0.03 שניות אחרי שהמאסטרו עמיחי הכריז על הפרויקט המגניב הזה, עלתה לי בראש תמונה של בחור חביב ודי מוכר: סטף קרי.
בטוח שגם אחרים חשבו עליו בהקשר של הפרויקט, הרי יש כל כך הרבה סיבות לבחור בו…

נתחיל בנימה אישית: תמיד אהבתי לזרוק שלשות. כאחד שבגיל 42 מכתת רגליו בליגות למקומות עבודה ומפחד לפצוע שרירים שטרם ידעתי על קיומם, כיום אני נוטה יותר ויותר לזרוק שלשות במקום להיכנס לגוב האריות באיזור הצבע. יש ימים שזה עובד ויש ימים שלא.
קלעי שלשות תמיד היו הפייבוריטס שלי, החל מרג'י מילר (האווטאר שלי), עבור דרך פג'ה סטויאקוביץ' וגלן רייס וכלה בסטף קרי. אין דבר שיותר מרגש אותי מלראות כדור קשתי צולל ממרחק ומסיים בסוויש מהדהד.

סטף קרי עדיין מנצח על תזמורת הווריורס, הקבוצה ששדרגה לרמת אמנות את התקפת השלשות והסמול בול שהיו הלחם והחמאה בסאנס של אמצע שנות האלפיים, אך בניגוד למייסדים גם תרגמה את זה להצלחות והדפיסה ארבע אליפויות. בשתיים מהן (הראשונה והרביעית) אפילו שמחתי, למרות שאני בדרך כלל לא מפתח סנטימנטים לקבוצות או חלילה אוהד אותן.

כאחד שגדל אצל סוניה ודל, בהחלט אפשר להגיד שהחינוך שלהם "קלע למטרה". שני הילדים למשפחת קרי ניחנו בכישורי צליפה עילאיים מגיל צעיר, אולם רק אחד מהם נהיה שחקן מוביל ואף היסטורי. גם על סטף ריחפה עננה של ספקות: מימדי גוף חשודים ופריכות קרסוליים, משל היו חטיף דוריטוס חמוץ-חריף.

הקרסוליים פחות או יותר שרדו ואחרי כמה שנים הקליעה של סטף ושל קליי הגיעה לשיאה תחת הדרכתו של צלף חסר מצפון אחר: סטיב קר.
הווריורס הוכיחו שהתקפה יעילה המבוססת על תנועה ללא כדור וחיתוכים שמשרתים קליעה טובה מחוץ לקשת בדרך כלל תגבור על כל יריב, גם אם ההגנה שלך היא לא הטובה בליגה.
השילוב של שחרור כדור מהיר מכדרור/לאחר קבלת מסירה, אחוז דיוק טוב וטווח בלתי מוגבל שבר הגנות כבר בשלב הפיק אנד רול מאיזור הלוגו. קבוצות נערכות בצורה שונה לגמרי נגד קבוצה שמשחק בה סטף קרי.
קחו לדוגמה את שלשת הניצחון הזו של קרי מול אוקלהומה:

או לדוגמה השלשה שלו בפאסט ברייק במקום ללכת לליי אפ קליל:

ואיך אפשר בלי הסיום הבלתי נשכח בדרך למדליית זהב באולימפיאדת פריז על חשבונה של נבחרת צרפת המקומית:

אלה דברים שלא נראו בעבר והשפיעו על רבים וטובים. ספק אם הבחורצי'ק הזה היה מעז לעשות את המהלך הבא ללא השראת סטף קרי. הברק היכה ברעם בשנית:

השלשות שהציגו הווריורס הדגימו את הניסוי הסטטיסטי של דריל מוריי והארדן ביוסטון בצורה האופטימלית והפכו את קליעות המיד ריינג' הארוכות למוקצות מחמת מיאוס.

אם כן, כאמור, הסיבה העיקרית להכללתו של קרי בפרויקט מפורטת לעיל ואין צורך להרחיב מעבר לכך.

אבל יש גם סיבות נוספות:

הנאה מהמשחק – קרי רוצח את יריביו על המגרש אבל לא שוכח להנות ולהתלהב כמו ילד. הוא והווריורס הביאו ווייבים חיוביים למגרש ומחוצה לו, אם נתעלם מהשטויות של דריימונד גרין. בניגוד לפנים חמורות הסבר של ג'ורדן והממבה מנטליטי של קובי, אצל קרי וחבורתו בדרך כלל הכל נחמד, הכל שמח על גבול האינפנטילי. הקרקס הנודד…פיס אנד לאב…

תקווה ודרבון בני אנוש להצטרף לכדורסל מקצועני – רוב כוכבי הנבא עשויים מחומרים של יוניקורן. ג'ורדן, לברון, קובי ועוד רבים וטובים הם מפלצות אתלטיות עמוסות שרירים הנושקות לגובה 2 מטרים או יותר. אחרים כמו יוקיץ' ולוקה אמנם לא אתלטיים אבל עדיין גבוהים מאוד ובעלי אינטיליגנציית משחק גבוהה בהרבה מהממוצע.
סטף קרי לעומתם הוא 1.90 ביום טוב (כנראה עם נעליים) שרוב הקריירה שלו היה די צנום (ע"ע עודד קטש). לא קשה למצוא כאלה ברחוב או בסניף קרפור הקרוב לביתך.
מבלי לערער על אינטיליגנציית המשחק המעולה שלו, הוא לימד אותנו שאם יש לך קליעה טובה ואתה עובד עליה בלי סוף, אתה יכול לפתח אותה למימדים מפחידים ולגרוף הצלחה מסוימת, גם ללא גוף שהוא מתת אל. בהמשך הקריירה סטף התחזק משמעותית בפלג הגוף העליון שלו ושיפר את יכולת הכדרור שלו כל הזמן, דבר שסייע לו לסיים מהלכים בצבע ולשמור טוב יותר.

ערעור על מעמדו של מג'יק ג'ונסון כפוינט גארד הגדול מכולם – עד האליפות האחרונה של סטף וזכייתו בפיינלס MVP, לא באמת הייתה שאלה מיהו הפוינט גארד הטוב בהיסטוריה של המשחק. היה את מג'יק והיו את כל השאר. אחרי האליפות ב-2022 החלו להופיע בקיעים בחומה הבצורה. פה ושם נשמעים קולות שסטף כבר משתווה למג'יק או אפילו עובר אותו, על אף העובדה שקרי רחוק שנות אור מהגדרת פוינט גארד קלאסי.

אני אישית חושב שהוא כמעט שם אבל עדיין לא גדול ממג'יק. אליפות נוספת על שמו תשנה את התמונה. בכל אופן, עצם האזכור שלו כאחד שמאיים על מעמדו של מג'יק כשלעצמו מהווה סיבה להגדיר אותו כשחקן ששינה ומשנה את המשחק. נוסיף כאן שעל הדרך הוא גם מפלרטט עם טופ 10 היסטורי בדירוג כלל השחקנים. הוא השחקן הכי נמוך שם בפער.

דיבורים על השקת קו 4 נקודות – אמנם כרגע זה בעיקר גימיק, אולם לאחרונה התבשרנו על השקת קו 4 נקודות בליגה הפיליפינית…אין סיכוי שזה היה קורה ללא סטף קרי ודומיו.

סטף קרי הוא שחקן ייחודי והיסטורי שהביא אספקט ייחודי למשחק הכדורסל ובאופן עקבי שומר עליו ומבצע אותו ברמה הגבוהה ביותר.
גם אם עד סוף הקריירה הוא לא יגיע להישגים קבוצתיים או אישים נוספים, את שלו הוא כבר עשה ובגדול.