מבזק חדשות משנת 2030: דארל מורי פוטר מיוסטון / מאת יונתן גזלה (john)

 

תמונה של דאריל מורי מהערך בוויקיפדיה

מבזק חדשות משנת 2030: דארל מורי פוטר מיוסטון / מאת יונתן גזלה (john)

הלייב פיד שקפץ לעינית שלי הבוקר גרם לי לעצב קל. דארל מורי הGM הנצחי של היוסטון רוקטס פוטר לאחר עשרים ושלוש שנות כהונה בתפקיד. מורי בן ה-58 יליד וויסקונסן ובוגר MIT עוד מהתקופה שמכללות עבדו מתוך קמפוסים פיזיים, החל את הקריירה כיועץ אסטרטגי בקבוצת פרת'נון. בנוסף מורי היה יועץ סטטיסטי ב-Stats Inc. שהייתה חלוצת הסטטיסטיקה המתקדת דאז בתעשיית הספורט עליה ביססו את הסרט הקלאסי "מאניבול" (הזקנים מביניכם בוודאי זוכרים כשעוד היו מקרינים סרטים על מסך מלבני שטוח…איזה נוסטלגיה!).

דארל מורי הוא המוהיקן האחרון של ניתוחים סטטיסטים ממוחשבים ללא התערבות כירורגית של השתלת ננו צ'יפים תת עוריים. הוא מאמין שניתוח וקידוד תשדורות מגלי המוח של השחקנים היא פגיעה חמורה בזכותם של השחקנים לפרטיות. בנוסף, מורי היה בין המתנגדים להוספת קשת הארבע שאומצה על ידי הליגה לפני חמש שנים. מה שהרתיח את מורי קשישא זה שהחלטה זו נולדה כחטא על פשע מבחינתו לאחר שהליגה אישרה לפוינט גארד וכוכבה של הלאס ווגס בלקג'קרס, לברון ג'יימס ג'וניור בן ה-25 לחבוש על אצבעותיו תוסף בייוני מייצב רעד. טרנד התוספות הביוניות הוביל לעלייה כה חדה באחוזי הקליעה מקשת השלוש עד שלא נותרה לליגה ברירה אלא לאשר את הקשת החדשה. מורי כמובן ששנא את שני הטרנדים החדישים. הוא טען שהצעד הבא יהיה לתת לקהל הביתי יכולת לשלוח פולסים חשמליים לשחקן יריב העומד על קו העונשין. הקומישנר הטרי כריסטופר פול בתגובה: "הממממ…מעניין".

הנהלת יוסטון ניסתה לדחוק את הקץ כמה שרק יכלה. הרי מורי הוא דמות היסטורית חשובה בעיר יוסטון לאחר שלפני עשור בנה את הקבוצה שזכתה ב-2022 באליפות מרשימה. פסלו של ג'יימס הארדן שגם היום בגיל 41 מגדל על פניו שיער (ילדים קראו לזה פעם "זקן" שתדעו) ומסרב להעביר סורק לייזר פעם בשנה על פניו השעירות כמו שאר האנושות, ממוקם מול הכניסה של ה-NASA סנטר, אולמה הביתי של הרוקטס. אבל המוח שהרכיב את הקבוצה ההיא היה שייך לדארל מורי. הוא עשה זאת עם צוות שלם של גיקים שישבו ונתחו נתונים סטטיטים על גבי מחשב נייד (זוכרים שהיינו מחברים מחשבים ל'אינטרנט' של המשרד), וכך צוות מורי איתר שחקן שחקן עד שלבסוף הצליחו להגיע להרכב המנצח שהניף את הגביע הנכסף של 22.

אבל כעת להנהלת הרוקטס פקעה הסבלנות. שמונה שנים ללא אליפות זה הרבה זמן במושגים של NBA. מה גם שהאלופה המכהנת מסיאטל שחזרה לליגה רק לפני שלוש שנים וכבר קטפה תואר, אותתה להנהלת הרוקטס שהעתיד כבר כאן והוא לא מחכה לאף אחד. הרוקטס צפו כיצד הבעלים הטריים של סיאטל, קווין דוראנט, שמאז פרישתו השלים תואר ברובוטיקה, בונה צוות ניהול דינאמי של נוירו-אנאליסטים ומנבאי תגובות וקוטף את פירות ההצלחה במהרה.

אולמה הביתי של הסוניקס במרכז העיר המכיל 25 אלף צופים פיזיים ועוד כחצי מיליון משוטטים וירטואלים הפך בשנה האחרונה למבצר ביתי מהמדרגה הראשונה. יוסטון לעומתה נותרה בתקופת האבן והיא לא מזדקנת יפה. וזה עוד יותר בולט אל מול סיאטל. כשברוקטס מדברים על כימיה הם מדברים על מרכיב חברתי חמקמק. כשהסוניקס מסיאטל מדסקסים כימיה מדובר על דגימות רוק וזיעה שנלקחות מהשחקנים ונשלחות למעבדת הקבוצה לניתוח פירומוני.

אני לא באמת שופט אף צד. תקרת השכר בליגה נושקת לרבע מליארד דולר. קהל שמגיע פיזית לאולם משלם 500 דולר לכרטיס ומשוטט וירטואלי משלם 100 דולר לכניסה ועוד תוספת של 20 דולר לריח ומישוש (לא כולל רקדניות). אין מקום לטעויות.

אבל זקן כמוני חייב להעלות את השאלה המתבקשת: האם היום, בשנת 2030, כשאנו חווים את חוש הראייה דרך ה-iSee את חוש הריח, דרך ה- iSmell ואת חוש המישוש ודרך כפפות iFeel, אין מקום לקצת הפתעות וגילויים מסעירים שאף אחד לא צפה או הזמין מראש?

וזה לא שאני דוחה קידמה. הרי אין כמו להתחבר לתפוח הוירטואלי יחד עם נכדתי הצעירה ולבקר עמה בגן החיות. אני מחבב את הרגעים בהם אנו מלטפים את הנמרים יחד מבלי לצאת מהחדר הממוזג שבביתי. למרות שהטכנולוגיה כבר קיימת כמה שנים תמיד מצחיק אותי כשנכדתי הקטנה מבקשת ממני להנמיך את הריח בפינת ליטוף העיזות. שערי העולם כולו נפתחים לרווחה בפני כל אדם המתמסר לאבא תפוח שבשמיים ולסירי הרוח הקדושה. כולם שווים בעיניהם. חברי, חסיד ברסלב שנסע יום אחד להתבודד ביער החל לצעוק "אבא! אבא!" פתאום שמע את קולה של סירי באוזנו: "האם התכוונת לאמא?".

אז זהו? האם גם הכדורסל קיבל iקטנה? כדורסל למרות מה שנדמה, הוא ספורט גם ב-2030, לא? האם לא שיעבדנו למכונה רכיב שכל תפקידו המקורי היה לשחררנו לחופשי ממנה?

בתחילת המאה ועד שנות ה-20 המוקדמות עוד הייתי קונה רק מכוניות בעלות הגה ידני ומנווט בעצמי לבד בכבישים. לעיתים הייתי מפספס פנייה ומוצא את עצמי בפינות חמד או מגלה שכונות חדשות. היה בזה כיף. זה הרגיש כאילו הידיים לוקחות אותך לאן שאתה צריך להגיע. בשנים הראשונות כשהמכוניות המסונכרנות החלו להופיע בשוק זה היה מבחינתי קוריוז. אפילו אני, השותה נוסטלגיה מקשית, ניצלתי זאת לא פעם כשהייתי עייף והעדפתי לישון או לנמנם תוך כדי שהמכונית שייטה ליעדה בעצמה.

אבל דור צעיר שלא ידע הגה ידני החל את צעדיו המוטוריים הראשוניים. מכוניות מסונכרנות כבר לא דרשו רישיון נהיגה וגיל המינימום של בַּקר רכב ירד ל-13. וכך נותרתי אני ועוד משוגעים לדבר שהמשיכו עוד כמה שנים לאחוז בהגה עד שעייפנו מהקריאות ה"סבא'לה רד מהכביש אנחנו לא בשנת 2000!" או "תסנכרן את הטרנטה שלך, הרכב שלי לא צריך לבלום בגללך!!!". לבסוף למדתי לחיות בהווה ובשלום עם הקידמה אך במקביל התעצם הצורך שלי גם בזרזיף קטן של קסם אנושי. תקראו לי נוסטלגי אבל בסתר ליבי אני עדיין מעדיף את האדם השולט במחשבו מאשר את זה שמחשבו שולט בו. וקצת עצוב לי שדארל מורי כבר לא יהיה האיש הזה ביוסטון.

סוף.

John

כותב כשזה בוער בעצמותיי או כשעונת הדראפט בעיצומה

לפוסט הזה יש 56 תגובות

  1. אתה מעלה כאן נקודה מהותית שכבר הרקליטוס בעלה ב 500 לפני הספירה כאשר טען כי "העולם משתנה ונע כל הזמן, ושינוי מתמיד זה הוא חלק ממהותו". האפוריזם הידוע בהקשר זה הוא "אינך יכול להיכנס לאותו הנהר פעמיים".

    אנחנו שבויים של ההווה, וכבר ראינו, למשל במאניבול, שכל חידוש הופך במהירה לנורמה ועליך להתאים את עצמך לעולם המשתנה כדי שלא תיוותר מאחור…

    אז חברה, למרות שעוד שנה גם הווטסאפ יהיה "פאסה" ויהיה עלינו להתאים עצמנו לטרנד בחדש, כל שנותר לנו הוא לקוות שהכדורסל לעולם יישאר… ואני מקווה שגם אתה, ג'ון, תמשיך לספק לנו עונגים של בוקר דוגמת פוסט זה.

    1. מולי תודה על ההגהה!

      כל אחד יכול לראות משהו אחר. אם אתה סוכן של שינוי אז כל חלקיק מים משנה את כל מבנה הנהר. אם אתה סוכן של הקיים תאמר: מה זה טיפת מים כשהגדה כמעט נשתמרה, הנוף הוא אותו נוף והקצב הזרימה נשמר.

      אם תהפוך גישה כתרגיל מחשבתי ותקרא שוב. יש פה הפוך על הפוך. הטכנולוגיה היא מסך עשן. הטור הוא עכשווי לגמרי. כל פיסה פה מרמזת להווה. אך באותה מידה זה יכל להיות טור שנכתב שנת 2000 על העתיד ב-2015. הרעיון הוא שאחרי שמקלפים את הצבע של השינוי מתחבא בו שלד אל זמני שלא משתה.

  2. יוצא מן הכלל.
    פיליפ קיי דיק ורוברט היינלין היו גאים בך
    (פיליפ קיי דיק כתב את "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות" שמוכר יותר כ-"בלייד ראנר")
    (רוברט היינליין כתב את "גר בארץ נוכריה" אך סביר להניח שהוא מוכר יותר עבור הסרט שעובד על פי ספרו "Starship Troopers")
    (היינלין היה ימין קיצוני, פיליפ קיי דיק היה קומוניסט, ועדיין העריצו את יצירות האחד של השני)

      1. אז אתה חייב לקרוא לפחות את
        Do Androids Dream of Electric Sheep?‎ ואת –
        The Man in the High Castle
        (חובה לקרוא בשפת המקור)
        של פיליפ קיי דיק. יצירות מופת ברמה של
        Stranger In a Strange Land ושל-
        The Moon is a Harsh Mistress

        וטולקין הוא הסופר שהכי השפיע על התפתחותי כילד.
        הספר הראשון שקראתי של טולקין היה "ההוביט" בתרגום הטייסים המופתי.
        קיבלתי אותו מאבא שלי בגיל 10, והתאהבתי.
        בגיל 11 לקחתי מהספרייה את "שר הטבעות". לא האמנתי שזה אותו סופר. האלפים מההוביט, הפכו ל-"בני לילית". בקיצור התרגום היה נוראי.
        אז לקחתי את "The Lord of the Rings" באנגלית מהספרייה הציבורית, ספר של 1070 עמודים, וישבתי עם מילון צמוד וקראתי. לקח לי חודש לסיים את הספר, 100 העמודים הראשונים לבדם לקחו לי שבועיים. בסופו של דבר, התאהבתי בז'אנר הפנטזיה, ובדרך למדתי אנגלית.

  3. יופי של חיזוי
    אוי ואבוי עלינו אם אפל יגיעו לרמה הזו….

    בדומה לקודמיי אני חולה על הינליין (במיוחד הסדרה על לזארוס לונג) וכמובן על טולקין שגם אותי ליווה בילדות עם ההוביט בתרגום הטייסים שישבו בכלא הסורי.
    אבל עם השנים מי שבאמת תפס אותי זה טרי פראצ'ט. הבחור בעל דמיון הזוי ומשעשע במיוחד 🙂

  4. מדהים. רק שאלה אחת- לא יכולת לחזות בכמה אליפויות דוראנט זכה? .אני אופתע אם כבר ב-2030 העולם ייראה כמו שתיארת אותו.

    1. ראה תגובתי למעלה לרועי…
      אולי ספורט ישאר ספורט אבל מי היה מאמין בשנת 95 ששחקן יסיים משחק ויכנס לתא הקפאה…

  5. אחלה אחלה אחלה של כתבה.

    מה שכן- אני דווקא בטוח שכשהליגה תאשר שבב תת-עורי, דריל מורי יהיה שם תוך שנייה.

  6. טור משובח ! מצחיק איך מורי נותר מאחור.
    גם אני אהבתי את היינלין אבל בעיקר גדלתי על אסימוב. גיאומולי אני בטוח שקראתם ? אני חושב שקראתי את כל הספרים או 95% מהם. עתידנות זה עסק מסובך, קשה מאוד לחזואת את העתיד וזה לא עסק מומלץ.

        1. א. עשית לי את היום עם הידיעה ש-"המוסד" יופק עבור HBO ע"י נולאן.

          ב. אסימוב כותב לז'אנר אחר מאשר היילניין ופיליפ קיי דיק. אסימוב זה מדע בדיוני טהור בו הספר מתאר תרחישי "מה אם.." הקשורים למדע –
          רובוטיקה, מסע בזמן, פסיכוהיסטוריה. אפשר להגדיר את אסימוב כממשיך דרכו של ז'ול וורן.
          אצל דיק והיינליין ז'אנר המדע הבדיוני נועד לשמש פלטפורמה לאמירה פוליטית/חברתית. דומה יותר ל-"1984" של אורוול.

          ג. וזה הרגע שאני שמח להשוויץ שיש לי את כל ספרי המדע בדיוני של אסימוב (תחת השם אסימוב) למעט 2 קבצי הסיפורים הקצרים שפורסמו באמצע שנות ה-90', ולמעט סדרת "נורבי" שכתב עם בתו.

          ד. בהנתן האפשרות (ובעידן אמזון, האפשרות גם נוחה, גם זמינה וגם זולה) אני מעדיף תמיד את שפת המקור. יש לא מעט סופרים שסבלו מתרגומים בעייתיים (רוג'ר זילאזני ופרנק הרברט לדוגמה)
          דווקא אסימוב זכה לתרגומים סבירים.

          1. אסימוב היה גם אמן הסיפור הקצר וגם גרפומן בלתי נלאה, שכתב לפי קילו. מסיבה זו, רבים מסיפוריו הטובים התקלקלו כאשר מתח ומרח אותם.

            "המוסד" יכול לצאת משהו בונבוניירי, אך יש סכנה שאפילו נולאן יקדיח שם את העיסה. ה"פסיכו היסטוריה" זה אחד הרעיונות הגדולים והבלתי-מופלצים בתולדות הז'אנר.

            נשתגל בסבלנות.

          2. עכשיו שהסתקרנתי, בדקתי וכתוב ש-HBO מפיקים את המוסד עם ג'ונתן נלואן (אח של כריסטופר והיוצר של Person Of Interest)

            ואלו חדשות טובות, בגלל שנולאן האח כבר מנוסה במדיום הטלוויזיוני.

          3. גיא בד"כ אני איתך עד הסוף המר
            אבל התרגומים של פרנק הרברט הם מהטובים אי פעם
            חולית הוא מדהים תרגומית
            ואפילו טוב יותר בעברית (כי לוטם יודע לתרגם מד"ב)

        2. וואו, זאת חדשה מרעישה. אני מאוד שמח. זאת סדרה שגדלתי עליה כשהייתי בגיל של רועי וו.
          למי שמעוניין אספר בהזדמנות איך הייתי היזם של סדרת סרטי "שר הטבעות".

    1. בדיוק קניתי לבת שלי ספרים של דבורה עומר וגלילה רון פדר לקיץ.
      עכשיו אני מצטער שלא חפשתי את קרשינדו…
      (אבל את תמר וציון יש)

  7. כמה רעיונות אדירים לג'ון בכתבה אחת, איזה יופי. נפלא. 🙂
    הצוות חוזה העתידות של ההופס כולל את יונתן גזלה מומי החציל
    ולדי כוגן איתי קדם שממש חזו דברים, אולי יש עוד.
    יונתן (והרבה אחרים פה) שוב הצד העצמי הטהור כתב
    שוב הצד הכל יכול שבכם, החלק המופלא שבתוככם:
    האלוהי שבכם כתב.
    תודה רבה על היצירתיות המופלאה של הכותבים באתר.
    תבורכו!!!

  8. בלייד ראנר אחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו
    מה שגיא כתב שצריך לקרוא באנגלית זה הספר שעו סרט טוב
    עם האריסון פורד רוטגאר האור ועוד טובים תחת רידלי סקוט.
    גיא גמרת עלי עם קרשינדו 🙂
    ג'ון מיגנט תגובות מצוינות. תודה לכם.
    התמזל מזלנו לקרוא את אחד האתרים הטובים בעולם
    הלוואי בכל ארץ ובכל שפה יש להם אתר כזה טוב
    גם שנכתב על נושאים אחרים חוץ מספורט זה ממש מושלם.

  9. מצחיק שאם כל החידושים האלה הצבא עדין ישאר אותו הצבא..מקסימום עם יתלהבו מיזה שקני טוסטרים חדשים שיהיה לחיילים צנימים.אם אתה שואל אותי הדברים ישארו אותו דבר בדיוק אם כמה שינויים קטנים..

    1. רפא"ל מפתחים כבר מכונה שתצבע את גזעי העצים בלבן ללא מגע ידם של עובדי רס"ר

      בנוסף עלית וזוגלובק חברו יחד לשת"פ – למנות הקרב יתווסף השנה קופסת שימורי לוף מצופה שוקולד מריר. זה עבר מבחני טעימה על ידי אסירים במתקן ביטחוני אי שם.

      1. תיזהר, לכתוב רפא"ל ברשת זה כמו להגיד ג'הווה במונטי פייטון.
        מציע שתתחיל להחליף מספרי טלפון ולהציץ תדירות מעבר לכתף

          1. לזה שאתה התכוונת.
            משמרות מחבקי העצים התחילו להריץ את הIP שלך בפייסבוק.
            סוכת מחאה ראשונה צפויה להיות מוקמת עם שחר.

      2. הגיוני שימורי לוף מצופים שוקולד מריר.
        הרי ידוע ששימורי הלוף הצילו חיי אדם רבים כאשר שימשו בשר תותחים בזמן שהיו תקועים בצידי נגמשים.
        התוספת של השוקולד מריר מתבקשת לנוכח איום הנ"ט החדיש של החיזבאלה.

        1. 1. זה כשר!
          2. יש לי תחושה שכבר ניסו לפתח דבר כזה במעבדות צה"ל.
          3. אכלתי שילובים מוזרים מזה במהלך שירותי הצבאי, אז בטח החיילים הקרבים אכלו דברים הזויים פי כמה.

          1. פתח מסוכן פתחת עכשיו,
            אין דבר יותר משעמם מחבורה של גברים מזדקנים שמעלים זכרונות מהצבא.
            (באסה. זה אני. גבר מזדקן שמעלה זכרונות מהצבא כל פעם שמאפשרים לי. באסה)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט