עקיבא רובינשטיין היה אחד מהשחמטאים המובילים של ראשית המאה ה-20, כשכמה הסתעפויות בפתיחות שונות קרויות על שמו, ובוריס גלפנד, שמחשיב את רובינשטיין לשחמטאי העבר האהוב עליו, אף טען שרוב הפתיחות המודרניות מבוססות על רובינשטיין, אך הוא היה נחשב בעיקר למומחה במהלכי סיום, ובמיוחד בסיומות עם צריחים. רובינשטיין נחשב לאחד מהשחמטאים הגדולים ביותר שלא התמודדו בדו-קרב על אליפות העולם, כאשר לפרקים בראשית המאה הוא דורג ראשון בעולם.

המשחק הזה שוחק בטורניר לודז' ב-1907, בו זכה רובינשטיין במקום הראשון, נגד יריב צעיר ומוכשר בשם גרז רוטלוי, אז בן 18, שכמה שנים מאוחר יותר דורג 12 בעולם. בנוסף לניתוח כאן, ניתן לצפות בניתוח של אגדמטור, ויש גם ניתוח ארוך במיוחד של האמן הבינלאומי דיוויד פרוס (51 דקות) ועוד אחד של אמן בינלאומי אחר, ג'ון ברתולומיו.

לבן: גרז רוטלוי.

שחור: עקיבא רובינשטיין.

פתיחה: גמביט המלכה הנדחה. הגנת טאראש (D32).

ניתן לעקוב מסע אחרי מסע בקישור הבא: https://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1119679

1. d4 d5 2. Nf3 e6 3. e3 c5 4 .c4 Nc6 5. Nc3 Nf6

רוטלוי פותח עם רגלי המלכה, ואחרי 5 מסעים בגמביט המלכה הנדחה אנחנו מקבלים עמדה סולידית ביותר של הגנת טאראש, שהיא עד היום אחת מהאפשרויות הסולידיות להתמודד עם גמביט המלכה. 4 הרגלים במרכז ממתינים להחלטה של מי מהצדדים להכות אחד מהם, כשישנם שיקולים שונים בעד ונגד כל אחת מהאפשרויות. אם רגלי ד יכה את רגלי ג, יוכל הרץ להכות בחזרה ולהיכנס למשחק, ואילו אם רגלי ג יכה את רגלי ד יוכל היריב לעשות אותו דבר ולהפוך את הרגלי הזה למבודד. מצד שני, המתנה מגבילה את היכולת של הרצים להיכנס למשחק.

6. dxc5 Bxc5 7. a3 a6 8. b4 Bd6 9. Bb2 O-O 10. Qd2

רוטלוי הוא הראשון שמכה אחד מהרגלים במרכז ומאפשר לרובינשטיין לפתח את הרץ שלו, אך אחר כך נעזר ברגלים של אגף המלכה כדי להסיג חזרה את הרץ השחור של רובינשטיין ולפתח את הרץ השחור שלו. לאחר ההצרחה של רובינשטיין, מחפש רוטלוי מסע המתנה נוסף, כדי שלא להזיז את הרץ הלבן שלו כמה פעמים ברציפות, ומזיז את המלכה ל-ד2, מסע שזכה לביקורות רבות ומעולם לא שוחק שוב בעמדה הזאת. הסיבה לכך היא שמדובר במיקום קצת בעייתי עבור המלכה שתצטרך לזוז שוב אחרי שהעמדה תיפתח.

עם זאת, המנוע טוען שהמסע הזה הוא בסדר, גם אם לא הטוב ביותר, מה שמדגים את אחד ההבדלים בין אופן החשיבה של המנוע ובין זה של בני האדם. לפי ההמלצה של המחשב, ההמשך הנכון ביותר אחרי מהד2 מוביל להחלפה של רוב הכלים בדרך לסיום מאוזן לחלוטין לעומת עמדה מאוזנת כמעט לחלוטין גם קודם לכן, כך שזה לא נורא לדעתו. אולם, מנקודת מבט אנושית שלא מודדת מספרים, הלבן למעשה מעניק לשחור את היוזמה במתנה, והוא ינצל זאת היטב בהמשך.

Qe7 11. Bd3 dxc4 12. Bxc4 b5 13. Bd3

עכשיו רובינשטיין הוא זה שמזיז את המלכה למשבצת נוחה יותר, כשהוא לא צריך לחשוש מהאפשרות שהרץ ייחסם, מכיוון שהוא כבר פיתח את הרץ שלו, וכעת רוטלוי מפתח את הרץ במטרה להתכונן להצרחה, ולמעשה נאלץ לבזבז 3 מסעים רצופים עם הרץ – הפיתוח הראשוני, הכאת הרגלי והנסיגה חזרה. כעת, העמדה סימטרית כמעט לחלוטין, אך יש שתי נקודות יתרון לרובינשטיין – הראשונה היא העובדה שהוא כבר הצריח והשנייה היא המיקום העדיף של המלכה, כאשר זו של רוטלוי נמצאת בטור פתוח, מה שעלול לסכן אותה.

Rd8 14. Qe2 Bb7 15. O-O Ne5 16. Nxe5 Bxe5

רובינשטיין פותח עם הזזת הצריח לטור הפתוח ומאלץ את רוטלוי להזיז שוב את המלכה, כדי שלא תהיה חשופה לכל מיני איומים על אותו טור של הצריח. אחר כך מפתח רובינשטיין את הרץ, רוטלוי מצריח ורובינשטיין מחליף פרשים במרכז הלוח, מה שמזיז את הפרש שחסם את הרץ הלבן של רובינשטיין וממצב אותו עם שני רצים פעילים מאוד שעשויים לחולל הרבה נזק בהמשך. למעשה המצב אחרי ההצרחה של הלבן הוא סימטרי כמעט לחלוטין, אך השחור הרוויח 2 "טמפו" – פעם אחת במיקום של הצריח, שהוא כבר הספיק לפתח בניגוד ללבן, ופעם שנייה בעובדה שכעת זה התור שלו, בניגוד לעמדות סימטריות בהן התור הוא של הלבן שמתחיל קודם, והוא מנצל זאת היטב בהחלפת הפרשים, מה שהלבן כבר לא יכול לעשות.

17. f4 Bc7 18. e4 Rac8 19. e5

בשלב הזה עושה רוטלוי את השגיאה העמדתית המהותית. אמנם כבר קודם לכן רובינשטיין היה ביתרון קל בשל יתרון הטמפו והמיקום העדיף של הרצים, אך הניסיון של רוטלוי לקדם את רגלים ו' ו-ה' ולשלוט במרכז הלוח מסכן את המלך שלו, מכיוון ששני הרצים של רובינשטיין יכולים לאיים עליו עכשיו בלי שהרגלים יוכלו להגן, מפני שהם כמובן אינם יכולים לחזור אחורה. כך, ב-3 מסעים של רגלים הפכה עמדה כמעט שקולה לעמדה שבה רובישנטיין מחזיק ביתרון עמדתי מכריע. מכאן ועד הסוף מוצא רובינשטיין את המסע הטוב ביותר בכל אחד מהתורים שלו, וכך הופך את היתרון העמדתי לניצחון, כפי שנראה מיד.

Bb6+! 20. Kh1 Ng4 21. Be4 Qh4

הפרש של רובינשטיין נמצא תחת התקפה, אבל הוא קודם עושה שח עם הרץ ודוחק את המלך של רוטלוי לפינה. אחר כך מצטרף הפרש להתקפה, כאשר בשלב הזה הוא לא מוגן, אבל אם המלכה תכה אותו היא תפסיק להגן על הרץ הלבן והצריח יוכל להכות אותו. רוטלוי מגיב עם הזזת הרץ שיחסום את הרץ הלבן של רובינשטיין ויסיר את האיום של הכלי הזה, אבל המלכה מצטרפת להתקפה ומאיימת במט מיידי, אליו הלבן חייב להגיב.

כעת ללבן יש 2 אפשרויות תגובה שמונעות את המט בלי להקריב את המלכה – ז3 ו-ח3. רוטלוי שיחק ז3, אז את האפשרות הזאת נבחן בהמשך, ולצורך החידה הראשונה של היום, נניח שהלבן משחק את האפשרות השנייה, כלומר ח3. נעקוב אחרי ההצעות של המנוע להמשך ונקבל הקרבת טיב של הלבן, החלפת רץ בפרש והחלפת מלכות (צ:ג3 ר:ג3 ר:ה4 מה:ז4 מה:ז4 ג:ז4). מה המסע המנצח של השחור בעמדה הזאת, אותה נציג בתמונה הבאה, ומדוע?

22.g3 Rxc3!!

כאמור, רוטלוי בחר במסע ז3, ובעקבותיו רובינשטיין מכה את הפרש עם הצריח ומקריב את הצריח, אך בשונה מההסתעפות של ח3, כאן מקריב רובינשטיין גם את המלכה, כי רגלי ז יכול להכות אותה. אם רוטלוי יקבל את המלכה, כפי שאכן קרה, רובינשטיין יוכל לכפות מט, ובין כה וכה יש רק מסע אחד אחר שיכול למנוע את המט הכפוי, וזה ר:ב7, מה שמביא אותנו לחידה השנייה של היום – לו הלבן היה משחק ר:ב7, שמונע את האיום במט בגלל שהרץ כבר לא נוכח, מה היה המסע ששומר על היתרון של השחור?

כאן המקום לציין שהמנוע מזהה מסע אחד ששומר על היתרון המכריע של ההתקפה של השחור ועוד מסע אחד ששומר על יתרון קטן שלו לפי חישובי המנוע, אך מאפשר ללבן להגן על עצמו באופן שייאלץ את השחור לשחק מאוד מדויק כדי להגיע לסיום עדיף במעט. לכן, גם אם מבט על סטוקפיש יראה 2 מסעים שבהם המד מסומן בשחור, אפשר להצביע על מסע אחד טוב משמעותית מכל היתר, שהוא הפתרון של החידה הזאת.

23. gxh4 Rd2!!

כאמור, רוטלוי קיבל את ההקרבה של המלכה וזה מוביל למט כפוי, אבל רק אם רובינשטיין ימצא את ההקרבה הבאה שלו, והפעם הצריח. אם הלבן יזיז את המלכה מהשורה השנייה, צח2 יהיה מט, מכיוון שהרץ השחור של רובינשטיין סוגר על ז1. אפשרות אחרת היא לנסות מהז2, אבל אז הרץ הלבן של רובינשטיין יכה את זה של רוטלוי, ושוב אם המלכה תכה את הרץ היא תפסיק להגן על ח2 וכל מה שיישאר ללבן זה רק לדחות את הקץ על ידי הקרבות של כלים.

האפשרות שמעכבת את המט הכי הרבה היא צו2, כי אז הצריח עובר להגן על ח2 והמלכה יכולה להתמקד ברץ, אבל אז אחרי החלפת הרצים הפרש יכול להכות את הצריח ולעשות מזלג על המלך והמלכה, ולא רק שהוא מכה את המלכה, אלא שעדיין מדובר במט כפוי. כך גם האפשרות של הלבן להכות את הרץ עם הרץ שלו לא עובדת כעת, מכיוון שהצריח מכה את המלכה והשליטה שלו בשורה השנייה מובילה בעוד כמה מסעים למט ב-ח2.

24. Qxd2 Bxe4+ 25. Qg2 Rh3

לא התייחסנו לבחירה של רוטלוי בפועל, שהיא להכות את הצריח עם המלכה, ורובינשטיין מגיב עם הרץ הלבן שלו שמכה את זה של רוטלוי. הלבן יכול לחסום את השח עם הצריח או עם המלכה, וזה לא משנה למנוע שבכל מקרה סופר מט ב-4 מסעים, אבל הבחירה שלו לעשות זאת עם המלכה עושה את זה מורכב יותר. אם הלבן היה חוסם עם הצריח, המסע הנכון של השחור היה גם הפשוט ביותר – להכות את הצריח, אך כאן הלבן בחר לחסום עם המלכה, ולהכות מיד את המלכה יהיה מסע שיאבד עבור השחור את כל היתרון שלו – ר:ז2 מ:ז2 וההתקפה כולה הסתיימה כשהשחור נשאר עם רץ ופרש מול צריח – יתרון מינימלי במשחק מדויק.

אולם, עקיבא רובינשטיין מוצא את המסע הנכון – צח3. המלכה מרותקת ולא יכולה להכות את הצריח, ואילו אם היא תכה את הרץ שוב יוכל השחור לעשות את המט ב-ח2, מה שהוא יוכל לעשות גם בכל מצב אחר, מכיוון שהמלכה מרותקת על ידי הרץ והמלך לא יכול לזוז ולהסיר את הריתוק. לכן, הלבן יכול רק לעכב זמנית את המט עם הקרבת הרץ ב-ד4 והצריח ב-ו3, אבל רוטלוי עשה בשלב הזה את המתבקש ונכנע.