מסקנות חפוזות 48 / עמיחי קטן

מאז הפעם הקודמת, התקיימו משחקי 6 ו-7 שסגרו את הסיבוב הראשון, ובהם בוסטון, הלייקרס וגולדן סטייט העפילו לסיבוב השני של הפלייאוף, יחד עם 2 משחקים ראשונים של הסיבוב השני. נפתח עם נקודה על כל אחת מ-3 הסדרות האחרונות של הסיבוב הראשון, נעבור לשתי הסדרות שכבר נפתחו ונסיים עם אקס פקטור פוטנציאלי מכל קבוצה בסיבוב השני.

1. סוגרים סיבוב.

בוסטון-אטלנטה – ההרכב הגבוה. לאורך רוב הסדרה, בוסטון שיחקו רק עם אחד מבין הורפורד או רוברט וויליאמס, כשטייטום ובראון משחקים כמעט תמיד ליד שני גארדים, ורוב הזמן זה עבד, אבל ההחלטה לחזור להרכב גבוה יותר ל-5 הדקות האחרונות של משחק 6 החזירה לסלטיקס את המומנטום ואת הניצחון. בוסטון שלטו בריבאונד והידקו את ההגנה באותן דקות, וסגרו את המשחק ואת הסדרה עם ריצת 10- 0 מכרעת.

לייקרס-ממפיס – אין הרבה מה לנתח במשחק שנגמר ב-40 הפרש, אבל העובדה שזו הייתה הסדרה עם הכי הרבה ניצחונות בית בסיבוב הראשון (היחידה עם 5 כאלה) מלמדת על החשיבות של המשחק היחיד שנגמר בניצחון חוץ, המשחק הראשון בסדרה, אותו הלייקרס סגרו עם אותה ריצת 15- 0. הלייקרס צריכים למצוא את המשחק או 2 שאפשר לקחת בחוץ ולשמור על הביתיות כמה שיותר, כשהם ינסו לשלב בין העובדה שיתרון הביתיות יהיה אצל היריבה בכל מקרה ובין השחיקה האפשרית לקבוצה של אנתוני דיוויס ולברון ג'יימס.

גולדן סטייט-סקרמנטו – סטף בהתקפה ולוני בהגנה עם עזרת חבר. הזכרתי כאן לא אחת את נושא דקות המנוחה של סטף, ובסיום הסדרה אנחנו נצביע על הפערים בעזרת טבלה שתשווה בין הדקות של סטף ובין דקות המנוחה שלו. אני אציין כאן שבדקות המנוחה של סטף הווריורס היו עם נט רייטינג של מינוס 30.6, לעומת פלוס 8.4 בדקות שלו.

עם סטףבלי סטף
דקות27462
נקודות701110
אחוז שדה46.9%37.1%
אחוז שלשות33.9%27.1%
אחוז אפקטיבי54.5%43.3%
רייטינג התקפי114.782.7

השוואה דומה, גם אם מעט פחות מוקצנת, אפשר לעשות עם לוני בהגנה, אבל כאן אני אוסיף מימד נוסף, והוא דריימונד גרין, כי כמו שתוכלו לראות בטבלה הבאה, שיתוף הפעולה בין הצמד הזה היה מנצח עבור האלופה המכהנת (עדיין…). בכל זאת, ניתן לראות בבירור מהנתונים מי מהם השפיע יותר על ההגנה, כשבדקות של שניהם ביחד ההגנה של הווריורס הייתה מעולה באופן יוצא דופן, והיא הייתה סבירה גם בדקות של לוני לבד, אך רעה בדקות של גרין בלי לוני.

שניהםרק לונירק גרין
דקות91120100
נקודות סקרמנטו189279272
אחוז שדה סקרמנטו37.5%45.8%47.2%
אחוז שלשות סקרמנטו17.9%32.9%38.9%
אחוז אפקטיבי סקרמנטו41.6%51.1%56.2%
רייטינג הגנתי95.5107.1119.1

2. פתחנו סיבוב שני.

דנבר-פיניקס – הגנת הספסל. הספסל של הנאגטס הוא לא מהמצטיינים של הפלייאוף בצד ההתקפי, אבל התרומה ההגנתית שלו חשובה מאוד. 3 שחקנים עיקריים נמצאים שם, והם ברוס בראון, ג'ף גרין והרוקי כריסטיאן בראון. כמעט כל הרכב של דנבר כולל לפחות 2 מתוך 4 שחקני ההתקפה הבכירים שלהם (יוקיץ', מארי, פורטר וגורדון), כך שהם מסתדרים בהתקפה, בזמן שהמחליפים תורמים כולם הגנה טובה מאוד, בזמן שברוס בראון עשה גם קפיצת מדרגה התקפית העונה עם 11.5 נקודות למשחק באחוזים טובים ו-3.5 אסיסטים.

ניקס-מיאמי – שמירה על הכדור. הניקס איבדו כדור אחד בלבד ברבע הראשון, בו הם קלעו 32 נקודות, למרות שגם אז השלשות לא ממש נכנסו, אך איבדו 4, 3 ו-5 כדורים בכל אחד מ-3 הרבעים הבאים בהתאמה, וכך הם ירדו ל-23, 20 ו-26 נקודות ב-3 הרבעים האלה בהתאמה. דובר לא אחת על כך שההתקפה של הניקס מגיעה למספרים טובים, למרות אחוזי קליעה לא מרשימים, בגלל ריבאונד התקפה ומיעוט איבודים, והם יצטרכו להביא את זה לידי ביטוי נגד קבוצה עם יותר כישרון התקפי כמו מיאמי.

3. אקס פקטור לכל קבוצה.

כתבתי קטע כזה גם בסיבוב הראשון כאן, ועכשיו אני אחלק את הקטע הזה ל-2 חלקים – בדיקה לגבי מה שכתבתי אז (רק לגבי הקבוצות שעלו לסיבוב השני) ואחר כך אבחר אקס פקטור אחר לסיבוב השני, למרות שברוב המקרים אותה בחירה הייתה יכולה להתאים גם כן.

נבחרי הסיבוב הראשון:

בוסטון – דריק וויט – נתן סדרה מרשימה מאוד של 17.3 נקודות באחוזי 90.9-55.7-45.7, יחד עם הגנה על הגארדים הבכירים של אטלנטה. כן כדאי לשים לב לכך שהאחוזים שלו ירדו לקראת סוף הסדרה, ובשלב מסוים סמארט שמר טוב יותר על טריי יאנג, כך שגם הדקות שלו קצת ירדו במשחק 6.

פילדלפיה – פי ג'יי טאקר – 3 נקודות למשחק ב-3/15 לשלוש ו-4/20 מהשדה, אבל שמר היטב על מיקאל ברידג'ס וקמרון ג'ונסון והיה חלק משמעותי מההצלחה ההגנתית של פילי אל מול הסגל הבינוני קצת של ברוקלין.

ניקס – ג'וש הארט – הפך להיות שני רק לברונסון בדקות בניקס, גם בגלל הפציעה של גריימס שהקפיצה אותו לחמישייה והפציעה של רנדל שהורידה את כמות הדקות שלו, ובסך הכל קלע היטב בצבע וטוב מהממוצע של הניקס מחוץ לקשת, יחד עם הגנה טובה מאוד על מיטשל וגארלנד.

מיאמי – קווין לאב – קולע שלשות באחוזים טובים, לוקח ריבאונדים, תורם בהגנה על הגבוהים של היריבה ואחראי לכמה מהלכי מומנטום משמעותיים. הכניסה של לאב לחמישייה הייתה גורם משמעותי בהצלחה של מיאמי נגד מילווקי.

דנבר – ברוס בראון – השלשות לא נכנסות לו בפלייאוף הזה, אבל הוא משיג את הנקודות שלו בדרכים אחרות, ועושה היטב את העבודה איפה שעיקר תפקידו, כלומר בהגנה.

פיניקס – לנדרי שאמט – 10 נקודות מצטברות ב-4/15 מהשדה זה לא ממש מה ששאמט תכנן, אבל ייאמר להגנתו שהרבה מזה בגלל הדקות והכדורים המעטים שמקבלים שחקני הספסל של פיניקס כרגע.

גולדן סטייט – דונטה דיווינצ'נזו – 4.6 נקודות ב-33.3% מהשדה אלו לא נתונים מרשימים, יחד עם חלק בכך שכל הספסל של גולדן סטייט סיים עם פלוס-מינוס שלילי נגד סקרמנטו, אבל יש גם סיבות לאופטימיות כמו 3.3 אסיסטים, הגנה אישית לא רעה והעובדה שהוא שומר על מקומו ברוטציה, גם אם כבר לא כמחליף ראשון או שני כמו בתחילת הפלייאוף.

לייקרס – רוי האצ'ימורה – משחק של 29 נקודות הוא לא הצליח לשחזר, אבל 14.5 נקודות ב-56.9% מהשדה ו-52.4% לשלוש הן הצלחה כבירה עבורו. מעניין יהיה לראות האם הוא מסוגל לייצר תצוגות קליעה דומות לזה גם נגד גולדן סטייט.

נבחרי הסיבוב השני:

בוסטון – אל הורפורד – הפעם החלטתי לגוון, כי בהינתן שאמביד יהיה כשיר, הורפורד הוא שוב השומר הבכיר של בוסטון מולו. כדאי לשים לב לכך ששחקנים מסוגו של הורפורד נוטים לקלוע פחות טוב מחוץ לקשת ככל שהמשימה ההגנתית שלהם יותר מאתגרת.

פילדלפיה – ד'אנתוני מלטון – גם כאן בחרתי בדמות אחרת, מכיוון שבוסטון זו קבוצה שמבוססת על מגוון רחב יותר של שחקני התקפה ביחס לברוקלין. מלטון עשוי לקבל דקות משמעותיות יותר כשומר הבכיר שיש לפילדלפיה על גארדים שיכול גם להחליף לפורוורדים, ובמקביל לנצל הזדמנויות כשההגנה תחליט להמר עליו.

ניקס – אובי טופין – ללא רנדל הפצוע, תפקידו של טופין נהיה משמעותי עוד יותר כשחקן מרכזי בהתקפה, אך גם ככה בוודאי תופתעו לשמוע שמדובר בקלעי הטוב ביותר של הניקס מחוץ לקשת בפלייאוף הזה, בו הם מאוד מתקשים בתחום. משחק 1 נגד מיאמי, בו הם סיימו עם 7/34 מחוץ לקשת, אולי יהיה זה שיגרום לכך שטופין יקבל גם את דקות ההכרעה, לפחות כל עוד רנדל פצוע.

מיאמי – גייב וינסנט – הפך להיות הגארד הבכיר של מיאמי (או אחרי באטלר, תלוי אם הוא נחשב גארד או פורוורד) אחרי הפציעה של הירו, בזמן שלאורי מסתדר טוב יותר כשחקן שישי ויוצר משני. בינתיים ניתן להכתיר את זה כהצלחה עם 14.2 נקודות ו-5 אסיסטים למשחק ב-54% אפקטיבי.

דנבר – כריסטיאן בראון – נגד מינסוטה, מספיק היה שומר אחד או שניים בכירים, אך נגד פיניקס יש צורך בהרבה יותר מזה. הרוקי, שפתח את הסדרה נגד הסאנס עם 4 חטיפות במשחק 1, יצטרך לשמור על אחד מכוכבי פיניקס בקביעות ולנסות לתרום גם בהתקפה ולנצל ניסיונות של שחקני פיניקס לנוח בהגנה עליו.

פיניקס – טורי קרייג – מונטי וויליאמס מעדיף שחקן עם אוריינטציה הגנתית יותר משאמט ליד רביעיית הכוכבים שלו, או במקום אחד מהם. קרייג נתן סדרה נהדרת גם בצד ההתקפי נגד הקליפרס, וכרגע הוא האפשרות הטובה ביותר לצלע החמישית של הסאנס.

גולדן סטייט – ג'ורדן פול – אחרי סדרה של 12 נקודות ב-33.8% מהשדה, פול יצטרך להוכיח מחדש שאפשר להתייחס אליו כמניה בטוחה. בינתיים, הוא יכנס לקטגוריית האקס-פקטור, וינסה להוכיח לי שאני טועה כשאני מניח שהוא יקבל החלטות רעות ויקלע באחוזים רעים בהתאם.

לייקרס – דניס שרודר – שרודר מגיע אחרי סדרה רעה נגד ממפיס, אך הפעם עם שומר פחות טוב מולו ככל הנראה, יחד עם משימה הגנתית קצת יותר רלוונטית מבחינתו, סטף שקרוב אליו יותר במימדים הפיזיים ביחס לגארדים של ממפיס. בכל מקרה, הוא יצטרך לשפר את ה-36% מהשדה ו-22% לשלוש מהסיבוב הראשון.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  2. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    1 מאי 2023 18:52:52

    ביל סימונס טען בפודקאסט שנכון להיום דרק וייט הוא השחקן השלישי בטיבו בסלטיקס, אני הנהנתי בהסכמה, והבחורה באוטו ליד לא הבינה למי אני מהנהן… אבל גם אם מדובר בהגזמה, אז מול אמביד-לס פילי, שתלויה בהארדן ובמקסי, זה לגמרי נכון.

    1. עמיחי קטן

      1 מאי 2023 18:59:32

      אני לא בטוח שאני מסכים עם סימונס במקרה הזה.
      אני כן אגיד שבעוד שלא מעט מקבוצות הליגה משוועות לרכז אחראי שלא חושב שהוא בעיקר סקורר, לבוסטון יש 3 כאלה, כשלכל אחד מהם האיכויות שלו.

  3. Warrior

    1 מאי 2023 21:19:43

    אקס פקטור נוסף שאני מקווה שיקבל הזדמנות מול הלייקרס זה מודי. נתן הגנה טובה בדקות שקיבל ועשה דברים טובים בהתקפה.
    רואים שהוא טיפה מהוסס אבל זה הגיוני בהתחשב בנסיבות. חושב שיכול להיות שחקן שישי מעולה ומקווה שיקבל יותר דקות בעונה הבאה.

  4. אהרון שדה

    1 מאי 2023 21:31:44

    כמה נתוני סיבוב 1
    שיא נק למשחק 56 נק של באטלר ממיאמי במשחק 4 שהסתיים בניצחון
    שיא ר 22 של לוני מג.ס במשחק 5 שגם הוא הסתיים בניצחון
    שיא אס 16 של הולידיי ממילוווקי מש 1 שהסתיים בניצחון

    הכי הרבה נק במצטבר
    סטף קרי 236 בסדרה מול סקרמנטו

    ממוצע נק לסדרה
    1 באטלר 37.6
    2 בוקר 37.2
    3 קרי 31.72
    4 אדוארדס מינסוטה 31.60
    לא בדקתי מלך הר' אבל ברור שזה לוני מעניין מתי לאחרונה מישהו עבר את הממוצע שלו או שלקח 3 מש בסדרה 20 + כ"ח ?

    סט כללית
    מדורגות / לא מדורגות
    4-4 בסדרות פליאוף
    20-23 לטובת המדורגות גבוה יותר בסך המשחקים
    (10-10 במזרח ו 10-13 במערב)

    מאזן הביתיות 17-26(60 אחוז 9-11 במזרח 8-15)

    ביתיות מדורגות 10-15 ( 60 אחוז 5-6 מזרח 5-9 מערב )
    ביתיות לא מדורגות 8-10 ( 56 אחוז 4-5 בכל צד)

    רק סוויפ אחד
    רק משחק 7 אחד
    2 סדרות שמסתיימות ב 6 מש
    4 בחמש משחקים

    וכמובן האנקדוטה היחודית לראשונה בהיסטוריה
    מדורגות 1-8 בשלב הבא
    ומדורגות 1-8 הלכו הביתה בסדרה חשבונית נחמדה
    הכל צמוד ופתוח

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט