מסקנות חפוזות 52 / עמיחי קטן

אחרי 3 משחקים של גמר המערב ו-2 של גמר המזרח, הפעם המסקנות יעסקו ב-2 מחליפים של מיאמי שהיו משמעותיים במשחק 2, הרבעים האחרונים של דנבר במשחקים 2 ו-3 ושני היתרונות הגדולים של דנבר ומיאמי בסדרות שלהן.

1. מחליפי מיאמי.

במשחק 2 של גמר המזרח, היו שני שלבים בהם בוסטון פתחו פער דו-ספרתי ואיימו לברוח, ובשני המקרים היו אלה המחליפים של מיאמי שהחלו את הריצה הנגדית של ההיט לפני שג'ימי באטלר השתלט על העניינים. שני גיבורים עיקריים היו לספסל של ההיט במשחק הזה – קיילב מרטין ודאנקן רובינסון.

ברבע השני היו אלה 3 מהלכים רצופים שבהם רוברט וויליאמס נתן למרטין מטר, והוא ניצל את זה ל-2 שלשות וחדירה נוחה שסגרו את הפער, ובהמשך רובינסון ובאטלר הצטרפו אליו והפכו פיגור 12 בשלב מוקדם של הרבע השני ליתרון 4 במחצית.

בוסטון השתלטו שוב על המשחק ברבע השלישי, ובתחילת הרבע האחרון העלה רוברט וויליאמס את הסלטיקס ליתרון 11. הפעם נבחן 4 מהלכים שבהם התנועה ללא כדור של דאנקן רוביסון היא זו שסידרה למיאמי סלים נוחים שהחזירו אותם לתמונה, שוב לפני ההשתלטות של באטלר בדקות הסיום (ואף מילה על גרנט וויליאמס).

במהלך הראשון, אפשר לראות חסימה אחת של רובינסון שמאפשרת לאדבאיו לקבל את הכדור בקלות ותנועה שלו לכיוון מרטין מייצרת בלבול בהגנה וליי-אפ קל של מרטין.

המהלך הבא מתחיל עם תנועה של רובינסון שמאלצת חילוף בהגנה, והוא מקבל את טייטום שנמצא עמוק מדי בצבע. רובינסון מיד נע לכיוון אדבאיו, מקבל את הכדור בהנד-אוף ותופר שלשה, כשטייטום לא מספיק לסגור את המרחק.

במהלך הבא, מי ששקוע עמוק מדי בדרופ בצבע הוא רוברט וויליאמס, בזמן שוויט נצמד לרובינסון, אז אדבאיו בא לחסום, רובינסון מקבל את המרווח הדרוש עבורו לעלות לשלשה, ואילו וויליאמס לא מספיק לסגור את המרחק, כמו גם וויט שנתקע בחסימה של אדבאיו.

הפעם רובינסון נע לכיוון הצבע בסמוך לבאטלר שמאיים לחסום. בוסטון נמנעים מחילוף כדי שלא יהיה לבאטלר מיס-מאצ' ורובינסון זוכה ליתרון של צעד במרוץ לצבע שמספיק לאדבאיו כדי למסור ולרובינסון כדי לסיים ב-2.

אם נסכם את כל המהלכים האלה בעיקרון אחד – אריק ספולסטרה ומיאמי מזהים את הסכמה ההגנתית של בוסטון ומוצאים את הדרך לתקוף אותה – בין אם זה רוברט וויליאמס שנמצא עמוק בצבע וזה מאפשר למיאמי לשחרר קלעים, בין אם זה רובינסון והקליעה האוטומטית שלו שמאלצת את השומר שלו להיצמד אליו, ובין אם זה דברים אחרים שאפשר לראות במהלכים אחרים במשחק ובסדרה.

2. דנבר ברבעים אחרונים.

אחרי משחק 1, שבו הלייקרס עשו קאמבק ברבע האחרון וכמעט גנבו את הניצחון, בשני המשחקים האחרונים דווקא דנבר הם אלה שמתעלים ברבע האחרון והופכים משחק צמוד לכזה שבו הם שולטים, ובשני המקרים הגורם המרכזי לכך הוא הקליעה מחוץ לקשת, וקיצור הרוטציה ברבעים האחרונים שגרם לזה, ונבחן זאת בטבלה שתשווה את האחוזים לשלוש ואת חלוקת הדקות ברבע הרביעי:

*סדר השחקנים הוא לפי האחוזים שלהם לשלוש בפלייאוף*

דנבר ברבע הרביעימשחק 1משחק 2משחק 3
שלשות3/8 = 37.5%7/13 = 53.8%5/11 = 45.5%
דקות יוקיץ'10:099:3112:00
דקות פורטר9:4312:0012:00
דקות מארי12:0012:008:36
דקות קולדוול-פופ8:15X3:24
דקות גורדון7:399:38X
דקות ברוס בראון4:1112:0012:00
דקות ג'ף גרין6:124:5112:00
דקות כריסטיאן בראון1:51XX

אפשר לראות שהשינוי המרכזי בחלוקת הדקות נעשה בין משחק 1 למשחק 2. במשחק 1 הנאגטס המשיכו עם הרוטציה הרגילה שלהם כשכל ה-8 שיחקו ו-5 שחקני החמישייה הם אלו שקיבלו הכי הרבה דקות, ואילו במשחק 2 מאלון כבר בא עם הלקח שלו וצמצם את הרוטציה. הנפגע העיקרי הוא כריסטיאן בראון, כשקולדוול-פופ במשחק 2 וגורדון במשחק 3 הושפעו מבעיית העברות של KCP ויוקיץ' בהתאמה.

גם כתוצאה מכך, במשחק 1 דנבר קלעו 106 נקודות ב-3 הרבעים הראשונים (37, 35 ו-34) וירדו ל-26 ברבע האחרון, ואילו ב-2 המשחקים הבאים הרבע האחרון היה הרבע המוצלח ביותר של הנאגטס מבחינה התקפית – 32 נקודות אחרי 27, 21 ו-28 במשחק 2 ו-35 נקודות אחרי 32, 26 ו-26 במשחק 3. בצד השני, הלייקרס קלעו 34 ברבע האחרון של משחק 1 וירדו ל-24 ו-26 במשחקים 2 ו-3 בהתאמה.

3. ריבאונד ושלשות.

יש לו 2 סדרות עם יתרון משמעותי לאחת מהקבוצות – מיאמי שמובילה 2- 0 על בוסטון ודנבר שמובילה 3- 0 על הלייקרס – ומעניין לראות שב-2 הסדרות יש לקבוצה המובילה יתרון משמעותי גם בשלשות וגם בריבאונד. בטבלה הבאה נוכל לבחון את זה על כל אחד מהמשחקים, כשירוק מסמל ניצחון לקבוצה שמובילה ואדום מסמל ניצחון לקבוצה שבפיגור בסדרה.

שלשותריבאונד
דנבר-לייקרס 115/32 – 11/24 = 46.9% – 45.8%47- 30
דנבר-לייקרס 214/38 – 8/30 = 36.8% – 26.7%49- 40
דנבר-לייקרס 317/41 – 10/32 = 41.5% – 31.3%45- 39
בוסטון-מיאמי 116/31 – 10/29 = 51.6% – 34.5%35- 34
בוסטון-מיאמי 29/26 – 10/35 = 34.6% – 28.6%45- 35

ניתן לראות שהלייקרס אמנם ניצחו בריבאונד במשחק 3, אבל זה התקזז עם האיבודים (12 של הלייקרס לעומת 5 של דנבר) ובמקביל הפער בקליעה מחוץ לקשת עלה עוד יותר, כשהלייקרס "בזבזו" את יום הקליעה הטובה שלהם במשחק 1, ואילו דנבר הרבה יותר יציבים בתחום לאורך כל הפלייאוף והעונה. דרווין האם זיהה נכון שהריבאונד זה התחום שבו הלייקרס יכולים להתחרות בדנבר טוב יותר לאורך זמן, ומה שמדאיג אותו עכשיו זה הרבעים האחרונים במשחקים 2-3.

בסדרה המזרחית, ניתן לראות שמיאמי היו עדיפים בקליעה מבחוץ בשני המשחקים, ובמשחק 2 היה להיט גם יתרון בריבאונד שכיסה על קליעה פחות טובה של שתי הקבוצות ביחס למשחק 1. בוסטון עברו להרכב נמוך יותר במשחק 2, בעיקר עם גרנט וויליאמס שקיבל 25 דקות במשחק 2 אחרי שלא שותף במשחק 1, אבל הסלטיקס איבדו איום של ריבאונד התקפה (30.2% במשחק 1 לעומת 22.2% במשחק 2), והנוכחות של גרנט וויליאמס בהגנה לא הצדיקה את זה (8/13 למיאמי על השמירה שלו ו-6/7 לבאטלר).

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  2. ג'ורג' עובדיה הסקרן

    21 מאי 2023 15:07:36

    אני מחבב את רוב ויליאמס, את הסייז והמוביליות שלו, אז כנראה שאני עיוור-מרצון למגרעות שלו, אבל having said that בוידאו הראשון זה הויליאמס השני שנתקע בno man's land ולא עשה רוטציה. בוידאו השלישי כבר קשה יותר לסנגר עליו.

    1. עמיחי קטן

      21 מאי 2023 17:47:30

      אני לא חושב שהוא האשם באף אחד מהמקרים. התכנית ההגנתית של בוסטון במקרים האלה היא שוויליאמס יהיה מוכן לעזור בצבע, והמחיר של זה הוא להמר על קיילב מרטין, ולכן מרטין נשאר פנוי.

  5. golan

    22 מאי 2023 00:05:55

    אחלה מסקנות.
    אבל השימוש של מאזולה ברוטציה שלו – לא רציני, לא עיקבי וממש לא ברור,
    ואז ברבע הרביעי אין להם כוח.

      1. The Oak

        22 מאי 2023 05:36:22

        שים לב לתאריך של התגובה שלך.
        22 למאי.
        הוא מנסה דברים?
        הוא צריך כבר לעשות משהו אחד ואם לא הולך לעשות משהו אחר או משהו שלישי וזהו.
        בדיוק כמו שדנבר נסגרו על פתרון לקראת המשחק השני והשלישי.
        מאזולה לא קשור לאירוע

        1. עמיחי קטן

          22 מאי 2023 07:00:30

          עד למשחק 6 נגד פילדלפיה, דברים עבדו טוב לבוסטון. בפיגור 3- 2 מאזולה ניסה לראשונה שינוי בחמישייה, וזה עבד לו מספיק טוב כדי להמשיך עם זה ולנצח את הסדרה. בסדרה הזאת בוסטון לא משחקים טוב (לדעתי מעט מאוד מזה על המאמן, אבל זה דיון אחר), והוא מנסה למצוא פתרונות שונים. אם הוא היה מוצא משהו שעובד הייתי מצפה ממנו לשמור על זה, אבל כל עוד זה לא עובד, התפקיד שלו הוא להמשיך לנסות לשנות.
          אם אני אסכם את זה בקצרה – רוב הביקורת על מאזולה היא אותה ביקורת שהייתה על יודוקה בעונה שעברה, ואצל שניהם היא מוצדקת באופן חלקי בלבד לדעתי (קצת יותר אצל מאזולה, אבל רק קצת). השחקנים של מיאמי פשוט משחקים טוב יותר, והמאמן לא עולה על הפרקט ומשחק.

          1. The Oak

            22 מאי 2023 11:13:38

            אתה כותב דברים מאוד חכמים בדרך כלל עד שזה מגיע למאזולה…
            מצטער, דבר ראשון הוא בנה את בוסטון על ההתקפה השנה. אז אם ככה איך זה שבמשחק מכריע כך הרבע האחרון הוא לא משרטט תרגיל אלא נותן את הכדור לטייטום ויאללה סע?
            זה לא אימון.
            ראה ערך גולדן סטייט לאימון התקפה מופלא.
            יודוקה עשה הגנה נהדרת שנה שעברה וביקורת אם ישנה הייתה על השחקנים שאין להם אופי והיו בוסר. השנה הם לא בוסר, אך עדיין בלי אופי ובלי מאמן.
            זה לא רק על מאזולה. משהו שם חסר אופי. לא יודע לשים את האצבע. בראון או טייטום או השילוב ביניהם.

            1. עמיחי קטן

              22 מאי 2023 12:01:05

              תודה על המחמאה לגבי השאר…
              יש לי ביקורת על מאזולה ועל תכנית המשחק שלו, ואולי ארחיב על זה בעתיד, אבל יש מי שמנסה לצייר את זה כאילו יודוקה היה הכוכב הגדול של בוסטון ומאזולה הורס הכל, ועם זה אני לא מסכים. כלומר, חלק מחוסר ההצלחה של הסלטיקס זה על חוסר היכולת של מאזולה למצוא פתרונות מקצועיים, אבל אחרי משחק שבו אף אחד מהשחקנים לא הופיע, המאמן הוא האחרון שצריך להיות מואשם.

  6. הציפור הנדירה

    22 מאי 2023 00:40:05

    למרות מה שמיאמי תפסה את הסכמה ההגנתית של הסלטיקס ושמאזולה לא משתמש מספיק בספסל הנהדר שבפועל יכול להיות לא נהדר בגלל שהשחקנים שכמעט לא שיחקו נכנסים קרים מדי כשכבר משותפים, אם הסלטיקס היו מגלים את האופי המתאים למועדון הזה ומתעלים בדקות המכריעות כפי שאפשר לצפות מהם ובפרט מהשחקנים המובילים, אז הסלטיקס היו מנצחים.

  7. The Oak

    22 מאי 2023 05:37:47

    כתבה מעניינת מאוד. מזכיר את האוזמן עם הגיפים, לטובה.
    תודה רבה.
    עכשיו יותר מובנת השאלה והתשובה במסיבת עיתונאים אחרי המשחק לגבי התנועה של רובינסון
    התשובה של ספו: זה לא משהו ששלפנו מהכובע, אנחנו עובדים על זה במשך שנתיים עם רובינסון.

    1. עמיחי קטן

      22 מאי 2023 07:54:06

      תודה. אני מאמין שיש קשר ישיר בין הירידה בכמות הדקות של רובינסון מאז שהוא קיבל את החוזה הגדול שלו ובין העמידה במקום של אדבאיו, ממנו ציפו להשתפר יותר בצד ההתקפי. אני גם חושב שיש קשר ישיר בין החזרה של רובינסון לרוטציה ובין זה שהפלייאוף הנוכחי הוא הטוב ביותר של אדבאיו, לפחות מאז הבועה

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט