איך שהזמן עובר, והנה חלפה לה כבר חצי עונה.

זה התחיל כאסקפיזם בעקבות המלחמה הקשה שפרצה לחיינו, ועכשיו זה כבר הלחם והחמאה הרגיל שלנו.

נדמה שכל עונה עולה כמות הכישרון בליגה, והקרב על כניסת מצטייני העונה נהיה קשה במיוחד.

בחרתי 20 שחקנים שלטעמי היו המשמעותיים ביותר לקבוצתם שנכנסו לדירוג, אבל אציין שחקנים נוספים שהיו מאוד קרובים להיכנס וראויים לכבוד.

כללי מפתח לכניסה:

1. שחקן מחוייב להגיע למינימום של 30 משחקים.

2. השתדלתי להכניס שחקנים שמשחקים בקבוצות עם מאזן חיובי. היו בודדים שהגיעו עם קבוצות במאזן שלילי, אבל המאזן הוא כמעט חציוני, ובהחלט ראוי שהשחקנים הללו ייכנסו לדירוג.

3. הקפדתי לא למקם 2 שחקנים מאותה קבוצה במקומות גבוהים, מכיוון לכוכב הראשי מגיע יותר קרדיט על ההישג שהוביל את קבוצתו, ולכוכב המשנה קרדיט נמוך יותר.

** כל הנתונים מתייחסים ל 41 המשחקים הראשונים, המהווים את חצי העונה במדוייק.

ראויים לאזכור:

זאיון וויליאמסון – מאזן: 24-17 / 33 משחקים. סטט': 22.2 נק' ב 61.8% טרו שוטינג, 5.8 ריב', 4.6 אס' על 2.6 איב'.

ברנדון אינגרם – מאזן: 24-17 / 37 משחקים. סטט': 21.4 נק' ב 57.7% טרו שוטינג, 5.4 אס' על 2.5 איב', 4.6 ריב'.

זאיון סוף סוף חווה עונה בריאה, וביחד עם אינגרם (ומקולום), יוצרים ביג 3 סולידי שמשלב סגל עמוק במיוחד שמתמודד על מקום ריאלי במערב.

פאולו באנקרו – מאזן: 22-19 / 41 משחקים. סטט': 22.8 נק' ב 53.9% טרו שוטינג, 7.1 ריב, 4.9 אס' על 3.3 איב'.

שחקן השנה השנייה של אורלנדו ביצע התקדמות יפה מהשנה הראשונה בכל התחומים, שהשיפור הבולט לעין הוא מעבר לקשת (מ29% ל35% לשלוש באותה כמות זריקות – 4).

הבחירה הראשונה של דראפט 2022 הינו שחקן קשוח שעובד גם בהגנה (אחת מהסיבות לכך שהמג'יק מדורגים במקום ה 3 ברייטינג הגנתי). שיחק השנה המון עם הרכב טלאים בעקבות פציעות לא נגמרות של שאר הסגל והיה לסלע האיתן של קבוצתו.

אורלנדו במאזן חיובי בגלל איש אחד ששמו פאולו באנקרו, שעוד נראה אותו בעתיד הקרוב כאחד מכוכבי הליגה האיכותיים שיש.

ג'וליוס רנדל – מאזן: 24-17 / 41 משחקים. סטט': 24.2 ב 56.1% טרו שוטינג, 9.2 ריב (2 התקפה), 4.8 אס' על 3.3 איב'.

שחקן הניקס הקשוח בעוד עונה טיפוסית: שומר טוב, תוקף את הצבע באגרסיביות ומוריד כמות נאה של ריבאונדים.

עקב האכילס שלו ממשיך להיות הקליעה מעבר לקשת (28% העונה על 5.3 זריקות למשחק), נתון שמשפיע באופן ישיר על היעילות הכוללת הבינונית שלו.

כמעט ונכנסו:

דמיאן לילארד – מאזן: 28-13 / 38 משחקים. סטט': 25.2 נק' ב 60.7% טרו שוטינג, 6.8 אס' על 2.5 איב', 4.4 ריב'.

דיים טיים עדיין לא התאקלם במילווקי במאת האחוזים. השילוב בינו לבין יאניס עדיין לא שם, אבל ברגעים המעטים שזה עובד זה נראה נהדר. הוא עדיין הסקורר שמילווקי חלמה עליו והוא מתעלה לא פעם במאני טיים.

לא נכנס לרשימה משני סיבות: חוסר יציבות ביותר מדי משחקים והגנה שערורייתית.

אלפרן שנגון – מאזן: 21- 20 / 41 משחקים. סטט': 21.9 נק' ב 58.9% טרו שוטינג, .9.1 ריב' (2.7 התקפה), 4.9 אס' על 2.6 איב'.

הסנטר הטורקי המכונה לא פעם "מיני יוקיץ", כבר בשנתו השלישית בליגה מוביל את יוסטון לעונה מפתיעה.

לא הרבה נתנו סיכויי לרוקטס להתמודד על מקום בפלייאין, אבל למרות זאת הם כן באיזור, תודות לשיפור המתמיד של שנגון, בעיקר כסקורר וכמנהל משחק משני.

קארל אנתוני טאונס – מאזן: 30-11 / 40 משחקים. סטט': 21.8 נק' ב 63.3% טרו שוטינג, 8.8 ריב' (1.5 התקפה), 3.1 אס' על 2.8 איב'.

רודי גובר – מאזן: 30-11 / 40 משחקים. סטט': 13.3 נק' ב 65.5% טרו שוטינג, 12.4 ריב' (3.5 התקפה), 1.1 אס' על 1.6 איב', 2.1 חסימות.

הניסויי של טאונס וגובר מקבל השנה ציון מעולה. הראשון ביגמן סקורר שמרווח מבחוץ אך לא שומר טבעת טוב, השני ניזון משאריות בהתקפה, אך מגן טבעת עילאי שמחפה על קאט בתחום. (בעל מניות רבות בכך שמיני מובילה את הליגה ברייטינג הגנתי – מועמד פוטנציאלי לזכייה נוספת בתואר שחקן ההגנה של העונה).

שניהם משאבות ריבאונד (21.2 ריבאונד מתוכם 5 בהתקפה יחדיו). כדי לנצח אותם, קבוצות ייצטרכו למצוא פיתרון ליכולת הכבירה שלהם בתחום.

כולם תוהים מה מיני שווה בפלייאוף, אבל בעונה הסדירה לפחות יש סימן קריאה אחד גדול, הרבה בגלל שני הביגמנים שלה.

קריסטפס פורזינגיס – מאזן: 32-9 / 30 משחקים. סטט': 19.1 נק' ב 65.3% טרו שוטינג, 6.8 ריב' (1.5 התקפה), 2 אס' על 1.6 איב ו 1.8 חסימות.

ג'יילן בראון – מאזן: 32-9 / 38 משחקים. סטט': 23.3 נק' ב 58.5% טרו שוטינג, 5.2 ריב', 3.5 אס' על 2.6 איב'.

הלטבי שהגיע בקיץ מספק לקבוצה בדיוק את מה שהיא הייתה צריכה: גבוה סקורר בעל יכולת קליעה מעבר לקשת ומגן טבעת טוב. לראשונה בקריירה הוא משחק בקבוצה מאוד מוכשרת, והוא מנצל את תשומת הלב של שחקני היריבות ביתר שחקני הקבוצה על מנת להיות הרבה יותר יעיל מבעבר. (66% לשתיים, שיא קריירה בפער משמעותי).

בראון ביחד עם פורזינגיס מהווים את הצלע השנייה והשלישית בקבוצה. בראון נותן את מה שהוא יודע כבר כמה שנים: הגנה אישית טובה ו 20 נקודות פלוס למשחק.

פול ג'ורג' – מאזן: 27-14 / 39 משחקים. סטט': 23.6 נק' ב 60.6% טרו שוטינג, 5.6 ריב, 3.6 אס' על 2.1 איב', 1.6 חטיפות.

הרובין של קוואי עושה בדיוק את מה שהוא יודע כל הקריירה: הגנה אישית טובה וקולע באיזור ה 20-25 נקודות למשחק. השנה הוא עושה את אותו הדבר, רק ביעילות שיא מבחינתו. משלוש הוא מדייק בכמעט 42% בווליום של 8.6 זריקות לערב. (3.6 שלשות מוצלחות), שגם מטווח שתי הנקודות הוא בעונה השנייה בטיבה מבחינתו. (51%).

הצירוף של הארדן לתמהיל של הקליפרס עובד וג'ורג' נהנה מכך באופן ישיר עם העונה האפקטיבית בקריירה.

לאורי מרקנן – מאזן: 21-20 / 31 משחקים. סטט': 24 נק' ב % 64.8 טרו שוטינג, 8.8 ריב' (2.4 התקפה), 1.8 אס' על 1.1 איב'.

כבר עונה שנייה שיוטה מרסקת את כל התחזיות והפרשנים, ושוב נמצאת באיזורי הפלייאין. היא משופעת בכמה שחקנים צעירים מוכשרים (בעיקר ווקר קסלר וקיונטה ג'ורג'), ובשחקנים שקבוצות התייאשו מהם שמפתיעים לטובה (קולינס,סקסטון,כריס דאן).

משחק ההתקפה של יוטה נשען על מרקנן כגבוה סקורר סופר יעיל ללא אחוז שימוש גבוה, שקולע נהדר מעבר לקשת (3.2 שלשות מוצלחות בכמעט 40%).

לכל חלקי הקבוצה חלק נכבד במיקום של יוטה במערב הקשוח, אבל הגבוה הפיני של המורמונים זכאי לקרדיט משל עצמו.

טופ 20:

20. טייריס מקסי – מאזן: 28-13 / 40 משחקים. סטט': 26 נק' ב 57.9% טרו שוטינג, 6.7 אס' על 1.6 איב', 3.7 ריב'.

הגארד הנמרץ של פילי בעוד עונה של שיפור עצום מהעונה שלפני. עזיבתו של ג'יימס הארדן פינתה את הבמה למקסי שלקח את ההזדמנות בשתי ידיים. העונה הוא כבר סקורר איכותי בליגה ומנהל משחק אחראי מאוד.

השילוב שלו עם אמביד הוא אחד מהטובים בליגה, והוא בהחלט יכול לראות את עצמו כשחקן המשתפר של העונה.

במשחקים שאמביד החמיץ, שיחק פחות טוב וקבוצתו הפסידה לא מעט, מה שהוריד אותו קצת בדירוג.

19. סטף קרי – מאזן: 18-22 / 37 משחקים. סטט': 26.7 נק' ב 62.2% טרו שוטינג, 4.9 אס' על 3.1 איב', 4.2 ריב'.

גולדן סטייט נמצאת בירידה תלולה, קליי יום אחד טוב – יום שני גרוע, וויגינס העונה חושך, דריימונד חונק כל מה שזז, הצעירים עוד לא בשלים לקחת את המושכות וסטיב קר נראה חסר אונים. בסופו של יום כולם נושאים עיניים לסטף, והעונה הוא מעט פחות טוב מהרגיל. היו לו עונות קליעה טובות ומדוייקות יותר, אבל הבעיה העיקרית שלו היא היציבות. לצד משחקים גדולים שלו, יותר מדי משחקים הוא לא פוגע בהתקפה ונראה חסר אנרגיה.

עוד נורה אדומה אצלו היא כמות האסיסטים הנמוכה בקריירה בפער משמעותי, דווקא בעונה שכולם מצפים ממנו לייצר גם לאחרים.

ועדיין, איכשהו בציפורניים הוא מחזיק את הלוחמים באיזור הפלייאין וזה ראוי להערכה, למרות הירידה ביכולת.

18. לברון ג'יימס – מאזן: 20-21 / 37 משחקים. סטט': 24.7 נק' ב 61.3% טרו שוטינג, 7.5 אס' על 3.4 איב', 7.2 ריב'.

המלך ביחד עם דיוויס סוחבים סגל מאוד בינוני שמתקשה להתרומם. ג'יימס מזמן לא משקיע בהגנה בעונה הרגילה ולא דומיננטי כבעבר. הוא בעיקר שומר כוחות לפלייאוף (בתקווה שיגיעו לשם), אבל הכישרון, הנסיון והמנהיגות עדיין שם בגדול.

17-16. דומנטאס סאבוניס – מאזן: 23-18 / 41 משחקים. סטט': 20.1 ב 65.1% טרו שוטינג, 12.7 ריב' (3.4 התקפה), 7.9 אס' על 3.3 איב'.

17-16. דיארון פוקס – מאזן: 23-18 / 35 משחקים. סטט': 28 נק' ב 58.1% טרו שוטינג, 5.8 אס' על 2.6 איב', 4.1 ריב, 1.6 חטיפות.

סאבוניס כבר כמה שנים ממצב את עצמו כסנטר התקפי מגוון שמנהל משחק נהדר וקוטף ריבאונדים בכמויות. השנה הוא משפר את שני התחומים הללו עוד קצת.

עקב האכילס של השועל לאורך הקריירה היה ונשאר הקליעה מעבר לקשת. השנה זה ממש לא כך. הוא צולף 3.3 שלשות למשחק ב 39%. (שניהם שיאי קריירה בפער ניכר משאר העונות).

אחד הצמדים האיכותיים בליגה שמובילים את סקרמנטו לעוד עונה טובה במערב הקשוח.

15-14. קווין דוראנט – מאזן: 23-18 / 34 משחקים. סטט': 28.9 נק' ב 64.2% טרו שוטינג, 5.7 אס' על 3.3 איב', 6.2 ריב'.

15-14. דווין בוקר – מאזן: 23-18 / 32 משחקים. סטט': 27 נק' ב 60.9% טרו שוטינג, 7.7 אס' על 2.8 איב, 4.8 ריב'.

הראשון בעונת קריירה מבחינת אחוזי שלוש עם 47% כאלה, השני לקח על עצמו את תפקיד הרכז במשרה מלאה ומציג יכולת משובחת ומפתיעה בתחום, מבלי לפגוע כמעט ביכולתו כסקורר.

כוכב הקבוצה השלישי בראדלי ביל היה פצוע או חלוד בחצי הראשון של העונה, והשניים הללו לקחו על עצמם את הפיקוד ומוליכים את הסאנס לשמינייה הראשונה במערב הצפוף.

13. קוואי לנארד – מאזן: 27-14 / 37 משחקים. סטט': 23.7 נק' ב 62.8% טרו שוטינג, 6 ריב, 3.6 אס' על 1.6 איב, 1.6 חטיפות.

לנארד סוף סוף בריא ומשחק הרבה העונה, ושהוא משחק הוא ממש טוב בכדורסל. הוא לא בעונה גדולה מבחינת מספרים, אבל מתי שהקבוצה זקוקה לו וצריכה שהוא ייתעלה, הוא שם בשבילה ביג טיים.

12. אנתוני אדוארדס – מאזן: 11 -30 / 38 משחקים. סטט': 26 נק' ב % 58.3 טרו שוטינג, 5.4 ריב, 5 אס' על 3.4 איב', 1.3 חטיפות.

הבחירה הראשונה בדראפט 2020 משתפר מעונה לעונה באיטיות אך בהתמדה. הוא נמצא בעונה היעילה ביותר עד כה (38% מעבר לקשת ו84% מהעונשין – שיאי קריירה), בנוסף יחס האיבודים – אסיסטים לא מהמשובחים, אך במגמת עלייה קטנה גם כן. תוסיפו לתערובת הגנה אישית טובה ותקבלו סופרסטאר צעיר בהתהוות.

כבר בעונתו הרביעית, הוא בעל הבית של הקבוצה הטובה במערב, דבר שמלמד על איכותו.

צפוי לעלות מעלה מעלה בדירוג כשייצבור נסיון עם השנים.

11. באם אדבאיו – מאזן: 24-17 / 31 משחקים. סטט': 21.7 נק' ב 57% טרו שוטינג, 10.7 ריב (2.2 התקפה), 4.2 אס' על 2.5 איב.

הסנטר הקשוח של מיאמי הוא השחקן המרכזי שלה בעונה הסדירה והסיבה למאזנה הנאה. גי'מי באטלר בתקופה זו משחק בחצי כח ורוב הנטל עובר לבאם.

הנתונים היבשים שלו לא מדהימים אבל המנהיגות, הקשיחות וההגנה (הגורם העיקרי לכך שההיט מדורגים 9 ברייטינג הגנתי), הופכים את באם לשחקן הגנה – התקפה מהשלמים בליגה.

העשירייה הפותחת:

10. דונובן מיטשל – מאזן: 25-15 / 31 משחקים. סטט': 27.8 נק' ב 59.3% טרו שוטינג, 5.9 אס' על 2.7 איב, 5.5 ריב, 2 חטיפות.

מיטשל בעונה די מוזרה עד כה. שכל הסגל בקליבלנד היה בריא, הוא שיחק פחות טוב, והקבוצה לא הרשימה במיוחד. מהרגע שכוכבי הקבוצה דריוס גרלנד ואוון מובלי נפצעו, הוא העלה הילוך ומשחק בצורה מופלאה. בהיעדר רכז הקבוצה גרלנד, מיטשל לוקח על עצמו לייצר יותר לאחרים (עונת שיא באסיסטים), נותן הצגות וסוחב את קליבלנד למרחק נגיעה מצמרת המזרח ולמקום מכובד בעשירייה הראשונה.

9. ג'ייסון טייטום – מאזן: 9 -32 / 38 משחקים. סטט': 27.1 נק' ב 60.9% טרו שוטינג, 8.5 ריב', 4.5 אס' על 2.7 איב'.

טייטום בעונה אישית וקבוצתית נהדרת (מקום ראשון בליגה). עושה מה שהוא יודע כבר כמה שנים טובות. קולע נהדר, מוריד ריבאונדים בכמויות ושומר טוב מאוד.

למה הוא לא גבוה יותר ברשימה? כי הוא משחק בקבוצה עם החמישייה הטובה בליגה, וגם כי ברגעים המעטים שבוסטון נקלעת למשבר קטן באמצע משחק, הוא לא תפקד בצורה המיטבית ביותר.

8. אנתוני דיוויס – מאזן:  20-21  / 39 משחקים. סטט': 25.1 נק' ב 61.7% טרו שוטינג, 12.2 ריב' (3.1 התקפה), 3.6 אס' על 2.3 איב', 2.5 חסימות.

דיוויס באחד מחצאי העונה הבריאים ביותר שלו בקריירה, מזכיר למי ששכח, שהוא בריא וזמין הוא אחד הטובים בליגה. הגנה של איש אחד, שבמידה וישחק מספיק משחקים יהיה פייבוריט לתואר שחקן ההגנה של העונה.

מלבד דיוויס, לברון וריבס אין באמת שחקן שדרווין האם יכול לסמוך עליו. היכולת הכבירה של דיוויס העונה מחזיקה את הלייקרס מעל המים, שאלמלא הגבה היו קורסים מזמן.

לא דורג גבוה יותר, עקב המאזן החצוי של קבוצתו.

7. ג'יילן ברנסון – מאזן: 24-17 / 39 משחקים. סטט': 25.8 נק' ב 58.9% טרו שוטינג, 6.4 אס' על 2.3 איב', 3.8 ריב'.

הגארד הקשוח של הניקס בעונת קריירה בנקודות, באחוזי שלשות (42%), בקליעות מוצלחות עם הווליום הגבוה בקריירה (2.8 צליפות על 6.6 זריקות מעבר לקשת).

כל תקרת זכוכית שחשבו שהוא לא יכול לפרוץ, ברנסון ניפץ. הוא לא רק המוציא לפועל העיקרי של הקבוצה, הוא גם המנהיג הבלתי מעורער שלה, כזה שברגעים הקשים הולכים אליו שדברים לא מסתדרים, והוא בדר"כ לא מאכזב.

6. טייריס הליברטון – מאזן: 24-17 / 33 משחקים. סטט': 23.6 נק' ב 63.3% טרו שוטינג, 12.5 אס' על 2.6 איב, 4.2 ריב'.

מדינת ישראל הוקמה ברוח מגילת העצמאות. אינדיאנה פייסרס הנוכחית הוקמה ברוח טייריס הליברטון.

כבר בגיל 23 הוא מוביל קבוצה מאוד צעירה ובוסרית למקום בפלייאוף, שכמעט כל מהלך בהתקפה עובר דרכו. הקצב שבו הוא משחק מהפנט, ומה שעוד יותר מדהים, זה שלמרות המשחק ההרפתקני שלו, הוא ממעט לאבד כדורים.

השילוב של סקורר טוב ביעילות גבוהה (3.4 שלשות מוצלחות למשחק ב40%), עם יחס אסיסטים – איבודים מטורף בשחקן אחד, שם את אינדיאנה המפתיעה במקום בפלייאוף ואת הליברטון שישי בדירוג.

חמשת הגדולים:

5. ג'ואל אמביד – מאזן: 28-13 / 31 משחקים. סטט': 35 נק' ב 64.9% טרו שוטינג, 11.4 ריב' (2.5 התקפה), 5.9 אס' על 3.7 איב', 1.9 חסימות.

הסנטר הקמרוני של פילי הינו הסקורר הכי טוב בליגה בפער משמעותי, והוא עושה זאת ביעילות גבוהה מאוד. קולע נהדר מבחוץ, מחצי מרחק, בתוך הצבע ואמן בלסחוט עבירות ללא הרף. (12 למשחק וקולע אותן ב 88%).

השנה ניק נרס הפך אותו למנהל משחק משני נהדר מהפוסט שמזין את חבריו. קשה עד בלתי אפשרי לעצור אותו, שהוא מעניש על כל עזרה שמגיעה.

היה מדורג גבוה יותר, אם לא היה נעדר מהתקופה האחרונה שבה קבוצתו הפסידה לא מעט משחקים.

4. ניקולה יוקיץ' – מאזן: 28-13 / 40 משחקים. סטט': 25.5 נק' ב 65.3% טרו שוטינג, 11.8 ריב' (2.8 התקפה), 9.3 אס' על 2.9 איב'.

הג'וקר בעוד עונה סופר יעילה ומגוונת, מוביל את החבורה מדנבר לעוד עונה בצמרת המערב.

נראה שיוקיץ' משחק על אוטומט ובעיקר ממתין עד הפלייאוף, ששם כבר יעלה הילוך נוסף.

3. לוקה דונצ'יץ' – מאזן: 24-17 / 34 משחקים. סטט': 33.6 נק' ב 61.4% טרו שוטינג, 9.1 אס' על 3.9 איב', 8.1 ריב'.

לוקה בעונה האישית הכי איכותית ויעילה שלו, שבה הוא קולע 4 שלשות למשחק ב38% עם 10.4 זריקות מעבר לקשת (כולם שיאי קריירה). בנוסף יחס האסיסטים – איבודים הוא הטוב בקריירה.

השילוב שלו עם קיירי אירווינג נראה טוב עד כה, ודאלאס נמצאת בדרך הנכונה לפלייאוף, הרבה בגלל השיפור של לוקה.

2. יאניס אדטוקומבו – מאזן: 28-13 / 39 משחקים. סטט': 31.2 נק' ב 65% טרו שוטינג,11.4 ריב' (2.7 התקפה), 5.9 אס' על 3.6 איב'.

הפריק של מילווקי בעוד עונה מפלצתית. היו הרבה סיבות טובות לכך שמילווקי לא תהיה בצמרת הגבוהה במזרח: קשיי התאקלמות של לילארד בקבוצה, העובדה שמילווקי נחלשה משמעותית בהגנה בעקבות עזיבתם של הולידיי וגרייסון אלן (מדורגת 19 ברייטינג הגנתי), ושמידלטון לא מזכיר את הכוכב שהיה לפני הפציעה. יאניס משנס מותניים ומנצח לא מעט משחקים קשים בעצמו, ולפעמים גם מחלץ את קבוצתו מפיגורים ובורות גדולים מאוד.

העובדה שלמרות כל הבעיות מילווקי נמצאת גבוה בצמרת זו תעודת כבוד גדולה לפריק.

ה MVP: שיי ג'ילג'ס אלכסנדר – מאזן: 28-13 / 40 משחקים. סטט': 31 נק' ב 64.9% טרו שוטינג, 6.3 אס' על 1.9 איב', 5.7 ריב', 2.3 חטיפות.

SGA בעונה פנומנלית. מוביל את אוקלהומה הצעירה למקום מפתיע מאוד בצמרת המערב הקשוח. גרף ההתקדמות של הקבוצה הוא הרבה מעבר לכל הציפיות תודות לגארד הקנדי המצויין שלה.

שחקן שלם הגנתית והתקפית שהחיסרון היחיד שאפשר לציין לחובתו, הינו הקליעה מעבר לקשת ( 3.5 זריקות ב32%). אבל יש לו אינספור דרכים אחרות לייצר סלים: במידריינג' מדוייק מאוד, בכניסות חתוליות לסל (60% לשתיים – הטוב בקריירה בפער עצום), בסחיטת עבירות רבות.

היכולת שלו להבין מתי הקבוצה זקוקה לו ומתי לא, שייכת לגדולים ביותר.

שיי הינו שחקן קלאץ' נהדר שבמשחקים צמודים מתעלה וסוחף את קבוצתו חסרת הנסיון לניצחונות קשים.

כל המעלות הללו שמתקבצות לשחקן אחד מופלא, הופכות את שיי ג'ילג'ס אלכסנדר ל MVP הכי ראוי שיש.