סיקור שבעה משחקי מוצ"ש / עמיחי קטן

לוס אנג'לס קליפרס (41- 21) – שיקגו בולס (31- 33) 112- 102:

שיקגו שלטו במחצית הראשונה והובילו ב-11 בסיומה וב-14 בתחילת הרבע השלישי, אך אז החל הקאמבק של הקליפרס שסגרו את הפער עם ריצת 10- 0 ויצרו פער משלהם עם ריצת 11- 0 בתחילת הרבע האחרון. הבולס צמצמו את הפער ל-3, אבל נתקעו התקפית בדקות ההכרעה והקליפרס הצליחו להשיג ניצחון שמחזק את מעמדם במקום הרביעי במערב.

ג'ורג' הוביל את קלעי הקליפרס עם 22 נקודות, 9 אסיסטים ו-3 חסימות, קוואי קלע 19 עם 9 ריבאונדים, פאוול קלע 18, זובאץ' רשם 16 ו-9, הארדן רשם 14, 11 ו-10 והיילנד קלע 10 עם 3 חטיפות.

אצל שיקגו, דרוזן קלע 24 עם 8 ריבאונדים ו-10 אסיסטים, ווצ'ביץ' רשם 22 ו-11, וויט קלע 19 ודוסומנו קלע 13.

דטרויט פיסטונס (10- 53) – דאלאס מאבריקס (36- 28) 124- 142:

אחרי מחצית ראשונה צמודה, שבה דטרויט הצליחו לעמוד בקצב ההתקפי של דאלאס, הגיע רבע שלישי שבו הפיסטונס קלעו רק 23 נקודות, מה שהספיק למאבס כדי לפתוח פער דו-ספרתי שהגיע ל-23 אחרי ריצת 7- 0 בתחילת הרבע האחרון. משם השאלה רק הייתה מה יהיה ההפרש הסופי והאם ומתי לוקה דונצ'יץ' ישלים טריפל-דאבל ויוכל לרדת לנוח, מה שקרה קצת יותר מ-3 דקות לסיום.

לוקה הוביל את דאלאס עם 39, 10 ו-10, יחד עם 3 חטיפות ו-2 חסימות, קיירי קלע 21 עם 5 אסיסטים, גאפורד קלע 17 עם 7 קרשים ו-4 בלוקים, הארדווי קלע 17 וג'ונס קלע 12 עם 4 חטיפות.

אצל דטרויט, קנינגהם סיים עם 33, 9 ו-10, פונטקיו קלע 27, אייבי קלע 17, וייזמן קלע 17 עם 12 ריבאונדים וסאסר קלע 10.

שארלוט הורנטס (16- 48) – ברוקלין נטס (25- 39) 110- 99:

ברוקלין פתחו טוב והשיגו יתרון דו-ספרתי כבר ברבע הראשון, אבל שארלוט השתלטו על העניינים ברבע השני והם היו אלו שהחזיקו ביתרון דו-ספרתי ושמרו על יתרון עד לסיום. ההורנטס מתאוששים מההפסד לוושיגטון אמש, ואילו ברוקלין ממשיכים להתרחק מהפליי-אין ולהתקרב לבחירת דראפט גבוהה יותר שתלך ליוסטון.

ברידג'ס הוביל את שארלוט עם 24 ו-10, מילר רשם 23 ו-7, ריצ'רדס רשם 15 ו-11, מיצ'יץ' קלע 12 עם 10 אסיסטים וברטאנס קלע 11.

אצל ברוקלין, תומאס קלע 31, ברידג'ס קלע 19, קלאקסטון רשם 14 ו-10 עם 2 חסימות ושרודר קלע 12 עם 7 אסיסטים.

גולדן סטייט ווריורס (33- 30) – סאן-אנטוניו ספרס (14- 50) 113- 126:

סוקר בהרחבה על ידי שחר שרון כאן. מבחינת הספרס זה היה משחק שני ברציפות בו דווקא בלי וומבניאמה, והפעם גם בלי ואסל, הם מפציצים מחוץ לקשת, מניעים כדור היטב וקולעים הרבה. שלשום הם הפסידו לסקרמנטו במשחק צמוד עם סקור גבוה, אבל גולדן סטייט הנוכחית בלי סטף קרי כנראה לא מסוגלת לקלוע במספרים כאלה, ובמשחק שההבדל היה באחוזים מחוץ לקשת, דווקא הקבוצה של גרג פופוביץ' פירקה את זו של סטיב קר, כשההפרש בסיום עוד עושה הנחה משמעותית לקבוצה הביתית.

קלדון ג'ונסון הוביל את הספרס עם 22 ו-11, ברנהאם וסוהן קלעו 20 כל אחד, בארלו קלע 19 עם 8 ריבאונדים ושמאפני רשם 17, 7 ו-5.

אצל גולדן סטייט, קליי קלע 27 וקומינגה קלע 26. חוץ מהם, ג'קסון-דיוויס הוקפץ לחמישייה וקלע 11 ב-5/5 מהשדה ו-1/5 מהקו, יחד עם 3 חסימות, וויגינס קלע 11 מהספסל, וגם כריס פול הוקפץ לחמישייה, והוא קלע 10 עם 9 אסיסטים ו-3 חטיפות.

פיניקס סאנס (37- 27) – בוסטון סלטיקס (49- 14) 107- 117:

הקבוצה עם המאזן הטוב ביותר בליגה מתאוששות מ-2 הפסדים רצופים וכעת נותרו לה רק 7 משחקים נגד קבוצות במאזן חיובי עד לסיום העונה. הרבע השני היה רבע המפתח בו הסלטיקס ברחו ליתרון דו-ספרתי, ומשם הם הצליחו להדוף כל ניסיון קאמבק של פיניקס ששמרו על עצמם במרחק ריצה אחת מבוסטון, אבל לא הצליחו לסגור לגמרי את הפער. הצוות המסייע של דוראנט וביל סיים עם 2/19 לשלוש לעומת 3 שחקנים של בוסטון עם 3 שלשות ומעלה ובסך הכל 15- 9 לסלטיקס בכמות השלשות ו-38.5- 29 באחוזים.

טייטום הוביל את בוסטון עם 29, 10 ו-7, בראון קלע 27, הולידיי קלע 15 עם 6 אסיסטים, קורנט קלע 15, וויט קלע 10 עם 9 אסיסטים ופריצ'רד קלע 10.

אצל פיניקס, דוראנט קלע 45 ב-18/26 מהשדה ו-4/7 לשלוש, יחד עם 10 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, ביל קלע 25 עם 3 חטיפות, בול בול קלע 13 ונורקיץ' רשם דאבל 11.

דנבר נאגטס (44- 20) – יוטה ג'אז (28- 36) 142- 121:

האלופה הפציצה ב-66.3% מהשדה ו-59.2% לשלוש יחד עם 40 אסיסטים, כש-4 שחקנים שונים חילקו 7 אסיסטים ומעלה. רג'י ג'קסון וזיק נאג'י היו היחידים שקלעו בפחות מ-50% מהשדה אצל דנבר, והם כבר הובילו ב-39 הפרש במהלך הרבע השני לפני שהם החליטו שהם כבר עשו מספיק הגנה ועכשיו אפשר לחגוג בהתקפה בלי להתאמץ בצד האפור של הפרקט, מה שאפשר ליוטה גם כן לקלוע הרבה.

מארי הוביל את דנבר עם 37 נקודות ו-7 אסיסטים, יוקיץ' קלע 26 וחילק 8, פורטר קלע 19, קולדוול-פופ ובראון קלעו 13 כל אחד ופייטון ווטסון קלע 12.

אצל יוטה, ג'ורג' קלע 29 עם 6 אסיסטים, קלארקסון קלע 22 עם 3 חטיפות, קולינס קלע 19 עם 7 ריבאונדים, סקסטון קלע 17 וסנסבאו קלע 16 עם 3 חטיפות.

פורטלנד טרייל בלייזרס (18- 45) – טורונטו ראפטורס (23- 41) 128- 118 (OT):

המשחק המאוחר של הלילה גם היה הצמוד ביותר כשאיבוד כדור של סיימונס וזכייה של טורונטו בכדור ביניים הביאה להם כדור אחרון בפיגור 2, אותו הצליח בסופו של דבר כריס בושה לדחוק לסל מריבאונד התקפה, כך שהוא קבע שוויון 113 והארכה. אולם, בתוספת הזמן הבלייזרס כבר פתחו פער דו-ספרתי כשסל השדה היחיד של טורונטו רק צמצם ל-10 כשנותרה חצי דקה להארכה.

אייטון הוביל את פורטלנד עם 30 נקודות ו-19 ריבאונדים, בנטון קלע 25 עם 7 כדורים חוזרים, סיימונס קלע 23 עם 7 אסיסטים, קמארה קלע 15 עם 9 ריבאונדים, ת'ייבל קלע 13 עם 4 חטיפות והנדרסון קלע 13 עם 5 אסיסטים.

אצל טורונטו, קוויקלי קלע 29 עם 7 אסיסטים, טרנט קלע 23, בושה קלע 16 עם 8 ריבאונדים ו-3 חסימות, אוליניק קלע 15 עם 8 אסיסטים ו-2 חטיפות וחסימות ונווארה קלע 10.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 47 תגובות

    1. היום יום הסנטרים הבאסטים. אייטון נהיה דומינ-ייטון חחחחחח ווייזמן גם לא רע בכלל. לא ברור מה מונע מאייטון לזרוק לסל בפורטלנד, הבחור משחק עם רוקי מאכזב ומלבדו לא עם כוכבים גדולים מדי

      1. מה שמונע ממנו זה שהוא לא מקבל כדורים והוא לא יודע לדפוק על שולחן (שילך לקומינגה לקבל קצת עזרה).

        1. מיני באסט. לא באסט מוחלט כמו אנתוני בנט, אבל מאכזב מאוד יחסית לציפיות, בטח כשהיה הבחירה הראשונה בקונצנזוס האמריקאי בדראפט שייזכר כאחד הטובים אי פעם, ומכיל שני שחקנים עם קייס לMVP העונה, ועוד אולסטארים, DPOY ועומק כישרון מטורף. אולי באסט זה מוגזם לשחקן של 15 10 אבל אכזבה ללא ספק.

          1. בהחלט מאכזב – לא חושב שיש מישהו שיחלוק על זה (בטח בהינתן מי שנבחרו אחריו – אבל נניח באגלי זה באסט)

            1. השאלה כנראה זה מה מוגדר באסט. האם שחקן שנבחר בבחירה הראשונה, וברידראפט נכנס בקושי לטופ 10 הוא באסט? לדעתי כן. אם ההגדרה לבאסט היא בחירה גבוהה שנהפכה ללא רלוונטית לחלוטין אז אייטון הוא רק אכזבה חחחחח נניח לו

            2. סימונס הוא בעיקר אופי לא טוב במשך זמן ניכר ופציעות שמנעו ממנו לתקן. אך כישרון לא מעט יש לו ונתן לא מעט משח.ים נהדרים. אך היה לא יציב וסה חלק מהאופי הלא טוב ובהמשך לא מעט פציעות שםעו ביכולת. אך מדובר בשחקן עם חכמת משחק גבוהה (אך לא התנהל בחכמה אלא בטפשות) ויכולת מסירה נהדרת והגנה משובח וריבאונדר טוב מאוד.

          2. אני הייתי מגדיר באסט לבחירה ראשונה מכובדת (כמו וויגינס בזמנו) שנהיה שחקן חמישייה סביר/ טוב ותו לא.
            אייטון מאוד דומה לו בסיטואציה.

            1. +100 גם אני בטח כשהבחירה הראשונה באה עם הייפ. נניח סימונס זה באסט עצום

            2. סימונס זה לא באסט אלא באסטה של שנים של אחיזות עיניים שנה אחרי שנה. לא ייאומן שהבלוף הזה ייתגלה רק לפני שנה שנתיים.

  1. גולדן ללא סטף – הקבוצה הגרועה בליגה פלוס מינוס, מפסידה לספרס בלי וומבי וזכורה גם עונת 20 בה סיימו אחרונים בליגה.
    טראקרס ללא קינג – מנצחים את בוסטון ומילווקי, נותנים פייט ומשחקים טוב.
    גולדן וטראקרס עם שניהם באותו המקום בטבלה. אז למי כאן הלונגג'ביטי?

    1. בגלל שאתה שואל:
      (עבור 100 פוזשנים)
      .
      הלייקרס עם לברון על הפרקט 2.3+
      הלייקרס ללא לברון על הפרקט 5.5-
      .
      גולדן עם קרי על הפרקט 1+
      גולדן ללא קרי על הפרקט 3.8+
      .
      אממ…
      אופס?

      1. חצי אופס.
        מאזן לוחמים העונה ללא קרי: 0-4 (4 הפסדים כן?) בהפרש ממוצע של בערך מינוס 12 למשחק. כולל הפסד היום לקבוצה מהחלשות בליגה ללא הכוכב שלה.
        מאזן לייקרס ללא לברון: 5-4(שוב, 4 הפסדים) במאזן נקודות פחות או יותר זהה, וניצחונות מול בוסטון ומילווקי.
        ברור שמדובר בסמפל סייז קטן מאוד, וברור שלברון טוב מאוד לגילו, ומסייע ללייקרס ללא ספק, אבל מעבר לסטט, הלוחמים ללא קרי היו שווים הקבוצה הגרועה בליגה לפני כשלוש שנים, ולצורך התיאוריה, נעמיד את הסגל התיאורטי של הלייקרס ללא לברון, מול הסגל התאורטי של הלוחמים ללא סטף – במי תבחר? בקומינגה,פודז, וויגינס, קליי ודריי, או בAD, דילו, ריבס, האצ'ימורה וואנדו?
        סגל אחד כולל כמה צעירים מבטיחים שלא התפתחו(בינתיים) למשהו מעבר לשחקני חמישייה בינוניים פלוס, וכוכבים מזדקנים שרחוקים שנות אור משיאם, והשני כולל שחקן טופ 10/15 בליגה, ועוד שלל שחקנים איכותיים יותר ממקבילו. בעיניי אין כאן ממש תחרות

        1. שלא יהיה ספק,
          לרגע אני לא מנסה לשנמך את קרי או את חשיבותו.
          אני פחות מאמין הנרטיב מוכתב מראש ובמשחקי שנמוך.
          .
          לברון טוב לגילו…
          סטטיסטיקות בלתי תלויות יראו לך את אותו הדבר –
          גם השנה לברון משחק ברמה של All NBA
          PER
          VORP
          BPM

          1. לא ניסיתי מעולם לטעון שלברון לא טוב לגילו. הטענה העיקרית היא שמאדיריו מתמודדים עם השאלה "ובכן, אם הוא עדיין קרוב לפריים וטופ 10, מדוע הלייקרס כה מאכזבים?" עם התשובה "כי הלייקרס לא קבוצה טובה". הלייקרס היא קבוצה עם חומר שחקנים טוב מאוד, שבעיניי לא נופל בהרבה מחומר השחקנים שהיה לה ב2020, עונת אליפות הבאבל.

            אסכם את הטענה – אריכות ימי הקריירה של לברון מרשימה, והוא בן ה39 הטוב בכל הזמנים. עדיין, הוא איננו שחקן מהשורה הראשונה של הליגה בימינו, קרוב יותר לקדמת השורה השנייה.גם אני נגד שנמוך, ולכן מתנגד לשנמוך הסגל של הלייקרס, שמוצג כסגל חלש שזקוק לישועת המלך כהרף עין. הסגל של הלייקרס על הנייר וללא לברון, טוב מלפחות 3 קבוצות במערב בוודאות, ובעיניי טוב מ5 מהן.

            1. מי מציג את הסגל של הלייקרס כגרוע?
              זה סתם נראטיב מבית מדרשו של שמעון.
              הסגל שלהם בינוני.
              ומאכזב. בגלל פציעות, בגלל חוסר גיבוש/אימון מספיק, בגלל שחסרה קליעה מהחוץ. וכל זה בראי המערב הצפוף.

            2. אם נשווה לקבוצות מובילות, הסגל שלהם לא בינוני. אם ניקח כל קבוצה ונסיר ממנה את השחקן(לכאורה) המוביל נקבל לרוב סגלים חלשים מאלו של הלייקרס. סגל טופ 10 לדעתי.

            3. עגל אתה באמת עגל. מי מציג? כולם כתבי חצר המלך האם אשם דילו אשם האצימורה אשם….
              היינו בסרט הזה כבר 20 שנה מכירים איך התאגיד עובד אנחנו כבר לא ילדים.

            4. ללייקרס יש קבוצה מדהימה סופר חזקה.

              יש להם דיוויס סופרסטאר דילו אולסטאר יוצרים טובים וביג 3 של השופטים. עם סגל כזה כל שחקן סביר בליגה מסיים טופ 3 ולוקח אליפות. אבל מה השקץ מוריד אותם למקום 10 ומאשים אותם

          1. אגב, נתונים כששחקן על הספסל אך עדיין מהווה חלק מהמשחק הם קצת שונים מהנקודה. נניח דאלאס כדוגמה – אפשר לטעון שללא לוקה, כלומר כשהוא אינו נרשם למשחק, הקבוצה משחקת כדורסל אחר, פחות מבוסס בידודים וISO, ויותר קלאסי במובן הנעת הכדור ושיתוף השחקנים.
            יתר על כן, כשכוכב על הספסל במשחק, לרוב גם שאר שחקני החמישייה על הספסל, וההרכב שנמדד אינו החזק ביותר.
            רוצה לומר, הנתונים שהבאת אכן מציגים צד שונה, וגם אלו(המפורטים פחות) שהבאתי אני. בסוף, הנתונים הם רק חלק מהתמונה. נתונים אינם בהכרח התמונה כולה, ולא ניתן להסיק רק על בסיסם מסקנות, ובוודאי שגם מבחן העין והנרטיב לא מספיק לבדו. העונה של לוקה היא דוגמה מעולה – בסטט רואים שחקן שנותן 35 10 ו10, באחוזים מעולים, וכשמחברים זאת למאזן של קבוצתו ניתן לחשוב שכל מאמציו לא מספיקים. עם זאת, בצפייה ניתן לראות חוסר מאמץ בהגנה(בסטט הוא חוטף הרבה ואפשר לחשוב שחלה שם מהפכה), ויוסג' גבוה שלעיתים פוגע בשטף המשחק.

      2. למה אתה מנרמל לפוזשיינים כדי להעביר את הנקודה שלך? נניח שהטענה הנגדית אומרת שלברון לא יורד טוב להגנה וזה מייצר הרבה מתפרצות של הקבוצה השנייה. סתם דוגמא: לייקרס לא קולעים פעמיים וחוטפים שני סלים ממתפרצות בשל ירידה להגנה לקויה של לברון. הנרמול שלך יהפוך את המינוס 4 למינוס 1 ויחליש בצורה שגויה את הטענה של הצד הנגדי לטענה שלך. לדעתי צריך להראות את מה שהראית לא מנורמל (לא בדקתי).

  2. קליר פאת' לוקה בעוד הופעה של WAAW וגם של קליר פאת' ושיקוציות. מצד אחד כישרון נדיר מצד שני שיקוץ שכיח חחחחחח
    למרות הקליר פאת' המאבס מרחק משחק מהפלייאוף. יהיה חבל עם יגיעו למקום השישי רק כדי לפגוש בגאון, שם לוקה וקיירי לא יוכלו לתת קליר פאת' כי אחרת מארי יחגוג. דווקא גאפורד יכול להרגיז קצת את הגאון עם האסל, אבל מארי והגאון כנראה ינצחו ב5/6.
    בכל מקרה צריך פלייאוף כדי שלוקה יוכל לקחת MVP וקיד יוכל לומר שהוא יותר טוב מג'ורדן, משה רבנו ישו מוחמד ובודהה גם יחד.

        1. תפש אותי איזה קוביד מסריח וחשבתי שזו הזדמנות להוריד קצת את המינון בהופס.
          ראית איזה עגל רודי גובר? הוא צריך להיזהר שלא יגמור כמו אנאס פרידום קנטאר.
          גם אייטון יוצא עגל.

          1. מאוד שמח לראות שהכל בזיידר דוקי רזי.
            גילרי שאל עלייך.
            גובר עגלה,יזרקו אותו מהליגה מהר.
            אייטון עגל איכותי

        2. טוב שאתה בריא, עדיין לא חייבים להחזיק לבד את הבלוג החי . . .
          גובר עם הסימן של הכסף? לפעמים אין לו פילטרים (למרות שכאן קצת ניפחו את זה לדעתי).
          אייטון ממשיך להתפספס

  3. אנשים חכמים, שגם נלחמו איתנו בעבר, וגם היו חלק מהמערכת, כמו פרסטי וקר, מקפידים להפסיד לנו, למרות שהנסיבות לא נראות כמחייבות זאת. הם כנראה יודעים מה טוב להם לטווח הארוך. מקור לאופטימיות עבורנו. תודה רבה עמיחי אחלה סיקור.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט