הקדמה:
מטרת דירוג זה נועדה לבדוק את השחקנים בעלי ריצות הפלייאוף הדומיננטיות ביותר שהסתיימו באליפות.
נוסחת דירוג השחקנים השתנתה באופן ניכר.
דייקתי את שיטת ניקוד ההגנה נכון יותר, ועדכנתי זאת בקרב השחקנים הרלוונטיים.
בנוסף, נתתי ניקוד מתאים לשחקנים בעלי יחס אסיסטים-איבודים טוב, לעומת שחקנים אחרים שמרבים לאבד/למסור פחות.
תנאי המינימום על מנת להיכלל ברשימה:
1. רק השחקנים שהובילו את קבוצותיהם לתואר יימדדו.
2. ניקוד המינימום על מנת להיכנס לרשימה הינו +45. הניקוד נמוך מבעבר, מכיוון ששינוי שיטת ההגנה ושינוי שיטת ניקוד האס' נוקשות יותר.
שיטת הדירוג:
למעשה נוסחת הדירוג השתנתה הפעם לא מעט, שכפי שציינתי, שיטת ההגנה ושיטת האסיסטים השתנו באופן משמעותי.
מעבר לכך, שיטות הנקודות והריבאונד לא השתנו כלל, כולל בתקופת העבר הרחוק.
הנוסחה:
נקודות שמשתלבות עם %TS – כולל את כל תקופות הליגה
לדוגמא: שחקן שקלע 25 נק' ב-TS של 52%, מחלקים 52 ב-50 (שהוא ממוצע היעילות), ומקבלים את היחס 1.04, שבו כופלים 25 נק' שהשחקן קלע, ומקבלים 26 נק' בשילוב עם יעילות שמתווספות לחישוב הכללי. כנ"ל במקרה של %TS שלילי – מחלקים ב-50, ומכפילים את היחס (השלילי) שמקבלים בנק' שקלע השחקן.
אסיסטים/איבודים
אסיסט שווה 2 נק' פוטנציאליות בסופו של מהלך מוצלח. (גם אס' לשלשה נחשב כ-2 נקודות מכיוון שהוא תלוי יותר ביכולת של השחקן הקולע מאשר באסיסט של השחקן המוסר, לעומת הקליעה לשתי נקודות שהיא יותר שוויונית).
על אותו עיקרון גם איבוד כדור שווה 2 נק' פוטנציאליות שלא התממשו, לכן אנו מפחיתים את מספר האסיסטים במספר האיבודים ואז מכפילים ב 2. (כנ"ל במקרים של יותר איבודים מאסיסטים).
לדוגמא: שחקן א' שמסר 8 אס' ואיבד כדור בודד : 7 = 1 – 8, לאחר מכן: 2*7= 14 נק' סה"כ.
שחקן ב' שמסר 10 אס' ואיבד 5 כדורים: 5=10-5, לאחר מכן: 2*5 = 10 נק' סה"כ.
** שחקן בעל יחס אס'-איב' טוב יותר, ייזכה לניקוד גבוה יותר.
בשנים שלא צויינו מספר האיבודים, מס' הדקות יתורגמו למספר האיבודים. (כל 10 דק' שווה לאיבוד כדור).
ככל שהשחקן שיחק יותר כך הוא יאבד יותר, אבל מי שאינו רכז יקוזז ממנו איבוד 1 לטובתו, מכיוון שהוא פחות מחזיק את הכדור בהתקפה ובכך ייפחתו סיכוייו לאיבוד כדור.
לדוגמא: רכז שמסר 8 אס' ושיחק 41 דקות החישוב יתבצע כך: 3.9=8-4.1, לאחר מכן: 2*3.9= 7.8 נק'.
לשחקן שאינו רכז, דהיינו בעל 3.1 איב', החישוב יתבצע כך: 4.9=8-3.1, לאחר מכן: 2*4.9= 9.8 נק'.
ריבאונד הגנה והתקפה
ריבאונד התקפה מהווה פוזשן נוסף, ומכיוון שפוזשן נוסף שווה בקירוב לנקודה אחת, כל ריבאונד התקפה שווה נקודה. ריבאונד הגנה מביא גם הוא לפוזשן, אך מכיוון שקל יותר להשיגו וערכו נמוך מריבאונד התקפה, הוא יהיה שווה למחצית ממנו: דהיינו 0.5 נק'.
לדוגמא: שחקן קלט 8 ריב' הגנה ו2 התקפה יקבל 4 נק' על ההגנה + 2 נק' על ההתקפה. סה"כ 6 נק' על סך כל הריבאונדים.
** בשנים שלא צויינו פילוח הריבאונדים:
בהיעדר נתוני פילוח ריב' הגנה והתקפה ייחשב שעל כל 2 ריב' הגנה ייחושב ריב' התקפה אחד.
לדוגמא: שחקן הוריד 9 ריב' כללי, אזי הוא הוריד 6 הגנה (השווים 3 נק') ו3 התקפה (השווים 3 נק'). סה"כ: 6 נק' על סך כל הריבאונדים.
בתקופה הישנה (עד סוף שנות ה60) היו פחות שחקנים מסיביים וגבוהים, וכך נוצר מצב שמומחי ריב' (עצומים בכל תקופה), כמו ווילט וביל ראסל קלטו יותר ריב' בין היתר, מכיוון שלא הייתה להם מספיק תחרות בתחום.
למרות זאת, כשלעצמם הם מומחי ריבאונד שהיו בוודאות בטופ בתקופה זו או בכל תקופה אחרת, מכיוון שהם היו חיות צבע אתלטיות עם חוש נהדר לריבאונד, שגם אף אחד לא התקרב לממוצע הריב' שלהם בתקופתם כלל.
במקרה של השניים בלבד יקוזז מהם רבע מהריב' הכללי, כך שמצד אחד יורד להם ניקוד על תחרות נמוכה בתחום, אך ההורדה היא סבירה ומכיוון שהם ריבאונדרים איכותיים, הם עדיין ייזכו לניקוד גבוה המתאר את כישורם ההולם בתחום.
לדוגמא וילט/ראסל הורידו 20 ריב', מקזזים להם רבע ונשאר להם 15 ריב' כללי שאיתם מחלקים ב3 (ממשיכים מפה בשיטה הנ"ל שהוסברה לשאר השחקנים בתקופה זו). 10 ריב' הגנה השווים 5 נק' + 5 ריב' התקפה השווים 5 נק'. סה"כ: 10 נק' על סך כל הריבאונדים.
הגנה:
** אזכיר שמדד ההגנה חל על כל התקופות כאחד.
הגנה קשה "לכמת", הגם שיש שחקנים שחוסמים וחוטפים בכמות גבוהה, אך זה לא מעיד בהכרח על איכותם בהגנה. (כמו כן יש תקופות שניתן לחסום ולחטוף יותר, אך אין זה אומר שהם שחקני הגנה נעלים משחקנים ששיחקו בתקופות שפחות היה ניתן לחסום ולחטוף).
על מנת להעריך טיב של שחקן הגנה, בכלל לא מספיק להסתמך רק על בחירות לחמישיות ההגנה, אלא מחוייב להסתכל על התמונה הכוללת. לבחון זאת באופן "מקובע", יוצר לעיתים רבות עיוות של המציאות.
אני לוקח בחשבון מס' פרמטרים:
1. בחירות לחמישייה ראשונה ושנייה בשנים הקרובות להובלת השחקן את קבוצתו לתואר. (בלי "קיבעון" למספר בחירות מסויים ולתחימת זמן של הבחירות).
2. בדיקת הפרופיל הפיזי של השחקן – ניטור יכולותיו הפיזיות והאתלטיות, המשפיעות על האימפקט ההגנתי שלו.
3. הערכה עד כמה השחקן היווה את העוגן ההגנתי של קבוצתו.
4. חסימות וחטיפות אינם חזות הכל כלל, אבל כן אקח אותן בחשבון בצורה מושכלת ומידתית בעת הצורך.
5. תשומת לב לגילו / מצבו הגופני של השחקן. לא אתן ניקוד דומה לשחקן הנמצא במצב פיזי השונה מהתקופה שהיה בשיאו. במקרה זה אתן לאותו שחקן ניקוד בטיר שלפני הטיר המקורי שהוא היה בשיאו.
את הענקת הניקוד אחלק ל 4 טירים:
שחקן הגנה בינוני ומטה – שחקנים אלו לא ייקבלו ניקוד כלל.
שחקן הגנה טוב – שחקנים אלו יקבלו הוספה של 5 נק'. (לא מחוייב בהכרח בבחירות לחמישיות ההגנה בטיר זה על מנת ששחקן יקבל את הניקוד).
שחקן הגנה מצויין – שחקנים אלו יקבלו הוספה של 10 נק'.
שחקן הגנה עילית – שחקנים אלו יקבלו הוספה של 15 נק'.
** האימפקט ההגנתי של שחקן גבוה המגן על הטבעת גדול יותר מהאימפקט ההגנתי של שחקן פרימטר, ולכן יש לקחת זאת בחשבון.
רק הביגמן עם היכולות המצטיינות ביותר בתחום ההגנתי יכול להיחשב בטיר של "שחקן עילית", ולקבל את מקסימום הניקוד: 15 נק'. ביגמן ברמה אחת פחות ייסתפק ב 10 נק'.
שחקן הפרימיטר המצטיין ביותר בהגנה ייקבל הוספה של 10 נק'. שחקן פרימיטר ברמה אחת פחות ייקבל הוספה של 5 נק'.
ריצות האליפות הדומיננטיות ביותר (+45)
שחקן | נק' | אס' | ריב' | הגנה | סה"כ |
1. ווילט (67') | 23.6 | 10.6 | 14.6 | 15 | 63.8 |
2. יאניס (21') | 36.1 | 4.2 | 7.8 | 15 | 63.1 |
3. מייקל (91') | 37.3 | 11.8 | 3.7 | 10 | 62.8 |
4. האקים (95') | 36.9 | 2.8 | 6.1 | 15 | 60.8 |
5. קארים (80') | 38.9 | 1.2- | 7.7 | 15 | 60.4 |
6. דיוויס (20') | 36.8 | 2 | 6.1 | 15 | 59.9 |
7. יוקיץ' (23') | 37.8 | 12 | 8.5 | 0 | 58.3 |
8. דאנקן (03') | 28.5 | 4.2 | 9.7 | 15 | 57.4 |
9. לברון (20') | 35.7 | 9.6 | 6 | 5 | 56.3 |
10. שאקיל (00') | 34.1 | 1.4 | 10.3 | 10 | 55.8 |
11. קוואי (19') | 37.7 | 1.6 | 5.7 | 10 | 55 |
12. מג'יק (87') | 26.4 | 18.8 | 4.7 | 5 | 54.9 |
13. ראסל (62') | 23.2 | 2.4 | 13.2 | 15 | 53.8 |
14. בירד (86') | 31.8 | 11.2 | 5.6 | 5 | 53.6 |
15. קובי (01') | 32.6 | 5.8 | 4.5 | 10 | 52.9 |
16. מקהייל (86') | 31.6 | 0 | 5.7 | 15 | 52.3 |
17. דוראנט (17') | 38.9 | 3.6 | 4.5 | 5 | 52 |
18. וויד (06') | 33.6 | 3.6 | 3.5 | 10 | 50.7 |
19. האבליצ'ק(68') | 26.9 | 8 | 5.7 | 10 | 50.6 |
20. וולטון (77') | 19.1 | 5.2 | 9 | 15 | 48.3 |
21. מוזס (83') | 30.5 | 3.2- | 10.6 | 10 | 47.9 |
22. ריד (70') | 24 | 0.4- | 9.2 | 15 | 47.8 |
23. קרי (17') | 37 | 6.6 | 3.7 | 0 | 47.3 |
24. גארנט (08') | 22.1 | 2.4 | 6.7 | 15 | 46.2 |
25. פיפן (91') | 24.3 | 5.2 | 5.5 | 10 | 45 |
שחקנים בעלי עונות דומיננטיות נוספות (+45)
1. מייקל (91') – 62.8 / (93') – 60.2 / (92') – 57.5 / (97') – 52 / (96') – 51.5 / (98') – 51.4.
2. האקים (95') – 60.8 / (94') – 55.9.
3. קארים (80') – 60.4 / (71') – 54.2.
4. דאנקן (03')- 57.4 / (99') – 48.2 / (05') – 47.9 / (07') – 47.8.
5. לברון (20') – 56.3 / (12') – 55.1 / (16') – 54.5 / (13') – 52.5.
6. שאקיל (00') – 55.8 / (01') – 54 / (02') – 49.4.
7. מג'יק (87') – 54.9 / (85') – 52.4 / (88') – 50.4 / (82') – 46.3.
8. ראסל (62') – 53.8 / (63') – 51 / (65') -50.8 / (61' , 66') – 49.8 / (60') – 45.5.
9. בירד (86') – 53.6 / (84') – 49.4.
10. קובי (01' , 09') – 52.9 / (10') – 50.8.
11. דוראנט (17') – 52 / (18') – 48.8.
12. האבליצ'ק (68') – 50.6 / (74') – 48 / (69') – 46.6.
תודה
רואים שהמודל שלך הולך ומשתכלל עם הפוסטים.
מה יהיה השלב הבא? נמזג אותך בבינה המלאכותית?
🙂
כרגע הוא בינה מלכותית לא ראית איזה מקום השקץ?
🙂
יפה מאד. רק,שהשקץ גבוה מידי תוריד אותו כמה מקומות. גם דאנקן גבוה מידי
דאנקן היה מופלא ב03'.
גם אם השקץ היה מקום אחרון, היית מבקש להוריד אותו מקום😉
דאנקן אף פעם לא גבוה מדי .. הפוך.. בכל דיון על הגדולים ביותר הוא לא מוערך מספיק בעיניי…
+1966
בשמינייה הפותחת ever
אהבתי את הניתוח
נותן חותמת סטטיסטית לשחקנים שבמבחן העין הם הגדולים מכולם.
הדבר היחיד שהפריע לי בעין היא התמונה הראשית.
לייקרס, לייקרס ועוד פעם לייקרס…..
ווילט הגיע לליקרס בשלהי הקריירה.
לברון ג'יימס היה הכי דומיננטי בקליבלנד (שם לקח אליפות עם נגרים) וגם במיאמי.
קצת תמונת PR לעיר המלאכים… מתאר לעצמי שזו הכי טובה שמצאת…..
🙂
תודה.
אין ספק שהגרסה של לברון במיאמי או קליבלנד טובה יותר, אבל בפלייאוף 20' סטטיסטית הוא היה אפקטיבי יותר.
(דווקא בעונות שהוא לא זכה בקליבלנד הוא היה אפקטיבי הכי הרבה מכל היתר, אבל זה לא נכנס לדירוג).
לווילט הייתה רק עונה אחת כזו?! הוא לא מופיע בין אלו שהיו להם לפחות שתי עונות מעל 45 נק' מדד.
תגובה זו הובאה בטעות כאן וצ"ל תגובה עצמאית כפי שהובאה בהמשך.
תודה על כל הכתבות האלה, שנותנות פתח לדיונים.
אני מסכים עם רזי שהשיטה משתפרת, אבל בעיני הבעיה המרכזית של השיטה היא שרירותיות, כלומר, יש נתונים שבהם אתה נצמד לסטטיסטיקה היבשה ויש כאלה שאתה מקבל החלטות איך לדרג, לפעמים בגלל מחסור בסטטיסטיקה רלוונטית ולפעמים מסיבות אחרות, אבל אז זה יוצא שרירותי מדי לפעמים. למשל – התאמת כמות האיבודים לפי דקות אולי הכרחית כי אין סטטיסטיקה רלוונטית, אבל ההנחה להוסיף לרכז איבוד אחד על פני מי שאינו רכז היא שרירותית מאוד, ויש פתרונות טובים יותר
תודה. מה שלא היה אפשר למדוד, הלכתי עם ההגיון הבריא. בכל מקרה מרחב הטעות הוא די קטן.
צריך טבלה של כל העונות עם לפחות 45 ואז רואים באמת כמה שווה עונה מסוימת כי למשל העטנה הטובה ביותר של בירד במדד היא במיקום נמוך כי ישנם עומות שלא רשומים כמו עומות נוספות של מייקל ואחרים הממוקמות גבוה יותר.
יש לציין כמובן שמיקום גבוה יותר במדד אינו רטמר בהכרח שהשחקן הזה כדורסלן טוב יותר מכל מי שמדורג אחריו. בירד למשל כדורסלן גדול יותר מכמה וכמה שחקנים שמדורגים לפניו.
*העונה הטובה יותר של בירד במדד זה היא למעשה במיקום נמוך יותר ממה שמופיע כי ישנן עונות שלא מופיעות כמו עונות נוספות של מייקל.
נכון, אבל דירגתי את זה לשחקן מסויים. יש מעל ל 50 תוצאות שעברו את הרף, לציין כל אחד מהם בנפרד זה יותר מדי. ציינתי אותם כתוצאה סופית "בעונות הנוספות".
כמה עונות הגיעו לרף וכמה הגיעו לפחות ל-50 נק'?
אפשר לעשות טבלה של העונות עם לפחות 50 נק' מדד ואז יש פחות והמספר יותר עגול ולא היית צריך להינעל על 45.
50 זה רף גבוה מדי. הרבה תותחים לא ייכנסו לשם. 45 זה רף נוקשה ומכובד שרק כוכבים עליונים ייכללו בו.
לא מעט שחקנים אגדיים בקושי עברו את ה50.
כמובן שמיקום גבוה/נמוך, אין פירושו שהשחקן טוב /פחות משחקן מסויים. (לא עלה על דעתי שדיוויס הרכרוכי טוב מבירד היסטורית, פשוט נתן פלייאוף אחד דומיננטי מאוד).
מטרת הפוסט לשם פירוט ריצות הפלייאוף הדומיננטיות שהסתיימו באליפות. ופירוט תרומת השחקנים באותה ריצה.
לווילט הייתה רק עונה אחת כזו? הוא לא מופיע בין אלו שהיו להם לפחות שתי עונות עם לפחות 45 נק' מדד.
הוא זכה ב2 אליפויות. בפילי הוא היה בשיאו ולכן הוא במקום הראשון, בלייקרס הוא היה כבר אחרי השיא ולא עבר את הרף +45.
הכתבה סופר מקצועית .
מזל שלא נותנים את הנוסחאות בהן השתמשת בבגרות 5 יחידות. מסכנים התלמידים שהיו צריכים לענות על השאלה.
הכתבה ברמה של פרוייקט.מאוד מושקעת . והכי חשוב מאוד מהנה.
תודה רבה.
תודה רבה.
מעניין אותי לדעת איפה לברון של השנים שהפסיד בגמר בקליבלנד נכנס.
תוכל לרשום את הציון שלו?
אולי גם את של ווילט בשנים החזקות שלו כשהפסיד לבוסטון?
ואולי גם את עונת ה-MVP הראשון של ווסט, שזכה למרות שהפסיד בגמר?
ביקשת, קיבלת.
לברון (15') – 54.7 / (17') – 60.3 / (18') – 61.7.
ווילט בשנה היחידה שפגש את בוסטון בגמר (היה בווריורס), שהיה בשיאו בעונת 1964 – 64.6.
ווסט (69') – 54.6.
עכשיו קלטתי שאתה חידבתי רק זוכים באליפות. במשך הקריאה זה נשכח ממני.
תודה.
מרשים מאוד
גם או י הדברים האתו מאוד מעניינים. ומאודמםתיע שלראסל כמה עונות כאתו לעומת אחת לווילט.
לא הבנתי אותך??
תיקנתי את תגובתי.
*גם אותי הדברים האלו מאוד מעניינים. ומפני שלווילט שתי אליפויות בלבד, אז הוא לא יכול להגיע ליותר מפעמיים…
הוא זכה גם ב72' נגד הניקס, אבל לא עבר את הרף.
ווסט, ביילור ווילט הודחו פעמים רבות על ידי ביל ראסל והסלטיקס, שברוב הפעמים הסדרות היו צמודות מאוד ויכלו ללכת אליהם. (מה שהיה יכול להרים אותם מבחינה היסטורית).
צריך להזכיר שהניצחון של ווילט ב 67' על בוסטון הגדולה מאוד חשוב היסטורית, כי הוא היחיד ששבר את רצף האליפויות של בוסטון ששלטה בדומיננטיות בעשור זה. להבדיל מווסט וביילור שהיו שניהם שחקני טופ 5 בליגה באותה קבוצה ולא השכילו לנצח את בוסטון אפילו פעם אחת.
כל הכבוד על ההשקעה. תודה רבה.
מעניין מאוד. אז אתה אומר שכוכבים שלקחו אליפות היו מאוד דומיננטיים וגם שיחקו בקבוצות טובות…
קצת קשה לי לנתח את זה, כי רק בתגובות ציינת כמה שחקנים שהיו דומיננטיים אבל לא זכו באליפות,
וחסרים פה נתונים של היריבים (למי היה מדד הכי טוב בקבוצה שהפסידה ? והאם הוא יותר טוב משל המנצח, או שפשוט הקבוצה המנצחת היתה יותר טובה ?)
תודה.
נתונים של היריבים פחות רלוונטי לטעמי. להשוות בין שחקנים שאחד ניצח עם קבוצתו ואחד הפסיד זה לא פייר ונכון.
שחקן בקבוצה טובה יותר, מן הסתם שממוצעיו יהיה מעט נמוכים משחקן שהוביל קבוצה פחות מוכשרת שבה הוא צריך להיות דומיננטי כל הזמן.
אם תרצה, אני יכול לחשב לך ניקוד של שחקן שהפסיד בשנה כזו או אחרת.
בס"ד
תודה רבה, ממש מושקע.
מה המספרים של ראסל כשהפסיד בגמר.
תודה.
לא הבנתי אותך?
בס"ד
אשמח לנציון של ביל ראסל, כשהפסיד בגמר.
להערכתי פעמיים.
ראסל הפסיד בגמר פעם אחת נגד ההוקס בעונת 1958. הציון שלו: 39.5.
סליחה, אבל חישוב ההגנה הוא לא רק שרירותי ועצלני אלא גם בלתי אפשרי לחלוטין
מה שאתה אומר הוא שיש שחקנים כן 15 נקודות בהגנה ויש שחקנים עם אפס נקודות. מעגל למעלה ל-1 ועדיין, אתה אומר שהטובים ביותר נתנו אימפקט של פי 15 לפחות בהגנה מהשחקנים אחרים
זה כמו שתיקח שני שחקנים טובים שמשחקים 35 דקות למשחק, ובהתקפה אחד יקלע פי 15 מהשני
נו באמת
וכשאני מסתכל באופן פרטני , השרירתייות הכה סובייקטיבית עוד יותר ברורה. אין סרט בעולם שהאימפקט ההגנתי של מקהייל במקום ה 16 גדול פי שלושה מזה של דוראנט ב 17. פיפן ולאןנרד עם 10 בלבד זה גם לא רציני