3 משחקים בדו-קרב של אליפות העולם בשחמט לשנת 2024 כבר מאחורינו, והיום אנחנו ביום המנוחה הראשון, מה שמאפשר לנו לסכם את מה שראינו עד כה. נתמקד בכמה עמדות מרכזיות שהיו על הלוח ב-3 המשחקים הראשונים, ודרכן ננסה לבחון את קבלת ההחלטות של השחקנים והשיקולים השונים שלהם, ונסיים בהצגת כמה שאלות מפתח להמשך.

המשחק הראשון:

גוקש פתח עם ה4 בלבן ודינג הגיב בהגנה הצרפתית, אך אנחנו נדלג על השלבים האלה של וריאציית שטייניץ ונקפוץ לנקודת מפתח משמעותית במשחק. בהסתעפויות של ההגנה הצרפתית בהן הלבן משחק ה5, פעמים רבות הופכת המשבצת ד4 למשמעותית מאוד, וכך גם במשחק הזה בו הרגלי שהיה שם הוחלף וגוקש בחר למקם שם פרש, אולם בשלב מאוחר יותר, בו אנחנו נתמקד כעת, היכה דינג את הפרש הזה עם הפרש שלו, והשאיר לגוקש 3 דרכים להכות בחזרה, עם הרגלי, עם הרץ או עם הפרש. את העמדה הזאת ניתן לראות בתמונה כאן למטה, וננסה לנתח את האפשרויות השונות ואת מה שגוקש בחר בפועל.

את האפשרות של הרגלי ניתן לשלול די מהר, מכיוון שהוא ישאיר את רגלי ב' תלוי ויאפשר לרץ השחור להכות אותו, בזמן שאין באמת דרך לפתוח את טור ב' ולהשתמש בו עם הצריח, מכיוון שיש כמה כלים שיכולים להגן על הרץ ב-ב4 ואין ללבן דרך להזיז אותו משם, ובכל מקרה, אין כאן שום תמורה שמצדיקה הקרבת רגלי. האפשרות הטובה ביותר לפי המנוע היא להכות בחזרה עם הרץ, בעיקר משיקולים הגנתיים כשהרץ מתפקד כביכול בתור רגלי נוסף ומסייע להגביל את תנועתו של הרץ השחור של דינג ולהגן על ג3, אבל זה נראה מאוד מוזר לתקוע ככה את הרץ בשלב הזה של המשחק, ויותר מכך, המסע הזה מעכב את התוכנית ההתקפית של גוקש עצמו, שמנסה לקדם את הרגלים שלו באגף המלך.

האפשרות שבה גוקש בחר היא להכות עם הפרש. על הנייר, נראה שהמשבצת הזאת טובה יותר לפרש מאשר לרץ, והוא יחליף היטב את הפרש שהיה שם לפני רגע, ויסייע גם בהגנה על ו5 אחרי שהרגלי יתקדם לשם. עם זאת, ועל אף שמדובר במסע השני בטיבו וכזה שלא פוגע באופן משמעותי בעמדה של גוקש, הוא כן משנה את הכיוון של המשחק טיפה לטובתו של דינג. הסיבה לכך היא המסע פב2 אותו ביצע דינג, מסע שממקם את הפרש שלו במאחז קטלני ומייצר איום מיידי על ג3, אליו גוקש יצטרך להגיב, והיוזמה עוברת מאותו רגע לידיו של דינג, מה שמביא אותנו לעמדה הבאה אותה נבחון.

דינג נטל את היוזמה, כאמור, והשתלט על טור ג', תוך כדי שהוא מייצר איום כפול על הרגלי ב-ג3. החלפת המלכות המוצעת תקשה עוד יותר על גוקש להגן על הרגלי שלו ב-ג3 ותאפשר לרצים של דינג להגיע לאגף המלכה ולהפוך לפעילים מאוד שם, בזמן שניסיון ההתקפה של גוקש הוא די בוסרי ורחוק מלהיות איום של ממש. בגדול, אפשר לומר שהאפשרויות של גוקש הן להתעלם ולהמשיך בהתקפה שלו, ובכך להשאיר בידי דינג את הבחירה האם להחליף מלכות או להתמקד בבלימת ההתקפה הלבנה, או להזיז את המלכה שלו למקום אחר ולמנוע את החלפת המלכות. שווה לשים לב לשינוי במצב על השעון שמראה בין היתר את מעבר היוזמה לידי דינג, בזמן שכעת גוקש הוא זה שצריך להשקיע יותר זמן ומאמץ כדי להגיב.

על האפשרות של גוקש להכות את המלכה בעצמו נדלג, מכיוון שמדובר בשגיאה שתאפשר לשחור לזכות ברגלי או יותר, ונעבור ל-2 האפשרויות שהצגנו קודם. המנוע חושב שהאפשרות העדיפה מבחינת הלבן היא לשחק ז5 ולהתעלם מהמפגש בין המלכות, וזאת מ-2 סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא שזו דרך להעביר לידי הלבן שוב את היוזמה, ולו לרגע, ולאלץ את השחור להגיב, רגע לפני שההתקפה הזאת הופכת למשמעותית, והסיבה השנייה היא שאם השחור יבחר להחליף מלכות זה ישפר את המיקום של הרץ שיכה בחזרה ויאפשר לו לסייע להתקפה הזאת, וגם יהיה קל יותר למנוע מהפרש למלא תפקיד משמעותי יותר מאשר לעמוד ב-ב2.

גוקש בשלב הזה העדיף לסגת עם המלכה ולהימנע מהחלפה, כנראה בגלל ההבנה שהוא בסיכון של אובדן רגלי, וללא מלכות על הלוח יהיה לו קשה יותר לייצר תמורה הולמת לכך. אולם, גם בבחירה הזאת, הניסיון העיקש שלו להגן על הרגלי ב-ג3 עם המסע מהה1 הוא מסע בעייתי שמשאיר אותו בעמדה הגנתית ופסיבית מאוד, ובסופו של דבר הוא לא יוכל להגן על הרגלים החלשים באגף המלכה אל מול הלחץ שילך ויגבר. המסע הזה הוא היחיד בכל 3 המשחקים שסומן כשגיאה חריפה של שני סימני שאלה, ובאמת מאותו רגע השליטה הייתה בידי דינג, גוקש עוד עשה עוד כמה טעויות קטנות, והמשחק הראשון הסתיים בהכרעה, לראשונה מאז הדו-קרב בין אנאנד לטופאלוב ב-2010.

המשחק השני:

אחרי הניצחון של דינג בכלים השחורים, שני הצדדים בחרו במשחק סולידי יותר במשחק השני, והוא כלל מבנה כמעט סימטרי של הלוח, כפי שניתן לראות בתמונה הבאה. בגדול, השאלה העיקרית בעמדה כזאת היא מי מהצדדים יבחר להחליף מלכות או להזיז את המלכה שלו, ואחר כך איזה צריח יבחר כל צד למקם בטור ד' הפתוח לאחר מכן ומה לעשות עם הפרשים ומבנה הרגלים. גוקש בחר בעמדה המצורפת כאן להחליף את המלכות, ושני הצדדים עוד מיקמו צריחים בטור ד' ואת אחד הפרשים במרכז, אבל ניכר היה ששניהם חיפשו להיות סולידיים ולא לקחת סיכונים, וזה הסתיים בתיקו של חזרה על העמדה כבר אחרי 23 מסעים, ואולי עם מסקנה שמי שרוצה לייצר משחק דינמי צריך לעשות את זה בשלב יותר מוקדם ולהימנע ממבנה כל כך סימטרי.

המשחק השלישי:

במשחק השלישי גוקש בחר בפתיחה שונה כבר מהמסע הראשון ובמסע ד4, שהוביל לוריאציית ההחלפה של גמביט המלכה הנדחה. כבר בפתיחה מצא את עצמו דינג בפיגור של כמעט חצי שעה על השעון כשהוא החליט למקם את הרץ שלו ב-ג2, עמוק בשטח של גוקש, והוא השקיע עוד חצי שעה בהחלטה הנכונה שלא להכות את הרגלי ב-ב3, על מנת להימנע מהחלפה של הרץ בפרש, וכעת אנחנו מגיעים לרגע הראשון אותו נבחן מהמשחק הזה. גוקש ביתרון של 50 דקות על השעון, ובזמן שהמנוע מעניק 2 אפשרויות שמגיעות בעצם לאותה עמדה בדיוק, גוקש בחר אחרת. נבחן זאת עכשיו.

ההמלצה הברורה של המנוע לגוקש היא לגרש את הרץ של דינג מהשטח שלו על ידי המסע צג1, ומכיוון שאין לרץ אף דרך מילוט כרגע, האפשרות היחידה של דינג היא לשחק ז5 ולהבריח את הרץ של גוקש, ועל הדרך לסדר לרץ נתיב מילוט ל-ח7. גוקש ראה את זה ובחר למנוע בכוח מדינג לשחק ז5 על ידי זה שהוא ביצע בעצמו את המסע הזה. שתי בעיות עיקריות יש במסע הזה. הסיבה הראשונה היא שהוא אמנם סוגר את האלכסון בפני הרץ של דינג, אבל הוא גם פותח מחדש עבור דינג את המשבצת ו5 למקם שם את הרץ במידת הצורך, והסיבה השנייה היא שמדובר ברגלי שהתרחק קצת יותר מדי ויהיה קשה להגן עליו בטווח הרחוק, והתמורה המתקבלת מזה היא זמנית מאוד ולא מספיק טובה, כאמור.

בכל מקרה, המשחק המשיך עם כמה איומים של דינג שדחו את שאלת הרץ ב-ג2, ואנחנו חוזרים אליה כמה מסעים מאוחר יותר, כאשר יש לדינג שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא לסגת עם הרץ ל-ו5 ולהבטיח שהוא יהיה בסדר, אבל להיקלע לעמדה פסיבית שבה היתרון של הלבן הוא האקטיביות והיתרון של השחור הוא מבנה רגלים טוב יותר, ואילו אפשרות שנייה היא להמשיך כרגיל בפיתוח הכלים, כשבמצב כזה הוא צריך לוודא שהוא לא מאבד את הרץ, או לפחות שהוא יוכל להשיג תמורה מספיק טובה למצב שבו הוא יאבד את הרץ הזה.

את האפשרות של רו5 הסברנו פחות או יותר, אז נתמקד באיום המרכזי שעומד בפני הרץ ובשאלה איך מתמודדים איתו. נכון לעכשיו, המסע צג1 לא מהווה איום משמעותי כי הרץ יכול לסגת ל-ו5, אבל אחרי המסע ה4 נתיב המילוט הזה נחסם, כך שברור שזה יהיה המסע הבא של הלבן אם השחור יזיז כל כלי אחר. המסע שהמנוע מציע הוא רה7 שמפתח כלי נוסף ומאיים על הרגלי ב-ז5. במצב הזה, אם הלבן ינסה לשחק ה4 ואחר כך צג1 על מנת ללכוד את הרץ, בינתיים יוכל השחור להכות את הרגלי ב-ז5 ולאיים על הפרש ב-ד2, ואחרי שהרץ יכה אותו ותהיה שם החלפה יוכל הרץ האחר להכות את ב3 שכבר לא יהיה מוגן, ואם קודם ישחק הלבן צג1 יוכל הרץ לסגת ל-ו5 ולא קרה שום דבר מבחינתו.

למעשה, הצענו פתרון אחד שכולל נסיגה מיידית של הרץ ופתרון שני שכולל תגבורת של הרץ השני שיסייע לרץ הזה לברוח במידת הצורך, אבל דינג חשב שמצבו מספיק טוב ובחר במסע אחר, צה8, כשהוא ראה את מה שקרה בהמשך ורק החמיץ דבר אחד קטן, אבל ייתכן שלעובדה שהייתה לו כמעט שעה פחות על השעון הייתה השפעה וייתכן שלו הוא היה יכול לחשוב קצת יותר בעמדה הזאת הוא היה מוצא. גוקש המשיך עם ה4, ואחרי החלפת הרגלים שם דינג הביא את הפרש שלו ל-ה6, כשאחרי צג1 הפרש מגיע ל-ד4 ומגן על הרץ. זה לא נגמר כי הרץ על המשבצות השחורות של הלבן מגיע ל-ו2 ומאיים על הפרש שזוכה להגנה מהרץ השחור שלו עם רז7. עד כאן מה שגם קרה בפועל וגם תואם את החישוב של דינג.

לפי החישוב של דינג, אחרי ההחלפה ב-ד4 הרץ ב-ג2 יאבד את ההגנה שלו, אבל הרץ השחור יגיע לשם עם איום על הצריח, ובעזרת איום על הצריח האחר יוכל לזכות ברגלי ב-ז5 בזמן שהרץ על המשבצות הלבנות של השחור יקריב את עצמו בתמורה לרגלי, ובסך הכל דינג ירוויח 3 רגלים בתמורה לרץ, ויחד עם מבנה הרגלים הבעייתי של גוקש והאקטיביות של הכלים של דינג, מדובר יהיה בעמדה שוויונית ואולי אפילו עם יתרון קל לזכות הסיני. עם זאת, בעמדה שאותה הראנו כאן, אליה באמת הגיעו במשחק, דינג החמיץ מסע אחד של גוקש, והייתי שם אותו בתור חידה אלמלא הוא שוחק בפועל ומי שעקב כבר יודע את התשובה. המסע הוא פה2 שמייצר איום נוסף על הפרש, וכעת הטוב ביותר מבחינת דינג הוא להכות את ב3 עם הפרש ולאבד את הרץ, ולהישאר בסוף עם יתרון של שני רגלים בלבד בתמורה לכלי, יתרון עליו גוקש שמר עד לסיום.

חידה:

עמדת הסיום של המשחק השלישי אתמול הגיעה גם כשדינג נותר למעשה ללא זמן, אך גם עמדה שבה יש לגוקש מסע בודד שמזכה אותו בחומר. מהו המסע המדובר?

לקראת ההמשך:

השעון – בשני המשחקים של גוקש בלבן מצא את עצמו דינג בפיגור משמעותי מאוד של זמן. פעם אחת זה השתלם לו בדיעבד כשהוא ידע מה לעשות ומהר כשהיה צריך, בזמן שגוקש הסתבך, ובפעם השנייה היה לזה חלק מסוים בהפסד שלו. דינג יכול ואולי גם צריך להרשות לעצמו לחשוב יותר מגוקש בהתחלה, אבל הוא צריך לשים לב מתי הוא מכניס את עצמו לבור עמוק מדי של זמן. זה קרה לדינג באליפות העולם הקודמת וזה קרה גם לגוקש בתחרות המועמדים האחרונה, כך שזה רלוונטי גם אליו.

הפתיחות – ב-3 משחקים ראינו 3 פתיחות שונות לגמרי, וזה דבר חריג באליפות העולם בשנים האחרונות, אם כי הרבה מזה בגלל היערכות ספציפית של היריבים של מגנוס קרלסן, ובעיקר מדובר על קרואנה ב-2018 שבחר פתיחות מאוד מסוימות. מעניין יהיה לראות האם המגמה הזאת תימשך או שנראה איזו יציבות מסוימת בהמשך כשכל אחד ינסה להיצמד למה שיכול לעבוד לו לדעתו.

משחקים קצרים – המשחק הראשון היה היחיד שהגיע למסע ה-40, וגם הוא הוכרע בפועל לפני, ואילו המשחק היחיד בו לא היה יתרון משמעותי לאחד הצדדים אחרי 25-30 מסעים היה זה שהסתיים בתיקו אחרי 23 מסעים. זה כנראה מושפע גם מהפורמט בו אין תוספות זמן ב-40 המסעים הראשונים, אולי מהלחץ של גודל המעמד ואולי גם מכך ששני המתחרים שואפים לעמדות דינמיות ולא ברורות.