1. הטור השבוע לא יתחיל עם המשחק הטוב ביותר שקיבלנו השנה (נגיע לזה בהמשך), הוא יתחיל דווקא עם מאמן, פרנק רייך, שפוטר אחרי 11 משחקים בלבד בתפקיד. מדובר באירוע חריג מאוד (היי, אפילו אורבן מאייר החזיק 13), אבל לא מדובר רק על היכולת של הפנת'רס ששיחקה תפקיד, מדובר על משהו עמוק יותר, ולבעיה קוראים דייויד טפר.
נתחיל מההתחלה. טפר הוא איש עסקים מצליח מאוד שהחליט להיכנס לתחום הספורט. הוא אומנם לא מהאיזור, אך גם הוא זיהה את העלייה המטאורית של שארלוט, צפון קרוליינה ובנהירה של התושבים אליה. כן, כבר לא מדובר באיזור ("המשולש") שיודע לספק יריבויות קולג', אנחנו כבר מדברים על השוק העולה בארה"ב. לכן, המשקיע הנבון יעשה בשכל אם ייכנס לבעלות על קבוצת הפוטבול (הספורט הרווחי בארה"ב) והכדורגל (הספורט העולה, שהכניסה אליו יכולה להיות דומה לכניסה לבעלות ב-NBA בשנות ה-90), וטפר שעשה את הונו בניהול קרן הון-סיכון, יודע לזהות הזדמנות שהיא מגיעה אליו (בהיבט הזה הוא כבר הצליח).
אם נתעלם רגע משארלוט FC ונתרכז רק בפאנת'רס, אז טפר הגיע עם הרבה תקווה אחרי שהחליף את מייסד הקבוצה, ג'רי ריצ'רדסון, שהסתבך לא אחת באירועים עם רגע גזעני והטרדות מיניות של עובדות הארגון (וגם פסל אחד בדמותו שהציב בכניסה לאיצטדיון), אבל כאמור ללא רקע בניהול קבוצות ספורט. הרי בסוף אך ליגה לא תבדוק את היכולת של הבעלים החדש להצליח בתפקידו, רק אם יש לו מספיק כסף כדי לקנות אותה (ע"ע מארק קיובן ומירים אדלסון)…
אז בחמש השנים מאז רכש את שתי הקבוצות הוא כבר פיטר חמישה מאמנים (וארבעה ב-18 החודשים האחרונים), וקרוליינה, שרק לפני 8 שנים שיחקה בסופרבול, נראית כמו הבדיחה של הליגה.
אז אומנם "זה הכסף שלו" וכל הג'אז הזה, אבל טפר מתגלה לאחרונה כטיפוס מאוד בעייתי, שעלול לקחת את המועדון הזה לתהומות שיהיה קשה מאוד לצאת מהן (גם לזה נגיע עוד מעט). עכשיו השאלה אם יידע לתקן את דרכיו ויידע לתת את המושכות למישהו שיודע לנהל קבוצות ספורט, או שימשיך לעשות עוד ועוד טעויות אז שיצליח או ייבחר לעזוב את התחום לגמרי. איך זה ייגמר? אני מניח שנחכה ונראה.
2. אני לא נכנס רגע לשאלה המקצועית האם פרנק רייך היה צריך להישאר כמאמן (היה ברור לכולם שהוא הולך בפגרה), רק מנסה להכניס את הפיטורים שלו לקונטקס הנכון. כשחתם על חוזה בקבוצה ההסכם בינו לבין טפר היה שהוא לא יכול להביא מאמנים "שלו", אלא שהמועדון יזהה את העוזרים הטובים ביותר שיש בשוק בכל עמדה, ללא קשר להתאמה למאמנים האחרים, ושהבעלים יעשה הכל כדי להביא אותם. ואכן, באמת קיבלנו את סגל "חלומות" של מאמנים "עולים" בכל תפקיד כמעט.
בהמשך, הודיעו לרייך שהוא אינו יכול לקחת חלק בבחירת הק"ב הבא של הקבוצה, ושטפר וה-GM כבר סימנו את ברייס יאנג כשחקן שייבחר ראשון בדראפט. ההחלטה הזאת היתה כל כך הזויה גם בזמן אמת, הלכה נגד כל מה שההיגיון אומר (לדוגמה: רייך צריך ק"ב גבוה כדי שההתקפה שלו תעבוד) שרבים מהדיווחים סרבו להאמין שזה יקרה. כמה הזוי? מאמן הק"ב של הקבוצה, ג'וש מק"און (שפוטר ביחד עם רייך) פרסם וידאו לפני שמונה לתפקיד בו הוא משתפך על סי ג'יי סטראוד:
למעשה רייך עשה בדיוק את מה שטפר ביקש ממנו, הכל כולל הכול, אבל הוא נענש על כך שזה לא עבד. ומזה האוהדים של הפנת'רס צריכים להתחיל לחשוש.
3. עם ננסה לתת היגיון להחלטה הזאת, אז בעצם מדובר בהחלטה של טפר לעשות Double Down על ההחלטה שלו לבחור את יאנג על פני סטראוד. בה כזכור ויתר על הרבה מאוד כדי לקפוץ מהמקום ה-9 בדראפט לראשון (אגב, ה-GM של שיקאגו סיפר בזמנו שיידע שיקבל יותר מקרוליינה, כי הכיר את טפר וידע שהוא "לחוץ"):
4. השאלה הנשאלת מי יהיה המאמן שיסכים לקחת את המשרה. הדיווחים הראשוניים מדברים על בן ג'ונסון מתאם ההתקפה של דטרויט, אך אותו ג'ונסון סרב לקחת את המשרה בפעם הקודמת שהיא נפתחה. אני מניח שזאת תהיה החלטה של הרבה מאמנים גם הפעם.
5. הגיע הזמן לדבר על פילדלפיה כמועמדת רצינית לזכייה בסופרבול. הם אומנם היו שם בשנה שעברה, אך מעטים האמינו שיוכלו לשחזר את העונה הקודמת, בעיקר לאחר עזיבה של שחקנים משמעותיים. אבל לאחר שבחמשת המשחקים האחרונים הצליחו לנצח טוענות לכתר כמו מיאמי, דאלאס ובשבועיים האחרונים גם את קנזס סיטי ובאפלו, יש סיכוי לא קטן שלאחר המשחק מול סן פרנסיסקו נראה את האיגלס כקבוצה הראשונה בסיכויי הזכיה של סוכנויות ההימורים.
6. בצד השני היה מדובר בהפסד היסטורי. האיגלס איפשרו לבילס להשיג 505 יארדים ובאפלו הריצו 27 מהלכים יותר מיריבתם ועדיין הפסידו. בהחלט היה מדובר בהפסד היסטורי, שכלל בזבוז הזדמנויות משווע (כן, ג'יימס קוס, אני מדבר עליך) והחלטות מוזרות של המאמן, שירדפו את באפלו בהמשך העונה.
אבל אפשר וצריך גם לדבר על השיפוט במשחק הזה, שהיה מוטה מאוד לצד המנצח, וגרם לתחושה רעה מאוד (שוב) במשחק שהיו בו כל הדברים שאנחנו אוהבים בגללם פוטבול. אז כן, אני כבר נשמע כמו זקן נרגן שמעלה את הנושא שוב ושוב, אבל עבור שחקנים שמקריבים את עצמם שוב ושוב עבור ההנאה שלנו, ושהקריירה שלהם יכולה להסתיים בכל רגע נתון מגיע יותר.
7. שון פייטון ממשיך לחזק את המועמדות שלו למאמן העונה בכל מחזור שעובר, והמהפך שעשה מזכיר את זה של דטרויט מהשנה שעברה. אחרי שכבר הספדנו אותו, נותר רק להוריד בפניו את הכובע.
8. החלום של אוהדי פיטסבורג התגשם בשבוע שעבר, כאשר הקבוצה פיטרה את מאט קנדה כמתאם התקפה. התוצאות לא איחרו לבוא:
9. כמה גרועה העונה של מאק ג'ונס? ככה גרועה:
10. ונסיים עם זה:
משחק יום חמישי: סיאטל סיהוקס (5:6) אצל דאלאס קאובויס (3:8)
אנצל את המשחק הזה כדי להוסיף נקודה נוספת לטור שלי: דאק פרסקוט משחק כרגע כק"ב הטוב בליגה. אז נכון שהוא לא תמיד שיחק נגד קבוצות פלייאוף מובהקות, אבל ההפרש כל כך גדול מהאחרים, שזה משהו שחייבים לשים אליו לב:
במקביל, הקאובויס רוצים לשמור על רצף הניצחונות הביתי שלהם, שעומד כרגע על 13, והם מגיעים למשחק הזה כפייבוריטים מובהקים, כשסוכנויות ההימורים נותנים להם יתרון של תשע נקודות. ניצחון פה גם ישמור אותם בתמונת הזכיה בבית ה-NFC מזרח, כאשר הם יפגשו את האיגלס במחזור הבא.
בצד השני עדיין מלקקים את הפצעים לאחר ההפסד המשפיל בחג ההודיה לסן פרנסיסקו, כאשר הק"ב שלהם, ג'ינו סמית', כבר סופר שני משחקים רצופים ללא ט"ד. הפתרון שמצאו בסיאטל הוא מהלכים קצרים יותר, בהם סמית' ינסה לשחרר את הכדור מהר יותר, וינסה להימנע מסאקים שפוגעים בהתקפה (היו לט שש כאלה מול הניינרס). אם זה יצליח אולי נקבל משחק צמוד.
הימור: הקאובויס סוף סוף הבינו איך לסגור משחקים "בג'רי וורלד", וכנראה שגם הפעם הם יסיימו עם ניצחון.
תודה שחר , תענוג לקריאה. כל כך הרבה חומר מעניין .
פסיכי לגמרי מה שכתבת על הפנתרים. ובאמת לחשוב שרק לפני 8 שנים הם היו קבוצה עילית עם האוהד מספר אחד שלהם העונה לשם: וורדל סטפן קרי.
דנבר באמת ביצעה מהפך. הQB שלה מתחיל לחזור לעצמו לאחר שנתיים דיי שחונות. מסקרן.
על דאלס בכלל ופרסקוט בפרט חלה חובת ההוכחה. כל עונה ב5 שנים האחרונות הריטואל חוזר על עצמו. ובכן… כמעט כל עונה. הם טובים במהלך העונה ואז משהו קורה והם בקושי אם בכלל עוברים שלב בפלייאוף. עד שלא יגיעו לגמר הם קבוצת עונה רגילה.
לגביי השיפוט וזה תקף גם לגבי הNBA אבל בעיקר בפוטבול. יש לי תחושות נורא אמביולנטיות בנושא. מצד אחד צריך לשמור על השחקנים, בעיקר QB, מצד שני המשחק נהיה "רך" מידי וכמו שבריידי אמר השבוע זה גורם לשחקנים להיות בינוניים עיקב חוסר אימון מספק מצד המאמנים.
אני אוהב פוטבול קשוח , אבל גם אוהב לראות התקפה ודרייב איכותי… בחירה קשה.
אני אומר זאת כבר מספר פעמים , כמו שנה שעברה והרבה יותר השנה , פילי נראת כמועמדת ראשית לאליפות. היא קבוצה בשלה. יש לה הגנה טובה וקשוחה עם התקפה יציבה וטובה. תענוג לראות את המהלך שלה ליארד אחד. בלתי עציר. יש לה QB ממש טוב. כל שנה אני מופתע ממנו מחדש. כל שנה מרגיש שהוא התפתח עוד קצת.
אבל לאלוהי הפוטבול חוקים משלהם והכל יכול להיות בפלייאוף בעיקר פציעות.
אחת הסיבות שהפסקתי לצפות באיגרוף היתה השרירותיות בשיפוט, שם ההפסדים יכולים לסיים קריירה. לצערי, ה-NFL הולך בדרך הזאת. אז אולי אני לא אפסיק לצפות בפוטבול, אבל ההנאה שלי בהחלט תרד.
מסכים.
אבל בוא נהיה כנים, לאורך כל השנים בכל הליגות בכלל וב NFL בפרט במחזור ממוצע ישנם רק מספר משחקים ממש מעניינים שמושכים צופים ועיניין. ככה שרוב המחזור הוא דיי משעמם, עם הבלחות מידי פעם של מחזור ממש מעניין.
מצוין שחר! תודה.
🙏
אמרת פילדלפיה או שדמיינתי??
🤣
איזה פוסט, פשוט קורא ומתפלל שלא יגמר
רמה הכי גבוהה שיכולה להיות
פעם אריאל גרייזס בדב באזר היה מפרסם פוסט סיכום שבועי שהרגשתי אותו דבר לגביו, תודה שאתה מתעלה אפילו על זה
תודה!
אחחח…אריאל גרייזס, היה לו אתר נדמה לי לאחר שפרש מוואללה. ובכלל פעם אתר וואלה היה מקדש שלנו, של חובבי הNFL.
היום האתר… צהובון זה מחמאה שהייתי לכל הפורטל.
פילי כל כך טובים.
אז למה הם עשו לעצמם מנהג להיקלע לפיגור ואז לצאת ממנו.
2 minute drill זו לא תוכנית עבודה מומלצת לפליאוף
מתוך 10 ניצחונות 7 היו בסקור אחד , קבוצה קשוחה חבל על הזמן.
וכי שלמדנו כל זה יגמר ביום אחד שבו לא יצליחו לצאת מפיגור והשאלה רק מתי , הערכה שלי בינואר .
הם בהחלט עושים את הכל קשה, נחכה לראות איך הם ייראו מול דאלאס בשבוע הבא.
נגד הניינרס, נגד דאלאס הם עוד שבועיים
הולך ומסתמן – מועדוני הספורט המצליחים הם אלו שאף אחד לא שומע על הבעלים שלהם
אני לא מצליח להבין איך בעולם שבו מתקיימת הדאלאס קאובויס, יש בעלים שרוצים לנהל את הקבוצות שלהם בעצמם
.
הולך ומסתמן #2 – זוכרים שלפני שלוש שנים היה מחזור רוקיז שהבטיח נסים ונפלאות? חוץ מלורנס (1) נבחרו בסיבוב הראשון זאק וילסון (2), טריי לאנס (3), ג'סטין פילדס (11) ומאק ג'ונס (15) say no more
אני לא יודע מה אפשר או אי אפשר להסיק מזה חוץ מזה שנורא קשה לקלוע בקווטרבקים
.
הולך ומסתמן #3 – האיגלס הם אכן מועמדים בכירים לזכיה השנה. זו לא רק היכולת (ובאמת אין להם מערכים חלשים), זה גם הבטחון העצמי שלהם והיכולת לשדר בכל רגע נתון שהמשחק הוא שלהם לנצח או להפסיד
.
תודה רבה על עוד טור איכותי ומעניין
רוב הבעלים עשו את הכסף שלהם בתחומים אחרים, וכמו שלא נצפה שיש שעשה את הונו מאומנות יוכל לקחת קבוצה ולנהל אותה, כך גם מי שעשה את הונו בשוק ההון. לכן אני מעריך מאוד את ההחלטה של מירים אדלסון להשאיר את ניהול הקבוצה אצל קיובן.
.
זה מה שכתבתי ערב הדראפט על אותם קווטרבקים (אני אחזור על אותן מילים גם במחזור הדראפט הנוכחי, בו ייבחרו שני קווטרבים בבחירות הראשונות):
"סטטיסטית הסיכוי שכל חמשת הקווטרבקים יהפכו לשחקנים מובילים היא אפסית (רק תסתכלו על דראפט 2018 או זה של 1999). הדירוג שתראו כאן הוא לפי "הסיכוי" והכישרון שיש לאותם שחקנים להפוך לכוכבים בליגה, לא הסדר בו ייבחרו. גם סביר מאוד שתראו רבים מהם נכשלים, כי לא תמיד הדברים שאנחנו רואים במכללות מתרגמים למקצוענים, מיטש טרוביסקי וג'וש רוזן הם דוגמאות מובילות מהשנים האחרונות, אבל בהחלט לא היחידות."
https://hoops.co.il/?p=226802
אהלן תומר,
תסכים איתי שקווטרבק זה התפקיד הכי חשוב בפוטבול. לא חובה שיהיה לקבוצה QB טוב לקחת אליפות ( הרייבנז של 2001 וטמפה של 2003), אבל בד"כ לקבוצה שלוקחת אליפות או שמגיעה בעיקביות לשלבים גבוהים יש QB טוב. טום בריידי לפני שלושה שבועות הגן על הפטריוטס בליצק והארגון בטענה שקשה לארגון למצוא QB טוב, ועוד יותר קשה לגרום לו לשחק טוב, כלומר "לתפור" את התרגילים לפי החוזקות והחולשות שלו.
דבר נוסף יותר מכל תפקיד ושחקן אחר, ההגנה לומדת את ה QB היריב בצורה העמוקה ביותר. לכן לדעתי QB נמדד לאחר 2-3 עונות.
אני חושב שבשנים האחרונות הקבוצות פחות נותנות לQB להבשיל וישר זורקות אותו למים העמוקים של ה NFL שהוא הרבה יותר קשה מאשר מכללות. פעם היו נותנים ל QB ללמוד מאחורי ה QB הפותח , מאמנות אותו מבישלות אותו, לעיתים נשלח לליגת המשנה( נדמה לי שאין היום ל NFL ליגת משנה) ורק לאחר מכן פותחות איתו. היום מאמנים מפוטרים לאחר 2 עונות לא טובות ואין להם זמן לפתח QB הם צריכים תוצאות טובות בזמן קצר.
דוגמאות טובות זה ארון רוג'רס שהבשיל מאחרוי פארב נדמה לי 3 עונות לפחות. בריידי (בעל כורחו, הוא היה QB 4) היה היה מאחורי בלדסו עונה וקצת, כנ"ל ה QB סטיב יאנג הי גיבוי של ביג גו' 4 שנים, כמו גם מהומס שהיה עונה שלמה מאחורי סמית, ושיחק רק במשחק האחרון . לא חסרות דוגמאות צריך רק לנבור 🙂
מה שאני מנסה לומר זה שהיום ה QB לא מקבל זמן פיתוח כמו בעבר, ואיתה התוצאה של כישלון מתמשך בבחירה בעמדההכל כך חשובה הזאת .
אני לא מבין איך מאק ג'ונס לא מצליח העונה. היו לו 2 עונות לא רעות ,מה קרה העונה. הוא איבד ביטחון לחלוטין. כנראה שההגנות אכן למדו אותו והוא לא אותן.
מה שאמרת לגבי תקופת ההתאקלמות והלימוד של קווטרבקים נכון כללית אבל לא במקרה של טריי לנס שבעונה הראשונה שלו כמעט ולא שיחק
שחר, תענוג לקרוא אותך. אתה אחד מכוכבי האתר.
למדתי דבר חדש: שמותר להיות בעל שתי קבוצות ב-NFL. זה לא נוגד לכל הגיון?
בקשר לטפר, מארק קיובן הוא לא.
ודבר אחרון: האם הפסל של ג'רי ריצ'רדסון עדיין עומד שם ל"תפארת"?
הוא הבעלים של קבוצות הNFL והMLS של שארלוט. אם זאת, בעבר היתה בעלות צולבת על קבוצות (לדוגמה, הקרדינלס החזיקו שנים מניות של ברס).
.
לגבי ריצ'רדסון – טפר ניצל את המהומות בעקבות הרצח של ג'ורג' פלויד כדי להסיר את הפסל, כך שלא נראה אותו יותר…