-2 המשחקים, בראשון בניו יורק ב-9 נק', בשני במילווקי בנקודה.
          בפלייאוף של אותה עונה, הניקס הפסידו בגמר המזרח לבולטימור ב-7 משחקים.
          בפיינלס מילווקי ניצחו את בולטימור בסוויפ (בהפרש ממוצע של יותר מ-12 נק')

          הסיבה שקארים לא פגש את הניקס מאז עונת הרוקי היא שהוא כל שאר הקריירה שיחק בקונפרנס המערבי (מילווקי 71-75, לייקרס 76-סוף הקריירה)

          1. IDO

            9 אוג 2015 06:38:58

            אתה הייתי צנוע איתו והתחלת את הספירה רק בשנות ה-70. קארים שלט עוד משנות ה-60. (הראשון שלקח שלוש אליפויות בק טו בק בקולג'ים)

            הנה רשימת ההישגים של קארים. מרביתן לא ישברו לעולם

            – מספר הדקות הגדול ביותר בליגה ובפלייאוף

            – מספר הנקודות הגדול ביותר

            – מספר החסימות הרב ביותר (נשבר כבר)

            – מספר הופעות האול סטאר הגדול ביותר

            – 6 פעמים MVP (ג'ורדן שותף לשיא)

            – 6 טבעות אליפות

            – 10 סדרות גמר

            – 3 אליפיות קולג' רצופות

            – 2 אליפויות כעוזר מאמן

            – והנחית מטוס בלי רשיון טיסה !

            ההוק שוט של קארים הוא נשק ללא מענה.

          2. גיא

            9 אוג 2015 06:51:23

            לא ספרו חסימות ב-4 העונות הראשונות של קארים, כך שחסרות בערך 1000 חסימות למאזן שלו. אין שאלה בכלל שקרים חסם הכי הרבה חסימות בקריירה.

  11. גיא

    9 אוג 2015 05:50:32

    נתון מדהים נוסף של קארים:
    ב-20 עונות הוא הגיע לפלייאוף 18 פעמים
    (החמיץ את הפלייאוף של 75' אחרי שאוסקר פרש, ולו הייתה עונה רוויית פציעות, ואת הפלייאוף של 76', עונתו הראשונה בלייקרס. אבל הוא נתן עונה כל כך גדולה אישית במדי הלייקרס, שהוא זכה ב-MVP של אותה עונה למרות שקבוצתו לא הגיע לפלייאוף)
    ומתוך 18 עונות בפלייאוף, ב-15 הוא עבר לפחות סיבוב אחד,
    וב-6 זכה באליפות.
    היחיד שיש לו נוכחות כל כך בולטת בפוסט סיזן זה דנקן,
    שב-19 עונות (ועדיין סופרים…) הוא הוביל את קבוצתו 19 פעמים לפלייאוף,
    15 מתוכם הקבוצה עברה לפחות סיבוב אחד, וב-5 פעמים זכתה באליפות.

    1. IDO

      9 אוג 2015 06:43:24

      קארים הוא רץ למרחקים ארוכים ומשחק את הקריירה שלו היטב. כמעט ללא פציעות.

      הוא ישן רוב העונות הסדירות והביא את ה A גיים שלו לפלייאוף

  13. עגל

    9 אוג 2015 15:49:03

    חברים חלק מתבלבלים פה בין "שולט" באופן כללי לבין שולט בעונה מסוימת. מטרת סדרת הפוסטים היא לתאר עונה אחת בלבד של השחקן.
    אין ספק שהאקים היה די שווה-ערך לקארים במפגשים בינהם (יש לו יותר אסיסטים וחטיפות והוא שחקן הגנה יותר טוב) ואין גם ספק שקארים היה ענק מהיום הראשון שנגע בכדור – בי"ס, קולג' וכ"ו. לא היה שחקן כמוהו בליגה גם לא מייקל. אפילו אם מורידים את הפקטור של שנות הליגה הראשונות נטולות ההגנה והאתלטיות, מה שהיה יפה בקריירה שלו, כפי שציינו כאן, הוא שמהיום הראשון עד האחרון הוא היה סופר רלוונטי ובטופ של הליגה. שנות הדמדומים שלו נמשכו לנצח ואת זה אני זוכר עוד בלייב.

    1. גיא

      9 אוג 2015 16:28:13

      המטרה של הפוסט הייתה להראות שקארים עונה לכל סוג של שולט:

      עונה אחת: (70/71) אותה סיים כשחקן מס' 1 בקבוצה הכי חזקה בעונה הרגילה ובפלייאוף. סיים עם אליפות, MVP, פיינלס MVP.
      (דוגמאות לשחקנים נוספים עם עונה היסטורית שכזו – מוזס מלון 83', ווילט 67', שאקיל 2000)

      תקופת שיא: בין השנים 71' – 77' קארים זכה ב-5 MVP, זה 5 זכיות ב-7 שנים!
      (דוגמאות נוספות לשחקנים ששלטו לאורך תקופה: בירד 84'-86', מג'יק 87' – 90')

      קריירה: 6 אליפויות, בכולן היה שחקן משמעותי. הראשונה ב-71', האחרונה ב-87'. 2 פיינלס MVP בהפרש של 14 שנה!
      (דוגמאות נוספות: הקריירה המפוארת של ביל ראסל וטים דאנקן)

      אני בטוח שאתה מודע לעד כמה אני מעריך את אקים.
      אבל מדהים לחשוב שקארים הצליח ללכת ראש בראש נגד תאומי המגדל בשנתו ה-17!!!! בליגה.
      אם מתבוננים בסרטון של קארים נגד ווילט, ניתן להבין כמה כלים היו לו.
      הגנה (ריבאונד, חסימות, חטיפות), יד רכה, משחק פוסט מדהים, ועוצמה (שמי שזוכר אותו רק משנות ה-80, פשוט לא יודע ליחס לו)

      בקיצור (קצת כמו תקליט שבור…) שולט.

  14. Berch

    9 אוג 2015 16:41:35

    הבנאדם מלך.
    יש חוק שאסור להטביע – הוא פיתח את ההוק שוט
    הוא הרגיש גמלוני – לקח שיעורי בלט
    הופיע בקומדיה משובחת – טיסה נעימה
    ובסרט פעולה אלמותי – שאגת הדרקון

    ואלו רק הפרטים שאני קשה ההבנה שולף מהשרוול…. 🙂

    1. גיא

      9 אוג 2015 16:54:08

      קארים הופיע ב-"משחק המוות" (game of death, 1979)
      לצד ברוס לי.
      "שאגת הדרקון" הוא סרט מ-1972, שם ברוס לי נלחם נגד צ'אק נוריס בקולוסיאום.

  15. חמי

    9 אוג 2015 22:48:50

    שמתי לב לשני דברים
    1. כשקארים היה עם 16 ריב למשחק והיה רביעי בליגה, זאת אומרת שארבעה שחקנים לקחו יותר מ16 ריב למשחק. חשבתי רק ווילט שלט עם 20 ואולי ראסל וכל היתר דשדשו על 10. זה די מדהים בהשוואה לעשרים שנה האחרונות.

    2. רשום מאז עונת 46/47 עד עונת 2014/5 לא היה פשוט למצוא שחקנים שעונים לקריטריונים הגבוהים של קארים.

    הייתי בטוח שוילט היה עם ממוצע נק וריב גבוה בהרבה, אני מניח שהאחוז מהשדה שלו גם היה גבוה, ואולי לא חישבו לו חסימות, אין לי מושג.

    אשמח להסבר

    1. איל

      9 אוג 2015 23:12:57

      1. הייתה לי לפני איזה שבוע תגובה ארוכה בה אני מסביר למה ריבאונד של אז לא שווה לריבאונד של היום. היו אז הרבה יותר ריבאונדים וכולם נהנו מכך. כנ״ל לגבי נקודות, נקודות של שנות ה-60 וה-70 שוות הרבה פחות מנקודות של היום אם רוצים להשוות.

      2. ווילט לא קלע באחוזים גבוהים מהשדה וכמובן שלא נספרו חסימות בתקופתו.

    2. גיא

      10 אוג 2015 04:52:42

      קשה מאוד לסקוררים לעבור את ה-55% אחוז מהשדה. כשמוסיפים את נתוני הריבאונדים והאסיסטים מבינים מדוע העונה של קארים כל כך נדירה.

  16. Ohad243

    10 אוג 2015 08:59:34

    בהחלט "השולט".
    פשוט שחקן ענק שהיה דומיננטי לאורך זמן יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה.
    כמעט 20 שנה של מספרים ושליטה בליגה.
    אין שני לזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט