הזמן קצר, המלחמה מרובה והשקט חסר. שקט שנדרש כדי לעקוב שעות אחרי שני אנשים יושבים ומשחקים שחמט. תחרות המועמדים המובילה לקרב על אליפות העולם תיפתח היום בטורונטו, קנדה ותהיה מורכבת מליינאפ מוזר ומרתק כאחד. ניסינו לסכם בקצרה על כל אחד מהשחקנים שיילחמו על ההזדמנות להיקרא "אלוף העולם" ובסוף פירטנו קצת על התחרות עצמה והיום הראשון.

המתקמבק – פביאנו קרואנה

מדינה: ארה"ב (ייצג בעבר את איטליה)

גיל: 31

דירוג פיד"ה: 2803 (מקום שני בעולם)

דירוג שיא בקריירה: 2842 (2020, מקום שני בעולם)

הופעות קודמות במועמדים: 2016 (מקום שני), 2018 (זכייה), 2020-1 (מקום רביעי), 2022 (מקום חמישי)

איך העפיל לתחרות: מקום שלישי בגביע העולם.

אפשר להכריז רשמית: שחקן השחמט הטוב ביותר בעולם בשנת 2023 היה פביאנו קרואנה. לקראת תחרות המועמדים פיד"ה שינתה חלק מכללי העלייה לתחרות והוסיפה את "סבב התחרויות" שהזוכה בו מעפיל למועמדים. לכל תחרות שחמט רשמית (לא חייבת להיות של פיד"ה) נקבע סך נקודות מסוים שמשקלל את רמת הקושי של התחרות, סוג המשחק (קלאסי, ראפיד וכו') ועוד כמה גורמים. הזוכה בכל תחרות קיבל סכום מסוים של נקודות לפי החישוב, המקום השני קיבל קצת פחות וכך הלאה. לבסוף, כשנגמרה השנה חיברו את הנקודות של חמש התוצאות הטובות ביותר של השחקן, כאשר השחקן בעל הניקוד הגבוה ביותר זוכה להשתתף במועמדים. מי שהעפיל לתחרות בדרך הזאת היה אמנם גוקש אבל הוא עשה זאת דרך המקום השני עם 87.36 נקודות. במקום הראשון? פביאנו קרואנה עם תוצאה פסיכית של 118.61. ההפרש בין קרואנה לגוקש היה שווה ערך להפרש בין גוקש לבין המקום השביעי. קרואנה של השנה האחרונה פשוט לא הפסיק לנצח – הוא זכה ב"גראנד צ'ס טור" של רומניה, הגיע שני בסטבנגר, שלישי בגביע העולם, זכה באליפות ארה"ב, בסינקפילד קאפ ובסבב התחרויות הקשוח "גראנד צ'ס טור" כולו.  אלמלא היה מפסיד בצורה אכזרית להיקארו בגראנד סוויס ייתכן שאף היה מצליח להשיג את אחד המקומות הראשונים שם.

"האם היה מישהו בתקופת השיא שלך שיכולת לומר עליו שהוא קרוב לרמה שלך באותו הזמן?" את השאלה הזאת (בערך) נשאל מגנוס קרלסן לפני כמה שבועות. לאחר כמה שניות של חשיבה הוא ענה – "כן, פאבי". קרואנה של סוף העשור הקודם היה הדבר הכי קרוב לשלמות שחמטאית שאפשר היה להעלות על הדעת. ממש כמו קרלסן הוא יכול לשחק כמעט כל פתיחה, להתאים את עצמו לעמדות שונות ולהכניס את עצמו ל"מצב מחשב" שבו הוא פשוט לא מסוגל לטעות. הייתה לשחקן האמריקאי רק חולשה אחת, שקרלסן ניצל עד תום באליפות העולם ביניהם – משחקים בפורמטים מהירים. קרואנה הוא לא מסוג השחקנים שנולדו לשחק מהר, הוא זקוק לזמן שלו כדי להבין את מה שמתרחש לו מול העיניים והדרישה הקפדנית שלו לאובייקטיביות (מבית מדרשו של בובי פישר) פחות תואמת משחק מהיר. ב 2020 הוא הגיע לשיא הדירוג שלו (2842, מפחיד) ואז תקפה את העולם הקורונה ואיתה גם הלך ודעך הפנומן. קרואנה מיעט להתאמן ולשחק שחמט בתקופות הסגר השונות והתחיל לאבד גובה די מהר. השחמט שלו היה לא יציב והדוגמה האולטימטיבית לכך היא תחרות המועמדים ב 2022. קרואנה פתח אותה חזק וזינב בנפו כל המחצית הראשונה של התחרות, רק כדי להפסיד בכמויות במחצית השנייה ולסיים את התחרות במקום החמישי. מדובר בשחקן שמשתתף בתחרות הזאת 8 שנים, זכה בה פעם אחת (והיה מאוד קרוב בפעם אחרת) והוא בעל הניסיון העשיר ביותר בפורמט הזה.

השנה, אפשר לומר בביטחון כמעט מלא, הוא חזר. אלא שלארגז הכלים העמוס לעייפה של השחקן הוא הוסיף עוד אלמנט – התמודדות עם בעיות זמן ומשחק הרבה יותר טוב בפורמטים מהירים. הוא התחיל לקחת את הנושא ברצינות, להכין פתיחות למצבי זמן שונים ושיפר את יכולת קבלת ההחלטות תחת לחץ. במובנים מסוימים קרואנה של 2024 אולי מעט פחות מפחיד מאשר זה של סביבות 2018, אבל הוא שחקן שלם ואחראי הרבה יותר. בכל התחזיות ברחבי האינטרנט הוא מקבל את הסיכויים הגבוהים ביותר לנצח את המועמדים ומי מהשחקנים האחרים שלא יידע להתמודד עם הכנת הפתיחות שלו (קרואנה רמה מעל כולם בתחום) הולך לסבול קשות.

הזדמנות אחרונה? – היקארו נקמורה

מדינה: ארה"ב (היגר מיפן)

גיל: 36

דירוג פיד"ה: 2789 (מקום שלישי בעולם)

דירוג שיא בקריירה: 2816 (מקום שני בעולם)

הופעות קודמות במועמדים: 2016 (מקום 7), 2022 (מקום 3)

איך העפיל לתחרות: מקום שני בתחרות ה"גראנד סוויס"

חביב הקהל חווה פריחה מחודשת בשנתיים האחרונות ולא הפסיד משחק קלאסי מאז 2022 (אף שלא שיחק הרבה). היקארו בעיניי תמיד יישאר חידה – שחקן שהחליף את עורו כמה פעמים, "פרש" באופן לא רשמי בשביל לשחק בליץ ולתחזק את ערוץ היוטיוב שלו, רק בשביל לחזור להיות השלישי בעולם (כיום, היה גם שני בשלב מסוים) ואחד המועמדים הבכירים לקחת את התחרות הקרובה. על מעלליו של השחקן האמריקאי המרתק בשנה האחרונה אין כל כך מה להרחיב – הוא השתתף בשתי התחרויות הגדולות דרכן אפשר היה להגיע למועמדים, הודח על ידי פרגנננדה בסיבוב הרביעי של גביע העולם בשובר שוויון (הפסיד את שני משחקי הראפיד) והיה נראה שהוא לא יצליח לשחזר את ההצלחה שלו מהשנים האחרונות. אלא שאז הוא הגיע לתחרות ה"גראנד סוויס" החזקה והמופרעת, צבר נקודות בקצב מסחרר ואף ניצח בסיבוב העשירי (אחד לפני האחרון) את קרואנה עם הקרבת כלי יפהפייה (שלא התקבלה). אל הסיבוב האחרון הוא הגיע בתיקו משולש במקום הראשון עם ווידית, אנדרה אסיפנקו כאשר גם ארג'ון אריגאיסי, אלכסנדר פרדקה ווינסנט קיימר היו עם סיכוי תאורטי לתפוס את אחד משני המקומות הראשונים המובילים אל המועמדים. אסיפנקו קרס מול אניש גירי, ווידית ניצח את פרדקה וקיימר סיים בתיקו מול קרואנה, מה שהשאיר את היקארו במקום השני במידה ולא יפסיד. הוא עמד במשימה בכבוד והסכים על תיקו מול ארג'ון אריגאיסי שהקנה לו את המקום במועמדים.

היקארו של השנים האחרונות שונה מאוד מהשחקן שהיה לפני הקורונה. אז הוא היה ידוע כשחקן התקפי וחד, כזה שמנסה מהלכים מפוקפקים שיכולים להוציא את העמדה מאיזון. הוא אהב מאוד לפתוח בכלים השחורים עם ההודית של המלך, פתיחה מסוכנת (שכבר כתבנו עליה בעבר) שנחשבת עד היום על ידי המחשב כלא כדאית. בשנים שלאחר הקורונה הוא חזר סולידי והגנתי יותר מתמיד (היקארו הוא אחד המגנים הטובים כיום) ואת מרבית הניצחונות שלו הוא משיג ללא ניסיון להכריח את עצמו על העמדה אלא בהמתנה והפעלת לחץ מתון על היריב. האסטרטגיה הזאת עבדה מאוד לנפו בתחרות הקודמת ויהיה מעניין מאוד לראות איזו גישה יביא היקארו למועמדים – תחרות שבה רק המקום הראשון חשוב.

יפרוץ את המחסום? – עאלי-רזא פירוז'ה

מדינה: צרפת (ייצג בעבר את איראן)

גיל: 20

דירוג פיד"ה: 2760 (מקום שישי בעולם)

דירוג שיא בקריירה: 2804 (2011, מקום שני בעולם)

הופעות קודמות במועמדים: 2022 (מקום 6)

איך העפיל לתחרות: בעל הדירוג הכי גבוה ב 2023 (מאלה שלא העפילו בדרך אחרת).

סוף 2023 הייתה דוגמה נפלאה להתנהלות הרעה של פיד"ה. שני הכרטיסים לתחרות המועמדים שלא דרך טורניר כזה או אחר – הדירוג וסבב התחרויות – יצרו מאבק צמוד מאד לקראת סוף השנה בין כמה שחקנים. שאלה היפותטית – נניח שאנחנו מדינה שיש לה שחקן שחסרים לו x נקודות בשביל לסיים עם הדירוג הגבוה ביותר או לזכות בסבב התחרויות. מה נעשה? נארגן עבורו תחרות עם שחקנים מקומיים וניתן לו את ההזדמנות לקדם את עצמו על פני אחרים. הרציונל הזה זיכה את דצמבר 2023 באינפלציה של טורנירים חדשים שצצו מכל כיוון, ההזוי ביותר בהם היה טורניר שנקרא "הדרך של פירוז'ה למועמדים". אפילו את הכוונה לא הסתירו. היה מדובר בטורניר בו פירוז'ה שיחק שישה משחקים מול עוד שלושה שחקנים צרפתיים, ניצח בכולם (חלקם באופן די מחשיד) ועקף את ווסלי סו במאבק על הדירוג. פיד"ה בסוף אמרה שלא תחשיב את התחרות הפיקטיבית ופירוז'ה השתתף בטורניר אחר, צבר את הנקודות הדרושות והעפיל בשנייה האחרונה (תוך שהוא מוותר על אליפות העולם בראפיד ובליץ) לתחרות הקרובה. הדרך הזאת של השחקן הצרפתי יכולה אולי ללמד קצת על המצב השחמטאי שלו: לא יציב. מאז שבר את השיא של קרלסן והיה לשחקן הצעיר ביותר שעבר את דירוג ה 2800 ישנן לא מעט שאלות סביבו – האם הקריירה שלו באופנה גוזלת לו זמן יקר בעבודה על שחמט? האם המוטיבציה שלו נמצאת היכן שהייתה לפני כמה שנים כשהיה "הדבר הבא?" איך קורה שהוא מנצח שחקנים חזקים מאוד ומפסיד לחלשים ממנו משמעותית באופן עקבי? מה קרה לזהירות? התחרות הקרובה היא הזדמנות מצוינת לענות לפחות על חלקן של השאלות האלה ולעזור למקם קצת את היכולת של פירוז'ה למול הטובים ביותר. שלא נטעה – מדובר בשחקן שמדורג שישי בעולם ונמצא בירידה מתונה מאוד. העובדה שהתחרות השנה תהיה מורכבת מלא מעט סימני שאלה יכולה דווקא לשחק לטובתו כאשר מול כל השחקנים שלא קוראים להם נפו, היקארו וקרואנה הוא יכול לתת הופעה טובה. בכל מקרה שווה מאוד לעקוב אחרי השחקן הזה שהשחמט שלו כמעט אף פעם לא משעמם וכולל ראייה טקטית מהטובות שהסבב יכול לספק.

הסגן הנצחי? – יאן נפומנישצ'י

מדינה: רוסיה (ישחק תחת דגל פיד"ה)

גיל: 33

דירוג פיד"ה: 2758 (מקום שביעי בעולם)

דירוג שיא בקריירה: 2795 (2023, מקום שני בעולם)

איך העפיל לתחרות: הפסיד לדינג לירן באליפות העולם האחרונה

הקו המנחה, כפי שכבר הבנתם, לכל אורך הפוסט הזה הוא ניסיון התמודדות עם מספר נעלמים הולך וגדל אקספוננציאלית. איך אפשר להעריך את יכולתו של יאן נפומנישצ'י אם שמענו ממנו לאחרונה רק בטאטא סטיל בינואר, אז הוא הגיע למקום השמיני? איך אפשר לפענח תחרות שבה הוא ניצח שלושה משחקים והפסיד בשלושה? האם ההפסד שלו לווידית בגביע העולם האחרון מעידה על נפילה ממנה לא יוכל לקום? לאן נעלמה הדומיננטיות של תחרות המועמדים הקודמת? אין לי הרבה להוסיף על נפו – הבחור יכול להגיע במוד רצחני ולזכות בתחרות כשנשארו שלושה סיבובים והוא יכול למצוא את עצמו בשלישיה האחרונה. ההרכב החלש של תחרות המועמדים הקודמת שיחק לטובתו ויכול להיות שגם זה של השנה יגרום לנפו להתעלות (למרות שהפסיד בשנה האחרונה גם לפירוז'ה, גם לוידית וגם לגוקש). אם התחרות תהיה סיזיפית ותכלול הרבה תוצאות תיקו והתמודדות צמודה אני צופה שלשחקן הרוסי יהיה קשה יותר לזכות גם הפעם. עם כאוס לעומת זאת, כמו שצפוי בתחרות שתתחיל הערב, הוא מסתדר מצוין. עדיין אי אפשר להעריך את הרמה של התחרות משום שהיא כוללת שלושה שחקנים שעדיין לא ראינו מהם הרבה וקשה להמר כיצד יראו. אם ישמור על הפאסון, ימנע מהחלטות פזיזות וינצל את הזמן שיש לו על השעון כדי לחשוב, נפו יוכל לזכות בתחרות בפעם השלישית ברציפות. אני מעריך שזה לא יקרה.

הכוכב העולה – ראמשבאבו פראגנננדה

מדינה: הודו

גיל: 18

דירוג פיד"ה: 2747 (מקום 14 בעולם)

דירוג שיא בקריירה: הדירוג הנוכחי

איך העפיל לתחרות: מקום שני בגביע העולם

בין כל השמות החדשים, אלה שלא השתתפו בתחרות הזאת בעבר, פראג הוא כנראה השחקן המגובש ביותר. 47 משחקים רצופים בהם השחקן ההודי הבכיר לא הפסיד הסתיימו לא מכבר על ידי פארהאם מגסודלו האיראני אבל העידו יותר מכל על שחקן סולידי ומדויק שלא מתפתה למהלכים מפוקפקים. הוא הגיע למקום השני בגביע העולם תוך שהוא חולף על פני היקארו וקרואנה, כל הדרך להפסיד לקרלסן בגמר. לילד ההודי אין כמעט חסרונות והחשש בתחרות הזאת יהיה בעיקר שהוא לא יצליח לצבור מומנטום וניצחונות שיהיו חשובים עבורו בתחרות כזאת. היכולת לדעת מתי להסתכן קצת חסרה לפראג הצעיר (בניגוד ללא מעט שחקנים בגיל שלו שאוהבים סכנות) היא מפתח בתחרות שבה המנצח לוקח הכל. אם יסיים במקום השלישי או הרביעי המכובדים הוא יזכה בניסיון חשוב לקראת המשך הקריירה אבל בחשיבה על התחרות עצמה אין לזה כל משמעות. אגב, במידה ויגיע למקום הראשון הוא יפגוש יריב שהוא מאוד אוהב. דינג לא מסתדר עם פראג על גבי הלוח.

השחקן הלא צפוי – דומראג'ו גוקש

מדינה: הודו

גיל: 17

דירוג פיד"ה: 2743 (מקום 16 בעולם)

דירוג שיא בקריירה: 2758 (2023, מקום 8 בעולם)

איך העפיל לתחרות: זוכה סבב התחרויות של פיד"ה

ההתנפלות ההודית על תחרות המועמדים רק תלך ותתעצם עם השנים ובינתיים יש לנו הזדמנות להכיר את הקטין היחיד בתחרות הזאת על אף שהוא נראה בן 30. גוקש הוא כנראה השחקן הכי פחות בשל בתחרות הקרובה, אחד שלא מפחד להיכנס למורכבויות ולבצע מהלכים מפוקפקים, שהניצחונות שלו מרהיבים וההפסדים כואבים לא פחות. ילד הפלא זכה בטאטא סטיל למרות שהפסיד שני משחקים (ניצח שישה וסיים רק חמישה בתיקו) והגיע לתחרות בעיקר הודות לאיגוד השחמט של הודו שארגן (עבורו כנראה) תחרות לקראת סוף השנה כדי שיעקוף את אניש גירי בניקוד של סבב התחרויות של פיד"ה. כל זה קרה לאחר שהוא ניסה לזכות בתחרות הוותיקה בלונדון אבל סיים שני למייקל אדאמס החביב. גוקש היה השחמטאי ההודי הראשון לעבור את וישי אנאנד בדירוג של פיד"ה והוא עשה זאת לתקופה קצרה רק כדי לתת לפראג את המלוכה. גוקש חווה נפילה בדירוג בסוף השנה שעברה בניסיון להדביק את גירי אבל את השנה הוא פתח היטב כאמור וינסה לשמור על המומנטום. אני לא רואה שום תרחיש שבו הוא זוכה בתחרות או אפילו באחד משלושת המקומות הראשונים, מדובר בשחקן שעוד צריך ללמוד והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לחטוף כאפות מהמנוסים ממנו.

התלמיד יעלה על מורו? – וידית סנטוש גודג'רת'י

מדינה: הודו

גיל: 29

דירוג פיד"ה: 2727 (מקום 25 בעולם)

דירוג שיא בקריירה: 2747 (2024, מקום 14 בעולם)

איך העפיל לתחרות: זוכה תחרות ה"גראנד סוויס"

הוא היה אמור להיות מאלה. יש כאלה עשרות, אם לא מאות. הם מזדהים בשמות שונים ובאים ממדינות שונות. כן, אני מדבר על אלה שחסר להם הגרוש ללירה. שחקנים שיכולים בשיאם להגיע לטופ 10 בעולם אבל את רוב זמנם הם יבלו בין המקום ה 20 ל 50. אחת לכמה זמן הם יוזמנו לתחרויות גדולות ויחטפו בראש, יהיו עוזרים של שחקנים שבעשירייה הראשונה (וידית הוא דוגמה מובהקת לכך – מדובר באחד השחקנים הקרובים ביותר לאניש גירי) ויסיימו את הקריירה עם המון מחמאות וגביעים מתחרויות מהדרג השני. ואז, מגיע הגראנד סוויס ומכניס אותם לקלחת שיכולה להוביל לתואר הגדול מכולם. אני לא מזלזל בשחקנים מסוגו של וידית, מדובר באנשים שההשפעה שלהם על הענף אדירה והם מהווים מקבילה לספורטאים שעשו את הקריירה שלהם בליגה הגבוהה בקבוצה מהדרג הנמוך. וידית הוא שחקן שקט וסולידי, מתרגל מדיטציה שעוזרת לו להתרכז ומתרחק כמה שאפשר מהרפתקאות. כך לפחות חשבתי עד שלא הפסיק לנצח בגראנד סוויס (7 ניצחונות, הפסד, ושלוש תוצאות תיקו) במה שנראה כמו הבלחה חד פעמית שקשה להאמין שתישנה. הוא לא צפוי להגיע רחוק ועצם ההשתתפות שלו היא הישג עצום.

הסנסציה – ניג'ט אבאסוב

מדינה: אזרבייג'ן

גיל: 28

דירוג פיד"ה: 2632 (114 בעולם)

דירוג שיא בקריירה: 2679 (2023, מקום 53 בעולם)

איך העפיל לתחרות: מקום רביעי בגביע העולם (קרלסן שזכה ויתר על השתתפות בתחרות)

לא היה לי זמן לבדוק האם אי פעם העפיל למועמדים שחקן שלא נמצא בטופ 100. אין לי הרבה מידע על השחקן החביב הזה ומהמעט שראיתי ממנו לאחר גביע העולם קשה לראות בו איום. כל תוצאה שהיא לא המקום האחרון תהיה סנסציה, מדובר בשחקן עם יכולת פחותה משמעותית מהאחרים וכנראה גם כמות משאבים דלה יותר. נחמד שהוא מהווה תזכורת עד כמה אזרבייג'ן היא מדינת שחמט חזקה (יחד עם אוזבקיסטן) וכמה מפתיע ומלהיב יכול להיות המשחק הזה, שהיה נראה שהולך למקום הרבה יותר שמרני, אך זה לפעם אחרת.

על התחרות

מיקום וזמן: טורונטו, קנדה. שעה 21:30 שעון ישראל.

גורם מארגן: פיד"ה

פורמט: דאבל-רובין. כולם משחקים מול כולם, פעם בלבן ופעם בשחור – סך הכל 14 סיבובים. נקודה לניצחון, חצי נקודה לתיקו ו 0 להפסד.

מסגרת זמן: שעתיים ל 40 המהלכים הראשונים, תוספת של 30 דקות לאחר המהלך ה 40 ותוספת של חצי דקה על כל מהלך החל מהמהלך ה 41.

איפה רואים: בערוץ היוטיוב של פיד"ה (ניתוח יותר קר ו"אליטיסטי") או בערוץ היוטיוב של chess24 (יותר מונגש וידידותי. שניהם ברמה גבוהה).

איפה קוראים: "אירועי דיומא" בהופס.

לו"ז ליום הראשון (לבן – שחור):

פביאנו קרואנה – היקארו נקמורה (מומלץ!)

ניג'אט אבאסוב – יאן נפומנישצ'י

עאלי-רזא פירוז'ה – פראגנננדה

גוקש – וידית