האיש שלא יהיה שם

הוא לא הולך להזיז אף כלי באליפות העולם הקרובה, אבל החיסרון המהדהד שלו יעמיד למבחן את הדו-קרב שיתרחש היום. מגנוס קרלסן שיחק לאחרונה משחק ארמגדון מורט עצבים מול היקרו נקמורה באינטרנט במסגרת ה champion chess tour. כשנשארו שניות בודדות על השעון הוא ביצע טעות עם הכלים הלבנים, איבד את המלכה ונכנע, במה שהיה המשחק הרשמי האחרון שלו תחת השם "אלוף העולם". הרחק מביתו בקזחסטן הרחוקה עשו המדורגים שני ושלישי בעולם את ההכנות האחרונות לקראת יריית הפתיחה של אליפות העולם לשנת 2023. עידן חדש בפתח.

כיצד יראה העידן הזה? קשה מאוד לדעת. גארי קספרוב כבר אמר שההתמודדות שתתחיל היום אמנם תהיה מעניינת אבל היא לא יכולה להיחשב "אליפות העולם" היות והשחקן הטוב בעולם לא משתתף בה. בין אם מסכימים עם הקביעה הזאת ובין אם לא אפשר בהחלט לשער שעולם השחמט, שחווה כמה טלטלות לא פשוטות בשנה האחרונה, הולך לקבל צביון קצת אחר. הוא עומד להכתיר בעוד כשבועיים וחצי אלוף עולם חדש כאשר אחד השחקנים הטובים בהיסטוריה של הענף עדיין בשיאו וממשיך את המרדף הכמעט בלתי אפשרי אחרי דירוג ה 2900 נקודות. שני שחקנים, שניהם רחוקים ממנו שנות אור, ילחמו זה בזה על תואר שממש כמו בתקופת הפילוג של פיד"ה יכול לאבד מהיוקרה שלו. האם קרלסן ינסה את כוחו שוב בסבב אליפות העולם בפעמים הבאות? האם אז ארגון השחמט ישנה את הפורמט כדי להתאים אותו לרצונותיו? ואם לא, כיצד יתייחס העולם אל האלופים שיכהנו כשהוא עדיין בשיאו? כיצד תירשם 2023 בהיסטוריה של משחק המלכים?

אלוף העולם ה 17

כשהמתיחות הפוליטית בין ארה"ב, רוסיה וסין גואה והמלחמה באוקראינה עדיין נמשכת יישבו שניים משני צדדיו של לוח שחמט וינסו לקטוף את התואר שבודדים יכולים להתהדר בו. יאן נפומנישצ'י, הזוכה בתחרות המועמדים האחרונה יפגוש את דינג לירן הסגן לקרב בן 14 משחקים שבסופו יוכרע מיהו אלוף העולם ה 17 במספר. המדינה שנבחרה לארח את ההתמודדות היא קזחסטן היות והיא חולקת גבול עם שתי המעצמות מהן הגיעו השחקנים. נפו יעלה לשחק תחת דגל פיד"ה כמחאה (של הארגון) נגד רוסיה במלחמה עם ניסיון חשוב בפעם הקודמת מול קרלסן. השניים נפגשו בשנת 2022 לדו קרב שהיה שוויוני ומותח עד סופו של המשחק השישי המפורסם בו קרלסן הצליח להכניע את יריבו במשחק הארוך ביותר בהיסטוריה של אליפות העולם. נפו לא חזר לעצמו והפסיד שוב ושוב, משאיר טעם רע למה שהיה יכול להיות קרב סגנונות מרתק במיוחד. הפעם, עם יריב שונה שקשה מאוד להעריך כיצד יראה, הוא קרוב מתמיד אל התואר החשוב ביותר בשחמט כשהוא נמצא בשיאו (הדירוג שלו כיום הוא הגבוה ביותר בקריירה) ומציג שחמט מדויק וחסר פחדים. מהצד השני ישב דינג לירן, שחקן שקט וחסר פחד שעד לפני כמה שנים היה אחד השחקנים היציבים בסבב ואחד שקרלסן עצמו ראה בו יריב ראוי. כתבנו בהרחבה על שני השחקנים לקראת תחרות המועמדים ונציג אותם שוב בקצרה לקראת ההתמודדות.

נפו החדש?

שם: יאן נפומנישצ'י

גיל: 32

מדינה: רוסיה (ישחק תחת דגל פיד"ה).

דירוג פיד"ה: 2795 (מקום 2 בעולם)

דירוג שיא בקריירה: 2795 (כיום, מקום 2 בעולם)

כיצד הגיע להתמודדות: זכה בתחרות המועמדים

חרף נוכחותם של שלושה שחקנים צעירים ומבטיחים, הדומיננטיות בתחרות המועמדים האחרונה הייתה כל כולה של הוותיקים. בשלושה מתוך ארבעת המקומות הראשונים היו השחקנים המבוגרים ביותר שהשתתפו בו, שניים מהם (היקארו ורדג'בוב) לאחר היעדרות ממושכת ממשחק פעיל. הרמה השחמטאית בתחרות אמנם הייתה נמוכה אבל היא הציגה תופעה מעניינת – שלושת השחקנים הוותיקים בה פחות או יותר המציאו את עצמם מחדש. גם רדג'בוב וגם היקארו, שני שחקנים הידועים כמתקיפים חדים, כמו הועלו באוב מחוסר הרלוונטיות ושיחקו באופן מדויק וזהיר בהרבה ממש שהיינו רגילים מהם בעבר. מדובר בשינוי לא מובן מאליו – מתי לאחרונה ראיתם ספורטאי וותיק משנה את צורת המשחק שלו ומוסיף אלמנטים שלא נראו ממנו קודם? המקרה של רדג'בוב היה מינורי יותר אבל במקרה של היקארו, כפי שדנו בו בהרחבה בסדרת הפוסטים על אליפות העולם, מדובר ממש בתחיית המתים. לאחר שפחות או יותר פרש ממשחק פעיל והקדיש את כל זמנו לחיזוק ערוץ היוטיוב שלו, השחקן שהיה ידוע לא פעם בפזיזות על הלוח הפיזי ניצל את הניסיון שלו בפורמטים המהירים וההכנה המדוקדקת לטובת לחץ מתון אבל אפקטיבי על יריביו. רק הקריסה במשחק האחרון מול דינג, בו תיקו היה מספיק כדי לזכות אותו במקום השני, מנעה מחביב הקהל להיות הסנסציה הגדולה של התחרות ולהתמודד מול נפו ראש בראש על תואר אלוף העולם. אלא שעם כל הכבוד להיקארו, מי ששינה באופן חד בשנה האחרונה היה דווקא נפו. השחקן הרוסי הגיע לתחרות המועמדים האחרונה לאחר ששינה באופן ניכר את סגנון המשחק שלו והתאים את עצמו לגישה האסרטיבית של השחקנים שאיישו את התחרות, בעיקר הצעירים שבהם.

נפו הוא, בראש ובראשונה, מתקיף מחונן, אולי הגדול ביותר בדורנו. האינטואיציה השחמטאית החזקה שלו מאפשרת לו לקחת את היוזמה במשחק ולצאת להתקפה כשהיריב לא מוכן. מדובר בסגנון משחק מסוכן שלרוב מייצר מצב בו כל אחת משלוש התוצאות האפשרויות נמצאות על השולחן ושללא דיוק מירבי עלולה לגרום להפסד. בכמה טורנירים היה ניתן לראות שנפו איבד את הראש שלו וחיפש נואשות אחר פתח להתקפה גם כשהעמדה שהייתה על הלוח לא הצדיקה סגנון כזה של משחק. יחד עם הנטייה של נפו לשחק מהר ולא לבזבז הרבה זמן סגנון המשחק של הרוסי היה מוביל לרוב להצלחות כבירות או לנפילות כואבות, בלי הרבה מקום באמצע. בשלבים המוקדמים של המשחק, אלה שנפו מעדיף לשחק באופן סיסטמתי, ישנה חשיבות גדולה ליכולת של השחקן "להרגיש" את העמדה. שלב הפתיחה ותחילת אמצע המשחק, כאשר שני הצדדים עוזבים את התאוריה השחמטאית ועומדים בזכות עצמם, העמדה לא נהירה עד הסוף וקשה מאוד לחשב ליינים מדויקים ממש עד סופם. זה השלב שבו מלבד יכולות חישוב ויצירתיות ישנה חשיבות לאינטואיציה השחמטאית שאמורה לכוון את השחקן אל הכיוון המתאים ביותר אליו צריכה העמדה ללכת. בהיבט הזה, נפו בשיאו הוא אולי השחקן המסוכן ביותר (מלבד קרלסן כמובן) ושם טמון הייתרון היחסי שלו על פני שחקנים אחרים. אלא שכאמור הנטייה של נפו לסבך את העמדה בכל מחיר והמהלכים המהירים הובילו לא פעם לעמדות מסוכנות מהן הוא התקשה לצאת. באליפות העולם האחרונה הוא ניסה לנטוש את סגנון המשחק שלו וויתר על כמה הזדמנויות להשיג ייתרון קל על פני קרלסן בעמדות מסובכות והעדיף, כנגד הטבע שלו, ללכת על המסלול הבטוח. כך גם היה במשחק 6 האגדי בו הוא פספס מהלך שהיה מקנה לו ייתרון במשחק ובמערכה כולה אך הוא בחר דווקא באפשרות הבטוחה יותר, בחירה שעלתה לו במשחק ובהתמודדות כולה. ההפסד במשחק השישי הוציא את נפו מאיזון והוביל לכך שההיבטים השליליים של סגנון המשחק שלו קיבלו את הבמה. זאת כנראה הסיבה שלתחרות המועמדים האחרונה הוא הגיע עם אסטרטגיה שונה בתכלית.

למעט המשחק האחרון והלא רלוונטי, כל 14 המשחקים ששיחק נפו בתחרות המועמדים האחרונה לא עברו את המהלך ה 40. על פי רוב ניצחונות ברמות הגבוהות מושגים לאחר מאבק עיקש וארוך שכולל הפיכה של ייתרון זעיר לגדול ככל שהמשחק מתקדם. לא במקרה של נפו שסיים את תחרות המועמדים עם 5 ניצחונות ו 0 הפסדים, כולם כאמור לאחר כמות מועטה של מהלכים. רוב מוחלט של הניצחונות הגיעו בלי שנפו היה צריך לקחת את היוזמה אלא דווקא הצד השני. כיצד? בניגוד לגישה הקודמת שלו שהצגנו כאן בו האינטואיציה ההתקפית של נפו הייתה יכולה להיות בעוכריו, במשחקים שבתחרות המועמדים הוא שיחק סולידי אבל פיתה את היריבים שלו לצאת להתקפה לא מדויקת וניצל את הפרצות שהשאירו מאחוריהם באופן מושלם. הוא לקח את נקודת החוזק שלו והשתמש בה באופן אחר, אחראי יותר ומותאם לשחקנים שהגיעו לתחרות המועמדים האחרונה. באליפות העולם הוא שיחק זהיר אבל לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו, בתחרות המועמדים הוא כבר הגיע עם יכולת מופלאה לזהות את הטעויות הקטנות ביותר ולדעת מתי להתחיל ללחוץ. חמישה ניצחונות ואפס הפסדים בתחרות כזאת הייתה הישג כמעט חסר תקדים.

הפנים של הענף?

שם: דינג לירן (לירן הוא שמו הפרטי)

מדינה: סין

דירוג פיד"ה: 2788 (מקום שלישי בעולם)

דירוג שיא בקריירה: 2811 (ינואר, מקום שני בעולם)

כיצד הגיע להתמודדות: מקום שני בתחרות המועמדים

מסיבת העיתונאים שהתקיימה ביום שישי הייתה נראית כמו הלוויה מכובדת. שני השחקנים היו קצרי רוח, מכונסים בתוך עצמם ומתים שהאירוע ייגמר. ועדיין היה אפשר לראות שהקסם האישי של נפו לא פג וגם בתשובות הקצרות שנתן היה שמץ של ביטחון עצמי. יריבו הסיני לעומתו נראה כמי שחושב רק על שחמט ולא מחובר לאירוע שסביבו. במידה ובעוד כשבועיים וחצי דינג לירן יפלס את דרכו אל התואר החשוב ביותר בעולם השחמט, צפוי הענף לקבל את אחת הפנים חסרות הכריזמה והביישניות ביותר שידע. דינג, שמתגורר עם הוריו ותלוי בהם כלכלית עד היום, הוא בחור ביישן וחמוד שקרוב יותר מתמיד להיות ה-נציג של ענף שנמצא בלא מעט צמתים חשובים. האנגלית הרצוצה והמשפטים הקצרים יכולים להטעות – כאשר דינג לירן ניגש ללוח השחמט הוא אחד האנשים המסוכנים בסבב. לבחור הצנום יש מעט מאוד חסרונות, הוא מתמודד נהדר עם עמדות רגועות ומורכבות כאחד ומהווה סכנה בשנה האחרונה דווקא כשהוא משחק בכלים השחורים. בשחמט השחקן שמשחק בכלים הלבנים הוא לרוב זה שנותן את הטון ומחליט מהו הכיוון אליו העמדה הולכת. מרבית השחקנים יעדיפו את הכלים הלבנים ורוב התיאוריות של הפתיחה מבוססות על ההבנה שהשחור מנסה להגיע למצב שוויוני בעוד הלבן מנסה לשמר את הייתרון שהוא מקבל במהלך הראשון. בתחרות המועמדים האחרונה הראה דינג שהוא מתפקד מצוין דווקא כשהוא עם הגב לקיר. את המחצית הראשונה של התחרות הוא סיים עם הפסד אחד לנפו ושש תוצאות תיקו, רק כדי לטרוף את התחרות עם ארבעה ניצחונות, הפסד בכלים הלבנים ושתי תוצאות תיקו. למרות התדמית השברירית משהו מדובר בשחקן שלא מהסס להשיב מלחמה גם כאשר הוא בצרות ויכולת ההגנה שלו עשויה להיות מפתח להתמודדות הקרובה.

מילת המפתח ביחס לשחקן הסיני היא היציבות. הוא מחזיק במקום השני ברשימת השחקנים עם הרצף הכי ארוך של משחקים ללא הפסד – קרלסן ראשון עם 125 ודינג שני עם 100. בשיאו השחקן היה כמעט בלתי ניתן להכנעה עם וורסטיליות מרשימה ויכולת הגנה מהמשובחות ביותר. מאז הקורונה היכולת שלו ירדה במקצת (הגיע למועמדים בגלל הדירוג שלו ולא בזכות זכייה בטורניר זה או אחר) אך גם בשנתיים האחרונות בהן מיעט לשחק הוא היה אחראי לכמה ניצחונות יפים ומרגשים. הגדול מכולם ככל הנראה היה המשחק מול היקרו בו הוא דחק את יריבו להחליט על מהלך מפוקפק וניצל אותו כל הדרך לניצחון. כפי שאמר נפו בראיונות לקראת ההתמודדות הקרובה, אצל דינג, ממש כמו אצל קרלסן, קשה למצוא חסרונות. אם ימצא את הכוחות הנפשיים לעמוד בלחץ הבלתי אפשרי שהדו-קרב הזה דורש ממנו הוא יהווה יריב ראוי ואף יוכל להפתיע ולקחת את כל הקופה, ממלמל את כל הדרך לניצחון.

על התחרות

מיקום – אסטנה, קזחסטן

פורמט – 14 משחקים, שעתיים לכל שחקן עד המהלך ה 40, תוספת של 60 דקות עד המהלך ה 60, עוד תוספת של 15 דקות עד לסיום המשחק. פורמט איטי מאוד שכבר לא בשימוש באף טורניר.

תאריכים – 9 באפריל עד ה 30 באפריל, השידורים מתחילים בסביבות 11:30.

איפה רואים – כמו תמיד, פיד"ה מעמידה צוות שידור סולידי ביותר שיכלול השנה את השחקנית האמריקאית הבכירה אירינה קראש, אלוף העולם לשעבר ווישוונת'ן אנאנד ואחד הסגנים של קרלסן דניאל דובוב. השידור של פיד"ה לרוב יבשושי וענייני ופחות מונגש לכאלה שאינם מכירים את המשחק מקרוב. לשם כך נוצר הצוות המורחב של chess.com (שלמיטב הבנתי איחדו כוחות עם chess24) שכולל את אניש גירי, פביאנו קרואנה, דייויד האוול, טניה שאחדב, רוברט הס ודניאל נרודיצקי. הצוות המורחב אמור לספק חוויית שידור מותאמת לכל מי שאוהב שחמט ויחד עם ניתוחי עומק גם יסביר את מה שקורה על הלוח בצורה בהירה יותר.

הימור – הולך להיות צמוד. מדובר בקרב סגנונות מרתק בין שחקן התקפה חסר פשרות לחומה בצורה שיהיה לו קשה לפצח. דינג כבר אמר בראיון שהפזיזות היא החולשה העיקרית של נפו ואם הרוסי ינסה לדחוף יותר מדי הוא ינצל את זה לטובתו. נפו נמצא ללא ספק בתקופה השחמטאית הטובה בחייו ומבחינת כישרון נטו הוא עדיף על השחקן הסיני. הייתרון היחסי של דינג נעוץ דווקא בפן המנטאלי – נפו לא פגש בשתי תחרויות המועמדים האחרונות סיטואציה שבה הוא בפיגור. באליפות העולם האחרונה הוא לא הצליח להתמודד היטב עם ההפסד במשחק 6 וקרס כל הדרך להשפלה. אם יפסיד ראשון יהיה לו קשה יותר להתאושש בניגוד ליריבו שכבר התמודד עם כמה סיטואציות לא פשוטות בשנים האחרונות והצליח לחזור. כאשר העייפות תגבר ייתכן ונמצא את דינג אסרטיבי יותר וחד יותר ממש כמו בתחרות המועמדים האחרונה. זאת כמובן העדפה אישית ולא אובייקטיבית, אבל נדמה לי שנפו לא יצליח לשבור את המחסום שניצב בפניו לפני שנה. אלך על ניצחון דחוק של דינג.