מסקנות חפוזות 54 / עמיחי קטן

אחרי צמד ראשון של משחקי גמר, כשהתוצאה עומדת על שוויון 1 בסדרת הגמר, נתמקד הפעם במה שראינו ב-2 המשחקים הראשונים של הסדרה. נפתח עם מבט על נתוני הקליעה לפי טווחים, נעבור ליוקיץ' כסקורר ונסיים עם הרבע הרביעי.

1. הבדלי הקליעה לפי טווחים.

אחד המכנים המשותפים ל-2 המשחקים הראשונים של הגמר הוא היתרון של דנבר מהצבע ומחצי מרחק לעומת היתרון של מיאמי מחוץ לקשת. נפתח עם טבלה שתציג את הנתונים (בכל משבצת, בצד ימין מופיע הנתון של דנבר ובצד שמאל של מיאמי, כשכחול מסמן נתון בו הנאגטס עדיפים ואדום מסמן נתון בו ההיט עדיפים), ואחר כך ננסה למצוא את ההבדלים בין שני המשחקים.

משחק 1משחק 2
אזור מוגבל17/21 = 81% – 14/19 = 73.7%12/16 = 75% – 7/12 = 58.3%
שאר הצבע6/15 = 40% – 5/23 = 21.7%13/22 = 59.1% – 10/17 = 58.8%
חצי מרחק9/16 = 56.3% – 7/15 = 46.7%3/9 = 33.3% – 4/14 = 28.6%
שלשות מהפינה2/7 = 28.6% – 4/13 = 30.8%4/6 = 66.7% – 6/9 = 66.7%
שלשות מאמצע הקשת6/20 = 30% – 9/26 = 34.6%7/21 = 33.3% – 11/26 = 42.3%

אם נסתכל על ההתקפה של מיאמי, אפשר לראות שני הבדלים משמעותיים בין שני המשחקים – הראשון הוא ב"שאר הצבע" והשני הוא בשלשות. דובר הרבה על ריבוי הזריקות של אדבאיו במשחק 1, והוא עמד על 5/5 מחצי מרחק ו-4/7 מהאזור המוגבל לעומת 4/12 (33.3%) משאר הצבע, וזה עוד טוב יותר משאר החברים לקבוצה שעמדו על 1/11 משם (לאורי עם 1/1, מרטין 0/3, באטלר 0/2 ורובינסון, וינסנט, הייסמית', סטרוס ויוביץ' עם 0/1), כך שדנבר הצליחו לגרום לכך שחצי מהזריקות שלו היו מטווח שבו הוא ואף אחד אחר לא פגע ממנו.

לעומת זאת, במשחק 2 ההיט הצליחו גם לצמצם את כמות הזריקות שלהם מהטווח הזה מ-23 ל-17, וגם הכפילו את כמות הקליעות מ-5 ל-10. גם הפעם הגורם המרכזי הוא אדבאיו, שסיים עם 5/8 מהאזור הזה לעומת 1/3 מחצי מרחק ו-2/3 מהאזור המוגבל, אבל כדאי לציין גם את וינסנט עם 2/2, באטלר שהפגין שיפור עם 2/5 וקודי זלר עם 1/1, כשמרטין החטיא את הניסיון היחיד שלו מהטווח הזה.

התחום הבא הוא השלשות, שם ההבדל העיקרי הוא בשלשות הפנויות לחלוטין (מרחק 6 פיט ומעלה מהשומר הקרוב ביותר), אותן ההיט קלעו ב-5/16 במשחק 1 לעומת 5/10 במשחק 2 ובשלשות פנויות (4-6 פיט) אותן הם קלעו ב-6/14 במשחק 1 ו-11/20 במשחק 2. השינוי בולט בעיקר אצל מקס סטרוס שעמד על 0/9 לשלוש במשחק 1 וקלע 4 שלשות ברבע הראשון של משחק 2, בדרך ל-4/10 מחוץ לקשת, כשגם באטלר, לאב, לאורי ורובינסון קלעו 2 שלשות כל אחד, כשוינסנט שמר על יציבות עם 5/10 במשחק 1 ו-4/6 במשחק 2.

אם נסכם את הצד שאליו מיאמי תוקפים, אפשר לומר שבמשחק 1 הנאגטס הצליחו לגרום לאדבאיו לזרוק יותר, כולל יותר זריקות מאזורים פחות נוחים לקליעה, ואילו במשחק 2 ההיט הצליחו לקלוע יותר מבחוץ ולאפשר לאדבאיו לשלב בין משחק אגרסיבי של 21 נקודות ובין משחק חכם ויעיל שבו הוא הצליח לסדר לקלעים את השלשות ולא היה צריך לקחת יותר מדי על יכולת הקליעה שלו.

2. הג'וקר הסקורר.

יוקיץ' רשם הלילה משחק 40 נקודות בפעם השלישית בפלייאוף הזה והרביעית בקריירה, ובכל המקרים האלה דנבר הפסידו. הנתון המשמעותי יותר מהפלייאוף הנוכחי הוא האסיסטים והאיבודים, והיחס ביניהם. בניצחונות יוקיץ' רושם 10.3 אסיסטים על 3 איבודים, שהם יחס של 3.44 מרשים מאוד, לעומת 9.5 אסיסטים על 5.3 איבודים בהפסדים, שהם יחס של 1.81 סביר.

עוד נתון שמעיד לא מעט הוא אחוזי השלשות בדקות של יוקיץ'. במבט כללי על הפלייאוף, הנאגטס עומדים על 39.1% לשלוש בדקות של יוקיץ' בניצחונות, ואילו בהפסדים הם עומדים על 34% מחוץ לקשת בדקות של יוקיץ'. אפשר גם לראות ש-3 שחקני הספסל של דנבר – צמד בראון וג'ף גרין – מחזיקים ב-3 הנתונים הגבוהים ביותר בניצחונות וב-3 הנתונים הנמוכים ביותר בהפסדים, וייתכן שזה מעיד על כך שהרכבי המחליפים יותר תלויים בקליעה מבחוץ, מאשר החמישייה, בה יש 4 שחקנים שיכולים לייצר לעצמם מצבי קליעה, ומתוכם שניים שיכולים לייצר גם לאחרים.

3. הרבע הרביעי.

לאורך הפלייאוף כולו, מיאמי היא הקבוצה הטובה ביותר ברבע האחרון, כשבממוצע הם מנצחים את הרבעים האחרונים בתוצאה 28.4- 23.9 ומחזיקים בנט רייטינג של 19.3 ברבע הרביעי לאורך הפלייאוף. גם בגמר זה עובד להם טוב, ואם רבע אחרון של 30- 20 הספיק רק כדי לחתוך חצי מההפרש, אך במשחק 2 כבר הגיע רבע אחרון של 36- 25 שהשלים מהפך בדרך לניצחון.

בשני המקרים, הרבע האחרון נפתח בריצה משמעותית של מיאמי בדקות המנוחה של ג'ימי באטלר, כשגייב וינסנט, דאנקן רובינסון וקייל לאורי תופסים את הקו האחורי יחד עם אדבאיו (במשחק 1 הייסמית' השלים את ההרכב ובמשחק 2 זה היה מרטין). בשני המקרים הריצה של מיאמי אפשרה לבאטלר לנוח יותר מיוקיץ' ומארי, והוא החליף את אחד הגארדים ברגע שנראה לספולסטרה מתאים, במשחק 1 זה היה רובינסון, ובמשחק 2 זה היה וינסנט.

במשחק 1, מיאמי פתחו עם ריצת 11- 0, אך דנבר הגיבו עם ריצת 6- 0 מיידית, הגדילו את הפער ל-16 וגרמו לכך שבאטלר חזר בפיגור 16 וההיט הצליחו רק לצמצם במעט, ואילו במשחק 2 מיאמי פתחו עם ריצת 15- 2 ולא אפשרו לדנבר לייצר אף מומנטום עד שהיתרון של מיאמי כבר הגיע ל-12, כך שהנאגטס הצליחו רק לצמצם בדקות האחרונות ולא להשלים מהפך נוסף.

במבט למשחק הבא ולהמשך הסדרה, מיאמי מנצלים את רגעי הפתיחה של הרבע האחרון על מנת לייצר מומנטום משמעותי, תוך כדי שספולסטרה מנצל את דקות המנוחה של יוקיץ', או, אם יוקיץ' לא נח, הוא מנצל את העייפות של הג'וקר שמשחק בדרך כלל את כל הרבע השלישי. דנבר אמנם שלטה רוב הזמן במשחקים 1 ו-2, אבל מיאמי הצליחו לייצר מומנטומים משמעותיים בכמה הזדמנויות, ואת זה יחפש מייקל מאלון לצמצם בהמשך הסדרה.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  4. golan

    6 יונ 2023 01:21:00

    תודה רבה עמיחי. ניתוח מקצועי מאוד.
    נראה איזה התאמות יעשו דנבר. MPJ לא הגיע עדיין … אולי זאת ההתאמה העיקרית שהם זקוקים לה

  5. Don

    6 יונ 2023 02:18:41

    אני חושב שלדנוור יש בעיה רצינית בהגנה. לא מסוגלים לעצור את הפיק אנד רול של מיאמי. מייקל מלון יצטרך לעבוד איתם על זה אבל הם לא יכולים לעשות סטופ הגנתי ברצף. גם הזריקות שמארי השחיל וכמעט השווה בסיום, היו תחת שמירה מטורפת. בכלל, אני נדהם מהפיסיות והכושר הגופני של שחקני מיאמי – שומרים, טסים לריבאונד, רצים להגנה, לא מוותרים, לא נלחצים ומשחקים בקצב שלהם התקפה קבוצתית שרואים שמתורגלת בלי סוף. קולדוול פופ עשה כמה שטויות של עבירות בזריקות ל3, פורטר גוניור בטלן בהגנה ויוקיץ הוא חור רציני בפיק אנד רול. לדנוור אין בעיה בהתקפה. הבעיה בהגנה. עכשיו הם חייבים לקחת לפחות משחק אחד במיאמי ונראה ממה הם עשויים. אנחנו מדברים על קבוצה שטחנה את לברון ודייויס 4-0 מבלי להתאמץ בכלל, אבל אחרי שצפיתי בפלייאוף, הייתי בטוח שהם הולכים להזיע ולא לטייל. היה מעניין לשמוע איך מלון פשוט יצא על השחקנים שלו. יש לי הרגשה חזקה ממש שההיט יהיו אלופים השנה – זה יהיה קשה, לא חלק, עם מלא שטויות, חוסר יציבות – אבל הם ינצחו.
    או שלא.
    יש לי גם הרגשה שספו לא ימהר להחזיר את טיילר הירו לרוטציה, כי דנקן פשוט משחק מצויין.
    לא יכול לחכות כבר ללילה בין רביעי לחמישי.

  6. Don

    6 יונ 2023 02:26:03

    ואגב
    אני בהלם מבאם אדבאיו
    הבן אדם פשוט התהפך
    לא היה מסוגל לפגוע בקרש
    ועכשיו מדייק מהעונשין, קולע מצוין מחצי מרחק בפיק אנ רול, מחלק לדנקן כדורים סופר מדויקים בבק דור והכל תוך כדי מאמץ אדיר בהגנה ובריבאונד. באמת שאני נדהם מהיכולת שלו. לא יודע מה עבר על מיאמי בזמן האחרון ואיך הגיעו ליכולת כזו – אני חושב שזה פשוט מטורף.

  8. ירון, החלום

    6 יונ 2023 08:51:45

    בס"ד
    תודה רבה עמיחי, נפלא.
    רבות דובר על אחוזי ה 3 של מיאמי במשחק 1, שאכן השתפרו במשחק 2.
    דבר שני kcp היה חלש במשחק 2, וגם mpj לא פגע.
    מעניין מה יהיה ב יאמי.

  9. יהלי אולמר

    6 יונ 2023 09:18:31

    מצוין עמיחי, כיף לקרוא
    הנקודה השנייה שלך היא המפתח לסדרה. אם תביאו עזרה והג'וקר מוצא את חבריו על אוטומט וכסקורר הוא לא יכול לנצח את מיאמי לבד סטייל סטף מול בוסטון בגמר שעבר. יהיה משחק 3 מסקרן מאוד בפלורידה.

  12. הציפור הנדירה

    6 יונ 2023 11:19:35

    יישר כוח על המאמר!

    ישנה טעות: בתצוגת הטבלה, נתוני דנבר למעלה ונתוני מיאמי למטה ולא ימין ושמאל!!!

  13. הציפור הנדירה

    6 יונ 2023 11:26:15

    עם כל היתרון של מיאמי ייתכן ולשופטיםצהייתה השפעה על תוצאת המשחק.
    כי היו יותר טעויות שיפוט קריטיות לטובת מיאמי והטעיות לטובת מיאמי נתנו לפחות 4 נק' יותר ממספר הנקודות שנתנו לדנבר הטעויות לטובתה, אז מיאמי ניצחה בגלל השופטים ולא בגלל יתרונותיה על המגרש.
    נקווה שיותר לא יהיו טעויות שיפוט רציניות ושריקות אוויר וכדומה.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט