רגע לפני שלבי ההכרעה של עונת הכדורסל בישראל, החלטנו לבחור את פרסי העונה של הופס לעונת 2023 בליגת ווינר, לפי הקטגוריות הבאות – 2 חמישיות העונה, MVP, ישראלי מצטיין, שחקן הגנה, חמישיית הגנה אחת, שחקן שישי, שחקן משתפר, רוקי ישראלי ומאמן. הליגה אמנם פרסמה כבר את רוב הזוכים הרשמיים, אבל זה לא ימנע מהצוות שלנו לבחור את אלו שנראו המתאימים עבור כל אחד מאיתנו.

איתנו בצוות היום – אילן אגינסקי, אהרון שדה, יהלי אולמר, שחר צ'קוטאי, דרור פישר ועמיחי קטן.

רוקי העונה הישראלי:

אילן: רועי פריצקי (הפועל באר-שבע) – לצערי אין המון אופציות לכאלו שקיבלו דקות משמעותיות בליגה, בתקווה שעונה הבאה נראה יותר כאלו, אבל פרציקי הוא בהחלט זוכה ראוי.

אהרון: נועם יעקב (הפועל ירושלים) – אין לו סטטיסטיקה מרשימה אמנם, אבל יש לו חלק חשוב בניהול המשחק של ירושלים בדקות של המחליפים, וחלק משמעותי בהגנה הטובה בליגה העונה.

יהלי: רועי פריצקי (הפועל באר-שבע) – למרות שלא ממש היו לו מתחרים, מדובר בזוכה ראוי בפרס.

שחר: יהל מלמד (הפועל גליל עליון) – קפטן נבחרת העתודה לשעבר הצטרף בקיץ לקבוצה שנותנת הכי הרבה דקות לישראלים, וגם בלי סטטיסטיקה מרשימה היה לו חלק בהצלחה של המדורגת 5 בליגה.

דרור: רועי פריצקי (הפועל באר-שבע) – עם כמעט פי 2 נקודות יותר מכל "רוקי" ישראלי אחר, מדובר בבחירה די קלה. הגארד, שיחגוג 21 בעוד כחודשיים, רשם עונת בכורה סולידית כשחקן כרכז מחליף, ויש לו עתיד כשחקן שיחזיק הרבה בליגה שלנו.

עמיחי: נועם יעקב (הפועל ירושלים) – הגיע כדי להחליף את נועם דוברת שנפצע, והפך לחלק משמעותי ברוטציה של דז'יקיץ', בעיקר בזכות ההגנה. כמושאל מוילרבאן, ייתכן שנראה אותו ביורוליג כבר בעונה הבאה.

השחקן השישי:

אילן: שון דאוסון (הפועל חולון) – הגיע אחרי עונה גדולה של הרצליה לתוך קבוצה חדשה, זה לא עבד כ"כ בהתחלה ואולי ציפו ממנו ליותר, אבל לקראת סוף העונה דברים מתחברים לשון ולחולון.

אהרון: רומן סורקין (מכבי תל-אביב) – מקבל 18 דקות למשחק ופתח ב-8 מתוך 27 המשחקים של מכבי בליגה העונה, כך שהוא עומד בקריטריונים.

יהלי: קאדין קרינגטון (הפועל ירושלים) – רציתי לבחור בבר טימור אך הוא פתח בחמישייה בכמעט חצי מהמשחקים (12/26) בעוד שקרינגטון פתח רק ב-2 מ-23 המשחקים ששיחק. שניהם היו שני שחקני הספסל הבולטים ביותר העונה, יחד עם איתי מושקוביץ' שנפסל מאותה הסיבה של טימור.

שחר: קאדין קרינגטון (הפועל ירושלים) – קרינגטון הוא הקלע המוביל של הפועל ירושלים העונה, למרות שהוא פתח בחמישייה רק ב-2 משחקים ומקבל בסך הכל כ-24 דקות לערב שירדו ל-21 דקות בפלייאוף.

דרור: שון דאוסון (הפועל חולון) – לקח על עצמו הרבה יותר אחרי מכת הפציעות בחולון ועשה עבודה נהדרת.

עמיחי: קאליל אחמד (הפועל באר-שבע) – אלופת הליגה הבלקנית הרוויחה שחקן שישי שיוצר לעצמו ולאחרים, מה שהופך אותם לאחת מהקבוצות היחידות שאינן בין 4 המובילות שלא חוות ירידה משמעותית ביכולת בדקות של המחליפים.

השחקן המשתפר:

אילן: חואקין שוכמן (הפועל באר-שבע) – מסתובב בליגה לא מעט שנים אבל מוכיח שאפשר לפעמים להפתיע ולהראות עוד משהו.

אהרון: איתי מושקוביץ' (הפועל גליל עליון) – בעונה שעברה מדובר היה במחליף צעיר, ואילו העונה הפך מושקוביץ' לאחד מהשחקנים המובילים של גליל עליון, תוך כדי שהוא גם משפר את יעילות הקליעה שלו מכל הטווחים.

יהלי: איתי מושקוביץ' (הפועל גליל עליון) – קל. הוא הפך משחקן ליגה לגיטימי וסביר לאחד משלושת הטנורים הישראלים הנפלאים של גליל עליון. שחקן שכיף לראות.

שחר: רועי הובר (הפועל גליל עליון) – את השיפור במנת הדקות ובכמות הנקודות עשה הובר כבר בעונה שעברה, אבל העונה הוא הפך לאחד ממנהלי המשחק הבכירים בליגה עם 6.1 אסיסטים (מקום 8 בליגה) על 2 איבודים שזה גם 3.1 אסיסטים על איבוד – מקום 6 בליגה.

דרור: אור קורנליוס (הפועל ירושלים) – אחרי שנים שהוא מסתובב בליגה ואין לו טייטל ברור, העונה הוא הציב את עצמו כשומר בכיר עם מקום בסגל נבחרת ישראל.

עמיחי: איתי מושקוביץ' (הפועל גליל עליון) – החממה הגלילית מאפשרת לשחקנים הישראלים לבוא לידי ביטוי, וזה גם מה שקרה למושקוביץ', שבעונה שעברה שיחק דקות בודדות והעונה הפך לאחד מהשחקנים המובילים של הקבוצה, שסיימה במקום החמישי המכובד.

מאמן העונה:

אילן: אורן אהרוני (בני הרצליה) – מאמן שלקח קבוצה שלא הרבה האמינו בה בטח לאור הסגל הישראלי הקצר עד למרחק ניצחון משלב שני בליגת האלופות של פיב"א וגם לסדרת רבע הגמר כשווה בין שווים לירושלים.

אהרון: אלכסנדר דז'יקיץ' (הפועל ירושלים) – אין לו באמת תחרות. מבין הקבוצות המובילות, ירושלים היא הקבוצה שבה המאמן הכי השפיע והכי עיצב את הקבוצה בדמותו, וזה הביא להם הצלחות בכל המסגרות.

יהלי: דני פרנקו (הפועל תל-אביב) – אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל הוא ניווט סגל משופע בכוכבים (ועוד יותר באגו) היישר למקום השלישי בעונה שבה האדומים שיחקו ביורוקאפ המפרך. האם הוא המאמן הטוב ביותר? לא, אבל קבוצתו עשתה עונה כמעט חסרת תקדים בהתחשב בעומס המוטל עליה. לנהל סגל עמוק זאת יכולת שלא נבחנת אצל מאמנים בליגה בדרך כלל, אך פרנקו עשה עבודה יפה בהקשר הזה.

שחר: אלכסנדר דז'יקיץ' (הפועל ירושלים) – הקבוצה האפורה על הנייר של ירושלים מונהגת על ידי המאמן שלה, ובינתיים מדובר בקבוצה הישראלית שצלחה הכי טוב את רגעי ההכרעה שעברו עליה עד כה העונה.

דרור: אלכסנדר דז'יקיץ' (הפועל ירושלים) – לקח חבורה שיותר אפורה מגוש אבק בפינת החדר למקום השני בליגה עם הכדורסל שלו ולא דופק חשבון לאף אחד.

עמיחי: אורן אהרוני (בני הרצליה) – יסלחו לי 4 הראשונות, אבל אני הולך עם המאמן של הרצליה, מחזיקת הגביע וסגנית האלופה דאשתקד. הקבוצה איבדה את רוב הנכסים מהעונה שעברה, אבל הצליחה לחמוק מהתחתית, להשיג ניצחון כפול היסטורי על ריטאס וילנה, ואפילו להיות היחידה שלקחה משחק פלייאוף נגד אחת מ-4 הראשונות, וכל זה עם סגל שחקנים קצר מאוד.

חמישיית ההגנה:

אילן:
וויד בולדווין (מכבי תל-אביב)
גיל בני (הפועל תל-אביב)
אור קורנליוס (הפועל ירושלים)
כריס ג'ונסון (הפועל חולון)
זאק הנקינס (הפועל ירושלים)

אהרון:
ספידי סמית (הפועל ירושלים)
אור קורנליוס (הפועל ירושלים)
מוריס קמפ (בני הרצליה)
ג'רום מיינסי (עירוני נס ציונה)
זאק הנקינס (הפועל ירושלים)

יהלי:
יאיר קרביץ (בני הרצליה)
אור קורנליוס (הפועל ירושלים)
ווייד בולדווין (מכבי תל-אביב)
ג'יי פי טוקוטו (הפועל תל-אביב)
זאק הנקינס (הפועל ירושלים)

שחר:
יאיר קרביץ (בני הרצליה)
אור קורנליוס (הפועל ירושלים)
כריס ג'ונסון (הפועל חולון)
ג'וליאן גמבל (בני הרצליה)
זאק הנקינס (הפועל ירושלים)

דרור:
וויד בולדווין (מכבי תל-אביב)
די ג'יי קופר (עירוני נס ציונה)
אור קורנליוס (הפועל ירושלים)
מוריס קמפ (בני הרצליה)
רומן סורקין (מכבי תל-אביב)

עמיחי:
ג'ון דיברתולומאו (מכבי תל-אביב)
אור קורנליוס (הפועל ירושלים)
כרם משעור (עירוני קריית אתא)
ג'יי פי טוקוטו (הפועל תל-אביב)
מוריס קמפ (בני הרצליה)

שחקן ההגנה:

אילן: אור קורנליוס (הפועל ירושלים) – על אור קורנליוס לא הרבה שמעו ובטח שלא החשיבו אותו כסטופר הגנתי ובכל זאת הוא נהיה כזה. מדהים.

אהרון: אור קורנליוס (הפועל ירושלים) – זה לא בהכרח בא לידי ביטוי בסטטיסטיקה, אבל קורנליוס הוא השומר הבכיר של ירושלים, ולמעשה שחקן ההגנה הטוב ביותר של ההגנה הטובה בליגה.

יהלי: זאק הנקינס (הפועל ירושלים) – מנהיג בגאון את ההגנה הטובה בליגה ומספק לדז'יקיץ' הגנת צבע של איש אחד.

שחר: אור קורנליוס (הפועל ירושלים) – השומר האישי הכי טוב של קבוצת ההגנה הטובה בליגה, ואחד שאמלל את השחקנים המובילים בליגה פעם אחר פעם.

דרור: אור קורנליוס (הפועל ירושלים) – לא הייתי רוצה להתמודד מולו באחד על אחד.

עמיחי: כרם משעור (עירוני קריית אתא) – אצל ירושלים ומכבי, השיטה היא זו שמכתיבה את ההצלחה ההגנית יותר משחקן כזה או אחר. העולה החדשה סיימה עם ההגנה החמישית בטיבה בליגה, בעיקר בזכות משעור שמקפיץ אותה כמה רמות בדקות שלו על הפרקט. בין השאר, משעור הוריד את השחקנים עליהם שמר ל-0.92 נקודות למהלך ב-12.6 מהלכים למשחק, לעומת 0.95 ב-8.2 מהלכים של אור קורנליוס לצורך ההשוואה.

חמישייה שנייה:

אילן:
איתי מושקוביץ' (הפועל גליל עליון)
כריס באב (בני הרצליה)
כריס ג'ונסון (הפועל חולון)
תומר גינת (הפועל תל-אביב)
רומן סורקין (מכבי תל-אביב)

אהרון:
וויד בולדווין (מכבי תל-אביב)
ספידי סמית (הפועל ירושלים)
ג'ורדן מקריי (הפועל תל-אביב)
מוריס קמפ (בני הרצליה)
רומן סורקין (מכבי תל-אביב)

יהלי:
די ג'יי קופר (עירוני נס ציונה)
ספידי סמית' (הפועל ירושלים)
וויד בולדווין (מכבי תל-אביב)
רומן סורקין (מכבי תל-אביב)
ברייס וושינגטון (הפועל גליל עליון)

שחר:
די ג'יי קופר (עירוני נס ציונה)
ג'ורדן מקריי (הפועל תל-אביב)
אור קורנליוס (הפועל ירושלים)
תומר גינת (הפועל תל-אביב)
רומן סורקין (מכבי תל-אביב)

דרור:
בר טימור (הפועל תל-אביב)
ספידי סמית' (הפועל ירושלים)
וויד בולדווין (מכבי תל-אביב)
תומר גינת (הפועל תל-אביב)
נמרוד לוי (הפועל גליל עליון)

עמיחי:
די ג'יי קופר (עירוני נס ציונה)
וויד בולדווין (מכבי תל-אביב)
נמרוד לוי (הפועל גליל עליון)
רומן סורקין (מכבי תל-אביב)
אמין סטיבנס (עירוני קריית אתא)

חמישיית העונה:

אילן:
ג'ו רגלנד (הפועל חולון) – סחב על גבו את חולון שלפרקים נראתה לא מספיק טובה.
קאדין קרינגטון (הפועל ירושלים) – לא היה הכי טוב בכל משחק אבל כשצריך הוא שם הגנתית והתקפית.
בר טימור (הפועל תל-אביב) – אולי בעונתו הטובה בקריירה הצעיד את הפועל תל אביב לעונה היסטורית.
נמרוד לוי (הפועל גליל עליון) – אמנם אכזב כשיצא ב-5 עבירות במשחק 3 מול חולון אבל זה לא משכיח את העונה שעברה על הגליל ועליו.
ג'וש ניבו (מכבי תל-אביב) – הוכיח לאורך העונה שהוא רמה מעל הסנטרים בליגה ושהאתגר שלו זה ביורוליג.

אהרון:
ג'ו רגלנד (הפועל חולון) – גם העונה הוביל את חולון למקום הרביעי, למרות פציעות רבות של הצוות המסייע.
די ג'יי קופר (עירוני נס ציונה) – מלך האסיסטים של הליגה בעונה בודדת אי פעם ומדורג שלישי העונה במדד.
ג'ייקובן בראון (הפועל תל-אביב) – המנהיג והשחקן המוביל של הפועל ת"א גם העונה, כשהם מעפילים לחצי גמר ראשון מאז 2018.
תומר גינת (הפועל תל-אביב) – המהלך המרכזי של הפועל ת"א בקיץ היה להחזיר את תומר גינת, והוא הוכיח שמדובר באחד מהישראלים הבכירים בליגה שלנו.
זאק הנקינס (הפועל ירושלים) – הגבוה הבכיר בליגה השנה, משני צידי המגרש, כשרק אחוזים רעים מהעונשין עוד פוגעים בו.

יהלי:
ג'ו רגלנד (הפועל חולון) – השחקן הטוב ביותר, בהפרש, של קבוצה שהתחברה יפה בחצי השני של העונה.
ג'ייקובן בראון (הפועל תל-אביב) – אחד מטובי הגארדים שיש לליגה להציע, המנוע של האדומים.
מוריס קמפ (בני הרצליה) – נתן את כל הלב והנשמה לקבוצה שהתמודדה עם פציעות קשות העונה ואף רשמה כמה ניצחונות מרשימים על הגדולות בהנהגתו.
תומר גינת (הפועל תל-אביב) – הישראלי הכי טוב של הקבוצה הכי ישראלית בליגה (ותסלח לי הפועל גליל עליון).
זאק הנקינס (הפועל ירושלים) – אוטם את כל הצבע של קבוצת ההגנה הכי טובה שאני זוכר שהייתה כאן, אולי בהיסטוריה. הברומטר של ירושלים.

שחר:
ג'ו רגלנד (הפועל חולון) – המנהיג והשחקן הטוב ביותר של מי שהיא עדיין האלופה המכהנת, ועוד יכולה להפתיע גם העונה.
ליוואי רנדולף (הפועל ירושלים) – בתוך הקו האחורי העמוס של ירושלים, מדובר כנראה במי שלוקח על עצמו הכי הרבה אחריות כשצריך.
טיילר ביי (עירוני נס ציונה) – סקורר מהשורה הראשונה בליגה וסיבה מרכזית להצלחה היחסית של נס ציונה העונה.
מוריס קמפ (בני הרצליה) – השחקן הבודד שהכי השפיע על קבוצה שלמה וסחב אותה קדימה.
זאק הנקינס (הפועל ירושלים) – הגבוה הטוב ביותר בליגה משני צידי המגרש.

דרור:
די ג'יי קופר (עירוני נס ציונה) – שיאן האסיסטים של הליגה ומקום שלישי במדד. אין ספק שהיה יכול להותיר חותם יותר גדול אם הראש שלו היה במקום הנכון.
ג'ו רגלנד (הפועל חולון) – שוב הוביל את חולון למקום הרביעי כמעט בעצמו. בפעם שעברה זה נגמר באליפות.
מוריס קמפ (בני הרצליה) – המרוויח הגדול מעזיבת צ'ינאנו אונואקו, השתלט על עמדה מספר 4 והפך להיות הנשק ההתקפי וההגנתי המרכזי של אורן אהרוני.
רומן סורקין (מכבי תל-אביב) – פשוט שחקן טוב ובכל שנה הוא מראה התקדמות גדולה. אולי שנה הבאה יהיה גם MVP.
זאק הנקינס (הפועל ירושלים) – הסנטר הכי פיזי, הכי יעיל והכי טוב בליגה נקודה. מבין השחקנים שהיו על הפרקט, המקום השני של ירושלים חתום על שמו.

עמיחי:
ג'ייקובן בראון (הפועל תל-אביב) – גם עם החיזוק המסיבי בקיץ שעבר, בראון הוא עדיין המנהיג של הקבוצה והשחקן המוביל שלה, כשהיא מעפילה לחצי גמר ראשון מאז 2018.
ג'ו רגלנד (הפועל חולון) – שוב הוביל את חולון למקום הרביעי כמעט בעצמו. בפעם שעברה זה נגמר באליפות.
ספידי סמית (הפועל ירושלים) – מנהל המשחק של הירושלמים דואג לאיזון בין הסקוררים בקו האחורי ובין הנקינס וקלעי השלשות ומביא לכך שההגנה הטובה בליגה מחזיקה גם בהתקפה טובה.
מוריס קמפ (בני הרצליה) – הפך לנשק המרכזי של הרצליה ואורן אהרוני, וחלק מרכזי בכך שהם שמרו על מקום טוב במרכז הטבלה.
זאק הנקינס (הפועל ירושלים) – יש להפועל ירושלים לא מעט גארדים טובים, אבל הפער בין ירושלים איתו לירושלים בלעדיו הוא זה ששם אותו כאן בלי ספק של אף אחד מאיתנו.

הישראלי המצטיין:

אילן: בר טימור (הפועל תל-אביב) – בעונתו הטובה בליגה הוא הפך באופן רשמי לאחד מהישראלים הבכירים בליגה.

אהרון: תומר גינת (הפועל תל-אביב) – נבחר לחמישיית העונה ב-3 העונות האחרונות שלו בליגה הישראלית, והפעם אין מול את דני אבדיה שיקח לו את התואר הזה.

יהלי: תומר גינת (הפועל תל-אביב) – איש הזבל האולטימטיבי. עושה את כל הדברים הקטנים שמנצחים משחקים: לוקח ריבאונדים, מוסר בחסד (יש לו כימיה נהדרת עם אונואקו) וקולע את השלשה המזדמנת.

שחר: נמרוד לוי (הפועל גליל עליון) – אולי המקרה היחיד בליגה שבו אפשר לנסות להצביע על שחקן ישראלי כשחקן החשוב ביותר של קבוצה. מוביל את הישראלים בנקודות ובריבאונדים.

דרור: רומן סורקין (מכבי תל-אביב) – מכבי ת"א צריכה להודות כל יום על כך שהיא שמה עליו את הידיים לפני שאר הקבוצות בליגה.

עמיחי: רומן סורקין (מכבי תל-אביב) – הזרים מסביבו התחלפו כל הזמן, אך בליגה היה את רומן סורקין כמניה הבטוחה לאורך כל העונה, כשהוא הוביל את הישראלים בנקודות פר דקות בפער עצום.

MVP:

אילן: קאדין קרינגטון (הפועל ירושלים) – הסקורר המוביל של הפועל ירושלים היה האיש שהביא את הקליעה בכל פעם שהיה צריך לקבוצה שהצטיינה בעיקר בהגנה.

אהרון: זאק הנקינס (הפועל ירושלים) – לא בהכרח השחקן שסחב על גבו לבד קבוצה, אבל אם נתעלם מעודף הרוטציה במכבי, שגורם לכך שקשה לסמן שחקן אחד מוביל ביד-אליהו, הרי שהנקינס הוא השחקן הטוב והחשוב ביותר של הקבוצה הטובה ביותר.

יהלי: מוריס קמפ (בני הרצליה) – השחקן הכי אנדרייטד בליגה הוא גם המצטיין שלה. יציב, שקט, תמיד נותן 200 אחוז מעצמו. השחקן הכי טוב אצל הכחולים.

שחר: מוריס קמפ (בני הרצליה) – ל-4 הקבוצות הגדולות יש כמה שחקנים טובים ועומק יותר מאשר לכל היתר, וזה מעצים את ההצלחה של קמפ שסחב את הרצליה לחצי שני טוב לעונה ומקום נוח ברבע הגמר, כולל ניצחון ביתי אחד בסדרת רבע הגמר.

דרור: זאק הנקינס (הפועל ירושלים) – בא מכלום וסחף את ירושלים על גבו כל הדרך למקום השני. עם אחוזים טובים מהעונשין מדובר בסנטר יורוליג.

עמיחי: ג'ו רגלנד (הפועל חולון) – סביר להניח שכל האחרים, או לפחות רובם, יבחרו בהנקינס, אבל ג'ו רגלנד סחב למקום הרביעי קבוצה שסבלה מחוסרים ופציעות משמעותיים הרבה יותר, והוא כנראה השחקן הראשון בליגה שהייתי שם אצלו ביד כדור אחרון. בעונה שעברה הוא הוסיף לזה כמה הצגות ענק בפלייאוף, ועכשיו הם יצטרכו את זה נגד מכבי…