השחקנים ששינו את המשחק (23) – מאנו ג'ינובילי / הדורבן

השחקנים ששינו את המשחק (23) – מאנו ג'ינובילי / הדורבן

עמנואל דויד ג'ינובילי בכלל לא ידע שהוא נבחר. הוא אפילו לא זכר שיש דראפט. הוא נרשם אליו אמנם, אבל לדבריו, כשבדק את כל התחזיות הבין שאין לו למה להישאר ער ולכסוס ציפורניים בציפייה. הוא היה בכלל בלב האמזונס, במקום כה נידח שמגיעים אליו רק בסירה או בטיסה, אז הוא הלך לישון.

"אני זוכר שהתעוררתי למחרת (ורק אז) אמרו לי שנבחרתי בבחירה ה-57", סיפר פעם. לימים הוא ישנה את הסיפור הזה ויגיד שהעירו אותו באמצע הלילה, אבל השורה התחתונה זהה – הוא בכלל לא היה צריך להיות שם. אז איך לעזאזל הוא היה?

סיפורו של עמנואל, או "מאנו" כמו שכולם קוראים לו, מתחיל ב-1997, באליפות העולם עד גיל 22, שנערכה באוסטרליה. אלו היו ימים אחרים בליגה, ימים שבהם כמעט לא שיחקו בה שחקנים מחוץ ליבשת אמריקה. צפון אמריקה כמובן. אם כיום הליגה מתגאה שמשחקים בה 125 שחקנים מ-40 מדינות שונות, בשנות ה-90 רק מתי מעט, עשרות בודדות שהיו הכוכבים הבולטים של אירופה, עשו את הדרך אל מעבר לים. בטח לא ארגנטינאי לא מוכר, ששיחק בליגה המקומית בארצו ואף אחד לא שמע עליו. אף אחד חוץ מאר סי ביופורד, כמובן.

ביופורד, הג'נרל מנג'ר המיתולוגי של סן אנטוניו ספרס, ששימש אז כראש מחלקת הסקאוטינג, נסע הכי רחוק שאפשר, ליבשת שכדי להגיע אליה מארצות הברית צריך קרוב ליממה שלמה של טיסה, רק בשביל לראות את הלב הפועם של "הנשמה הארגנטינאית", כינויה של נבחרת ארגנטינה.

"הייתה לו תשוקה והמון תחרותיות", סיפר בראיון ל-ESPN על רשמיו הראשונים מג'ינובילי אז. "נבחרת ארגנטינה העפילה לשלב המדליות, ההישג הכי טוב שלה באותה תקופה".

גם גרג פופוביץ', אז המאמן הטרי ומנהל חטיבת הכדורסל של הקבוצה שבחרה באותו קיץ את טים דאנקן בדראפט, חתם על ההצהרה: "בפעם הראשונה שראיתי אותו בפעולה, הוא היה אולי המתחרה הכי חסר פחד שראיתי מזה זמן רב".

ארגנטינה לא הצליחה לזכות באותה מדליה נכספת לבסוף, אבל ג'ינובילי זכה בענק בלי שהוא ידע. שנתיים אחר כך, כשכבר שיחק באיטליה, אבל עדיין הרבה לפני ימי הזוהר בקינדר בולוניה עם אטורה מסינה, סן אנטוניו בחרה אותו בשלהי הסיבוב השני בדראפט.

הספרס, האלופים הטריים, החזיקו בבחירה ה-29 בסיבוב הראשון, אבל העדיפו להעביר אותה לדאלאס כדי להשאיר את אותו הסגל שזכה בטבעת בלי להוסיף או להחליף אף שחקן. התוכנית הייתה לבחור את ג'ינובילי בסיבוב השני, אבל להשאיר אותו להתפתח באירופה על אש קטנה. אף אחד לא שיער שתוך שנתיים הוא יהפוך לכוכב אירופאי שכולם יכירו ביבשת, אחרי שזכה באליפות הליגה פעמיים, ביורוליג ובתואר השחקן המצטיין של הגמר.

עוד לפני שראה דקה ב-NBA, ג'ינובילי דאג שיכירו אותו גם באמריקה: ב-2002, כחודש לפני משחק הבכורה שלו בליגה, הוא הפתיע רבים כשניצח עם ארגנטינה את נבחרת ארה"ב הגדולה, באליפות העולם שנערכה באינדיאנפוליס. זו הייתה הפעם הראשונה שנבחרת ארה"ב הפסידה כשבסגל שלה שיחקו שחקני NBA – פול פירס, שון מריון ומייקל פינלי בין השאר – ותרומתו של ג'ינובילי לכך הייתה רבה.

"אנחנו נתנו תקווה להרבה קבוצות", אמר אחרי אותו המשחק, "ארה"ב היא כבר לא הנבחרת הכי טובה בעולם".

כמו שקרה חמש שנים קודם לכן באוסטרליה, גם באליפות העולם של 2002 ג'ינובילי נשאר כשחצי תאוותו בידו, כשהפסיד לסרביה ומונטנגרו בגמר, הרבה בגלל פציעה שהגבילה אותו ל-12 דקות משחק בלבד. יעברו עוד שנתיים עד שג'ינובילי יעשה את הבלתי יאומן ויזכה עם נבחרתו במדליית הזהב באולימפיאדה, הזכייה היחידה של נבחרת שאינה ארה"ב בזהב אולימפיאדת סיאול ב-1988, כולל כיום ב-2024.

אבל אנחנו כאן בשביל לדבר על הליגה, ולספר על שחקן ששינה את פני המשחק.

"בלעדיו לא היינו זוכים באליפויות", החמיא לו פופוביץ' בטקס שבו הפרישו את גופייתו של מאנו והעלו אותה לראש האולם, ואילו טים דאנקן, שותפו לאותן אליפויות מתוקות, הוסיף שהוא היה השחקן היחיד שהצליח לשנות את "פופ" ולא להיפך. אבל זה לא מספיק כדי להבין למה הוא נחשב לשחקן ששינה את המשחק.

רשימת ההישגים של מאנו ג'ינובילי בליגה ארוכה מכדי לצמצם אותה לכדי כתבה אחת. אפילו 4 אליפויות, 2 בחירות לאולסטאר ותואר השחקן השישי שבו היה אמור לזכות הרבה יותר מפעם אחת לא מסבירות למה הוא נחשב לאחד מהשחקנים הגדולים בתולדות הליגה, בטח אחד מהאהובים בה. למעשה, ההיפך הוא הנכון: היעדר התארים האישיים הרבים הוא דווקא העדות הניצחת לגדולתו. ווינרים היו לפניו, ודאי גם אחריו, אבל אין הרבה ווינרים כמו ג'ינובילי שהיו מוכנים לוותר בלב שלם על טובתם האישית למען הקבוצה.

תראו לי עוד שחקן שהוא בקונצנזוס של רבים בתור אחד מעשרת הגארדים היוצרים הטובים בהיסטוריה ונבחר לאולסטאר רק פעמיים. שחקן שהיה יכול לפתוח בשיאו בכל אחת מ-29 הקבוצות האחרות אבל הבין שהוא צריך לעלות מהספסל כי זה הדבר הכי נכון בשביל הקבוצה. שחקן שלא התבלט בצמרת הסטטיסטית באף קטגוריה – אולי למעט תתי-קטגוריות של שחקנים שמאליים – ועדיין רבים היו רוצים שייקח את הזריקה האחרונה. הוא גם הקריב את עצמו פיזית לא מעט, כאשר שיכלל לכדי אומנות את סחיטת עבירות התוקף, כולל כאלה שניצחו את המשחק.

בקבוצה כל כך אפורה כמו הספרס, שרבים אהבו לשנוא, מאנו היה לאחד הבודדים שאהבו גם אוהדי היריבות, כולל כאלה שסבלו מנחת זרועו לא פעם. היה זה בזכות העובדה שכמעט בכל משחק ג'ינובילי "לחץ על כפתור היצירתיות", כפי שקרא לזה פעם סטף קרי – בין אם כדי לתת מסירה מאחורי הגב או בין הרגליים, לחסום מאחור את ג'יימס הארדן במאני-טיים בפלייאוף, ואפילו לקלוע את סל הניצחון חצי שנייה לסיום משחק שש בגמר המערב

כל אחד מהדברים האלה בפני עצמו ראוי לציון, אבל הצטברותם לכדי מאסה קריטית כזו, והעובדה שהמשיך לתרום תרומה מכרעת גם בגיל 40 בזכות "מיץ הסבא" ששתה, כפי שאמר לא פעם, הן אלו שאפשרו לספרס ליצור שושלת שהעפילה במשך למעלה מ-20 שנה ברצף לפלייאוף – הישג שאף קבוצה, כולל השושלות הגדולות של הלייקרס והסלטיקס – לא השיגה.

והיה עוד דבר אחד, קטן אבל כל כך קטלני, שאולי בגללו מאנו נחשב בעיניי, ובעיני רבים, לכזה ששינה את המשחק: הוא הפך את היורו-סטפ, אותו מהלך נונשלנטי ששחקנים רבים אימצו כיום, לפופולרי בליגה. הרבה לפני שהארדן עשה מזה מטעמים (כולל השידרוג לכדי סטפ-בק), מאנו היה זה שהביא את המהלך הזה בכלל מאירופה, שם למד אותו מאטורה מסינה.

מעטים השחקנים שבמשחקם האחרון בליגה, כשאף אחד לא ידע עדיין בוודאות אם זה משחקו האחרון, כל הקהל נעמד על הרגליים והתחנן שהוא יישאר, כולל קווין דוראנט שעמד בצד ומחא כפיים. זה בלבד הישג שראוי להכליל את מאנו ברשימה של גדולי השחקנים ששיחקו את המשחק. הייתה לו קריירה מפוארת כשלכל אורך הדרך הוא נהנה מכל רגע, ואף סיפור שיסופר על תולדות הליגה לא יהיה שלם בלעדיו. אבל הדבר שהכי הורג אותי בכל פעם הוא לחשוב שמשק אחד של כנפי פרפר ב-1999 ויכול להיות שהוא בכלל לא היה שם.

הדורבן

הדורבן המקורי מהפייסבוק. אוהד סן אנטוניו מאז 1995. מסקר אותם מ-2019. נמצא גם בטוויטר (@Hadorban), בפודקאסט (https://open.spotify.com/show/0idGSdwqTpFzWISnYWeYKK) ובטלגרם (https://t.me/hadorban) מאנו ג'ינובילי נשמה.
Subscribe
Notify of
24 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

תודה רבה רבה דורבננו, תענוג גדול וכמובן, כל המרבה לספר בעלילות מאנו הרי זה משובח.
.
עמיחי, אפשר להדביק את הפוסט הזה לשנתיים – שלוש הקרובות? ת'נקס.

NBA בדם
13/09/2024 9:31:51

פוסט נהדר דורבן!!!
מאנו הוא ווינר בנשמה, סופר חכם וערמומי במשחקו, חבר נהדר לקבוצה ואבי תורת היורו סטפ. הכניס לא מעט תבלינים לתבשיל האפור (והסופר יעיל) של שושלת הספרס.
השחקן השישי השני הטוב בהיסטוריה אחרי הונדו האבליצ'ק.

asaf
13/09/2024 10:49:55
Reply to  NBA בדם

מדהים שהוא זכה בתואר הזה רק פעם אחת ..

NBA בדם
13/09/2024 11:20:13
Reply to  asaf

נכון. לא יודע מה יותר מקומם: הנתון שמאנו זכה בתואר פעם אחת, הנתון שדיוויס לא זכה כשחקן הגנה כלל, או הבדיחה שקרוייה גובר זכה בתואר שחקן ההגנה 4 פעמים? אני אלך על האחרון

gogo
gogo
13/09/2024 10:02:23

תודה דורבן
מעולה

asaf
13/09/2024 10:49:22

תודה דורבן. פוסט מופלא על שחקן מופלא. השחקן שאותי אישית הכי ריגש לראות משחק בגלל היותו בלתי צפוי, מפתיע ווינר אדיר.

סוסמעץ
סוסמעץ
13/09/2024 11:25:58

תודה על אחלה פוסט שעוד ניתן להאריך בו רבות.
==
גם עם דאנקים שתמיד היו קצת מפתיעים אותי
היה יודע לסיים בקפיציות כמו הדאנק על ריי אלן, בגמר 2014
https://youtu.be/9RB8xqFmLzw?si=iuS0y3CZx1QX2gsb
==
והחסימה על אבו זקן? – היישר מן האגדות

Last edited 1 month ago by סוסמעץ
Smiley
13/09/2024 11:29:43

אני מת על ג'ינובילי, שחקן אדיר עם אש תחרותית מטורפת.
עשה הכל ביד שמאל עם מכניקת זריקה מוזרה. לא זכור לי סל שלו שהוא מסיים בימין.

היה נהדר לראות את הנבחרת הארגנטינאית בהנהגתו.

ובשתי מילים: "לוכד העטלפים". לא מאמין שלא הכנסת את הוידאו הזה…

https://youtu.be/q_6im2RzZxU?si=07_8Gl77OlziN98r

כתבה נהדרת

Last edited 1 month ago by Smiley
גיא רוזן
13/09/2024 11:45:36
Reply to  Smiley

The Batman בהחלט השפיע על המשחק,
היורוסטאפ זה אולי הצעד המתבקש (pun intended ) אבל הבחירה ללכת All in על ההצלחה הקבוצתית במחיר של ויתור מוחלט על סטטיסטיקה אישית זה הצעד שמלמד על איך בונים אימפריות.
אחריו היה את איגודאלה שהסכים לקחת על עצמו את תפקיד שחקן הספסל המוביל שתרם תרומה אדירה לבניית הבסיס לאימפריה מהמפרץ.

קל לשכוח,
אבל בשיאו (2006 – 2011) מאנו היה אחד מ-3 השוטינג גארדס הטובים בליגה ושחקן טופ 10 בליגה בכל הנוגע ליכולת.
בגלל שלא עסק בניפוח סטטיסטיקה אישית הוא נבחר רק פעמיים ל-All NBA.
מי שחווה אותו בזמן אמת, יודע.
לפעמים הסטטיסטיקות לא מספרות סיפור מלא –
במקרה של מאנו, הסיפור המלא של של אחד הווינרים הגדולים בתולדות המשחק הבינלאומי,
אחד הווינרים הגדולים של תקופתו,
ואחד משחקני ה-NBA המיוחדים שדרכו על הפרקט.

Berch
13/09/2024 18:06:10
Reply to  Smiley

אני יכול לראות את זה עוד מיליון פעמים
איזה מלך
😎

סוסמעץ
סוסמעץ
13/09/2024 11:42:28
גיא רוזן
13/09/2024 11:46:19

תודה, קיפוד.
אין הזדמנות רעה לכתוב על מאנו,
ובמקרה הנ"ל ניצלת היטב את ההזדמנות.

Berch
13/09/2024 12:48:15

מאנו קוטף העטלפים…. לא יכולת לכתוב עליו יותר טוב.
האיש הראה שכדי לקחת אליפות צריך מעבר לחמישיה.
👏

Lior
Lior
13/09/2024 16:28:21

הזכייה של ארגנטינה בזהב הייתה אחד האירועים המרגשים ושיא של נבחרת נפלאה

קפיץ
13/09/2024 19:19:35

ריספקט לבאטמן. האם הוא באמת נחשב לאבי היורו-סטפ בליגה?

אבי טרכטמן
13/09/2024 19:31:04
Reply to  קפיץ

נדמה לי מרצ׳ליניוס, לא?

Florida man
Florida man
13/09/2024 19:48:28

שחקן מופלא. אין צורך להוסיף

אטאפומה
14/09/2024 0:25:57

כתבה נחמדה .
על השחקן הכי חכם באמריקה.
באמריקה יש יותר ממדינה אחת .
בדרומה 10 במרכזה למיטב זכרוני חמש:
גוטמלה ניקרגואה אל סלבדור קוסטה ריקה
ופנמה ובצפונה עוד שלוש מדינות.
בקשר לאמזונס אני לא מכיר מקום נידח אשר ניתן להגיע אליו בטיסה ..
אם הגעת בטיסה אז יש שדה תעופה אז לא כזה נידח…
יורימאגואס הוא אכן מקום נידח
וכן צצפויאס ואכן לפחות בתקופה בה טילתי שם לא ניתן היה להגיע לשם בטיסה .
כך שלולא הצילומים של הארכיאולוג קאופמן דויג לא היינו מודעים לקיום המקום הזה.
לא מכיר את היסטורית הטיולים של מאנו
אך אני יודע עליו שהוא מקומי בנשמה ,
מקומי משמע כזה שלא נרתע מקשיים
למקום אליו ירצה להגיע יגיע
נידח או לא .
הדבר נכון בכל תחום
וכך אכן היה.
היפה במיוחד במאנו היא יכולת הלימוד
שלו , הוא לומד את היריבים לפרטי פרטים
אותה חסימה על המזוקן מאחור אשר ניצחה את המשחק הסדרת הפלייאוף היתה תוצאה של הלימוד ההשקעה.
מאנו היה השחקן כדורסל הארגנטינאי הגדול ביותר ,וזו בדיוק הבעיה שלו :
שחקן כדורסל גדול בארגנטינה?
מה????
את מי מעניין כדורסל בארגנטינה …?
המדינה בעלת הנבחרת הטובה או השניה בעולם בכדורגל , נראה למישהו ששוה לצפות במשחק כדורסל מול אורוגואי …
האחות הקטנה?
משחק נגד אורוגואי ברזיל צילה מקסיקו
בכדורגל זו מלחמת עולם ולא רק בארגנטינה .
לא במקרה פרצה מלחמת הכדורגל לאחר משחק….
אז כדורסל על מה אתם מדברים…
אז זהו שמאנו שחקן ענק שיצא מארגנטינה למרות שזו ארגנטינה ואפילו משך
את הנבחרת לזכיה באולימפידה במה…?
כדורסל ?
תגידו אתם השתגעתם …כדורסל קאראחו…
למה לא נהיה ספורטאי כלומר
כמו קרלוס בבינגטון כמו מריו קמפס
כמו מראדונה , כמו ריקלמה
כמו אל לוקו פלרמו …
כדורסל קאראחו …
זהו ברגע ורק ברגע שאתם
מבינים כמה בזוי הספורט
הזה בארגנטינה אז ורק אז תוכלו
להבין ובאמת להעריך את
מאנו גינובילי!
(בזוי שאף אחד מהפאנאטים
שלא יתפוס במילה …בואו נאמר לא
מוכר לא ידוע משהו
מן ספורט של גרינגוס…)
ספורט כזה לא מעניין כמו
כמו בדמינגטון ….

אשך טמיר המקורי
14/09/2024 7:37:39

רב תודות.
אכן, אחד השחקנים המיוחדים והמרגשים שידע המשחק.
המסירה הזו נחרטה לי בזיכרון:
https://www.youtube.com/watch?v=qSN1yRY_cXM

התחלתי לראות את המשחק של ארגנטינה-ארה"ב. רמה גבוהה ביותר של ארגנטינה. מרשים מאוד.
אמשיך לצפות עד הסוף.

ארבל חילבה
ארבל חילבה
14/09/2024 14:22:09

איזו מסירה מאמא מיה

dror
dror
14/09/2024 11:46:44

הגואט האמיתי. אחד הוינרים הגדולים ביותר. טוב מקובי. דבק. יצירתי. מנהיג. אנדרייטד בטירוף. השחקן הכי מהנה שיש לצפייה. מלא הפתעות. מרגש. ג'ורדן הלבן. מת עליו. לאחרונה חוזר ורואה המון סרטונים שלו – הוא בהחלט ידע ללכת ימינה ועשה זאת לא מעט – לפעמים כדי לחזור שמאלה ולהטביע לך על הראש – אי אפשר היה באמת לעצור אותו היה לו שחרור חמקמק שבלתי אפשרי היה למגן לתזמן – וסיומות מטורפות וסופר מגוונות – אגרסיבי בטירוף ואמן ביצירת ספייס לסיומת – פוטוורק מושלם ומיוחד- צעדים ארוכים בצבע ויכולת לסיים בפייד עם הקרש. הממבה האמיתי. מוסר בחסד עליון. גאון. עילוי. אין שחקן כזה בליגה היום. שיש לו הכל. ניהול משחק סקורינג מנהיגות חטיפות וינריות ברמה הכי גבוהה שיש.

אטאפומה
14/09/2024 12:35:28
Reply to  dror

ג'ורדן בקושי מסר .
מאנו חיפש את המסירה כל הזמן.

המשגיח
14/09/2024 21:50:20

פוסט נהדר חבר. גם אני ממעריצי מאנו

ירון, החלום
ירון, החלום
15/09/2024 1:37:04

בס"ד
תודה רבה
ראיתי בחי את החסימה שעשה על אבו זקן. מדהימה ומפתיעה