סיקור ניצחון הבכורה של מכבי על פרטיזן ופריוויו לעונת 2023-4 שלה ביורוליג / עמיחי קטן

אתר היורוליג

מכבי תל-אביב (1- 0) – פרטיזן בלגרד (0- 1) 96- 81:

הפתיחה הייתה שייכת ללורנזו בראון באופן די בלעדי, כשהוא קלע את השלשה הראשונה, ואחרי שפרטיזן הגיבו עם 5 רצופות, בראון השווה, מצא את ניבו ל-2 והוסיף עוד 5 נקודות רצופות שקבעו יתרון 13- 7 למכבי תוך 4 דקות, 10 מהן של בראון, ופסק זמן ראשון של ז'ליקו אוברדוביץ'. אלכסה אברמוביץ', ממצטייני אליפות העולם, עלה אצל פרטיזן ונכנס היטב למשחק, אך קולסון וסורקין באו לעזרת בראון שהוסיף שלשה שלישית ברבע, ושלשה של תמיר בלאט כבר קבעה יתרון 14 לפני שג'יימס נאנלי קבע 27- 16 למכבי בסיום הרבע הראשון.

רומן סורקין פתח את הרבע השני בשלשה, אבל אז אברמוביץ' הוביל ריצת 11- 2 של האורחים שצמצמו ל-5 בלבד, והפעם קטש היה זה שנאלץ לקחת פסק זמן. בלאט מצא את ניבו לסל שהחל שוב מומנטום צהוב, כשקולסון ושלשה רביעית של בראון קבעו שוב יתרון דו-ספרתי. סלים נוספים של ניבו וקולסון המשיכו לריצת 13- 1 ויתרון שיא של 17, אבל אברומביץ' הגיע כבר ל-20 נקודות ופאנטר סייע לו לצמצם ל-9. בראון הוביל ריצת 6- 0 כשהגיע ל-22 נקודות ו-6 אסיסטים כבר במחצית, אך שלשה של פי ג'יי דוזיר קבעה 55- 43 למכבי במחצית.

זאק לידיי ופאנטר צמצמו ל-8 כשמכבי לא קלעו ב-3 הדקות הראשונות של רבע מספר 3, אך אז ניבו דייק פעמיים מהקו וריברו שהחליף אותו קלע 4 רצופות. דוזיר, פאנטר ולידיי שוב צמצמו ל-9, אבל הפעם היה זה קליבלנד מהקו וסורקין בסל ועבירה שהגדילו את הפער שוב ל-14. בלסה צמצם עבור פרטיזן, בלאט הגיב מחצי מרחק ומצא את ניבו לסל האחרון של הרבע השלישי, אשר בסיומו התוצאה הייתה 74- 58 למכבי.

הרבע האחרון נפתח עם 2 מהקו של בלסה, אך אז מכבי הפעילו מאמץ אחרון כדי להכריע סופית את המשחק עם ריצת 10- 0, לה היו אחראים בלאט, קולסון, ניבו וסורקין, ואפילו הנקודה הראשונה של ווב מהעונשין. בשלב הזה לורנזו בראון הוחלף סופית, רפי מנקו נכנס לדקות ראשונות ופרטיזן צמצמו קצת את הפער. ריברו ודיברתולומאו שיפרו את הסטטיסטיקות האישיות שלהם, ווב קלע סל שדה ראשון ובסיום זה ניצחון 96- 81 של מכבי, ופתיחה טובה לעונה גם ללא וויד בולדווין הפצוע.

לורנזו בראון הוביל את מכבי עם 22 נקודות ו-8 אסיסטים, מהם 22 ו-6 ב-9/10 מהשדה ו-4/4 לשלוש בחצי הראשון ועוד 2 החטאות ו-2 אסיסטים בחצי השני, סורקין וניבו קלעו 14 כל אחד כשהראשון הוסיף 2 חטיפות והשני 3 אסיסטים, קולסון קלע 12 עם 7 ריבאונדים ו-2 חטיפות, ריברו קלע 11, בלאט קלע 8 עם 8 אסיסטים, דיברתולומאו קלע 6, קליבלנד קלע 4, ווב קלע 3, ג'ייק כהן קלע 2 ומנקו לא קלע.

את פרטיזן הוביל אברמוביץ' עם 24 נקודות, פאנטר ודוזיר קלעו 11 כל אחד ונאנלי את סמייליגיץ' קלעו 10 כל אחד.

נקודות מהמשחק:

  1. מכבי אוהבים לפתוח את עונת היורוליג במשחק בית, ומבין העונות אותן מכבי פתחו במשחק בית, זו הפעם ה-11 ברציפות שמכבי גם מנצחת את משחק הבכורה, כשההפסד הקודם בסיטואציה הזאת היה לפני 25 שנה. הפעם היחידה ברצף הזה שבה מכבי קלעו יותר הייתה בעונת 2006-7, אז וויל ביינום הוביל את מכבי לניצחון 106- 101 בהארכה, אחרי שוויון 90.
  2. 7 מתוך 11 השחקנים ששותפו היום היו במכבי גם בעונה שעברה, וביניהם גם 5 השחקנים שהיו עם הפלוס-מינוס הכי גבוה – קולסון, דיברתולומאו, בראון, ג'ייק כהן וניבו – החמישייה הבכירה של העונה שעברה בלי בולדווין הפצוע. התקפית זה היה משחק טוב לעוד לא מעט שחקנים, אבל ההרכבים שגם היו מתואמים מהעונה שעברה הם אלו שגם הצליחו לתת את ההגנה היותר טובה ולייצר את הבריחות.
  3. לורנזו בראון נתן מחצית של 22 נקודות ו-6 אסיסטים ב-90% מהשדה, ובמשחק שהוא קלע יותר מכל יתר הקו האחורי – 18 משותפות לבלאט, דיברתולומאו וקליבלנד – הוא ובלאט היו האחראים המרכזיים להפעלת הקו הקדמי שהיה במשחק טוב מאוד עם 8 אסיסטים כל אחד ו-31 אסיסטים בסך הכל למכבי. זה נכון שהיריבה הייתה מפוזרת הגנתית גם בעונה שעברה, ועדיין מכבי מסמנים וי משמעותי על מוקש פוטנציאלי, ועוד בקלות ובמשחק שהיו בו רגעים מלהיבים.

הפריוויו העונתי:

קרדיט: האתר הרשמי של מכבי

היום ב-21:05 אמורה להיפתח עונת היורוליג במשחק בית של מכבי נגד פרטיזן בלגרד. רגע לפני כן, זאת ההזדמנות לבדוק את מהלכי הקיץ של ההנהלה הצהובה ולנסות לפענח את מצבה של מכבי בליגת הכדורסל השנייה בטיבה בעולם, רגע לפני פתיחת העונה.

העונה שעברה:

מאזן בעונה שעברה: 20- 14. מקום חמישי והפסד 3- 2 למונאקו בסדרת רבע הגמר.

מאמן: עודד קטש. פותח עונה שנייה, אחרי ההצלחה היחסית ביורוליג והזכייה באליפות בעונה שעברה.

סיכום העונה שעברה: העונה התחילה עם 4 ניצחונות ביתיים ב-5 המחזורים הראשונים, אך ניצחון החוץ הראשון של מכבי הגיע רק במחזור ה-13 ורק הביתיות שמרה עליהם בסביבות ה-50% הצלחה. כמה ניצחונות מרשימים בדצמבר החזירו את המאזן החיובי, אך הפסד ביתי לכוכב האדום בלגרד, הפסד להפועל ירושלים בגמר הגביע ותבוסה במונאקו שמו את קטש קצת בלחץ בתחילת חודש מרץ.

מאז, מכבי יצאו לרצף של 6 ניצחונות יורוליג ו-11 בכל המסגרות, וגם ההפסד בנקודה לז'לגיריס שעצר את הרצף הבטיח למכבי את המקום ברבע הגמר בשל הפרשי הסלים. המחזור האחרון היה ניצחון ביתי בהארכה על ריאל, שגם היה ניצחון מרשים על יריבה טובה מאוד, שגם הניפה את הגביע בסופו של דבר, וגם סידר למכבי את המקום החמישי ומפגש עם יריבה נוחה יותר על הנייר בדמותה של מונאקו.

מכבי גם פתחו את סדרת רבע הגמר עם ניצחון חוץ במונאקו בליל יום העצמאות, אך הפסידו במשחק 2 שבו נשברו שיאים של עבירות טכניות לחובתם וגם במשחק 3 הביתי. במשחק 4 הצהובים הביסו וחגגו עם הקהל הביתי את משחק היורוליג הביתי האחרון של העונה, אך משחק 5 מכריע וצמוד הוכרע על טעויות של מכבי ומונאקו היו אלה שהעפילו לפיינל-פור. בליגה קיבלנו דרבי תל-אביבי מרתק על הפרקט, ובסיומו הצהובים זכו באליפות אחרי 2- 1 בסדרה וניצחון דרמטי במשחק המכריע.

קיץ 2023:

הגיעו: אנטיוניוס קליבלנד (מהפועל אילת), תמיר בלאט (מאלבה ברלין), עומר מאייר (מהנוער), ג'יימס ווב (מולנסיה), חסיאל ריברו (מולנסיה).

עזבו: ג'יילן אדאמס (לטורק טלקום), דארון היליארד (לקרשיאקה), אוסטין הולינס (שחקן חופשי), ג'ארל מרטין (לגלאטסראיי), סולימאן בריימו (שחקן חופשי), אלכס פוית'רס (למילאנו).

בסך הכל, מכבי היו מרוצים מהעונה שעברה, כך שרוב המעורבים הבכירים קיבלו הארכות חוזה תוך כדי העונה או מיד אחריה, ו-8 שחקנים בסך הכל נשארו מהעונה שעברה, שהם הרביעייה שהפכה לבכירה של בראון, בולדווין, קולסון וניבו, והישראלים דיברתולומאו, סורקין, כהן ומנקו. כל זה השאיר את מכבי במצב שבו הם מחפשים בעיקר שחקני משנה שיתרמו במקומות הנכונים, כשרק משבצת אחת מהחמישייה נותרה פנויה. הישראלי היחיד שעזב את סגל השחקנים הוא גיא פניני שפרש (עם 5 אליפויות, 11 גביעים, 5 גביעי ווינר, זכייה אחת בליגה הבלקנית, אחת בליגה הבלקנית ואחת ביורוליג, שתי בחירות לחמישיית העונה של הליגה ובחירה אחת לשחקן השישי) ועבר לצוות האימון.

תמיר בלאט יחליף את יפתח זיו בתפקיד הרכז הישראלי המחליף, קליבלנד יחליף את היליארד, הולינס, אדאמס וכל מי שהיה שם בקו האחורי, ווב יחליף את מרטין וריברו יהיה הסנטר המחליף כשסורקין יתנסה גם בעמדה 4. עומר מאייר בן ה-16, השם הבולט של נבחרת הנוער אחרי בן שרף, אשר על פי הכתוב באתר של מכבי "מדובר ברכז חסון ואתלטי, בעל יכולת קליעה נהדרת מעבר לקשת וקור רוח יוצא דופן לגילו", עלה מהנוער ואמור לקבל דקות בעיקר בליגה, אך הוא נרשם לסגל ועשוי לקבל כמה רגעים פה ושם לחוות יורוליג לראשונה.

העונה הקרובה:

חמישייה מסתמנת: לורנזו בראון, וויד בולדווין (אנטוניוס קליבלנד), בונזי קולסון, ג'יימס ווב, ג'וש ניבו.

ספסל: תמיר בלאט, ג'ון דיברתולומאו, אנטוניוס קליבלנד, רפי מנקו, ג'ייק כהן, רומן סורקין, חסיאל ריברו.

בונזי קולסון היה מהשמות הבולטים לחיוב אצל מכבי לכל אורך העונה שעברה, ונדמה היה שהימים הפחות טובים שלו הם בעיקר תוצאה של קו אחורי שלא הצליח למצוא אותו, אבל הוא כן יצטרך למצוא את הדרך להפחית את המשחקים האלה. ג'וש ניבו היה מאוד לא יציב במשך שלבים רחבים של העונה, וגם נפצע בעיתוי משמעותי בליגה, אבל בחודשיים האחרונים שלו ביורוליג הוא הפך לסנטר פותח לגיטימי ויציב משני צידי המגרש.

אנטוניוס קליבלנד הגיע להפועל אילת באמצע העונה שעברה והיה חלק משמעותי ממסע ההישרדות שלהם, אחרי שמאזן 3- 13 כשהוא הצטרף הפך למאזן 9- 18, מספיק טוב כדי לשרוד בליגה, בזמן שהוא קולע 17.6 נקודות למשחק. אחרי התקופה המוצלחת הזאת, הוא יתפוס תפקיד משני במכבי, בתקווה להצליח כמו אלייז'ה ברייאנט שעשה מסלול דומה וקיבל טבעת NBA ומשם עבר לאנדולו וזכה ביורוליג.

ג'יימס ווב וחסיאל ריברו מגיעים שניהם מולנסיה, שם הם שיתפו פעולה בקו הקדמי. ווב מגיע בתור המחליף של ג'ארל מרטין בעמדת הגבוה האתלטי שזורק בעיקר לשלוש ועושה את זה מספיק טוב, והוא קלע ב-38.4% בעונה שעברה לעומת 32.8% של מרטין. ריברו מגיע בתור סנטר מחליף שנותן הגנה ואנרגיות, ומקבל סלים קלים בצבע, הרבה מהם מריבאונד התקפה, וינסה למלא משבצת הגנתית שהייתה חסרה למכבי בעונה שעברה, בעיקר אחרי הפציעה של פוית'רס.

הכוכב: 

בעונה שעברה כתבתי כאן על לורנזו בראון, אבל עכשיו צריך להתייחס אליו ואל וויד בולדווין יחד. לאורך העונה שעברה, למדו בראון ובולדווין לשתף פעולה ולקראת סופה הם הצליחו לעשות עבודה טובה יותר, גם בדקות המשותפות שלהם וגם כל אחד בדקות שלו כשחקן המוביל. בראון לא השתתף הפעם באליפות העולם וקיבל קצת מנוחה, בזמן שספרד שיוועו לרכז ולראשונה במאה ה-21 הודחו לפני הרבע הגמר של טורניר גדול, וגם בולדווין זכה למנוחה בקיץ, בפעם הראשונה שהוא נשאר באותה קבוצה בקריירה המקצוענית שלו.

האתגר המשמעותי של בראון ובולדווין העונה יהיה להוכיח ששיתוף הפעולה ביניהם ממשיך להניב קו אחורי מהמובילים ביורוליג, עכשיו כשהיריבות יגיעו מוכנות יותר להתמודדות עם שניהם כשני הכוכבים המובילים של מכבי. כל אחד מהם יצטרך לזהות מתי לקחת על עצמו ומתי לתת לשני לנהל את העניינים, והייתי מוסיף גם לשדרג את המהלכים שמערבים את שניהם ישירות, משהו שהתחלנו לראות מעט בסוף העונה שעברה ויכול להשתפר ככל שהתיאום ביניהם משתפר.

כאן זה המקום לציין שבולדווין סובל ממתיחה בגב ולא ישחק הערב במשחק הבכורה העונתי של מכבי. נכון לעכשיו, ההודעה הרשמית של מכבי היא שבולדווין ייבדק שוב בשבוע הבא, אך ההערכות מדברות על היעדרות של כמה שבועות, מה שגם עשוי להביא לכך שמכבי יחתימו גארד נוסף לחזק את הסגל. בינתיים, כנראה שקליבלנד או בלאט יתפסו את מקומו של בולדווין בחמישייה.

הישראלים:

רומן סורקין סיים את העונה שעברה בתור הגבוה הבכיר של מכבי, בעיקר בזכות העובדה שהעונה הסתיימה בחודשיים של משחקי ליגה, שם מגבלות הזרים הפכו אותו לשחקן חמישייה, והוא ניצל זאת היטב. לעומת זאת, עונת היורוליג שלו הסתיימה עם סימני שאלה על היכולת שלו להתמודד עם סנטרים דומיננטיים, והקיץ הזה הוקדש מבחינתו לתרגול שלשות במטרה להיות עם מספיק קליעה שתאפשר לו לשחק גם בעמדה 4, ואולי לתפוס את עמדת הפאוור פורוורד השני בהיררכיה.

ג'ון דיברתולומאו וג'ייק כהן היו שניים מהסמלים החשובים של הריצה של מכבי במרץ, כשהמעמד של שניהם שודרג והם קיבלו יותר דקות, כהן כשחקן חמישייה ודיברתולומאו כמחליף בכיר. עבור שניהם מדובר היה בעונה הטובה ביותר מאז 2020 בכל הקשור לסטטיסטיקה האישית, אבל אם מוסיפים לכך את המעמד וכמות הדקות ומתמקדים בחלק המאוחר של העונה, כנראה שמדובר היה בתקופה הטובה ביותר בקריירת היורוליג של שניהם.

מי שפחות היה מרוצה הוא רפי מנקו שנקלע למשבר קליעה (4/17 עונתי לשלוש ביורוליג ו-33.1% בליגה, שניהם הכי נמוכים שלו מאז 2015). כן אפשר לציין שיפור בפלייאוף של הליגה (10/24=41.7%), ובעיקר תקווה שבעונה השנייה הוא יקלע יותר. חוץ מזה, הגנתית היו למנקו רגעים יפים, אבל גם היו רגעים בהם הוא התקשה, וזו תהיה דרך נוספת עבורו לצבור דקות, בעמדה שבה יש איזה רווח מסוים שהוא יכול להיכנס אליו גם ביורוליג.

מי שאמור להיות הישראלי הבכיר של מכבי לדעתי הוא הישראלי היחיד שהצטרף מקבוצה אחרת, וזה תמיר בלאט. הרכז ששיחק באלבה ברלין בשנתיים האחרונות. בעונה שעברה ראינו קפיצת מדרגה מסוימת מצידו של בלאט שקלע 7.8 נקודות למשחק עם 4.6 אסיסטים ב-35.7% לשלוש, אבל הוא גם עמד על 9/34 עונתי ל-2 נקודות. בשונה מהתפקיד שהיה לו בברלין, בתל-אביב בכל מקרה בלאט צפוי לשחק עם שחקן יוצר נוסף בהרכב, מה שיאפשר לו להתמקד בניהול המשחק והקליעה מחוץ לקשת, בלי להזדקק לזריקות קשות מחצי מרחק או אחרי חדירות היער של הצבע היריב.

כמה שאלות מפתח:

איפה מכבי יכולה להשתפר ביחס לעונה שעברה?

מכבי הייתה קבוצת יורוליג טובה בעונה שעברה, והמקום החמישי המשקף הוא מקום טוב בצמרת, אבל אלופת ישראל רוצה לחזור לפיינל-פור אחרי הבצורת הארוכה בתולדותיה, והיא צריכה למצוא את הדברים הקטנים שאפשר לשפר. על מנת לענות על השאלה הזאת, נביא טבלה שתשווה בין 26 המשחקים הראשונים של מכבי בעונה שעברה, 6 הניצחונות הרצופים, ההפסד לז'לגיריס והניצחון לריאל ב-2 מחזורי הסיום, 2 הניצחונות על מונאקו ברבע הגמר ו-3 ההפסדים.

תקופהממוצע עונתי26 משחקים ראשוניםרצף ניצחונות2 מחזורי סיוםניצחונות רבע גמרהפסדים רבע גמר
משחקים39266223
ניצחונות22136120
הפסדים17130103
נקודות83.6 (4)82.289.783.591.579.3
נקודות יריבה80.9 (8)8371.7826888.7
ריבאונדים32.4 (2)29.636.7414235.7
אסיסטים16.4 (10)15.519.519.519.514
איבודים11.5 (5)11.59.812.51214
אחוזי 255.3% (7)54.2%60.3%54.4%65.7%54.3%
אחוזי 334.8% (13)34.3%38.3%27.9%38.5%35%
אחוזי עונשין79.3% (8)80.3%80.7%88.2%72.1%71.2%
קצב משחק70.5 (6)69.97075.57473
רייטינג התקפי118.3 (7)117.6128.1110.6123.6108.6
רייטינג הגנתי114.4 (6)118.7102.4108.691.9121.5
נט רייטינג3.9 (4)1.2-25.7231.812.8-

הדבר הבולט ביותר הוא השיפור ההגנתי של מכבי בחלק המאוחר של העונה. אחרי שהם ספגו כ-83 נקודות למשחק ב-26 המחזורים הראשונים, בכל היתר הם ספגו 76.6 למשחק והורידו את הממוצע העונתי של היריבות ל-80.9 למשחק, וגם בנתונים המתקדמים ניתן לראות רייטינג הגנתי של 118.7 בחלק המוקדם יותר לעומת 106.1 בחלק המאוחר ושיפור של הממוצע העונתי ל-114.4. בגדול, אם ההגנה של מכבי תהיה מתואמת כמו בשלב המאוחר של העונה, הפעם כשרוב הרוטציה ממשיכה מהעונה שעברה, הם יכולים להפוך גם לאחת מקבוצות ההגנה הטובות באירופה.

בצד ההתקפי, זה שבלט גם בתקופה הבינונית, אחוזי הקליעה נותרו מאוד דומים בסופו של דבר, אבל הנעת הכדור השתפרה ומספרי האסיסטים עלו מ-15.5 בחלק הראשון של העונה ל-18 בחלק המאוחר יותר והביאו לממוצע עונתי של 16.4, בזמן שנתוני האיבודים נותרו זהים על 11.5. הייתה עלייה קטנה באחוזי הקליעה ל-2 נקודות ועלייה קטנה עוד יותר מחוץ לקשת, שם הייתה נקודת התורפה ההתקפית של מכבי לכל אורך העונה, אבל בסדרת רבע הגמר נגד מונאקו הייתה ירידה משמעותית באחוזי העונשין של מכבי, והיה לזה חלק משמעותי בניצחון של מונאקו בסדרה בסופו של דבר.

מי מסוגל לספק קליעה אמינה מחוץ לקשת?

מבין מי שנשאר בעונה שעברה, דיברתולומאו נתן עונת קליעה טובה מאוד עם 41.7% לשלוש, קולסון היה טוב עם 37.6%, בראון ובולודווין עם 35.3% ו-32.7% בהתאמה לא היו יציבים, ג'ייק כהן עם 26.5% היה בעונה הכי טובה שלו בהרבה תחומים אחרים, אבל בתחום הזה הוא היה חלש, אחרי כמה עונות טובות, כולל 60% במדגם קטן מאוד בעונה שקדמה לה, ואילו רפי מנקו עם 23.5% ורומן סורקין עם 15.4% יצטרכו להוכיח שהם יכולים לקלוע שלשות ביורוליג בזמן שג'וש ניבו מקבל פטור מהשלשות.

מבחינת הרכש החדש, ג'יימס ווב אמור להיות קלעי טוב, אחרי עונה של 38.4% לשלוש במדי ולנסיה, אך בדומה לג'ארל מרטין אותו הוא מחליף, גם ווב נחשב לקלעי לא יציב, ולצד ימים שהכל נכנס יש ימים ששום דבר לא נכנס לו. תמיר בלאט הוא קלעי טוב שרשם 35.7% בעונה שעברה, ובוודאי שדרוג על יפתח זיו בתחום הזה, ואילו אנטוניוס קליבלנד רשם בעונה שעברה 37.9% לשלוש, פחות מדארון היליארד אותו הוא יחליף, אך נתון לא רע בכלל.

מי מהישראלים יכול להיות שחקן משמעותי?

נתחיל מהקו האחורי, שם ג'ון דיברתולומאו ותמיר בלאט יהיו המחליפים העיקריים של בראון ובולדווין, יחד עם אנטוניוס קליבלנד שאולי גם ישחק בעמדה 3. ג'ונדי צפוי לקבל את ההזדמנות להמשיך את היכולת הטובה מהעונה שעברה, בזמן שבלאט ימלא משבצת של מוביל כדור מחליף שגם מסוגל לרווח ולקלוע מרחוק, משהו שיפתח זיו, אותו בלאט מחליף, פחות טוב בו. נדמה לי שינסו לתת לדיברתולומאו את דקות המנוחה של בולדווין ולבלאט את אלו של בראון, לפחות בתחילת העונה, אבל כמובן שדברים יתפתחו תוך כדי.

רפי מנקו הוא אולי השחקן היחיד במכבי שאפשר לומר עליו בביטחון שהעמדה הטבעית שלו היא עמדת הסמול פורוורד, בזמן שקולסון יכול לשחק גם כפאוור פורוורד וקליבלנד הוא כנראה יותר שוטינג גארד, אבל זה לא מה שיקנה לו דקות, אלא היכולת שלו לקלוע מבחוץ ולתת הגנה טובה. בעונה שעברה, הקליעה שלו נעלמה כמעט לחלוטין, מה שהביא אותו לקצה הרוטציה, אבל הקליעה שלו השתפרה לקראת סיום העונה, והיא זו שיכולה להחזיר אותו למקום משמעותי ברוטציה של היורוליג.

ג'ייק כהן היה חלק מההרכב הכי טוב של מכבי בעונה שעברה – החמישייה הפותחת לקראת סוף העונה עם בראון, בולדווין, קולסון וניבו – הרכב שסיים בפלוס 37 את 118 הדקות שלו. כהן כנראה פחות מוכשר משחקנים אחרים בעמדה שלו, אך הוא השחקן המגוון ביותר של מכבי בעמדה 4, כשהוא משלב סיומת טובה בצבע, איום תמידי מחוץ לקשת ויכולת מסירה טובה. אני לא אופתע אם נראה אותו מוקפץ שוב לחמישייה בשלב מסוים של העונה.

רומן סורקין הפך בשנתיים במכבי לסנטר מחליף שנותן הגנה בצבע ומסיים בפיק-אנד-רול ומתחת לסל, אך בשלב מוקדם יותר בקריירה הוא היה פאוור פורוורד עם קליעה גם מבחוץ. בעונה האחרונה סורקין שבר שיאים שליליים עם 2/13 ביורוליג ו-1/7 בליגה לשלוש (השלשה היחידה בליגה הייתה במשחק הזה), אבל למשחקי הנבחרת בקיץ האחרון הוא הגיע אחרי עבודה על הקליעה מבחוץ וקלע את אותה כמות שלשות ב-4 משחקים. קטש כבר דיבר על כך שהוא ינסה להשתמש בסורקין גם בעמדה 4 וגם בעמדה 5, ויקווה לקבל ממנו גם ריווח וקליעה, בנוסף ליתרונות שלו בצבע.

התחזית:

בניגוד לעונה שעברה, אז התחזית האופטימית שלי הייתה די מדויקת, הפעם יש למכבי בסיס טוב להישען עליו, כך שנקודת המוצא היא טובה, אבל גם הציפיות גבוהות יותר מאשר בשנתיים הקודמות. אז, מקום ברבע הגמר היה הישג של ממש, כשהבצורת של רבעי הגמר של מכבי נשברה בשנתיים האחרונות, והם מקווים שעכשיו תורה של בצורת הפיינל-פור להסתיים.

תחזית אופטימית: השיטה של קטש מוכיחה את עצמה והצהובים ממשיכים מאיפה שנעצרו בעונה שעברה. ווב משכיח את ג'ארל מרטין, ריברו את שאלת פוית'רס או לסור, בלאט את יפתח זיו ומכבי את העובדה שבקיץ הזה לא הגיע אף שם יורוליג בכיר. אחד מבין בראון או בולדווין מועמד מוביל ל-MVP, מכבי משיגים יתרון ביתיות ברבע הגמר ועולים לפיינל-פור, ומשם הכל יכול להיות.

תחזית פסימית: היריבות למדו את השיטה של קטש ומכבי מסתבכת. בראון עדיין עייף וסוחב רגל, בולדווין סובל מבעיות בגב לאורך העונה ומראה שעונה בלי בלאגן בחדר ההלבשה זה מקרה חד-פעמי אצלו, הזרים החדשים גורמים לקהל להתגעגע לאלו של שנה שעברה, ומכבי נראית בינונית ולא מעבר לזה. מאבק צמוד על מקום בקצה רבע הגמר יסתיים כשמכבי בחוץ, או עם הפסד קליל בסדרת רבע גמר שהיא לא ממש כוחות.

תחזית ריאלית: יש כמה קבוצות שהתחזקו, אבל מכבי אמורה להיות שווה לפחות רבע גמר, בהנחה שהבסיס שנשמר גם שומר על היכולת שלו. רוב קבוצות הצמרת האחרות עברו טלטלות משמעותיות, ולכוחות החדשים צריך לקחת קצת זמן כדי להיכנס לחבורת הצמרת, בה ייתכן שמכבי נמצאת כרגע. יש כאן פוטנציאל לפיינל-פור, אבל זה גם תלוי באחרות, בזמן שנדמה שמקומות 4-6 זה יעד ריאלי גם אם יש יותר קבוצות חזקות השנה.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  1. סיקור מעולה כרגיל, אבל הערב מה שישפיע יותר מכל תהיה הפציעה של בולדווין (נדמה לי רגל הפעם, לא גב). ללורנזו בראון יש נטייה לנמנם מדי פעם בזמן משחקים, בעיקר ברבעים 1-3, נקווה שהיום הוא ינוח טוב בצהריים ויבוא עירני.
    תודה רבה עמיחי ויאללה מכבי

  2. סחתיין ותודה על הפריוויו.
    כיף שנפתחת העונה.
    בינתיים מכבי מציגה שטף התקפי לא רע בכלל גם בחסרונו של העוגן ההתקפי מספר 1 שלה.
    האם זה יימשך או שאוברדוביץ יעביר את חניכיו שטיפה והם יתחילו לשמור?

  3. תודה עמיחי
    לצערי אחרי יום עמוס מעל ומעבר כולל גלישה ברוח טובה נפלתי שדוד ולא יכלתי לצפות במשחק בזמן אמת.
    נקווה להרבה ימים טובים כאלה מצד מכבי תל אביב השנה.
    בלי קליר פאת'

  4. אוף טופיק – אלון עידן בהארץ על הנ.ב א והיורוליג.

    בזמן שמשחקי היורוליג נראים כמו קרב מיוזע ומדמם, ב-NBA הכל סינתטי וחסר רגש
    זה ברור ששחקני ה-NBA יותר טובים משחקני היורוליג, אבל זה גם נכון להגיד ש"ה-NBA זה קל, היורוליג זה קשה". הסיבה לכך היא לא רמת השחקנים, אלא האתוס של המשחק, בו משחקי ה-NBA הולכים והופכים למשהו שדומה למשחקי מחשב או שמא מופעי ראווה

    קווין דוראנט, השנה. כישרון התקפי עצום, אבל גם עם אגו פגיע במיוחדצילום: David Zalubowski/AP
    אלון עידן
    07:30, 06 באוקטובר 2023
    עקוב
    אגב פתיחת עונת היורוליג: אחד הדברים המשמחים ביותר שקרו הקיץ בספורט העולמי זה הדברים שאמר נואה ליילס, האצן האמריקאי הנהדר שזכה באליפות העולם באתלטיקה בשלוש מדליות זהב (100, 200, 4X100). ליילס ביקר את הנוהג האמריקנו-צנטרי לכנות את אלופת ה-NBA בתואר "אלופת העולם". "אלופי העולם של מה? של ארה"ב?", הוא אמר, "אל תבינו אותי לא נכון, אני אוהב את כוכבי ארה"ב לפעמים, אבל הם לא העולם. ארה"ב זה לא העולם".

    לא, אתם לא מבינים מה פספסתם בזמן הכדורגל המשמים שלכם
    מעתה ואילך ייקרא המועדון: מכבי כיבוש תל אביב
    בין שני הקטבים של ה-NBA, הבנתי משהו על המושג "תהילה"
    הביקורת שלו היתה קשורה גם, ואולי בעיקר, לעובדה שלאליפות העולם בכדורסל שנערכה אף היא הקיץ, הגיעה נבחרת ארצות הברית עם שחקני NBA מדרג שלישי, כשהכוכבים הגדולים – לברון ג'יימס, קווין דוראנט, סטף קרי וכו' – נשארים בבית. דבריו גררו, באופן צפוי, טונות של כעס מחבורת המיליונרים שלא נאה לה לייצג את הנבחרת – לאולימפיאדה בפריז לברון ג'יימס כבר הודיע שהם כמובן יגיעו, זה אירוע עם מקדם תהילה גבוה יותר – כי הם עסוקים בצילומי פרסומות, במחויבויות של פרזנטורים או בסתם חופשות ארוכות באיים קאריביים.

    אבל הדברים של ליילס התחילו לגלגל כדור שלג מרתק, שבין היתר גרר השוואות בין הכדורסל ב-NBA לזה שבאירופה. מי שיצק את היסודות שעליהם ניטש הקרב האחרון הוא קייל היינס, אמריקאי שנולד בניו ג'רזי, שיחק במכללות, אבל לאחר שלא נבחר בדראפט התחיל במסע אירופי מרהיב, שכלל את איטליה, גרמניה, יוון ורוסיה, הפך ל"אגדת יורוליג", ולאחרונה אמר לאתר "באסקטניוז" ש"בגיל 22 חשבתי שאין כלום חוץ מה-NBA. עכשיו, בגיל 37, אני רואה את התמונה המלאה. הייתי אומר שה-NBA זה דמקה והיורוליג שחמט". אמיץ הבנאדם.

    בכל מקרה, זה היה הרגע שבו צצו מבין הסדקים כמה נפגעים והחלו להשיב מלחמה. אחד מהם הוא קווין דוראנט, שחקן עם כישרון התקפי עצום – אולי הגדול ביותר אי פעם – אבל גם עם אגו פגיע במיוחד. אז מה שקרה זה שלאחר שאוהד כלשהו הביע הסכמה עם דבריו של היינס והוסיף ש"ה-NBA זה קל, היורוליג קשה. כולם אומרים את זה. ג'ואל אמביד לא יכול לקלוע 30 למשחק ביורוליג", דוראנט די איבד את זה וכתב: "תזדיין מפה, כולכם משוגעים". לא, אתה.

    מה שיפה זה שאותו אוהד לא קיבל את ההמלצה של דוראנט ללכת להזדיין וענה לו: "אתם לא משחקים הגנה. המשחק בנוי כדי לקלוע וזהו, אנחנו רואים את זה בכל יום". צודק לגמרי. אלא שדוראנט לא מצא לנכון להגיב עניינית – הוא כנראה יודע שהאוהד צודק – והסביר ש"אף אחד לא ייקח אותך ברצינות כל עוד אתה מדבר ככה, אתה יותר מדי מתאמץ להיות שונה". אבל האוהד המשיך לתת לדוראנט בראש: "תפסיק, זה שיש יותר כסף ותהילה לא אומר שהמשחק יותר קשה ותחרותי. אנחנו יודעים שה-NBA מתמקדת בקליעות". ודוראנט סיכם ב"ניצחת אחי. מקווה שהזמנת את חבילת היורוליג כדי לתמוך בחבר'ה שם השנה".

    עכשיו, זה ברור ששחקני ה-NBA יותר טובים משחקני היורוליג (עובדה שכמעט כל שחקן אירופי שואף לשחק ב-NBA). וזה גם נכון שבכל התמודדות אמיתית, רצינית, בין נניח לייקרס, או גולדן סטייט, או דנבר, או סלטיקס, או מילווקי (בטח אחרי הצירוף של לילארד), לבין ריאל מדריד, אולימפיאקוס, ברצלונה, או אפילו הוד רוממותה מכבי תל אביב – ידה של קבוצת ה-NBA תהיה על העליונה.

    אבל זה גם נכון מה שאותו אוהד אמר: "ה-NBA זה קל, היורוליג זה קשה". והסיבה לכך היא לא רמת השחקנים, אלא האתוס של המשחק, לפחות כפי שהוא התגבש בשנים האחרונות. ב-NBA, בעונה הרגילה, המשחקים הולכים והופכים למשהו שדומה למשחקי מחשב או שמא מופעי ראווה. הגילום הקיצוני ביותר של השואו הריקני הזה מגיע תמיד בסופ"ש האולסטאר, שהפך עם השנים לסדרת מופעי לוליינות חסרי ערך. אם כי במובן מסוים דווקא יש להם ערך: הם מלמדים על חוסר המשמעות של המשחק, על חוסר התחרותיות, ועל הדגש הגדול מדי, הכמעט מוחלט, שמונח על היכולות ההתקפיות המרהיבות של כל אותם כוכבים, וזאת על חשבון מאבק, תחרות, דם רע (במובן הטוב של המלה).

    היורוליג היא בוודאי ליגה ברמה נמוכה יותר מה-NBA. אבל כמעט כל משחק שאתה נופל עליו נראה כמו קרב מיוזע ומדמם בין מועדונים שרוצים לנצח. הטקטיקה, ההגנה, הזיעה, הרצון לא להפסיד, הקהל המטורף – כל אלה יוצרים אווירה טעונה, תולדה אותנטית של יצר התחרותיות שמופגן על הפרקט. זאת בזמן שבאולמות NBA, בעונה הרגילה, העסק נראה כמו פסטיגל בכיכובה של נועה קירל: יש עידוד, יש קהל, יש מוזיקה – אבל הכל סינתטי, עשוי פלסטיק, חסר רגש כמעט.

    אז מה שטוב בדברים שאמר נואה ליילס, ובדברי ההמשך של קייל היינס, זה שבגלל האגו הפגיע או בגלל הרייטינג הצונח, אולי מישהו ב-NBA יתחיל לחשוב איך הופכים עונה של 82 משחקים למשהו בעל ערך תחרותי שיש טעם אמיתי לצפות בו. ואולי כדאי פשוט להקשיב לאותו אוהד שדוראנט כל כך כועס עליו ולהתחיל בלעשות הגנה.

    הארץ שלי
    חנה ואחיותיה: מי מפעיל את צבא המשובטות שהציף את טוויטר, ולמה
    ג'רו הולידיי עובר לבוסטון בטרייד, פורטלנד תקבל את מלקולם ברוגדון
    כוכבי הצעירה זומנו לראשונה לנבחרת; אוהדי בית"ר פרצו לאימון הקבוצה
    המוזיקאי החרדי-קיבוצניק הלל בכה כשהציעו לו להופיע באינדינגב
    הוכרזו הזוכים בפסטיבל עכו: פרס הצגת השנה הוענק להצגה "מתפרק לי בתוכו"
    תגובות
    כינוי
    מיקי2014
    רוצים לשנות או לבטל את הכינוי? החליפו או בטלו
    תגובה
    משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

    שלחו
    סדרו את התגובות
    מהאחרונה לראשונה
    15
    zzzzz12:36
    אהבתי
    0
    לא אהבתי
    0
    מעייף, נרדמתי.

    הגיבו

    דווחו כפוגעני
    14
    דני ש12:21
    אהבתי
    0
    לא אהבתי
    0
    בתקופה של מג'יק, לארי בירד וג'ורדן זה לא היה ככה.

    הגיבו

    דווחו כפוגעני
    13
    דני ירושלים11:44
    אהבתי
    1
    לא אהבתי
    0
    שני משחקים שונים לגמרי: היורוליג דומה להוקי קרח והאן בי איי יותר כמו פיטר פן או שלגיה על הקרח

    הגיבו

    דווחו כפוגעני
    12
    אחד 211:39
    אהבתי
    0
    לא אהבתי
    0
    הכל נכון אבל תוצאה של העונה הארוכה. גם ככה יש המון פציעות, גוף של שחקן לא יכול לשרוד 82 משחקים באינטנסיביות שאלון עידן רוצה. ביורוליג משחקים הרבה פחות. הפתרון הוא מספר משחקים נמוך שכל אחד מהם חשוב, כמו ב nfl.

    הגיבו

    דווחו כפוגעני
    11
    צחי11:37
    אהבתי
    0
    לא אהבתי
    0
    צריך לעשות הבדלה בין העונה הסדירה בNBA לבין הפלייאוף,בעוד שהעונה הסדירה היא יותר שואו,כשהפלייאוף מגיע רואים הגנות חזקות הרבה יותר,משחקים צמודים והרבה מכות בין הקבוצות..
    העונה הסדירה חייבת לעבור שינוי וכמו שראיתם הם שינו עם הפלייאין וגם הפסיקו עם הקבוצות שמפסידות בכוונה כדי להתברג גבוה בדראפט

    הגיבו

    דווחו כפוגעני
    10
    קבוצתי11:32
    אהבתי
    1
    לא אהבתי
    0
    בnba המשחק הוא אישי לעומת אירופה בה מקובל משחק קבוצתי.

    הגיבו

    דווחו כפוגעני
    9
    האחראי על האינטרנט
    11:14
    אהבתי
    3
    לא אהבתי
    5
    וואי עוד פעם עם מסע הצלב המשעמם הזה??
    שים כל קבוצת יורוליג בNBA והם מסיימים במקום האחרון בקונפרנס עם דירוג ההתקפה וההגנה הנמוך ביותר.
    הם יודעים את זה.
    תתבגרו כבר.
    יש בעיות בnba, הגנה דווקא אינה אחת מהן.
    (ההבדל בתוצאה הממוצעת הוא תוצאה של עליבות שחקן ההתקפה הממוצע ביורוליג, אורך המשחק ומדיניות העבירות)

    הגיבו

    קראו עוד
    תגובה לתגובה
    זה לא משעמם, זה מצחיק11:43האחראי על האינטרנט
    אהבתי
    0
    לא אהבתי
    0
    לקבוצת נבא קוראים פרנצ'ייז… בדיוק כמו סדרת סרטים או רשת מזון מהיר. הקהל יודע לעודד רק בשתי צורות: די-פנס או ביט אל-איי… זה לא ספורט, זה פסטיגל

    הגיבו

    דווחו כפוגעני
    8
    זמבורה בחשיכה10:48
    אהבתי
    5
    לא אהבתי
    4
    לגמרי.
    משחקי ה NBA הפכו כבר מזמן לתצוגות של ההארלם גלובטרוטרס.
    אם היינו רוצים לצפות בהם, היינו הולכים אליהם.
    כדורסל משקחים בהגנה או שלא משחקים בכלל.
    אם אחת מהקבוצות "הגדולות" שלהיום היתה משחקת נגד דטרויט של שנות ה 80, כמו שעשו השיקגו בולס, הם היו יורדים מהפארקט מייללים בבכי, אחרי שקלעו רבע מהמנה הרגילה שלהם ומפסידים.
    חייבים להחליף את הקומישנר הלמלם שלהם, שיציל את הליגה, אחרת היא תמות מעצמה.

    הגיבו

    קראו עוד
    7
    עמיר210:37
    אהבתי
    1
    לא אהבתי
    0
    הכל נכון. להמחשה, נא לחפש ביוטיוב:
    nba vs euroleague fans

    הגיבו

    דווחו כפוגעני
    6
    יואל אמביד09:45
    אהבתי
    3
    לא אהבתי
    1
    שמע, הכל נכון אבל בוא: כשהכסף על השולחן בפלייאוף, שחקן כמו אמביד יכול לעשות מה שהוא רוצה מול קבוצת יורוליג וזה בסדר.

    הגיבו

    דווחו כפוגעני

    עוד תגובות
    Labels
    תוכן שיווקי
    מותג חומרי העץ האוסטרי EGGER: משקיעים בעיצוב איכותי לבית
    תוכן שיווקי
    כך תחסכו מאות שקלים על החופשה בחו"ל
    תוכן שיווקי
    חברות לקידום ממומן: להקפיץ את האתר במנועי החיפוש
    תוכן שיווקי

    1. הכל נשאר אותו דבר משנות ה40 ועד היום החוקים אותם חוקים ההגנות אותם הגנות. זה הכל בראש של אנשים שממציאים דברים ולא מבינים מה הם רואים……
      שחקנים באירופה רוצים היום nba רק בגלל הכסף. תן להם אותו כבף ביורוליג כולם ישארו ביורוליג. הם קלטו שהnba זה שואו. כולם רואים שאין הגנות אומרים זה הכשרון חחחח
      שחקנים פשוט עומדים ומסתכלים על המתקיף. עוברים שחקנים כמו קונוס בלי שום הטעייה וכלום בכלל לא אכפת להם שחקנים מטיילים על הבייס ליין חופשי חודשי.
      אין לחץ על כדור, אין דאבל טימס נורמלים אין לחימה בסקרינים נותנים לכוכבים לעשות מה שבא להם בחסות השופטים שדואגים להעלים כל התנגדות בשריקות אוויר.
      איכסה ופיכסה.
      המגינים מורתעים לחלוטין אסור להם להיות קרובים באזור רק להרים יד בכאילו שיראה הגנה. אוהד נתן לדוראנט בראש בצדק.
      הם שכחו מה זה כדורסל

    2. מיקי
      כל הכבוד
      אני חושב בשיא הרצינות שזה אחד הקטעים הכי טובים שקראתי בהופס בשנים האחרונות. בלי ציניות.
      בעיקר הקטע של התגובות. זה איכשהוא מיסתנכרן עם המח הדיגיטלי שלי.
      קטעים כמו: תוכן שיווקי, חברות לקידום ממומן, יש בעיות בnba, זמבורה בחשיכה זה, לא ספורט, זה פסטיגל, תגובה לתגובה ועוד רבים וטובים הם נכסח צאן ברזל
      במילה אחת שאפו, בשתי מילים, כן ירבו! גם באמצעותי.

      1. מו שכתבו שם בתגובות זה הכי טוב 🙂

        משחקי ה NBA הפכו כבר מזמן לתצוגות של ההארלם גלובטרוטרס.
        אם היינו רוצים לצפות בהם, היינו הולכים אליהם.
        כדורסל משקחים בהגנה או שלא משחקים בכלל.
        אם אחת מהקבוצות "הגדולות" שלהיום היתה משחקת נגד דטרויט של שנות ה 80, כמו שעשו השיקגו בולס, הם היו יורדים מהפארקט מייללים בבכי, אחרי שקלעו רבע מהמנה הרגילה שלהם ומפסידים.
        חייבים להחליף את הקומישנר הלמלם שלהם, שיציל את הליגה, אחרת היא תמות מעצמה. (המשפט הזה שגוי כי הקומישנר עושה להם יותר $$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$)

    3. מיקי אתה בן אדם הגיוני אז אותך אני מרשה לעצמי לשאול.(עזוב שאלון עידן אחד הכי הדמגוגים והייטר של כל מה שקשור בספורט אמריקאי).
      איך כל זה בא לידי ביטוי מעבר ל'נראה ש..'

      1. תשמע, אני לא צופה ביורוליג, וגם בעונה הסדירה של הנ.ב.א אני לא צופה יותר מדי, למעט הספרס, אז דוגרי – אני לא יודע להגיד יותר מדי על כל העניין, ופשוט הבאתי דברים בשם אומרם.
        אבל, נכון או שגוי, נדמה לי שהוא לא היחיד עם הסנטימנט הזה.

        1. שמעת פעם מישהו אומר את זה על כדורגל? שאין הגנות? חחחח

          זה כ"כ בולט בWWE שצריך להיות עיוור להתעלם מזה או למכור סיפורים שההגנות מתאמצות אפילו 50 אחוז.
          קבוצות מריצות אותו תרגיל 50 התקפות רצוף והיריבות נותנות להם. כוכב אם קשה לו מחליט לצעוק וליפול והולך לקו…..

          1. הכל זה מהשיפוט.
            השיפוט מכוון מלמעלה לעזור להתקפה ולהקשות על הגנה.
            להעלות סקור, לספק היילייטס, לנפח מספרים.
            החליטו שם מתישהו שזה מה שיביא להם $$$ ומאז לא הביטו לאחור. רק מגבירים ת'קצב.

        2. מצד שני היה חשוב לך להביא את זה…
          קודם כל הרשה לי להמליץ על הצפייה בשניהם (וגם הספרס יהיו מעניינים).
          אז בוא נגיד היית רוצה לדעת אם הסנטימנט הזה נכון מה היית בודק?

            1. מצחיק אתה – האיש הבינארי.

            2. אני בניגוד אליך אף פעם לא נותן תשובה של אפס או אחד.

            3. שם טוב לספר מד"ב.
              זה מסדרת המוסד, השני על אחיך (אנוכי הרובוט).

            4. סדרת "המוסד" (טנ"ש):
              1. האיש הבינארי ( / הגילארי, בתרגומים מסוימים)
              2. אנוכי הרובוט
              3. רובוטים של שחר (מתרחש בבלוג החי)
              4. רובוטים ואימפריה (על הסימפטיה לג"ס)
              5. השמש העירומה

            5. 🥱
              אל תדאג תיכף יבואו ההומיז להרים לך.

            6. גילרי, תחזיר בבקשה את הגי ליג, כולנו מתגעגעים אליהם.
              היה פה קצת עייף, הגיע הזמן שתחזרו בהרכב מלא.
              והתגובה של שי באמת ללקק את האצבעות, אני לא הייתי מצליח להעלות כזו תגובה מפורטת.
              מקווה שהגי ליג יצטרפו בקרוב, בעיקר הפיקטיביים, זה לא אותו הדבר בלעדיהם.

            7. זה לא האצבעות שאתה מלקק אלא משהו אחר לגמרי.
              בוא תסביר אולי לכולם מי זה הג'י-ליג?
              כי בניגוד אליך שמחפש לאן להשתייך כל הזמן אני לא שייך לאף 'ארגון'.
              אבל אתה הרי תמיד מתחבא מאחורי המלים כי אין לך אומץ להגיד דברים באופן ישיר.
              וגם אתה תמיד נחמד לכולם. אה נכון חוץ ממי שמגיע לו. אבל הכי חשוב מבקש סליחה מכולם בכיפור.
              יש לזה שם. לא זוכר.. צנוע .. לא לא זה דומה. רגוע… לא לא גם לא. אה אאה אני יודע – רבוע… לא בעצם זה גם לא זה. אני בטח אזכר מתישהו.
              אהה כן – הדבר הפיקטיבי היחיד זה המודעות העצמית שלך… פשוט לא קיים.

          1. לא יודע בדיוק, גם לא מכיר מספיק את המשמעות של ההבדלים בין אירופה לליגה , למשל 40/48 דקות, עומס משחקים בעונה הסדירה, עומס טיסות, וכו', שיתכן וגם משפיעים על העניין, אבל יתכן שאפשר להתחיל מהשוואה קלה יותר – בין העונה הסדירה לבין הפלייאוף בנ.ב.א. אם נמצא שם הבדלים, אפשר, אולי, יהיה לייחס אותם למידת תחרותיות שונה בין הסדירה לפלייאוף.

            1. ולמה שביורוליג לא יהיו גם הבדלים דומים. זה לא באמת מתייחס לסנטימנט.

            2. אבל אני אשאל יותר ספציפית.
              אם היורוליג קשוח יותר, משחקים בו שחקנים פחות טובים, נותנים לשמור, וקשה בו יותר לעשות נקודות היית מצפה לראות את זה בנתונים?

            3. בעניין ביורוליג, כאמור, אני לא עוקב, אז אין לי מושג אם גם שם יש הבדלים בין עונה סדירה לפלייאוף/ פיינל פור/ווטאבר.
              .
              בעניין ההבדלים בין יורוליג לנ.ב.א – זה נראה לי עניין מסובך מדי מכדי להצביע על מדדים ספציפיים שלכאורה יצביעו על ההבדל. נניח, לצורך הדוגמא, שנגלה שביורוליג קולעים פחות לדקה, ניתן יהיה לשייך את זה לכך שההגנות יותר טובות, אבל גם לכך שהשחקנים קולעים פחות טוב, אז, לפחות בלי להבין בתחום קצת יותר, קשה יהיה, לי לפחות, להגיד משהו כמו – זה וזה מעיד על כך וכך.
              .
              אבל אם בכל זאת להישאר בנ.ב.א – אתה חושב שלא ניתן יהיה למצוא הבדלים בין העונה הסדירה לפלייאוף? לא אחת נשמעת האמירה "בפלייאוף לא שורקים את זה" וכאלה, אתה לא חושב שזה נכון? לדעתך זה ממש אותו משחק?

            4. לגבי ההבדל בין עונה סדירה לפלייאוף – יש הבדל עצום בין סדרות למשחקים עם קבוצה שונה כל ערב.

            5. אבל אני אוצה להתמקד בהבדל בין היורליג ל-nba שמפומפם פה באתר עד עייפה וגם בטור שהבאת.
              מה אם היינו מגלים שביורוליג קולעים באחוזים גבוהים יותר. שהולכים לקו יותר ועושים יותר פאולים. מה זה היה אומר לדעתך?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט