פריוויו 2023/4: ניו אורלינס פליקנס – סימני שאלה / מאנו

פריוויו 2023/4: ניו אורלינס פליקנס – סימני שאלה / מאנו

מאחר שהשקנאים נותרו יתומים אחרונים בפרויקט הפריוויו שלנו, התנדבתי לאמץ אותם ולכתוב את הפריוויו שלהם לעונה. הבעיה בסיפור הזה היא שאם יש מועדון שקשה לומר שעקבתי אחריו הרי הוא ניו אורלינס, אז אנחנו יוצאים לדרך עם לא מעט סימני שאלה.

העונה הקודמת

מאזן 42-40 שהספיק למקום ה-9 במערב ולהפסד במשחק הראשון של הפלייאין לאוקלהומה. המאזן היה ה-16 בטיבו בליגה, מה שנקרא מקום טוב באמצע, ולא מעט סטאטים של הקבוצה אכן מתאימים לתיאור הזה, אבל יש גם מספר נקודות מעניינות, ובהן:

נראה שההגנה הייתה טובה מההתקפה, כשהדיפנסיב רייטינג היה ה-6 בליגה, בעוד האופנסיב רק 21 בליגה. זה קשור, בין השאר, לכך שהקבוצה מדורגת במקום ה-2 בליגה בחטיפות, עם לא פחות מ-8.3 כאלה למשחק, וגם לכך שהיא הצליחה להגביל את מתחרותיה ל-33.9% מעבר לקשת, ההישג הטוב ביותר בליגה בעונה החולפת.

מצד שני, השקנאים קלעו רק 11 פעמים משלוש בממוצע למשחק, המקום ה-23 בליגה, כשהם זורקים רק 30 פעם בממוצע למשחק, המקום ה-29 בליגה, וקולעים 36.4 אחוז מהן, המקום ה-15 בליגה. כלומר השקנאים זורקים מעט יחסית, מדייקים באחוז בינוני למדי, ולכן בסופו של דבר קולעים מעט יחסית. קשה להצליח בצורה כזו בליגה של ימינו, וזה בהחלט משהו שהשקנאים צריכים לטפל בו.

מיותר לציין ששלישיית "לא אכפת להם", הרכב מוזיקלי משנות ה-70', תהתה "למה לא כל יום שבת?", ונראה שסוף סוף נמצאה התשובה לכך – השקנאים התקשו מאד בימי שבת בעונה החולפת עם מאזן 4-7 ביום השביעי. מתברר שבבסקטבול רפרנס מודדים גם את זה, לא ברור לי למה, אבל החלטתי לספר לכם.

על מנת להשלים את התמונה, ולא להשאיר אתכם תלויים באוויר, אציין שהשקנאים מצטיינים דווקא בימי רביעי עם מאזן 11-5. אם להמשיך עם השטות הזו, אפשר לציין שעבור האלופה מדנבר היום המועדף בשבוע היה דווקא שני שבו ניצחה 75% מממשחקיה. האם אפשר להסיק מזה שקבוצה המבקשת לשפר את סיכוייה לזכות באליפות צריכה להתאמץ בעיקר בימי שני? כמובן שלא, ולכן נפסיק עכשיו עם הבדיחה הזו. נו באמת.

הליינאפ הנפוץ ביותר אצל השקנאים, עם 358 דקות, כלל את טריי מרפי, מקולום, אינגראם, הרברט ג'ונס ויונאס. וודאי שמתם לב שזהו הרכב ללא זאיון, ואספר לכם שההרכב הנ"ל קולע, בממוצע, נקודה אחת פחות מהיריבה. הרכב שכולל את זאיון נמצא רק במקום הרביעי מבחינת דקות, מסתפק ב-113 כאלה, במסגרתו זאיון מחליף דווקא את טריי מרפי, אבל ההרכב הנ"ל קולע 5 נק' יותר מהיריבה.

אם מסתכלים על מדד האון/אוף דה קורט, כמו בתמונה להלן, מקלינינג דה גלאס, מגלים שהפרש הנקודות בין עם זאיון ובלעדיו, עומד על כמעט 8 נק' ומוערך כ"שווה" 19 ניצחונות נוספים במהלך העונה. אם נתייחס לנתון הזה לבדו, אפשר לומר שבמקום 42 ניצחונות בעונה השקנאים היו עומדים על 61 ניצחונות.

כמובן שהנתון הזה מטעה, הרי גם אם היה בריא זאיון לא היה משחק 48 דקות בממוצע במשחק, אבל אני חושב שזה מבהיר את הנקודה.

בעונה החולפת הסתפק זאיון ב-29 משחקים, ובהם שיחק 956 דק' כלומר 32 דק' למשחק. אז נכון ש-32 דק' למשחק זה לא מעט, אבל אני רוצה להציע לכם פרמטר חדש בשם דקות בממוצע למשחק "ברוטו" שמחושב על ידי חלוקה של סך כל הדקות של השחקן ב-82 משחקים. במקרה של זאיון נחלק 956 דקות ל-82 ונקבל כ-11 דקות בממוצע למשחק "ברוטו". כלומר, במשחק ממוצע זכתה ניו אורלינס להנות משירותיו של הכוכב הגדול שלה למשך 11 דקות בלבד. קשה לנצח ככה בכדורסל.

אפשר להשוות לנתון של לברון בפרמטר הזה – כ-23 דקות. וזה עוד לברון, כן? שחקן בן 200 שנמצא

ב-day-to-day almost everyday…

נדמה לי שאפשר להסכים שאם הנתון של זאיון היה דומה לזה של לברון השקנאים היו הופכים, כנראה, מקבוצה בינונית לקבוצה טובה.

אבל זה לא רק זאיון אלא גם אינגראם – הבחור שיחק העונה רק 45 משחקים, ובסך הכל 1538 דקות שמביאות לפחות מ-19 דק' בממוצע למשחק "ברוטו". כלומר במשחק ממוצע "ברוטו" השקנאים משחקים 18 דק' בלי זאיון ואינגראם על הפרקט. תמונות קשות.

רוצים להמשיך? אין בעיה – מבין שלושת השחקנים בסגל שמשכורתם גבוהה מ-30 מיליון דולר – זאיון, אינגראם ומקולום – שני הראשונים, ביחד, שיחקו 74 משחקים ו-30 דקות בממוצע "ברוטו" למשחק, בעוד השלישי, ודווקא הקשיש מביניהם, שיחק 75 משחקים ו-32 דקות בממוצע "ברוטו" למשחק, כלומר יותר משני הראשונים ביחד…. אי אפשר להצליח בצורה כזו.

אם אני לא טועה נטען שהשקנאים היו המועדון הפציע ביותר בליגה בשנים האחרונות, והושמעה טענה שייחסה זאת לכך שהצוות הרפואי של המועדון טיפל הן בשקנאים והן בקבוצת הפוטבול המקומית, ככל הנראה על מנת לחסוך בהוצאות או משהו כזה, אבל שוב אם אני לא טועה, לאחר מכן השקנאים "רכשו" צוות רפואי שלם מפיניקס או משהו כזה. האם המצב השתפר כתוצאה מכך? לא יודע, אבל כך או אחרת בריאים הם לא, השקנאים.

מה נשתנה?

לא יותר מדי, אבל אין סיבה שלא לשמוע קצת ג'אז בזמן שאנחנו סוקרים את הסגל

המאמן ווילי גרין יתחיל את שנתו הרביעית בקבוצה.

עזבו – דבונטה גרהאם, ג'קסון הייז, ג'וש ריצ'ארדסון וגארט טמפל הותיק. לא נשמע לי כמו אסון גדול.

הגיעו – הרוקיז ג'ורדון הוקינס, גארד מיוקון, בבחירה ה-14, ואי.ג'יי לידל פורוורד מאוהיו בבחירה ה-41, וגם קודי זלר הותיק שהגיע ממיאמי. גם כאן אין חדשות, נצורות או פלאי פלאות.

נשארו – הצעירים שהתבגרו בשנה אחת – אלבראדו, נאג'י מארשל והרברט ג'ונס (25), זאיון וטריי מרפי (23), קירה לואיס (22), וגם דייסון דניאלס, פוינט גארד מאוסטרליה, רק בן 20 אבל יתחיל את עונתו השנייה בליגה. בצירוף מקרים נדיר, במקביל הזקנים הזדקנו בשנה אחת בדיוק, בעיקר מקולום (32) ויונאס (31), אבל הם לא ממש קשישים, אז לא הגיל מהווה מקום לדאגה.

אז מה כן? – נראה שאם יחול שינוי כלשהו בהישגיהם של השקנאים הוא ינבע, לטוב או לרע, מעד כמה יצליחו לשמר את השלד המרכזי שלהם בריא ובכושר.

תנאי ראשון הוא שזאיון ואינגראם ישחקו 60-70 משחקים בעונה, וסד"ג של 30 דק' במשחק.

תנאי שני הוא שהקבוצה תתחבר… נשמע מובן מאליו, לא נכחיש זאת, אבל צריך להבין שכשהשחקנים המרכזיים שלך פצועים כל הזמן קשה מאד לגרום לקבוצה להתחבר, להבין מהם ההרכבים הנכונים ומי מתאים ליד מי. האם הקומבינציה של זאיון, אינגראם ומקולום היא שלם השווה יותר מסך כל חלקיו או שמא ההפך הוא הנכון? יכולות להיות דעות לכאן ולכאן, אבל האמת היא שהבסיס העובדתי – משחקים, דקות משותפות, דקות בפלייאוף ובמאני טיים – כל כך מצומצם שקשה מאד לענות על השאלה הזו באופן רציני. אם אני ווילי גרין ושואלים אותי על הרכבים ושיטות משחק, מה אני עונה? אם אני דייויד גריפין ושואלים אותי מי על המדף, מה אני עונה? אם אני דייויד גריפין ושואלים אותי על ווילי גרין, מה אני עונה? כאמור, סימני שאלה רבים ותשובות מבוססות אין.

אז כן, יש בסגל מספר שחקנים ראויים שאני מחבב, בראשות חוזה אלבראדו, שנהנה מקווי אופי מאנואיסטים, יונאס החביב, הרב ג'ונס המדובר, ואפילו לארי נאנס ג'וניור הקופצני, אבל האמת היא שגם בתום הסקירה הזו סימני השאלה נותרו על כנם, ועדיין אין לי שמץ של מושג איך הקבוצה הזו תראה בעונה הקרובה.

מה שבאופן טבעי מעביר אותנו לתחזית:

פסימית

זאיון שובר את רגלו עוד במחנה האימונים. אינגראם נחבל בברך ימין בדצמבר. השקנאים מסיימים עם מאזן 24-58 וזוכים בבחירה השביעית בדראפט. "יש לנו הרבה על מה לחשוב הקיץ", מסביר דייויד גריפין, "אנחנו לא פוסלים אף אפשרות".

ריאלית

זאיון ואינגראם משחקים, ביחד, ב-100 משחקים בעונה, מקולום עושה מקולום, אלבראדו נבחר לשחקן המשתפר של העונה, הרוקיז נהנים מהרבה דקות והקבוצה מנוצחת שוב בפלייאין.

אופטימית

זאיון, שעד כה עומד על 29 משחקים בממוצע לעונה… מתאושש מהפציעה, ומוכיח שהפעם גם הכין את עצמו לעונה, שהוא משחק ב-70 משחקים במהלך העונה, ומציג 28 דק' ברוטו בממוצע למשחק. אינגראם מחרה מחזיק אחריו. מקולום מצטרף לשניים האחרונים, הם תורמים 75 נק' ביחד בממוצע למשחק, והתקשורת מתחילה לדבר על הביג-3 של ניו אורלינס. במקביל אלבראדו והרברט ג'ונס משביתים את הקו האחורי של היריבות, כשיונאס ונאנס אוטמים את הצבע. השקנאים מסיימים במקום השלישי במערב, ווילי גרין נבחר למאמן השנה.

בסיבוב הראשון של הפלייאוף מארחים השקנאים את הלייקרס. דייויד גריפין מסביר ש"סוף סוף אנחנו רואים את הקבוצה שחשבנו עליה בזמן הטרייד על איי.די". דייויס, מצידו, נוקע את הקרסול במשחק הראשון והשקנאים מנצחים 4-1 בסדרה. "לא, אין לי רגשות רעים כלפי הלייקרס", מסביר אינגראם המאושר, "בסופו של דבר זה עסק, אבל אני בהחלט שמח להעפיל לשלב הבא". הסיבוב השני כבר קשה יותר, כשהלוחמים מנצחים את הלהקה הצעירה במשחק השביעי. "עוד נחזור לכאן", מבטיח זאיון העייף, "רעבים ורזים מאי פעם".

מקורות: בסקטבול רפרנס

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. תלויים בצוות הרפואי… צריכים לשמור את זאיון ואינגרם בריאים…
    זאיון שוב עם הפרה-סיזן ע"ש סימונס… עובד סופר קשה ועומד להתפוצץ סוף סוף… הגיע הזמן של זאיון לפני שהביקורות כלפיו יגרמו לו ליפול לאבדון
    קבוצה סופר מוכשרת (ולדעתי בחרו מצויין בהוקינס בדרכים) אבל חייבים דקות משחק ביחד של הכוכבים

  2. תודה מאנו על פריוויו משובח. כשיש בקבוצה יותר סימני שאלה מקריאה זה תמיד בעייתי. באמת סימני השאלה הבריאותיים סביב שני האנשים שאמורים להיות הכוכבים בקבוצה מקשים לנחש מה יהיה.. הולך על בין פלייאין להדחה בסיבוב ראשון. עוד עונה שזאיון לא יגיע לפחות לאזור 55-60 משחקים כבר תתחיל להפוך סימני שאלה לסימני קריאה..

  3. ייראו טוב עד הפציעה של זאיון.
    אם לא ייפצע ויצליח לגרור אותם לפלייאוף זה ייגמר ברגע שייפגשו בקבוצה עם ניסיון ממשי במעמד

  4. סיקור משובח למרות שלל הקושיות
    אותי עניינה להקת "מה אכפת להם" שלא הכרתי(למרות שאת השיר כן).
    זה מזכיר לי שאני והחברים הקמנו את "חבורת דובוני מה'כפת לי" שעם העקרונות שלה אני חי עד היום….
    🤣

  5. תודה רבה על הפריוויו.
    ניו אורלינס קבוצה מתעתעת.
    כוכבים בסימן שאלה גדול וסגל טוב מסביב.
    מקולום נראה מעט בנסיגה ומעבר לשיאו, שזה משמעותי לגארד שהוא די נטל הגנתי.
    ציון זה אחיזת עיניים, כל זמן שהוא חי זה נס.
    אינגרהם הוא כישרון ברמה גבוהה, אבל הוא נמצא בגיל שצריך לספק קבלות. הוא לא מספיק בריא ולא מספיק הוכיח את עצמו באופן רציף שהוא מוכן להוביל קבוצת פלייאוף לגיטימית.
    טרוי מרפי,הרננגומז,ולנציונס, אלברדו, הרברט גונס מרכיבים אחלה רוטציה סביב הכוכבים.
    הבעיה היא שהכוכבים רחוקים שנות אור מלהיות מניות בטוחות.

  6. תודה רבה מאנו.
    מי שבונה על הבריאות של ציון עושה את זה על אחריותו בלבד.
    וכשזה התנאי להצלחת הקבוצה אז הקבוצה בבעיה גדולה.
    קבוצה חביבה ותו לו ששוב תגיע לפלייאין / תעוף סיבוב ראשון.

  7. אהבתי את המשפט הזקנים הזדקנו בשנה אחת בדיוק. הבעיה שקבוצות מסביבן התחזקו שינו משהו.
    ועוד דבר באתר שרוב קוראיו גברים, אתה שם תמונה של גברים חצי ערומים.נגמרו התמונות של נשים? אולי בעצם לפליקנס אין מה להציע בתחום הזה.

  8. דאלאס תחזור לפלייאוף. יוסטון התחזקה, התאנדרס לפני פריצה, פורטלנד אחרי הטרייד קבוצה לא רעה בכלל.סן אנוטניו השתפרה מאוד. יוטה התהליך שיפור.אני כבר לא מדבר על הקבוצות הבכירות במערב.זה מעציב אבל ניו אורלינס עמוק למטה.
    לטעמי קבוצה מיותרת בליגה.

  9. פנטסטי.
    הכנסת אותי ללופ שירים של "לא אכפת להם" על ההתחלה.
    ואז עוד היה את הג'אז הוודי-אלני המשובח.
    והפריוויו משובח.
    התחזית האופטימית הזכירה לי את הסרט any given sunday – סיפורה ההירואי של קבוצת פוטבול שמתעלה ומצליחה לנצח למרות הכל… רק כדי להפסיד בסיבוב הבא…

  10. תודה מאנו-מיקי, תמיד כיף לקרוא. לא אחדש כלום ואחזור על התגובות מלמעלה: הכל תלוי בבריאות של זאיון.
    אזכיר נקודה שכוונת אליה והתגובות למעלה קצת מפספסות: הפליקנס היו בחלק ה*מאוד גבוה* של הטבלה עד שזאיון שבק. הוא שחקן אדיר, אם וכאשר הוא משחק. לפיכך, הגג שלהם לדעתי הוא הרבה יותר מקבוצת פלייאין. מה גם שהוא כבר מזמן לא כזה שמן, כמו שטוענים כאן שב"ר. להמר על הבריאות שלו זה לא משהו שאדם שפוי צריך לעשות, אבל אם בדרך נס הוא נשאר בריא אז הם יגיעו רחוק.

  11. מצוין תודה!
    מסוג הקבוצות שחייבות להגיע לפלייאוף, אבל החיסורים על המגרש זה פשוט סיוט אחד גדול
    כבר כמה שנים המצב פשוט נשאר אותו דבר
    תודה רבה וחג שמח לכולם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט