"שא את עיניך מעלה/שמע איך לוחש הרוח הלילה/שים את ידך ביד הענן/ובקש חלום קטן".
קונטיקט האסקיז. סאן דייגו סטייט אצטקס. מיאמי הוריקיינס. פלורידה אטלנטיק אוולס. אחת מהן תזכה בתהילת עולם, השאר תחזורנה הביתה כגיבורים, אך תישארנה רק עם המחמאות.
68 קבוצות התחילו את הלילה המטורף על רחבת הריקודים. 16 מהן צלחו את הסופ"ש הראשון אך רק 4 קולג'ים עדיין יכולים להמשיך לחלום על הסיפוק העילאי בגזירת הרשתות ביום שני הקרוב, ה-3 לאפריל.
זה לא סוד שהטורניר השנה, לא משנה איך הוא יגמר, היה מוזר ורנדומלי עד מאוד, אפילו בסטנדרטים הגבוהים של המכללות. מה ש(לעזאזל)הלך בשני הסופ"שים האחרונים הביא אותנו למצב שבו יש מדורגת 4, שתי מדורגות 5 ומדורגת 9, פור גאד סייק, בין ארבע האחרונות שנשארו לעמוד. כל הקבוצות הללו, מהפייבוריטית המובהקת ביותר (אם הגעתם עד לכאן יש לי הרגשה שאתם יודעים במי מדובר) ועד האנדרדוג שכולנו אוהבים לאהוב, יכולות לראות עצמן כסינדרלה אמיתית ואף אחת מהן לא רוצה שהשעון יראה חצות. סוף השבוע הזה יכלול 3 משחקים בלבד (שני חצאי הגמר+הגמר, לעצלנים מבינינו), אך האיכות המשובחת שלהם תדאג שנזכור אותם לכל החיים.
במבט כללי, מילת המפתח בעונה הזו של הקולג' באסקטבול הייתה "שוויוניות", לא ברמה שכל קבוצה יכולה לנצח ולהפסיד לכל קבוצה, אבל ברמה שאין "סופרטים", או קבוצה שמעל הליגה. לכל אחת היו חולשות והן נוצלו היטב במהלך הטורניר: הגמדים של FAU עשו שמות דווקא בזאק אידי, סאן דייגו סטייט לקחו מה שההגנה של אלבמה נתנה להם (תוך כדי ניצול יום קליעה רע במיוחד של הטייד), מיאמי יצרו זריקות טובות לשלוש וקברו אותן נגד ההגנה האגרסיבית של הקוגארס (שפספסו הזדמנות פז לעלות לפיינל פור ביתי, אה-לה מכבי ב-1994) וקונטיקט, בלי להגזים, פשוט הרסה את כל מה שאיונה, סיינט מאר'יס, UCLA וגונזאגה זרקו נגדה (וזה לא מעט, גבירותיי ורבותיי).
כל 4 האחרונות מסוגלות לנצח אחת את השנייה ביום נתון. אחרי שהבנו את זה, בואו נתמקד בשחקן אחד מכל קבוצה שיכול להטות את הכף ולהביא את החבורה שלו לגמר (שם, באמת, הכל יכול להיות).
סאן דייגו סטייט אצטקס (5) – פלורידה אטלנטיק אוולס (9): 1:09 בלילה שעון בקעת נטופה
פרופיל השחקן של אדם סייקו (ווינג סופר-סיניור) הולם במדויק את הגדרת האקס פאקטור. במבט ראשון, זה לא נראה מרשים למדי: סייקו פתח רק ב-15 מ-148 המשחקים שלו בקריירה (תתרגמו את זה לאחוזים בעצמכם) ותמיד היה מעט פאסיבי התקפית (כמעט שיא קריירה של 12.2% יוסג' העונה, מרגיש פתטי לכתוב את זה). אבל הקסם עם שחקן הכנף הקשוח מתרחש כשהוא כן לוקח על עצמו: הסופר-סיניור הוא קלעי אמין, יציב ומדויק שההתקפה של האצטקס צריכה כמו חמצן- 44.3% מדאונטאון העונה בווליום סביר ו-39.4% קריירה. בצד השני של המשחק, הוא קשוח ואגרסיבי במידה הנכונה, בדיוק כמו שצריך בסכמה ההגנתית של קואוץ' בריאן דוצ'ר. עובדת בונוס: אחרי שהפסיד לאחיו, ארת'ור קאלומה, בסיבוב הראשון אשתקד, העונה הוא ניצח אותו בעלית 8 כשקרייטון נפלה לרגלי סאן דייגו סטייט.
מן העבר השני, האקס פאקטור של האוולס אינו חייב להיות קשור בטיב ההופעה של שחקן כזה או אחר, אלא באחד הדברים החשובים ביותר שמנצחים משחקי כדורסל, תחושה שקל לזהות וקשה לכמת- מומנטום. פלורידה אטלנטיק היא המחזיקה הגאה ברצף הניצחונות הארוך ביותר באמריקה, עם 11 כאלו (לא הפסידו כבר חודש וחצי). למען השם, זה אפילו לא הרצף הכי גבוה שלהם העונה, כי מאמצע נובמבר עד תחילת פברואר הם רצו ל-20 ניצחונות רצופים! רק ב-3 משחקים הם יצאו עם הפסד לרזומה כשבטורניר הם מנצחים את ממפיס, פיירלי דיקינסון, טנסי וקנזס סטייט. החבורה של דאסטי מאי יודעת להכריע משחקים בקצב גבוה, נמוך וגם איפשהו באמצע הספקטרום הזה ואין טובה ממנה בליצור- ולשמור, על מומנטום.
הימור: מדורגת 9 בגמר? דברים מוזרים יותר כבר קרו! פלורידה אטלנטיק ב-5.
קונטיקט האסקיז (4) – מיאמי הוריקיינס (5): 3:49 בלילה שעון גבעת התחמושת
ליוקון לא חסר שחקני התקפה דינמיים עם ג'ורדן הוקינס (שנותן טורניר מהאגדות), אדאמה סאנוגו, אנדרה ג'קסון ג'וניור ואפשר להמשיך מכאן עד מחר, אבל לג'ואי קאלקטרה (ווינג סופר-סיניור,בתמונת השער) יש תפקיד קריטי במערך הזה. ההתקפות של קונטיקט מתחילות עם חסימות ללא הכדור להוקינס בדרך כלל, אך כשהטראנספר מסאן דייגו על המגרש, הוא לרוב יהיה מעורב באחת מהתנועות הללו שכוללות מספר חסימות בכיוונים משתנים (אלמנט שנראה זניח אך מהווה מכפיל כוח משמעותי ביעילות של המהלך). קאלקטרה מעורב במהלכים הללו כי הוא קלעי מצוין מתפיסה ובתנועה (44% מדאונטאון העונה, בקלות שיא קריירה) ועל אף עלה מהספסל בכל משחק העונה ומקבל הכי מעט דקות מאז שהיה פרשמן, הווינג המנוסה נותן לקבוצתו מספר נקודות יעילות בכל משחק (קלע 6,5,5 ו-8 בארבעת משחקיו בטורניר עד כה). אחרי שנכנס ויצא מהרוטציה לסירוגין עד השלבים המכריעים של העונה, הסופר-סיניור מצא את מקומו בדיוק בזמן הנכון.
למיאמי יש כמה יוצרים מכדרור, אותם משלימים רול פליירס יציבים למדי. מה אין להם? ספסל. אז נבחר בשחקן הספסל (האמין) היחיד שלהם, בנסלי ג'וזף (רכז סופמור). למרות שבמהותו הוא שחקן גיבוי, הפוינט גארד מקבל כמעט 20 דקות במשחק וכולן מנוצלות ללחץ בלתי פוסק על מובילי הכדור של היריבה. בהתקפה, הסופמור עושה קצת מהכל- מרווח את המגרש ביעילות (38.4%, עוד קלעי נהדר בקבוצת קליעה מצטיינת גם ככה), מוסר לא רע בכלל (16.1% אסיסטים, כמעט כפול מאשתקד) ושיפר משמעותית את החדירות שלו לטבעת. ג'וזף עבד קשה בקיץ האחרון והוא חזר להוריקיינס כסופמור נהדר עם ניסיון ACC חשוב. משחק טוב שלו יתן לפותחים של מיאמי עוד כמה שאיפות של אוויר על הספסל והם יצטרכו כל אחת מהן מול יוקון החזקה.
הימור: מיאמי במומנטום של חייהם, אך קונטיקט מתהווה כקבוצה שלמה וחזקה יותר. יוקון ב-10.
מעולה כמו תמיד, תודה רבה!
תודה רבה על הפריוויו המצויין ושבת שלום
אני חושב שזאת הפעם הראשונה מזה הרבה שנים שאין בפינאל פור קבוצה אחת שהיא הפייבוריטית לקחת הכול.
תודה רבה.
אני רק שאלה – האם זה יהיה נכון לקבוע שהשנה הפיינל פור של ה-NCAAW מעניין הרבה יותר מהגברים?
תראה, דבר ראשון- עניין זה דבר סופר סובייקטיבי. אני יכול להגיד שהפיינל פור הכי מעניין הוא של הליגה הלבנונית למשל אבל זה קודם כל דעה אישית. ואתה יודע מה אומרים על דעות.
דבר שני- הפיינל פור (ובכללי כל מרץ המשוגע) הנשי זה אירוע השיא לא רק של כדורסל המכללות לנשים אלא של כל הכדורסל נשים בעולם. ה-WNBA בדעיכה מסוימת ממה שאני מבין והליגות האחרות ברחבי העולם הן כמעט נון-פאקטור ברמת הסיקור שלהן. אפשר להגיד שהחשיבות של הפיינל פור לכדורסל הנשים גבוהה בהרבה מהחשיבות של הפיינל פור לכדורסל הגברים. בטח כשבנשים כל השמות הגדולים מגיעים לפיינל פור ובגברים כמעט ולא (יוקון היא היחידה שהייתה במעמד הזה בעבר, מיאמי, FAU וסאן דייגו סטייט יערכו בכורה במעמד הזה!)
אתה יכול לומר מה שתרצה על הליגה הלבנונית, אבל פיינל פור אין שם אלא סדרות של הטוב מ7 החל מחצי הגמר 🙂
כמו תמיד, כייף לקרוא אותך, תודה
אתה השתפרת מפוסט לפוסט והיום אתה מקצוען על אמת. אני לא יודע למה נראה לי שיוקון לוקחת היום ובגמר
רק כדי להסביר כמה הפיינל פור הזה מוזר, אז אזכיר לכם שבשנה שעברה הפיינל פור היה בין קנזס, צפון קרולינה, דוק, ווילנובה, כל אחת עם לפחות 3 אליפויות NCAA. והשנה רק יוקון הייתה לפני שנים בפיינל פור והיא היחידה שזכתה באליפויות. האחרות לא ראו פיינל פור אפילו במשקפת
האם מישהו יודע לומר האם הדירוג המשותף של ארבע הקבוצות הוא הנמוך בהיסטוריה של הטורניר?
4+5+5+9=
23
האם היתה שנה עם מספר גבוה יותר (כלומר דירוג נמוך יותר)?
תודה רבה ינון גנב לי את השאלה הראשונה שלי
ולדעתי התשובה חיובית
שאלה נוספת האם היה פעם טורניר שבו אף מדורג טופ 3 באף אזור לא הייתה בפיינל פור ?
לגוף העניין יוקון הפייבוריטית הברורה שלי
כמה נתונים שאספתי
מדורגות גבוה
ניצחו 42/60 המשחקים שזה בדיוק 70 אחוז
בכל האזורים 10/15 למעט מערב תיכון
שם 3/15
מאזן לפי מקומות דירוג
מדורגות 5 במאזן כללי 2-10 הטוב ביותר (עם 2 נציגות פיינל פור)
מדורגות 12 ו 14 עם 4-0 הרע ביותר
מאזן מדורגות 1 רק 4-5 לדעתי הגרוע בהיסטוריה ואולי גם בפער
חד ספרתי
28/60 המשחקים שזה 47 אחוז
במזרח 9/15 שהם 60 אחוז
במערב התיכון 5/15 שהם 33
20 ומעלה
9/60 המשחקים שהם 15 אחוז
במערב 5/15
במזרח 0 עגול 0/15
30 ומעלה משחק בודד
במערב בסיבוב 2 שם מנצחת יו סי אל איי 53-86
הצמוד
4 משחקים נגמרו בנקודה בודדת
פעמיים בדרום
סיבוב 1 פורמן (13) מנצחת 67-68
גמר סן דייגו (5) מנצחת את קיירנטון 56-57
במזרח
סיבוב 1 פלורידה (9) הורידה את ממפיס 65-66
במערב סיבוב 2 ארקנסו (8) – קנזס (1)
71-72
( במערב התיכון פעמיים 5 הפרש )
16/60 הסתיימו עד 5
10/60 הסתיימו בפוזשן בודד
כאמור 0 במערב התיכון
4 במערב
הארכה בודדת כאמור
חצי גמר מזרח
קנזס סטייט (3) – מישגן סטייט (7) 93-98 ( 82-82)
סקור נמוך 100 בדיוק
פיטסבורג 11 מנצחת את אוווה סטייט 41-59
סיבוב 1 מערב תיכון
סקור גבוה 191 בחצי גמר המזרחי בין קנזס למישגן אבל כולל הארכה
ב 40 דק השיא 169
גמר המערב התיכון בין מיאמי (5) לטקסס נגמר
81-88 מיאמי
הכי הרבה נק
קנזס 98 אבל בהארכה
ללא הארכה 96 לאלבמה (סיבוב 1דרום
ולקנזס (2) סיבוב 1 מערב (68-96 על הווארד)
הכי מעט נק 41 של איווה סטייט מול פיטסבורג כאמור
הכי מעט למנצחת 57 של סן דייגו בגמר הדרומי
הפרש ממוצע בטורניר 11.27
המזרח הצמוד עם 8.40
המערב התיכון החד צדדי עם 12.20
נתוני עולות לפיינל פור
סן דייגו 5 (אלופת הדרום)
עברה את מדורגות 1,6,12,13 באזור
ממוצע דירוג 8.00
יחס 57.25-69.00 ( + 11.75)
אבל הממוצע מטעה כי למעט 23 הפרש במשחק 1 ניצחה ב 1 6 7
המשחק הצמוד הגמר האזורי 56-57 על קרייטון
הכוכב /היציב
דאריון טארמל עם 15.33 ב 3 המש האחרונים
עוד בולטים
מאט בראדלי לאומנט באטלר
וגם פאריש מאסה ודיילי
פלורידה 9 (אלופת המזרח )
גברה על מדורגות 3,4,8,16 ( ממוצע 7.75)
יחס 66.50-71.25 ( 4.75)
כל המשחקים עם הפרש חד ספרתי הגבוה 8 הפרש
עברה 3 הפרש את גמר האזור
ובנקודה את הסיבוב הראשון מול ממפיס
ואולי ההתנסות הצמודה הזו תועיל לה בפיינל פור
הכוכב הבלתי מעורער ג"ונל דיווויס עם 17.25 בטורניר ( 8.33 ר ב 3 מש האחרונים )
עוזר לו מרטין
וגם
רוסאדו גרינלי בויד פורסט וגולדין
קונטיקט 4 ( אלופת המערב)
עברה את מדורגות 3,5,8,13 ( דירוג ממוצע 7.25)
יחס 59.25-81.75 ( +22.50)
יוקון דרסה כל מה שזז
רק בסיבוב 2 ירדה מפער 20 כשניצחה "רק" 55-70 את סיינט מאריס (5)
סיבוב 2 הביסה ב 24
בחצי ב 23
והגדילה לעשות בגמר האזורי עם 28 על גונזגה
54-82
הכוכב הגדול שלה ושל הריקוד ( לפחות מהעולות )
אדאמה סאנוגו 18.75 נק 9.75 ר
המשני ג'ורדן הוקינס עם 17.25
בולטים נוספים
אנדרה ג'ונסון ( 8 אס לערב ב 3 הסיבובים האחרונים)
טרייסטן ניוטון , אלכס קארבן
וגם קלינגן , אליין וקאלקטרה
מיאמי 5 ( אלופת המערב התיכון )
נ על מדורגות 1,2,4,12 ( דירוג ממוצע 4.75)
קיבלה את הדירוג הכי קשה כאן למעשה קיבלה את היריבות הכי קשות שיכלה לקבל מחמת דירוגה
סיבוב 1 קיבלה את המדורגת 12 לא הייתה אפשרות אחרת
סיבוב שני את המדרוגת 4 (שניצחה 13)
בהמשך קיבלה את מדורגת 1 ( ולא 8 9 16 )
ובגמר את המדורגת 2 ( ולא 3 6 7 כל שכן 10 11 14 15 )
יחס 70.25-81.00 ( 10.75 +)
יחס מרשים ביחס ליריבות
ניצחה בין 7 ל 16 כל משחק
סיבוב 1 ניצחה 7 וגם בגמר האזור מול טקסס
דווקא את יוסטון הראשונה הורידה ב 13
היציב והכוכב נייג'ל פאק עם 18.50 לערב
גם נורצ'אד אומיר (11.67 נק ו 12 ר ב 3 מש אחרונים)
תורם באופן מרשים
עוד בולטים ומרשימים
ווגה פופלר
איזייה וונג
וג'ורדן מילר
תחזית המנצחת יוקון /מיאמי תנצח הגמר
יוקון תעשה זאת לסן דייגו
איזה באזר של סן דייגו לגמר!!!
פלורידה בקושי הצליחו לשים סל ב10 דקות האחרונות של המשחק
אכן אחלא משחק ואחלא סיום